היסטוריא פרטית

דורפן אמר שזה בסדר אז זה בסדר

״אני חושב שאתה צריך בלוג היסטוריה בדה באזר״, כתב לי דורפן, ״בלי שום מחוייבות לספורט״. ״ברצינות?״, שאלתי. ״כמובן. אתר ספורט שמכבד את עצמו חייב גם בלוג היסטוריה. אם לפעמים משתלב ספורט – סבבה. לא חייב״. נשארתי פעור פה. כל-כך פעור פה, שלקח לי חצי שנה להתאושש מאז השׂיחה הזו ועד שהתיישבתי סוף סוף לכתוב פוסט פתיחה.

אבל האמת היא שיש כמה נקודות משיקות בין שני התחומים. ספורט, כמו היסטוריא, נחלק באופן ברור למדי בין מי שעושׂה אותו למי שצופה בו. בשני התחומים יש, כמובן, חובבנים וחובבניות, הפועלים ופועלות בקנה מידה קטן, למען ההנאה, הבריאות והסיפוק האישי. אבל אם נמקד את המבט בזירה המרכזית, האבחנה הזו ברורה לגמרי. ביחס לאוכלוסיית העולם יש מעט מאד אנשים שעושׂים היסטוריא בקנה מידה גדול, ומעט מאד ספורטאים וספורטאיות המתחרות/ים ברמות הגבוהות. זאת ועוד – בשני התחומים קיימת גם קבוצה נוספת, של מספרי הסיפורים המקצועיים. בצד של ההיסטוריא – זה אני. בצד של העניינים החשובים באמת – אלה שאר הכותבים באתר. ויש היבט משיק נוסף, והוא ההשוואות התחרותיות הבלתי-נמנעות. ממש כשם שאוהדים יכולים לכלות שעות וימים בדיוני סרק מי גדול יותר – מרדונא או מסי? בירד או מג׳יק? – כך התחרו ביניהם היסטוריונים קדמונים למי היתה המלחמה הכי גדולה, או הכי חשובה. ככה זה עם גברים, תמיד רוצים להראות ששלהם הכי גדול.

אז הנה הבלוג והנה אני: ד״ר אוֹרי אמיתי, מרצה להיסטוריא עתיקה בחוג להיסטוריא כללית, אוניברסיטת חיפה. חוקר את המתרחש בצמתי המפגש בין היסטוריא לבין מֻתוס ובין קבוצות תרבותיות שונות בתרבות המערב בעת העתיקה. ומה אני רוצה, בעצם, לעשׂות פה? בקצרה, אפשר לאמר שאני רואה את הבלוג הזה כסוג של שירות לציבור. אחת התגובות הנפוצות שאני שומע, כשאני משיב לשאלה ״אז מה אתה עושׂה?״, מגיעה מאנשים שאוהבים היסטוריא, שרצו ללמוד היסטוריא, ושמסיבות כאלה ואחרות לא היתה להם ההזדמנות. ובכן, הדבר היפה הוא שלא צריך להרשם ללימודים רשמיים כדי ללמוד. ראוי בעיני ששעורי היסטוריא, והאפשרות ללמוד, לשאול שאלות ולהתדיין, תהיה פתוחה גם עבור מי שאין לו או לה הפנאי או הכסף להרשם ללימודים אקדמיים רשמיים. זו גם הסיבה שפתחתי לציבור הרחב את סדרת השעורים המוקלטים שלי על תולדות העולם הקלאסי, במסגרת החוג שלי באוניברסיטת חיפה. הקורס חינם; לשלם צריך רק על המבחן.

אבל מעבר לשירות הציבורי, יש כאן גם מעשׂה פוליטי. בנטיותי הפוליטיות, אני דמוקרט. אני מאמין שככל שבסיס השלטון יתרחב לציבור גדול ככל האפשר, כך יטב מצבו הפוליטי של אותו ציבור. אלא מה? כדי שהציבור יוכל לעשׂות שימוש מושׂכל בכח הפוליטי המסור בידיו, הוא צריך להיות, ובכן, משׂכיל. והשׂכלה היא לא רק ידיעת עובדות (למרות שגם ידיעת העובדות חשובה כשלעצמה). השׂכלה כוללת גם יכולת לקרוא באופן ביקורתי, להשוות מקורות מידע, להגדיר עובדות ולחבר אותן באופן הגיוני בקשרים של סיבה ותוצאה, לגבש דעה על סמך החיבורים הללו, ובאופן כללי לנהל דיון הגיוני ומעמיק. ללא היכולות הללו, קל מאד לתמרן ציבור לקבל החלטות גרועות. כמובן, כל תחום ידע, ודאי במסגרת מה שנקרא (בטעות) מדעי-הרוח והחברה, יכול להעניק הכשרה דמוקרטית. לטעמי, לימוד ההיסטוריא שימושי במיוחד למטרה זו, כיון שההיסטוריא עוסקת מעצם הגדרתה בכל מה שפוליטי, והיא שואפת לעשׂות זאת תמיד על סמך העובדות.

וגם מעבר למטרה הפוליטית הכללית, יש לי סדר יום מצומצם יותר. במסגרת דיונים פוליטיים רבים בשנים האחרונות הזדמן לי להתריע שוב ושוב מפני הסכנה של מלחמת אזרחים בין חלקים שונים של הציבור העברי בארץ. במהלך דיונים אלה נתקלתי לא פעם בטענה שתרחיש כזה אינו בגדר האפשרי, שכן יהודים לא נלחמים אלה באלה, מלחמת אזרחים נוגדת את מהות היהדות, וכיוצא באלה ניסוחים של אותו רעיון. דברי-ימי עמנו סותרים, כמובן, באופן גמור את הטענה הזו. כיון שאני היסטוריון עתיק, חזרתי שוב ושוב למלחמה הגדולה שבשׂיאה חרב בית המקדש ״השני״, בשנת 70 לספירה. ״קראת את יוספוס?״, אני שואל תמיד את הטוענים. ״לא״, הם עונים ללא יוצא מן הכלל. לפיכך, פתחתי בפייסבוק את הדף יוספוס לעם, ובבלוג זה אעלה שוב את הטורים שעלו כבר בפייסבוק, ואף אמשיך ואתקדם הלאה לכשנשׂיג את העמוד שם.

ובכל זאת, מה עם ספורט? איך יכול להיות בדה-באזזער בלוג שלא עוסק בספורט? ובכן, דורפן אמר שזה בסדר, ואתם הרי לא רוצים להתעסק אתו, נכון? אהא, לא חשבתי שתרצו. אבל, בכל זאת, כיון שלא רק שהיה ספורט בעולם העתיק, אלא שהוא הומצא בדיוק בזמנים ובמקומות אותם אני חוקר ומלמד, יהיו, אני מקוה, פה ושם גם טורים ספורטיביים. אני אמנם לא מבין הרבה בספורט – עתיק או חדש – אבל ללמוד תמיד צריך.

Josephus Ny Carlsberg Glyptotek Copenhagen
בתמונה: פסל רומי, שבראשית המאה ה-19 הועלתה ההשערה שהוא הוא יוסף בן-מתתיהו. מאז הוא מופיע בכל מקום כפסלו של יוספוס, ללא שום תמיכה עובדתית שהיא…
ליגת שוקי ההון - להגביר את אי השוויון בשכר כדי להגדיל את השוויון בקבוצות
כבר לא שלך, סנדרו

147 Comments

גיל שלי 8 במאי 2016

איזה כיף, ברוך הבא, דורפן הוא ג'נרל מנג'ר טוב כמו ג'ורדי

ארז 8 במאי 2016

ביקשת להחמיא לדורפן ובאותה עת העלית אפשרות שהכותב הוא בן בסט או ורמוט. סה בחוץ.

גיל שלי 8 במאי 2016

ייתכן שמדובר בערן זהבי, בן באסט כבר הוחתם כאן בעבר

אורי אמיתי 8 במאי 2016

אני לא מכחיש ולא מאשר.

אנדר 8 במאי 2016

בואנה, ג'ורדי? הגזמת

צור שפי 8 במאי 2016

ברוך הבא, בהצלחה, ושאלה אולי קטנונית אבל מן הסתם לא בלתי צפויה: למה היסטוריא ולא היסטוריה?

אורי אמיתי 8 במאי 2016

לא קטנונית בכלל, ובהחלט לא בלתי צפויה.
מבטיח להסביר את העניין באחד הפוסטים הקרובים.

אריאל גרייזס 8 במאי 2016

מעולה, מעולה. long overdue!
בפורום ספורט אמריקאי של וואלה, דרך אגב, ערכנו פעם דראפט פנטזי מצביאים. אחד הת'רדים היותר מוצלחים שלנו:
http://forums.walla.co.il/viewtopic.php?f=2805&t=11152707

אורן השני 8 במאי 2016

גדול

Yavor 8 במאי 2016

נהדר אריאל – תעשו אחד נוסף כאן – יהיה לזה קהל.
אני הייתי לוקח את פאטון בלי למצמץ

רפאל זר 8 במאי 2016

בהיותך מן הסתם יהודי, סביר להניח שזה לא היה הדדי..

YG 8 במאי 2016

יא אללה, איזה ת'רד ענק! געגועים..

עידו ג. 8 במאי 2016

עשית לי את היום אריאל.

גילי פלג 8 במאי 2016

ברכה לאתר )) בהצלחה!

באבא ימים 8 במאי 2016

can't wait

טל 12 8 במאי 2016

נהדר

חוטב עצים 8 במאי 2016

איזה כיף!

איציק אלפסי 8 במאי 2016

ברוך הבא! איזה כיף!

ניב 8 במאי 2016

קצת אנכרוניזם אומנם אבל לא לגמרי מפתיע שבמאה ה19 קבעו שפסל עם אף כזה הוא יהודי..

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

גם אני משער שמדובר באף.
לא רואה אף סיבה אחרת לטעון שזה יוספוס דוקא.

Gil - Zimbabwe 8 במאי 2016

נהדר!! בהצלחה….
רק שלא נחכה יותר מדי זמן לפוסט הבא.

MOBY 8 במאי 2016

האח הידד! האח הידד! האח הידד, הידד, הידד!
(מתי מתחילים………)

חכם בדיעבד 8 במאי 2016

מעולה! כיף גדול!

מתן גילור 8 במאי 2016

בהצלחא

אדם בן דוד 9 במאי 2016

+100

LEONIDAS 8 במאי 2016

בהצלחה

Who controls the past controls the future. Who controls the present controls the past.

yaron 8 במאי 2016

ברוך הבא ובהצלחה!

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

אלף תודות על ראשי המברכים.
פוסט ראשון – ועוד קשור לספורט! – יעלה כבר מחר בבוקר.

ערן (המקורי) 8 במאי 2016

מעולה, בהצלחה, מחכה לפוסטים₪

הוולשי הרזה 8 במאי 2016

וואו, נהדר! בהצלחה

Amir A 8 במאי 2016

נפלא.

אסף the kop 8 במאי 2016

שלום וברוך הבא.
אתה תישפט על פי קבוצת הכדורגל שאתה אוהד.
ברור לך לא ?
(-:

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

בית״ר נורדיה

אסף the kop 8 במאי 2016

בארץ לא נחשב.
רק באנגליה.

בני תבורי 8 במאי 2016

אנגליא או בריטניא

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

גילדפורד קינגס

אסף THE KOP 8 במאי 2016

כדורסל זה לא ספורט

Trailblazer 9 במאי 2016

עכשיו הסתבכת עם האולטראס של לונדון טאוורס

אריק 8 במאי 2016

+1

Adam A.R 8 במאי 2016

יפה! בהצלחה :)

תומר חרוב 8 במאי 2016

נהדר!!

דור בלוך 8 במאי 2016

הידד!

יפה ובהצלחה

אמיתי 8 במאי 2016

אחלה יוזמה.תודה

YG 8 במאי 2016

איזה יופי, ברוך הבא!

בני 8 במאי 2016

לא לגמרי הבנתי את הקורולציה אותה אתה עושה בין ספורט להיסטוריא. ספורט הוא אכן דבר שרק מעטים עושים בקנה מידה גדול, אבל הדבר נכון בכל תחום של עשייה אנושית. גם המדע נחלק בין מי שעושה אותו למי שצופה בו בלבד. מהבחינה הזו כל חלוקה של ה"דבר" וה"הסטוריה של הדבר" נחלק בין הצופים לבין העושים. מוזיקה היא דבר שמעט עושים, הרבה צופים (או מאזינים), ויש לתחום זה גם הסטוריונים שמסתכלים על העבר של התחום. בקיצור, כל תחום בעולם אפשר לדבר על ההוה שלו ועל העבר שלו, והחלק של העבר הוא ההסטוריה של הדבר, זה נכון לספורט כמו שהוא נכון בכל שאר התחומים בעולם (לפחות התחומים בהם יש הסטוריה).
גם עם אנלוגיית החובבנים אני מתקשה. אתה מתכוון שישנם חובבים שעושים ספורט בהשוואה לחובבנים שעושים הסטוריה? או כהשוואה לחובבנים שמתעניינים בהסטוריה? כי אם כך הקורלוציה צריכה להיות עם אלו שמתעניינים בספורט. גם ויכוחי מסי מראדונה לא באמת קשורים להסטוריה. כלומר, צריך לדעת הסטוריה כדי להכיר את מראדונה, אבל הצורך להתדיין על מי יותר גדול לקשורה בהסטוריה של הכדורגל דווקא, ולראיה אפשר באותה מידה להתווכח על מסי מול רונלדו, שזה דיון שמתמקד בהווה ולא בעבר. אני מניח שהנטיה של הסטוריונים להתווכח על איזה מלחמה גדולה יותר קשורה לנטיה הכללית להתווכח למי יותר גדול, רק שההסטוריונים עושים את זה במה שהם מכירים ויודעים, קרי ידע הסטורי, אבל בנטיה הזו כשלעצמה אין קשר. הויכוח בין מי מוזיקאי גדול יותר בטהובן או מוצארט לא שונה באופן מהותי מהויכוח האם לד זפלין גדולים מהביטלז או VICE VERSA או מהויכוח מי גדול רדיוהד או קווינז אוף דה סון אייג'.

אבל אני לא טהרן גדול של קטלוג נכון בכל מה שקשור לאתרים שעות הפנאי שלי ולכן אני שמח מאוד על זה שאתה כותב כאן. ובתור חרדי אני מאוד אשמח אם תחזור לאותה מלחמה גדולה בזמן הבית שני ותתן את הטייק שלך על ההתפתחות הכיתתית הפנים יהודית של אז והשפעתה על הארתודקסיה היהודית כמו שאנחנו מכירים אותה.

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

בני –
שאלות לעניין, נראה כמה אצליח להשיב.

א. חשבתי קדימה אל הפוסט הראשון המתוכנן על יוספוס, ושכחתי לציין עיקר חשוב מתוכו: ההיסטוריא, כז׳אנר ספרותי, נולדה כדי לספר על מלחמות. ומלחמות, כמו ספורט, הן תחרות מובנית. בכך הן נבדלות ממדע או ממוסיקא. באלה יכולה בהחלט להיות תחרות (עופרה חזה או ירדנה ארזי? תיסלם או בנזין?), אבל היא אינה מחוייבת המציאות. ספורט או מלחמה (כלומר היסטוריא) ללא תחרות – אין חיה כזו.
ואתה צודק – יש, או לפחות יכולה להיות, היסטוריא של כל דבר. אפילו הרודוטוס, שהמציא את העסק כדי לספר על מלחמה, סיפר על הדרך גם על אלף ואחד דברים אחרים.

ב. כוונתי בהחלט לאנשים המנסים להשפיע על ההיסטוריא בקנה מידה קטן, בהשוואה לעוסקים בספורט באופן חובבני. ראה אותי למשל – הנה הצהרתי על כוונותיו הפוליטיות בפתיחת בלוג זה. מה תהיה ההשפעה שלי על מהלך ההיסטוריא? אפילו לא הערת שוליים. מדוע אני טורח בכל זאת? מאותה סיבה בשלה מתנהלים משׂחקים בליגת מקומות עבודה – למען הסיפוק העצמי.

ג. במסגרת הקריאה ביוספוס בהחלט נגיע גם לדבר על כתות בית-שני, אם כי זה יקח זמן.

אלון 66 8 במאי 2016

על סמך תגובות העבר שלך – כיף גדול שהצטרפת !

מאנו 8 במאי 2016

שאפו. יופי של יוזמה.

יואב 8 במאי 2016

בהצלחה

הרב אהרון 8 במאי 2016

תודה, מתחיל לקרוא את הקישורים

נדב ליטבק 8 במאי 2016

בהצלחה! אשמח לקרוא.

אריק 8 במאי 2016

מעולה

OneWhoKnows 8 במאי 2016

מהי מטרת הגרשיים בנושא בית המקדש "השני"?

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

זה שווה טור בפני עצמו.
אסתפק כרגע בזה: כדי לבנות את בית המקדש המפואר שלו, היה צריך הורדוס לשטח את ההר ולנקות אותו ממה שהיה שם קודם. אז שלמה – אחד, שיבת ציון – שנים, הורדוס – שלוש. ועוד לא אמרנו כלום על מה שהיה או לא היה על ההר בימים שלפני שלמה ודוד, או על חרבנות אפשריים נוספים במהלך התקופה הפרסית.

גור אילני 8 במאי 2016

המון בהצלחה!
יש לי עצה שאולי תעצבן – להימנע ממיחזור פוסטים במדיות אחרות ככל הניתן, בעיניי גם פוסט קצר ומקורי שנכתב בהשראת אירועי היום-יום או סתם נהגה בזמן מקלחת מעניין יותר מאשר משהו שכבר כתבת ועקרונית אפשר למצוא כבר ברשת. בכל מקרה – מחכה לקרוא.

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

מצחיק. כשהתפרסם פה יוספוס אורח בעבר, נשאלתי מדוע אני מפרסם במקום שפתוח רק למי שבפייסבוק.
אני דוקא כן מאמין במחזור – ולא רק באינטרנט. אבל יעלה גם חומר חדש, וגם מה שממוחזר יקבל ערך מוסף עבור מי שמכיר אותי כבר.

Amir A 8 במאי 2016

תמחזר, תמחזר. הרי ידוע ומוסכם שההיסטוריה חוזרת על עצמה.

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

מיוחס למרק טוויין: ההיסטוריא לא חוזרת על עצמה, היא מתחרזת.

(כל מיני דברים מיוחסים למרק טוויין, ואת האמירה הזו מעולם לא ראיתי בכתב בשמו.)

Amir A 8 במאי 2016

איש ענק מרק טווין. למי שאי פעם מזדמן לאזור הארטפורד, קונטיקט, מומלץ בכל לב לקחת את הסיור בבית שלו.

אביאל 8 במאי 2016

אמיר – אם כבר טווין, תקרא בהזדמנות את מסעותי בארץ הקודש, יתן לך קצת מידע מעניין לגבי מה היה כאן ממש לפני שהציונות התחילה, לא מתיישב טוב עם הנרטיב הפלסטיני.

איציק 8 במאי 2016

שום דבר לא מתישב טוב עם הנרטיב הפלסטיני. הבעיה היא, שלמרות כל זאת הם כרגע קיימים וצריך לראות איך פותרים זאת.

אביאל 8 במאי 2016

איציק – זו בדיוק הנקודה, לא היה נרטיב פלסטיני, עכשיו יש, אבל אי אפשר לעשות שימוש בנרטיב שלא קיים כדי למחוק למשל את הנרטיב היהודי כאן, בדיוק כמו שהפלסטינים מנסים לעשות בימים אלו.

איציק 8 במאי 2016

אתה בטוח שאי אפשר? תשאל את אונסקו.

אביאל 8 במאי 2016

בדיוק, לכן זה מעשה או של בורות (לא חושב) או מעשה פוליטי שבא לרצות מישהו ולהיכנע לאג׳נדה שקרית ולא מבוססת, אבל נו זה לא הפעם הראשונה שאנשים עושים את זה, אבל זה מטריד שזה מגיע מגוף כמו אונסק״ו, אבל זה מתחבר בדיוק לעניין שהליברלים בעיני עצמם הם לא באמת ליברלים.

אסף THE KOP 8 במאי 2016

איציק
אני מסכים איתך שהנראטיב הפלסטינאי, שקרי ככל שיהיה, הוא כאן וצריך להתמודד איתו. אני מסכים גם עם אביאל שהוא לא יכול לבוא על חשבון הנראטיב היהודי-ישראלי.
לצערי, הפיתרון שאני רואה יהיה במלחמה.

yaron 9 במאי 2016

אסף, סביר להניח שמלחמה גדולה נוספת היא בלתי נמנעת אבל לא סביר להניח שהיא תפתור את הסכסוך. אל תבין מדברי שאני חושב שהסכם שלום (עכשיו) כן יפתור את הבעיה וזאת בעצם הבעיה… אין פתרון.

Amir A 8 במאי 2016

קראתי גם קראתי. לא מתיישב טוב עם כלום. נותן תחושה מדכאת על העליבות ששררה אז.

אביאל 8 במאי 2016

בדיוק, לא היתה כאן חברה משגשגת (אם אפשר לקרוא לזה חברה) כמו שהפלסטינים אוהבים להציג, הארץ היתה לא מיושבת ברובה וזה היה מקום מאוד מדכא. הציונות הגיעה והביאה לכאן בעיקר שגשוג כלכלי (עם התמיכה מבחוץ) מה שמשך לכאן הרבה מהגרי עבודה מהאזור והחותמת הסופית לכך היא ניתוח של שמות המשפחה הפלסטינים, שמוצאם לרוב מסוריה ומצרים וקצת מעיראק.

אמיתי 8 במאי 2016

השמות משפחה שלי מפולין ותימן..מה הנראטיב?

אסף THE KOP 8 במאי 2016

אושוויץ ועל כנפי נשרים.
אלמנטרי לא ?

אמיתי 9 במאי 2016

מרבד הקסמים אני מבקש

אביאל 9 במאי 2016

אמיתי – הנארטיב ? שאבות אבותייך שלוש פעמים ביום הפנו את פניהם לירושלים והתפללו על חזרתם לארצם, כך במשך 2000 שנים, לא תמצא כמעט נארטיב חזק מזה.

Srtest - ארטסט 9 במאי 2016

"אבות אבותייך שלוש פעמים ביום הפנו את פניהם לירושלים והתפללו על חזרתם לארצם, כך במשך 2000 שנים".

נו ואיך זה נראה? בוא תוליך אותנו בין הנקודות. איך מדינת ישראל מתחברת לעניין? אני מניח שתמצא את החוט המקשר כי זה מה שעושים בז'אנר שלך. אולי כבר היית נעלם אם הז'אנרים האלה לא היו מתמידים איתנו.

אביאל 9 במאי 2016

ארטסט – מדינת ישראל היא בדיוק המימוש של החזון הזה, כמובן שהיה צורך לעדכן את ההלכה ואת זה עשה מצוין הרב קוק והמציאות היא העובדה הטובה ביותר, מדינה לעם היהודי שמוכרת ככזו ע״י האומות המאוחדות, דמוקרטיה משגשגת לפי כל אינדקס בינלאומי, יש המון בעיות אבל התוצאה לא רעה.
כבר אמרתי לך שכל הגישות המרקסיסטיות והפוסט קולנליאלסטיות נמצאות כבר בפח הזבל של ההיסטוריה.

Srtest - ארטסט 8 במאי 2016

הציונות הגיעה לפה ונכשלה בהתחלה כישלון חרוץ. מעניין שפה אתה לא מביא את בעלי ההון הפרטיים שהשקיעו (או מה שנחשב אז להשקעת הון) בישוב הארץ. כנראה שהאג'נדה מכתיבה את הפרטים או אולי הסוף מכתיב את ההתחלה.

אביאל 9 במאי 2016

קצת הבנת הנקרא – ״(עם התמיכה מבחוץ)״ מה לא מובן ? ואגב, השקעה מבחוץ היא דבר לגטימי לחלוטין, ראה עלייתה של סין.

Srtest - ארטסט 9 במאי 2016

פשששש מהנכבה (שלא קרתה?!) אל "ישראל כקולוניה מערבית". דילוג מרשים של אחד מחבר הנאמנים ועל כך נאמר מה שנאמר על מי שצריך לשמור עלי ומה מוטל עלי.

אביאל 9 במאי 2016

ארטסט – אשמח להבהרה לגבי מה שכתבת. זה לא ברור, הדילוגים הכביכול אינטלקוטאלים שלך לא אומרים כלום.
אמרת שהיה הון זר אמרתי לך כבר שכתבתי את זה, מה בדיוק אתה רוצה ?

אריק 9 במאי 2016

שני עמים מומצאים רבים. על חבל ארץ שלרובם המוחץ אין קשר של יותר משני דורות אליו.

אביאל 9 במאי 2016

אריק – העם היהודי ממש לא מומצא, יש לו את כל האלמנטים של עם לכל אורך 2000 שנות הגלות, מגובה בהרבה כתיבה על היהודים שמגדירים עצמם וגם הגדרה על ידי לא יהודים, חלקם מטובי המוחות שהיו בעולם, הרבה יותר מהפופוליזם של שני הדורות שלך.

אמיתי 9 במאי 2016

אביאל. כמה דברים: היום רובו של העם היהודי לא עושה מה שאבותיי עשו כולל אותי. יש שבר גדול בנארטיב. מה שמוביל לדבר השני: העם היהודי במשך רוב הדורות היה חסר את רוב רובם של המאפיינים של עם. חוץ מעול תורה ומצוות שגרמה לתודעה משותפת של עם. שאר המאפיינים כמו שפה. תרבות וטרטוריה לא היו לנו. קצת כמו הבני דודים. כיום מה שמחבר בינינו הוא טריטוריה ושפה אבל אין לנו תודעת עם משותפת. חסר לנו תוכן יהודי ייחודי שפעם באמת הבדיל אותנו. אנו ככל העמים על כל המשתתמע

אביאל 9 במאי 2016

אמיתי – קודם כל הטיעון עצמו לא תופס, גם הגרמנים, הצרפתים, היפנים והסינים לא עושים היום מה שאבותיהם עשו, זה לא פגע בנרטיב שלהם. שנית, העניין הוא מה זה אומר מה שהם עשו ? 43% אחוזים מהעם מגדיר עצמו כחילוני, שער ה57 אחוזים מסורתיים ומעלה. ככה שעדיין האלמנט המסורתי ברור, מה גם שאם בוחנים סוגיות דתיות-לאומיות שקשורות למסורת עממית כמו ברית מילה, בר מצווה, שמירת הפסח וצום ביום כיפור המספרים קופצים מאוד למעלה. ככה שבמידה כזו או אחרת יש קשר חזק אל העבר.

העם היהודי, תמיד הוגדר ולרוב לא על ידי אוהביו כעם, המילה דת בכלל לא היתה קיימת ביהדות (בניגוד לנצרות לדוגמא) עד המודרניות, להיות יהודי היה בראש ובראשונה להיות חלק מהעם ההיהודי, אתה מערבב פה את האלמנטים המאוד מאוחרים שהגיעו עם המודרניות לגבי היה יהודי בביתך וצרפתי בחוץ, זה תקופה קצרה מאוד ביחס לגלות. היתה תודעה משותפת בהחלט והסממן העיקרי לכך הוא יכולות המסחר המפורסמות של היהודים שהתבססו ברובם על זה שיהודי לא משנה מאיפה הגיע לאזור מסוים וישר קיבל אירוח ועזרה מהקהילה המקומית, יש על הנושא הרבה מאוד ספרים. אגב, גם ההלכות והספרות היהודית זזה בין הקהילות ללא הפסקה.

לגבי האמירה שלך לגבי טריטוריה ושפה, זה לא מחזיק במבחן המציאות, ציונים גדולים מאוד גרים בצד השני של האוקיינוס ותומכים בישראל תמיכה נרחבת שמבוססת על הזיקה הזאת, של להיות חלק מהעם היהודי ולהם אין טריטוריה ושפה משותפת (אולי שפה, אבל גם לא במספרים גדולים), אחד העם כבר חזה בדיוק את הקשר הזה בין היהודים שיחיו בארץ ישראל והיהודים שימשיכו להתגורר בגולה.

אמיתי 9 במאי 2016

אביאל אתה טועה ומטעה…סתם דוגמא שקופצת לראש:
העיברית הוחייתה לפני מאה שנה. הצרפתית לא.
עד לפני 200 פלוס שנים לא היו יהודים חילוניים. מסורתיים.
רפורמים. כולם היו דתיים – לא עבדו בשבת. לא התחתנו עם גויים.
אכלו כשר.- תריג מצוות. היום המצב שונה בתכלית. אין תוכן משותף
וייחודי ליהודים. טרטוריה ושפה משותפים יש. כמו לכל העמים.
מפה שאיננו מיוחדים ושונים כמו שהיינו אלא נעשנו ככל שאר העמים
במובן שמה שמאחד אותנו הם דברים גשמיים ולא רוחניים.
תעודת זהות כחולה במקום טלית…לאומיות במקום דתיות

אביאל 9 במאי 2016

אמיתי – העברית היתה שפת התפילה וזה המשותף העיקרי.

היו בהחלט מתבוללים וכנראה שלא מעט, היו מומרים, היו אנוסים, היו זרמים שונים ומשונים בתוך הקהילות השונות, היהדות מטבעה אף פעם לא היתה זרם אחד קבוע ויציב.

אין טריטוריה משותפת ליהודים, ליהודי אמריקאי, לישראלי וליהודי אוסטרלי אין טריטוריה משותפת ועדיין שלושתם רואים עצמם ומוגדרים גם על ידי אחרים כבני העם היהודי.

ברור שהגשמיות הלכה ותפסה מקום על חשבון הרוחניות בהקשר היהודי, אבל זה לא אומר שהרוחניות איננה הבסיס המשותף הראשוני, בטח אחרי 2000 שנות גלות.

אמיתי 9 במאי 2016

מה שאמרת אביאל..בול..סופסופ..
אנחנו יהודים כי אנחנו רואים בעצמנו יהודים וגם
רוב רובו של העולם רואה בנו יהודים…זאת הפואנטה.
עכשיו נחליף את היהודים בפלשתינאיים ומה נקבל?
ההתעקשות שלך לסתור בעזרת כל מיני סמי עובדות הסטוריות
תודעה של עם שלם היא מוטעית. גם מבחינת הניתוח של המציאות
וגם מבחינת הפיתרון למצב. כמו שלא תשכנע את אסף לאהוד יונייטד
לא תוכל לשכנע פלשטינאי שהוא לא חלק מעם..אלה דברים שבתודעה
ואינם ניתנים לרציונליזציה. הפסיכיות האנושית היא חסרת בסיס לוגי
והניסיון שלך להביא טיעונים נגד עצם זכותם של אנשים להגדיר את עצמם
כעם פשוט מרחיק אותך מהפיתרון לבעיה שהיא מאד מציאותית.
כמו לנסות לגרום לאישתך לבכות עי דיבורים…לא עובד (:

אמיתי 9 במאי 2016

להפסיק לבכות

אביאל 9 במאי 2016

אמיתי – כתבתי פה לא פעם, פעם לא היה דבר כזה פלסטינים, היום הם בהחלט עומדים בהגדרה של עם וההכרה הבינלאומית היא עוד נדבך כמובן, לא הכחשתי את זה.
הנקודה היא אחרת, כל הסיפורים על כמה היה שמח פה לפני בוא הציונים הם שקר, הספר של מארק טווין מוכיח את זה, כמו עוד מקורות אחרים. עכשיו, הפלסטינים עושים שימוש שקרי בעניינים כאלה כדי לסתור את הנרטיב שלנו, אם זה בזה שהם טוענים שהם כנענים או שבית המקדש לא היה קיים וכו׳, מכאן התחיל הויכוח ולא לגבי עם ממוצא או לא, הנקודה היתה שהפלסטינים משתמשים בשקרים היסטוריים.

אמיתי 9 במאי 2016

אוקי. לא הבנתי את הדיון ככה…
כמו שאפשר להבין מהפוסטים על ההיסטוריה פה
ההיסטוריה היא אוסף של חצאי אמיתות במיקרה הטוב..
לא הפלסטינאים המציאו את הטריק. סתם ממשיכים מסורת

matipool 9 במאי 2016

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=4887
אם כבר מרק טווין – הוא ניבא את העתיד וגם כתב על ספורט …

איציק 8 במאי 2016

תמחזר, אולי יתברר שהיסטוריה (סליחה אל הכתיב השגוי) היא כמו בדיחה חדשה טובה, שהיא במקרים רבים בדיחה עתיקה שנשכחה.

יוסי מהאבטיחים 8 במאי 2016

במסגרת הבלוג על היסטוריה עתיקה אשמח אם תכתוב קצת על וויין רוני…

יוסי מהאבטיחים 8 במאי 2016

Too soon?

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

אתה מתבלבל ביני לבין מישהו שאשכרא מבין בספורט

יוסי מהאבטיחים 8 במאי 2016

עזוב, במה לתסכול…
בכל מקרה כיף שבאת.

ניינר / ווריור 8 במאי 2016

וולקאם אבורד! אנו מתחרים על חולצה בהרכב הפותח של דה באזר? :)
בתור פריק של הסטוריה מחכה בקוצר רוח לפוסטים שלך

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

אני ישר יורד לספסל, עלה אתה בחמישיה

ניינר / ווריור 8 במאי 2016

יש מנג'ר והוא זה שקובע

קסנופון ללא הרבבה 8 במאי 2016

בהצלחה!

אסף המושבניק 8 במאי 2016

וואו! היסטוריה בדה באזר! אני רץ להמר על ק. פ. ר כאלופה שנה הבאה ולהיות מיליונר, כי כנראה היום זה היום שלי…

בקשה: אני מאוד אוהב את התקופה הרומית. גם בתקופה הזו וגם בערי יוון נראה שהספורט תפס מקום כזה או אחר אצל ההמון. איך היה בתקופת ימי הביניים? לפעמים נדמה שרק במהפכה התעשייתית פתאום נולד הספורט מחדש…

מחכה בקוצר רוח לפוסטים!

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

הרבה יוון ורומא אני מבטיח מראש. ימי-הביניים הם כבר מחוץ לתחום המקצועי שלי.
כאמור, פוסט ראשון כבר מחר בבוקר…

ניב 8 במאי 2016

מחוץ לתחום המקצועי ניחא, אבל לא מחוץ לתחום הידע שלך.

ניב 8 במאי 2016

אומנם מחוץ לתחום המקצועי שלך, אבל למיטב השערתי לא מחוץ לתחום הידע.

מיקיג' 8 במאי 2016

כדר שימי הביניים זה כן תחום שלו, אין באמת תקופה כזו, ימי הביניים…

ניב 9 במאי 2016

ובכל זאת בטח יש לך אלף דרכים לתאר את תחילתה וסופה..

עוז 8 במאי 2016

כיף שבאת, נעקוב בעניין!

איציק 8 במאי 2016

מברוק גדול,
כבר הכנסת עיניינים לפרופורציות בראייה היסטורית:
"אבל מעבר לשירות הציבורי, יש כאן גם מעשׂה פוליטי. בנטיותי הפוליטיות, אני דמוקרט. אני מאמין שככל שבסיס השלטון יתרחב לציבור גדול ככל האפשר, כך יטב מצבו הפוליטי של אותו ציבור. אלא מה? כדי שהציבור יוכל לעשׂות שימוש מושׂכל בכח הפוליטי המסור בידיו, הוא צריך להיות, ובכן, משׂכיל. והשׂכלה היא לא רק ידיעת עובדות (למרות שגם ידיעת העובדות חשובה כשלעצמה). השׂכלה כוללת גם יכולת לקרוא באופן ביקורתי, להשוות מקורות מידע, להגדיר עובדות ולחבר אותן באופן הגיוני בקשרים של סיבה ותוצאה, לגבש דעה על סמך החיבורים הללו, ובאופן כללי לנהל דיון הגיוני ומעמיק. ללא היכולות הללו, קל מאד לתמרן ציבור לקבל החלטות גרועות."
זה בהחלט מסביר למה שרי החינוך בפרט והממשלות בכלל משתדלות לגדל דורות של בורים ;) (או :-( , לא בטוח מה עדיף).

ניב 8 במאי 2016

הבורים אכן הקפידו על בורותם של השחורים בדרום אפריקה.

איציק 8 במאי 2016

אכן, אכן.
אהבתי

אסף THE KOP 8 במאי 2016

ואם הבורים לא רוצים להתעמק בעובדות ?
האם צריך למנוע מהם את זכות ההצבעה, או שאולי יקבעו קריטריונים למי הוא משכיל והקול שלו ייספר פעמיים ?
מדרון חלקלק מאוד הייתי אומר.

ניב 8 במאי 2016

צודק, דמוקרטיה זאת עבודה קשה,כמו שפרופסור אמיתי לבטח יראה לנו.

yaron 9 במאי 2016

דמוקרטיה (במתכונת שאנו מכירים) זה בלוף שמתבסס על ועובד רק בגלל בורות האנשים.

אריק 8 במאי 2016

רוגל אלפר הסביר שכל מצביעי טראמפ. טיפשים כמו מצביעי ביבי. אני מניח שאם כך צריך שלא לספור אות(כ)ם.

איציק 8 במאי 2016

היתי מציע להפסיק לספור את רוגל אלפר ואת אלו שמנסים להסתמך עליו גם.

אריק 8 במאי 2016

הוא טרול רגזן. הבטיח שיהגר מכאן אבל הבין שהטיימס כנראה לא מעוניין…

אסף THE KOP 8 במאי 2016

ומה עם "אל-מנאר", אין תקן בדסק הישראלי ?

אסף THE KOP 8 במאי 2016

עֲשָׂרָה קַבִּין חָכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטַל רוֹגל אַלְפֶר וְאֶחָד כָּל הַשְּׂמֹאל כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטַל רוֹגל אַלְפֶר וְאֶחָד כָּל הַשְּׂמֹאל כֻּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת־הָרוּחַ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטַל רוֹגל אַלְפֶר וְאֶחָד כָּל הַשְּׂמֹאל כֻּלּוֹ.

Srtest - ארטסט 8 במאי 2016

רוגל אלפר כותב משהו מתוך משהו שהוא חושב הוא לא מחכה שמישהו אחר יפתח את הפה. לא נראה לי שאתה יכול לעשות את זה.

אסף THE KOP 8 במאי 2016

רוגל אלפר הוא פרובוקטור מהסוג של העד הנגד ונגד הבעד.
אתה קורא לזה חשיבה.
אני קורא לך ללכת לבדיקת ראיה.

Srtest - ארטסט 8 במאי 2016

כן כי הוא המציא את הז'אנר. קראתי יותר דברי טעם ממנו מאשר קראתי בטוקבקים אליו אם בכלל. עם זאת אני בחיים לא יהיה שותף לסנטימנט האנטי-דמוקרטי שהוא מביע שנובע בבסיסו מאי הבנה.

אסף THE KOP 9 במאי 2016

הוא המציא את הז'אנר ?
בן כמה אתה ?

הרבה לפניו היה את מנחם בן ובני ציפר, ולפניהם את "העולם הזה" ואני בטוח שאלה עוד נחשבים למודרניים ביחס למה שמבוגרים ממני זוכרים משנות ה-60 וה-50.

אלפר הוא לכל היותר ממשיך דרך שאיבד את הדרך.

Srtest - ארטסט 9 במאי 2016

ציניות איש.

אסף the kop 9 במאי 2016

ציונות

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

אין לי כוונה או רצון להכריח אנשים ללמוד. אני יכול להציע, ומי שרוצה יקח.
לגבי ההצעות שהעלית: לא, ולא.

אסף THE KOP 8 במאי 2016

מעולה.

ניינר / ווריור 8 במאי 2016

אסף אתה מכיר את יצירת המופת של רוגל אלפר "פסיכופט צעיר"? אלבום כל כל מפגר שהוא גאוני בדרכו

אסף THE KOP 8 במאי 2016

האמת שלא.
הוא בעיקר נראה לי כמו מנחם בן וונאבי.

ניינר / ווריור 9 במאי 2016

חביב? ענק!

באבא ימים 9 במאי 2016

נשמע כמו שולץ וואנאבי

אסף the kop 9 במאי 2016

כולנו שולץ וואנאבי

איציק 8 במאי 2016

שאלה מטרידה, למה אין לך חולצה עם מספר BC?

אוֹרי אמיתי 8 במאי 2016

שאלה מצוינת. העברתי לשלטונות ונראה מה יקרה.

אביאל 8 במאי 2016

ברוכים הבאים ! אגב ראיתי פעם מחקר שהראה שהשכלה היא לא פרמטר מנבא לטיב הבחירה הפוליטית ובטח שלא לטיב הפוליטיקאי הנבחר.
בארץ הדוגמא המוחשית ביותר לכך היתה דש, כולם אנשים משכילים ורציניים ופוליטיקאיים קטנים מאוד, בארץ הפוליטיקה אין צורך אמיתי בהשכלה וידע כדי להיות פוליטיקאי מוצלח, כמובן שיש סף בסיסי אבל לא נראה שיותר השכלה הופכת אותך לפוליטיקאי טוב יותר. זה כנראה הפגם המרכזי בשיטה הדמוקרטית וזה מתחבר ביותר לכך שאפלטון סיווג את הדמוקרטיה תחת המשטרים המקולקלים.

Srtest - ארטסט 8 במאי 2016

מאחל לך לכתוב על היסטוריית הספורט בפריפריה בישראל.

סימנטוב 8 במאי 2016

איזה כיף, בהצלחה!

איאן ראש 8 במאי 2016

יופי. שיהיה בהצלחה.

אלכס דוקורסקי 9 במאי 2016

מעולה ומסקרן. מחכה בקוצר רוח לקרוא.
הרבה הצלחה.

freddie 9 במאי 2016

נהדר, השדרוג הטוב ביותר שדה-באזזער יכלו למצוא (ובאיזה מחיר!)

עומר ח. 9 במאי 2016

ברוך הבא אורי. אני רוצה לקחת את הקרדיט על כך שהייתי הראשון לזהות שתאהב את הבלוג של דורפן. ביוני 2007 הצגת לנו בשיעור מאמר של קלוד לוי-שטראוס על התפתחותם של מיתוסים. אחרי השיעור שלחתי לך במייל את הקישור למאמר הזה:
http://debuzzer.com/dorfan/30471/

ומאז, כפי שנאמר, הכל היסטוריא.

איציק 9 במאי 2016

ואוו, אני צעיר מידי בדה-באזר כדי להכיר פוסט זה. מדהים…
רונן, יש לך עוד דוגמאות כאלו?

אוֹרי אמיתי 9 במאי 2016

מעולה. ויש אפילו טרקבק מהבלוג שלי בתגובות לפוסט.
עכשיו רק חסר שתאמר שאתה הוא זה שכתב את העבודה המסקרנת ההיא על מאיר אריאל שהלכה לאיבוד בדואר הפנימי של האונ׳, בין קומה 13 לקומה 20.

Oded 9 במאי 2016

איזה כיף
בתור חובב אני מחכה בקוצר רוח

shohat 9 במאי 2016

מעולה. יהיה כיף לקרוא. בהצלחה.

פאקו 9 במאי 2016

I've got to admit it's getting better
A little better all the time
ברוך הבא

רומן 9 במאי 2016

אפשר לשאול למה היסטוריא ב אלף?

אורדוניה 9 במאי 2016

ומרדונא?!

יניב 9 במאי 2016

ברכות! מן הראוי שתמצא אכסניא (?) טובה ופופלרית לפרסום. הדיון שהתפתח פה מרתק
– כל אזכור למרק טווין מבורך.

Comments closed