Brexit

על מקומה של האישיות בהיסטוריא, על משאלי עם, על השאלה הסקוטית, והכי חשוב...

לפעמים מתעוררים בבוקר לחדשות, שברור שיכנסו לספרי ההיסטוריא. הבוקר היה בדיוק בוקר כזה. השאלה הגדולה היא באיזה אופן יזכר הברקזיט ממרחק הזמן: האם כארוע מכונן, שהמשיך את הדחיה הצרפתית (וההולנדית) את החוקה האירופית ב-2005 והוביל לקריסת המיזם הכביר של אירופא מאוחדת, או אולי דוקא כהערת שוליים, בה יוסבר שעל אף ארוע זה, שנראה דרמטי לזמנו, השלכותיו בטווחים הבינוני והרחוק היו שוליות?

תמונה: Globalresearch.org
תמונה: Globalresearch.org

 

אחת השאלות הגדולות בחקר ההיסטוריא היא כוחו של הפרט להשפיע אל מול תהליכים גדולים. לרוב, הדרך שלי להתייחס לויכוח הזה (כמו להרבה אחרים) היא בשיטת ״גם וגם״. תהליכים עמוקים וארוכי טווח חשובים מאד, כמובן, ולאנשים הממוקמים בצמתים מכריעים בזמן ובמקום יש השפעה גדולה מאד גם כן. אפשר לראות את הניגוד הזה גם בחדשות היום. מצד אחד, לאומיות מול גלובליזציא, נדידת עמים, אלה התהליכים הגדולים. הציבור הבריטי הכריע, ברוב קטן אך ברור, בעד לאומיות והסתגרות. את מקומו של הפרט אני רואה בארועי החודשים והשנים הקרובות. השאלה הקריטית כרגע אינה אם תפרוש בריטניא, אלא איך תפרוש.

בסופו של יום, הממלכה המאוחדת היתה מלכתחילה חברה חלקית באיחוד האירופי, מתוקף כך שלא ויתרה מעולם על המטבע שלה ולא הצטרפה לגוש היורו. ענייני הגנה ובטחון שייכים בכל מקרה פחות לאיחוד ויותר לנאט״ו. דיפלומטיא בינלאומית מתרחשת באו״ם. אז נכון, יחזרו מעברי הגבול (מה שפחות דרמטי, כי בריטניא היא אי), ויהיה צורך לנסח מחדש הסכמי סחר. אבל בהתנהלות שקולה ומתונה כל זה יכול להיות מאד לא דרמטי. לפיכך, האופן בו תתנהל הפרישה – יהיה, לדעתי, עניין אישי לגמרי. מי שיעמדו למבחן, לדעתי, הן ההנהגות של ארצות אירופא המושקעות במיוחד באיחוד, כמו גם הפקידות בבריסל ובשטרסבורג. אם יבססו את השׂיח העתידי על כבוד, העלבויות ועלבונות ועל רצון נקמה, יש סיכוי להתפתחות משבר רציני. אם, מאידך, ישמרו על קור רוח, יש אפשרות לצמצם באופן ניכר את השפעת הארוע. למי שרוצה לשמור על האיחוד, מומלץ לזכור שלדעת יוצרי סדרת הטלוויזיא שהיתה האהובה ביותר על גברת הברזל, מרגרט תאצ׳ר, הבריטים הצטרפו מלכתחילה רק כדי לחבל מבפנים.

 

 

נקודה שניה, חשובה ביותר גם מעבר לגבולות אירופא, היא מעמדם והשפעתם של משאלי עם. כמעט בכל העולם, צורת השלטון הנפוצה ביותר במדינות הדמוקרטיות היא שלטון נציגים: הציבור בוחר נציגים לפרלמנט, ואלה מנהלים את החקיקה וממנים את הנהגת הרשות המבצעת. מעטים המקומות וההקשרים בהם ניתנת לציבור הזכות והרשות להצביע באופן ישיר כדי להכריע בשאלה ספציפית (שוויץ וארה״ב הן דוגמאות בולטות). משאל העם שנערך אמש בבריטניא אינו הראשון, כמובן (אפילו בטור זה כבר הזכרתי שניים, ומיד אזכיר עוד אחד). אבל עם כל משאל עם שנערך, נוסף תוקף לשאלה, שנשאלת במקומות רבים ברחבי העולם: מדוע לא אצלנו? ניתן לשער שאם תוצאות ברקזיט תתעצמנה, כך תגדלנה דרישות למשאלי עם גם בזירות אחרות. מה שבטוח, בשעורי אזרחות ברחבי היבשת לא יהיה משעמם.

תמונה: freelook.info
תמונה: freelook.info

 

ואם כבר הזכרנו משאלי עם, והעמדנו את האיחוד האירופי מול הממלכה המאוחדת, יש מקום לתהיה האם הציבור הבריטי שואף ההתנתקות לא עתיד להתחרט על הצבעתו. ראו את המפה למטה: סקוטלנד הוצאה מן האיחוד האירופי בניגוד לרצון הרוב הברור של תושביה, שהצביעו ברוב ברור של 62:38 בעד השארות. במשאל העם של 2014 הצביע הציבור הסקוטי ברוב של 55-45 בעד השארות בממלכה המאוחדת. כעת, לאור הפגנת הבדלנות הבריטית, מתעורר סיכוי של ממש שהבדלנות הסקוטית תפרק את האיחוד הבריטי. השׂרה הראשונה של סקוטלנד אמרה זאת בפירוש מוקדם יותר היום. כך או כך, הפרדה בתחום הכדורגל כבר קיימת, כך שיש עם מה לעבוד.

 

תמונה: blogs.spectator.co.uk
תמונה: blogs.spectator.co.uk

 

ואם כבר אמרנו כדורגל, ועם כל הכבוד לכלכלה, פוליטיקא, לאומיות ולאומנות וכל הסחות הדעת האלה, אין מנוס מהשאלה החשובה באמת שצריכה להדיר שינה מעיני הקוראים בדה-באזזער: כיצד תשפיע הפרישה הבריטית על הפרמייר ליג? כידוע לכל, החל מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת חלה מהפכה עצומה בכדורגל האירופי בעקבות פסיקת בוסמן. מהפכה זו נבעה באופן ישיר מתוך עליונות המבנה של האיחוד האירופי על פני המדינות החברות. מה תהיה השפעת ברקזיט מבחינה זו?

אני לא בקי מספיק בחקיקה הפנים-אירופית כדי לתת תשובה מנומקת, ובכל מקרה הדבר יהיה כרוך ותלוי בהסדרה הכללית של אפשרויות העבודה של אזרחי/ות האיחוד בממלכה המאוחדת. לא מן הנמנע שההתאחדות האנגלית תחוקק לעצמה חוקים חדשים כדי לנסות להשאיר את המצב על כנו. יתכן גם שתצמח תנועת בסגנון ״החזרת עטרה לישנה״, או לפחות שנשמע דרישות לכך ביציעים ובפורומי האוהדים. כך או כך, אין ספק שהכדורגל האנגלי הבכיר יצטרך לחשב מסלול מחדש לאור ההתפתחויות, אפילו רק כדי להשאר במסלול הנוכחי.

שותף על-ידי עמית לווינטל
שותף על-ידי עמית לווינטל
גודיונסן וקראבליו: שרידים קדמונים
ועכשיו לעיקר - ירון גרופמן

97 Comments

Amir A 24 ביוני 2016

כן אדוני השר היתה סדרה נפלאה (וגם ההמשך שלה). בזכות נטפליקס גם הדור הבא זכה לראות אותה לא מזמן ועדיין לא נס ליחה. בכל מקרה, מעניין כמה אזרחים בריטיים מסתובבים ועובדים ברחבי היבשת תחת כנפי האזרחות האירופית ועכשיו יאלצו לארוז את מטלטליהם ולחזור הביתה לאי האפור?

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

אי ירוק לגמרי. רק השמיים אפורים.
אני מעריך שיקח לפחות שנתיים-שלוש עד שהתמונה תתבהר לגמרי.

וכן – סדרת ענק, וכפי שניתן לראות, כותביה היו מצוידים בחושים פוליטיים מבריקים.

תומר (הוותיק) 24 ביוני 2016

קראתי את הנתון היום.
כמה עשרות אלפים.
לעומת 4 מיליון! אזרחים אירופים בבריטניה.

Amir A 24 ביוני 2016

ומה יהיה על המיליונים הללו? אני משוכנע שהבריטים לא ישמחו להעניק לכל אחד ואחד מהם אזרחות מיידית. אני מניח (ואולי טועה) שרובם לא בעלי מקצועות חופשיים אלא יותר צווארון כחול. במקרה והבריטים יחליטו לנפנף אותם חזרה ליבשת יהיה מדובר בנדידת עמים עם השלכות חברתיות וכלכליות משמעותית.

אביאל 24 ביוני 2016

אמיר – הצווארון הכחול כנראה יחזור לארצו, הצווארון הלבן יקבל ככל הנראה אשרות עבודה, מה גם שהרבה מהם (קראתי פעם כתבה בFT) נשואים לבריטים אך עדיין מסתובבים עם תעודת זהות של מדינתם.

Amir A 24 ביוני 2016

אביאל, אתה יכול לדמיין לדוגמא מה יקרה בפולין אם פתאום שטף של פולנים שלא חיו בארצם שנים יחזרו ויתחילו לחפש עבודות צווארון כחול? אני חושב על זה ומה שעולה לי בראש זו ההשפעה שהייתה לחזרה של חיילים הביתה אחרי מסעות צלב (אחרי הכל, זה פוסט של היסטוריון, לא?) או מסעות מלחמה אחרים כשהמיומנות העיקרית ולעיתים היחידה שלהם היתה היכולת להלחם. הולך להיות מעניין.

no propaganda 24 ביוני 2016

הם לא חייבים לחזור לפולין, יותר סביר שיעברו לגרמניה

Amir A 24 ביוני 2016

עוד יותר מסעיר. אם הם יפנו לפולין עוד יש סיכוי שינסו לקבל אותם בזרועות פתוחות. אם הם ינסו להגיע בהמוניהם לגרמניה לעומת זאת….

אביאל 24 ביוני 2016

אמיר – אלה זמנים אחרים, סביר להניח שהרבה ישארו בדרכים חוקיות ופחות, הם יתפזרו באירופה ומקסימום יחזרו לבית, ישבחו את כוח העבודה ושאר הדברים שקורים שחוזרים הביתה ממדינות מפותחות יותר, לא חושב שזה איזה תרחיש קיצוני.

no propaganda 24 ביוני 2016

יש לי חבר כזה

אייל 24 ביוני 2016

הרבה הרבה יותר מכמה עשרות אלפים – למעלה ממיליון (http://www.theguardian.com/politics/2016/jun/24/what-does-brexit-mean-for-eu-citizens-in-britain-and-brits-in-europe – אפשר למצוא נתונים דומים בהרבה מקומות אחרים). בכל מקרה, גם הם וגם האירופים בבריטניה נכנסים כעת לתקופה לא נעימה של חוסר וודאות, אבל קשה מאוד להאמין שהולכים להיות גירושים המוניים דרמטיים. אף אחד בעצם לא יודע בדיוק מה יקרה עם הסטטוס של האנשים האלה, כמו שלא יודעים בדיוק מה יהיו ההסכמים הכלכליים החדשים – זה אחד הדברים שיצטרכו לנהל לגביו משא ומתן בשנתיים ומשהו הקרובות (מרגע שבריטניה תודיע באופן רשמי על הכוונה לעזוב עד שהעזיבה נכנסת לתוקף).

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

אכן, הרבה יותר מכמה עשׂרות אלפים. רק לגבי ספרד ההערכות נעות בין קצת מאות אלפים לבין למעלה ממליון.

מאנו 25 ביוני 2016

+1
ההערכות השמרניות מדברות על 1.5 מיליון בריטים שמסתובבים באיחוד האירופי, רובם באירלנד, ספרד וצרפת. המספר האמיתי גבוה יותר, כמובן.

AdamB 24 ביוני 2016

שני הפני שלי – במערב מאז שנות ה80 יש מעבר מתעשייה לשירותים ומסחר.
מה שמוביל להגירה מערים תעשייתיות למטרופולינים. בישראל הכל מתנקז לגוש דן, באנגליה ללונדון וכו'.
ומה קורה למי שנשאר מאחור ? אין לו רשתות בטחון חברתיות, מחירי הנדל"ן במטרופולינים הולכים ומתייקרים
משנה לשנה ומונעים אפשרות של הגירה פנימית. וכך כשהם לכודים במציאות כזו מגיעים טראמפ, פאראג ואחרים
וגורפים הון פוליטי.

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

לפחות בבריטניא מה שתארת נכון כבר מהמאה ה-19. אבל ברור שהתופעה גדלה באופן מעריכי (או לפחות תופסת תאוצה גדולה), והתפשטה גם לשאר העולם.

אבל החולי הספציפי הזה שתארת כאן לא יפתר על-ידי עזיבה את האיחוד האירופי. הייתי אומר שזה אפילו לא קשור.

AdamB 24 ביוני 2016

ברור שהוא לא ייפתר. אני רק טוען שזאת מציאות שגורמת לתסכול רב וכעס
על ה"ממסד". ואז אם אתה משכנע את ההמונים שאתה לא חלק מה"ממסד" תוכל לזכות
בהון פוליטי.

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

מסכים. כתבתי על זה במקום אחר: פתרו את הבעיא הלא נכונה.

טל 12 28 ביוני 2016

כנראה שלא קשור לאיחוד אלא יותר למה שמאפיין באופן כללי את הגלובליזציה בימנו והשינויים האחרונים -התפרקות,מהגרים פליטים וכו.אם האיחוד כמערכת שלא יודעת לתת מענה של היזון חוזר שלילי לבעיות אז אולי נראה פעולות דמוקרטיות של אזרחים נוספים במדינות אחרות ומי יודע… במידה רבה זה קשור לרעיון ריבנות העם הישן לדעתי,למהות של הדמוקרטיה וללגיטימיות של השלטון.ראינ בעבר ויתור של מדינות כדי להרוויח יותר,יותר יעילות אולי על פני משילות.אבל נדמה שהגבולת חזרו להיות חשובים בימים אלו.אני חושב שתמיד רואים בעיות מבחינה כלככלית בכל מהפכה(שאולי בדרך,או סוג של) אבל גם תמיד יש עוד דברים וזה הכל יחד…

פעם בריטניה היתה מאד חזקה,בתקופת שלום יחסי (1815-1914)היא היתה זו שארגנה את הסחר החופשי ,לאחר מכן היתה תקופה שהוא לא היה מסודר,היו באירופה ניסיונות של הסתגרות פוליטית וזה נכשל – הפשיזם. אחרי מלמחת עולם השנייה הסכם ברטון- וודס איפשר את הפשרה בדמותה של המדינה הסוציאל דמוקרטית שבינתיים כנראה די הגיעה לסופה (ואולי לא?). נדמה לי עוד בשנות ה 80,ומכאן הגיעה תקופה של כלכלה נאו ליברלית שלא יודעת התחשבות סוציאלית .במצב זה למדינת לאום קשה להתמודד עם בעיות חברתיות,אותה רשת בטחון חברתית שחסרה, כי היא בגדול נחלשת בשעה שהיא נדרשת להגיב כל הזמן לתחרות ולהמריץ צמיחה,יש לה למשל גם בעיות במיסוי, למדינה -עקב ניידות עובדים,ניידות הון. באופן כללי המדינה איבדה במידה רבה את היכולת להשפיע מבחינה כלכלית. הפערים הכלכליים גדלים ואנשים נשארים מאחור.ולבסוף מגיע משבר של 2008 ואז בכלל.. וגם עוד לפני המשבר,גם אם מדברים על תקופת טובות מאד של צמיחה זה לא ממש עוזר כי בחלק מהמדינות אין כבר קשר בין צמיחה כלכלית לשיפור מצב התעסוקה במדינה.וזה ככה עוד משנות ה 80 בערך

המצב של אירופה עלול להיות יותר רע עם המדינות החזקות לא יצליחו לפעול לחיזוק האיחוד,לדעתי.

אני לא כל כך דואג לבריטנה כי יש להם את המסורת ארוכת השנים של דמוקרטיה ,מסורת של פשרה וכו,אבל לגבי מדינות אחרות אני לא יודע,אם נראה התפרקות,אני די חושש שנראה תופעות של לאומיות קיצונית,אולי אפילו סוג של פאשיזם.לדעתי,החשש הזה צריך לעמוד לנגד עיניהם של קברניטי האיחוד האירופי.

בילבו באגינס 24 ביוני 2016

בסופו של דבר מה שלעניות דעתי הוציא את בריטניה מהאיחוד היה זרם המהגרים המוסלמים שזרמו לאי.
האזרח הפשוט לא מבין בתקנות ובירוקרטיה שהאיחוד גורם לו , אבל הוא בהחלט מבחין במהגרים מוסלמים שנמצאים לו ליד הבית.

האירוע הזה ישנה את ההיסטוריה אם הוא יגרור אחריו מדינות נוספות, אם רק בריטניה תפרוש לא יקרה שום דבר דרמטי

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

רק שזרם המהגרים המושׂלמים לאיים הבריטיים הגיע בלי קשר לאיחוד האירופי, מארצות האימפריא לשעבר.

רועי 24 ביוני 2016

אני מניח שהוא לא התכוון להודים ופקיסטנים.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2016

יש מעט מאוד מהגרים מוסלמים מהמזרח התיכון שהגיעו לאנגליה. אפשר להגיד שהם פוחדים ממה שקורה בגרמניה ושאר היבשת, אבל זה בטח לא ממשהו ישיר שקורה אצלם בהקשר המוסלמי

רועי 24 ביוני 2016

יש לך מספרים ?

אביאל 24 ביוני 2016

אריאל – מה שגרם כביכול לבהלה, היא המכסות שהאיחוד האירופי היה צפוי לכפות על המדינות החברות, תוסיף לזה שרשרת ארוכה של חוקים ורגולציות שנכפים מלמעלה בכמעט כל תחום, יחד עם העובדה שמדובר בפקידות לא נבחרת ותקבל את הנשק האולטימטיבי בידי המצדדים ביציאה – הטענה המנצחת על הפרת הדמוקרטיה.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2016

בסדר, אבל כרגע אין כמעט פליטים מהמזרח התיכון (סוריה וכו) בבריטניה. אם אני זוכר נכון, מדובר על איזור ה-5000, לא יותר. זה היתרון של אי

אביאל 25 ביוני 2016

כמו בכל החלטה, יש גם ציפיה עתידית והיא בהחלט היתה מגולמת כאן בנושא הפליטים באירופה.

אייל 24 ביוני 2016

הגירה המונית אחרת שרלבנטית כאן ובוודאי קשורה לאיחוד האירופי היא זו מהמדינות המזרח אירופיות שהצטרפו לאיחוד ב-2004 (במיוחד פולין).

no propaganda 24 ביוני 2016

קראתי פעם ששליש מתושבי לטביה גרים מחוץ ללטביה ורובם בבריטניה

פנדה 25 ביוני 2016

אני מניח שהתכוונת אזרחי לטביה ולא "תושבי"…

no propaganda 25 ביוני 2016

כמובן

Lord Anthony 24 ביוני 2016

לא רק המוסלמים,
מה שבעיקר עולה זה נושא המהגרים ממזרח אירופה, דווקא מהגרי העבודה הפולנים והבולגרים נתפשים כסמל של בעיית המהגרים ולא המוסלמים.

ירון ג 24 ביוני 2016

יופי של פוסט אורי. מעורר מחשבה כרגיל. תודה

שמעון כסאח 24 ביוני 2016

המזרח התיכון מפרק את אירופה.

שר ההיסטוריה מחזיק את הבטן מרוב צחוק

פה איתמר 24 ביוני 2016

אין לזה קשר למזה״ת

שמעון כסאח 24 ביוני 2016

לרצון להתכנס פנימה או האירו-סקפטיות בוודאי שאין קשר למזה"ת ואם ההפרש היה גדול אז באמת לא היה טעם להפנות מבט לכיוון. אבל כשההבדל הוא פחות מ2% יכול בהחלט להיות שמצעדי הפליטים מהמזה"ת והפיגועים הם שהיטו את כף המאזניים, במילים אחרות אם המצב היום במזרח התיכון היה כמו בקיץ 2010 זו בהחלט הערכה סבירה שהתוצאה הייתה הפוכה.
בנוסף ברור שעליית כוחו של הימין הבדלני באירופה היא במידה רבה תוצאה של המצב במזה"ת והשלכותיו.

yaron 25 ביוני 2016

יש הרבה קשר מכיוון שהמזרח התיכון הוא אחת הסיבות להתחזקות הימין באירופה.

the bird 24 ביוני 2016

זה רק תחילתו של שינוי תפיסתי בתודעה האירופית.
זהו הסדק ה1…..
ימים יגידו אם נראה תהליך לאומיות כנגד תופעת המהגרים "הרעים" או לא.
מה שבטוח,
כבר לא ניתן לטאטא את הכל תחת רעיון
ותיאוריית האינטרגצייה,
יש אנשים שכשיורקים עליהם לא חושבים שזה גשם.
(למרות שבאנגליה גם בקיץ יש )

אריאל גרייזס 24 ביוני 2016

אני מאוד לא אוהב את הקונספט של משאלי עם. יש ממשלה נבחרת והיא צריכה להחליט. אני ממש לא מצליח להבין למה קמרון, שמתנגד לפרישה , היה צריך ללכת למשאל הזה. לא היה לו כלום מה להרוויח מזה

אביאל 24 ביוני 2016

אריאל – זה דיי תלוי בשיטת הבחירה ובמבנה של הממשל, בשוויץ לדוגמא זה יעיל מאוד, בבריטניה וגם בישראל, לדעתי לפחות זה אפקטיבי הרבה פחות. יש הרבה מחקרים על הדרך בה בסופו של דבר התחרות היא רק בין אופני המסגור והכוח של כל צד, פחד כמעט תמיד יהיה חזק יותר.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2016

שוויץ ככה הם חיים מהתחלה. גם בארהב הם רגילים שיש משאלים ברמה הלוקאלית (סטייט או אפילו עיר) על חוקים מקומיים. במדינות עם ממשל מרכזי, זה פשוט כלי טפשי בעיניי כי הוא מערער על יכולת השליטה של הממשלה.

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

אריאל –
פעם חשבתי שצריך ליבא את השיטה לישׂראל. בזמן האחרון התחלתי לשנות את דעתי. ואם כן – חובה להתחיל מהרמה המקומית, לא הארצית.

יכול להיות 25 ביוני 2016

אגב, שים לב שבארה״ב אין משאלי עם ברמה הפדרלית, רק ברמה של המדינה. הנשיא ב-West Wing אמר שארב״ב איננה דמוקרטיה, היא רפובליקה (פחות או יותר, זה היה מזמן)

אוֹרי אמיתי 25 ביוני 2016

נכון מאד לגבי הרמות. אבל ארה״ב כל-כך עצומה, שחלק מהמדינות שלה גדולות יותר מהרבה מדינות בעולם.
גם בשוויץ רוב המשאלים הם ברמה המקומית, אפילו המקומית מאד.

Shadow 24 ביוני 2016

אם אני לא טועה זה היה חלק ממצע הבחירות שלו לא?

יריב 24 ביוני 2016

כן, זה שימש אותו בשביל לקבל תמיכה מה UKIP. אופס.

קירקגור 24 ביוני 2016

הוא עשה את זה כדי שלא יזלגו קולות מהטוריז בבחירות. אבל לא האמין שיש לזה כזו תמיכה. קצת כמו הוייב של סרסי והדרור העליון…

דוד 26 ביוני 2016

מה יש לא לאהוב משאל עם? אלא אם כן אתה לא אוהב דמוקרטיה

אביאל 24 ביוני 2016

בהמשך לדברים של בילבו, נחמד לפעמים לראות איך אדם שמצית עצמו בשוק בטוניס יכול להשפיע על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, הצתה-האביב הערבי-גלי הגירה-פחד-יציאה.
אי אפשר להגיד שזה מה שגרם ובטח שהיו גם מהגרים לפני ובטח שיש עוד סיבות, אבל זאת הדחיפה הנוספת והאחרונה שנעשה בה שימוש בידי אלו שאף פעם לא רצו להיכנס לאיחוד האירופי, אין כמו להפחיד את העם עם איומי הברברים בשער.

עוד נקודה מעניינת ויכתבו עליה המון ספרים ומאמרים אקדמיים היא ההחלטה של קמרון למשאל עם, אז נכון שזו היתה סוג של הבטחת בחירות כדי למשוך תומכים מukip, אבל בסופו של דבר זה התברר כמה שיביא לסיום של קריירה פוליטית מבטיחה מאוד, כזו שלא אוימה מבית וכזו שעומד מולה מועמד דיי סהרורי מהצד השני של המפה.

ומהזווית ההיסטורית, אני מניח שאם לא יהיו נטישות נוספות ידעו להתמודד, יהיה הסכם של סחר חופשי לסחורות (כל הצדדים נהנים מכך) והתקווה הנוכחית היא ששני הצדדים ידעו להפיק את המירב ממה שנשאר עכשיו. אני חושב שהטעות המרכזית היתה השילוב של המדינות ממזרח אירופה בתוך האיחוד, בשורה התחתונה ההבדלים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים גדולים מדי, גם בעולם שהולך ונהיה גלובלי יותר ויותר.

שמעון כסאח 24 ביוני 2016

יש מצב שבועזיזי ייזכר כגברילו פרינציפ של המאה ה21?

Amir A 24 ביוני 2016

אשכרה, פרק נוסף לספר מצעד האיוולת של ברברה טוכמן.

Shadow 24 ביוני 2016

לא יודע אם זו טעות או לא אבל זה בוודאות היה מהלך שמטרתו היתה להרחיק מדינות אלה מאחיזתו של הדוב הרוסי.

אביאל 24 ביוני 2016

Shadow – הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות, לא שהבריטים בדרך לגיהנום אבל הכוונה ברורה. אגב, אם אני לא טועה, טוני בלייר היה מראשי הדוחפים להרחבת האיחוד.

Lord Anthony 24 ביוני 2016

זאת הפשטה לא נכונה של המציאות.
הבריטים אף פעם לא אהבו את האיחוד, הם היו יורוסקפטים עוד לפני שהמונח הזה הומצא, כך שבטח לא המוסלמים שמגיעים לבריטניה משנות ה60 הם אלו שהציתו את הבעיה.
הבעיה המרכזית היא שהאיחוד האירופי נשלט על ידי פקידים שלא נבחרו על ידי אף אחד ומכתיב מדיניות למדינות האיחוד.היציאה של הבריטים מהאיחוד היא גרסת המאה ה21 ל No taxation without representation

אביאל 24 ביוני 2016

Lord Anthony – קראת מה שכתבתי ? אמרתי שזו לא הסיבה, אבל שזה נתן אפשרות למצדדי העזיבה עוד סיבה לאוסף.

בקשר לחלק השני של הדברים, כתבתי בדיוק את הדברים האלה בתגובה לאריאל, מעט למעלה. זה אכן סיבה שקשה מאוד להתמודד איתה אם אתה נגד העזיבה, אכן פקידות העל האירופית הכתיבה מדיניות בצורה שהיא בעייתית מאוד מהמבחן הדמוקרטי.

מאנו 25 ביוני 2016

זה טיעון חלש יחסית שמתעלם מהרבה גופים שלא נבחרו מעולם ושולטים הרבה יותר על החיים בבריטניה מאשר ה"פקידים בבריסל". הלורדים או הבנק המרכזי של אנגליה, למשל.

טל 12 24 ביוני 2016

אני חושב שקיים מתח בין הגלובליזציה לדמוקרטיה.נדמה שהשוק (או אולי יש לומר חברות רב-לאומיות תאגידים גדולים ?) לא מבין שפה שהיא לא שפת המחירים.מה יעשו עכשיו באיחוד? האם נחזה בהמשך מגמה של הסתגרות -עוד מדינות יפרשו בכעין "אפקט הדומינו" או שאולי נראה פעולות מוצלחות של האיחוד, באספקט של הרחבת הדמוקרטיזציה שלו נניח, אולי בתחום ביטחון הגבולות? האם יתכן שדווקא עכשיו הם יצלחו להוביל לחיזוקו של האיחוד האירופי?

לי נראה שבגדול יש כאן מגמה של הסתגרות (אגב,גם התמיכה בטראמפ מעידה לדעתי ,אבל הוא כנראה לא יזכה ) נוכח המלחמה וההשפעות שלה,פליטים והאפשרות הגוברת לפיגועים גם באירופה,נראה לי שנוצרה מציאות גלוגבלית המקשה יותר ויותר על פתיחות המאפיינת את הגלוגליזציה בימנו.מצד אחד,ובנוסף רואים פערים חברתיים של אי שיויון ההולכים וגדלים במדינות.היכולת לקבל החלטות קולקטיביות משמעותיות נפגעת יותר ויותר במדינת הלאום,ונראה לי שהמלחמה והשפעות הגלובגליזציה מובילות להסתגרות.

yaron 25 ביוני 2016

"כנראה לא יזכה" כמו שהאנגלים כנראה יבחרו להישאר?

טל 12 28 ביוני 2016

אם יהיה משאל עם הוא לוקח :-)

no propaganda 24 ביוני 2016

בעננין הגבולות ביקורת הגבולות יש בעיה לאירלנד שהיא יכולה למצוא את עצמה מנותקת משאר האיחוד.
חוץ מזה מאוד מסכים עם הטור.

אריאל גרייזס 24 ביוני 2016

לא הבנתי איך בדיוק זה יקרה (אלא אם אתה מדבר על צפון אירלנד, משהו אחר)

no propaganda 25 ביוני 2016

אם כרגע אתה רוצה לעבור במשאית למשל מאירלנד לצרפת, אתה עובר דרך בריטניה. אם בריטניה לא מכניסה אותך אז אתה לא יכול להגיע.

S&M 25 ביוני 2016

למה שבריטניה לא תכניס משאית אירית? גם אם צ' אירלנד, אירלנד, סקוטלנד ו-ווילס יתנתקו כולם מבריטניה, הם ימשיכו לעבור דרכה לאירופה. המנהרה לא של בריטניה לבדה, וגם אם כן הייתה, שום דבר לא יעצור את המעבר דרכה לצרפת.

no propaganda 25 ביוני 2016

אני לא אומר שזה יקרה. אבל זה משהו שדורש הסכמים. בריטניה יכולה להחליט לקחת מס על שימוש בכבישים שלה.

S&M 25 ביוני 2016

גם היום היא לוקחת אגרה. אם היא תחליט לקחת אגרה גדולה יותר מתושבים זרים, ידפקו את האנגלים בחזרה באירופה. אירופה מלאה תיירים אנגלים, אז מה, הם ישלמו יותר מקוריאני בכבישי אגרה?
לא ריאלי, לא יהיה. שום שינוי.

S&M 25 ביוני 2016

אגב, אם היא תחליט לקחת מס, יסיעו סחורות מאירלנד במשאית אנגלית.
היא תצטרך להטיל מכס. וזה לא יקרה. יש הסכמים.

יריב 25 ביוני 2016

אם אתה רוצה לעבור מאירלנד לצרפת במשאית אתה לא עובר בדרך על מעבורת? אז מקסימום תעבור על מעבורת ששטה מרחק גדול יותר.

no propaganda 25 ביוני 2016

לא מבין מספיק במעבורות אבל זה לא קצת רחוק במעבורת לצרפת?

אביאל 25 ביוני 2016

no propaganda – סביר מאוד מאוד שיהיה אזור סחר חופשי עם אירופה, כלומר בלי מכסים.

שי קרן 24 ביוני 2016

נראה כמו משחק בו המצב של כל שחקן משתפר כאשר לשאר השחקנים טוב יותר
אם לאזרחי המזרח התיכון ואפריקה היה טוב בארצם הם לא היו צריכים לנדוד לאירופה
אבל התמונה מתפרשת הפוך בעם שבוחר במנהיגים שהאידיאולוגיה שלהם הסתגרות ולאומנות מתוך אינטרס קצר רואי
יש תרחיש בו המונים יבחרו בהסתכלות ארוכת טווח על הנעה מתוך פחד?

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

ההמונים? אני חושש שלא. אבל הנהגות חכמות תשקענה כסף בעולם הפחות מפותח, כדי לשמור אותו שם, במקום שיגיע לגור אצלן בבית.

פנדה 25 ביוני 2016

אם כבר להסתכל על המצב בראיה של תורת המשחקים, יש פה עניין של דילמת האסיר עם הרבה מאד שחקנים, כשנקודת שווי המשקל היא אוטופיה של "אין מדינות, אין מלחמות וכולם שרים ביחד קומביה" ומה ששובר את נקודת שיווי המשקל היא שבמצב כזה למי שיש את הרובה היחיד – יש לו רווחים עצומים על חשבון השאר. ואף-אחד לא רוצה להיות בצד שעומד מול הרובה.

שמעון כסאח 25 ביוני 2016

ע"ס מה אתה קובע שההמונים מונעים רק מפחד ולך ראיה ארוכת טווח? אולי זה הפוך, להמון יש ראיה ארוכת טווח שגורסת שדמוקרטיה ומקבלי החלטות שיש להם אחריות וניתן להשפיע עליהם ולהחליפם היא האפשרות העדיפה ואתה מונע מפחד על ההשפעה קצרת הטווח של הפרישה.

yaron 25 ביוני 2016

עוד לא הבנת? מרגע שההמונים בוחרים במשהו קצת ימני הם הופכים לעדר שמונע מפחד…

אריק 24 ביוני 2016

אני די בטוח שהכנסת ההגירה מהמזה“ת כגורם מרכזי היא טעות. זה יותר כעס על הממסד ואקט אנטי גרמני. אני חושב שהשינוי יהיה פחות דרמטי מכפי שהוצג על ידי תומכי ההשארות ויותר קשה ממה שהציעו המתנגדים. הבעיה שהשווקים רגישים. וזה עלול להיות מסוכן בפן הזה בטווח הקצר/בינוני.

יואב דובינסקי 24 ביוני 2016

אם לקחת לעולם האולימפי, בחמש השנים האחרונות החלה נטייה לקיים משאלי עם לפני הרצת ביד אולימפי. בדרך כלל זה נגמר בקטסטרופה לוועדה המתמודדת, שנאלצת למשוך בחזרה את הביד.

פה איתמר 24 ביוני 2016

תודה על פוסט מעניין אורי.
וגרייזס, בהקשר של שימוש נרחב במשאלי עם,
דוגמא ממכורתי – הקיבוץ.
ברוב הקיבוצים מודל השינוי (הפרטת הקיבוץ) שדרש לפי התקנון 75% מצביעי הן, לא עבר בהצבעה הראשונה.
הדבר לא מנע מהמוסדות המקומיים להביא שוב ושוב את העניין להצבעה עד שהושג הרוב הדרוש.
והשאלה הנשאלת,
מה בעצם מונע מהאיחודיסטים בבריטניה ליזום משאל עם נוסף ברגע שהסקרים יתהפכו דרמטית לטובתם (יתכן וחלק ממצביעי הפרישה הצביעו הצבעת מחאה. עוד קצת אבטלה וירידה בליש״ט והם ישנו דעתם)?

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

אני ממש לא בקי בחוק הבריטי, אבל יש טענות רבות שהמשאל אינו מחייב חוקית את הפרלמנט. מה שאומר שאפשר לנהוג לפי המתווה שציינת, ולהפוך את ההחלטה תוך כמה זמן.

http://www.theguardian.com/politics/2016/jun/23/eu-referendum-legally-binding-brexit-lisbon-cameron-sovereign-parliament

יריב 25 ביוני 2016

למיטב הבנתי את התפיסה הבריטית, שום דבר לא מחייב את הפרלמנט. במקרה הקיצוני הפרלמנט יכול לחוקק חוק שמתיר לו לעשות כל דבר, ואי אפשר למנוע מהפרלמנט לחוקק חוקים.

אייל 25 ביוני 2016

אחד הדברים שיכולים למנוע משאל נוסף הוא האפשרות הסבירה שראש הממשלה הבא, שיחליף את קמרון בחודשים הקרובים, יהיה מתומכי ה-Brexit (בוריס ג'ונסון, למשל).

אוֹרי אמיתי 25 ביוני 2016

אענה לתגובה זו רק כדי לציין שראש הממשלה (היוצא) קמרון, שהתנגד ליציאה, היה מטעם מפלגת הימין המרכזית.
מנגד, ראש הלייבור הנוכחי, שהיא איש שׂמאל מובהק, הוא מתנגד EU זה שנים ארוכות, זגזג לקראת ההצבעה, ומאז פרסום התוצאות תבע להוציא לפועל את סעיף 50 לפרישה מיידית ובלתי-הפיכה. כלומר – הוא בעד ההתנתקות כמעט כמו פרג׳ ואנשיו (גם אם מסיבות אחרות).

אוֹרי אמיתי 24 ביוני 2016

תגידו, אתם רציניים?
פליטים, כלכלה, אימפריאליזם – ואף אחד לא אומר מילה על חוק בוסמן?
זה אתר ספורט פה, או מה?

אסף the kop 25 ביוני 2016

אורי
כתבתי על הנושא כבר לפני שבועיים.
זה הפרצוף של עיתונות הספורט בישראל.
ככה זה שבמקום כתבי ספורט תופסים את המשבצת נודניקים טרחניים מהסוג של עמיר פלג.

גיא זהר 25 ביוני 2016

דווקא כתבו בכל האתרים על הפגיעה האפשרית בליגות באנגליה בנוגע לעניין רשיונות העבודה. מעריך שימצאו פתרונות לעניין. ולגבי חוק בוסמן במדינות שמחוץ לאיחוד, ע"ע שוויץ ושאחטר.

אסף THE KOP 25 ביוני 2016

אנא העבר לי לפחות 2 קישורים של אתר ספורט ישראלי בנושא.

אסף THE KOP 25 ביוני 2016

תודה.
שים לב שהכתבות מה-24.6.
לפני כן אף אחד לא כתב מילה.

S&M 25 ביוני 2016

פסיקת בוסמן כמעט לא רלבנטית לדיון כאן, כי היא הפכה לכלל ותישאר בתוקף בזכות ההגיון שלה, ולא בגלל התוקף המשפטי שיש לה עקב הצטרפות או יציאה מהאיחוד האירופי.
ההתאחדות האנגלית אוטונומית בעניין הזה. ישראל לא באיחוד האירופי, אבל פסיקת בוסמן כאילו הוחלה גם על שחקן ישראלי, ובלבד שהשחקן שמגיע הוא שחקן נבחרת בעל מספר הופעות בינלאומיות. אין סיבה שזה לא יימשך כך.

באבא ימים 25 ביוני 2016

אני חושב שהעניין האיסלאמי (ובכוונה אני אומר איסלאמי ולא מוסלמי) היה מכריע, כי הוא יצר מחנה של אנשים שהיו מצביעים עבור יציאה בכל מקרה.

עובדה שמצאתי מעניינת היתה שדווקא החשוד המיידי, החיכוך עם האיסלאמיסטים באנגליה בשנים האחרונות, עניין שטבעי שיהיה בראש סדר היום של הקמפיין של תומכי היציאה, היה די שולי. הטענות העיקריות היו הרבה יותר כנגד מהגרי עבודה, האופי הלא דמוקרטי של האיחוד, הביורוקרטיה וחוסר היעילות של האיחוד. היה מעט מאוד לי ריגבי, מעט מאוד 7/7, מעט מאוד אנג׳ם חודארי.

הסיבה לדעתי היא שלא היה צריך. האנשים שהיום יום שלהם הושפע מן החיכוך כבר ממילא היו בכיס של ukip. ערים כמו לוטון, רות׳רהאם (שם במשך שנים היתה תופעה של אונס שמגמדת את מה שקרה בקלן) ואפילו ברדפורד.

לוטון היא תופעה מעניינת- אחד מן המעסיקים הבולטים בעיר עצמה היא eazyjet שהיציאה מן האיחוד יכולה להוות בעיה גדולה מבחינת המודל העסקי שלה, דבר שיחריף את האבטלה. זה לא הספיק להטות את הכף לטובת הישארות. הזעם כלפי הממשלה בקרב האוכלוסיה הותיקה והפחד מהמשך המגמה היו גדולים מדי.

דווקא העובדה הזו אפשרה לתומכי בברקסיט להתמקד בנושאים האחרים.

S&M 25 ביוני 2016

אני לא חושב שקרתה דרמה גדולה. זה לא ישפיע בכלום על בריטניה וחיי הבריטים. מי שעובד באירופה ימשיך לעבוד בלי הפרעה. אירופה מלאה מהגרים, מזרח אירופאים ומליוני אזרחים אירופים שאינם מהאיחוד, אז דווקא האנגלים ישפיעו על מישהו? הם יהיו האחרונים בתור כשמישהו יחליט להוציא את כל הזרים.
ומספרד ופורטוגל יעדיפו לזרוק את הספרדים והפורטוגלים, לפני שיזרקו את האנגלים ששפכו שם מיליארדים על נדל"ן. רק המחשבה על לאיים על האנגלים תמוטט את כלכלת שתי המדינות האלה, שגם כך עומדת על כרעי תרנגולת.
כלכלית – השווקים מגיבים בהיסטריה לא מוצדקת. יבוא ויצוא יימשך כרגיל. מעבר אנשים יימשך כרגיל. אנגליה לא תמנע מאף אחד להיכנס כתייר, ואין לה כלים למנוע ממנו לעבוד. ובטח שלא המצב ההפוך.
כלום, שום שינוי.
כל בעל הגיון מבין שבעולם של גלובליזציה שמנוהל ע"י תאגידים כלכליים גלובליים, אי אפשר לעצור מעבר סחורות וכספים, וגם לא יהיו מכסים, כי גם לפני האיחוד לא היו מכסים.

מכאן, על דרך אותו ההגיון, הדבר שהכי הפחיד את האנגלים, זה האוטובוסים של השמאל שמביאים את הערבים אל הקלפי. זה מה שהביא ליציאה, זה מה שמפחיד את המבקשים לצאת, וזו הדרך היחידה שנותרה לחברת האיחוד לעשות סלקציה בכניסת מהגרים. לכן, זה יהיה הדבר היחיד שישתנה, תהיה סלקציה במתן אשרות כניסה, שהיה, עבודה והתאזרחות.

יעל 25 ביוני 2016

איך אף אחד לא מדבר על הנושא הכי מטריד בכתבה הזו: מה הקטע עם ה-א' בסיום? לא מספיק מעצבן שכל עילג שני במדינה הדיר את ה-א' מ"אני יילך" שצריך לייצר עוד שגיאה מנדנדת חדשה?

D! פה ועכשיו 25 ביוני 2016

את כנראה חדשה בעמוד של אורי

הנה – http://www.yehudemo.org/2007/08/06/30

קשקשן בקומקום 26 ביוני 2016

אחזק את יעל ואגיד רק את זה – כמובן שזכותך לכתוב איך שבא לך וזאת אכן הסטייה הקטנה שלך, ובעיניי היא משעשעת ואפילו חיננית.

אבל (וזה אבל גדול לדעתי) – אני מניח שאתה רוצה קהל קוראים, אחרת היית כותב למגירה. ולעניות דעתי לפחות – זה ממש מעצבן, ואפילו מפריע להתייחס תוכן (המעניין). שני הסנט שלי

תומר 26 ביוני 2016

מסכים עם ק"ב למעט עניין החינניות. לא רואה בזה שום יתרון, סתם פוגע בשטף הקריאה.

יעל 27 ביוני 2016

ומחר מישהו בדה באזר יחליט שהוא לא אוהב את האותיות ר' ו-י'? נו, לפחות יישאר לו לכתוב על פולו.

הזוי. וכל כך מציק בקריאה. בכל פעם שנתקלתי בזה זה הוציא אותי לגמרי משטף הכתיבה. לא קונה את כל תירוצי "השפה המתחדשת". הרי כל אחד יכול לתרץ בכך עברית קלוקלת עם אינספור שגיאות כתיב כאילו לא היתה זו עלגות אלא משנתו של המחדש הגדול של השפה העברית מאז בן יהודה. כנראה שלא נועדתי לקרוא את הורי המיתי.

קרולינה בוויז 28 ביוני 2016

היי אני בספק אם זה תחום ההתמחות שלך ואם אתה עוד קורא תגובות לפוסים מלפני ארבעה ימים ובכל זאת אנסה את מזלי:

האם יש המנון לכל אומה בבריטניה?
אם כן, מתי הוא נשמע? באירועי ספורט כאשר נבחרת שהיא לא אנגליה שרים את god save the queen או המנון לאומי אחר?

כל השאלות האלה עלו לי כי שמעתי שדר אומר לפני המשחק בין אנגליה לאיסלנד שזו הפעם השמינית בה ההמנון הבריטי מתנגן באליפות (כך שהסקתי שלדעתו גם וויילס וצפון אירלנד שרות את אותו המנון).

ככל הידוע לי הייתה תקרית במשחקי לונדון כאשר השחקנים הוויילסים לא שרו את god save the queen במשחק בריטניה בכדורגל. לסקוטלנד יש המנון בשם "הפרח הסקוטי" ובראגבי האירים בכלל שרים Ireland's Call

אשמח לסדר בבלאגן

Comments closed