ערב עם דונאלד טראמפ

טור אורח מאת ד״ר דני דוֹר

ד״ר דני דוֹר, ראש החוג לתקשורת באונ׳ ת״א וממייסדי המשמר החברתי בכנסת בִּקֵר בכנס בחירות של דונאלד טרמאפ. רשמיו התפרסמו לראשונה בפייסבוק, ומובאים כאן כלשונם, ברשותו ובברכתו. תמונות: ליה נירגד.

טראמפ! (תמונה: ליה נירגד)
ecce homo (תמונה: ליה נירגד)

 

חזרנו אמש מאוחר מאד מאסיפת הבחירות של טראמפ בקליירזוויל, אוהיו, וישנתי על זה לילה, וגם הבוקר אני מרגיש שאין לי שורה תחתונה. הכל מסובך מדי. רק דבר אחד ברור לי: מי שנמצא במרכז-שׂמאל של המפה הפוליטית, ומביט בתופעה הזו ומספק את עצמו בתגובה אוטומטית של זלזול ופחד, מפספס כאן משהו משמעותי ביותר – והתגובה האוטומטית הזו, שאנחנו מכירים אותה כל כך טוב אצלנו, וראינו אותה גם בתגובות לברקזיט הבריטי, כבר עולה לנו ביוקר הרבה זמן, ועוד תעלה לנו יותר ביוקר בהמשך.

עזבו רק לרגע את טראמפ עצמו, וכל מה שאנחנו יודעים עליו. נחזור לזה בהמשך. בואו נדבר על הקהל. את זה לא רואים בטלוויזיה, אלא אם כן מישהו מתפרע. אף אחד מסביבנו לא התפרע. עמדנו קרוב מאד לבמה, מוקפים במאות אנשים, בכל הגילים, מנומסים ושקטים, חלק מהם בבגדי עבודה, רבים הביאו איתם את הילדים. פועלים קשיי יום, כורי פחם, חיילים משוחררים שחזרו הביתה אל כלום. כולם לבנים, זה נכון, ורובם נוצרים אדוקים, גם זה נכון. אבל מה שהיה משותף לכולם, מה שעלה מכל תגובה שלהם לנאום המדהים שלו היה רגש עמוק של אהבה שיכול להתעורר רק בליבו של מי שמרגיש מושפל, מרומה ומנוצל מדי יום ביומו, ופתאום מגיע מישהו חשוב, מישהו שהצליח, ומחבק אותו, וצוחק אתו, ומקשיב לו, ומדבר אליו, בגובה העיניים שלו, בסגנון שלו, על מה שמטריד אותו, ומבטיח לו להתגייס לעזרתו, לעשות בשבילו משהו אמיתי, רדיקלי, חצוף. אנחנו מכירים את זה כבר שנים ארוכות: זה אמור היה להיות הקהל שלנו.

כי אם נשאיר את טראמפ עצמו עוד לרגע אחד מחוץ לתמונה, צריך לומר שמה שאכל את הקהל הזה מבפנים הוא כמעט בדיוק (וכמובן שאסור להתעלם מהכמעט הזה) מה שאכל אותנו, אנחנו שיצאנו להפגין בקיץ 2011, ואת הבריטים שהצביעו בעד הגירושין, ואת כל מי שעבד כאן כל כך קשה בשביל ברני סנדרס, ואת כל מי שמייצר פוליטיקה חדשה בספרד וביוון ובהרבה מקומות אחרים: התחושה הזו שכבר לא נשאר לנו כלום שלא נדרס ונכבש ונכתש על ידי הקפיטליזם הגלובלי המאורגן, מנהליו ומשרתיו – בעלי ההון, הפוליטיקאים המושחתים, עורכי הדין שלהם, הלוביסטים, הביורוקרטים.

הרטוריקה שנשמעה לאורך חלקים שלמים מהערב היתה דומה להפליא לרטוריקה שלנו: דיברו שם על הסכמי הסחר הבינלאומיים, על בעלי ההון שהעבירו את המפעלים שלהם לאזורים עניים יותר של הגלובוס והשאירו פועלים ללא עבודה, על הבנקאים ואשפי הפיננסים שלקחו לעצמם בונוסים כשמאות אלפי משפחות איבדו בית, על הפערים הבלתי נתפסים בין עניים ועשירים, על כניעתה של המערכת הפוליטית ללחצי ההון הגלובלי, על הון-שלטון-עיתון והמקפים שביניהם – ועל הצביעות האיומה של מי שממקם את עצמו במרכז המתון של המפה הפוליטית, ומדבר גבוהה גבוהה על שוויון הזדמנויות וחינוך וחופש, אבל מתפרנס יפה יפה מהמצב הקיים. עבור מי שהיה שם אתמול, הצביעות הזו מגולמת בדמותה של הילרי קלינטון – ועם זה, כשלעצמו, יסלח לי אלוהים, לא יכולתי שלא להזדהות.

זו, אם כן, המחשבה הטנטטיבית הראשונה שאני מצליח לגבש: מה שהרגשתי אתמול לאורך הערב היה שינוי בגיאומטריה של הפוליטיקה. הציר הפוליטי האופקי שהיינו מורגלים אליו – קו ישר שעובר מימין לשמאל, דרך המרכז – כאילו התעגל והתכנס אל תוך עצמו, שני קצוותיו קרובים עכשיו הרבה יותר זה לזה מאשר למרכז, והרטוריקה המשותפת של שני הקצוות (כמובן שישנם גם הבדלים גדולים) היא בעיקרה מה שהיינו קוראים לו בעולם של אתמול רטוריקה שׂמאלנית רדיקלית. מה זה אומר, לאן זה יוביל, המציאות בוודאי תלמד אותנו בעתיד, אבל דבר אחד ברור: לבטל את זה בלא כלום, להתייחס למה שקרה שם כמפגש בין דמגוג ביריוני לחבורה של נוצרים פונדמנטליסטיים נבערים ואלימים, זו לא אופציה אפשרית.

תמונה: ליה נירגד
עדיין בלי מילים (תמונה: ליה נירגד)

 

אז עולה השאלה: איך יכול להיות שהאנשים האלה שפגשנו בקליירזוויל, שרגשותיהם נגעו ללבנו, לא מבינים שהטראמפ הזה שהם כל כך אוהבים הוא הוא תמצית הקפיטליזם החזירי שהם כל כך שׂונאים? איך הוא מצליח לעבוד עליהם כל כך בקלות (אם הוא אכן עובד עליהם)? לדעתי, השאלה הזו כבר מנוסחת מראש במושׂגים שלנו, ולא במושׂגים שלהם.

אני חושב שהחיים בתחתית הסולם החברתי מייצרים תמונת עולם מסוג מסוים מאד (לא כל מי שחי בתחתית הסולם החברתי מאמץ את התמונה הזו, אבל לדעתי הרוב הגדול בהחלט כן): העולם הזה הוא מקום קשה ואכזרי, החיים הם מאבק הישׂרדות ארוך ומתמשך, משבוע לשבוע, ריצת מרתון מפרכת, רצופה בהרבה יותר רגעים של כישלון, אכזבה, חרדה והשפלה מאשר רגעים של הצלחה, סיפוק ותחושת הגשמה. על מבט רגוע ובטוח לעבר העתיד, אפילו העתיד הקרוב, אין בכלל מה לדבר. ואל מול כל זה, ניבטים כל אלה שהצליחו: הסטודנט היהיר עם השׂערות הארוכות שמסתכל עליך בזלזול גלוי כשאתה נכנס לבניין כדי לתקן את המזגן; המיליונר שמבלה ביאכטה שלו בזמן שאתה עושה שעות נוספות בלי סוף. אתה מביט בהם בקנאה, בשׂנאה, בפחד, בהערצה.

אז מה אפשר לעשות במצב הזה? דבר אחד ברור: כעקרון, מה שהיה הוא שיהיה. עשירים ועניים תמיד יהיו, אלה יהיו חזקים ואלה יהיו חלשים, ואלה ידפקו את אלה. המחשבה שאפשר לשנות את אופיו של העולם הזה מהיסוד, לייצר חברה צודקת ושוויונית שבה כולם יחיו כמו העשירים, היא טיפשות מוחלטת: מי שמציע דברים כאלה, ונראה שאיננו טיפש, הוא רמאי ושקרן.

אבל יכול להיות שאפשר יהיה לשפר מעט את המצב אם אחד החזקים האלה, אחד גדול ועשיר כזה שיודע לדחוף את כולם לצדדים כדי להתברג לצמרת, ייקח אותנו על הגב, ידחוף לצדדים את כל החזקים האחרים האלה שדופקים אותנו – ויביא אותנו למקום קצת יותר טוב. בעולם שבו רק הבריונים מצליחים, אם איזה בריון מוכח מציע לך לעבוד בשבילך אתה לא אומר לא. (ודרך אגב, ברור לך שהוא יתנהג כבריון גם מולך, בריון נשאר בריון, וברור לך גם שחלק מהכסף יגיע לכיס הפרטי שלו, בכל זאת הוא צריך גם להרוויח משהו מכל זה, אחרת, באמת, בשביל מה הוא צריך את זה?)

טראמפ הוא בריון מוכח, והוא בריון מהסוג הסימפטי, לא מהסוג המזרה אימה. הוא מדבר בשקט, ברוח טובה, מבודחת, עובר באופן אסוציאטיבי מנושׂא לנושׂא, שומע צעקה מהקהל ומגיב מיד באלתור שלא היה מבייש אמן סטנד-אפ מהמעלה הראשונה. כמו שׂחקן תאטרון, הוא אקספרסיבי לחלוטין בכל הכלים: הטון, הווליום, הבעת הפנים, המבט, הידיים שמתפזרות לו לכל הצדדים. מפעם לפעם הוא מאלתר חיקוי פיזי, למשל של הילרי קלינטון, והחיקוי לא מנסה להידמות לה ממש אלא תופס משהו, כמעט אבסטרקטי, ביציבה שלה. מבריק לגמרי.

ויותר מכל, הוא משדר כל הזמן מין סוג כזה של ביטחון עצמי מוחלט, כמעט אדיש: חברות וחברים, מה בא לכם שאעשׂה בשבילכם היום? כי מה שתרצו יקרה. זה באמת לא סיפור. זה סוג כזה של ביטחון עצמי שמייתר את הצורך בפרטים: בעלי ההון מעבירים את המפעלים שלהם למקסיקו? מה הבעיה, חברים, באמת, אני יודע שאומרים שנשׂיא ארצות הברית לא יכול סתם ככה להרים טלפון לאנשים האלה ולהגיד להם שהם משאירים כאן את המפעלים, כדי שאתם תוכלו להמשיך להתפרנס. צריך ועדות, וביורוקרטיה, ותשעת אלפים עמודים עם ניסוחים של עורכי דין. אבל אני אומר לכם, כשאני אהיה הנשׂיא, אני ארים טלפון לכל אחד מהחבר'ה האלה – כמה זמן זה כבר לוקח? שלוש דקות של שׂיחה? נו, באמת – ואגיד להם, שמעתי שאתם עוברים למקסיקו, טוב מאד, שיהיה לכם באמת בהצלחה, מכל הלב, אבל רק שתדעו, אם תרצו אחר כך למכור את המוצרים שלכם אצלנו זה לא יהיה פשוט, אתם תשלמו מיסים כאלה שתפשטו את הרגל. ותאמינו לי, חברים, הם יישארו כאן כמו ילדים טובים.

עמדתי ממש קרוב אליו לאורך הנאום כולו, במרחק של שני מטר, והאמת היא שהיה לי ברור לגמרי שהוא מאמין בכל זה. בלי קשר לעמדות, לתכניות, לעקרונות וערכים, הוא מאמין בכל ליבו שהוא יעשה את זה בדיוק כמו שהוא מתאר, ושזה גם יצליח לו – אולי לא תמיד, אבל בטח ברוב המקרים. למה? פשוט כי הוא טראמפ. יש כאן הר עצום שצריך לטפס עליו. הרבה לא רוצים לטפס והשאר לא מסוגלים, ואילו הוא עצמו יעשׂה את זה בכיף, בלי מאמץ, בשׂמחה, אם רק תרצו.

אז מצד אחד, כמובן, זה פחד אלוהים – מרשם בדוק להתרסקות רבתי ברמה של מלחמת עולם. אבל מצד שני, כשאני מנסה להסביר לעצמי מה חוויתי בקליירזוויל, אני חייב לומר שגם אם לנו זה קשה לקבל – אף אחד לא עבד שם על אף אחד. נחתם שם דיל בין שני צדדים שמסתכלים על המציאות מנקודות מבט שונות מאד, אבל רואים אותה עין בעין.

קצת מרצ׳נדייז (תמונה: ליה נירגד)
קצת מרצ׳נדייז (תמונה: ליה נירגד)

 

הרבה מאד ממה שקורה בפוליטיקה העולמית, על פני הגלובוס כולו, מבוסס על הדינמיקה העכשווית של הגלובליזציה הכלכלית. עשירי כל העולם התאחדו לפני שפועליו הבינו מה קורה. במצב הזה, שהיו לו כמובן תקדימים אבל לא בהיקף ובעומק הנוכחיים, צריך להבין (וזה לא נעים, אבל אין ברירה) שהאופציה הלאומית היא אסטרטגית הישׂרדות רציונלית, אולי אפילו הכרחית. על מה שקורה בתוך גבולותינו שלנו, אולי עוד אפשר להשפיע. מה שקורה על פני הרשת הבלתי נראית של כלכלת המיליארדרים הגלובלית עובר לנו כל כך גבוה מעל הראש שבאמת אין שום סיכוי. כשאתה עומד מול כוחות אדירים שכאלה, אתה מסתגר. 

הבוחרים של טראמפ רוצים להסתגר, להתבצר בשלהם. הגלובליזציה מפטרת אותם מהעבודה כשהמפעל עובר לארץ אחרת, היא שולחת אליהם מהגרים מכל העולם שמתחרים איתם על מקומות העבודה המעטים שעוד יש. זה ברור מאליו שכשהם מדברים על זה, תשוקת ההסתגרות מתחברת להם יפה עם סוגים שונים של גזענות ושׂנאת זרים, שמרנות ופונדמנטליזם נוצרי – אבל לדעתי זה לא באמת העניין. או אולי אנסח את זה קצת אחרת: לדעתי זה לא באמת העניין בבחירות האלה.

ולכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, במה בדיוק שונה העמדה שנאבקנו עליה כולנו במאבק הגז, ואנחנו עדיין נאבקים, מעמדתם של האנשים האלה שהריעו לטראמפ בקליירזוויל? כמובן שישנם הבדלים, אבל ביסודם של דברים, נאבקנו על כך שהזכות להחליט מה יעלה בגורלו של הגז תישאר בגבולות המדינה, שם אנחנו, כאזרחים, עוד אולי יכולים להשפיע. נאבקנו למנוע מצב שבו הזכות הזו להחליט תיעלם לנו אל תוך המערכת הגלובלית, אי שם בין נובל אנרג'י וביל קלינטון (בעלה של המועמדת המועדפת על כולנו) ומחירי הגז הטבעי בבורסות העולם כולו וביבי נתניהו ופוטין ורק אלוהים יודע מי ומה עוד. איפה שהצלחנו, הצלחנו להשאיר את ההחלטה בארץ. איפה שנכשלנו, היא לקחה כרטיס כיוון אחד מבן גוריון ונעלמה לנו מהעיניים.

אז אפשר וצריך להתנגד באופן נחרץ לגזענות ולשׂנאת הזרים וכל אלה, אבל אני משוכנע שגם במובן הזה, כמו במובנים שכתבתי עליהם לעיל, אוהדיו של טראמפ מונחים על ידי שיקול רציונלי. עמדת ההסתגרות הכלכלית שטראמפ משדר מדברת אליהם נכון. היא מציעה להם משהו אמיתי.

וכן, זה נכון: דונלד טראמפ האיש הוא חבר זוטר יחסית במסדר הכלכלה הגלובלית. אבל עם כל הכבוד, הילרי קלינטון יושבת שם בוועד המנהל. גם במובן הזה, אוהדיו של האיש המטורף הזה לא טועים.

 

היחיד שאין לו מה להרוויח
עיוור צבעים

193 Comments

ירון ג 5 ביולי 2016

מעולה. חד וחזק. תודה

yaron 22 ביולי 2016

מצטרף, מעולה :-)

yaron 5 ביולי 2016

חזק מאוד.
בייחוד: "הציר הפוליטי האופקי שהיינו מורגלים אליו – קו ישר שעובר מימין לשמאל, דרך המרכז – כאילו התעגל והתכנס אל תוך עצמו, שני קצוותיו קרובים עכשיו הרבה יותר זה לזה מאשר למרכז"
ובמרכז נשארו רבים שיבחרו בקלינטון וקוראים לעצמם שמאל…

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

בארה״ב חלוקת שׂמאל-ימין בדורות האחרונים היתה הרבה פחות כלכלית, ויותר התמקדה בשאלות כמו הרשות לבצע הפלה, נישׂואי גייז, הזכות להחזיק נשק וכיו״ב. עושׂה רושם, ביחוד לאור רשמיו של ד״ר דוֹר, שהפעם חברה וכלכלה באמת על השולחן.

יריב 5 ביולי 2016

אחד הנושאים החשובים ביותר בבחירות הוא ביטוח הבריאות, נושא כלכלי קלאסי. קלינטון תופסת את עמדת השמאל, טראמפ את הימין. יש עוד כמה נושאים כאלו, פשוט עניים לא בהכרח תומכים במדיניות שמאל כלכלית.

yaron 5 ביולי 2016

אני לא איש שמאל (או ימין, או מרכז או שוליים…) אבל אין דבר כזה שמאל שהוא לא כלכלי. זה שהם מתעקשים להמשיך ולקרא לעצמם שמאל פשוט מגוחך.
קל מאוד לקרא לכל מי שלא מסכימים עם דעתו בור אבל להצביע לקלינטון ולקרא לעצמך שמאל זאת בורות לא פחותה.

יריב 5 ביולי 2016

יש שורה של סוגיות על הפרק, חלקן לא כלכליות, ובהרבה מהן יש תפיסה של ימין-שמאל. יש שורה של סוגיות שקשורות ללהט"ב, יש שורה של סוגיות ביחס לזכויות נשים ויש סוגיות שקשורות לאכיפת חוק (ויש עוד, כמו סוגית המריחואנה). בכל אלו הליברלים ליברלים והשמרנים שמרנים.

Amir A 5 ביולי 2016

אורי, אל תשכח שקלינטון ניצח את בוש ב-1992 על גבי הסלוגן "It's the economy, stupid".

גל ד 6 ביולי 2016

זה לא היה סלוגן. זה היה מוטו פנימי במטה שלו.

גיל 6 ביולי 2016

התחיל כמשהו פנימי אבל הפך לסלוגן בחירות.

אריאל גרייזס 5 ביולי 2016

נראה לי שמרבית הסוגיות החברתיות האלו (נישואי גייז, הפלות, שימוש בסמים קלים. החזקת נשק עוד לא אבל אני מעריך שזה בדרך) הם כבר משהו שדי ברור שנסגר לצד השמאלי של המפה. זה מחזיר את המאבק לזירה כלכלית נטו

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

אמיר א –
אכן, וההיא היתה מערכת בחירות יוצאת דופן מבחינה זו.

אריאל –
נראה לי שיש צדק בדבריך (אני אומר כמתבונן מרחוק).

אריאל גרייזס 5 ביולי 2016

עוד סיבה לימין האמריקאי להרגיש ש"גנבו לו את המדינה"

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

כבר בביטול העבדות גנבו לו את המדינה…

אריק האדום 5 ביולי 2016

כמו שגנבו לשמאל את המדינה שלנו כשהעלו את המזרחיים

Brother Mouzone 5 ביולי 2016

וואלה? מי העלה אותם?

אלון 5 ביולי 2016

What's the most dangerous thing in America?

בלייק 5 ביולי 2016

Nigger with a library card

Havlicek stole the ball 5 ביולי 2016

A—mennnnn brother mouzone!

אריאל גרייזס 5 ביולי 2016

כתבתי כבר למטה שאני מזהה דפוס דומה בין השמאל הישראלי למצביעי טראמפ

אביאל 6 ביולי 2016

אורי – ארה״ב כמו שאמר פעם אדם חכם (שׁברח לי השם) נמצאת מימין למפה, הרי מה ברני סנדרס מציע ? דברים שיש באירופה ואפילו בישראל משנות ה60, שום דבר שהוא רדיקלי באמת. אובמה עם כל השמאלנות הכלכלית שלו לכאורה היה ממוקם בכל מדינה באירופה בימין הכלכלי.

אוֹרי אמיתי 6 ביולי 2016

נכון מאד. אמריקא היא ימין קיצוני ביחס לאירופא.

ארז 5 ביולי 2016

מאיר עיניים ומעורר מחשבה, תודה רבה.
ל-1 ו-2 – ירוני כל העולם התאחדו.

Gil - Zimbabwe 5 ביולי 2016

חזק מאד!!!

אלעד 5 ביולי 2016

זאת סאטירה, כאילו? בגלל זה הכינוי "SS"?

מתן גילור 5 ביולי 2016

כנראה אוהד לאציו. בכל זאת אתר ספורט…
אני חושב שהאינטרס הישראלי הוא שטראמפ יבחר וכיוון שעולמי צר כעולמה של הנמלה אני מייחל לניצחונו בבחירות.

אלעד 5 ביולי 2016

אלא אם הנשיאות שלו תהיה קטסטרופה חוצת גבולות, ואז זה ישפיע גם על האינטרס הישראלי.

גיל שלי 5 ביולי 2016

מתן, לא מצליח להבין איך איש שנתמך על ידי הקלאן יכול להיות טוב לאינטרס הישראלי, בטח כשאני כולל בפנים את האינטרס היהודי

מתן גילור 5 ביולי 2016

אחת מטענות של ימינים בבחירות היתה שאם ההנהגה הפלסטינית תומכת בשמאל זה ברור שצריך לבחור בימין. הטיעון שלך די דומה ואת שניהם אני לא מקבל.

גיל שלי 5 ביולי 2016

לא דומה, טראמפ הוא חלק מפופוליזם גואה שמתבסס על תמיכת גזענים בעולם, זה לא קשור לימין ושמאל

רועי 5 ביולי 2016

והשמאל נתמך ע"י ערבים גזענים. מה ההבדל בטענות ?

שמעון כסאח 5 ביולי 2016

ג'רמי קורבין תומך בטראמפ?

אלעד 5 ביולי 2016

טוב, מחקתם את זה שהגבתי לו, ועכשיו התגובה שלי נראית תלושה. מרשה לכם למחוק גם אותה…

בני תבורי 5 ביולי 2016

אלעד,
מדובר באדם חולה, מאוד מאוד חולה. נמחק.

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

מודה ליד הנעלמה שמחקה. (זה לא היה אני. בפעם הבאה זה כן יהיה אני).
ואגב, גם אני חשבתי לי שיש שם S אחד יותר מדי.

אמוץ כהן-פז 5 ביולי 2016

רציתי לשאול מה הפסדתי אבל אז ראיתי שזה חזר במשולשת…

מתי 5 ביולי 2016

יש פה הרבה מגיבים ימנים אבל רק אותך מוחקים. מוזר. כנראה סתם צירוף מקרים.

אוֹרי אמיתי 6 ביולי 2016

אכן. יש פה הרבה מגיבים ימניים, יש חילוקי דעות, לפעמים הרוחות מתלהטות, הכל בסדר.
פרט למגיב אחד (בינתיים, עד כמה שראיתי) התגובות לא הפגינו גזענות או איימו באלימות פיזית.

ר.בקצה 6 ביולי 2016

כמה זה הרבה?
אם ישימו קלפי בדה-באזר, זהבה גלאון תהיה ראש ממשלה.

מתי 6 ביולי 2016

בטוח שהיא תנצח את עלה ירוק?

אסף The Kop 6 ביולי 2016

יותר בכיוון של זועבי נשיאה

אמיתי 6 ביולי 2016

תהיה רוטציה

notRobot 6 ביולי 2016

אתה 0מולן נלוז
תגובה לא ראויה ;-)

no propaganda 7 ביולי 2016

האמת הצעה מעניינת, אני בכלל לא בטוח שאתה צודק

Amir A 5 ביולי 2016

אני חושב שזו ראיה מאוד פשטנית את מה שקורה. הסיפור האמיתי לדעתי הוא לא הכלכלה הגלובלית שדורסת את האדם הפשוט, הרי ענקי כלכלה היו תמיד, והמצב היום לא מתקרב אפילו למצב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-0, אז שלטו בעולם אנשים משפחות כמו ג'י. פי. מורגן, רוקפלר, וונדרבילט, קרנגי ועוד. הסיפור הוא שהעולם הופך להיות יותר ויותר מורכב ואנשים לא יודעים איך להתמודד עם זה. פתאום אי אפשר לנצח מלחמות בזבנג וגמרנו, פתאום הערך של הפנסיה שלי מושפע מהחלטות מקומיות של אזרחים בקצה השני של העולם, פתאום היכולת שלי לקנות בית מושפעת מכוחות שלא ידעתי שקיימים בכלל, ופתאום מחיר הדלק במשאבה קופץ בגלל שכמה מטורפים במזרח התיכון מנסים להרוג אחד את השני. אז כשלתוך העולם הזה מגיע מישהו שמבטיח שהוא יכול לפתור את כל הבעיות בזבנג וגמרנו אנשים מתלהבים. כמובן שאין סיכוי שזה יקרה, אבל ג'ון סמית' לא מבין את זה. הוא חושב שכל מה שצריך זה איזה טראמפ כזה שיעמוד על הרגליים האחוריות ומיד כל הבעיות יפתרו. טראמפ מצליח כי הוא מציע לאנשים דרך להתמודד עם אי-הוודאות. בגלל זה לדעתי חלק גדול מהקהל שלו הם אותם דתיים, אותה אוכלוסיה שחוסה בצילו של פתרון פשוט למורכבות העולם.

ר.בקצה 5 ביולי 2016

מעניין.
אתמול שודרה בערוץ 10 כתבה של נדב אייל (אחת מתוך סדרה) המתחקה אחר "אמריקה של טראמפ", כפי שהוא קורא לה.
במסגרת הכתבה הוא מגיע לעיר (בפנסילבניה, אאל"ט) שבה פעל במשך עשרות שנים מכרה פחם, שסגירתו דפקה את העיר עד העצם. אחרי סיור במכרה הסגור, אייל מתארח אצל משפחה מקומית ושם נאמר לו בפירוש שהם לא אוהבים את טראמפ, אך שוקלים להצביע לו על אף שמעולם לא הצביעו למועמד רפובליקני.

yaron 5 ביולי 2016

ראיתי והאמת שממש לא הבנתי למה קראו לזה אמריקה של טראמפ.
עיירות ושכונות של שחורים שמאוכזבים משתי קדנציות של אובמה זה אמריקה של טראמפ?

יוני 5 ביולי 2016

למה אתה חושב שהמשפחות שמנית לא שולטות גם היום?
ואם נעזוב לרגע את זהות המשפחות עצמן, גם היום, מעטים שולטים בכלכלה הגלובלית. בערך 150 איש שנכנסים לאולם אירועים סטנדרטי בראש העין.

Amir A 5 ביולי 2016

יוני, ברור וזה בדיוק מה שאמרתי. שהמצב היום מבחינת הבודדים ששולטים בכלכלה העולמית דומה למה שהיה פעם ולכן אי אפשר לטעון שמה שקורה היום עם טראמפ זה רק בגלל תופעה חדשה של שליטת בודדים בכלכלה.

יריב 5 ביולי 2016

מה שהשתנה הוא הציפיות.

סימנטוב 6 ביולי 2016

+1

אריאל גרייזס 5 ביולי 2016

אני כבר הרבה זמן חושב שהדרך של טראמפ מתחברת דווקא לשמאל הישראלי ולא לימין שלו. כמו מצביעי טראמפ בארה"ב, גם השמאל הישראלי מרגיש כבר שנים רבות ש"גנבו לו את המדינה". עזרת לחבר אותי לזה עוד יותר.
העניין הוא שהעולם לא יכול לחזור אחורה. אנשים שחושבים שאפשר לסגור את הגלובליזציה חיים באשליות. מה שטראמפ מבטיח זה פיקציה, אין לו שום יכולת לקיים את זה.
אבל כמו שאמיר אמר – הוא מציע פתרון פשוט לעולם מורכב. קל להתחבר לזה

Brother Mouzone 6 ביולי 2016

הקבלה מעניינת. אולי אראל מרגלית הוא טראמפ המקומי – מליונר עם פה גדול שעף על עצמו. אם כי במקרה הזה הגרסה הישראלית בכל זאת קצת יותר מכובדת.

פאקו 5 ביולי 2016

מצויין. למרות שדווקא במחאת הקוטג' היה פה אולי מהלך הפוך של נסיון לערער קצת את הטייקונים המקומיים ע"י הכנסת השפעה של כאלו מחו"ל.

רועי 5 ביולי 2016

נכון, הקוטג' היה על יוקר המחיה, לא דאגה לפועלי תנובה.

יואב דובינסקי 5 ביולי 2016

יש בוז עצום להילרי קלינטון, אבל גם סנדרס וגם טראמפ מציעים פתרונות קיצוניים מידי ולא מפורטים מספיק כדי לאתגר אותה.

Amir A 5 ביולי 2016

ודרך אגב, אם פוליטיקה, רק אני חושב שזה נפלא איך שבוריס ג'ונסון וניג'ל פאראג' בורחים עכשיו, אחרי שהם דפקו את בריטניה? את שני הטמבלים האלו צריך למרוח בזפת ונוצות ולהציב בכיכר העיר ל-30 השנה הבאות.

רועי 5 ביולי 2016

למה דפקו ? עשו דבר נפלא.

Amir A 5 ביולי 2016

אתה יודע מה? אפשר להתווכח על דפקו או לא. מה שאי אפשר להתווכח עליו זה:
א. שהם שיקרו. או כמו שאמר ניג'ל "זו היתה טעות להבטיח ש-350 מיליון פאונד יושקעו כל שבוע במערכת הבריאות הלאומית במקום באיחוד". מעניין שאת ה"טעות" הזו הוא גילה רק בבוקר שלמחרת ההצבעה.
ב. שהם לא תכננו את היום שאחרי. דחפתם לצעד הדרסטי של עזיבת האיחוד? הצלחתם? בבקשה, תנהלו את הסיפור הזה מעכשיו. בקיצורו של דבר, מקס ומוריץ לא חשבו שהם ינצחו אלא שרק יחזקו קצת את כוחם הפוליטי מול השמרנים. רק שעכשיו הכלכלה העולמית מתנדנדת, המעמד של בריטניה באירופה ובעולם לא ברור, ואת ההשלכות הגלובליות של הסיפור הזה אין מי שיודע. ומקס ומוריץ שלנו פתאום אומרים "שאנחנו נתמודד עם זה? לאאאא!"

רועי 5 ביולי 2016

אני לא מתמצא בנושא ובפוליטיקה של בריטניה, האם נייג'ל התיימר לנהל את בריטניה ביום של אחרי ?
מה שאני כן יודע, זה שמסע ההפחדות כנגד עזיבה של האיחוד, עם איומים שאף אחד לא יחתום עם בריטניה על הסכי סחר חדשים,
או כמו שגיל שלי כתב (אם אני לא טועה), שציטט את אובמה שברטניה יחכו ל 2050, מתחיל להתברר כפי שהוא – מסע הפחדות.
לא עבר שבוע מאז הברקזיט, וכבר הועלתה הצעת חוק בקונגרס לשמר את הסכמי הסחר עם בריטניה לאחר הברקזיט והלתחיל לדון במיידי על הסכמי סחר חדשים.

יריב 5 ביולי 2016

לא, אבל הוא התיימר לנהל את המפלגה שלו…

yaron 5 ביולי 2016

רועי, מסע הפחדות ושמאל? לא יכול להיות…

אלון 5 ביולי 2016

כל המהות של הימין זה הפחדות

ר.בקצה 6 ביולי 2016

תגיד,
הצונאמי של ספטמבר 2011 כבר הגיע?
מה לגבי הבידוד הבינלאומי?

המשיכו לקשקש כתרנגולות

Amir A 5 ביולי 2016

את הקונגרס האמריקאי מעניין דבר אחד והוא טובת העם האמריקאי. ואם טובת העם האמריקאי היא שהסכמי הסחר עם בריטניה ישמרו, אז הם ישמרו. הבעיה היא לא ביחסים בין בריטניה וארה"ב, היות וברור שאילו ישארו חזקים. הבעיה היא המעמד של בריטניה, בעלת הברית המשמעותית ביותר של ארה"ב, באירופה. כאן כבר יש בעיה.

רועי 5 ביולי 2016

תסלח לי אבל לא זה מה שהוצג במסגרת מסע ההפחדה.
"בידוד כלכלי" אלה היו טיעוני התומכים בהישארות באיחוד.

יריב 5 ביולי 2016

אני חושב שדובר על הנזק ביחסי המסחר עם אירופה, שהיא הרבה יותר משמעותית מבחינת בריטניה מארה"ב. כמובן, לא בחנתי את הקמפיין לעומק.

רועי 5 ביולי 2016

דובר על מסחר עם כל העולם, ארה"ב, סין, יפן…

Amir A 5 ביולי 2016

אז יאללה, למספרים. שוק ההון הבריטי הפסיד מאז ההצבעה 125 מיליארד פאונדס. שווה ערך ל-15 שנות תמיכה באיחוד האירופי במידה והם היו נשארים. בריטניה גם איבדה את דירוג האשראי שהיה לה (AAA). יש כאן מספיק כאלו עם הבנה בכלכלה שיוכלו להבהיר לנו מה המשמעות של זה וכל זה כשעדיין לא ברור בכלל מה יהיה מעמד הסחר של בריטניה עם האיחוד.
בשנת 2014 הסחר עם האיחוד היווה 44.6% מהיצוא של בריטניה ו-53.2% מהיבוא. חצי מהסחר הבריטי התבסס על האיחוד, ועכשיו אף אחד לא יודע איך זה יראה. במקום הבריטים לא הייתי ממהר לקחת את הצעתך ולהרגע.

רועי 5 ביולי 2016

אז הם חושבים שזה יראה יותר טוב.
משעשע שכל העולם מחליט בשבילם מה טוב להם.

גיל 5 ביולי 2016

רועי, הבעייה היא שאנשים חסרי מושג בכלכלה מצביעים על נושא שהם לא מבינים בו ועם השלכות מרחיקות לכת. זו הצבעה שאסור לתת לאנשים להצביע עבורה. זה כמו שיעשו הצבעה בארץ האם צריך לתקוף את איראן ויתקבל רוב שאומר כן. הנזק שביציאה הוא לעשורים ויהיה קשה לתיקון.

yaron 5 ביולי 2016

כן, כל הדמוקרטיה הזאת בעייתית.
צריך לתת רק למשכילים לבחור…

גיל 5 ביולי 2016

סתם דמגוגיה. יש סוגים שונים של דמוקרטיות. אחת הגרועות בהן היא לתת לאנשים להחליט כשפוליטיקאים מפחדים לקחת אחריות על המעשים שלהם. לא כל דבר צריך לבוא להכרעת הציבור.

ר.בקצה 6 ביולי 2016

להיפך- דווקא בשאלות של ריבונות צריך לשאול את הציבור. כמובן שאין שום קשר בין זה לבין יציאה למלחמה עם אירן.

no propaganda 6 ביולי 2016

זה בולשיט מוחלט. פחות או יותר כל האנשים בעולם הם חסרי מושג בכלכלה וזה כולל את הכלכלנים הבכירים ביותר. ככה זה בכלכלה אף אחד לא באמת יודע מה יקרה.
כל הבעיות שקורות עכדיו בבורסה ועם הפאונד הן לא תוצר של בעיה אמיתית(ייתכן ובעתי הן יהיו) אלא של מסע הפחדה בתקשורת של אנשים שיש להם אינטרס או לפחות עם דעות מאוד מסויימות.
תאר לעצמך שכל כלי התקשורת היו כותבים שיציאה מהאיחוד היא ברכה לכלכלה של בריטניה ושל האיחוד ובדרכים נפרדות הכלכלות האלה ישגשגו יותר. הבורסה הייתה קופצת מיד אחרי תוצאות המשאל.

את ההשלכות האמיתיות נראה עוד כמה שנים, לטוב ולרע. בינתיים מה שקורה מייצג את הפחד של האנשים ולא את התוצאות בשטח.

גיל 6 ביולי 2016

פחד ואי רציונליות הם מרכיב חשוב בכלכלה. כשמנהיגי היציאה חסרי מושג מה לעשות, מפחדים להנהיג ומצהירים ממה שהבטיחו אז זה לא מצב זמני.

no propaganda 6 ביולי 2016

ההשפעה של פחד היא הרבה יותר גדולה בבורסה. הכלכלה היא בסופו של דבר שורות רווח של חברות ומקומות עבודה ולא שערים של מניות. המצב הוא מאוד זמני, יבחרו אנשים חדשים ויצוו דרך חדשהף זה הכל.

yaron 5 ביולי 2016

תסתכל מה עשו ה-FTSE מול ה-DAX מאז המשאל.
הפוטסי טס למעלה והדאקס מתרסק.
השווקים חושבים (ובצדק) שאירופה חטפה הרבה יותר בגדול מאנגליה.

Ran 5 ביולי 2016

יפה הבחנת.
ועכשיו לעובדות, 350m£ עוברים כל שבוע לEU כל שבוע 100m& מתקבלים חזרה. מקור הבלבול נובע מכך שהכסף שמגיע חזרה מהEU מגיע בעיקר לניפוח מחירים של מוצרים חקלאיים ( מכסות וסובסידיות ) ואפילו החקלאים טוענים לבזבוז וחסר יעילות.
החלק השני אמור להגיע לאזורים עניים כמו ווילס שהצביעו בבירור לצאת. עניים אך לא משוחררים מהתשוקה לריבונות וחופש. ולכן יש כ 350m£ מדיי שבוע לחלק בתוך בריטניה מאשר לפשיסטים בהונגריה או מושחתים בבולגריה. בעיני ההחלטה האמיצה ביותר מאז הכרזת המלחמה ב1939.

יותם 5 ביולי 2016

את הקונגרס האמריקאי מעננין דבר אחד, להבחר שוב. וכסף. טובת העם האמריקאי במקרה הטוב במקום שלישי.

שמעון כסאח 5 ביולי 2016

אם מקס ומוריץ עשו בית-ספר לאובמה קמרון ומרקל מה זה אומר על החבר'ה הללו?

ואולי התמיכה בברקזיט לא הייתה על פרט חברתי-כלכלי כזה או אחר אלא על נושא עקרוני וחשוב? דמוקרטיה. פקידים לא נבחרים שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד לא ינהלו לנו את החיים.

Amir A 5 ביולי 2016

שמעון, נלך איתך. "פקידים לא נבחרים שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד לא ינהלו לנו את החיים." אז מי כן, עכשיו שמקס ומוריץ ברחו? מי כן אמור לנהל את החיים לבריטים עכשיו?

רועי 5 ביולי 2016

מי שהם יבחרו.

Amir A 5 ביולי 2016

LOL. הם בחרו. הם שמו את מבטחם במנהיגי תנועת ה- BREXIT.

שמעון כסאח 5 ביולי 2016

באוקטובר נדע.

שמעון כסאח 5 ביולי 2016

אמיר, דבר נוסף, אם רעיון האיחוד האירופי הוא הכי טוב שיש למה אין דבר דומה ביבשת אמריקה?

Amir A 5 ביולי 2016

יש. קוראים לו ארצות הברית של אמריקה.

Amir A 5 ביולי 2016

ורק כדי להרחיב קצת מבחינה כלכלית:
לקליפורניה הכלכלה ה-6 בגודלה בעולם. רק כלכלות ארה"ב, סין, יפן, גרמניה ובריטניה גדולות יותר. טקסס במקום ה-10 בעולם. ניו-יורק במקום ה-11. והנה כל המדינות האלו מצליחות לחיות באיחוד למרות הבדלים תרבותיים, גיאוגרפיים וכדומה. ברור שיש להן יותר דומה מאשר שונה בהשוואה לאירופה, אבל עדיין כל אחת מהמדינות שציינתי יכלה יפה מאוד להסתדר לבד.

שמעון כסאח 5 ביולי 2016

חששתי שתבוא ההתחכמות הזאת אבל הייתי משוכנע שאתה יותר חזק מזה.

מהו המנגנון בארה"ב הברית של אמריקה שבו פקידים פדרליים לא נבחרים מכתיבים חוקים ותקנות למדינות?

Amir A 5 ביולי 2016

כן, מודה שכתבתי את זה עם חיוך. בנוגע לפקידים הפדרליים הלא נבחרים אני מסכים לחלוטין שזה מצב בלתי אפשרי, אבל מה שהבריטים עשו היה לקטוע את הרגל בגלל שיש כאב בברך. אני מניח שאפשר היה לטפל בזה בדרכים קצת פחות קיצוניות.

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

שמעון כסאח –
ראשי ה-FED הם פקידים בלתי-נבחרים בעליל, שיש להם השפעה כבירה על הכלכלה האמריקאית.
החקיקה מושפעת ברמות קיצוניות על-ידי לוביסטים של קונצרנים כלכליים, שגם הם אינם נבחרים.

ומאידך אתה מתעלם מכך שלצד הפקידות האירופית יש באיחוד גם מוסדות נבחרים, האחראים על הפקידות.

גיל 5 ביולי 2016

יש הרבה בעלי תפקידים קריטיים שמשפיעים על החיים של אנשים שלא נבחרים ישירות, כמו שופטים בבית המשפט העליון.

שמעון כסאח 6 ביולי 2016

אורי,

אחד הכללים הבסיסיים והעקרוניים בדמוקרטיה הוא שמחוקקי החוקים ומתקני התקנות הם הנבחרים זה לא המצב בכל המקרים במדינות האיחוד האירופי ולכן פגיעה בדמוקרטיה.

ר.בקצה 6 ביולי 2016

מה זה קשור לאיחוד המדינות?
שופטים כאלה יש גם בארץ.

אוֹרי אמיתי 6 ביולי 2016

כסאח –
זה לא נכון. ברוב העולם מתקבלות החלטות חשובות מאין כמוהן על ידי הדרג הפקידותי. בארץ הכלכלה נשלטת על-ידי פקידי אוצר, שנבחרים אחד על-ידי השני, ובמידת מה על-ידי המרצים בפקולטות לכלכלה (ביחוד בעברית).

השופטים בבג״צ, או בעליון האמריקאי, לא נבחרים על-ידי הציבור. ראשי ה-Fed, כאמור, לא נבחרים על-ידי הציבור. ראשי מערכת הבטחון בכל מקום ודאי וודאי שלא נבחרים על-ידי הציבור.

מאידך, גם באיחוד האירופי יש הרבה מאד מנגנונים נבחרים, וחלק משמעותי מהאנשים החשובים בבריסל ובשטרסבורג מגיעים מהמערכות הפוליטיות במדינות השונות.

הטענה של אנשי ברקזיט לגבי הפקידות הבלתי-נבחרת כמאפיינת ספציפית את האיחוד היא פשוט שקרית. נראה אותם מעמידים לבחירת הציבור את נגיד הבנק המרכזי בבריטניא.

שמעון כסאח 6 ביולי 2016

אורי,

*חוקים* לא החלטות.

אוֹרי אמיתי 6 ביולי 2016

הבחנה לא חשובה במיוחד בעיני. יש החלטות עם השפעה דרמטית, ויש חוקים עם השפעה זניחה.

שלא לדבר על זה שבארה״ב השופטים העליונים ממונים על-ידי הנשׂיא, וודאי שלא נבחרים על-ידי הציבור, אבל להחלטותיהם השפעות מרחיקות לכת, הרבה יותר כמעט מכל חקיקה שהיא. ראה סוגיית ההפלות, שכולה תלויה בפסק דין Roe vs. Wade.

גיל 5 ביולי 2016

זה אומר שהם מאוד טובים בדמגוגיה. לא אומר כלום על ההבנה שלהם את המצב.

ר.בקצה 5 ביולי 2016

פאראג' לא היה חלק מהקמפיין הרשמי לעזיבה, ובהתאמה, לא הוא הבטיח שיועברו 350 מיליון ליש"ט למערכת הבחירות.

ר.בקצה 5 ביולי 2016

מערכת הבריאות, כמובן

Amir A 5 ביולי 2016

http://www.independent.co.uk/news/uk/politics/brexit-eu-referendum-nigel-farage-nhs-350-million-pounds-live-health-service-u-turn-a7102831.html

אם אני לא טועה האיש בוידאו הזה שמצהיר שהסכום הזה צריך לעבור מהאיחוד להוצאות על אזרחי בריטניה הוא ניג'ל פאראג', אבל תקן אותי אם אני טועה. :-)

ר.בקצה 5 ביולי 2016

זה אכן הוא, והוא לא הבטיח העברה של 350 מיליון ליש"ט ל- NHS. קרא בתגובות למאמר.

Amir A 5 ביולי 2016

ניג'ל: אולי הדבר הפשוט בשבילנו לעשות בנוגע לנושא הוא רק לדבר על הסכומים. והסכומים הם 34 מיליון פאונד כל יום ויום, 10 בליון פאונדס בשנה, ואני אומר שזה יותר מדי ושאנחנו צריכים להוציא את הכסף הזה כאן, במדינה שלנו על האנשים שלנו (מחיאות כפיים).
אני רוצה לראות את 10 המליון הללו מוצאים על מתן עזרה לקהילות בבריטניה, שממשלתך פגעה בהן בצורה כל כך קשה, (כאן קשה להבין מה אומרים) אני רוצה לראות את הסכום הזה מוצא על בתי ספר, בתי חולים ו- GP (הכוונה ל- a general practitioner (GP) is a medical doctor who treats acute and chronic illnesses and provides preventive care and health education to patients).

תסביר לי איך אחרת אפשר לפרש את מה שניג'ל אומר בוידאו האמור.

Eyal 5 ביולי 2016

Amir אני באמת לא מבין איך אתה יכול לקבוע אם הברקזיט היה טוב או רע לבריטניה?
על בסיס החמש דקות שהם בחוץ?
בממלכה הזאת שולטת אחת המשפחות הכי חזקות בעולם ב500 שנה האחרונות.
אתה באמת חושב שזהו, נגמר הסיפור הבריטי וכל המדינה הזאת על עשרות מיליוני התושבים שלה מפסיקה לתפקד כי הם יצאו מהסכים שגם ככה הם היו בין החזקים בו?

Amir A 5 ביולי 2016

אייל, אני לא קובע אם הוא היה טוב או לא. אני רק תוהה כיצד ייתכן ששני המנהיגים (?) שדחפו לזה מרשים לעצמם לפרוש שניה אחר כך, כשאף אחד לא יודע מה לעשות.
מי יודע, אולי מחר תתגלה מגיפה שחורה חדשה שתתפשט ברחבי אירופה ורק בריטניה תינצל כי הברקזיט יאפשר להם לנעול את הגבולות מפני גלי מהגרים? אולי פוטין ירד מכסאו ובמקומו יעלה איזה צאצא של הצאר ניקולאי שיזכור שבעצם הוא מגיע ממשפחתה של המלכה ויקטוריה ולפיכך צריך לחתום על הסכמים מפליגים עם בריטניה במקום עם האיחוד? אבל הבריחה הזו של מקס ומוריץ היא משהו מדהים. תאר לך שבישראל היו הולכים על משאל עם בנוגע ליציאה מהשטחים ומזרח ירושלים, ושניה אחרי שהמשאלה היה זוכה לרוב קטן בעם מנהיג/ת המפלגה שדחפה לכך היה פורש/ת ומשאירה את הלכלוך למישהו אחר?

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

ברור שאי-אפשר עוד לקבוע אם ההחלטה היא טובה או רעה. ולו בגלל שהיא עדיין לא בוצעה בכלל…

אבל אני מסכים עם אמיר שהנטישה של שני מובילי המהלך הראשיים, ושל ראש הממשלה שהתחייב למשאל העם מלכתחילה, יכולה ללמד שאף אחד מהם לא חשב לזכות במשאל העם. נראה לי די ברור שאפשר להסיק שלאף אחד מהם לא היתה תכנית למקרה של עזיבה.

Eyal 5 ביולי 2016

אני דווקא חושב שזה יוצר מצב הרבה יותר חיובי.
העם הבריטי הראה שהוא רוצה לעזוב את האיחוד.
עכשיו כל ממשלה חדשה שתיכנס יודעת בדיוק מה הכללים שהעם מכתיב להם ממקום חדש ונקי הרבה יותר.
כל דיון בחירות שיהיה מכאן יהיה נקי משיקולי ברקזיט כאלה ואחרים אלא ידבר על מחר חדש נטו.

יריב 5 ביולי 2016

ראש הממשלה זו פרישה סבירה, הוא תמך באופן מובהק בעמדה המפסידה.

גיל 5 ביולי 2016

המדינה לא תקרוס כמובן אבל הם יהיו בנקודת פתיחה גרועה יותר. כל הסכם עם האיחוד האירופאי יהיה חייב להתקבל ככתבו וכלשונו כפי שהאירופאים יחליטו בלי שלבריטניה תהיה אפשרות להשפיע מבפנים. סקוטלנד אולי תפרוש מבריטניה, וברור שהאירופאים יקשיחו את העמדות שלהם כלפי בריטניה כדי שלא לעודד פרישות נוספות. הרבה בטחונות כלכליים וסוציאליים שכל חברה באיחוד התחייבה אליו לא יהיו קיימים. אבל חשוב מכך, כלכלה זה גם עניין תודעתי. עובדה שהפאונד ומדדים כלכליים אחרים נופלים מאז ההצבעה. אנשים מפסידים לא מעט כסף כבר עכשיו. יש עכשיו בבריטניה תוהו ובוהו פוליטי שלא היה כדוגמתו מאז מלחמת העולם השנייה וכשיש אי יציבות מדינית וכלכלית אנשים סובלים.

ר.בקצה 5 ביולי 2016

מה הבעיה?
תכפיל 34 ב- 7 ותבדוק עם כל ה- 34 הובטחו על ידו למערכת הבריאות.

כמה יצא?

Amir A 5 ביולי 2016

ר.בקצה, בנוגע לשאלה האם נייג'ל הבטיח או לא אני חושב שאתה צריך לנהוג כמאמר האמריקאים ו- CUT YOUR LOSSES

ר.בקצה 5 ביולי 2016

נו, באמת-
בדוק את המספרים.
350 מיליון פאונד בשבוע זה 18 מיליארד פאונד בשנה. המספרים שפאראג׳ מדבר עליהם בכלל לא מתקרבים לסכום הזה.

יריב 5 ביולי 2016

וזו כמובן הסיבה שכששאלו אותו על ה350 מיליון המדוברים הוא אמר: "350 מיליון זו הפרזה, אני דיברתי רק על 238 מיליון".

מה, לא?

ר.בקצה 5 ביולי 2016

למה הוא צריך להגיד את זה? הוא זרק מספרים מופרכים או אחרים?
הוא דיבר על 10 מיליארד פאונד בשנה, שכוללים גם תקציב לבתי ספר, ואתם מאשימים אותו ש-18 מיליארד פאונד לא יעברו למערכת הבריאות. מה בדיוק הקשר בין 2 הסכומים הללו?

יריב 6 ביולי 2016

הוא זרק מספרים מופרכים, כפי שנאמר למעלה. את אותם 34 מיליון בריטניה תמשיך להוציא, פחות או יותר, בחוץ. הוא לא זרק את אותם סכומים מופרכים שזרק ג'ונסון, הסכומים שלו הם רק 70% מהמופרכות, וואו. אז בגלל שג'ונסון שקרן גדול מפאראג' מה שפאראג' אמר הופך להיות אמת?

ר.בקצה 6 ביולי 2016

לא. הדברים של פאראג׳ הם אמת כיוון שמעולם לא טען ש- 350 מיליון פאונד יעברו למערכת הבריאות, או שקיימים בכלל 350 מיליון שכאלה להעברה. למעשה, המספרים שבהם הוא נקב לא מתקרבים כלל לסכום הזה, וממילא הוא לא טען שכולם מיועדים למערכת הבריאות. אין מילת שקר אחת

Amir A 6 ביולי 2016

הוידאו. תסביר מה הוא אומר בוידאו.

ר.בקצה 6 ביולי 2016

מה זאת אומרת?
ציטטת אותו היטב.
34 מיליון פאונד ביום, או 10 מיליארד פאונד בשנה שיעברו לבתי חולים ובתי ספר.
מה בין זה ל- 350 מיליון פאונד בשבוע? המספרים בהם הוא נוקב אפילו לא מתקרבים לכך.
להזכירך- הוא נשאל על 350 מיליון פאונד, ואתה אף טרחת להזכיר את הסכום הזה בתגובתך המקורית.

Amir A 6 ביולי 2016

ר.בקצה, עכשיו כבר עברנו לסמנטיקה. נייג'ל הבטיח למצביעים סכום כסף אסטרונומי שיעבור לרפואה ולחינוך במקום לאיחוד כשהוא ידע מראש (כך אני מעריך לאור העובדה שמיד לאחר ההצבעה הוא הודה שהיתה טעות להבטיח את זה) שזה לא יקרה.
אני לא תמים. אני יודע שפוליטיקאים ישקרו וימכרו את האמא שלהם בשביל להבחר או בשביל שהאג'נדה שלהם תשלוט. הטמטום כאן הוא של המצביעים שמוחאים כפיים ומאמינים לכל הבטחה מופרכת של פוליטיקאי. הבעיה שלי היא עם הבריחה שלו ושל ג'ונסון, ואת מה ששניהם עשו אי אפשר להגדיר אחרת. והשאלה הגדולה שיש לי היא למה בעצם הם ברחו? למה הם לא רצים להנהיג את היציאה מהאיחוד, הדבר הזה שהם עבדו כל כך קשה בשבילו?

ר.בקצה 6 ביולי 2016

אתה מתבלבל בין 2 קבוצות שונות-
ההבטחה שנגעה ל- 350 מיליון ליש"ט קשורה לבוריס ג'ונסון וחבורתו, שניהלו את המסע ה"רשמי" למען העזיבה. פאראג' ומפלגתו ניהלו מסע נפרד, גם הוא למען העזיבה, אך לא היו חלק מהמסע הרשמי. כשהוא אומר שמדובר בטעות, הוא מתכוון שג'ונסון וחבורתו טעו כשהבטיחו את הסכום הזה. זה אפילו מופיע בקישור שצירפת:

That was one of the mistakes I think the Leave campaign made. It wasn’t one of my adverts, I can assure you. I think they made a mistake in doing that.”

ה- Leave campaign הוא למעשה החבורה של ג'ונסון.

לא ידוע לי מדוע פאראג' וג'ונסון פרשו, ייתכן שהשתפנו. זה לא משנה את הנקודה הבסיסית שניסיתי להבהיר.

Amir A 6 ביולי 2016

בוידאו הוא בפירוש מדבר על סכום אסטרונומי שהוא רוצה לראות מועבר מהאיחוד לטובת בתי חולים ובתי ספר. הנסיון שלו להתנער מזה היה כנראה הקטליזטור להעלאת הוידאו האמור. פוליטיקאי עלוב. "לא אמרתי". "אמרתי אבל הוציאו את דברי מהקשרם". "זה הם אמרו ולא אני". יאללה יאללה.
לגבי ההשתפנו, לא ברורה לי הנקודה. ממה השתפנו בדיוק? לא היתה להם תוכנית ליום שאחרי? מה הם בדיוק חשבו שיקרה אם הם יזכו במשאל עם? שמישהו אחר ינהל את העסק בשבילם?

ר.בקצה 6 ביולי 2016

שוב מזכיר לך- פאראג' נשאל בפירוש על 350 מיליון ליש"ט שיועברו בכל שבוע למערכת הבריאות. הסיבה שהוא נשאל על הסכום הספציפי הזה הינה שבמסע העזיבה הרשמי אכן דיברו על 350 מיליון ליש"ט. תשובתו הברורה הייתה שזו הייתה טעות *מצד המסע הרשמי* לצאת בהצהרה שכזו, ושהוא מעולם לא פרסם אותה במסגרת המסע שלו, וממילא לא נטל חלק באותו מסע רשמי, לא הוא ולא מפלגתו. זוהי עובדה שאין עליה עוררין. למי אתה בא בטענות?
האם הרצוג, לדוגמא, אחראי לפרסומים של מרץ? האם בנט אחראי לפרסומים של הליכוד?

היום שאחרי הפרישה הוא נושא לדיון אחר, שאינו רלבנטי לדיון הנקודתי האם פאראג' רימה את הציבור או לא.

Amir A 6 ביולי 2016

פאראג' ישב באולפן של ה-BBC בעימות עם נציג הממשלה ואמר במפורש שסכומי עתק (ואין טעם להתווכח על גובה הסכומים, שנינו נסכים שמדובר על סכומי עתק) שמושקעים כרגע באיחוד צריכים להיות מושקעים במקום זה בבריאות ובחינוך. אני מניח שעל זה אין לנו ויכוח, לא כך?

ר.בקצה 6 ביולי 2016

אין ויכוח. רק על הסכום הספציפי של 350 מיליון. הסכומים עליהם מדבר פאראג׳ לא מתקרבים אליו.

יריב 6 ביולי 2016

אבל פאראג' לא אמר, אחרי ההצבעה, שום דבר גם על ה240 מיליון שהוא דיבר עליהם. זו בדיוק הנקודה. ג'ונסון הבטיח 350 מיליון, פאראג' הבטיח 240 מיליון, ובסופו של דבר כלום לא יקרה (או ליתר דיוק, רוב ההכסף יועבר לאותן מטרות שאליהן הפנה אותו האיחוד). אז נשאלת השאלה – למה להתעלם מהבטחת בחירות שקרית בגובה 240 מיליון ליש"ט בשבוע בגלל שגורם אחר נתן הבטחה מופרכת יותר?

ר.בקצה 7 ביולי 2016

פאראג׳ ענה על שאלה פשוטה שעסקה בסכום מדויק ונקוב. גם אם התשובה לא מוצאת חן בעיניך, זה לא הופך אותה לשקרית.

ניב 5 ביולי 2016

מרתק ומעורר מחשבה.

צור שפי 5 ביולי 2016

+1 לגמרי.

סימנטוב 6 ביולי 2016

מצטרף

ניינר / ווריור 5 ביולי 2016

אני מוחה על כך שפישלת באיות ולא כתבת פוליטיקא, גיאומטריא, רטוריקא או טלויזיא כמקובל אצל אורי אמיתי

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

רגע, רגע – האיות שלי אינו מחייב אף אחד חוץ ממני. אפילו אותי הוא לא מחייב.
ואם תשׂים לב, תראה שניקדתי לד״ר דוֹר את כל השׂין השׂמאלית.

holden 5 ביולי 2016

טראמפ הוא אשף הנאומים, יודע לשלהב את קהל תומכיו,
טראמפ בעצם מזכיר לי את אותם מטיפים אוונגאליסטים שמסיירים בארה"ב ברצועת התנך,
מטיפים שמתניידים מעיירה לעיירה באמצעות טנדר חבוט,
הטובים שבהם אף מגילים לעשות ומקימים אוהל גדול מברזנט פשוט ומעמידים שורות שורות של ספסלים,

חלק מהם הלומי אלכוהול, "מנחמים" אלמנות ועקרות בית משועממות,טראמפ יודע לדבר , יודע לגשת ולגעת באותם האנשים בצורה הרבה יותר מרשימה מהגברת קלינטון שמצטיירת כמתנשאת ושייכת לאצולה האמריקאית,
למרות שטראמפ עשיר כקורח הוא מצטייר כאחד משלהם, אחד ששותה באדוויזר ליד הקרוון שלו,
טראמפ מבחינת הנאומים והקהל שלו זה כמעט אחד לאחד מנחם בגין ז"ל שלנו,
כמובן שלבגין היה עבר מפאר יותר מאשר לדונלד , אבל יש הרבה קווי דמיון משיקים בין השניים,

נצחון של טראמפ יהיה מהפך כמו שהיה ב77 פה בישראל,
לטעמי הסיכוי לכך לא כזה מופרך
טראמפ למרות התקלות הרבות שלו בקמפיין עדיין מושך קהל טוב מהגברת קלינטון

רינוס מיכלס 5 ביולי 2016

הולדן ,
לגבי יכולת השלהוב , חדות הלשון והנאומים , טראמפ לא מגיע לליכלוך שבציפורן של בגין

מבחינת חדות לשון , שלהוב ויכולת סחיפה – בגין הוא ברמה של צ'רצ'יל ( כשלוקחים בחשבון גם את שוני מאפייני הדיבור שיש בין בגין לצ'רצ'יל , כי שניהם היו מנהיגים בתרבויות שונות זו מזו ) , לא פחות ולא יותר

לגבי " המהפך " , אני מציע לך לא לצפות ☺ …

לא יהיה שום מהפך אמיתי ( אלא אם אתה מתכוון אך ורק בהיבט יחסי האנוש והעבודה שבין שני המנהיגים של ישראל וארצות הברית של צפון אמריקה ) אם טראמפ הדפוק יבחר , זה יהיה אותה גברת בשינוי אדרת

בדיוק כמו שגם פה ב – 77 לא היה שום מהפך אמיתי

holden 5 ביולי 2016

ריינוס,
ברור שבגין היה רטוריקן בחסד עליון,
הדמין ביניהם הוא בכך ששניהם ידעו להשמיע את מה שהציבור אוהב לשמוע,
שניהם" התחפשו" לרגע למה שהם לא

holden 5 ביולי 2016

בגין ידע לדבר לקהל המזרחי שלו כאילו הוא אחד משלהם , זאת למרות היותו אשכנזי מובהק!
טרמפ מדבר לקהל העני שלו והמוחלש כלכלית ברובו כאילו והוא גם אחד מהם, למרות שהוא מולטי מליארדר,
גם בגין וגם טראמפ ידעו לכשף קהל שצמא לכישופים,
בגין הצליח
בוא נראה האם טראמפ גם יצליח

רינוס מיכלס 5 ביולי 2016

הולדן ,
מסכים לגמרי

רק הבהרתי לגבי המילה – " מהפך " , שלא יקרה במציאות מבחינת שוני מאפייני הממשל

ורק עוד תיקון קטן לגבי בגין ויכולת " ההזדהות " שלו ומניעיה ,
אני חושב שלמרות שברור שחלק מההזדהות של בגין עם יהדות ספרד היה ממניעים של שלטון ובחירה ,
אבל בכל זאת אני חושב שההזדהות הייתה לא רק מהמניעים האלו , אלא גם ממניעים אמיתיים מוסריים בולטים , שהיו חלק מאופיו המהותי של בגין

Eyal 5 ביולי 2016

תודה רבה על טור באמת מעניין.
זה מצחיק שכאשר מדברים עם אמריקאים מבינים כמה הם מרגישים אבודים.
הם חטפו את כאלה סטירות לחי קשות בעשור האחרון שהם באמת רוצים קצת תקווה.
בכלל היום אני חושב שהבעיה (או היתרון) באמריקה (ובעולם כולו) היא שאנחנו יודעים יותר מידי ומנסים להבין ביותר מידי דברים.
זה יוצר חוסרים משוגעים באיזון של העולם כאשר כל "פועל" מקבל את הזכות ללמוד ולהיות ממש אריסטוקרט לכל דבר ועניין.
ברגע שמתחילים להתעמק בדברים הבסיסיים ביותר מבינים שהמשחק הזה בעצם מכור לחלוטין ע"י קבוצת אנשים מאוד קטנה ולכן כל העולם עובר לדאוג לאינטרסים שלו במן חשיבה שאם המשחק מכור אני לפחות ידאג כמה שיותר לעצמי.
תקופה מעניינת בטירוף.
לא חושב שהייתה אחת כזאת מעולם (אני אשמח אם מר אורי אמיתי יוכל להעיר את עיניי :-)

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

קודם כל, צריך להזכיר שלא אני כתבתי…
שנית – לפי איזה קנה מידה נמדוד את העניין שמעוררת כל תקופה בקרב החיים בה?

Eyal 5 ביולי 2016

אני מבקש כמובן את עצת ההסיטוריון :-)
כמו שאני מכיר את ההיסטוריא.
מאז ומעולם הבדלי המעמדות היו ברורים בכדור הארץ.
אם היית נולד לכורה פחם, כאשר הגעת לגיל המתאים אבא שלך היה לוקח אותך למכרה ומלמד אותך לכרות פחם כי האנשים הם קשיי יום והם צריכים להביא פרנסה הביתה. הנער היה מקבל את ההשכלה מאביו וכן הלאה.
האריסטוקרטים שכמובן לא היו צריכים לדאוג ליום יום שלהם היו הולכים ללמוד וככה בעצם נשאר הפער באופן קבוע.
היום, בתוך מהפכת המידע ברור מאליו שכל "פועל" ילך וילמד מה שהוא רוצה, בין אם מהנדס, קולנוע, קרימילוגיה או מנהל עסקים (לדיון אחר יש שיגידו שזה אחד הדברים הלא טובים שקורים היום).
בגלל המחיקה הברורה של הפער הזה שקרתה ב50 שנה האחרונות העולם (כמו שאני רואה את זה) עובר טלטלה מאוד מורגשת שנובעת מצמצום פערים תפיסתי ולייצירת אחוזונים עליונים קטנים יותר ומורגשים יותר בבידול שלהם.
כל זה בסוף יוצר המון תסכול אצל אוכלוסייה מאוד גדולה בעולם שיודעת הרבה יותר ממה שהיא "צריכה". מרגישה הרבה יותר קרובה לאותם אריסטוקרטים ומשווה את עצמה אל החלשים בהם.
השאלה שלי היא: האם מצב דומה כזה של ערבוב מעמדות היה בעבר באיזשהי תרבות? כי בסוף אני רואה סיר לחץ, מעניין אותי אם היה לזה תקדים שאפשר ללמוד ממנו?
מקווה שיצא לי ברור ואם לא אני אשמח לנסות שוב (-:

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

עקרונית, אתה יכול להמשיל את המצב בימינו לקיסרות הרומית. היתה גלובליזציא על-לאומית. היתה ניידות חברתית תאורטית. היה אקשן כל הזמן. האם זה יותר או פחות מעניין? אין לי כלים למדוד.

מה שכן יש היום, שלא היה אף-פעם, הוא טכנולוגיא במימדים מטורפים, שממשיכה להתפתח בקצב מסחרר. האינטרנט הוא ״משנה משׂחק״, לטעמי. כנ״ל הגלולה למניעת הריון.

Amir A 5 ביולי 2016

אם יורשה לי להתיימר, המצאת הדפוס והרפורמציה מראים מצב דומה. פתאום לאנשים היתה יותר נגישות לידע (בין אם הפצת רעיונות ובין אם קריאה בעצמם בספרי הקודש) ועכשיו אנשים "פשוטים" דרשו את מה שקודם לכן היה שייך רק לעילית של הכנסיה. מה אפשר ללמוד מכך? לא משהו מעודד אני חושב.

אוֹרי אמיתי 5 ביולי 2016

גם הדפוס היה ״משנה משׂחק״. אבל פה אנחנו לפחות סדר גודל אחד מעל.

אמיתי 5 ביולי 2016

דעתי הצנוע היא שמהפכת המידע היא הגדולה
והמשמעותית שהייתה או תהיה..כמובן שלעולם
לא נדע

Eyal 5 ביולי 2016

אני אשמח לקרוא למה הגלולה למניעת הריון הייתה עד כדי "משנה משחק".

Amir A 5 ביולי 2016

או, בתור אחד שנשוי למישהי שעשתה את הדוקטורט שלה במגדר ואמנות אני יכול לספר לך שהגלולה אשר הופיעה בשוק ב-1960 איפשרה לנשים חופש מיני וביססה את הרעיון של חופש הבחירה והעצמאות של הנשים, והיתה קטליזטור רציני בדחיפה לשוויון בין המינים. ועכשיו אני הולך לקפל את הכביסה ולשים את הצלי בתנור.

אריאל גרייזס 5 ביולי 2016

נתן לנשים שליטה בחיים שלהם, מאוד פשוט.

אוֹרי אמיתי 6 ביולי 2016

כמה חשוב סקס כחלק מהחויה האנושית? עד כמה שאני מכיר אותה, חשוב מאד.
גלולות למניעת הריון נותנות, כפי שכתב גרייזס, אפשרות לנשים לקיים יחסי-מין מבלי חשש (סביר) מכניסה להריון ומבלי להיות תלויות בגבר לשם כך. אם זה לא משנה משׂחק, לא יודע מה כן.

גיל 5 ביולי 2016

המצב של אנשים יותר טוב ממה שהיה בעבר ואין להם מושג מכך. משתמשים בדמגוגיה, הסתה והפחדות כדי ליצור מצג שווא של גוג ומגוג וזה עובד על חלק מהאנשים, בעיקר, מה לעשות, הפחות משכילים. זה מה שקורה ים טראמפ והברקסיט. בארה"ב, המצב הכלכלי והאישי של אנשים טוב הרבה יותר תחת אובאמה אבל בגלל הסתה שיטתית נגדו נראה לחלק מהאנשים שהוא אסון והילרי ממשיכת דרכו גרועה כמוהו. בברקסיט השתמשו בטקטיקות הפחדה והסתה כדי לצאת מהאיחוד ואנשים שלא מבינים את המשמעות של זה ושהם אלו שידפקו בצורה הכי חזקה הצביעו בעד. כמובן שכל המנהיגים שהסיתו פתאום מתנערים מהבטחות שנתנו ופורשים מהמירוץ לראשות הממשלה, אולי כי הם יודעים שבלתי אפשרי להגשים ולו קמצוץ מההבטחות שלהם.

Eyal 5 ביולי 2016

לא חושב שהמצב של אנשים באמריקה כ"כ טוב והם לא יודעים את זה. הלוואות סטודנטים, פחד מנשק, סגירה של המון מקומות עבודה, בעיה מאוד קשה עם המשטרה, בעיה מאוד קשה עם הסוכר וההשמנה, תרבות ספורט שאוכלת את המיסים. וכל זה עוד אחרי המשבר שבאמת הכניס אותם לפאניקה קיומית. הרוב האמריקאי הוא פשוט שרוצה חיים פשוטים ואני חושב שהיום הוא הרבה יותר מודע למה קורה סביבו ודורש שינוי (לפי דעתי בצדק)

גיל 5 ביולי 2016

כמעט כל הדברים שכתבת קיימים כבר שנים ולא קשורים לאובמה בעוד אובמה דווקא ניסה והצליח לשנות חלק מהם. למשל, היו יותר מובטלים לפני אובמה מאשר היום. לגבי הנשק, הם אולי מפחדים אבל לא מוכנים לנקוף אצבע כדי לשים מגבלות על מחזיקי הנשק. כך שהאפיל של טראמפ לא קשור לבעיות הללו אלא לדברים אחרים כמו שנאת זרים.

yaron 7 ביולי 2016

נכון, אבל אובמה הבטיח שינוי… ואז מינה את "אשפי" גולדמן סקס (האמת היא שהם כנראה מינו אותו) שהינדסו משבר ש-2008 תיראה כמו בדיחה לידו.
והכי מצחיק היא שבסוף יימכרו לציבור שזה הכל בגלל האנגלים הבורים שהצביעו brexit…

אמיתי 5 ביולי 2016

100% גיל..
לא חושב דברים כאלה טובים על הילרי אבל מצבם של
רוב רובם של האנשים בטח באמריקה מצויין.
לא אומר שאין בעיות ושאין עוד דרך לעשות
אבל במיקרים של טראמפ והברקסיט ההפחדה
רובה באה מהצד הימני

גיל 5 ביולי 2016

לאנשים בעולם המודרני יש יותר זמן פנוי וזה חלק מהבעייה. הם לא יודעים מה לעשות איתו ומרוב שיעמום מחליטים החלטות רדיקליות.

the bird 6 ביולי 2016

הן רדיקליות כשהן נגד דעתך,
זה נשמע ממש דמוקרטיה מתחשבת מצידך

גיל 6 ביולי 2016

נכון, לסגת מהאיחוד ולדפוק את עצמם לכל החיים זו החלטה לא רדיקלית. אתה רק מוכיח את מה שכתבתי לגבי יותר מדי זמן פנוי ופחות מדי מחשבה.

the bird 6 ביולי 2016

לדעתך זה לדפוק את החיים….
אתה הרדיקל פה
שמנסה להשליט משארת מחשבות

the bird 6 ביולי 2016

משטרת*

גיל 6 ביולי 2016

כרגיל דמגוג עלוב שלא מתייחס בכלל למה שנאמר.

the bird 6 ביולי 2016

אתה פאשיסט רדיקלי
שרק מה שהוא חושב קיים כנכון על גבי הפלנטה.
כשתוציא את הראש מהתחת,תבין כמה זמן פנוי אם כבר יש לך להתנצח עם כולם
מבלי שתבין שום דבר על דבר 1 מני רבים פה.
אתה ההוכחה הטובה ביותר לכך ששעמום הוא הבעיה האנושית הגדולה ביותר .

גיל 6 ביולי 2016

האידיוט התורן ממשיך להגיב בדמגוגיה. אתה כל כך טיפש שאין פלא שרק לקלל אתה מסוגל כשחושפים את הבורות שלך. הרי טיעון אינטליגנטי אתה לא מסוגל להבין אז למה להגיב בכלל?

the bird 6 ביולי 2016

כשמנסים להסביר למי שמשוכנע, שזה לא כךת מקבלים מופע של התנשאות .
עד שתבין מה אני והבחור מלמטה רשמנו לך….אתה צריך לסיים עוד כמה ציורים בגן .בינתיים תשב בלול ותנוח ….

גיל 6 ביולי 2016

אנשים דוחים כמוך צריך לחסום היה מזמן. אורי, למה משאירים תגובות כאלו?

the bird 6 ביולי 2016

חיכיתי שתנסה לחסום אותי
פאשיסט היית ונשארת .
מקווה שילמדו אפסים כמוך איך מגיבים….אורי ובני צריכים ללמד אותך לקח מה זה להיות דוחה חתיכת תינוק

גיל 6 ביולי 2016

אורי, אני מקווה שאתה קורא את זה, לא מגיב לאידיוטים.

the bird 7 ביולי 2016

חחחחחחחחחחחחחח
רוץ לאימא ואבא שיעזרו לך
תינוקי פאשיסטי ורדיקלי שכמוך….אתה צריך קצת מגבונים לנגב את הדמעות ,
תמשיך לנסות לסתום פיות של אחרים ולהעליב אותם ,זה מראה כמה אתה חלול מדעת .

no propaganda 6 ביולי 2016

אתה קובע דברים בצורה רדיקלית מאוד בלי על בסיס ההבנה שלך של הדברים. אין שום הוכחה שאתה צודק(או טועה).
ייתכן והם דפקו לעצמם את החיים וייתכן ששיפרו אותם, צריך לראות דברים בפרספקטיבה של לפחות כמה שנים ורצוי עשורים כדי לדעת באמת.

גיל 6 ביולי 2016

ההחלטה רדיקלית ללא ספק. נכון שצריך פרפסקטיבה כדי לדעת אם השתלמה או לא, אבל כשהיא מתקבל על סמך דמגוגיה והסתה אז די ברור שהיא לא החלטה טובה בלי קשר למה שיהיה בעתיד. אנשים בורים מוסתים ולא מבינים את ההשלכות של ההחלטה על החיים שלהם וכרגע די ברור שהחיים שלהם נדפקו לפחות בטווח הקצר. הם הפסידו כבר מיליארדים שלא ברור אם יחזרו והם בתסבוכת כלכלית ופוליטית שלא הייתה ממלחמת העולם השנייה.

no propaganda 6 ביולי 2016

מצטער אבל דמגוגיה והסתה זו הפוליטיקה של ימינו. גם הצד השני הוא לא פחות דמגוגי.
כמו שכבר כתבתי, כל האנשים בורים בנושא כלכלה וזה לא משנה אם הם דוקטורים או פועלים פשוטים.
החיים של מי נדפקו? האנשים שהצביעו בעד היציאה לא מושקעים בבורסה, הפאונד ירד – זה משפר את התחרותיות של כוח העבודה שלהם. אף אחד עוד לא הפסיד שום דבר , ואני לא מבין למה אתה זורע פאניקה בלי ששום דבר השתנה.

גיל 6 ביולי 2016

מצטער, אבל אמירות כמו גם הצד השני לא פחות דמגוגי ואף אחד לא מומחה הן עיוות מוחלט של המציאות. אם אף אחד לא יודע כלום אז איזו סיבה יש לעזוב את האיחוד? אני לא שמעתי נימוקים דמגוגים מהצד של הנשארים והם לא התבססו על הפחדות לא רציונליות. גם לא מקבל את זה שכל האנשים בורים בכלכלה. הם אולי לא טובים ב100% בחיזוי העתיד אבל יכולים בהחלט לדעת אלו השלכות יהיו לעזיבה. כשרוב המומחים אומרים שזה אסון ויש להם נימוקים משכנעים לכך אז סביר מאוד שהם צודקים. אני יכול לתת לך דוגמא קרובה אלי מהאקדמיה. חוקרים בבריטניה הולכים לסבול קשות מתקציבי מחקר שחלקם הגדול מתבסס על האיחוד האירופאי. גם סטודנטים אירפואים לא יוכלו לבוא בקלות ללמוד בבריטניה.

ואנשים לא מושקעים בבורסה אבל החסכונות והפנסיות של רבים מהם כן. ואיך בדיוק ירידת הפאונד משפרת את התחרותיות של כוח העבודה שלהם? הכלכלה הבריטית מתכווצת ותמשיך להתכווץ תקופה ארוכה עד שיגיע שיפור,זה לא טוב לאזרחים. והיבוא יהיה יותר יקר שלא לדבר על ביקורים באירופה שהתייקרו פתאום. בקיצור, כרגע המצב די רע ויהיה עוד יותר גרוע.

יריב 6 ביולי 2016

ברור שהיו הפחדות לא רציונליות גם מצד תומכי ההישארות, הפחדות לא רציונליות הן אחד הכלים העיקריים של הפוליטיקה (לא רק בימינו). הם כנראה שיקרו פחות (אם כי לא בחנתי לעומק את הקמפיינים), אבל הפחדות לא רציונליות הן כלי רטורי אפקטיבי.

ירידת הפאונד משפרת את התחרותיות של הייצור הבריטי, זה ברור. הייבוא יהיה יותר יקר, בפרט חופשות, אבל עלייה בייצור עשויה להביא להטבות אחרות.

גיל 6 ביולי 2016

אם לא בחנת את הקמפיינים אז איך אתה קובע שהיו הפחדות כאלו? רצוי לדבר על בסיס ידע ולא השערות חסרות בסיס.

לגבי הייצור זה נכון בתאוריה אבל כשמייבאים כל כך הרבה מאירופה אין מספיק לייצר כתחליף, אז ברור שהמחירים יעלו לפחות בטווח הקצר.

no propaganda 6 ביולי 2016

לא אמרתי שצריך לעזוב את האיחוד, גם לא אמרתי שזה טוב לבריטניה.
כן אמרתי שאף אחד לא יודע כלום, למומחים בכלכלה יש יכולת סבירה לטפל במצב קיים, היכולת שלהם לנבא את העתיד גרועה מאוד, הם לא חזו אף משבר בהיסטוריה.

התקציבים לאקדמיה בבריטניה תלויים בהסכמים עם האיחוד האירופי ויותר מכך ייתכן שהחלק היחסי שבריטניה משקיעה באקדמיה מתוך מה שהיא משקיעה באיחוד הטא יותר גדול ממה שחוזר בחזרה. אתה יוצא מנקודת הנחה שהאיחוד יתנקם בבריטניה כאשר בפועל אין לך שום הוכיה לכך, אם האיחוד יתנקם בבריטניה הוא יפגע גם בעצמו וזה לא סביר לדעתי.

חוץ מזה כל מה שיריב למעלה כתב

יריב 6 ביולי 2016

גיל, אתה יודע מה פירוש המילה "לעומק", נכון? לא ביצעתי סקירה ממצה, אני לא יכול לבצע השוואה כמותית, אבל בהחלט ראיתי דוגמאות.

גיל 6 ביולי 2016

אם אף אחד לא יודע כלום אז על איזה בסיס יצאו בדיוק? אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה אבל ברור שרוב המומחים וההגיון נגד היציאה כי הסיכונים גדולים מהסיכויים. החלטה כזו צריך לקחת בכובד ראש ולאנשים פשוטים אין יכולת להחליט אותה והם גם לא צריכים לקבל החלטה כזו.

והאירופאים בהחלט יקשו על הבריטים אחרת מדינות אחרות יעשו אותו הדבר. לכל הפחות הבריטים יהיו חסרי השפעה לגבי ההסכמים השונים ויצטרכו לקבל אותם כהכתבה או לא. זו דוגמא אחת להרעה במצבם.

יריב, לא נתת שום דוגמא אז אי אפשר להתייחס. לא אומר שזה לא קיים בכלל אבל אין בכלל השוואה למה שעשו מהצד השני.

אסף THE KOP 6 ביולי 2016

גיל,
בלי שום קשר להכללות האידיוטיות שלך – זאת הדמוקרטיה.
תכיל.

אלון 5 ביולי 2016

אוף טופיק
האם ונוס נגד סרינה בגמר ווימבלדון יהיה סיפור השנה?

גיל 5 ביולי 2016

ואגב, כמו שכתבו פה, טראמפ יודע לשלהב את הקהל שלו אבל זה רחוק מלהספיק לבחירות כלליות. הוא משגשג בקרב קהל שבוי אבל כזה שלא מייצג את הבוחרים. הייתה ציפייה שבמאבק נגד הילרי הוא ימתן את הטון כדי למשוך מצביעי מרכז אבל הוא לא עושה שום דבר מזה. רפובליקנים רבים מתנערים ממנו ולא מעטים אפילו אומרים שיצביעו בעד הילרי (כמו שר האוצר לשעבר פולסון). זה חסר תקדים והוא מוביל את המפלגה הרפובליקנית לתבוסה מוחצת בבחירות הכלליות.

אסף The Kop 5 ביולי 2016

אני לא מבין איך מתעלמים מנקודה אחרת.
בחירה בהילארי זאת בעצם בחירה בביל.
למיטב הבנתי אסור לנשיא בארה"ב לכהן בתפקיד יותר מ 8 שנים.
הקלינטונים מצאו דרך לעקוף את האיסור.

אמיתי 5 ביולי 2016

גשש בלש..
וכשבוש נבחר הוא לא היה בובה של כל החברה
של אבא שלו?..ארהב היא גם מדינה מושחתת
מכל הכיוונים. הרבה בוחרים בהילרי בגלל ביל.
כנראה הנשיא הכי פופולארי מאז רייגן. אלו חוקי
הפורמט

אסף The Kop 5 ביולי 2016

אה..
יכול להיות שבוש ג'וניור היה בובה של בוש האבא. אבל נכון להיום הם לא אלה המועמדים לנשיאות ארה"ב, אלא הקלינטונית.

אמיתי 5 ביולי 2016

כל מה שאני אומר שהם לא המציאו את הגלגל..

יריב 6 ביולי 2016

אם זה גלגל הוא הומצא בערך בזמן הגלגל האמיתי. בכל מקרה, אני ממליץ לא להאכיל את הטרולים.

אסף The Kop 6 ביולי 2016

אמא שלך מגיבה פה ?

גל ד 6 ביולי 2016

אני דווקא חושב שההבדל בין הקדנציות של בוש האב ובוש הבן דווקא מוכיחות שקשר משפחתי לאו דווקא מעיד על זהות רעיונית.

אריק 5 ביולי 2016

זאת הבעיה? לא זה שדוחפים לזוג הזה סכומים שיכולים לאפשר להם לקנות את פוגבה כדי ישחק עם הנכדים?
גם לבושים אגב, לפני שאמיתי יקפוץ.

גל ד 6 ביולי 2016

למה זו בעיה?

טל 12 6 ביולי 2016

מעולה תודה על הפוסט ותודה גם לאורי (מה גם שאין לי פייסבוק)

7even 6 ביולי 2016

כותב הפוסט מזכיר לי את ערוץ 2.
פונה רק לקהל יעד מסויים במפה הפוליטית.
גם הכותב וגם הערוץ גם לא מתביישים לרמוז זאת בבירור בכתבות והפוסטים.

הטקסט עצמו טוב…הפנייה המאד מרומזת רק לקהל יעד אחד מביכה

אוֹרי אמיתי 6 ביולי 2016

אני מזכיר לך שהפוסט נכתב כסטטוסים בפייסבוק, שאדם אכן כותב לקהל יעד מצומצם מאד. מצומצם בהרבה מקהל הצופות והצופים של ערוץ 2.

ר.בקצה 7 ביולי 2016

שוב ההמצאות הללו על מרכז-שמאל?
הרי 2 הממשלות האחרונות היו ממשלות מרכז ימין. מדוע ממשיכים לקשקש לנו על מושג שאינו קיים?

shohat 11 בנובמבר 2016

כתבה מנומקת היטב ומעוררת מחשבה. בדומה לכתבה המצוינת של מייקל מור שנכתבה שבוע לפני הבחירות (הגעתי אליה בזכות המגיב "אריאל" בפוסט של איציק אלפסי). נדמה לי שמור מצביע על נקודות דומות, רק שהוא מביע בצורה הרבה יותר נחרצת את ההסתייגות בהתייחס ליושר, טוהר לכוונות וליכולת של טראמפ לגבות את המסרים האלו.

כדי להוסיף לטיעון שלך: באופן אירוני ברוס ספרינגסטין הופיע בעצרת תמיכה בקלינטון יום לפני הבחירות, והעיירות והדמויות שסיפורן במרכז היצירה שלו הקנו את הניצחון לטראמפ (כפי שהיה עם רייגן, שהבטיח להם trickle down, ועד היום הם מחכים).
למשל, Youngstown.
https://www.youtube.com/watch?v=4GaFUOQWi9A

Comments closed