הפסיפס מחוקוק

יש סיפור, זה ברור. אבל איזה?

הפסיפס מחוקוק (National Geographic)
הפסיפס מחוקוק (National Geographic)

 

הכי טוב, ביחוד עבור היסטוריון עתיק, לחזור מחופשה עם חומר חדש…   לפני שלוש שנים, פלוס מינוס, התחילו להתפשט השמועות על פסיפס שהתגלה בחפירה ארכיאולוגית ליד קיבוץ חוּקוֹק בגליל. כל מיני אנשים בביצה האקדמית התחילו לשלוח לי קישורים וחלקי-תמונות, ולא בכדי. פרופ׳ ג׳וֹדי מגנס, מנהלת החפירה, סבורה שהתמונה לעיל משקפת את הסיפור המפורסם על פגישת אלכסנדר הגדול עם הכהן הגדול של ירושלם. ואני כותב ספר על המסורת הזו. לאחרונה, אחרי שאי-אילו האקרים רוסיים החלו לפרסם תמונות מפורטות של הפסיפס באופן פיראטי, החליטו ככל הנראה החופרים להעניק לו פרסום פומבי ראשוני, בראיון ל-National Geographic. אז פרסום אקדמי מסודר עוד אין (ואני ממתין בכליון עיניים), אבל לפתוח דיון בלתי-פורמאלי אפשר.

הפסיפס נוצר, כך מובא במאמר, במאה החמישית לספירה. סביר להניח שהתארוך נעשׂה לפי ההקשר הארכיאולוגי הכללי, שיפורט מן הסתם בהרחבה בפרסום האקדמי. ניקח את התארוך בינתיים כנתון. עניין נוסף שנראה לי שאין מקום בו לויכוח הוא, שהפסיפס מספר סיפור. השאלה הגדולה היא: מה הסיפור המסופר כאן?

לפני שאציג את האפשרויות ואת דעתי, צריך להניח על השולחן שתי שאלות מתודולוגיות. האחת עוסקת ברמה המקצועית של יוצר הפסיפס. מדרך הטבע, ככל שהדיון בתמונה מעמיק, כן נתלים נסיונות הפרשנות בפרטי-פרטים. ועלינו לשאול: עד כמה פרטי הפרטים הללו הם פרי תכנון של היוצר, ועד כמה הם מקריים, או פרי אילוצים טכניים כאלה ואחרים. אני אמנם אינני מומחה גדול (או אפילו קטן) לתולדות האמנות, וגם אין לי נסיון מעשׂי בהרכבת פסיפסים, ובכל זאת נראה לי שרמת הביצוע כאן גבוהה למדי. שאלה שניה נוגעת לרמת הידע ההיסטורי של היוצר. כפי שנראה, הפרשנויות המוצעות לתמונה מביאות בחשבון סצינות היסטוריות שונות. הנימוקים לכאן ולכאן נתלים בהתאמת פרטים אלו ואחרים בתמונה לפרטים אלו ואחרים בסיפורים ההיסטוריים. עד כמה היה היוצר בקי בפרטים ההיסטוריים הללו? היתכן שעמדו לרשותו גרסאות של הסיפורים הללו – בכתב או בעל-פה – שהיו שונות באופן מהותי מאלו המוכרות לנו? ואולי לא דייק היוצר כלל, והסתפק ביצוג חזותי שנראה לו ׳דומה מספיק׳?

תשובות החלטיות לשאלות המתודולוגיות אין לי, וסביר שגם לא תהיינה. אבל זה לא פוטר אותנו מלנסות להתמודד עם הסיפור שבתמונה – כי דבר אחד הרי ברור: יש סיפור! כפי שכתבתי, השערה אחת היא שמדובר במפגש של אלכסנדר הגדול והכהן הגדול הירושלמי. פרופ׳ מגנס מצוטטת בראיון כאומרת שעצם העובדה שהפסיפס אינו נושׂא את שמות גיבורי העלילה (כנהוג בפסיפסים מהתקופה הרומית המאוחרת) היא תמיכה לטענתה: הרי רק אדם מפורסם כאלכסנדר לא זקוק להצגה. הפילים המופיעים בתמונה הם סוג של תמיכה לטענה: מחוץ להודו (וחוקוק היא בהחלט מחוץ להודו) פילי מלחמה הם מאפיין מובהק של התקופה ההלניסטית. אבל יש כמה וכמה בעיות עם הזיהוי הזה. ראשית, הטיעון על העדר השם אינו משכנע, לטעמי. שנית, ידועים לנו המוני יצוגים חזותיים של אלכסנדר הגדול (מטבעות עם פרצופו היו פופולאריים ביותר בתקופה ההלניסטית), ובכולם הוא מופיע ללא זקן. למעשׂה, אלכסנדר נקבע בתודעה כ״צעיר לנצח״, מי שנקטף מהעולם לפני שהספיק להשתלט עליו. שלישית, כאשר הגיע לארץ-ישׂראל עדיין לא פגש אלכסנדר אפילו פיל אחד לרפואה, ובכל מקרה נלחם נגד פילים, מעולם לא באמצעותם. אם נניח שהיוצר אכן היה בעל תודעה וידע היסטוריים מפותחים, לא היה מגייס פילים לצבאו של מלך מקדון. ואם כבר נרצה לטעון ביחס למה שאינו מופיע בתמונה, הרי שהמאפיין המפורסם ביותר של הסיפור – הרגע בו משתחווה אלכסנדר בפני הכהן הגדול – נעדר לחלוטין, ואת מקומו תופס מפגש tête-à-tête, במובן הכי מילולי שיש. זה כמה שנים שאני מתעמק במסורות השונות המספרות על אלכסנדר והכהן הגדול, והתמונה הזו אינה מהדהדת לי אף אחד מהם.

פרשנות אחרת מציעים פרופ׳ קרן בריט ופרופ׳ רענן בוסתן, הממונים על פרסום הפסיפס. לטעמם מדובר בתאור העימות והמפגש בין המלך אנטיוכוס השביעי סידֶטֶס לבית סלאוקוס לבין הכהן הגדול היהודי יוחנן הֻרקנוס הראשון. מספר לנו יוספוס (ענתיקות יג ח) שבשנתו הראשונה של הרקנוס (בנו של שמעון, נכדו של מתתיהו החשמונאי) עלה המלך הסלאוקי על ירושלם, כדי להחזיר את היהודים הסוררים תחת שלטונו, ולחדש את תשלום המסים לכתר הסלאוקי. הרקנוס העדיף להתנגד ולשמור על העצמאות שרכש אביו. התוצאה היתה מצור, שהלך והאריך, ואתו הסבל של מגני העיר, של הצבא הצר, וביחוד של האזרחים התמימים שגורשו מן העיר כדי שלא יכלו את המים והמזון, ושנלכדו בין החומות לבין קווי הביצורים של אנטיוכוס.

והנה בא חג הסוכות, ואלה שבפנים ריחמו עליהם וחזרו והכניסום העירה. אז שלח הרקנוס אל אנטיוכוס ובקש ממנו לכרות ברית שבעה ימים בגלל החג, ואנטיוכוס נענה ליראת אלהים שבו וכרת את הברית. ולא עוד, אלא ששלח אל העיר קרבן מפואר: פרים שקרניהם היו מצופות זהב, וגביעים של זהב וכסף מלאים כל מיני בשׂמים. ואלה שהיו על-יד השערים קבלו מאת המביאים את הקרבן והביאוהו לבית המקדש, בעוד אנטיוכוס עושׂה סעודה לצבא. כי נבדל מאד מאנטיוכוס אפיפנס, שבכובשו את העיר הקריב חזירים על המזבחות, ושפך חלבם על בית המקדש סביב, והפר את חוקי היהודים ואת דת אבותיהם, ובגלל מעשׂיו אלה התעורר העם להלחם בו ולא רצה להתפשר אתו. ואילו לאנטיוכוס זה קראו הכל ״חסיד״ על שם חסידותו המופלגת.

ומתינותו של אנטיוכוס קנתה את לבו של הרקנוס, וכשהכיר את יראת אלהים שבו שלח אליו שליחים, ובקש שיחזיר להם את סדר המדינה של אבותיהם. ואנטיוכוס לא דחה את מכתבו ולא שׂם לבו לאלה שיעצוהו להשמיד את העם בגלל פרישות חייו מחיי אחרים, כי האמין שהם עושׂים הכל לפי מצוות החסידוּת; והשיב לשליחים שעל הנצורים למסור את כלי-נשקם ולשלם לו מס בעבור יפו ושאר הערים שמחוץ ליהודה, ולקבל חיל מצב, ועל פי התנאים האלה יפטרו מן המלחמה. אך היהודים הסכימו לקבל על עצמם את שאר הדברים, ואילו לחיל מצב לא הסכימו, משום שלא היה להם, מחמת פרישותם, מגע עם זרים. אלא שבמקום חיל המצב נתנו בני-ערובה וחמש מאות ככר כסף, שמהם נתנו מיד שלוש מאות ואת בני-הערובה, וביניהם היה גם אחיו של הורקנוס. והמלך קבל אותם, והרס גם את חומות העיר. לפי התנאים האלה הסיר אנטיוכוס את המצור והסתלק.

סיפור יפה. חביב עלי ביחוד הספין הנאה שהולבש עליו, לפיו כל אחד מהצדדים נסוג במשהו מעמדתו, והסיבה לכך היא פיוס הנובע מכבוד הדדי לאורחות החיים ולמצוות הדת של הזולת. באופן כללי, נראה לי שהעולם היה מקום טוב יותר אילו היינו עושׂים שימוש נרחב יותר בכבוד ובנדיבות בכל הקשור לפערים תרבותיים-דתיים, ופחות בדרישות מהזולת להתיישר בדיוק לפי האמת שלנו. הקשר לפסיפס מחוקוק, לעומת זאת, נראה לי ברור פחות. אמנם, הדמות מימין, שנֹאמר שהפילים מבססים אותה כמלך הלניסטי, מביאה אתה פר (לקרבן? כנראה שהפר המחייך לא יודע מה מחכה לו…). אבל שום פרט אחר בתמונה לא מצביע, לדעתי, על הסיפור הזה של יוספוס. סצינת הקרב בפאנל התחתון, למשל, אינה מרמזת על מצור אלא על מערכת קרב פנים אל פנים. ומאין לנו שאנשי חוקוק במאה החמישית קראו בכלל את יוספוס? (אם כן, אלה החדשות הגדולות מבחינתי…) ומנין לנו בכלל שהאיש משׂמאל הוא ירושלמי, שלא לאמר כהן גדול? ובכלל, מנין לנו שהחבר׳ה משׂמאל יהודים? העובדה שכולם, פרט למנהיגם, מגולחים למשעי אינה תומכת על פניה בהשערה זו.

בשורה התחתונה, הסיפור שמספרת התמונה נותר בינתיים, עבורי לפחות, בגדר מסתורין. אין לי הצעה מעשׂית איזה סיפור צריך לספר פה. סביר להניח שכאשר יפורסם הדו״ח המחקרי המלא יהיה אפשר לחדד עוד את הדיון. אין ספק שחוקרות וחוקרים יביעו עוד דעות שונות ומגוונות בנושׂא. ואולי, מי יודע, גם מישהו/י מקוראות/י דה-באזזער ת/יוכל להעלות איזו הצעה מבריקה.

מה דעתכן/ם?

 

~~~ ~~~ ~~~

 

תוספת עריכה:

המגיב יובל נקט בצעד מחקרי מקורי הנקרא ״לחפשׂ בגוגל תמונות״, והעלה בחכתו תמונות של שמשון. וראו זה פלא… התמונות הועלו לרוטר (אתר חדשות מההזויים והמרתקים בשטח) על-ידי המשתמש תשבץ. אם אני מבין נכון, תמונת השועלים ותמונת שמשון נושׂא את השערים התגלו בעונות חפירה עוקבות. לא ברור לי אם באותו פסיפס או בפסיפסים שונים.

שועלי שמשון
שועלי שמשון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שמשון נושׂא את שערי עזה
שמשון נושׂא את שערי עזה
Share on FacebookTweet about this on Twitter

99 תגובות ל “הפסיפס מחוקוק”

  1. ישי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:23)

    ברור לי שלחופרים יש את הזכות לפרסום הראשון, אבל האם יש להם זכות להשתהות אתו כמה שהם רוצים?
    האם הרשויות אינן צד בעניין?
    וחבל שבמדעי הרוח והחברה אין במה לפרסומים מוקדים כמו שיש במדעי הטבע. זה מאפשר שיתוף מוקדם ברעיונות בלי לאבד את הזכויות עליהם.

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:26)

      עקרונית החופרים יכולים להשתהות הרבה זמן. יש תקדימים לכך שפרסומים השתהו דור שלם. נראה לי שהפרסום הזה ב-NG הוא סוג של דרך לעקוף את העניין.
      המעמד החוקי של הרשויות משתנה, מן הסתם, מארץ לארץ. אבל איך תאכוף פרסום בזמן סביר?
      באופן כללי, כל תתחום הפרסומים במדעי הרוח דרוש טיפול שורש יסודי מאד, אבל זה נושׂא לפעם אחרת.

      • ישי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 12:56)

        כיוון שהפסיפס שייך לרשות העתיקות, היא יכולה לפרסם אותו לכאורה. לא ייתכן שיהיה ברשותה חומר חשוב שהיא לא תתן לראות אפילו פרסום שלו. אני מבין שלא כל אחד יכול להתעסק בפסיפס, אבל אין בעיה לפרסם צילום. זה לא כמו מגילות קומראן שעצם הפתיחה שלהן הצריכה עבודה.

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:41)

          מסתבר שיתכן…
          העניין כאן הוא מציאת איזון בין שמירת זכות הפרסום הראשון לצוות החפירה, לבין זכות הציבור לדעת. זה נושׂא שאינו יחודי דוקא לישׂראל. כולי תקוה שהצוות יפרסם את הדו״ח האקדמי במהרה.

  2. גיא זהר (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:35)

    מרתק. מעניין מה משמעות האות H על בגדי אלו שלבושים בלבן?

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:42)

      אני לא יודע. למזלי, אני כנראה לא היחיד. לפי הנטען בכתבה המקושרת מדובר בסימון מוכר מאמנות התקופה, שלא ברור לאף אחד מה משמעו.

      • גיא זהר (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:55)

        תודה. מעניין שהסימן מופיע רק אצל הלבושים בלבן.

    • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:41)

      אני מכיר את הטענה שזה סימן אומנותי רגיל באומנות התקופה וחסר מובן. ולפעמים עושים שימוש דומה גם ב Ω או סימנים אחרים. אבל זה יכול להיות פשוט חוסר היכולת שלנו לעמוד על משמעות סמלים ממרחק הזמן והתרבות.
      לכן בכל זאת השערה: (ביחד עם העובדה שהם מגולחים) H הוא τאולי סימון זהות אולי לעובדי שמש (ηλιακοσ השייכים לשמש) ולכן לפגאנים בכלל.

      • ישראל (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:25)

        זה לא הוגוורטס?

        • טיפה סרוחה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 11:11)

          חח גדול

      • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:42)

        אני די בטוח שמדובר בחוסר היכולת שלנו לעמוד על משמעות הסמלים.
        לגבי פולחן שמש – אתה אמרת.

    • DS (פורסם: 19-9-2016 בשעה 17:22)

      Hapoel זה קל

  3. D! בלייפציג (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:41)

    תודה

    • D! in Leipzig (פורסם: 19-9-2016 בשעה 11:19)

      ובתכלס הפוסט רק הולך ומשתבח עם התגובות

      איזה קהל נהדר יש פה!
      קהל של קונצרטים

      • צור שפי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 13:56)

        "קהל של קונצרטים" זו לא מחמאה בהקשרים של ספורט.

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:42)

          קהל משׂכיל ומתעניין.
          תענוג גם לי.

        • D! בלייפציג (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:20)

          ידוע צור
          ולכן נבחר
          מה רע לנו להיות קהל משכיל, מתעניין, חוקר, שואל ומתדיין באלגנטיות.

          • צור שפי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 16:32)

            D! נו, נדמה לי שאני הולך להיות נודניק כי בסך הכל אני מפתח כאן דיון סביב הערת אגב אבל לא נורא: כל האיפיונים החיוביים שהזכרת מקובלים עלי אבל, כבעל מנוי הן לאופרה והן לשער חמש, אני חסיד של פרק ג' בקהלת לאמור: "לכל, זמן ועת לכל חפץ תחת השמים". במלים אחרות, עת לדיון תרבותי ועת לעיסוק באימו של השופט ואידך זיל גמור.

            • D! in Leipzig (פורסם: 20-9-2016 בשעה 10:09)

              לא נודניק בכלל
              ואין הערות סתם

              ברור שבאופרה אתה מתנהג באופן שונה מאשר ביציע
              אבל אתה אותו הקהל
              ומרבית הקהל, שאינו חונה פה קבע, אינו פתוח סקרן חוקר ואינטליגנטי

              או (ואת קהלת אני גם מאד מחבב)

  4. Lord Anthony (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:54)

    שני הפסים על השרוולים מסמנים משהו?

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 08:57)

      לא שידוע לי. אבל אני, כאמור, ממש לא מומחה בזה.
      ובהמשך לשאלתו של ישי למעלה, זו בדיוק הסיבה שלוקח זמן לפרסם. לך עבור עכשיו על כל הפסיפסים מהמאה החמישית, ובדוק איזה פסים יש על איזה שרוול…

      • Lord Anthony (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:15)

        ובהמשך לכך, הנחת המוצא היא שהצד הלא הלניסטי הוא יהודי ובפרט הכוהן הגדול והאצולה היהודית, זה מתבסס על משהו? או רק על המיקום שבו התגלה הפסיפס?

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:43)

          ממה שאני רואה בינתיים, רק על מקום הממצא.
          הטענה היא שנמצא שם גם פסיפס ובו סיפור שמשון הגיבור, אבל תמונות שלו עדיין לא נחתו אצלי.

          • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:53)

            עתמול 234

  5. yaron (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:28)

    אורו, תודה על הפוסט המרתק,
    יש לי ה מ ו ן שאלות ואני מקווה שתוכל להשיב לפחות על חלקן.
    1. מה מסמל ה- H?
    2. שלוש דמויות מצביעות עם האצבע? ידוע לך למה או מסמל הדבר?
    3. מעבר לפילים, האם כלי המלחמה (הקסדות והמגינים) רומזים על איזה צבא מדובר?
    4. האם יש משמעות לציפורים/תרנגולות בין הפאנל העליון לאמצעי?
    5. במידה ואכן מדובר בכהן הגדול, בפאנל המרכזי הוא יושב על כיסא שנראה מכובד. האם זה מאפיין שמופיע בתיאורים אחרים של הכהן הגדול?
    6. מי ישב בחוקוק בזמן יצירת הפסיפס?

    הרושם הכללי הוא שהכהן הגדול בא מעמדה של כוח (מצביע) ואלכסנדר הגדול פחות (מעין קידה קלה) וגם המבט של הכהן תקיף/החלטי ושל אלכסנדר יותר צנוע ועדין.
    לכהן הגדול מוקדש גם הפאנל המרכזי כשהוא ואנשיו למעשה יושבים / עומדים על הפילים.

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:58)

      1. על ה-H ראה תגובה 2.
      2. ראה תגובה 6.
      3. לא מפורט מספיק לטעמי (וכאן גם שאלת הביצוע), אבל גם לציוד לוחמה אינני מומחה.
      4. שאלה מצוינת! גם אני תהיתי על זה. Why did the chicken cross the road? לכאורה, סתם קישוט. אבל לך דע…
      5. בתקופה שעוד היו כהנים גדולים נמנעו אמנים יהודים מלהציג דמויות אדם (לא תעשׂה לך פסל ותמונה, וכל זה). אינני מכיר עוד יצוגים יהודיים עתיקים של מי שאמור להיות כהן גדול.
      6. יהודים למיניהם. כאן בדיוק יועיל דו״ח החפירה המלא והרשמי – נדע עוד על האנשים שגרו שם, ואולי יתווספו עוד רמזים.

      שותף לרושם הכללי שלך, והוא מתאים לשתי הפרשנויות, וגם מתחבר לכך שאולי הדמות מצביעה כלפי שמיא, כדי לציין מי באמת שולט בעניינים.

      • yaron (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:05)

        תודה רבה!

        • כח הגברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:23)

          התרנגולות הן מנורות השמן? או שאני מפספס משהו?

          • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:46)

            התרנגולות הן מנורת השמן?!
            אני בטח מפספס משהו…

            • כח הגברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 16:43)

              לא הייתי ברור.
              מעל הפאנל האמצעי (על אכסדרת העמודים) מצויירים שישה פריטים זהים, שאני התייחסתי אליהם כמנורות שמן בוערות.
              האם לפריטים האלו התייחסתם כציפורים\תרנגולות? או שפספסתי פריט נוסף בפסיפס?

            • אוֹרי אמיתי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:00)

              שככה יהיה לי טוב…
              עד כה באמת הייתי בטוח שמדובר בתרנגולות, או עוף כשר אחר.
              אבל בעצם אפשר לראות את העצמים הללו כמנורות שמן (הראש הוא הלהבה).
              נראה לי שזה מקרה מובהק בו כושר הביצוע של היוצר עומד לדיון.
              מרתק, תודה ~

            • כח הגברה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 10:34)

              מאז תחילת שנות ה- 2000, כשלא הצלחתי אף לא פעם אחת לראות את תמונות תלת המימד בספרים שהיו נפוצים אז ("איך אתה לא רואה את הדולפינים שעושים גל מקסיקני מעל מעבורת החלל?"), אני קצת חסר בטחון כשמדברים איתי על פרט שמופיע בתמונה…
              בכתבה שבלינק, שמנתחת איזורים שונים בתמונה, התייחסו לתרנגולות כמנורות שמן, זה לא אני המצאתי…

      • yaron (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:19)

        אורי, בהמשך לתגובתי אני חושב שקביעתך "שהמאפיין המפורסם ביותר של הסיפור – הרגע בו משתחווה אלכסנדר בפני הכהן הגדול – נעדר לחלוטין" ראויה למחשבה נוספת.
        אמנם אין כאן השתחווות אבל אני כן מזהה כאן סוג של קידה.

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:47)

          נותן לך קידה, ומעלה: האם היא מכוונת, או כורך טכני?
          בכל מקרה, בגרסת יוספוס, כמו גם בגרסא החז״לית (בבלי יומא סט א, מגילת תענית לכא כסלו) מדובר על השתחוות אפיים, לא סתם קידה.

  6. ניב (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:43)

    הגיבור בלבן מצביע ביד ימין לשמיים (לאלוהים?) בעוד שידו הימנית של האחר מצביעה על עצמו, ידו השמאלית של בעל הלבוש הלבן נראית לי מושטת וריקה בעוד השני אוחז בקרניו של שור.

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:54)

      אם תתבונן היטב, תראה שכמה חבר׳ה בלבן מצביעים לכל מיני כיוונים. הראשי אולי מצביע לשמים (רעיון מעניין), אבל האחרים לצדדים. לי הם נראים כאילו הם באמצע דיון, ומנסים להמחיש איזו נקודה. וזו בדיוק הנקודה בה מתחיל הדיון באיכות הביצוע. האם הרושם נוצר בכוונה, או רק במקרה אצלי בראש?

      • ניב (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:01)

        אגב ולמטה יש תשעה אנשים (כולל ההוא מלמעלה כך נראה) ומעליהם נראה כמו תשעה נרות, יכול להיות שזה מסמל חנוכייה? ואם כן האם זה מרמז על מקבים? חנוכה? לאחר חנוכה? או משהו בסגנון?

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:02)

          הניחוש שלך טוב כמו שלי…

        • ניב (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:02)

          בכל מקרה אם זה נכון אז זה לא סיפור אלכסנדר מוקדון כי הרי זה לא מסתדר מבחינת זמנים (בהנחה שהם יודעים את זה).

        • ישי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:46)

          בחנוכייה יש 8 נרות.
          השמש נכנס לשם מאוחר יותר.

  7. איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 09:47)

    נדמה לי שיהיה כדאי לראות "תמונה גדולה" כדי להתחיל ולהסביר. אם אני מבין נכון, זה באותו המבנה שבו נמצא גם הפסיפס המעניין של שמשון.
    http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=25&subj_id=240&id=1945. מגנס פרסמה (שוב לא אקדמי למהדרין) בעתמול כלשהו אבל אין לי תמונה.
    את פענוח המוטיבים כדאי לעשות במקביל.

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:01)

      תודה על הקישור!
      אבל אין תמונה של שמשון…
      מעניין אם בשמשון מופיע גם שמו, או שהוא מוסק על סמך השועלים בוערי הזנב.

      • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 11:21)

        אאל"ט (מהתמונה שראיתי בעתמול, יש בהישג ידך?) אין שם, אלא על פי הלפידים והדמות ההרקוליאנית. אבל זה באמת מזיכרון עמום.
        אגב שמשון ונוכרים במרחב הזה, אם אני זוכר נמצאה מסכה של הרקולס/שמשון בסוסיתאאבל אני לא זוכר את המראה, אולי זה יכול לשחק כאן ולעזור לעמוד על מוטיבים אומנותיים, והפסיפס מואדי חמאם שבו יש פאנל של ענק לוחם. אבל אני לא קראתי את הפרסומים הרשמיים של זה.

  8. ארז (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:05)

    אורי,
    מאוד פשוט: שים לב ש"הכהן הגדול" יוצר באמצעות ידו המונפת וראשו את האות U, כאשר על שולי גלימתו (כמו גם על גלימותיהם של יתר הפוחזים שעמו) מופיעה האות H.
    UH = Ultras Hapoel
    זוהי נבואה מוקדמת ומצמררת בדיוקה אודות נקמתם העתידית של בני התשחורת מבין הקיצוניים שבאוהדי הפועל באספסוף הבית"רי לע פאמילייע על הפגיעה בלוי אשר שימש בקודש הקודשים של UH (מחסן הציוד שלהם), הלא הוא יורי טאליבן.

    בטרם תאוץ למלאכת הכתיבה, אבקש קרדיט ראוי בפרסום שלך.
    כמו כן, כנגד תמורה הגונה (נניח, אם תקריב לי פר) אשקול לסייע בהערות שוליים ומראי מקום.

  9. שמעון כסאח (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:15)

    אז האקרים רוסיים זה לא בהכרח דבר רע …

  10. Eyal (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:19)

    האם מתישהו בהיסטוריה היו פילים בארץ?

    • ניב (פורסם: 19-9-2016 בשעה 10:29)

      כחיות בר לא בהיסטוריה אבל כן בפרה היסטוריה

      • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:49)

        ובתקופה ההלניסטית היו כחלק מהצבאות התלמים והסלאוקים. זו בדיוק הנקודה.

  11. איתמר (פורסם: 19-9-2016 בשעה 12:26)

    שיטוט קצר בויקיפדיה :
    הסימן H יכול להיות האות אטא, האות השביעית באלפבית היווני.
    מקורה של האות אטא באות הפיניקית שממנה התגלגלה גם האות העברית חי"ת.
    מכאן שהסימן H עשוי לציין את שם המקום חוקוק.

    יש הבדל בגלימות הלבנות בין התמונה העליונה לתחתונה.
    בתמונה התחתונה האות H מופיעה פעמיים על הגלימה של הדמות המזוקנת.

  12. Amir A (פורסם: 19-9-2016 בשעה 13:09)

    אני דווקא חשבתי על קרב זאמה. חניבעל והפילים שלו מול צבאו של סקיפיו. העובדה שבחלק התחתון רואים פילים מובסים תומכת באפשרות הזו. איך זה מגיע לחוקוק? אני מניח שמדובר על סיפור הסיטורי שהיה מפורסם כבר בעת ההיא.

    • Amir A (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:29)

      למרות שכמובן הלבוש של החיילים בלבן לא מתאים למה שהיה מצופה מצבא רומאי….

      • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:44)

        על פניו, אין סיבה שלא. מכאן ואילך זה משׂחק של סבירויות.
        השאלה היא אם אתה יכול לדרוש את התמונה על זאמה באופן משכנע, ולהסביר כמה שיותר אלמנטים.
        כעקרון, המצאות הפסיפס בישוב יהודי לא מחייבת באופן אוטומטי שהסיפור יעסוק ביהודים. אין סיבה לחשוב שיהודי הגליל בתקופה הרומית המאוחרת לא גילו עניין בדברי-ימי העולם גם מחוץ לתולדות העם והארץ.

  13. איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 13:13)

    H לא עשויה לסמן את השם חוקוק משום שהיא סימן המציין את התנועה e (ארוכה) ובמעתק השמות מעברית ליוונית לא סביר שחוּ יהפוך ל e.
    לא צריך לנחש את זה. בכתיב היווני של השם חוקוק בתרגום השבעים ובידי אוסביוס (בן התקופה של הפסיפס): אנחנו מוצאים את הצורה εικοκ או את הצורה ικοκ. אף אחת מהן לא בH שלא מתאימה לביצוע הפונטי של המילה.

  14. אריאל גרייזס (פורסם: 19-9-2016 בשעה 13:48)

    מרתק. אני אוהב שההיסטוריה ככה נסתרת מאיתנו ואפשר רק לנחש מה באמת מדובר

  15. אריאל הכהן (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:24)

    הפתרונות לדעתי הם:

    האות h היא הכתיב הלטיני של המילה ביוונית : hiereus כלומר "כהן"

    הסצינה היא עצירתו של הליודורוס {שגם שמו מתחיל בh..} מבזיזת המקדש. עי חוניו השלישי וכהני המקדש . סצינה המפורטת בספר מכבים ב פרק ג. ומינוי של האיש ידוע מהכתובת המפורסמת הקרואה על שמו אשר נימצאה ככל הנראה בבית גוברין. {178 לפנה"ס}

    המנורות כמובן מציינות את המקדש אבל גם את מגיני המנורה שיגיחו כעשור לאחר מכן : החשמונאים…שהיו כהנים גם כן {אך ממישמרת קטנה בשם יריב}

    חוקוק הייתה עיר עם מסורת של "עיר כהנים"

    הפסיפס המלא נושאו היה כנראה סצינות של גבורה {שמשון ציינו באחד המאמרים } כך שההקשר ברור

    מדוע בחרו במאה ה4-5 בנושאים האלו כרצפה של בית כנסת ?

    דומני כי בימים של רומא הנוצרית שהסובלנות כלפי היהודים החלה לפקוע בחרו האומנים היהודים לא להרגיז מידי את השלטון בסמלים מרדניים ויחד עם זאת ביקשו לעמוד על זכותם האוטונומית לחיות כעדה דתית ניבדלת. הסיפורים על הכהנים -העומדים על משמר הקודש {כולל שמשון הנזיר..} משקפים לעניות דעתי את רוח התקופה

    • ניב (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:51)

      מעולה

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:51)

      הצעה מעניינת, וללא ספק מקורית!
      אבל הסיפור על הליודורוס אינו סיפור של קרב, אלא של פרשים שנשלחו מטעם רבש״ע והפליאו מכותיהם בשליח המלך. ואין בסיפור פילים. וגם אין שור. אבל אני אוהב את הכיוון שאתה הולך בו. אנא שכנע אותי שההתנגדויות שלי לא תופסות.

      • אריאל הכהן (פורסם: 20-9-2016 בשעה 00:07)

        אורי:

        הסצינה כאן לעניות דעתי אינה מתארת קרב {אין כאן חללים או שבויים או מנצחים } אלא פט. או אם לדייק כמאמר המשוררים לבושי הלבן "עצרו בגופם" את החמושים.

        בסיפור אין פילים אבל לא רואה שום מניעה של האומן להוסיף אותם בהיותם מיוחסים בקוד ההיסטוגרפי הכללי ליוונים.

        כאמור להערכתי הרצפה מספרת לא סתם סיפורי גבורה אלא סיפורי גבורה של כהנים . האומנים לא היו צריכים לקרוא את חשמונאים ב כדי להכיר את מסרת גבורת הכהנים כיוון שמדובר בעיר עתיקה של כהנים על פי העדות ביהושע כא . -אך מה שחשוב כאן הוא שהנוצרים כן קראו את חשמונאים ב שהוא חלק מהקנון והביביליה וכך יכלו האומנים לעבור מתחת לראדר של השילטון מבלי להסתכן { משום שהרצפה הייתה יכולה להתאים בלי שום בעיה גם לכנסיה .}

    • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:54)

      יש לא מעט חורים בהשערות שלך.
      1. ביוונית המילה לכהן נכתבת ב I ולומר שיש פה אות בלטינית יהיה הגילוי הכי מסעיר של הפסיפס הזה. לא נמצא עד היום כתובת יהודית מובהקת בלטינית. יהודים כתבו בתקופה הביזנטית ביוונית ארמית ועברית בלבד. לכן זה לא יכול להיות הפירוש לאות H.
      2. מנין שחוקוק היא עיר כוהנים? במקרא היא לא מצוינת ככזו, במקורות מן התקופה הביזנטית היא נזכרת כשם מקום סתם ללא זיקה לכהנים.
      3. אני לא יודע אם יש שם "סצנות גבורה" ואפילו לא אם פסיפס שמשון נמצא באותו מבנה. אין עדיין פרסום של כל הפרטים ויחסם אחד לשני.
      4. האם מדובר בבית כנסת? ייתכן, גם את זה אני לא יודע אפילו לא כהשערה של החופרים.
      5. יש הרבה פסיפסים מהתקופה הזו, ויש בהם סצנות וסמלים שחוזרים על עצמם. קבוצת כהנים אינה אחד מהם.

      • אריאל הכהן (פורסם: 20-9-2016 בשעה 00:24)

        ידידי: זו הייתה השערה מנוסחת לפוסט ולא דיסרטציה..

        1. היהודים אכן כתבו ארמית ויוונית אך האות הזאת היא לטינית בכל רמח איבריה {כמעט כתבתי איברה..} היא חלק מציור סימלי והיא נועדה לדעתי למנוע בעיות עם השילטון הרומאי -ביזנטי בארץ ישראל . כמו למנוע ספקות באשר לזהותם של המצויירים.

        2. יהושע כא -זה הפרק שאתה מחפש.

        3. נידמה לי שייחוס מעשי גבורה לאנשים שמחזיקים חרב הוא לא ככ רחוק מן הסבירות . לגבי שמשון והיחס של כל הפרטים -אינני יודע יותר ממך אבל גם אם מדובר על מיקום אחר באתר איני רואה כיצד זה משפיע על הקריאה

        4. בית כנסת או לא בית כנסת -חלל ציבורי יהודי או נוצרי אין שום מניעה שיכולים להכיל את הסצינה של חוניו השלישי

        5. אני לא יודע מאיפה הבטחון שהסמלים שראינו בחמישים מקומות מתאימים למקום ה51? כאמור מדובר בקהילה עם מסורת ישירה לכהנים שכמובן במאה הרביעית או החמישית לספירה מלבד המיוחסים שבהם -רובם כבר נעלמו כמעט מהשטח. אני בהחלט יכול לראות כאן ניסיון להחיות מסורת לוקלית בתוך המגבלות ואי הנוחיות שהחלו לצוץ עם השילטון הביזנטי

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:04)

          עוקב בעניין רב…

          לגבי ה-H – זו אינה אות לטינית במובהק, אלא יוונית קודם כל, וניתן לראות אותה באינסוף כתובות יווניות מכל התקופות.
          ללטינית היא הגיעה מיוונית ארכאית-מערבית, כמו כל האלפבית הלטיני, יותר מ-1000 שנה לפני הפסיפס שלנו.

        • איברה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:33)

          אריאל, אין לי טענות, סתם מנסה לגלגל את הרעיונות ביחד :)
          1. H – מה שאורי אמר.
          2. ביהושע כא חוקוק לא מופיעה, אכן זה פרק ערי הכהנים ביהושע (חוקוק מופיעה ב יהושע יט). אתה מתכוון לפרק ערי הכהנים בדברי הימים א ו שם אכן חוקוק היא עיר כהנים.
          מעניין! תודה! וברור לי שיש לך אינטרס משפחתי :)
          3. מסכים. רק לא לביסוס של זה על הקירבה לשמשון, שכולנו לא יודעים אותה בוודאות.
          4. הסברת בית כנסת אז התייחסתי לבית כנסת.
          5. רחוק בעיני. זה שיכולים להופיע סמלים חדשים ואיננו יודעים מה יתגלה – מוסכם, ברור.
          אבל אתה טוען שזה משקף את רוח התקופה. את הרוח הזו אתה צריך להסיק מהיכן שהוא. זו אמירה מאוד כוללנית, "רוח התקופה", שכדי להשתכנע בה, לאיזה צד "רוחני" שלא תהיה, אני מנסה להבין על סמך מה ניסחת אותה. לכן השוואה למוטיבים ויזואליים דומים, המשקפים סוג דומה של ביטוי, חתך חברתי וכו' מתבקשת.
          אני גם לא מבין איך רוח התקופה שאותה ניסחת (איזון בין עצמאות לצייתנות), קשורה לתמונה כולה ולמוטיב כזה מחיי הכהנים.

    • ישי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 14:59)

      האם יהודים במאה ה-5 בארץ ישראל הכירו את מקבים ב'?
      מדנה לי שזה יהיה חידוש די גדול.

      • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:04)

        גם נכון. למרות זאת, אם את החיבור בשלמותו הם לא הכירו כנראה, זה לא אומר שמסורות לא היו יכולות להתגלגל ולהחזיק מעמד.

        • ישי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 17:25)

          אבל אז היה אפשר לצפות למצוא הד לסיפור במקורות הכתובים

          • אוֹרי אמיתי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:08)

            שימור של מסורות בעל-פה היא אחת התופעות המרתקות בדברי-ימי עמנו.
            הדוגמא הפרועה ביותר אולי מגיעה ב״ספר הישר״ מימי-הביניים, שמשמר קטעים המוכרים לנו מ״צוואות השבטים״ של ימי בית שני. איפה עברו הסיפורים הללו בדרך? ואיך? השד יודע.

            • איברה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:22)

              מסכים עם אורי בעניין הזה, ונדמה לי שיש לכך עוד דוגמאות.

  16. Amir A (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:08)

    אז עצרתי לרגע וחזרתי להסתכל בפסיפס כדי להבין מה רואים פה בעצם. התמונה מתארת, לדעתי, רגע מאוד דרמטי בו הדמות המזוקנת עם שער השיבה דוקרת את המנהיג (?) של הקבוצה השניה. אפשר לקבוע את זה על פי שלושה דברים: (א) היד השמאלית של הדמות עם שער השיבה נמצאת בזווית לא טבעית המתאימה להחזקת חרב הדוקרת את הדמות השניה, (ב) זווית העמידה היא כזו המצביעה על הפעלת כוח כדי לאפשר דקירה שכזו, (ג) הדמות השניה מניחה את ידה הימנית בדיוק במקום בו היינו מצפים לראות פצע יציאה במידה ודקירה כזו באמת התרחשה.
    באותו זמן הדמות עם שיער השיבה מרימה את ידה הימנית במעין אות לשאר החיילים בגלימות הלבנות, אות המסמן כנראה את רגע הדקירה. שניים מהם מגיבים בהרמת ידם כתשובה ואפשר לראות שהם שולפים את חרבותיהם מנדנם, כאשר הפסיפס תופס את חלקם במהלך שליפת החרב.
    בהנחה שהתיאור הזה נכון, האם קיימת סצינה היסטורית רלוונטית התואמת את התיאור הזה? התקפת פתע שבה המנהיג של קבוצה אחת דקר ללא התראה את המנהיג של הקבוצה השניה?

    • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:19)

      מבט יפה!
      יהודה המקבי השתמש בהפתעה צבאית, אמנם טקטית ולא דווקא בקרב פנים אל פנים, וזה גם עשוי להתאים לאתוס המקבי של מי לה' אלי, האצבע המופנית למעלה.
      אהוד בן גרא (שופטים ג) עשה דבר דומה לעגלון מלך מואב. אבל היה "בדד" לפי הסיפור מקראי אבל בהחלט ייתכן שיש מסורת מדרשית אחרת.
      הפאנל שמתחת מלמד שהקבוצה בלבן התיישבה על כסאותיה, אולי אחרי הניצחון הזה. גם עשוי להתאים למקבים.

    • איברה (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:23)

      מה שעוד קשור לאהוד בן גרא היא שמו של מלך מואב (עגלון) והעגל לצידו…
      אבל יותר חשוב מזה: הסיפור מדגיש את העובדה שאהוד היה אטר יד ימין (שמאלי) ואכן הדמות המרכזית בלבן "דוקרת" בשמאל

      • Amir A (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:43)

        מעניין הקטע של היד השמאלית. לא עושה רושם שזה אקראי היות וכל שאר הדמויות, משני הצבאות, אוחזות בקת הנשק ביד ימין כולל בסצינה התחתונה. אפשר לטעון שמי שיצר את הפסייפס עשה זאת על מנת לאפשר מבט חזיתי ברור על שתי הדמויות במרכז (מה שהיה נמנע אם הדוקר היה עושה זאת עם ידו הימנית, שהיתה מסתירה מעט את הסצינה). אבל טענה כזו נראית בעייתית כי אפשר היה לפתור אותה בקלות על ידי היפוך סדרי העמידה (התוקף היה עומד בצד ימין של הסצינה והמותקף בצד שמאל) ואז הדקירה היתה מתרחשת ביד ימין.

    • שי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 22:41)

      רעיון ממש מעניין. עם זאת, נראה לי שהבחור משמאל מחזיק את החרב שלו כשהיא בנדן. שים לב שלחרבות בתמונה יש גולה בקצה ואישהו חלק שמפריד בין הלהב לבין הניצב. (מתאר לעצמי שיש לחלק הזה שם…)
      אצל הבחור משמאל החלק שמפריד בין הלהב לניצב נמצא בין כף היד לבין הגוף שלו – כלומר הגולה של הנשק פונה כלפי הבחור מימין והוא לא דוקר אותו. חשבתי על האפשרויות שמדובר בכף היד או בשרוול של הבחור מימין, ולא חלק מהניצב, אבל שים לב גם שהחלק הזה רחב יותר באופן מופגן מאשר כף היד. זה בניגוד לשאר הידיים/שרוולים בתמונה.

      • Amir A (פורסם: 19-9-2016 בשעה 23:31)

        השאלה היא באמת האם העיגול הזה הוא עיטור על השרוול של האדם משמאל או שמא ה-POMMEL של החרב של האדם מימין. אם אתה צודק ומדובר ב-POMMEL (העיגול שנמצא בקצה החרב) אז כל הסיפור היפה שלי נופל.
        עוד פרט מעניין הוא שמה שנראה כעיטור על הקרן הימנית של השור היא למעשה היד השמאלית של האדם משמאל, שאוחזת בקרן. מכאן שאולי היד הימנית לא נשלחת לאיזה פצע דקירה אלא מציגה את השור, הקורבן, לפני הדמות משמאל.

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:11)

      יופי של מבט!
      הופך על פיו את כל הפרשנויות עד כה.

  17. אביאל (פורסם: 19-9-2016 בשעה 15:40)

    אורי – שאלה, האם הסיפור על אלכסנדר והכהן הגדול אכן אמיתי ? או שמדובר באיזה סיפור ממוצא ובמידה וכן, מהן העדויות המרכזיות ? תודה.

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:15)

      אמיתי לגמרי, אבל בעל קשר קלוש בלבד לעובדות. ואני מניח שאתה שואל על גרסת יוספוס-יומא-תענית (יש עוד סיפורים…)
      אולי אכתוב על העסק סדרת פוסטים מתישהו בהמשך.

      בינתיים, לקריאה:
      יוספוס, קדמוניות/ענתיקות, סוף ספר 11
      בבלי יומא סט א, מגילת תענית ל-כא כסלו (שני כתבי היד) – מהדורת נעם
      מגילת תענית כה סיון, לסיפור על גביהא בן-פסיסא (כתב-יד אוקספורד)
      ויש עוד גרסא מעניינת מאד, אבל בינתיים רק ביוונית בֻזנטית (koine), אז זה קצת פחות נגיש לציבור הרחב.

      • ישי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 20:53)

        התכוונת כמובן לפירוש (המכונה במחקר סכוליון) למגילת תענית.
        היכן הסיפור בקוינה (אין לי שום יכולות ביוונית, אבל מעניין אותי מה ההקשר שלו)?

        • אוֹרי אמיתי (פורסם: 21-9-2016 בשעה 10:26)

          ברצנזיא אפסילון של האלכסנדר-רומאנס, פרק 20.
          הסכוליון למגילה, כמובן.

  18. גור אילני (פורסם: 19-9-2016 בשעה 16:11)

    הראיתי לבת שלי עכשיו, היא בכתה ג', הציעה שאולי מדובר במפגש המאוחר בין יעקב לעשו…

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 21-9-2016 בשעה 10:26)

      איזה כיף שהראית לבת. עשׂית לי את היום.

  19. D! בלייפציג (פורסם: 19-9-2016 בשעה 16:36)

    זה לא ג'ינג'י ס חאן?

    חוץ מזה התיאור של אמיר מעניין

  20. אורי (פורסם: 19-9-2016 בשעה 17:36)

    מעניין בסוף יום עבודה, תודה!

    שתי שאלות שעלו לי –
    1. בכוונה אין אף מילה בסיומת הטריידמארק שלך?

    2. האם יש בעולם המחקר הארכיאולוגי איזשהו מסד נתונים שניתן לחפש בו משמעויות של סמלים? לאו דווקא פסיפסים, גם ציורים ציורי קיר וכו'

  21. יובל (פורסם: 19-9-2016 בשעה 22:44)

    אורי, חיפוש "פסיפס שמשון חוקוק" בגוגל תמונות, ינחית את הסצנה המדוברת על שולחנך.
    ועוד נכונו הפתעות ממה שהתגלה וממה שעדיין לא נחפר בחוקוק..

    • אוֹרי אמיתי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:18)

      !!!

    • אורי (פורסם: 20-9-2016 בשעה 17:43)

      התכוונתי למשהו אחר,
      למשל החוקר מחפש את משמעות הH, אז הוא מכניס את תמונת הפסיפס למנוע חיפוש כלשהו, ומקבל פסיפסים עם H שכבר נחקרו ויש שם מידע על משמעותו

      • יובל (פורסם: 21-9-2016 בשעה 16:34)

        לא העליתי דבר בדרך שהצעת, בהקשר ל H
        אבל בנסיון הגעתי דווקא לקטעים קטנים מהסצנות של תיבת נח וים סוף, שהוזכרו כאן בתגובה 25.
        זה מפורסם רשמית,בנשיונל.
        נסה בגוגל תמונות:
        noah's ark mosaic hoquq OR red sea
        תקבל דג אוכל חייל, וזוג חמורים..

  22. עודד (פורסם: 19-9-2016 בשעה 22:45)

    לי זה נראה כסיפור חנוכה , מתתיהו כראש המשפחה ובניו יוצאים כנגד אניטיוכוס וצבאו כולל הפילים המדוברים (אלעזר) . אם יש פסיפס של שמשון הדבר מתחבר לסיפורי גבורות ישראל

    • איברה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 07:55)

      זו מחשבה ראשונה, כמעט מתבקשת. אבל האם יש כאן מסורת על שמונה בנים ולא חמשה?
      (וה H על הבגד לא אומרת חשמונאי, ביוונית (יוספוס) מתחילים לכתוב את זה ב A)

  23. שחר (פורסם: 20-9-2016 בשעה 11:28)

    תודה על הפוסט המעניין
    הסיפור בפסיפס באמת מסקרן. נראה בסבירות גבוהה שהוא לא עוקב במדויק אחרי סיפור הסטורי כלשהוא.
    לא סביר להניח שיהודים יופיעו לא מגולחים ועם האות H על בגדיהם.
    הדמויות הלבנות נראות הלניסטיות/רומיות, לכל היותר עם הרבה דמיון אפשר להגיע להשערה מרחיקת לכת שאלה בני חשמונאי וחבריהם (הרי היו רק 5 בני חשמונאי).
    הדמויות מימין נראות כלקוחות מאחת המלחמות שנהלו ההלניסטים או הרומים, למשל מול הפילים ההודים, או מול חניבעל וקרתגו

    אם נהיה נדיבים ולוקאל פטריוטיים אפשר במאמץ לשייך זאת לתמונה המייצגת את מרד החשמונאים, אבל בכל אופן אין קשר לאלכסנדר, ככה בכל אופן זה נראה לי

    • איברה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 20:31)

      סביר מאוד שיהודים יופיעו בכל צורה. האות היוונית בוודאי לא סיבה לשלול את זה בגלל שזו שפת דיבור רווחת בקרב יהודי הזמן.
      המראה של הדמויות מפתיע כביכול אבל המנהג האומנותי הרווח היה להתאים את דמויות העבר למה שרואים בהווה. וכך שמשון יכול להיות הרקולס לדוגמה.
      מה עוד שאנחנו לא יודעים אם האומנים היו יהודים או נוכרים, ואם הם חתרו לדייק במראה של קבוצות אתניות תמיד. זה חוזר לאיכות הביצוע שאורי הצביע עליה מלכתחילה.

  24. אסף the kop (פורסם: 20-9-2016 בשעה 12:28)

    זה די ברור,

    מדובר בהתנגשות בין חוליגנים לקראת משחק כדורגל של אליצור חוקוק (בגלל זה ה-H על דש הבגד) לבין נבחרת חוף השנהב הידועה בכינויה "הפילים". הפיל באמצע הוא המאסקוט של האורחים מחוף השנהב.
    מה שרואים למטה אלו הם תאי הצפיה בתשלום.

  25. פלורסטה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 16:55)

    להשלמת מרחב הפסיפס: בעונת החפירות מהקיץ האחרון נמשך חישוף הפסיפס. הממצאים המרכזיים משם הם תמונה גדולה ומרכזית שנראית די בבירור כמו רכב פרעה שטובע בים; תיבת נוח והחיות; פאתיו של מה שנראה כמו גלגל מזלות.

    • איברה (פורסם: 20-9-2016 בשעה 20:28)

      יש תמונות? אתר של משלחת החפירה?

  26. S&M (פורסם: 21-9-2016 בשעה 04:19)

    זה לא שור בתמונה, זה חזיר. ראה את הפנים, האף, הפרסה. כלומר, היהודים מונעים מצבא כובש להכניס חזיר לבית המקדש. היהודים מנפנפים באצבע לשמים, בבחינת "לא יקום ולא יהיה".

    • Amir A (פורסם: 21-9-2016 בשעה 04:31)

      לשור יש קרניים…

      • S&M (פורסם: 21-9-2016 בשעה 07:09)

        אתה חייב להרוס סיפור עם עובדות.

        זה ניראה לי כמו רווח בין אלכסנדר לראש, אבל היד סביב הקרן השניה נותרה ללא הסבר..

  27. שחר (פורסם: 24-9-2016 בשעה 19:49)

    זה יכול להיות גם סיפור סימלי. מלחמת בני אור מול בני חושך למשל.
    בכל אופן אם יהודים משמאל יכולים להופיע בכל צורה שהיא, גם לא מגולחים וגם עם האות H שלא קשורה למילה יהודי אז….אין לנו כל כך נקודת אחיזה, הכל יכול להופיע בכל צורה….

לא ניתן להגיב.