הקורס האהוב עלי ביותר הוא, ללא ספק, קמפוס רומא. במסגרתו יוצאת הכתה לשבוע בשטח, לתור את עתיקותיה של העיר. לפני הנסיעה קריאה יסודית, אחרי השיבה כתיבת עבודה. לולי היה מדובר בעניין יקר (נסיעה לחו״ל, בכל זאת), היה אפשר לעשׂות תאר שלם כך. באביב של 2015 יצאנו לרומא עם במאי-עורך חמוש במצלמה – חברי הטוב אוּרי אפנצלר (שמוכר לכן/ם אולי כמחבר הספר ברית הבריונים) – כדי לתעד קצת מהמתרחש. הטעימה הזו היא הצעד הראשון בהפיכת הסרטונים שהפקנו יחד לחומר לימוד, עבור המחזורים הבאים. צפיה וקריאה מהנות.

 

ההיסטוריא הפוליטית בתקופת הרפובליקא הרומית היא סיפור של תחרות קשה ומדממת. התחרות התנהלה בין בתי-אב, gentes בלטינית, שנאבקו זה בזה מי ישלח את בניו לאייש את משׂרות המדינה הבכירות. הדם שנשפך היה זה אויביה הרבים של רומא ושל אזרחיה ששרתו בצבא. נצחונות צבאיים מפוארים היו מפתח חיוני לקידום פוליטי, וכהונה פוליטית רמה היתה מפתח לעמדת פיקוד צבאי.

ה-gens Mummia, שבכיר בניה מונצח על הכתובת שבסרטון, היא דוגמא טובה לאחד מבתי-האב שנגעו בתהילה, אך לא הצליחו לשמור עליה לאורך זמן. לוקיוס ממיוס, אביו של זה הנזכר כאן, היה הראשון במשפחתו שכהן במשׂרה פוליטית או צבאית בכירה – בשנת 177 לפנ׳ התמנה למושל האי סרדיניא בדרגת פראיטור.

בנו, לוקיוס מומיוס, היה אף הוא מושל בדרגה זו במערב ספרד (Hispania Ulterior), שם דכא מרד שפרץ בקרב שבטי הלוסיטאנים (אבותיהם של הפורטוגלים), ואף זכה לטריומף על נצחונותיו שם. המרד, אגב, המשיך גם אחרי תום כהונתו. לא פעם ולא פעמיים חגגו הרומאים נצחון לפני תום המלחמה.

מומיוס עשׂה צעד נוסף, והקנה למשפחתו מקום בקרב ה-nobilitas הרומי, כאשר נבחר לקונסולאט של שנת 146. הוא היה הקונסול הראשון ממשפחתו, ״אדם חדש״ (homo novus) בעגה הפוליטית של רומא. במסגרת תפקידו קבל את הפיקוד על הצבא הרומי במלחמתו כנגד הברית האכאית – ברית ערים בפלופונס שהיתה בעבר בעלת-בריתה של רומא וכעת קראה עליה תגר. מומיוס לקח אתו ליוון גם את אחיו, סְפּוּריוּס, כלֵגאטוס (מפקד לגיון, או תפקיד מטה בכיר).

המלחמה עצמה התנהלה ללא קשיים מיוחדים. מומיוס ירש מצב נוח, יחסית, מקודמו בתפקיד. רצה הגורל, ובחלקו נפל כיבוש העיר קורינתוס – מהעתיקות והמהוללות שבערי יוון. כרגיל וכמקובל, כיבוש העיר לווה בטבח המוני, ושארית אוכלוסייתה נמכרה לעבדות. העיר עצמה נבזזה באופן יסודי. כעבור זמן מה הגיע מרומא חבר-עשׂרה (דקמווירים), ועמם הוראה מהסנאט להחריב את העיר עד היסוד. כך קרה שבאותה שנה – 146 לפני הספירה, חרבו גם קרתגו וגם קורינתוס. שנה זו סמלה באופן מובהק את השתלטותה של רומא על הים התיכון. אחד מהדקמווירים, אגב, היה אביהם של לוקיוס וספוריוס מומיוס, שגם שמו היה לוקיוס מומיוס. היה זה ללא ספק רגע השׂיא של המשפחה כולה. תהילתו של מומיוס הושלמה כאשר זכה לכינוי רשמי על שם האויב שניצח: אכאיקוס, המנצח על האכאים.

עם סיום תפקידו קבל מומיוס סמכות פּרוֹקוֹנסוּלארית מן הסנאט כדי לארגן מחדש את הפרובינקיה. במשׂימה זו סייע לו פולֻביוס, אחד מבכירי האזרחים של הליגה האכאית המובסת. פולֻביוס שב עם מומיוס לרומא כבן-תערובות, שם פתח בקריירא שניה כהיסטוריון, והפך לאחד מהכותבים המפורסמים ששׂרדו מהעת העתיקה.

מומיוס עצמו ערך עם שובו לרומא מסע נצחון נוסף. מסופר שחגיגות הנצחון שלו כללו הצגות תאטרון בנוסח יווני, ושהיתה זו הפעם הראשונה שהצגות כאלה נערכו כחלק מה-ludi triumphales. בנוסף בנה מקדש להרקולס המנצח, ותרם את שלל יצירות האמנות שבזז ביוון לערים שונות באיטליא, ואף בספרד. מספרים שאחרי מותו הותיר אחריו ירושה כה זעומה, עד שהסנאט ראה לנכון לקצוב לבתו סכום כסף נאה כנדוניה.

 

כתובת ההקדשה של לוקיוס מומיוס במקדש הרקולס המנצח.   Photo credit:  O. Lyubimova

כתובת ההקדשה של לוקיוס מומיוס במקדש הרקולס המנצח. Photo credit: O. Lyubimova

 

בתמונה לעיל כתובת ההקדשה של מומיוס מהמקדש האמור להרקלס. בלטינית ובתרגום:

L(ucius) Mummi(us) L(uci) f(ilius) co(n)s(ul) duct(u) / auspicio imperioque / eius Achaia capt(a) Corint(h)o / deleto Romam redieit / triumphans ob hasce / res bene gestas quod / in bello voverat / hanc aedem et signu(m) / Herculius Victoris / imperator dedicat

ל(וקיוס) מומ(יוס) ב(ן) ל(וקיוס), שבהובלתו בסמכותו ובפיקודו נכבשה אכאיא והוחרבה קורינתוס, שב לרומא בתהלוכת נצחון. בשל ההישׂגים הטובים הללו, וכיון שנשבע כך בזמן המלחמה, מקדיש האימפראטור מקדש זה ופסל זה של הרקולס המנצח.

 

 

יוחנן הֻרקנוס כהן גדול
מי כותב את ההיסטוריא?