חומת סרוויוס

מה הטעם בחומה, אם לא משתמשים בה?

 

כתבתי כאן בעבר על השעור החביב עלי מכל במערכת – קמפוס רומא. הנה סרטון נוסף, על החומה שנקראה לא על שם מי שבנה אותה, ושלא זכתה להגן על כלום מעולם. ככה אני אוהב את ההיסטוריא – אירונית עד העצם. את הסרטון צילם וערך ידידי אוּרי אפנצלר, וזה הערך חומת סרוויוס בויקיפדיא, שהעברתי מתיחת פנים לכבוד הארוע.

~~~

ליד תחנת הרכבת הראשית של רומא (Termini) ומול מרחצאות דיוקלטיאנוס, ניצב לו קטע חומה ותיק, לא הוד לו ולא הדר. בימי שׂיאה נמתחה חומה זו לאורך 11 ק״מ, התנשׂאה עד לגובה 10 מטרים והקיפה את כל שבע הגבעות של רומא.

כבר בעת העתיקה נקראה החומה על שמו של סרוויוס טוליוס, מלך רומא השישי. עם זאת, הממצא הארכיאולוגי המודרני מלמד שככל הנראה לא כללו עבודות הביצורים של המאה השישית לפנה"ס חומה שהקיפה את העיר כולה, אלא מערכות נפרדות של סוללה וחפיר, שהגנו על נקודות תורפה שונות. במהלך המאה החמישית, כאשר רומא היתה נתונה להתקפות חוזרות ונשנות של עמים שכנים, נבנה מערך מקיף של סוללה וחפיר. החומה עצמה, שאת שׂרידיה תראו בסרטון, נבנתה רק ברבע השני של המאה הרביעית לפנ׳, כתגובה לכיבוש רומא על-ידי הגאלים.

ההחלטה על הקמת החומה התקבלה בשנת 378 לפנה״ס על-ידי הקנסורים, ולוותה במס ציבורי שהושת למימון היוזמה. לטענת החוקר הבריטי המבריק טים קורנל, הקמת החומה – מבצע הנדסי כביר – מעידה על חוזקה של רומא באותה עת, על אף התבוסה לגאלים. מלאכת הבניין נסתייעה בכך שאדמת העיר האטרוסקית ויי (Veii), בה נמצאו מחצבות ה-Grotta Oscura שספקו אבן באיכות טובה, סופחה לרומא בשנת 396. העבודות נמשכו ככל הנראה עד אמצע המאה הרביעית.

על אף שנבנתה בתגובה לאיום הגאלי וכמענה לאיומים חיצוניים נוספים, לא הותקפה החומה מעולם ולא הועמדה במבחן. במהלך המלחמה הפונית השנייה חנה צבאו של חניבעל במרחק של כ-5 ק״מ מן העיר, ולפי ההיסטוריון ליוויוס יצא חניבעל עצמו בליווי 2000 פרשים וסקר ברכיבה את החומה. זה היה יותר מדי עבור המצביאים הרומאים, שיצאו מיד ונערכו מולו לקרב. הארוע הסתיים ללא עימות ישיר. הפעם הבאה בה הותקפה רומא על-ידי צבא היה זה צבא רומאי, במסגרת מלחמות האזרחים בשנות ה-80 של המאה הראשונה לפנ׳. הפעם כן הגיעו הדברים לחילופי מהלומות, אבל בשׂדה הפתוח. החומה נותרה מיותמת.

לאורך המאות מאז הקמת החומה צמחה העיר והתפתחה הרבה מעבר לגבולותיה. בימיו של אוגוסטוס כבר היה קשה להבחין בחלקים ממנה, שהוסתרו על-ידי בניה חדשה. כאשר נזקקה שוב רומא לחומת מגן של ממש, במאה השלישית לספירה, בנה הקיסר אורליאנוס חומה מקיפה וארוכה בהרבה, העומדת על תילה עד עצם היום הזה.

 

בשבחי הרומנטיקה
ליגת שוקי ההון - עיתונאות הספורט מול העיתונות הכלכלית

17 Comments

ישי 15 בנובמבר 2016

לא אירוני. אסטרטגיית לחימה מול רומא מבוצרת שונה מאסטרטגיית לחימה מול רומא פרוזה. אני מניח שלעובדה שלרומא הייתה חומה, הייתה השפעה על הלחימה. כך למשל הגיוני שחניבעל לא היה חונה 5 ק"מ מחוץ לעיר אלא תוקף מיד את העיר אם היא הייתה חסרת הגנה.

אגב, כיוון שפעם הפצצת כאן בפוסטים על ל"ג בעומר, אספר לך שפרופ' שמחה עמנואל פרסם מאמר ב'נטועים' על המנהגים בספירת העומר (אתה יכול למצוא אותו בדף שלו באקדמיה,אדו). המאמר סוקר את האזכורים של המנהגים בספירת העומר בספרות, וכיוון של"ג בעומר הוא חלק מזה (לפי חלק מהמנהגים) הוא נוגע גם בו בקצרה. אני לא חושב שיש במאמר חידוש מיוחד, אבל הוא סוקר את החומר באופן מסודר. לדעתו אי אפשר לקשר בין צום י" באייר לל"ג בעומר, והוא מביא לכך מספר נימוקים. הוא מראה כי המשמעות של היום מופיעה בספרות במאה ה-13 בכל רחבי אירופה, כך שברור שמשמעות היום קדומה לאזכורים שלו בספרות, אך אין לדעת אם ברב אם במועט.

אוֹרי אמיתי 15 בנובמבר 2016

לגבי חניבעל קשה לדעת. ליוויוס אומר שגם הוא טען ששגה אחרי קאנאי, כשהיה צריך לעלות על רומא (חומה and all). אבל במבט לאחור רואים 6:6, ומצד שני בכלל לא בטוח שלליוויוס היתה גישה אמינה למה שחניבעל באמת אמר.
מה שכן, וכדי לסמוך את האירוניא בכל זאת, חניבעל היה היחיד שהתקרב אפילו לרומא עם צבא. פרט לו, לא היה שום איום פיזי על העיר בשלוש מאות השנים שעברו מתחילת בניית החומה ועד מלחמות האזרחים. וגם אז, כאמור, מי שהחזיקו בעיר העדיפו לצאת להלחם בחוץ. (אולי כדי לחוס על העיר – בכל זאת, כולנו רומאים.)

דוגמא קלאסית לעיר נטולת חומה, שישבה בטח במשך מאות שנים, היא שׂפרטא. אבל אחרי שסוף סוף הובסו בשׂדה הקרב, נותרה העיר ללא מגן כלל.

תודה על ההפניה למאמר של פרופ׳ עמנואל, אוריד אותו ואעיף מבט.

שמעון כסאח 15 בנובמבר 2016

בימים אלו משודרת בערוץ ההיסטוריה סדרה על מלחמות הברברים השונים באימפריה הרומית.

אוֹרי אמיתי 15 בנובמבר 2016

שווה משהו, הסדרה?

בלייק 16 בנובמבר 2016

הדגש בסדרה הוא על הנושא הצבאי. מובאים שחזורים ופרשנויות בעיקר על תמרונים צבאיים וטקטיקות לחימה, אם כי לא רק.
על פי התרשמותי מקריאת הפוסטים שלך ומצפיה בשני הפרקים הראשונים (וגם מצפיה בכמה פרקים של הסדרה "קרבות העולם העתיק") קשה לי להאמין שהיא תחדש לך הרבה. להדיוט כמוני זה היה די מרתק. הפרק הראשון עוסק בקרבות חניבעל (גם ב"קרבות העולם העתיק" מוקדש לו פרק), בחדשנות הצבאית ובגאונות הטקטית שהביא לקרב. הפרק ממשיך עד הגלות והתגובה הנחרצת של רומא נגד המשת"פים שלו.
אגב, הזכרת בפוסט את הסיור של חניבעל ואנשיו מחוץ לחומות רומא. בפרק הזכירו את סיוריו מסביב לחומות של רומא העיר ומקומות נוספים. שם דובר על כך שאלה היו נסיונות לגרום לרומאים לצאת לפגוש אותו בשדה הקרב על ידי התגרות וזריעת בהלה.

שמעון כסאח 15 בנובמבר 2016

לחובבים סבבה, למקצוענים אני מניח שלא וגם כנראה לא מיועדת.

טיפה סרוחה 15 בנובמבר 2016

עד עכשיו ראיתי שתי סדרות של ערוץ ההיסטוריה ושתיהן מעולות לטעמי.רומא ו ויקינגים
מרושם ראשוני נראה אחלה: http://www.historychannel.co.il/barbariansrising

אריאל גרייזס 15 בנובמבר 2016

קצת מזכיר לי את הסיפור של חומת ברלין שהקיפה את הצד המערבי בכלל ולפי השלטונות נבנתה כדי להגן על הצד המזרחי או כמו שהם קראו לה – חומת ההגנה האנטיפשיסטית. כמובן שהיא מעולם לא הגנה על תושבי ברלין המזרחית מכלום

אוֹרי אמיתי 15 בנובמבר 2016

אפילו לא מברוס ספרינגסטין

עידו 16 בנובמבר 2016

מילא ברוס ספרינגסטין, אבל אפילו לא מדיוויד האסלהוף

אוֹרי אמיתי 15 בנובמבר 2016

אגב ברלין, אני היחיד שמופיעות לו פה פרסומות לנדל״ן שם, או שזה לכולם?

קירקגור 15 בנובמבר 2016

גוגל מזהים שאתה סמולן במשבר

Amir A 15 בנובמבר 2016

אם זה ברלין בקונטיקט אז אני יכול להעיד שמדובר במקום לא רע בכלל.

אוֹרי אמיתי 19 בנובמבר 2016

בדקתי את הפרסומות. כולן מובילות לאותו ״מאמר״ באותו אתר.
גוגל זיהו אותי כאדם עם כסף להשקעה.

איברה 16 בנובמבר 2016

דוגמה נוספת היא חומת ירושלים, של סולימן, שלא עמדה מעולם במבחן.
יכול להיות שזה כמו שחקן חכם בהגנה: באמצעות מיקום נכון ופעולות מקדימות הוא לא נדרש לתת בלוק מרהיב או להסתכן בחטיפה.
ואז זה נראה כאילו הוא לא עושה כלום…

אוֹרי אמיתי 18 בנובמבר 2016

בהחלט יכול להיות שזה המקרה עם רומא, לפחות בהקשר אחד: המלחמה נגד חניבעל באיטליא. חניבעל נמנע פעמיים ממתקפה ישירה על העיר. לראשונה אחרי קרב קאנאי (זה שרמזי בולטון הובס בו), וכעבור כמה שנים במקרה שהזכרתי בטור.
בשאר ההקשרים לא היה אפילו אויב שיתקרב מספיק לעיר כדי לשקול התקפה ישירה, עד למלחמות של תחילת המאה ה-1 לפנ׳ (המלחמה נגד איטליא, שהדרדרה למלחמת האזרחים של מאריוס וסולא).

Comments closed