ליברפול. על האכפתיות

למישהו אכפת מהשיפוט?

תיכף אגיע לשיפוט, אבל לפני זה משהו אחר.

נפל דבר היום בליברפול. הקבוצה הפסידה משחק כדורגל יוקרתי והמנג'ר שלה התרגז. הוא צעק. הוא בעט בכדור וירטואלי שהיה מונח לפני על הקרקע. אלו חדשות טובות מאד עבור הקבוצה הזו. זו מה שנקרא – נקודת התחלה.

*

הפנדל לא היה לדעתי. גם אם היה מגע. את זה אני מסיק מדבר אחד. הפנים של ברבטוב.

השאלה היא מי אשם?

ברמה המאד כללית מי שמחליט לא להכניס מצלמות לשיפוט.

ברמה יותר ספציפית – אולי קוון הרחבה של המפעלים האירופים היה מונע את ההחלטה הזו. אבל בינתיים העניין לא הוחל בשום טורניר אחר.

ברמה היותר מקורית – משהו שכתבתי עליו בעבר – צריכה להיות לשופט זכות לשאול את השחקן שאלה כמו "האם נגעת ביד" או "האם נפלת או הכשלת". לדעתי זה יפתור חלק מהבעיות – במיוחד אם יהיה עונש הרחקה על אי-אמירת אמת. אבל אני מודה שיש כאן בעיה קטנה: שלוש דקות לגמר הגביע העולמי איש לא יודה בכלום.

ברמה הכי פרקטית מי שלא הרחיק את תיירי הנרי לכל המונדיאל. גם פה יש בעיה. לפעמים שחקן נופל אבל לא מרמה בכוונה ומקבל פנדל.

ולכן שילוב של 3 ו-4 יכול להיות הנכון. לתת לשחקן הזדמנות לתקן את עצמו אם נפל או החליק. שוב – זה לא יפתור בעיות 3 דקות לגמר המונדיאל. אבל שלא תחשבו שמצלמות יפתרו הכל.

*

אבל השיפוט הוא לא בראש מעייני אף ארגון בינלאומי, מלבד, ייאמר לזכותו, מישל פלטיני. את זה אפשר לראות לא רק מהסירוב לטכנולוגיה אלא אפילו מהשיבוץ של שופטים.

למה הווארד ווב שפט אתמול? כי למשחק כזה גדול צריך למנות שופט עם נסיון. למשל כזה שניהל את גמר הגביע העולמי.

ולמה הוא שפט את גמר הגביע העולמי? כי הוא שופט הרבה משחקים גדולים באנגליה. שכידוע היא הליגה הקשה ביותר לשיפוט.

איך הוא שפט את הגמר העולמי? איך הוא שופט משחקים גדולים אחרים? האם מישהו בודק את תוצאות השיפוט שלו? זה לא מעניין איש.

*

יש מעט דברים ברורים בשיפוט. כששוער מכשיל חלוץ אחרון – מרחיקים אותו. ועל תיקול בשתי רגליים מרחיקים באדום ישיר. ואין לזה שום קשר לשאלה אם יש כדור בסביבה או בכוון. אפילו הווארד ווב יודע את זה. הוא למשל לא יודע מה עושים עם בעיטה בחזה. לא כתוב בהוראות השופטים שעל בעיטה בבית החזה מרחיקים. אבל תיקול בשתי רגליים הוא יודע.

ולכן ג'ררד הוא אדיוט.

*

הנתונים הסטטיסטיים לא מראים על בעיית הבקעה ביונייטד. על פניו היא מבקיעה יותר מבכמעט כל עונה בעבר. תדעו לכם שממוצע ההבקעה הביתי בליגה זהה לזה של ריאל ובארסה. כולן מבקיעות שלושה למשחק.

ובכל זאת היום היה עוד משחק שנותן את התחושה שעניין ההבקעה לא פתור. ברבטוב מלך השערים אבל זה בזכות שני משחקי הבקעה מטורפים שהיו לו. וצ'יצ'ריטו הוא כשרון הבקעה אבל עדיין לא במספרים הגבוהים. לדעתי יהיה בסופו של דבר אחד החלוצים האגדיים ביותר בתולדות הקבוצה, אבל זה עוד לא קרה.

בעבר ידעת שרונאלדו, או רוני, או ואן ניסטלרוי מבקיעים. ועכשיו זה נראה ספורדי יותר. והיום לא טוב.

*
שאלה: האם ג'ונג'ו שלו קשור לעמיחי שלו?

וזה מה שכתבתי לפני המשחק כשכלום לא היה ידוע:

1. אני רוצה לציין כאן הבדל מרכזי בין מנצ'סטר יונייטד לשתי הקבוצות הגדולות של ספרד – ריאל מדריד וברצלונה –  שהכלכלנים מציינים תמיד כשלוש הקבוצות הגדולות בעולם מבחינה כלכלית. שזה כנראה פועל יוצא של פופולאריות.

צפיתי לפני כמה שבועות בדרבי הגדול של העיר ברצלונה. האירוע היה – צר לי להיות כל כך ביקורתי ונוקב – תרבותי ביותר ודוגמא נפלאה לרוח הספורט. לפני המשחק הודו אוהדי אספניול לאנדרס איניאסטה על הג'סטה הספורטיבית הנפלאה שלו כלפי דני חארקה לאחר שהבקיע את שער הניצחון בגמר המונדיאל. אחר כך התקיים משחק שהעניין המקצועי המרכזי בו היה יכולת הכדורגל של הקבוצות. היכולת של הקבוצה האורחת, ברצלונה, הייתה כמעט כרגיל מדהימה והיא ניצחה במשחק.

לזה הם קוראים בספרד "יריבות גדולה"! הרשו לי לגחך. שלא תטעו, אני לא מתכוון לסיכוי לזכות באליפות. הסיכויים בערך דומים. ריאל מחלקת הכל עם בארסה ויונייטד מחלקת הכל עם שאר הליגה האנגלית. אני מדבר על מה שמסביב. על היציבות של העולם.

ברצלונה וריאל מדריד – הכל ברור להן. יש להן אחת את השניה. וגם לפני שארגנו את העולם הכלכלי בצורה נוחה להן עוד יותר הכל היה ברור. יריבות מסויימת יכולה לצמוח לתקופה מוגבלת במועדון שיעבוד ברצינות. כלומר משהו שאפשר לאתר מראש אם לא הולכים לשון. באנגליה לא ניתן לחזות דבר.

אני  מדבר על כך שליונייטד יש 4-5 יריבות אנגליות שרואות במשחק מולה משחק של חיים ומוות וכל האמצעים כשרים – סיטי, ליברפול, ארסנל, צ'לסי, לידס. בעצם אפילו בולטון ואברטון מגיעות יותר מתודלקות פסיכולוגית למשחק מול יונייטד מאשר אספניול לאותו דרבי. ואני מדבר גם על שרשרת ארוכה של אירועים באופרת סבון אינסופית שלא תתכן בספרד או איטליה או גרמניה.

הנה כמה דו"חות מודיעינים שנמצאו בפח האשפה מחוץ לאולד טראפורד:

– "מישהו השתלט על אוצרות הטבע של רוסיה ומשתמש בכסף להלחם בנו. הוא גנב את המנהל שלנו ואת תכניות הרכש."

– "סיטי, היריבה העירונית השקטה שלנו, נקנתה על ידי שייחים עם אין סוף כסף. הם מתכוונים לקנות שחקנים במיליארד דולר.”

– "יש בחירות במדריד (ברצלונה) והמועמד הבטיח לקנות מאיתנו את רונאלדו (בקהאם).”

– "השתלטו עלינו נוכלים שמתכוונים לגנוב את הקופה ולא לתת כסף לרכש.”

זה לא סביר. למה אוליגרכים לא קונים את איינטרכט פרנקפורט? למה ספקולנטים לא משתלטים על יובנטוס? למה ממשלת באחריין לא מחליטה לקנות את ספורטינג גיחון או אלבסטה בלומפי ולהראות לעולם מהי קבוצה גדולה? למה לא נותנים לנמנם בשקט?

לצורך העניין ברצלונה היא אריה יפהפה בסוואנה של אפריקה. הכל חולקים לה כבוד ומכבדים אותה על מעמדה ויופיה וכוחה. וריאל היא אריה יפהפה בגן חיות של עיר אירופאית. הכל חולקים לה כבוד ומכבדים אותה על מעמדה ויופיה וכוחה (ואז אומרים לעצמם בלב: “קצת עצוב לראות יצור פלאי כזה בגן חיות"). לעומת זאת יונייטד היא אריה שברח מגן חיות ונקלע לשכונה גרועה בה מתנהלת מלחמת כנופיות עם נשק אוטומטי במזג אוויר קפוא. והאריה הזה אולי חזק מהאנשים בשכונה והחיות שמסתובבות בה.  אבל צריך לשרוד ולהלחם על חייו במציאות שלא מכבדת את חשיבותם של אריות (וטוב שכך!).

כמובן שכשאוייב אחד עולה, אוייב אחר נחלש. אבל גם על זה אי אפשר לבנות כלל. שיעור כואב על כך קיבלנו באותו מעמד בדיוק לפני שנה מלידס. וכך למשל האנשים הללו שמגיעים היום לאולד טראפורד מלווים בנשותיהם הבלתי-נאות, ילדיהם הבלתי-מחונכים וחסרי העתיד, ורוח קרב גדולה בליבם. ופתאום בראשם אחד קני דלגליש. מהסיוטים הכי ישנים שלנו. וכך – אחרי שבוע שבסיומו היה נראה שלפחות בגזרת הטבלה האנגלית יש קצת שקט – מישהו היה צריך לשלוף את הדלגליש הזה? עם המוטיבציות והבטחון שהוא מסוגל לייצר? ולקבוצה הזו באופן בסיסי יש שחקנים שיכולים לגרום נזקים.

ברור מה צריך לעשות כדי לנצח אותם. וזה לא קשור לעדיפות טכנית.

2. וידיץ'. עיניים על הכדור.
דוחא, ברצלונה ונדאל ליד הרשת
שביזות יום א'

80 Comments

גיא וינטרוב 9 בינואר 2011

אתה מבין, דורפן, זו יריבות ספורטיבית!
אנחנו מגיעים כשהמשחק הזה יכול רק להועיל לאגו שלנו, בעוד שלכם הוא לא ממש משנה. אתה מראה לי עוד פעם ועוד פעם כמה אתה ירא מהשם "ליברפול" ועד כמה לא תשקוט עד שיונייטד תיקח *הרבה* יותר אליפויות מאיתנו.
זו יריבות ספורטיבית, זווקא במובן הטוב של המילה, וזה מחזיר אותנו ליריבות שיש בספרד – ואני טוען – אין על תרבות הכדורגל באנגליה, לטוב ולרע.

יריב 9 בינואר 2011

אני מניח שאתה יודע את זה, אבל הסיבה שכל מיני מיליארדרים משתלטים על קבוצות בליגה האנגלית ולא הגרמנית או הספרדית היא המבנה החוקי. אי אפשר לעשות את זה בשתיהן, בגלל הצורה המשפטית בה בנויות קבוצות, באנגליה אפשר. (אני לא יודע מה באיטליה)

דורפן 9 בינואר 2011

יריב – תיקון קל.

בספרד אפשר להשתלט כמעט על כל קבוצה, מלבד בארסה וריאל. שאר הקבוצות (נדמה לי חוץ מאחת או שתיים) הן חברות כלכליות רגילות. ההבדל למשקיע התדמית – כמו אוליגרך – הוא כמות הכסף הזר שנמצאת בכלכלה האנגלית לעומת הספרדית. והבדל נוסף שבאנגליה גם לקבוצה קטנה יש אופק הכנסות את תתחיל להצליח.

בגרמניה לא ניתן להשתלט בגלל חובת 51% בעלות אוהדים – כשיש פטור לחברות מפעל כמו באייר או וולפסבורג. תאורטית אפשר לשים הרבה כסף גם על ה49% כפי שנעשה בהופנהיים – אבל אני אוהב מאד את השיטה שמצד אחד מבטיחה שליטת אוהדים אבל מצד שני נותנת ניהול כלכלי שפוי ואופק למשקיעים.

באיטליה אפשר להשתלט על כל קבוצה וזה קורה. אבל עושרם של בעלי שלושת הקבוצות הגדולות כל כך גדול – משפחות מוראטי ואניילי וסילביו ברלוסקוני – שצריך להיות מטורף לעשות זאת. למי שניסו לשים הרבה כסף על רומא, לאציו, פיורנטינה, לא יצא בטוב.

יריב 9 בינואר 2011

גם בילבאו ואוסאסונה, אבל נכון, הפרופיל הבינלאומי הגבוה של הליגה הוא יותר משמעותי (אם כי, כמובן, אם אפשר היה לקנות את ריאל או ברצלונה, אולי גלייזר היה הולך על זה דווקא)

יוסי מזרחי 9 בינואר 2011

טכנית זה נכון אבל מעשית,בהינתן מצב חוקי זהה, אתה מאמין שאז מישהו יקנה את אלבסטה או משהו דומה?

דורפן 9 בינואר 2011

לא. יקנה אותם בעל חברת הגבינות המקומית במקרה הטוב.

רועי 9 בינואר 2011

את מלאגה דווקא קנה שייח ערבי שהתחיל להשקיע ברכש

אבי 9 בינואר 2011

אחרי רצף של כמעט של כמעט שתי עונות, יום ראשון בעבודה חדשה – וכבר אני מפסיד משחק! ועוד איזה.

אני מבקש לא לדווח לי על התוצאה, בבקשה; היס מקס מקליט.

נעל קרועה 9 בינואר 2011

אני מעריך שלקבוצה ברמה של ליברפול,לא תהיה בעיה גדולה ללכת על תיקו היום,ולהעביר את ההכרעה לאנפילד,במיוחד עם מאמן חדש ויריב שמעלה את המוטיבציה

רועי שהגיע אחר-כך 9 בינואר 2011

וידיץ' לא משחק. איך זה משפיע על ההערה השניה?

דורון 9 בינואר 2011

זה מבטיח שעיניו יהיו על הכדור כל הזמן, לשם שינוי.

צור שפי 10 בינואר 2011

מצחיק

טל 9 בינואר 2011

רונן, שני תיקונים:

א. אספניול עושה לברצלונה חיים מאד מאד קשים בשנים האחרונות, עם קבוצות פחות טובות משיש לה עונה. המשחק שהתייחסת אליו היה אנומליה.

בעונה שעברה, אספניול הפסידה 1-0 בקמפ נואו מפנדל מפוקפק וסיימה ב0-0 בבית שכמעט עלה לברצלונה באליפות.

לפני שנתיים, היא הפסידה 2-1 בבית משער בזמן פציעות (היא הובילה עד אזור הדקה ה80) וניצחה (!!) בקמפ נואו, במשחק שאליו היא הגיעה מדורגת במקום האחרון.

ב2007 תיקו שלה בקמפ נואו משער בדקה ה90, מחזור לסיום העונה, עלה לברצלונה באליפות.

כמו שציינת, היחס האוהד לאנייסטה נבע מסיפור דני חארקה. אני מניח שאם רוני היה מבקיע שער בגמר המונדיאל וחושף חולצה עם הכיתוב "צדק ל96" גם הוא היה מתקבל באהדה באנפילד.

2. את מאלגה קנתה לאחרונה משפחת המלוכה הקטארית. כלומר המגמה הזו מתפשטת גם מחוץ לאנגליה.

טל 9 בינואר 2011

לגבי המשחק:

– אין לי סטטיסטיקה של הענין, אבל אני לא אתפלא אם דלגליש הוא המנג'ר היחיד (מלבד אנג'לוטי) בפרמיירליג שיש לו מאזן חיובי מול פרגוסון.

– מענין לראות שגם מוריניו פוטר לפני משחק באולד טרפורד. כנראה שבעלים חוששים שאחרי ניצחון במשחק כזה יהיה הרבה יותר קשה להיפטר ממנג'ר.

נשנש 9 בינואר 2011

2. איבנס!!!!!!!!!!!. עיניים על הכדור.
מחזיק אצבעות .

דורפן 9 בינואר 2011

טל – מה שאתה אומר שלבארסה היה פעם דרבי וחצי או דרבי ושלושת רבעי והמספר ירד לאחד. אין מישהו אחר ששונא אותם? הם לא גרמו עוול לאיש? בואלנסיה לא מקבלים את וייה עם שלטי "בוגד"?

דורפן 9 בינואר 2011

אגב – מלגה. אולי כי זו קבוצה בעצם אנגלית….

הייתי פעם במשחק שלהם. יש שם סיפור ביזארי. בגלל שהמון בריטים קנו בתים באזור הקבוצה הכינה להם יציע מיוחד עם תכניה באנגלית ושם הם יושבים ושרים שירי כדורגל מאנגליה. בלי ספק אחד הדברים המוזרים ביותר שראיתי מימי.

קורא אדוק 9 בינואר 2011

תמיד אהבתי את הווארד ווב

דודו 9 בינואר 2011

איזו התחלה "כיפית" לדלגליש. דקה שנייה כבר פנדל וגול לריאן גיגס. העתיד לא נראה ורוד.

תומאס 9 בינואר 2011

דווקא כן וורוד. :-(

קורא אדוק 9 בינואר 2011

ואני חשבתי שרמת השיפוט בליגת העל חלשה

שלו 9 בינואר 2011

סטיבי ג'י כל כך טיפש.

תומאס 9 בינואר 2011

פספסתי את המהלך הזה (בעבודה :-( ). מה היה שם?

D! 9 בינואר 2011

אולי טיפש
אבל אדום זה לא ממש

Yair 9 בינואר 2011

להתווכח על הפנדל אני מבין, אבל להגיד שלא היה אדום? צריך להיות מוטה מאוד או שדרן בצ'ארלטון בשביל זה.

D! 9 בינואר 2011

אופס
אני מוטה

אביעד 9 בינואר 2011

D!: ואם קאריק היה שובר את הרגל? זה היה משנה את דעתך או שעדיין זה לא אדום כי ג'רארד "הלך לכדור"?

D! 9 בינואר 2011

אני מודה ש"אם" דווקא כן אמור לשחק תפקיד
אני מודה שאני מוטה מאד
אני מודה שבצפייה שלישית אני לא בטוח מה אני חושב
ושברביעית זו עדיין לו נראית לי גלישה יותר גרועה משלוש אחרות שיש בכל משחק.

חאג' 9 בינואר 2011

דורפן, אמנם היריבות בין אספניול לבארסה לא מגיעה לרמות של היריבות של מנצ'סטר עם ליברפול, אבל זו טעות להתעלם מהעובדה שבשבנים האחרונות היו משחקים מעולים ודרמטיים בין הקבוצות.
נדמה לי שהשנאה של אוהדי ברסה לראול טמודו לא קטנה מכל שנאה של אוהדי מנצ'סטר אצל היריבות…

אחרי המחצית הראשונה, מה שבטוח זה שיותר כיף לצפות בכדורגל ספרדי, מאשר ביכולת העלובה של שתי קבוצות שאמורות להיות מהמובילות בארצן.

אם יונייטד ביכולת הזו מוליכה בביטחון את הטבלה ועומדת לדלג שלב בגביע, רמת הכדורגל בפריימר – ליג שואפת לאפס.

את מענקי הניצחון במשחק שחקני היונייטד צריכים לשלוח בתוספת זר פרחים לאחד בשם ווב.

יוסי מזרחי 9 בינואר 2011

לגבי הפנדל,צריך לראות שוב.
ההרחקה-מוצדקת וג'רארד יכול לבוא בטענות רק לעצמו.
קפיצה קדימה עם רגליים מושטות מביא לאדום, אפילו (!!!) ששכנר וזלצר לא מסכימים,אבל מי הם בסופו של דבר.

נעל קרועה 9 בינואר 2011

לא זוכר מעשה נבלה כזה של שופט ב 10 השנים האחרונות
1-לא היה פנדל הוא אפילו לא נגע בברבטוב
2-אפילו צהוב לא היה מגיע לג"אררד על ההכשלה,הוא הלך על הכדור
3-ליברפול היתה טובה יותר עד ההרחקה,יוניטד אפילו לא בעטה לשער של ליברפול
4-ג"אררד היה הטוב במגרש עד ההרחקה
ליבי עם דגליש אשר נשדד לאור השמש

דורון 9 בינואר 2011

רק לגבי הפתיח: נדמה לי שבמונדיאל היה איזה סיפור איזוטרי עם שער שלא אושר, אבל בעצם זה בטח לא היה ב10 שנים האחרונות

אביעד 9 בינואר 2011

ברצלונה-צ'לסי, אנגליה-גרמניה, ארגנטינה-מכסיקו. אבל זה היה לפני 15 שנה לא?
כשאויפאלושי הורחק על הפגיעה במסי השנה, גם טענת שזה לא אדום כי הוא "הלך לכדור"? וכשה יונג בעט לאלונסו בחזה זה גם היה בסדר כי הוא הלך לכדור? כשטיילור שבר לאדוארדו את הרגל או כששואוקרוס שבר לרמזי את הרגל, האדום שהם קיבלו גם היה לא מוצדק כי הם הלכו לכדור?

אביאל 9 בינואר 2011

אביעד – אז מתי תפסיק לענות לו ?! אתה לא ראה שהבחור חיי את הרגע ?

יוסי מזרחי 9 בינואר 2011

בסדר.

אהוד 9 בינואר 2011

אני חולה ליברפול, אבל ג'רארד כמעט כל משחק עושה פאול כזה. בד"כ מחליקים לו את זה בגלל הכבוד שהשופטים רוכשים לו, אבל הוא יכול גם לשבור לקאריק את הרגל ככה, ולמרות שלא כל שופט היה נותן אדום זו לא החלטה שגויה. הפנדל? זו לא פעם ראשונה שווב נותן מתנות ליונייטד באולד טראפורד. אותו דבר לפני שנה.

Comandante Che Guevara 9 בינואר 2011

זה לא היה קל, זה לא היה נעים לעין, אבל רשמנו W.

שלו 9 בינואר 2011

D!- לגעת בשחקן ברחבה זה לתת לשופט להליט בשבילך, אם זה פנדל או לא, אבל זה לא תמיד נשלט. (ורגל שמאל של המגן נוגעת בברבטוב, האם הוא היה נופל מכזה דבר ברחוב? אני לא יודע).
לקפוץ ככה לרגל של שחקן עם רגליים קדימה מתחת לאף של השופט זה:
א' להגיד אני לא סופר אותך,
ב' להכריז על המשחק כמלחמת חפירות,
ג' להכריח את השופט לאבד את המשחק.
ווב גם עם טעה (ולדעתי כזה דבר הוא אדום, כמו שדייגו מוטה קיבל נגד בארסה, כמו שריברי קיבל וכו') הוא שמר על המשחק מפגיעות הדדיות יש הבדל בין משחק קשוח, לברברי. מה שג'ררד עשה היה נסיון לדרדר את המשחק לאלימות, וגם פגיעה מכוונת בשחקן יריב.
עכשיו לעשות את זה מול ווב זה גם טיפשות, כי היה ברור שהוא יוציא לו אדום, מי שלא מבין את זה לא מכיר את ווב.

D! 9 בינואר 2011

התגובה שלי למעלה
אני לא מבין גדול ולהוא שמדבר עברית במהלך המשחק אני לא מקשיב.
ההוא שמדבר אנגלית טען שזה צהוב.
לשופט יש גם אפשרות להחליט והחליט מה שהחליט – מקובל עלי.
אני לא חושב שהכניסה הייתה כזו נוראית למרות שתי הרגליים ונראה לי שהכרזה ב' שלך היא מעט מגזימה כפי שאני בתור אוהד באדום (היום בלבן) כנראה מקל.

שיהיה במזל לאיווניר
אפשר לסכם על זה?

שלו 9 בינואר 2011

איווניר ראוי, ואצלו מי שלו ירוץ באימונים יקבל כניסה מהמאמן (אני מאמין), איזה גליץ' בריא סטייל ג'רראד רק בלי רחמים (:
כן אפשר לאחל בהצלחה.

תומר חרוב 9 בינואר 2011

הווארד ווב הוא חדל אישים, בעיקר בגלל הפנדל, והעובדה היחידה שהוא מקבל משחקים גדולים לשיפוט היא בגלל שהוא היה הכוכב של הסרט הדוקומנטרי(הטוב) שהפיקה אופ"א על השופטים.

יואב 9 בינואר 2011

גיגסי דוהר באגף ומטפל בכדור,זה עדיין המחזה הכי יפה שיש בכדורגל.
אבנס בהופעה טובה ומלאת ביטחון ואיך שלא נסובב את זה-אנחנו קבוצה מסוכנת וכובשת יותר עם רוני על המגרש. 12 מ14 שערי הבולגרי נכבשו כשרוני היה על המגרש.האוברול פלי של רוני גורם לכולם להיות בתנועה ולפעמים הוא עוד מוח כדורגל שבא מאחור ויכול לתת את הקילינג פס.
מחמאות לליברפול שלא הורידה את הראש למרות שהכל הלך נגדה.
כן,ווב היה מגוחך היום.

שלו 9 בינואר 2011

אבל ווב מגוחך תמיד…

אביעד 9 בינואר 2011

לדעתי זה לא פנדל. יש מגע קל, אבל לא מספיק לעבירה. ברבאטוב הרגיש שנוגעים בו ונפל. אפשר להסתכל על זה בצורה אחת (ברגע שהמגן נוגע בחלוץ ככה ברחבה הוא לוקח סיכון. שלא יתלונן שזה הולך נגדו) או בצורה אחרת (ברבאטוב לא היה נופל מכזה מגע ברחוב. ספק אם הוא היה נופל מכזה מגע אם זה היה קורה מחוץ לרחבה). שכל אחד יבחר את נקודת המבט שלו. הפנדל הוא לא הסיפור. להיקלע לפיגור בדקה שניה זה לא טוב, אבל לא סוף העולם. בוא נגיד שגם ניסיון העבר הקרוב בין 2 הקבוצות הללו מלמד אותנו שפיגור הוא לא סוף הסיפור (ב-3 מ-5 המשחקים האחרונים בין השתיים מי שהבקיעה ראשונה הפסידה, רק השנה ליברפול חזרה מ 2:0 ל 2:2 באולד טראפורד).
הסיפור האמיתי, הרגע בו המשחק מעשית נגמר, היה הרגע בו ג'רארד הורחק. ראיתי כאן כמה תגובות לפיהן זה לא אדום והטיעון המרכזי הוא "ג'רארד הלך לכדור". זה לא משנה ולא רלבנטי מה ג'רארד ניסה לעשות. אני לא מבין, מה צריך לקרות כדי שאנשים יבינו שתיקולים כאלה חייבים להכחיד מהמשחק? צריך שעוד רגליים יישברו? לא הספיק מה שקרה לאדוארדו? תיקול של שתי רגליים מושטות עם הסטופקס קדימה הוא כרטיס אדום. בלי שיקול דעת. בלי התייפייפות של "הוא הלך לכדור" כי הכוונה לא משנה. זה משחק מסוכן שמחייב את השופט להוציא אדום.

גיל 9 בינואר 2011

מנצ'סטר לא הייתה רעה אבל בסיכום העונה עד עכשיו אפשר להכריז עליה כקבוצת המינימום הדרוש לניצחון.

לגבי השיפוט, ההצעה לשאול שחקן לא טובה. ברור שיש להם אינטרס לשקר. מה יעזור אם ירחיקו אותם במשחק הבא בדיוק? איך גם תקבע אם הוא משקר? אולי הוא באמת ובתמים מאמין שהייתה הכשלה? אמצעים טכנולוגיים יעזרו אם כי לא יפתרו את הנושא לגמרי.

ניב שטנדל 9 בינואר 2011

התשובה לשאלה מי אשם בפנדל היא קלה. אגר, כמובן. שחקן ששולח רגל ברחבה משאיר את עצמו לחסדי יושרו או שיווי משקלו של החלוץ ושיקול דעתו של השופט. ושום שחקן שפוי לא משאיר את עצמו לחסדי שיקול הדעת של הווארד ווב.
ווב הוא לא שופט פרו-יונייטד. הוא סתם שופט גרוע.
ההרחקה של ג'רארד פחות שנויה במחלוקת. צהוב היה מספיק, אבל אדום אינו הזוי.
שונא לנצח ככה. לסקאוזר שלידי היו סיבות להתבכיין.
מטאפורה יפה, מטאפורת האריות (במיוחד עם ריאל). הייתי אומר שריאל וברצלונה הן אריות בשרשרת מזון נורמלית, בעוד שיונייטד היא אריה בשרשרת מזון שירדה מהפסים ובה כל צבוע חושב שהוא יכול לריב על האריה על השלל.
השאלה היא מה ההשפעה של זה על הקבוצות. האם זה מחשל את יונייטד, שלא יכולה לנמנם בליגה וצריכה להיאבק על כל אנטילופה, או מביא אותה ליערות אירופה מוכה וחבולה, לעומת האריות הספרדיים הרעננים?

דורפן 9 בינואר 2011

ניב שטנדל – בסופו של דבר זה מחזק את יונייטד. נכון שיש לנו הרבה יותר פציעות ובלגן ומשחקים קובעים בסוף השנה. אבל אומר לך דבר כזה: לפני ארבע שנים הייתה לבארסה עונה חלשה. היא התפרקה וסיימה אחרי ויאריאל בליגה תוך ריבים בתוך הקבוצה. היכולת לרוץ לאליפות על היכולת והסגל הנוכחי – ייחודית ליונייטד.

ניינר 9 בינואר 2011

שלו, מה יהיה עם רומא לעזאזל?

שלו 9 בינואר 2011

היה לי קשה לראות את המשחק, אבל הבנתי שחואן חירב את המשחק.
קורה.
יש סיבוב שני שבאופן מסורתי רומא לוקחת בו את אליפות הסיבוב, השאלה אם זה יספיק…
מתחת לפני השטח זה לא נראה טוב,
טוטי ודה-רוסי נראים רע גם אחד עם השני וגם בחיבור עם שאר הקבוצה.
פיזארו למרות הצהרות הנאמנות עדיין לא חזר מהחופשה, בקיצור בלאגן איטלקי.
אני מנסה לדלות מידע מה קרה בין דה-רוסי לטוטי, אבל יש לי תחושה שזאת הבעיה הרצינית עכשיו שם.
טוטי מקבל דרך-אגב גיבוי מלא מרניירי.

דורפן 9 בינואר 2011

טוב – בינתיים ברבטוב אומר שהוא חושב שהגיע לו פנדל. אם כל הצער והזעם של אוהדי ליברפול אני מבקש להתחשב בו. הוא באמת מישהו שמתפרק מכל נגיעה. הוא לא עושה את עצמו.

שלו 9 בינואר 2011

רונן, כולם תוקפים כל הזמן את השופט (בצדק) ושחקני ההתקפה (שכשהם מתחזים זה צודק), אבל מגיע גם לשחקן הגנה שגולש לרגל של שחקן התקפה איזה שהיא ביקורת. כן הוא נגע בברבטוב, כן זה הכי פאול שיש בעולם, אבל איפה השכל? 30 שניות במשחק וכבר החמצן לא מגיע למוח? קבוצה שיודעת שוואב שופט אותה צריכה להערך בהתאם, היונייטד כנראה נערכו (גם ההוצאה של שחקן עם צהוב היא חלק מהעניין למרות שוואב ידוע כמי שלא סופר טוב צהובים), ליברפול לא.
שופט טועה, צריך לא להכניס אותו למצבים שבהם הוא ייפול, נגדך.

מה שג'רארד עשה היה מעשה נימני טיפוסי, לבדוק את גבול הסבלנות של השופט וקצת יותר. כמו באותו דרבי שנימני בעט בשופט, כל כך מעט שכל, כל כך הרבה טיפשות.

מנחם לס 9 בינואר 2011

מיד בסיום המשחק (תתפלאו, אנחנו בארה"ב רואים הכל) לא יכולתי להתאפק וכתבתי פוסט בן 12 נקודות (הוא כבר אצלך דורפן) על למה הכדורגל הוא משחק כזה מחורבן לעומת הפוטבול. היום עוד שני משחקי ווילד קארד נהדרים. בינתיים אני משפיל את עצמי וחוזה במנצסטר סיטי נגד לייססטר (1-1 בינתיים. היי, השניהה שער!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 2-1 למנצסטר סיטי

(אני עדיין סאקר לכדורגל, מה אני יכול לעשות?)

מנחם לס 9 בינואר 2011

אני מודה שאני לא עוקב בתמידות אחרי כדורגל, אבל חוזה במשחקים מהסוג הזה. מה קורה שפתאום כל כך הרבה ספרדים משחקים בליגה האנגלית? חשבתי שהכסף הגדול וההופלה הם בספרד. האם השתנה משהו שאני לא יודע? אגב, האם פפה ריינה קשור איך שהוא למיגואל הגדול? וראיתי גם את טורז, רפאל, רודריגז. מה זה כל הספרדים הללו, וזה רק בשתי קבוצות?

אביעד 9 בינואר 2011

מנחם, רק שני ספרדים – ריינה וטורס. מקסי רודריגז ארגנטינאי ורפאל ברזילאי…

דורפן 9 בינואר 2011

D! זה לא היה התיקול הכי גרוע במשחק. אבל זה היה תיקול בשתי רגליים. ועל זה מורחקים. הסיבה היא אבדן שליטה. שחקן שגולש בשתי רגליים מסכן את היריב כי גם אם הוא לא רוצה לפצוע איש והוא הכי הגון בעולם – הוא מסכן פה יריבים כי הוא מוציא את עצמו משליטה. החוק רוצה למנוע את הפעולה הזו באופן ספציפי דווקא בגלל שהיא גורמת להכי הרבה פציעות שלא בכוונה. ולכן קבעו על כך אדום ישיר בלי שיקול דעת.

D! 10 בינואר 2011

לא שופטים אוהד ליברפול בתחתיתה של ליגה ובמשחק מול יונייטד.
זה נאמר
אני עדיין לא בטוח שכל השופטים היו שולחים על זה החוצה. ואני לא מדבר על זה שמדובר בשחקן ספציפי ובמשחק ספציפי.
מקובל עלי שיש חוק ומקובל עליי ביותר שיש חוקים למניעת פציעות (הייתי שחקן נוער מלוכלך ביותר ואני מבין טוב את הצורך לשמור על השחקנים). בעצם מה זה מקובל עלי – טוב שיש חוק.
בתור אוהד שמרגיש שהמשחק (הלא כלכך רע של הקבוצה הדי רעה שלו) נגמר לו מול העיניים – בא לי לדפוק לווב גליץ' בשתי רגליים לפני שאני רוצה לעשות את זה לג'רארד

אביאל 9 בינואר 2011

לא ראיתי את המשחק לצערי, עכשיו ראיתי את השידור חוזר של הפנדל והאדום, אז פנדל כנראה שלא היה, אבל ברבטוב גם תרם לעניין והאדום מוצדק לדעתי.

בכל מקרה, שמישהו יסביר לי איך רונאלדו היה בישיבה, שלושה מטר לפני קאפדבילה, והוא הצליח להגיע לכדור לפניו ולכבוש ?
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=SSbxmk-OrXM

טל 9 בינואר 2011

אופסייד ברור. ברגע שבנזמה בועט בכדור, רונאלדו נמצא לפני ההגנה. גם אם הוא חוזר אחורה בשביל לקחת את הכדור, זה עדיין אופסייד. תוסיף לזה את האופסייד של אוזיל ב1-1 ואת ההתנהגות הדוחה של מוריניו ותקבל עוד יום אופייני בהיסטוריה של ריאל מדריד.

טל 9 בינואר 2011

תיקון קטן למען ההגינות- הכדור פגע בשחקן ויאריאל, כך שרונאלדו לא היה באופסייד. אבל די מאריה היה בתחילת המהלך.

יוסי מזרחי 10 בינואר 2011

אביאל,זה מאוד פשוט.
זה רונאלדו.

ברסלוניסטה 9 בינואר 2011

בנוגע לדרבי של ברצלונה:

אספניול דווקא באה לתת פייט לברסה, מתוך אמונה שביכולתם לשמור על מאזן ביתי מושלם. בימים שקדמו למשחק, הרבו שחקני אספניול להצהיר על נחישותם לנצח, והם אמנם הפגינו התלהבות וכסחנות לאורך רוב ההתמודדות. תודה לפפ ושות' על קור-רוחם.

gdana 9 בינואר 2011

בעונת 2006/7, ברצלונה מובילה את הטבלה עד למחזור הלפני האחרון, שער בדקה ה-90 של ראול טאמודו מאספניול מעביר את ההובלה לריאל שלוקחת אליפות דרמטית עם שוויון נקודות לבארסה במחזור האחרון. אספניול חוגגים את השער הזה עד היום.

בעונת 2008/9, עונת הטריפלטה, המשחק במונז'ואיק נעצר לדקות ארוכות בגלל התפרעויות של אוהדים (בעיקר הבוישוס נויס של ברצלונה) וברצלונה מנצחת בזכות פנדל שלא היה בשניות האחרונות של המשחק. במשחק הגומלין בקמפ נואו, אספניול מגיעה מהמקום האחרון ומנצחת את בארסה 2-1 במשחק כסחני ועם החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת כולל הרחקה (של שחקן בארסה).

בשנה שעברה שוב צמד משחקים מתוחים וכסחניים, אספניול בסיבוב השני מהקבוצות הבודדות שאינן מפסידות לברצלונה ודואגת לצמצום הפער של ריאל מברצלונה, וזה אחרי ניצחון של ברצלונה בסיבוב הראשון מפנדל מפוקפק.

בקיצור, בארסה בפעם הראשונה מזה כמה שנים מנצחת את יריבתה העירונית בצורה חד צדדית, אחרי מומנטום מטורף וביכולת שיא, ובשילוב עם הג'סטה של אינייסטה (שנראה לי שאם היתה קורית באנגליה אז גם שם אולי היו מתעלים קצת על היריבות) גורמות למשחק חד צדדי ומתון יחסית ומכאן מגיעים למסקנה גורפת שאספניול מכבדת את בארסה ולא נותנת לה פייט.

gdana 9 בינואר 2011

ולסיכום הכללי יותר, למנצ'סטר יונייטד יש את סיטי כיריבה עירונית ולברצלונה את אספניול. עד רכישתה של סיטי על ידי המיליארדרים מאבו דאבי, מאזן כוחות די דומה. ליונייטד יש את צ'לסי וארסנל, לברצלונה יש את ולנסיה, ויאריאל ועד לא מזמן סביליה, קבוצות עם מאזן טוב מול ברצלונה גם בשנים האחרונות, הרבה יותר טוב מזה של ארסנל מול יונייטד. על כל אברטון שמצליחה לנצח מדי פעם באופן מרשים, יש איזו בירמינגהאם או סנדרלנד ואפילו טוטנהאם שלא ניצחה באולד טראפורד איזה מאה שנה. אז מה ההבדל הגדול? לידס יונייטד, קבוצה שמשחקת בליגת המשנה?

דורפן 9 בינואר 2011

דנה – ציינתי במפורש. אני לא מדבר על סיכויי אליפות. אני מדבר על אינטנסיביות ורמת כסאח. גם אם אספניול בדרך כלל נותנת פייט – זו כאילו היריבות הענק השניה של בארסה?
מה החלוקה בעיר? 95-5 או אולי 96-4 או 92-8? זה לא 65-35 או 60-40 או מה שלא יגידו על סיטי. זו לא יריבה עירונית – זו קבוצה נוספת קטנטנה בתוך העיר. וכל הכבוד לה שהיא נלחמת. זה דומה, אולי, ליריבות של יונייטד עם בולטון. שזו גם יריבה עירונית ותמיד יש שם פייט.

ואחרי זה: יש לברצלונה יריבה טבעית שלישית? ורביעית? ושביעית?

לריאל מדריד יש – בגלל היסטוריה פוליטית. לפחות בילבאו ואתלטיקו מדריד וסוסיאדד שונאות אותה מאד.

טל 9 בינואר 2011

רונן, הקטע של קבוצות אחרות שונאות את ריאל יותר הוא כנראה נכון לרובן (לא לגבי אספניול, בטיס ואולי קבוצות נוספות שאני לא מודע אליהן).

מצד שני, יריבות לא בהכרח פירושה מאבק יותר קשה. לדוגמה, אתלטיקו שונאת את ריאל הרבה יותר והמאזן שלה נגד ברצלונה בשנים האחרונות הוא מצוין (למעשה היא הקבוצה היחידה בעידן גווארדיולה שניצחה את ברצלונה במשחק בתקפי), בעוד את ריאל היא לא ניצחה למעלה מעשור.

לא יודע אם ראית את המשחק של ברצלונה בבילבאו ביום רביעי האחרון. לא נראה לי שיונייטד נתקלה באווירה כזו בשנים האחרונות במשחק חוץ פרמיירליג. לא צריכה להיות יריבות היסטורית ו/או אידאולגית בשביל שתהיה תשוקה במשחק. זה יותר קשור באופי של הקבוצה.

טל 10 בינואר 2011

ועוד מילה על ענין הכסאח: היסטורית, הכדורגל הלטיני הוא כדורגל כסחני בהרבה מהבריטי. אתה בעצמך הבאת את הסרטונים שהראו את הטיפול שקיבל מראדונה בליגה הספרדית. לצד הדגש על טכניקה, היה תמיד בכדורגל הלטיני צד אפל של כניסות מכוונות ברמה שלא רואים בסוגי כדורגל אחרים. מראדונה בעצמו אמר, שמול קבצה לטינית הוא לא היה יכול לבצע את השער השני המפורסם נגד אנגליה, מכוון שלהבדיל מהשחקנים הלטינים, השחקנים האנגלים לא נכנסים בך כאשר אין להם סיכוי להשיג את הכדור.

ההבדל הוא לא ברמת הכסחנות של השחקנים אלא בשיפוט שבספרד (בשנים האחרונות) מגן יותר על הכוכבים. תהיה בטוח שהשחקנים הארגנטינאים של אספניול לא נופלים בכסחנות שלהם מאף קבוצה אנגלית. דושר למשל, הוא קצב מדופלם.

דורפן 10 בינואר 2011

זה עניין נכון. ההבדל כיום הוא רק בשיפוט. אבל הוא הבדל קיצוני. פשוט אני כבר לא זוכר – ואני מדבר על טווחים של עונות שלמות – הרכב מלא לגמרי של יונייטד. גם התנאים וקצב המשחק אולי מוסיפים לפציעות.

אבל הנקודה העיקרית – כשהליגה הייתה בית מטבחיים היא הייתה פתוחה יותר. כמו בשנות האליפות של הקבוצות הבאסקיות.

טל 10 בינואר 2011

ענין הפציעות הוא מוזר.

לקבוצות אחרות בספרד, נפצעים שחקנים כל הזמן (חואקין, איימר וויסנטה היו שלושה מהשחקנים הטובים באירופה שהקריירה שלהם התבחבשה בגלל פציעות). ויאריאל שיחקה היום בלי שלושה שחקני הרכב פצועים- נילמר, סנה ומארצ'נה, שאחד מהם הוא השחקן הטוב בקבוצה (נילמר). גם לריאל יש לא מעט פציעות. אני מודה שברצלונה השנה קבוצה בריאה בצורה מוזרה (מלח מים, מלח מים), אבל אתה יודע..הם לא צריכים להתבייש בזה.

ביונייטד, רוני נפצע באימון מכניסה של סקולס, ולנסיה נפצע במשחק אלופות בכלל. בארסנל בעונה שעברה, שלושה שחקנים נפצעו במהלך המשחק מול ברצלונה (פאברגאס תוך בעיטת פנדל).

d-d 9 בינואר 2011

אני חייב להגיד את זה איפשהו :

94 מיליון יורו מהמוצדקים ששולמו אי פעם. בכל תחום ובכל עסק. גאון.. גאון.

דורפן 9 בינואר 2011

טל -עצם זה שאתה חושב שאתלטיקו לא צריכה לשנוא את ברצלונה מוזרה לי. אברטון מתעבת את יונייטד בלי קשר לאוייב משותף. ואתלטיקו היא מועדון קטן בהרבה מברצלונה רק כ-25 שנים. אני לא מדבר על תארים גם על תמיכה.

פיל בול כותב הרבה על התופעה הזו – כמו שקבוצות באסקיות עוזרות אלו לאלו במאבקי ירידה וכניסת כל מיני שיקולים כאלו. כולל כמובן העובדה שנשיאי קבוצות צריכים להציע מענקים ליריבות-של-יריבות שזה ביזארי.

יש עניין שמאד משפיע – הזהות של קבוצות השתנתה עם השנים. אתלטיקו הייתה קבוצה באסקית ואז הקבוצה הראשונה של פרנקו ורק אחר כך האלטרנטיבה של העם הפשוט לריאל.

ראיתי את המשחק של ברצלונה בבילבאו. זה נראה כמו משחק גביע אנגלי – כמו רוב המשחקים של בילבאו שמשחקת כדורגל אנגלי. מה שהוא האופציה היחידה לקבוצה שלא יכולה לקנות כשרון וחייבת לשחק עם הבריונים המקומיים.

טל 10 בינואר 2011

התכוונתי לאווירה ביציעים, לא למשחק עצמו.

אני מניח שבבילבאו שונאים את ברצלונה, הם פשוט שונאים את ריאל הרבה יותר. אותי מאד יפליא אם אוהדי אברטון או טוטנהם שונאים את יונייטד יותר מאשר את היריבות העירוניות שלהן.

לדעתי אתה פשוט מחובר יותר לכדורגל האנגלי (ודובר את הפה? או שאתה מבין ספרדית?), אז ככה זה נראה לך. בכל ליגה יש שנאות ויריבויות מקומיות.

הרושם שלי היה תמיד שביחס לקבוצה שזכתה ב11 אליפויות ב18 שנה, יונייטד דווקא לא שנואה כפי שהיית מצפה.

דורפן 10 בינואר 2011

טל – הספרדית שלי מאד מאד בסיסית. למדתי קצת. לעומת זאת הייתי בדי הרבה משחקים בספרד. עניין מאד בולט: ברוב המשחקים אין אוהד חוץ אחד. ואני מדבר אפילו על דרבים כשאיצטדיון לא מלא.

אבל איכשהו זה הגיע לנושא הקהל. הפוסט מדבר בעיקר על כך שיש הרבה אנרגיה בליגה האנגלית. יש הרבה יותר קבוצות שלא משלימות עם מעמדן כסקנד-רייט.

דורפן 10 בינואר 2011

ובטוטנהאם אין שנאה ליונייטד. זה אחד המקומות שלא.

טל 10 בינואר 2011

לא יודע, איפה הייתה האנרגיה הזו כאשר צ'לסי עשתה 95 נקודות? כאשר יונייטד זכתה באליפות ב18 הפרש או השיגה 58 מתוך 60 נקודות במשחקים נגד קבוצות החלק התחתון? האם הייתה יותר אנרגיה לקבוצות האחרות כאשר ברצלונה סיימה עם הסגל של עונת 2008/9 עם 68 נקודות? אולי ההבדל הוא לא ברמת האנרגיה אלא בכך שלסיטי יש היום הרבה יותר כסף ולכן שחקנים יותר טובים?

לדעתי, הסגנון האנגלי של משחק מצד לצד פשוט יוצר את הרושם הזה. שים לב שמשחק של יונייטד בספרד יראה תמיד כמו משחק ליגה ספרדית ומשחק ביתי מול קבוצה ספרדית, כמו משחק פרמיירליג. זה ענין של יכולת לכפות את הסגנון שלך, דבר שבדרך כלל הולך עם הקבוצה הביתית.

YairN 10 בינואר 2011

Why no Oligarch takes over Frankfurt Eintracht? Because the supporters sing Pippi Langstrumpf http://bit.ly/hk208i

הופ 10 בינואר 2011

משל האריות יפה ויקבל מקום טוב במדף נאומי החיות לצד נאום הלוויתנים ונאום שתיקת הכבשים.
כצופה מהצד בלי העדפות, לדעתי לא היה פנדל והנפילה של ברבאטוב היתה מלאכותית מדי מכדי שווב יקנה אותה. את האדום ווב היה יכול לחסוך אבל יכול להיות שהתקיים פה אפקט החשבונאות ההפוך – הוא ידע שטעה אבל החמיר רק בשביל להראות שהוא לא עוסק בחשבונאות.

בני תבורי 10 בינואר 2011

גישה מעניינת, חבל רק שעל חשבון ליברפול.

יוסי מזרחי 10 בינואר 2011

לפי ההגיון הטמון במשפט הפתיחה, הטיעון יקבל מקום של כבוד בתחום תיאוריות הקונספירציה.

הופ 10 בינואר 2011

כשאין לך פייבוריטית לעודד, כל האנרגיות מתפנות לטוויית קונספירציות :)

Comments closed