19 שנים (פוסט אגרסיבי)

אין לי יותר מדי מה לומר על הניצחון של אלופת אנגליה, אלופת אירופה ואלופת העולם בווסטהאם מלבד זה שריאן גיגס כבש עכשיו שער בליגה האנגלית הבכירה 19 שנים רצופות. 19 שנים אחורה זה הרבה מאד במונחי כדורגל. זה יוצא בערך פעמיים כפול נצח

אתם שומעים גנרל שוורצקוף, טילי סקאד ודוקטור קבורקיאן? כן, כן אתן: הרפובליקות הבלטיות והכוכב האדום בלגרד ואדית קרסון? כולכם הייתם רלוונטים ב-1991 אבל ריאן גיגס עוד רלוונטי 1991 הייתה שנה בה רק מי שממש התעניין ידע את השם ביל קלינטון. פרדי מרקורי התחיל אותה חי ואף אחד שפוי עוד לא שמע על האינטרנט. או על בלוגים של ספורט עם אוריינטציה של תמיכה במנצ'סטר יונייטד.  לא תאמינו אם אספר לכם מי הייתה אלופת אנגליה כשהוא כבש את השער הראשון שלו. זו אזוטריה קשה. 

ולא שער גרבג'. זה לא שרונאלדו נתן לו לבעוט איזה פנדל במחזור אחרון לא רלוונטי. זה היה שער במקום בו הפסדנו בשנתיים האחרונותבמשחק שלא נראה ממש בכיס שלנו עד שכבש את השער. שער לפני שני משחקי בית רצופים שמהדק את האחיזה שלנו על תואר האליפות.

בקהאם מגשים עוד חלום
על תבונה ורגישות

No Comments

תומר 8 בפברואר 2009

זה היה גם שער יפה.

michaly 8 בפברואר 2009

טב, אבל מאז 1991 (שאז, אגב, הייתי בת 20. הרבה פחות רלוונטית, אבל הרבה יותר רזה) עברו רק 18 שנה.

עוז 8 בפברואר 2009

ובמקרה זו גם התקופה שבה ליברפול לא מתקרבת לכתר האליפות

גיל 8 בפברואר 2009

זו השנה ה19 שהוא מבקיע אבל זה באמת רק 18 שנים מאז.

יואב 8 בפברואר 2009

כמה אוויר השתחרר.משחק מוקש.ווסטהאם פשוט קבוצה טובה שלא פוחדת לשאול.אם סקולס וגיגס משחקים ביחד, סימן שפרגי קצת חושש.מזמן לא היה לוידיץ יריב קשה כל כך פיזית כמו קרלטון קול.
או גיגסי. הוא פשוט לא נגמר ובערוב ימיו מסדר לנו שער נדיר ברגל ימין(היה לו השנה גם שער בראש, מול סלטיק)…

michaly 8 בפברואר 2009

תודה גיל. נרגעתי עכשיו.

גיל 8 בפברואר 2009

אגב, האם יש עוד שחקן בליגה שמשחק מאז?

גיל 8 בפברואר 2009

ועוד אגב קטן, גיגס שיחק את המשחק הראשון של בנובמבר 1990 כך שזה באמת 19 שנים קלדנריות.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 8 בפברואר 2009

אלמלא השער של גיגס יונייטד היתה מסיימת את המשחק עם החצי מצב של רונאלדו שהסיט את הכדור לאחר הבעיטה של סקולס.
אסור ששמחת הנצחון תסתיר את העליבות ההתקפית המתמשכת של יונייטד בעונה הזו.
נשמעה השבוע טענה מאחד משחקני העבר של יונייטד (שלא הכרתי את שמו ולכן גם אינני זוכר את שמו) שהרצון לסייע לואן דר סאר לשבור את השיא הוא הגורם למשחקי האחת אפס הדי ירודים בחודשים האחרונים ולכך שהקבוצה משחקת בניגוד לאתוס המשחק ההתקפי שכה אפיין אותה.אפילו פרגי התייחס לכך ואישר שאכן בשבועות האחרונים לאחר כיבוש שער יתרון הקבוצה משחקת זהיר יותר כדי להמנע מספיגה.
אולי הגיע הזמן לספוג שער ולהתחיל לשחק כדורגל התקפי סוחף.
מוריניו ראה משחק נוסף בינוני ולא מאיים מבחינה התקפית של יונייטד והוא לבטח תוהה לאן נעלמה אותה קבוצה התקפית שההגנה היתה רק מרכיב משני ביכולותיה.
קאריק שהיה נפלא בשבוע שעבר חזר לסורו,סקולס כהרגלו כבר לא ממש רלוונטי,ברבטוב ממשיך לעצבן,טבז מתרוצץ ללא מטרה,רונאלדו לא מצליח לשחזר את המהירות שלו ולכן אין באמת צורך לשמירה כפולה ונשאלת השאלה – אז איך יונייטד בדרך הקלילה והבטוחה לאליפות מבלי לשחק כדורגל גדול ?
התשובה היא חולשת היריבות הגדולות והצמד וידיץ את פרדיננד.

רונן דורפן 8 בפברואר 2009

גיל – הרבה שנים גארי מקליסטר לא ירד לו מהגב והם היו שני היחידים שהבקיעו בכל עונת פרמייר ליג. לא שמעתי עליו לאחרונה…

אורי 8 בפברואר 2009

לפני חודשיים הוא פוטר מלידס.

רונן דורפן 8 בפברואר 2009

אורי – המון תודה. בשורות טובות.
אנונימי – אנא הזדהה…

רונן דורפן 8 בפברואר 2009

אורי – המון תודה. בשורות טובות.
אנונימי – אנא הזדהה…

YB 8 בפברואר 2009

גיגסי אחד הכדורגלנים האהובים עליי בשני העשורים האחרונים. אבל לנצח עוד פעם 1- 0, בפעם השמינית מתוך 11 הניצחונות האחרונים, זה כבר מוגזם. ומגעיל (כשמדובר ביונייטד). ומייאש (כשמודבר באוהד ליברפול). מדוע אינך מבקר את הקבוצה על זה שהיא כמעט לא כובשת ובמרבית המשחקים גם לא מרשימה. וזה מול יריבות בליגה אנגלית שהיא השנה חלשה באופן מיוחד. הגישה שלך כלפי היונייטד היא רומנטית לחלוטין, שזה לגמרי בסדר, אבל די מקומם כאשר היא מונעת ממך מלראות דברים כהווייתם ולכתוב אותם.
ועדיין, גם אוהדי ליברפול שבינינו, נמשיך לקרוא. כי אין לנו ברירה.

ספיידרמן בקיבוץ 8 בפברואר 2009

אגב, ערכתי חישוב מהיר בהתבסס על הנתונים שנמסרו בפוסט, ולהערכתי כשגיגסי יבקיע בשנה הבאה זה יהיה לאחר "פעמיים כפול נצח" – ועוד אחד
ולא בדקתי, אבל זכרוני המקליש אומר לי שהסיפתח היה שער נצחון בדרבי.

ספיידרמן בקיבוץ 8 בפברואר 2009

עכשיו גם בדקתי – 4 במאי 1991. שער נצחון נגד סיטי. ולויקיפדיה הידד.

Z 8 בפברואר 2009

אנונימי – אבל יונייטד כן משחקת כדורגל גדול. לא ניתן להגדיר כדורגל רק ע"פ מספר הגולים. ואגב, סקולס-גיגס מודל 2009 נראים לי מעניינים לא פחות מאשר קודם. בייחוד גיגס בעונה הזו, שיותר מתמיד מצדיק את העובדה ששגיא כהן כינה אותו כאחד המשוררים של הכדורגל העולמי (משהו כזה).
צריך גם לומר שליברפול נראים הרבה יותר עייפים, וצ'לסי בכלל הורידו הילוך (למרות ה"כדורגל המבריק" ששיחקו בתחילת העונה).

YB 8 בפברואר 2009

מצטער על ה"מגעיל". לא במקום. לא לעניין. אתם עדיין קבוצה מצוינת (ולא מגעילה), רק הייתי מצפה להתייחסות יותר מדוייקת בנוגע ליונייטד ורונאדלו.

אורי 8 בפברואר 2009

אגב רונן-"שער לפני שלושה משחקים בית רצופים שמהדק את האחיזה שלנו על גביע האליפות"-טעות, משחק הבית מול פומפי נדחה עקב גמר גביע מיקי מאוס, והמשחק הבא הבא הבא יהיה מול ניוקאסל בחוץ.

סימנטוב 8 בפברואר 2009

אוף טופיק קטן, רונן: לצד השער קלאסי של גיגסי היה עוד (אי)רגע כזה: כולם היו מצפים להחלפה של גיגס בדקה ה90 בשביל איזה Standing ovation קטן אך לא אצל פרגי (הרכבת צריכה להמשיך).

אביעד 8 בפברואר 2009

מעניין…
מנצ'סטר כבשה היום את השער ה-41 שלה בליגה ב-24 משחקים (כמעט 1.75 שערים למשחק), ההתקפה הרביעית בטיבה בליגה אחרי צ'לסי (44), סיטי (42) וליברפול (42). לליברפול וצ'לסי יש משחק עודף, ארסנל הכה התקפית של ונגר כבשה 38 שערים ב-25 משחקים, צ'לסי צברה את מירב שעריה בהתלהבות של פתיחת העונה. מנצ'סטר גם מתמודדת מול יותר בונקרים מכל קבוצה בליגה. אז נכון, ההתקפה של היונייטד זורמת הרבה פחות מבשנתיים שעברו (נא לא לשכוח את ההשפעה שיש לירידה בכיבושים של רונאלדו ומחיר ההתאקלמות של ברבאטוב), אבל היא לא כ"כ גרועה ומספקת מספרים לא רעים בכלל.
לגבי גיגס – השער היום היה השער הראשון שלו העונה בליגה, שער ניצחון במשחק חוץ קשה. אבל נא לא לשכוח שהשער האחרון שהבקיע בליגה, בעונה שעברה, היה שער ששווה אליפות בממשחק חוץ קשה בוויגאן תחת המון לחץ.
סימנטוב – המשחק היום היה משחק חוץ, לא נראה לי שגיגס היה זוכה לסטנדינג אוביישן גם אם היה מוחלף בדקה ה-90.

לירן שבתאי 8 בפברואר 2009

גדולתו של מועדון באה לידי ביטוי לא רק בתארים אלה גם בשיאים. ויוניטד העונה בדרך לנפץ אותם.
גיגסי- משורר בתנועה נדמה לי אמר עליו שגיא כהן וצדק. בתחילת המשחק שגיגסי פרץ בצד ימין והגיע לרחבה הוא ניסה להוציא רוחב, אך התבלבל בן הרגלים, ובתור שמאלי אני יכול להעיד שלרובנו רגל ימין היא ללכת ולעלות במדרגות ובחיי שבו ברגע ניסיתי להיזכר אילו ראיתי את גיגס כבש בימין אי פעם והכי קרוב שהגעתי זה בגמר נגד מינכן, שהוא בעט, שרינגהם המשיך, וקאפו בוכה עד היום. 40 דק' אחרי גיגס מנפץ את השיא!, בימין!, אגב לא איזה טיל לפינה או משהו,פס לאמצע, מתחת לשוער שלא ראה את הכדור ואני כבר ראיתי הכל. טוב כמעט הכל.
2.ואן דר סאר/וידיץ/ההגנה – מדהיםםם! רונן, במאמר אודות היריבות נדאל – פדרר, אמרת משפט שמישהי אמרה, "ברגע שמתלהבים מפעולה הגנתית, סימן שאתה מטורף על הספורט הזה". לא צריך להכביר במילים אחרי זה.
3.אי הפסדים רצופים בליגת האלופות – שאותו כמדומני החזיקו אייקס וביירן בצוותא ואנחנו שברנו אותו עם השוויון המסורתי נגד ויאריאל.
4.השיא המתוק הבא(לתשומת ליבו שלYB) – לעקוף את ליברפול במס' האליפויות ואנחנו בדרך המתוקה ביותר, לא בעונה דורסנית אלה בעונה פוסט דורסנית שלכאורה אנחנו אמורים להיות שבעים. לדוגמה ברצלונה אחרי הזכייה באלופות הפסידה את האלפויות, וזה ההבדל ביננו לבין השאר, יש לנו מסורת של ווינרים!! שפרגי טיפח, ועם זה מתסכל אותך ואת שאר אוהדי היריבות, אדרבה ואדרבה.
הנצחון הוא לא הדבר החשוב, הוא הדבר היחיד שחשוב. בעיניי לפחות.

ליאונידס 8 בפברואר 2009

הישג יפה שמשאיר טעם חמוץ של קרירה בינלאומית מפוספסת.
תתארו לכם איך היתה נראית רשימת ההשגים שלו במידה והוא היה איטלקי או גרמני.

באבא ימים Old Timer 8 בפברואר 2009

אביעד בסטנדרטים של מנצ'סטר יונייטד, להיות כתף אל כתף עם ליברפול במספר השערים שהובקעו זה מספרים רעים. אני לא יודע אם זה תקופת מעבר (התאקלמות וכו') או חלק ממגמה מודעת. יכול להיות שפרגוסון לומד עם הזמן לשחק כדורגל ציני יותר. יתכן שסאגת רונאלדו כן השפיעה על האמונה של פרגוסון ביכולת להשלים את תהליך הלטיניזציה ולכן הוא מעדיף לחזור לשחק אירופאי יותר. כדורגל של תוצאה שאת הניצנים שלו (או את השורשים שלו) ראינו במשחקי חצי הגמר של ליגת האלופות מול ברצלונה בשנה בעברה.

רק כדי להקדים תרופה למכה שאולי תבוא ואולי לא, אני לא אומר את זה במסגרת היריבות הלנקשיירית. אני לא רואה שום יתרון מוסרי או אסתטי במשחק התקפי. זו באמת תחילתה של אבחנה.כשאני שומע את פרגוסון אומר שהקבוצה שלו בכושר מצויין, אני מאמין לו שהוא מרוצה ממה שהוא רואה.

אמיר 8 בפברואר 2009

רונן,
כתבתי בדיון אחרי ההופעה המרגשת של גיגסי מול צ'לסי שהטור האחרון בו תסכם את הקריירה
לא ממש משאיר לך הרבה ברירות,הכותרת חייבת להיות:גדול שחקני היונייטד לדורותיה!
גם הסרים צ'ארלטון את פרגוסון יחמיאו לך על הבחירה.

נ.ב – צריך לבדוק בספרי ההסטוריה של הכדורגל האירופאי האם יש עוד שחקן שזכה בכמות
ובמגוון של תארים רב כל כך וזאת בקבוצה אחת.

סבוראי 8 בפברואר 2009

אביעד
לכל 15 האלופות האחרונות בפרמייר-ליג היה ממוצע שערים גבוה יותר מהממוצע של היונייטד העונה.

מאיר 9 בפברואר 2009

רונן היקר,
אתה אולי זוכר עד כמה אני שונא את יונייטד.
ואני כל כך מקווה שאינטר ידיחו את יונייטד.
אבל האליפות הזאת כל כך של יונייטד, וכל כך מגיעה ליונייטד.
כן.
(אגב, ליונייטד. לא "לכם". ואל תכתבו "אנחנו". לשחקנים, לצוות, ולמנויים מותר להגיד "אנחנו". כל היתר, תעשו טובה.)
שלך,
מאיר (המקורי)

איש 9 בפברואר 2009

YB- על סמך מה אתה קובע שהליגה השנה חלשה במיוחד? ממוצע כיבוש השערים לקבוצה זהה לזה של השנה שעברה (באופן יחסי כמובן כי העונה עוד לא הסתיימה). מבין "4 הגדולות" רק ליונייטד יש ירידה במספר הכיבושים. הקבוצה שבמקום האחרון צברה לאחר 25 מחזורים 22 נק', כפול ממספר הנק' שהיו לדרבי קאונטי בסיום העונה שעברה. 4 נציגות בשמינית גמר ליגת האלופות, מצטרפת חדשה לרביעייה המובילה. יכול להיות שלמעשה הליגה התחזקה והתקרבה לגדולות, לכן הן לא מצליחות לנצח כ"כ בקלות?!

לאונידס- אם הוא היה איטלקי הוא היה משחק במילאן ומוריד שם קצת את ממוצע הגיל. למזלנו הוא נולד נכון…

אגב- לפני 18 שנים גם התסרוקת שסקוט פארקר הופיע איתה למשחק היום הייתה רלוונטית.

ויוה ברסה! 9 בפברואר 2009

לא לעיניין סדרת האחת אפס הזאת אבל אי אפשר להיות בשיא כל הזמן.גם האליפות השלישית ברציפות של שושלת גווארדיולה בעוד שנתיים תהיה בטח הרבה פחות נוצצת מזאת של השנה.ובתור ברסאי בדם שנחנק בנוסח מאיר אינשטיין בהחטאה של ג'ון טרי בעונה שעברה אני מצפה מבעל הבלוג ונספחיו לתת לנו תמיכה מוסרית ורוחנית באולימפיקו בעוד מספר חודשים.ולא לשכוח שהמהפך של 99 התרחש בקאמפ-נואו ככה שאתם בכלל חייבים לנו.

אביעד 9 בפברואר 2009

באבא, אתה צודק. בשביל מנצ'סטר, להבקיע אותו מספר שערים כמו ליברפול זה מספרים רעים. הטענה שלי היא שזה לא כ"כ גרוע כמו שזה נשמע.
אני לא חושב שמדובר במעבר לכדורגל ציני יותר. אם כן, יש לנו סגל שלא כ"כ מתאים לזה.
אני נוטה לחשוב שמדובר בשילוב של גורמים – שובע אחרי 2 אליפויות רצופות + הצ'מפיונס, הירידה במספר הכיבושים של רונאלדו, הגעתו של ברבאטוב לתפקיד כה מרכזי וזמן ההתאקלמות הנדרש לכך. הטענה שלי שגם אחרי כל הבעיות הללו, 41 שערים ב-24 משחקים זה לא נתון כ"כ רע. באופן כללי, אולי גם האמרה שמייחסים בד"כ לכדורסל "בהגנה אין יום רע" תקפה כאן. כשהיצירתיות נתקעת, עדיין לא צריך להזניח את היסודות – סגירה נכונה, חיפוי הדדי וכד'.

רונן דורפן 9 בפברואר 2009

תומר – זה היה בדיעבד שער נפלא

מאיר (המקורי) – המממ… אני מקבל את טענתך, אבל בעידן בו אוהדים בכל העולם מוציאים כל כך הרבה אני לא יודע אם יש הבדל בין המנויים לסתם אוהדים. כל מי שממש עובד במועדון נצצא במקום אחר. בעניין אחר, באמת שמתי לב שהגיע מאיר אחר, עם סגנון קצת אחר… לא רציתי להגיד לו שהכינוי תפוס משום שלא נצפית תקופה ארוכה. אבל הכינוי הוא שלך אם תרצה בו.ֿ

YB- בהחלט לגיטימי לחשוב שהכדורגל הזה מגעיל. האליפות הזו היא במידה רבה ברוטאלית. כי יונייטד זוכה בה פשוט כי היא עדיין רוצה אותה באופן מטורף. לגבי רונאלדו. בדקתי את הסטטיסטיקה שלו. אין לו עונה גדולה כמו שנה שעברה, אבל הוא המבקיע המצטיין שלנו בכלל ובליגה והמבקיע מספר 2 בליגה בכלל (אחרי אנלקה). הוא בדרך למספרים לא פחות טובים מהעונה לפני שעברה בה היה שחקן השנה. יש שינוי גדול במשחק שלו – אבל מאז אמצע דצמבר אתה מרגיש אצלו ירידה גדולה בלחץ ומשחק קבוצתי למופת. כולל משחק מופתי נגד צ'לסי שפשוט הוציא את צ'לסי מהמרוץ לאליפות.
אגב, הרבה מאד מהגדולים ההיסטורים בכל מיני תקופות – פלה, מראדונה, קרויף, רונאלדו-הקודם נתנו את עונות ההבקעה הגדולות ביותר שלהם לפני גיל 24. זה פשוט תהליך שהוא צריך לעבור.

באבא – סאגת רונאלדו או עזיבת קירוש… אני חושב שמה שהתרחש היה שביונייטד באמת היה משבר בשלב מסויים העונה. וברגע המשבר הזה ואן דר סאר ווידיץ גילו מנהיגות והוציאו את יונייטד בכוח מהמשבר. עד נקודה שלקבוצה יש אמונה מוחלטת שהיא תנצח בכל משחק – גם בהמון משחקים בינוניים. אני חושב שזה מה שפרגי רואה.

הסטטיסטיקה הכי מפחידה לגביו היא שבוצעו עליו העונה הכי הרבה עבירות בליגה וביונייטד – ויותר מהמקום השני והשלישי ביחד. הוא פשוט משחק נגד אלימות ששום שחקן בעולם כרגע לא נתקל בה. אני לא יודע אם ראית את הכניסה של לוקאס ניל היום. נכון זה לא היה מסוכן ומיועד לפצוע. אבל זה היה בערך עשר מטר מהכדור.

לירן – המשפט על ההגנה היה ציטוט ממיכלי. הקרדיט הוא שלה

ויכסלפיש 9 בפברואר 2009

אמיר, קודם כל תביא בחשבון שלגיגס אין כלום בנבחרת, כמו ליתר האנגלים הפעילים ובניגוד לזידאן, הנרי טרזגה וצרפתים 98-2000 או גרמנים 90-96 כמו קלינסמן. השאלה הבאה היא מה חלקו בזכייה בגביע המחזיקות 1991 עם המחזור של מארק יוז בריאן מקלייר בריאן רובסון סטיב ברוס ופול אינס.

מבחינת גביע/ליגת אלופות הוא הרבה מאחורי פאולו מלדיני פאקו גנטו ויתר חברי ריאל 56-60 אייאקס ובאיירן של הסבנטיז או ליברפול 77-84. בקטגוריית שלושת הגביעים עליה נמנים שחקני יובנטוס 77-85 כמו קבריני, טרדלי ושיראה אין לו מקום.

נראה לי שעם כל הכבוד וההערכה, ובלי טיפת ציניות, המשמעות של גיגס היא בעיקר לוקאלית בניגוד למלדיני ואולי גם לראול.

אביעד 9 בפברואר 2009

סבוראי, הנה תרגיל מעניין (אם היה לי כוח לעשות אותו), כשאתה מחשב ממוצע שערים, האם לקחת בחשבון את לוח המשחקים של היונייטד? אני לא כ"כ בטוח שממוצע השערים של הקבוצות האלופות ב-15 השנים האחרונות, ב 24 משחקים שכוללים משחקי חוץ נגד כל הקבוצות שסיימו 2-11 בשנה שעברה, היה גבוה יותר מה 1.75 של היונייטד עד כה.

Yair 9 בפברואר 2009

אני חושב שיש 1-0 ויש 1-0, בניגוד לכמה מהתוצאות האחרונות, 1-0 בחוץ על ווסטהאם בכושר הנוכחי (של הפטישים) הוא תוצאה מצויינת בשבילנו, ולא עוד משחק מאכזב שבו לא הצלחנו לכבוש יותר משער אחד, מי החליט שלמנצ'סטר יונייטד יש את הזכות להביס כל קבוצה שהיא נתקלת בה?

גיל 9 בפברואר 2009

גיגס יכל לשחק בנבחרת אנגליה אבל בחר לשחק בויילס. ניתן רק לשער מה היה אילו..

גיל 9 בפברואר 2009

שונאי יונייטד כל הזמן אומרים שאנחנו חמדנים. אז הנה, אנחנו לא חמדנים. מסתפקים ב1:0 קטן.

גרץ 9 בפברואר 2009

לא יודע אם יש לו שער בכל עונה, אבל על פי וויקיפדיה – דוויט יורק ערך את הופעת הבכורה שלו במדי אסטון וילה במרץ 1990. היום הוא בסנדרלנד.
סתם, למי שתהה אם יש עוד כמו גיגס.

סבוראי 9 בפברואר 2009

אביעד – באמת נתון מעניין, תודה
כמובן שאני לא יכול לבדוק גם את ההשפעה שלו :)

אני בספק אם הנתון הזה אמור להשפיע לרעה על כמות הכיבושים.
כי זה למעשה אומר שהיונייטד שיחקו יותר משחקי בית קלים, בהם הם אמורים לכבוש בקלות. למעשה הנתון הזה אמור להשפיע לרמה על כמות הנקודות אבל לא בהכרח על כמות הכיבושים.

גיל 9 בפברואר 2009

יורק שיחק באוסטרליה כמה שנים כך שהוא לא כל הזמן היה בליגה האנגלית.

אביאל 9 בפברואר 2009

ויוה ברסה! : נראה את בארסה מול אחת הגדולות של אירופה ואז נראה אם בהחלט מדובר בקבוצה גדולה, הליגה הספרדית היא יותר פתוחה מטבעה וההגנות שם לעומת האיטלקיות והאנגליות הן די בדיחה, נחכה לרבע או חצי גמר האלופות כדי לראות.

תומר 9 בפברואר 2009

רונן-לעיניים אובייקטיביות אלה שלא זוכרות כמה שנים גיגס כבש בליגה האנגלית והאם זה שער ראשון השנה זה היה שער אסתטי במבט ראשון:)
אבל אני רוצה לומר משהו על ההתאחדות האנגלית שהיא לגמרי שכונה.איך זה שנותנים לקאפלו לאמן גם את יונייטד וגם את הנבחרת?

יואב 9 בפברואר 2009

רונן,
האליפות הזאת עדיין לא הוכרעה.בלי עין הרע, טפו טפו טפו.
אמיר,
גיגס הוא שיאן זכיות האליפות באנגליה(10 כאשר השיא לפניו עמד על 8-פיל ניל ואלן הנסן).מבחינת אליפויות מקומיות, זה בוודאי שם אותו בצמרת האירופאית.

יונייטד לא משחקת שונה משנה שעברה או מלפני שנתיים.ההדגשים ההתקפיים הם אותם הדגשים ומספיק לראות את סקולסי וקאריק בקישור כדי להבין שיונייטד משחקת ללא גרזן אמיתי אלא עם שחקנים שחושבים התקפה ועומק. מגינים כמו אברה ורפאל ניזונים בראש ובראשונה מהתמיכה למעלה(ההעדרות של אברה, מכמעט חצי ממשחקי הליגה עד עכשיו, היא מכה אנושה למשחק האגפים וההתקפה של יונייטד).
חלק מהסיבות לחוסר השטף ההתקפי הן-
סאגת הקיץ של רונאלדו והירידה לאחר שיא, המירמור של טבז מהגעתו של בארבטוב(והנכונות לשלם עליו את מה שהובטח שישולם לו)וחוסר החתימה על החוזה, הפציעות הקטנות של רוני שמוציאות אותו מהפוקוס, וגם ההשתלבות של בארבטוב כמו שאביעד ציין.וכמובן, רצים לאליפות שלישית ברציפות לאחר השיא הגדול של שנה שעברה.
באבא, אני מסכים שפרגי הפך להיות טקטי וציני יותר באירופה. הכישלונות שם, חייבו אותו למחשבה והסתכלות אחרת(ואת קירוש). אבל בזירה המקומית כלום לא השתנה מלבד העובדה שהחלק הקידמי, משחק פשוט פחות טוב כרגע אבל עדיין מוכשר ומגוון מספיק בשביל לספק הברקה אחת או שניים כדי לנצח משחק. אבל אני לא רואה מגינים שלא עולים, או קשרים שלא מצטרפים. מה שאני כן רואה זה חלק קידמי לא מסונכרן וזורם ושני בלמים ב"זון" שפשוט לא צריכים הרבה עזרה בשביל להתמודד עם מה שבא.

יואב 9 בפברואר 2009

לירן,
זכור לי שער נהדר של גיגס מול יובה בדל אלפי, כשהוא מסיים בימין מול בופון, לאחר פריצה מחצי מגרש.

cookie-monster 9 בפברואר 2009

אביעד וע"פ מה החלטת שיונייטד משחקת מול "יותר בונקרים מכל קבוצה בליגה"

אביעד 9 בפברואר 2009

קוקי מונסטר – על פי מה שראיתי במשחקי הליגה האנגלית העונה. ראיתי 90% ממשחקי היונייטד ובערך חצי מהמשחקים של ליברפול וצ'לסי. אם זה לא מדגם מייצג בעינייך, אתה מוזמן להתייחס למשפט הזה כשגוי.
סבוראי, למען האמת אפשר לבדוק את הנתון הזה, אבל יש גבול :) בכל מקרה, לוח משחקים כזה משפיע בהחלט על הכיבושים – ככל שיש פחות משחקים "קלים" יש פחות כיבושים. משחקי בית נגד קבוצות קטנות לא מבטיחים מספר שערים רב ולו רק בגלל העובדה שבמשחקים כאלה הקבוצות האורחות הרבה יותר נוטות להסתגר, גם בפיגור.
תומר, אם תשאל את בניטז אז התשובה לפיו תהיה "בגלל הכוח והקשרים של דייויד גיל בהתאחדות" :)

בוקע 9 בפברואר 2009

אני די חדשה פה, ולמען האמת לא הכרתי את הבלוג הזה עד שקראתי את הטור הגאוני על סולסשיאר והתנ'ך. אבל עדיין, אני יכולה להגיד בוודאות שאני אחת האוהדים (ובכוונה אני משתמשת בלשון זכר)הגדולים ביותר של מנצ'סטר (וגם זה על אף גילי הצעיר).
חשוב לי להגיב קצת על כל מה שכתוב פה.
סדרת הנצחונות 1-0 של מנצ'סטר בזמן האחרון די מבזה את הקבוצה שהיא מנצ'סטר, קבוצה שנבנתה על ההגנה הטובה ביותר וההתקפה הטובה ביותר. מעולם לא היתה כזו עונה עם מעט כיבושים, ןלדעתי זה נובע מסיבה אחת בלבד. רונאלדו. הבטחון הבלתי מעורער שפרגוסון נותן בו מגיע לפעמים לשיאים די מזעזעים. אני מבינה את האהבה של רוב אוהדי יונייטד כלפיו, אבל לפעמים צריך להודות באמת, הבן-אדם לא רוצה להיות יותר באנגליה. הוא לא משקיע כמו פעם, הוא אנוכי, הוא שוכח שהוא משחק בקבוצה הגדולה בעולם (ויסלחו לי כל אוהדי ברצלונה, אין מה להשוות), ושיש עוד שחקנים גדולים מסביבו. אני אמרתי בתחילת העונה שאם הוא רוצה לעזוב, שיעזוב. אנחנו יכולים להסתדר מצוין גם בלעדיו… וכרגע אנחנו מוכיחים שאנחנו יכולים להסתדר גם למרות היותו גורם מפריע בקבוצה. לא יתכן שכל בעיטה חופשית יתנו לו לבעוט, לא יתכן שכל פעם שהכדור יגיע אליו הוא ינסה לעשות להטוט, והעונה רובם מסתיימים, ודי בקלות, ברגלי שחקני היריבה או מחוץ למגרש.
כולנו צריכים להתמודד עם המציאות. אנחנו לא צריכים אותו (וכן, אני אומרת אנחנו. כי אולי אני לא חברה באימפריה שנקראת מנצ'סטר יונייטד, אבל בוודאות אני חלק מהם…).
יש לנו את ההגנה הטובה ביותר בעולם, יש לנו שחקנים כמו ראיין גיגס, שאין שחקן כמוהו בעולם (כל השחקנים הצעירים של מנצ'סטר מעריצים אותו והוא היחיד שכל אוהד, גם של קבוצות אחרות, מעריך, ואולי הכי חשוב, הוא גאון כדורגל! הוא לא כוכב פופ כמו בקהאם או רונאלדו, אבל בראיית משחק ובמחשבה, הוא עולה על שניהם גם יחד), יש לנו צעירים שלא נראו כמותם מעולם, יש לנו מסורת של נצחון גם לאחר פיגור, יש לנו גאווה ויש לנו נשמה, שזה הרבה יותר ממה שיש לקבוצות אחרות.

having said all that, כל נצחון חשוב, והמטרה מקדשת את האמצעים…
וכמילותיו של סיר מאט באזבי הגדול:
"at united we strive for perfection, but if we fail, we might just have to settle for exellence".

סימנטוב 9 בפברואר 2009

אביעד נראה לך שפרגי היה מחליף אותו במשחק ביתי? לא בטוח, לא זוכר הרבה משחקים שפרגי החליף שחקן בסוף המשחק בשביל Standing Ovation

גיל 9 בפברואר 2009

לדעתי, הכל מזימה גאונית של פרגוסון להכין את מנצ'סטר לעידן של אחרי רונאלדו. אחרי השנה הזו, עזיבה שלו תראה פחות טראומתית ולא תהיה ירידה גדולה ביכולת שלה כקבוצה.

גיל 9 בפברואר 2009

בוקע, יפה כתבת אבל לעולם זו מילה גדולה מדי. היו למנצ'סטר עונות שבהן לא הבקיעה הרבה, למשל העונה הראשונה שבה צ'לסי לקחה אליפות. דווקא עם מיעוט השערים ההשג שלה גדול יותר.

מאיר המקורי 9 בפברואר 2009

רונן, תודה שזכרת אותי.
לא אכפת לי להפוך למאיר המקורי, וכל עוד אתה מבדיל, שמי הטוב יישאר נקי.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 9 בפברואר 2009

מאיר המקורי,,התגובה שלך כל כך לא מקורית.
היתכן שפיצול האישיות בין שורות 1 ו 2 לשורה 3 הוא הוא המקורי??

השימוש במינוחים של "אנחנו" וכל השאר הו חלק מהווית האהדה לקבוצה, כל אחד וקבוצתו,למעט אלה שהשינאה היא "מקצוע" עבורם…

יוסי מזרחי 9 בפברואר 2009

התגובה למאיר המקורי היא שלי

יוסי מזרחי 9 בפברואר 2009

שמישהו יעשה סדר בין שני ה"מאירים", המקורי ע"פ רונן והזיוף המקורי על פי בעליו…

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 9 בפברואר 2009

מסתבר שהשיא של כריס וודס (1,196 דקות ללא ספיגה) שאותו כביכול שבר אתמול ואן דר סאר הושג בכל המפעלים שבהם ריינג'רס השתתפה ואילו ואן דר סאר ספג 3 שערים במשחק נגד גאמבה אוסאקה בטורניר ביפן.
לכן נראה שהשיא שנשבר אתמול הוא דווקא של בובי קלארק מאברדין שבעונת 70-71 שמר על שער נקי במשך 1,155 דקות במשחקי הליגה בסקוטלנד.
ואן דר סאר עומד כעת על 1,212 דקות ללא ספיגה במשחקי הליגה כאשר השיא העולמי של אבל רנסו מאתלטיקו מדריד נמצא בהישג יד (1,275).
משחק ההשלמה נגד פולהאם יהיה על כן חשוב ביותר גם משום שנצחון יאפשר פער של 5 נקודות מליברפול ושער נקי נוסף יהפוך את ואן דר סאר לשיאן עולמי.

מאיר המקורי 9 בפברואר 2009

יוסי מזרחי, קודם כל תודה על החתימה שנתת לי מחוץ לימק"א אחרי אימון בסוף שנות השבעים. אני זוכר שהיא היתה על דף ירוק. אני לא זוכר מי עוד חתם, נדמה לי ג'אנו, חנן אזולאי, נוימן ועוד כמה. אבל מלמיליאן לא היה, את זה כמובן אני זוכר.

בכל מקרה, אני לא רואה סתירה בין העובדה שאני לא סובל את יונייטד ומאחל לה כשלונות, הפסדים, מבוכות ודכאון, ובין העובדה שאני מרים דגל לבן בשם כל הליגה שאינה יונייטד ואפילו מוחא כפיים. ואפילו מודה שאני אוהב את גיגס וסקולס, מושאי הפוסט. 13 משחקים בלי לספוג שער, או מה שזה, עזבו, אף אחד לא מדגדג את הקבוצה שאתם אוהדים (והעיקר שנסרי הוא האחרון שכבש, ועוד איזה יופי של גול, ולא לשכוח מי ניצח במשחק ההוא, וגם באולד טראפורד…)

גיל מזימבבואה 9 בפברואר 2009

בוקע ברוכה הבאה (מברך בשם רונן), את ממעיטה בערך של רונלדו אולי מפני שראיית המגרש שלך לוקה בחסר. שחקן לא נמדד רק בגולים או בבישולים. שימי לב איך כל משחק הוא מרכז סביבו 3 שחקנים דבר שפותח את ההגנה לגמרי, שימי לב שהוא באגף המגן שלו לא עולה בכלל דבר שמוריד לחץ מההגנה שלנו, שימי לב כמה עבירות הוא סוחט וגם אתמול היה חייב להישרק פנדל לטובתו. ויש עוד הרבה מאד דברים לזכותו שחבל שאת לא רואה.
לגבי אתמול – משום מה נראה לי שטבז לא תיפקד כי הוא היה במין התרגשות מסוימת ולראיה הוא אמר שאם הוא יבקיע הוא לא יחגוג לכן נראה לי שמבחינת יכולת הוא היה קצת חלש. אבל פרגסון הגאון מה עשה? על אף משחק חלש לא מוציא אותו אלא משאיר אותו עד ה – 3 דקות האחרונות לקבל מחיאות כפיים מהקהל של יוניטד ווסטהאם.
האם זה רק אני או שיש עוד אנשים בבלוג שמתים לתרגום (ולא חשוב באיזה שפה) בזמן שפרגסון מדבר?

סימנטוב 9 בפברואר 2009

גיל מזימבבואה: שנים שאני מת להיות זבוב על הקיר…

רפאל 9 בפברואר 2009

ללירן (תגובה 22) מי שבוכה כמובן זה לא קאפו אלא סמואל קופור.
ואגב, אם מאמן מכבי נתניה לא היה יוצא בטעות הגדולה בהיסטוריה של היצפלד, לא היה טרבל…
לחובבי ההימורים : יונייטד במשחקי חוץ זה אנדר 2.5 שמניב רווחים יפים לאורך העונה.
לחובבי הטריידינג : סגרו ההימור במחצית.

אביעד 9 בפברואר 2009

מאיר (המקורי), אנחנו לא שוכחים- הניצחון ההוא של ארסנל לא היה באולד טראפורד אלא באמירויות…

מאיר המקורי 9 בפברואר 2009

אביעד, נכון, טעיתי.

רונן דורפן 9 בפברואר 2009

מאיר – מה שאני עדיין לא מבין. לארסן וונגר הייתה קבוצה בדיוק כמו יונייטד של השנתיים האחרונות. קבוצה שיכולה לרמוס אותך בכדורגל יפה, אבל אם גררת אותה לקרב אלים, היא תגרד את ה0-1 בכל מגרש. והוא פשוט השמיד אותה. אחת הפעולות המטורפות בתולדות הכדורגל. קמפבל, ויירה, ליונדברג – כולם צעירים מריאן גיגס.

יוסי מזרחי 9 בפברואר 2009

מאיר המקורי (תגובה 55):
תודה על המחמאה, אבל למרות השם והגיל הדומים וכמובן הקבוצה הנכונה, אני לא יוסי השוער.
דוקא כאוהד בית"ר, אני סולד משנאה לשמה, שלא מעט ממנה בא מ"אוהדים" שלנו.
לכן אני מתקומם נגד חלק מהדברים שלך.
ולסיום עם חיוך:

זכור כמה גדולים אתם יוצאים כשיש לכם את יונייטד ממול….

אורי 9 בפברואר 2009

סקולארי פוטר, ולא אחר מאשר אברם גרנט בדרך.

אורי 9 בפברואר 2009

ורונן צדק בהימור שלו:
http://www.ronendorfan.com/?p=763

תרדו לקטע "פיטר קניון"

ליאונידס 9 בפברואר 2009

סקולארי פוטר!
יש מצב שגרנט יחזור?!

עומר ח. 9 בפברואר 2009

מינוי חוזר של גרנט נשמע לי כמו רעיון עוועים שהעיתונות מנפחת, בלי בסיס ריאלי מאחוריו. עם זאת, כבר קבע קארל מארקס כי "ההיסטוריה חוזרת על עצמה. קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה" (וזה בלי להגיד מילה על ביבי והבחירות מחר).

אביעד 9 בפברואר 2009

לפטר את סקולארי… אפילו קבלת ההחלטות בליברפול פתאום נראית הגיונית ושקולה.

גמאני 9 בפברואר 2009

לא ניראה הגיוני שהם יחזירו את גרנט למרות שאם היו מציעים לו הוא בטח היה רץ לשם במהירות של שיא אישי מבחינותו.
אני חושב שמהתחלה היה ספק מסויים לגבי סקולארי-הוא אימן ברמת לחץ כזאת רק נבחרת וזה לא אותו דבר.כנראה שבסוף הוא לא סיפק את הסחורה.
לגבי יונייטד-מישהו אמר פה קודם שאולי הליגה השנה דווקא יותר חזקה בגלל שהקבוצות הקטנות יותר חזקות ואני מסכים עם זה-מבחינת קצב צבירת נקודות והבקעה לא נופלים מאף שנה.
ואם הסטטיסטיקה על רונאלדו נכונה אז כל הכבוד לו.מעניין מי מקום שני ושלישי והאם רונאלדו עוקף אותם רק בכמות העבירות שהוא סופג או גם באיכות…

cookie-monster 9 בפברואר 2009

מיותר לציין שאין הסכמה אביעד, אבל הנושא הוא משהו שלא בדיוק קל להוכיח אז נעזוב.

לירן שבתאי 9 בפברואר 2009

לרפאל:
תודה על התיקון.
לגבי החילוף של מתיאוס אז אפשר לומר שאילו פרגי היה שומר על השבלונה, קרי בקס בימין וגיגסי בשמאל במקום בלוקמפיס לא היינו זוכים לסנסציה הגדולה והמתוקה ביותר אלה לנצחון בין 2 ל1 אפס לטובת יוניטד, אני אפילו לא מזכיר את ההעדרות של קין וסקולס. בקיצור על אם ועל מה אפשר לכתוב ספר.
לרונן, גם לי תמוהה מאוד כל הפירוק של ה"בלתי מנוצחים" בראשת הגוורדיה הצרפתית, הכדורגל שלהם היה מלכת מחשבת, בין המבריקים שראיתי והיא הייתה לקבוצה היחידה שבאמת חששתי מפניה בתור אוהד יוניטד. מי שהולך לישון אם תינוקות שלא יתפלע שהוא קם עם ריח של פיפי.

רונן דורפן 10 בפברואר 2009

אורי – לא הייתי ממהר לקחת קרדיט, כי מצד שני התפעלתי מסקולארי… לתקופה מסויימת

מאיר 10 בפברואר 2009

רונן, אני לי מה לומר להגנתו של ונגר.
אולי רק שליונברג באמת ירד ברמתו אחרי גיל 30 – יש פנומנים כמו גיגס ובקהאם, ויש את הרוב. לגבי ויירה, קמפבל ויותר מכך – עיבוי הסגל גם שאין פציעות, כולל בשחקנים שעברו את גיל 25 – זו בטוח טעות.
יחד עם זה אני חייב להגיד שעדיין הרבה בכדורגל קשור לשפיץ של הנעל או לגרוש של הלירה או איך שלא קוראים לזה. בעונה שעברה ארסנל היתה בעמדה מצויינת והובילה את הליגה עד בערך התקופה הזו. אני מאמין שאם לסאנה דיארה לא היה נמכר לפומפי בינואר, ועם טיפה פחות חוסר מזל לארסנל וטיפה פחות מזל ליונייטד (ואני מדבר על פנדלים בדקה 90 וכאלה) – ה-4 נקודות הפרש בין ארסנל ליונייטד היו יכולות להיראות אחרת.
שלא לדבר כמובן על הפנדל של ג'ון טרי ו-2 הנקודות של צ'לסי עצמה מהאליפות.
מה היינו אומרים כולנו אז? כל התיאוריות היו מתהפכות.

מאיר המקורי 10 בפברואר 2009

יוסי מזרחי – גם אני (וגם המכולתניק שלי, שהיה אתמול בבלומפילד) נמנים על הקומץ השמאלני/סובלני של אוהדי בית"ר, כמוך.
יחד עם זאת, אני שונא את יונייטד.
ואת מכבי תל אביב.
עמך הסליחה.

ויוה ברסה! 10 בפברואר 2009

הרגולציה באתר לא משהו כנראה.תראו איזה מילה נוראית מופיעה בתגובה 67. בעל הבלוג-לטיפולך

אביעד 10 בפברואר 2009

ויוה ברסה! – מה אני אעשה… כבוד לחלק מבני המשפחה (שבחרו בדרך הלא נכונה) עדיין יש לי…

Comments closed