במחשבה של 24 שעות. המהלך הבודד המזהיר ביותר בקריירה של גיגס

לא שער של טיקי טקה. שער של פלייסטיישן

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

השער הבא מתאפיין בחוסר סבלנות. הוא בטח ובטח לא דוגמא למשחק מסירות סבלני על הקרקע. תשע שניות חולפות מהרגע שהכדור עוזב את קצת רחבת החמש ועד שהוא ברשת השניה – שמרוחקת בדיוק 100 מטרים משם.

הסיבה למהלך הזה היא טכניקה גאונית. בשידור המשחק עצמו לא כל כך שמתי לב למתרחש. אבל מה שגיגס עשה כאן הוא תנועה אחת שבו הוריד כדור שוער מהאוויר בנגיעה אחת ובנגיעה שני שלח מסירה של 35 מטרים בדיוק של מילימטרים לשחקן שמתחמק משני שחקנים ומלכודת נבדל. זה משלב טכניקה כמעט בלתי אפשרית עם רעיון גאוני.

במחשבה של 24 שעות. זהו בעיני זהו המהלך המדהים ביותר מבחינה טכנית בכל הקריירה של גיגס. יותר מהשער מול ארסנל. הוא משלב הרבה יותר. לא רק טכניקה, אלא דמיון, תפישת מרחב, קריאת ההגנה. ואיזשהי פשטות על אחד הדברים הכי לא פשוטים שראיתי.

או כפי שאומר לי ניצן חורש – כוכב להקת אלקטרה:

זה לא טיקי-טקה.

זה תיקתוק!

–>

האברסט (שנדאל לא הגיע אליו)
בצער רב וביגון קודר

165 Comments

בליקי 27 בינואר 2011

רונן, אני הוזה או שמשהו הפוך על החולצות?

דורפן 27 בינואר 2011

אתה לא הוזה. הוידאו באמת היה הפוך מאיזשהי סיבה…. החלפתי אותו

danny 27 בינואר 2011

Just lovely to see the "old guy" out play, out run and out smart the young boys. He has a few more great years coming

טל 27 בינואר 2011

מה המרשים אצל גיגס זו לא רק היכולת שלו לשחק בגיל מבוגר ברמות הכי גבוהות. כלומר זה מרשים, אבל זה לא דבר כל כך חסר תקדים (ראה מקרה זאנטי). מה שמדהים במקרה שלו, זו העובדה שהוא משחק בעמדה שלכאורה היכולת לתפקד בה הכי נפגעת ככל ששחקנים מתבגרים, בגלל חשיבות המהירות לשחקן אגף.

די בלתי נתפס לחשוב שהוא בן גילם של שחקני אגף כמו פיגו וריבאלדו שנחשבו בשיאם אולי לגדולים ביותר, אבל לא רלבנטים כבר שנים ארוכות. ריבאלדו למשל, היה שחקן גמור לפני 7-8 שנים. אפילו בקהאם שהוא לא שחקן שתלוי במהירות שלו כמו גיגס, כבר לא רלבטי לא מעט שנים.

דורפן 27 בינואר 2011

טל – מילא ריבאלדו ופיגו. אני זוכר לפחות פעמיים שאמרו שפרגוסון חייב להביא שחקן מסויים כמחליף לגיגס. הפעם הראשונה הייתה הארי קיואל והשניה דמיאן דאף. גם רובן היה אמור לרשת אותו – והוא אולי טוב מגיגס עכשיו אבל על פי הפציעות שלו אני לא בטוח מי נעלם קודם.

טל 27 בינואר 2011

להחליף שחקן מבוגר בשחקן צעיר זה דבר טיבעי. הנקודה היא שריבאלדו ופיגו הם בני גילו של גיגס והם שני שחקני האגף (היחידים?) שבשיאם נחשבו לטובים ממנו מבין בני הדור שלו. המחשבה על אחד משניהם, כיום, כשחקן הרכב לגטימי בקבוצה שהיא אחת המועמדות הגדולות לזכיה בליגת האלופות, היא לא פחות מהזויה.

ריבאלדו עוד משחק (חתם בסאו פאולו, לא?) ואם היו מביאים אותו לקבוצה צמרת בישראל זו הייתה נראית כמו בדיחה.

דורי 27 בינואר 2011

הבדלים במוסר עבודה. תהרוג אותי אם אני מבין למה גיגסי, או כל בן אדם אחר, אחרי 20 שנה של אימונים מפרכים בקור יתמיד בגישה ספורטיבית במקום להינות מהחיים ומכל הג'ובות שעשית. יש לך ספק עם מי יותר כיף לשבת לבירה, עם גיגסי האתלט המושלם המרובע והסגפן, או עם ריבאלדו/רונאלידיניו שישלפו לך איזה קערה של קוק א-לה סקארפייס.

אתה עובד כדי לחיות, או חי כדי לעבוד?

ניר 27 בינואר 2011

טל – מאותה סיבה שמליארדרים ממשיכים לקום כל בוקר לפקח על עסקיהם ולחפש את הדבר הבא למרות שגם הנינים של הנינים שלהם לא יצטרכו לעבוד יום אחד, הוא פשוט נהנה מזה ואוהב את זה, וכל עוד הוא יכול להמשיך לשחק ברמות האלה ולצבור עוד רגעי תהילה אז הוא עושה זאת, סך הכל נשארו לו עוד שנתיים- שלוש גג ואחרי זה יהיה לו את כל שארית חייו להתענג על כך, ואגב אני אישית הייתי מעדיף לשבת בפאב ולראות משחק עם גיגסי על פני ריבאלדו, אני בטוח שיהיה יותר מעניין לדבר איתו.

אורי דב 27 בינואר 2011

הלו, לשחק כדורגל כל יום, זה לא כזה סבל…

טל 12 27 בינואר 2011

שחקן ענק.מסירה נהדרת. מגיע קרדיט גם לשוער שנתן מסירה בסגנון קומאן

לירן שבתאי 27 בינואר 2011

גיגס מדהים. וגם סקולס, איזה כדורים מדודים הוא חילק אתמול. אגב טיקי טקה, לכל בארסה אין שחקן עם מסירה מדויקת מ30 והלאה כמו סקולסי. והשליטה של גיגס, מזכיר לי איך הייתי מתלהב מהעצירות כדור של זידאן. בכלל, לפעמים עצירות כדור מרשימות יותר מדריבלים. זאת למשל.

דורפן 27 בינואר 2011

לצ'אבי יש. אבל הם לא משתמשים כלל במסירות כאלו

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

אז איך אתה יודע שיש ? סתם קנטרנות…

לירן שבתאי 27 בינואר 2011

כן, אבל לסקולס הקרן לייזר מגיעה רחוק יותר. אם כבר צ'אבי, בהשוואה בניהם (וסקולס בשיאו) מי לדעתך יותר טוב? אני חושב שאין תחרות וסקולס בשיאו עדיף מהסיבה שהוא גולר יותר טוב.

דורפן 27 בינואר 2011

לירן – אין תחרות כי צ'אבי ווינר גדול בהרבה

אדם 27 בינואר 2011

סקולסי by far.. עם כל הכבוד לצ'אבי ויש המון, אף אחד לא יכול להתכחש לעובדה שהפריצה שלו הייתה מאוחרת.. בזמן שהליגה הספרדית הייתה יותר איכותית מהיום אני זוכר דיבורים על זידאן, ריבאלדו, ולרון ואפילו איימאר.. צ'אבי לא נחשב בלליגה שלהם, אפילו בגמר של 2006 מול ארסנל הוא ואנייסטה פתח על הספסל.
סקולס הוא שחקן יותר טוב וזה לא משנה לי התארים הבינלאומיים שבהם זכה צ'אבי ואפילו החלק הגדול שלו בזכייה שלהם. להגיד שצ'אבי יותר ווינר מסקולס זה מופרך, במיוחד לאור העובדה שאנגליה היא פשוט נבחרת גרועה, בשום שלב ב-15 השנים האחרונות ניתן היה לטעון שלאנגליה יש את הסגל הטוב ביותר והעמוק ביותר, לגבי ספרד ניתן לטעון שב-6 השנים האחרונות כן היה לה סגל מהטובים בעולם.
מבחינת כדורגל נטו, זה השחקן הכי מושלם שאני ראיתי יחד עם זידאן.

יואב 27 בינואר 2011

זה בדיוק מה שזידאן ודווידס אמרו על סקולסי בזמנו-״הקשר הטוב של דורו״.

דורון 27 בינואר 2011

By far…?!

אין תחרות, הא? אחרי הכל, מה כבר צ'אבי השיג בקריירה שלו…

תהיה בטוח שסקולס עצמו רוחש לצ'אבי הרבה יותר כבוד ממה שאתה רוחש לו.

moby 27 בינואר 2011

סקולס? בדורו? יש גבול לאהדה אפילו בבלוג זה.
מול מי אתה משווה אותו שהוא כזה בדורו?
הבעיה עם סקולס היא ההגדרה שלו. מה הוא בדיוק?

אדם 27 בינואר 2011

אני אוהב את צ'אבי, אבל סקולס הוא באמת קלאסה אחרת, לא תמצא עוד שחקן בעולם שהיריבים שלו רוחשים לו כל כך הרבה כבוד, וזה לא רק דוידס וזיזו. ויירה והנרי אמרו תמיד שהוא השחקן הכי טוב בפרמיירליג, פברגס אומר "אני שואף להגיע לרמה שלו" הוא לא אמר את זה על צ'אבי.
סקולס נחשב ע"י רבים כשחקן החכם ביותר שהם שיחקו מולו, יש כאלה שאמרו עליו שהוא פשוט "בלתי ניתן להשגה" מבחינת שמירה אישית.
ליפי אמר שסקולס הוא הבחירה הראשונה שלו בקבוצת החלומות שלו.

אני אסיים במשפט אחד שפעם שמעתי " סקולס היה צ'אבי לפני שצ'אבי ידע שהוא צ'אבי"…

טל 27 בינואר 2011

אתה מודע לזה שהוא יותר מבוגר בשש שנים?

דורון 27 בינואר 2011

יש עוד כמה פרטי ויקיפדיה שלא התאימו לעמדה שלך, כמו למשל שפול סקולס הוא השחקן שקיבל הכי הרבה כרטיסים בתולדות ליגת האלופות. הוא היה ממזר קשוח, תחרותי מאוד, ושחקן מצוין, אבל לא בדיוק Role Model כשמדובר בקלאסה.

להגיד שהוא שחקן עם קלאסה אחרת, ולהסתמך על ציטוטים של כדורגלנים אחרים, זה כמעט כמו להסתמך על ציטוט של אייל ברקוביץ' ביחס לאיציק זוהר, נגיד.

ולמה אתה חושב שלא אמצא שחקן שיריביו רוחשים לו כל כך הרבה כבוד? אני בטוח שתמצא ציטוטים לא פחות מחמיאים על גיגס, ויירה, באלאק ועוד רבים אחרים. זה הכל ענין של טעם.

גיל 27 בינואר 2011

זה רק מוכיח שכשהכדור נמצא ברגליים הנכונות, מושגים כמו זמן ומרחב הופכים ללא רלוונטיים. אגב, גם השליטה של צ'יצ'ריטו בכדור לא פחות ממדהימה. לעצור כדור על המקום כמו שהוא עשה זה משהו נדיר. אני מרגיש שממנצ'סטר עשו שוד לאור יום עם ההבאה שלו.

סימנטוב 27 בינואר 2011

לא הייתי חושב על זה, אכן מבריק
אני זוכר את גיגס הצעיר נלחם על כדור עם סטראכן (כשהיה לידס?) וסטראכן משכיב אותו הוא פשוט קם והמשיך

יואב 27 בינואר 2011

לכן גיגסי הוא הווינגר הגדול ביותר שראיתי (וכנראה בטופ פייב בכל הזמנים). אורך הקאריירה, היכולת לרכוש כלי נשק נוספים ,האסתטיות, המצאתו מחדש(כקשר מרכזי לעת מצוא), פיתוח הקילינג פס. פרגי לא לקח אליפות בלעדיו…

גיא אלון 27 בינואר 2011

לדעתי יש כאן מקרה קלאסי של מסירה שהיתה "long shot" (תרתי משמע) שהצליחה, ואז פתאום מנתחים את ראיית המשחק המופלאה, הטכניקה והדיוק.
לדעתי במשחק כדורגל ממוצע יש לפחות עשר נסיונות מהסוג הזה. בערך אחוז מהם מצליח, וזה תלוי בהתחברות של הרבה גורמים באותה שניה. לעשות מזה איזו גאונות גדולה זה נראה לי קצת מרחיק לכת.
אולי הייחוד הוא שזה הצליח לו בדיוק בזמן שהקבוצה היתה צריכה את זה.

יוני 27 בינואר 2011

גיא, לדעתי זה קצת יותר מזה. יש הרבה דרכים להשתלט על כדור שוער. זו הייתה פנטסטית. מישהו כתב בפוסט המשחק שזה היה כמו להשתלט על בלון, רק שזה ממסירה על 60-70 מטר…
תוסיף לזה שחרור מסירה לגול תוך שנייה. גם האחוז שמצליח, לדבריך, כבר לא משלב מסירה לגול ישר אחרי ההשתלטות…

אד הורטון 27 בינואר 2011

אני מגיב כאן כי לפוסט (?) של לוינטל אני לא רוצה להיכנס ואינני יודע מה כתוב בו. הספיקה לי התמונה.
לא ראוי, לא מכובד ובעיקר לא מכבד- לא את קוראי האתר, לא את התוכן המוצג בו ולא את כותביו (כולם).
חשבתי שמכוונים כאן גבוה. מסתבר שהגעתי לוואן לבעלי מנת משכל גבוהה.

אף אחד 27 בינואר 2011

יש לך למטה שמות של כל כותב על לינק לעמוד עם כל הכתבות שלו.

שלו 27 בינואר 2011

רונן, אני שאלתי את השאלות האלה אחרי המשחק נגד ברמינגהאם,
האם לאורך קריירה הוא הקשר השמאלי הכי מרגש שראינו, הכי טוב אני לא יודע, הכי מרגש

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

יש כמה דברים שעוזרים לגיגס להמשיך ולשחק ברמה הגבוהה ביותר וביכולת כזו.
יוגה,הוא החל לעשות זאת לפני כ 7 שנים בערך והפך להיות גורו של העניין ויש שחקנים נוספים ביונייטד שהחלו לחקות אותו בעניין.
אבל מעבר ליוגה ולאתלטיות(ותודה לאבא שלו שחום העור שהוריש לו גנים טובים)
יש 2 דברים שגיגס למד,ינק ביונייטד ועד היום זה מה שהופך אותו לכל-כך מוצלח,
הדבר הראשון זה ברגע שהוא מאבד כדור,הוא רודף חזרה בספרינט אחרי השחקן שלו איבד את הכדור,הדרייב הזה זה משהו שטבוע בו מהרגע הראשון ששיחק כדורגל.
אני רגע אקפוץ למחוזות אחרים בנוגע לנקודה הזו,חבר שלי שהוא חבר של מיכאל זנדברג,סיפר לי על כמה הוא(זנברג) היה בשוק כשבמשחק ההוא של חיפה באולד-טראפורד,בקהאם בדקה ה 90 כשהתוצאה 5-2 ליונייטד נתן ספרינט של 30 מטר לרדוף אחרי שחקן של חיפה ובכדי לחלץ כדור,
בעונה,2 שלאחר מכן זנדברג לקח את הדבר הזה לתשומת ליבו היה עושה זאת בליגה בישראל וזה עזר לו לתקופה מסויימת להיות השחקן הטוב בליגה,גם בגלל השוני הזה,
מאז עברו כמה שנים טובות,גיגס ובקהאם עדיין ממשיכים לתת את הספרינטים הללו,זנדברג כבר מזמן חזר להיות עצלן משהו.
בכל אופן,הדרייב הזה,גם אחרי כל השנים וכל התארים,זה מבדיל בין הגדולים באמת כמו גיגס לבין כאלה שידעו תהילה קצרה יותר.
הדבר השני וזה לאחר כיבוש שער השיוויון של הרננדז,גיגס עם פרצוף של פני פוקר,לא מתרגש,לא מתלהב כי יש עוד עבודה לעשות,התיקו לא מספיק,מסמן לכולם לחזור לחדש את המשחק,פחות מניצחון,פחות ממצויינות לא מתקבלת.
לעצור כדור על הלשונית של הנעל הרבה יודעים לעשות,להרים את הראש ולתת מסירה גדולה גם כן(והציפורים בסביבת האולד-טראפורד ידעו לקבל בראש לא מעט כדורי הגבהה של גיגס גם כן)
ואם מישהו ראה לפני כמה ימים את הבישול של טאראבט במדי ק.פ.ר בוודאי תפס את הראש כלא מאמין,אבל,
לעשות זאת עונה אחרי עונה אחרי עונה תחת הלחץ הזה ולא רק את הדברים המלהיבים כמו הפעולה נגד בלקפול אלא בשילוב מוסר העבודה וכאילו חובת ההוכחה היא כמו זו של ילד בן 17 שרק עלה לבוגרים,זה מה שעושה אותו לשחקן האגדתי שהוא,
זה מה שמבדיל אותו לעומת הפיגויים והריבאלדוים למינהם,
עם כל הכבוד להם,הם לא באותה הליגה שלו.

קונדופוני 27 בינואר 2011

תן לי מהסמים שלך גם. האם זנדברג היה אי פעם הכי טוב בליגה? הוא לא היה מעולם אפילו קרוב לזה.
ריבאלדואים ופיגואים? תן לי איזה שניים שלושה אם יש לך. לא באותה הליגה? אתה הוזה. שניהם היו שחקנים טובים בהרבה.
לא אקח מגיגס את מה ששלו – הוא שחקן מדהים. מקצוען. משקיען. סמל והכי חשוב – מביא את נשמתו למגרש בכל דקה שהוא עליו. אני אפילו מצליח לאהוב אותו אפילו שהוא משחק במנצסטר. מכאן ועד ללהפוך אותו לאלוהי הכדורגל ועל הדרך לזלזל באגדות המשחק יש מרחק גדול מאוד.
לגבי סקולס – הכל הבל הבלים. הוא שחקן שאם לא היה יורק את הדם שלו על הדשא באולד טראופורד לא הייתם בכלל יודעים מי זה. שחקן נשמה, כסחן גדול. להשוות אותו לצאבי (של השנים האחרונות) זו זילות וחוסר הבנה בסיסית בכדורגל.

יואב 27 בינואר 2011

זילות וחוסר הבנה זה בדיוק מה שאתה מפגין אם אתן קורא לסקולסי שחקו נשמה. חבל להשחית דיבור בכלל על רפרטואר המסירות הבלתי נגמר שלו- אתה במילא לא תבין. ריבאלדו שחקן ענק וראוי להשוואה עם גיגסי, פיגו?ממש לא שם.  

טל 27 בינואר 2011

אתה רציני?

פיגו זכה בבלון דאור ובשיאו נחשב לאחד משלושת השחקנים הטובים בעולם (יחד עם זידאן וריבאלדו). גיגס, שהיה בשיאו באותה תקופה ושיחק באותו תפקיד, מעולם לא התקרב למעמד הזה.

וצר לי, ריבאלדו בשיאו היה שחקן הרבה יותר טוב מגיגס. מבחינת מעמד, אתה יכול להשוות אותו לרונאלדו היום.
אגב סקולס וציטוטים, הוא עצמו אמר שריבאלדו הוא השחקן הכי טובו מולו הוא התמודד.

אביעד 27 בינואר 2011

ההבדל הגדול בין גיגס לריבאלדו או פיגו הוא בבחינת תרומה מתמשכת. בשיאם, סביר ששניהם טובים ממנו, אבל התרומה שלו גם בשנים שלאחר שעבר את השיא היא משהו ששניהם לא מתקרבים אליו.
בכלל, עצם הזכרת גיגס במשפט אחד עם פיגו היא תועבה. פיגו היה שחקן גדול אבל טיפוס די עלוב.
הוא אולי השחקן היחיד שאני מצליח לחשוב עליו שלא זוכרים לו את כל המהלכים הדוחים שעשה בקריירה רק בגלל שיש מהלך דוחה אחד שמתעלה מעל כולם.
המעבר מבארסה למדריד היה מהלך עלוב, בעיקר בגלל הדרך בה נעשה, אבל אנשים נוטים לשכוח שהוא הגיע לבארסה רק בגלל שנאלץ להישאר בספורטינג שנה נוספת כי חתם על חוזה כפול – גם עם פארמה וגם עם יובנטוס. שוכחים שמתח ביקורת על אוהדי ריאל ביום שעבר לאינטר, שוכחים שבזמן שהיה באינטר חתם על חוזה בקטאר וביטל אותו אח"כ, שוכחים שניהל סוג של קמפיין נגד זימונו של דקו לנבחרת פורטוגל כי הוא "זר" כשלמעשה הסיבה האמיתית הייתה הרצון להגן על מקומו בהרכב של חברו הטוב רוי קוסטה.
לדבר על הבנאדם הזה באותה נשימה עם ראיין גיגס זה פשוט מעליב.

טל 27 בינואר 2011

אביעד,

זה ויכוח מענין, ביחס לשאלה מה מדד יותר מרכזי כאשר מודדים "גדולה" של שחקן, בראיה היסטורית- יכולת בשיא הקריירה או המשכיות.

לעניות דעתי, יכולת בשיא היא מדד הרבה יותר חשוב. גם מראדונה לא עשה כלום אחרי גיל 30 ואף אחד לא זוקף את זה לחובתו.

אגב, בעיני אוהדי יונייטד רבים, בסט הוא אחד משניים-שלושה השחקנים הגדולים בתולדות המועדון והמשכיות היא בטח לא מאפיין של הקריירה שלו.

אביעד 27 בינואר 2011

טל: ראשית, מראדונה עשה מספיק עד גיל 30 כך שהירידה ביכולת שלו לא פגעשה בתרומה "המצטברת" שלו.
שנית, גם אם נסכים שמה שחשוב זו היכולת "בשיא", יש מקרים שחורגים מכך, גיגס הוא אחד המקרים הללו. המקרה של שחקן שנמצא בטופ האירופי מגיל 19 ולפחות עד גיל 37 הוא מאוד מאוד נדיר. נדיר מספיק בשביל להיות חשוב מ"שיא הקריירה" של שחקנים שדעכו הרבה לפניו.
ולגבי ג'ורג' בסט – לא תמצא אוהד יונייטד אחד שיטען שהוא גדול בגלל ההמשכיות שלו. הטענה לגבי בסט, בין אם היא נכונה ובין אם לאו, שבשיאו הוא היה ברמה של פלה/מראדונה. אני לא חושב שיש מקום לטענה רצינית שבשיאם שחקנים כמו ריבאלדו או פיגו היו באיזור הזה…

אביעד 27 בינואר 2011

ואן דר סאר הודיע רשמית שזו עונתו האחרונה.
סקולס אמר שטרם החליט לגבי העונה הבאה.
נוויל לא אמר דבר, אבל לאור מס' ההופעות המוגבל שלו העונה והיכולת החלשה שהפגין, די סביר שגם עבורו זוהי העונה האחרונה.
אז בואו נתענג על העובדה שיש לנו עוד עונה עם גיגס.

יואב 27 בינואר 2011

טל, כל כך נכון. ואוסיף, מדובר בפנומן נדיר של אחד על אחד(שליטה, זריזות, מהירות). זה היה הבסיס ומשם זה התחיל. וכמובן אלמנט פרגי- החינוך הכדורגלני הטוב ביותר ששחקן כדורגל יכול לקבל.

דורפן 27 בינואר 2011

אדם – ההופעה של צ'אבי בכל משחק גדול – כל קלאסיקו מהאחרונים, הגמר האירופי לקבוצות ולנבחרות, חצי הגמר העולמי היא של ווינר חסר תקדים.
לירן – סקולס, בפרספקטיבה של קריירה מבקיע טוב ממנו. אבל זה מסיבה טריוויאלית – את צ'אבי העבירו קדימה מעמדה מאחרי דקו לתפקיד הנוכחי, את סקולס משכו אחורה מהחלוצים. צ'אבי טוב הגנתית בשנות אור. סקולס מעולם לא חש בנוח עם הצד ההגנתי בתפקיד.

אדם 27 בינואר 2011

רונן – פעם אמרת שפלה ומראדונה היו השחקנים הכי טובים בעולם לתקופות של 7-10 שנים, על זיזו אמרת שהוא היה הכי טוב לתקופה של 2-3 שנים.
בהנחה שאתה עדיין עומד מאחורי קו המחשבה הזה, איפה היה צ'אבי לפני 5 שנים ? אני לא זוכר אותו משום עונה מלפני 2006 כאחד מ-5 הקשרים הטובים בעולם.
סקולס משחק ברמה הזו כבר שני עשורים. חוץ מעונה גרועה בגלל בעיות בראייה אני לא זוכר קשר ששמר על רמה כזו של יציבות. גם כיום יונייטד היא לא יונייטד בלי הניהול שלו.
ואיך אמר שמייכל עליו פעם :
"אנשים אומרים עליו שהוא שחקן ענק, אך מה ההגדרה של שחקן ענק? בשבילי זה שחקן שרמת השפל שלו היא כזו שאינה מורגשת. אם הוא משחק לא טוב, השחקן שלידו ירגיש כי הוא אינו במשחק, אך הצופה לעולם לא ירגיש זאת. מכל אותם שחקנים ששיחקתי עימם, לסקולס הייתה רמת השפל הגבוהה ביותר".

דורון 27 בינואר 2011

ריאליטי צ'ק:

ב6 השנים האחרונות לסקולס יש 15 שערי ליגה. לא בממוצע, במצטבר.
בשנים האלה למיטב ידיעתי הוא גם לא משחק בנבחרת.
אני לא מתווכח על כך שבשיאו הוא היה אחד הכדורגלנים האנגלים הטובים ביותר, אבל לפי כל מדד, הוא בוודאי לא בין 5, 10, או 20 הקשרים הטובים בעולם ב5-6 השנים האחרונות.

אדם 27 בינואר 2011

דורון –
סקולס פרש מרצונו מהנבחרת, רק לפני חצי שנה קאפלו התחנן לו שישקול חזרה מפרישה.
גם כיום רשימת השחקנים שאתה יכול להשוות אותם לסקולס מסתכמת בצ'אבי ולא יותר.
הבקעת שערים היא לא מדד, אנייסטה הבקיע שער אחד בעונה שעברה וזה גרם לו להיות מועמד לכדור הזהב. עם זאת, נראה לי שקצב ההבקעות של צ'אבי ובטח של אנייסטה לא יותר טוב מסקולס.
תן לסרטון לדבר – קובץ מסירות של סקולס מארבעה משחקים בלבד, מה שאתה לא רואה בעונה שלמה ב5-6 ליגות ביחד… חוץ מצ'אבי תביא לי עוד 19 קשרים שנכללים ברשימת ה-20 הטובים בעולם ב-5 השנים האחרונות בעלי יכולת מסירה כזו…

http://www.youtube.com/watch?v=XH_FC9gS-zw

אביעד 27 בינואר 2011

תיקון לריאליטי צ'ק שלך: כללת גם עונה אחת בה שיחק פחות מחצי עונה. שכחת שהוא בן 36 ולכן 5-6 העונות האחרונות הן מעבר לשיא שלו, שכחת שהשנים הללו הן בדיוק השנים בהן הוא עבר לשחק יותר מאחור ולכן איים פחות על השער.
ואם נכניס שניה את הסטטיסטיקה של צ'אבי בשביל פרופורציה: 22 שערי ליגה ב 6 השנים האחרונות (גם לצ'אבי הייתה עונה אחת בה בקושי שיחק בגלל פציעה, באופן מפתיע זו גם אותה עונה כמו אצל סקולס – 2005/6), אבל ביותר משחקים. לצאבי ממוצע של 0.12 שערים למשחק, לסקולס 0.10. אז אם לפי נתוני השערים של סקולס קבעת שהוא לא אחד מ-20 הקשרים הטובים בעולם ב-5 השנים האחרונות, אז למה צ'אבי כן? אולי בגלל שמס' השערים הוא לא הקריטריון לשחקנים בתפקיד הזה?
בקיצור, עזוב השואות מול צ'אבי, ב 5-6 השנים האחרונות (במצטבר) סקולס הוא בוודאי אחד מ-10 הקשרים המרכזיים הטובים בעולם. אולי גם בין ה-5. ולמעט עונה אחת (2006/7) אלו אפילו לא שנות השיא בקריירה שלו.

דורון 27 בינואר 2011

אביעד,

ציינתי במפורש שבשנים קודמות הוא אכן היה אחד המצטיינים. רק הזכרתי שבשנים האחרונות הוא מעבר לשיאו. אל דאגה, גם צ'אבי יגיע תוך שנתיים שלוש לשנים פחות טובות, זה די טבעי.

הזכרתי את ההבקעה רק בגלל שנטען פה קודם שסקולס מבקיע הרבה יותר שערים מצ'אבי, אבל מסתבר שזה לא כל כך מדויק.

יתר הויכוח הוא כבר על טעם וריח. ואם נצר את הקטגוריה (שהוצרה משחקן, לשחקן קישור, ועכשיו לקשרים מרכזיים) לשחקני קישור מרכזי שמשחקים בליגה האנגלית אז אני לגמרי מסכים איתכם.

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

אביעד,
אין לי בעיה שזו העונה האחרונה של ואן דר סאר אבל בתנאי שזו תהיה עונה זהה לזו האחרונה של שמייכל במדים שלנו.
לגבי נוויל,חלב מהעיתונות היום באנגליה מדברת לגביו כפרשן הבא של סקאי במקום אנדי גריי.
רונן,
סקולס מבחינה הגנתית תמיד הצטיין בלבעוט בשחקני היריב ולעשות פרצוף תמים לשופט,הרבה יותר טוב מצ'אבי בהקשר ההגנתי הזה.
יואב,
לראות את גיגס משחק בלייב זה שווה ערך לאלה שראו את ג'ורג בסט.

יבור 27 בינואר 2011

רבותיי, על מה המהומה?
גול סתמי לחלוטין. עצירת כדור השוער היתה מהלך יחסית פשוט, מכיוון שהכדור היה איטי מאוד בהגעה אליו. הרבה יותר מרשים לראות שחקן (לרוב דרום אמריקני, מה לעשות) עוצר ומשתלט על כדור פצצתי שנורה לעברו, ומשם ממשיך את המהלך.
גם המסירה לגול – יפה ומדויקת אבל לא איזה פאס גאוני בין ארבעה שחקנים. סך הכל הרמה שבאה בתזמון מצוין.

אם זה המהלך הגדול ביותר של שחקן בקליבר של גיגס, זה אומר משהו רע או עליו או על מי שבחר בזה כמהלך הגדול ביותר.

דורפן 27 בינואר 2011

כמה רע? אפס מאופס? צריך לפרוש? אתה מוכן להגדיר?

יוני 27 בינואר 2011

השאלה הנכונה היא מי צריך לפרוש, כי זה אומר משהו רע עליו או על מי שבחר בזה…

ניצן 27 בינואר 2011

לפרוש, דורפ! גם אתה וגם גיגסי, תיק-תק!

ברי 27 בינואר 2011

יבור פספסת כאן את כל הפואנטה של הגול…

הגאונות של המהלך היא לא בעצירת הכדור ואז המשך המהלך.

אם עצירת הכדור אכן הייתה סתמית מעצם פשטותה (כטענתך), גיגס לא היה יכול אפילו לעשות את המסירה. תמיד יש פרק זמן קצר שעובר מרגע עצירת הכדור ועד להמשך המהלך. השחקן שנמצא צמוד אליו היה מספיק לחסום את המסירה ואולי אף לחטוף את הכדור (כי בעצירת הכדור קשה יותר לשמור על הכדור מפני היריב).

מה שגאוני פה שתוך כדי עצירת הכדור גיגס כבר מעביר אותו בצורה חלקה מקצה הרגל קדימה. אם תשים לב בוידאו, יש שבריר שניה כזה ששחקן בלקפול הקרוב אליו כבר לא יכול למנוע את רגע המסירה, בגלל שגיגס הספיק ממש תוך כדי העצירה גם להעביר את הכדור קדימה.

זאת הגאונות, פעולת הרצף הזו הכמעט סינכרונית – עצירה והעברת קדימה ושחרור מסירה מדוייקת מבלי להכניס לנבדל.

גאונות, שסלח לי, אבל גם שחקנים דרום-אמריקאיים, מספיק אינטלגנטיים, היו מזילים עליה ריר…

אביעד 27 בינואר 2011

טל, במיוחד לאור העובדה שלא ברור עדיין מי יהיה המחליף של ואן דר סאר, יש לי בעיה די גדולה עם הפרישה שלו…

דורפן 27 בינואר 2011

אני חריף יותר. פרגוסון צריך לאסור עליו לפרוש עד שיכשיר לעצמו מחליף.

דורפן 27 בינואר 2011

מובי – דורו הוא בטח לא עכשיו. אני חושב שהייתה תקופה קצרה בדמדומי זידאן שיכולת לומר עליו, כמו שזידאן אמר, שהוא מנהל המשחק הטוב ביותר. אריקסון פעם אמר עליו "הוא גורם לקבוצה לשחק בנגיעה אחת על הקרקע". בכדורגל אנגלי זה הרבה. אבל אני חושב שבכל מקרה זה רק התייחס ליכולת ההתקפית שלו. לא מפתיע אותי ששנות הזוהר שלו היו ביחד עם קין – כשיונייטד הייתה יכולה להרשות לעצמה לשחק עם דפנסיבי אחד.

אביעד 27 בינואר 2011

רונן, לטעמי השנתיים הכי גדולות של סקולס היו דווקא ב 2002/3 (כשקין כבר היה מעבר לשיא) ו 2006/7 (ללא קין)…

ג'וס 27 בינואר 2011

כשפדרר מפסיד שובר שוויון, הוא כנראה יפסיד את המשחק.
זה אומר שהוא לא חד מספיק למשחק.

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

דיוקוביץ' מלך ואני שמח מאוד בשבילו.
המחשבה שהוא (סלאם שני) או מארי (ראשון) ייקחו מאוד מרגשת אותי. העובדה ששישה שחקנים זכו ב-28 הגראנד סלאמס האחרונים (כש-24 מתוכם מתחלקים בין שניים) מביישת את הענף בעיני, והגיע זמן שההבטחות הגדולות יגדלו ביצים ויתחילו להתממש. דיוקוביץ' כבר עשה את זה.

דורון 27 בינואר 2011

למיטב הבנתי לפני שמארי ייחשב פינאליסט, יש עוד איזה משחק חסר חשיבות נגד שחקן שרק בקושי רב סילק מהטורניר איזה אחד רפאל נאדאל.

יבור 27 בינואר 2011

ברי
שום גאונות!
המגן היה הרבה מאחוריו, וראיין למעשה האט את הכדור למצב של כדרור, ומשם מסר. זה לא משהו שאני, אתה או שי מיימון לא יכולים לעשות (בעצם לגבי שי מיימון אני לא בטוח…).
המסירה אכן יפה אבל אפילו היא לא משהו ברמת האייל-ברקוביצ'יות שרואים לא מעט גם באירופה וגם בספרד (-:

לרונן
זה לא אומר שצריך לפרוש, חלילה. אבל אם נשאל אותך עוד שבועיים על הפעולה הגדולה ביותר של גיגס בקריירה (!!!), נראה לך שזה יהיה בעשירייה אפילו?
זה היה פשוט מתח גדול שהצטבר במשחק שהייתם צריכים להפסיד, ובא הגואל שנתן לכם עוד רגע של נחת שהוציא אתכם מהבוץ הרגעי ששקעתם בו.
תמשיך לכתוב שטויות, לרוב הן אפילו נכונות (-:

ברי 27 בינואר 2011

תמצא לי דוגמא לפעולה דומה של שחקן אחר שראית. עצירה שבמקביל מובילה לתנועה קדימה והשחרור של הכדור הוא מסירה מדוייקת (לא בהכרח לשער – כי אז בטוח לא תמצא). אבל אני מדבר איתך בהפרשים של שניות בודדות, לא בנייה הדרגתית.

אני יכול להבטיח לך, שלא תמצא. ראיתי כבר המון עצירות כדור, חלקן הרבה יותר מרהיבות מזו של גיגס במהלך הזה. אבל לא ראיתי סינכרוניזציה כזאת של פעולות עוקבות, ואני צופה בכדורגל כמעט 20 שנה.

את ההסברים הפסיכולוגיים שלך לגבי אוהדי יונייטד והקשר להתייחסות למהלך הזה, ספר לכל מי שנהנה לשנוא את יונייטד.

אם לא שמת לב, הפוסט הזה עלה 24 שעות אחרי, הרבה אחרי שפירוק המתח כבר עבר….

אם בעוד 20 שנה אני בוחר 10 מהלכים גדולים שלו, זה יהיה מקום 3-4, משהו כזה.

נ.ב – לגבי המגן "הרבה מאחוריו". לא שמעת על פער הזמן בין עצירה של שחקן אחד ותנועתו של שחקן אחר? רמז: "הפער מצטמצם דרסטית…". אם גיגס מחכה עוד חצי שנייה לפני שחרור הכדור, המגן מגיע אליו, כי רק לפני אלפית שנייה גיגס נאלץ להאט את התנועה כדי לעצור את הכדור.

אביעד 27 בינואר 2011

יבור, אין לי מושג מתי בפעם האחרונה שיחקת כדורגל, אבל עצירה חלקה של כדור שנמסר אלייך ממרחק של 60 מ' היא מאוד מאוד קשה, לא משנה כמה אתה חושב שהכדור "איטי". לעצור את הכדור כך שאתה כבר מכין אותו לפעולה הבאה שלך (בלי צורך בנגיעה נוספת), זה עוד יותר קשה.
לשחרר מסירה על 30 מ' שתהיה מספיק גבוהה וחזקה בכדי לעבור את המגן הראשון, אך לא מספיק חזקה בכדי שהחלוץ יגיע לכדור לפני השוער, ובו בזמן להקפיד שהמסירה תתבצע בשלב בו החלוץ אינו בנבדל – זה גם דבר מאוד קשה.
לעשות את כל רצף הפעולות הזה בבת אחת תוך 2 נגיעות בלבד – זה על גדר המופרע.
ולא רק שמבחינתך זה לא בעיה בכלל, אפילו טרחת לקרוא לזה מהלך "סתמי".
תנסה את זה פעם, נראה כמה סתמי זה ייראה לך. ומילא אתה שאני מנחש שאינך שחקן מקצועני, אין כמעט שחקנים ברמות הגבוהות שמסוגלים לכזה רצף פכולות בכ"כ מעט זמן ובכזה דיוק.

דורפן 27 בינואר 2011

כל שחקן בדרום אמריקה עושה את זה. בארגנטינה וברזיל כבר בקבוצות הילדים, אבל גם בליגה השניה בצ'ילה רואים את זה 6-7 פעמים במשחק. רוב השחקנים בדרום אמריקה, הסבירים, מורידים את זה לחזה, מעבירים ארבעה שחקנים בהקפצות מעל הראש ואז מוסרים. עם בננה.

ברי 27 בינואר 2011

דורפן, כל מה שכתבת יפה, מרהיב, מרשים ואכן אמת.

רק מה, זה ממש לא תואם את סוג הפעולה שגיגס עשה.
אני לא אומר ששחקן דרום-אמריקאי לא יוכל לעשות את זה, אבל עדיין לא ראיתי שעשו דבר "כזה", והפעולות שתיארת גאוניות, אבל באות מהתייחסות שונה לגמרי למושג "משחק טכני".

יבור 27 בינואר 2011

לא יודע, כנראה אנחנו לא רואים את אותו קישור…
שחקן ההגנה בבירור רץ בסגנון אד הורטון ("רץ לאט יותר משהולך, קופץ נמוך יותר משעומד"), אז היו יותר מכמה שברירי שנייה למהלך.
לגבי עצירת הכדור, דורפן כבר הודה שכל צעיר בקורס "מבוא לכדורגל ארגנטינאי" (הניתן לבני 6-7 חינם ברחובות בואנוס איירס) מצליח לעצור כדור כזה בלי מאמץ גדול. ולגבי כיוון התנועה – יותר קל "לעצור" כדור כזה ולהמשיך איתו קדימה מאשר לעצור אותו באמת ולנוע לכיוון ההפוך (ועל הדרך לוודא שהכדור צמוד אלייך ולא בורח קדימה). במקומות האלה רואים בדיוק מאיזה צד של האטלנטי נולדת (חוץ מפורטוגל יוצאת הדופן).
בשל שורשיי הפולנים מדי כנראה שאני לא אצליח, אבל הנקודה ברורה – עצירת הכדור היא לא כזה ביג דיל.
לגבי המסירה – שוב – יפה, מצוינת, אבל לא צריך להגזים. מסירות כאלה רואים בכל מחזור בכל ליגה באירופה. הסמיכות בין שני הארועים נחמדה אבל גם, לא יותר מדי.
אני מבטיח לך שעוד שלוש עונות בכלל לא תזכור את המשחק הזה, ובטח לא את המהלך הזה.

יואב 27 בינואר 2011

מובי, אני משווה אותו לכל מנהל משחק שאני מכיר(שאלה מעליבה בכל מקרה)כבר הבאתי בעבר ציטוטי הערצה גורפת מלפחות שלושים אנשי כדורגל ידועים. זכורה לי בעיקר תגובתו של זידאן שאמר-סקולסי הוא הקשר הגדול של דורו. כל העניין זה רק להבין את מה שהעיניים רואות.  

דורפן 27 בינואר 2011

ברי. אתה לא צריך להיות מופתע שבישראל לא מעריכים מהלך כזה של גיגס. כי במילון עברי ישראלי יש את הערך הבא:

"טכניקה: כדרור. היכולת להעביר שחקנים תוך כדי תנועה עם הכדור "

בוודאי שפיגו היה טוב מגיגס בשיאו (למרות שטיפה אוברייטד). וריבאלדו הרבה יותר טוב משניהם. אם לוקחים את זה למקום של "מה נתן בקריירה" אז התרומה המצטברת של גיגס בוודאי גדולה יותר. אלו סתם הגדרות.

ברי 27 בינואר 2011

אני גם יודע מי כתב את המילון הזה. אוהד של קבוצה שלובשת כחול-אדום, המגיעה מחבל שנלחם למען עצמאותו….

לפי המדדים שלו – המהלך הזה לא עושה הרבה רושם. אני דווקא יכול להבין למה.

דורפן 27 בינואר 2011

אדם – הכל טוב ויפה. אבל הרקורד של צ'אבי במשחקים הגדולים ביותר הוא חסר תחרות. בנוסף – צ'אבי הוא הלב והמוח של ברצלונה כמועדון. סקולס הוא לא המנהיג של יונייטד. הוא אחד המנהיגים.

טל 27 בינואר 2011

לדעתי, הגדולה של צ'אבי היא דווקא ביציבות שלו. לזידאן הייתה תקרת זכוכית גבוהה יותר, אבל אנשים נוטים לשכוח שבלא מעט משחקים לאורך עונה, הוא לא היה קיים.

לגבי צ'אבי מול סקולס:

שנות השיא בקריירה של סקולס, היו השנים הפחות טובות של יונייטד בעשור הזה. שנות השיא של צ'אבי הביאו אליפות עולם ואליפות אירופה לספרד (נבחרת שלפני תקופתו לא נחשבה לעדיפה בכלום על אנגליה) והן השנים הגדולות ביותר בהיסטוריה של המועדון שלו (שאת התפקיד של צ'אבי מילאו בו בעבר שניים מששת השחקנים הגדולים בהיסטוריה ועוד כמה מגדולי השחקנים בדורם). זה כל הסיפור.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

רונן, באחד הפוסטים הקודמים אמרתי (על גיגס) שהשאלה איך ינסחו את השאלה על איכות ומידרוג שחקנים על פני הזמן,תקבע את התשובה.
אחרי הדיון הזה,אני מרגיש קצת יותר חזק בדעתי.
לפני ההשוואות לפיגו ריבאלדו ודומיהם,כל אחד גדול מהאחרים בנקודת זמן אקראית,האם נסכים שהמשכיות ויכולת להשאר תמיד בפסגה או קרוב מאוד אליה,והישגים אישיים וגם קבוצתיים וכל זה בליגה אמיתית כמו זו האנגלית ולא בבדיחות ספרדיות, הן מרכיב בהחלטה? מפני שאם לא נקבע מפתח,אין טעם להתנגחויות כאלה.
באשר לסקולס, זידאן הגדיר אותו פעם כשחקן הטוב בעולם בנגיעה אחת.
סקולס או צאבי? תתקשרו אלי כשצאבי יקח עשרים אליפויות וגביעים בליגה אמיתית כמו באנגליה.

טל 27 בינואר 2011

אתה אמיתי?

הפרמיירליג בשנות ה90 ספק אם הייתה אחד מחמשת הליגות החזקות באירופה ושם הם זכו במרבית התארים שלהם.

צ'אבי זכה כשחקן ה-מרכזי בנבחרת שלו באליפות עולם, אליפות אירופה, פעמיים בליגות האלופות. איפה ההישגים האלה (ועוד הרגל נטויה) ואיפה מה שהשיג סקולס?

זו פשוט לא אותה ליגה.

אגב, יונייטד בספרד לא הייתה חולמת לזכות ב11 אליפויות ב18 שנים.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

טל יקירי.
אני לא נכנס לוויכוחים איתך במרבית ההזדמנויות של "ספרד מו אנגליה" משום שאני לא רואה בסיס משותף לוויכוח.
אני כמובן לא אובייקטיבי ביחס ליונייטד וזה טבעי ומובן. אבל ההתיחסות שלך לכל דבר וענין שמחוץ לספרד,לברצלונה ולה בלבד אינה ענין של חוסר אוביקטיביות שמקורה באהדה.
ההשוואות שאתה עושה עכשיו ולמעשה תמיד, נחרצות וחד משמעיות בראיתך את הדברים והאמת שלך היא שהכדורגל הומצא התחיל ממשיך ויהיה לעד נחלה קטלונית
מלבד השאלה הראשונה שלך,שאותה אנסה לבדוק בנפרד, על האמירות האחרות שאתה מניח כעובדות,יש יותר מחילוקי דעות (יש דברים כאלה, אתה יודע)ויש יותר משניים שבתפיסתם את המשחק ,מורכבותו,הסביבה ועוד משתנים אחרים חושבים אחרת.
ברצלונה היתה שורדת בליגה האנגלית(החלשה והפרימיטיבית לטעמך)שני סיבובים של מחזורי קריסמיס? היא היתה שורדת עשרים שנה בצמרת של ליגה כזו? אני לא יודע.
זה אופנתי לאהוב ה י ו ם את ברצלונה.זה גם לא יוצא דופן, אבל זה לא סוף העולם ואפילו לא התחלה של משהו כזה.

באשר לשאלה הראשונה, כפי שהבטחתי, אבדוק ואחזור אליך.

דורפן 27 בינואר 2011

אדם – אני הייתי ב-2007 בברצלונה וראיתי משאל גדול מאד של פרשני ברצלונה ל-11 של כל הזמנים שלהם. קרויף לא היה בהרכב כשחקן – מראדונה, רונאלדיניו וקובלה כן. היו שני שחקנים שנבחרו על ידי כל המומחים ל-11: צ'אבי וקובלה.

צ'אבי היה שחקן ענק גם בתקופה בה דקו ניהל את המשחק אבל יותר מאחור. המהפך הגדול באמת שחל ב-2008 לא הייתה הדחת רונאלדיניו לטובת מסי. אלא הדחת דקו לטובת צ'אבי.

וצ'אבי אכן יוכל להתקרב לזידאן. לא לפלה ומראדונה. היתרון של זידאן הוא בכל זאת איזשהי איכות אסטטית והשפעה מגית על נבחרת צרפת שאצל צ'אבי היא פחותה. אבל זה הסטנדרט.

אדם 27 בינואר 2011

צ'אבי יוכל להתקרב לזיזו ?
אישית לא ראיתי ווינר כמו זידאן, הוא המקבילה הכדורגלנית לזריקת קלאץ' בכדורסל, שני שערים בגמר המונדיאל, שער בגמר ליגת האלופות, שערי ניצחון על ספרד (שאפילו לא הייתה של צ'אבי- ראול וולרון היו הכוכבים של ספרד בתחילת העשור) גם ביורו וגם במונדיאל, שני שערי ניצחון על אנגליה בדקה ה-90, שני שערי נצחון מול פורטוגל בחצי גמר היורו וחצי גמר המונדיאל, הופעה מסחררת מול ברזיל ברבע גמר המונדיאל וכמובן עוד שער בגמר המונדיאל מול איטליה וזה מה שאני זוכר עכשיו בשתי הדקות שאני כותב את התגובה..
אנשים נוטים לשכוח שצ'אבי סך הכל נתן 3 שנים גדולות בקריירה, ספרד הייתה של ולרון וראול לפני שהייתה שלו, בבארסה בזמן ואן חאל ואפילו רייקארד לא הייתה לו את ההשפעה שיש לו היום.
אין שחקן שאפילו מתקרב לחצי מהדברים שזיזו עשה..
עוד נתונים על שניהם :
1. זיזו הבקיע 70 שערים יותר ברמת הקבוצות ו-23 שערים יותר בנבחרת מאשר לצ'אבי.
2. לזיזו 16 תארים קבוצתיים, לצ'אבי 12.
3. לזיזו יש תואר כדור הזהב ושלוש פעמים שחקן השנה של פיפא, מה שאין לצ'אבי. ובכלל לזיזו יש 31 תארים אישיים.
4. צ'אבי לא יוביל את ספרד לגמר נוסף אחרי שיקרקס את ברזיל ברבע הגמר בגיל 35+

אביעד 27 בינואר 2011

אדם, אישית גם אני לא חושב שבראייה הסטורית נסתכל על צ'אבי באותה מדרגה כמו של זידאן.
אבל… מה שצ'אבי השיג עד עכשיו דווקא מותיר פתח לאפשרות הזאת. רונן העלה נקודה שהיתרון והחיסרון שלה הוא זהה – היא צופה פני עתיד. עוד חמש שנים תוכל להסתכל על ההשוואה שוב ולפסול/לאמץ אותה…

אדם 27 בינואר 2011

צ'אבי יוכל להתקרב לזיזו ?
אישית לא ראיתי ווינר כמו זידאן, הוא המקבילה הכדורגלנית לזריקת קלאץ' בכדורסל, שני שערים בגמר המונדיאל, שער בגמר ליגת האלופות, שערי ניצחון על ספרד (שאפילו לא הייתה של צ'אבי- ראול וולרון היו הכוכבים של ספרד בתחילת העשור) גם ביורו וגם במונדיאל, שני שערי ניצחון על אנגליה בדקה ה-90, שני שערי נצחון מול פורטוגל בחצי גמר היורו וחצי גמר המונדיאל, הופעה מסחררת מול ברזיל ברבע גמר המונדיאל וכמובן עוד שער בגמר המונדיאל מול איטליה וזה מה שאני זוכר עכשיו בשתי הדקות שאני כותב את התגובה..
עוד נתונים על שניהם :
1. זיזו הבקיע 70 שערים יותר ברמת הקבוצות ו-23 שערים יותר בנבחרת מאשר לצ'אבי.
2. לזיזו 16 תארים קבוצתיים, לצ'אבי 12.
3. לזיזו יש תואר כדור הזהב ושלוש פעמים שחקן השנה של פיפא, מה שאין לצ'אבי. ובכלל לזיזו יש 31 תארים אישיים.
4. צ'אבי לא יוביל את ספרד לגמר נוסף אחרי שיקרקס את ברזיל ברבע הגמר בגיל 35+

יואב 27 בינואר 2011

טל, רציני לגמרי. גיגסי שחקן כדורגל טוב יותר מפיגו. כמאמן, לא היתה לי בכלל התלבטות. גיגסי מעולם לא נתן עונות מושלמות שראויות לפרסים אבל הוא נמצא בכל צומת חשובה ותרומתו היא מצטברת. מעבר לזה כווינגר, הוא שחקן אחד על אחד טוב יותר(בוודאי מוסר העבודה והעזרה למגן). ריבאלדו אכן שחקן טוב יותר אבל הוא מעולם לא היה ווינגר אורתודוכסי בעיני. גם זידאן היה מוצב באגף כעמדת המוצא.ריבאלדו הוא בלוול הזה.  

דורפן 27 בינואר 2011

יוסי מזרחי- ראשית לצערי אין אפילו לגיגס עשרים אליפויות וגביעים באנגליה. לסקולס עוד פחות. ושנית, אתה יודע את דעתי על הליגה הספרדית. אבל זה מצב של שלוש שנים בלבד. לפני כן היא הייתה ליגה תחרותית יותר מהליגה האנגלית וחזקה ממנה בדרוגי אופ"א.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

ליגה ספרדית וכוכבים עכשווים:
נכון ובתקופת השיא ההיא, לא שיחקו אייקונים כמו צ'אבי,שאותם מודדים בדיון עכשיו. ושלא תהיה טעות,הלואי עלי שחקן כזה.
הישגים במסגרת האנגלית:
הכוונה היתה לעשרים אליפויות וגביעים במשולב. יש את זה לשניהם.אולי חסרים שניים לסקולס.

טל 27 בינואר 2011

אתה לא יכול להיות אמיתי.

צ'אבי, להרבה יותר מסקולס וגיגס, הוא שחקן מוכח גם ברמה הבינלאומית. וכן, הוא כוכב בליגה שבה משחקים ושיחקו השחקנים הגדולים בעולם ולא בליגה שבה שחקני ספסל בנבחרת ספרד הם הכוכבים הגדולים ביותר. אתה מודע לזה שלזכות באליפות עולם, אליפות אירופה וליגת האלופות זה יותר מלזכות בגביעים מקומיים מול אסטון וילה ואברטון?

נאמץ את הלוגיקה שלך. מה עשה סקולס בקריירה שלו לא מול בוקים אנגלים חסרי כישרון?

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

טל

בין היתר,גם נתן טיל לחיבור שהעיף את ברצלונה של צ'אבי,אנייסטה ומסי בדרך לזכייה בגביע אירופה…
כתבתי לך בדיון לפני כמה ימים,הקיצוניות שלך,מרירות שלך בכל הנוגע להבנה של המשחק ושנאת אנגליה גורמת לך לעשות מעצמך צחוק.

טל 27 בינואר 2011

משוואה מתמטית:

לטעון זכיה מונדיאל ואליפות אירופה > זכיה בגביעים מקומיים באנגליה = קיצוניות = מרירות = לעשות מעצמך צחוק.

אביעד 27 בינואר 2011

בגיל 33, עם ברכיים דפוקות ואחרי עונה ללא כדורגל, פול סקולס היה השחקן הכי דומיננטי בליגה הכי פיזית בעולם במשך 3/4 עונה כאשר אין לקבוצתו כמעט רוטציה במרכז המגרש שתאפשר לו את המנוחה הנדרשת למשוך את הדומיננטיות הזאת למשך עונה שלמה.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

אתה מבין למה וויכוחים איתך הם חסרי תוחלת?

טל 27 בינואר 2011

ברור, הרי אני זה שכתבתי שזכיה בגביעים מקומיים מול קבוצות בינוניות עם שחקני בינוניים שווה ברספקטיבה היסטורית יותר מזכיה בתארים הכי גדולים בכדורגל העולמי, שהושגו תוך התמודדות עם השחקנים הכי גדולים שיש לכדורגל העולמי להציע.

על פי ההגיון של יוסי מזרחי, להתותכח עם מישהו שחושב שזכיה בגביע העולמי ואליפות אירופה שווה יותר מזכיה בגביעים מקומיים מול אסטון וילה, אברטון וניקאסל = ויכוח חסר תוחלת.
מה השלב הבא? לטעון שזכיה בליגת האלופות גדולה יותר מזכיה במגן הקהילה?

אני רק מקווה שהסרט שאתה חי בו יוצא עוד מעט בDVD.

אביעד 27 בינואר 2011

טל, אני חושב שהבעיה המרכזית היא שבהינף מקלדת הפכת את הליגה הספרדית לליגה בה "משחקים ושיחקו השחקנים הגדולים בעולם" והליגה האנגלית היא ליגה בה "שחקני ספסל בנבחרת ספרד הם הכוכבים הגדולים ביותר". לא רק שזו דמגוגיה זולה, לא רק שלא נראה לי שאתה בכלל מאמין שזה באמת תיאור מייצג של הליגות הללו, הרי שמה שנגזר מטיעון כזה הוא שאליפות אנגליה לא נחשבת מול אליפות ספרד. לאיפה אתה חושב שאפשר להגיע מנקודה כזו?

טל 27 בינואר 2011

לא, "הבעיה" היא שיוסי מזרחי מבטל את ההישגים של צ'אבי בטענה שבספרד היה הרבה יותר קל לזכות בתארים.

זו טענה מגוכחת בכל כך הרבה מובנים:

הראשון, בזה שגם היום יש קייס לטענה שהליגה הספרדית טובה יותר מהאנגלית. במקרה הגרוע מדובר בליגה השניה בטיבה, כך שהפערים הם בשוליים (וגם אם לאנגליה יש יתרון בקבוצות 3-4, אפשר לטעון שריאל של מוריניו ורונאלדו היא אתגר גדול בהרבה ממה שעומד בפני יונייטד היום).

השני, בזה שלאורך רוב מוחלט של הקריירה של סקולס גיגס לא היה שום ויכוח שהליגה הספרדית חזקה ובעיקר תחרותית יותר.

והשלישי, בכך שחלק גדול מאד מהתהילה של צ'אבי הושגה מחוץ לספרד, ברמה הבינלאומית, בעוד שדווקא במקרה של גיגס וסקולס התהילה הושגה ברובה על גבי הישגים בביצה המקומית.

כך שאני מציע שאת הזעם הקדוש שלך על השחתת הדיון תפנה אליו.

אביעד 27 בינואר 2011

טל, "השחתת דיון" היא די דומה לטנגו :)
ובתגובה שלי אין שום "זעם" ובטח שלא קדוש. אני פשוט חושב שאתה הרבה יותר חכם מהטיעון הספציפי אליו התייחסתי.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

זהו. עכשיו כנראה הבנת.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

טל.
אתה טועה ומטעה ואני נוטה לחשוב שאתה לא מבחין בהבדלים.
.
לא הורדתי מערכו של צאבי בשום מקום. להפך אמרתי שהלואי עלי אחד כזה. אין לי ספק שהיום ובשנתיים שלוש האחרונות צאבי ואינייסטה מצויים בחוד המוביל.אני לא מכיר מישהו מהמשתתפים שאומר אחרת.
זה לצורך אמירת אמת.
.
השימוש שלך בדימויים של "ביצה" ביחס למקום שסקולס וגיגס משחקים בו מול "רמה עולמית" ששם מצויים הספרדים אומר הכל. בבחינת הנחתום שמעיד על עיסתו.
גם זה לצורך אמירת אמת.

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

הנסיון לגמד את צ'אבי כדי לפאר את סקולס פאתטי.

אביעד 27 בינואר 2011

וההיפך…

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

איפה ראית כזה דבר? הדיון היה בין אוהדי יונייטד על גדולתם של גיגס וסקולס, ומיד איכשהו עלה הצורך להשוות לצ'אבי. אני לא אוהד אף אחת מהקבוצות, אבל לדעתי השוואה כזו רק פוגעת בסקולס.

אביעד 27 בינואר 2011

אופיר, לא רוצה להתחיל לתת שמות של מגיבים כי זה לא לעניין. רק תסתכל על הדיון מתחילתו ותראה שם מספיק תגובות שמגמדות את סקולס.
לכשעצמי אני חושב שסקולס וצ'אבי באותה מדרגה פחות או יותר ושכל אחד יחליט לעצמו את מי הוא מעדיף.

טל 27 בינואר 2011

על פי איזה לוגיקה הם באותה מדרגה?

אפשר להתווכח האם סקולס במדינה עם יותר כישרון כדורגל מאנגליה היה משיג יותר, אבל בשורה התחונה אי אפשר להשוות את ההישגים שלהם, צר לי.

אם צ'אבי היה שחקן אנגלי, שזוכה פעמיים בליגת האלופות כולל טראבל (פעם אחת, אולי, כשחקן החשוב בקבוצה שלו) ומוביל נבחרת אנגליה לזכיה באליפות עולם ואירופה, הוא היה נחשב לשחקן האנגלי הגדול בהיסטוריה.

אביעד 27 בינואר 2011

מה שמבדיל בין שניהם מבחינת ההישגים זה אך ורק ההישגים בנבחרות. הטיעון שלי פשוט: אם לסקולס היה בנבחרת אנגליה סגל באותה רמה שיש לצ'אבי סביבו בנבחרת ספרד הנוכחית (בלי צ'אבי) היית יכול לטעון בכיף שצ'אבי בהכרח טוב יותר מסקולס, אבל זה לא המצב. הסגל האנגלי בתקופת סקולס נחות משמעותית מהסגל הספרדי הנוכחי.
דוגמא מייצגת: אם לאנגליה היה בשער את איקר קאסיאס במקום דייויד סימן, יש סיכוי יותר מסביר שהם היו עוברים את ברזיל ומגיעים לפחות לחצי הגמר. אם לספרד היה במונדיאל האחרון שוער ברמה של סימן במקום קאסיאס, יש סיכוי לא רע בכלל שהם היו עפים מול פרגוואי ברבע הגמר.
בחמש השנים האחרונות מנצ'סטר יונייטד וברצלונה הגיעו להישגים מאוד דומים בזירה המקומית ובזירה האירופאית, וכל זאת כאשר המעמד שלהם בקבוצותיהם די דומה. המעמד של צ'אבי בבארסה מעט חזק יותר מסיבה די בנאלית: בגיל 31 הוא מסוגל לשחק יותר דקות ויותר משחקים מאשר סקולס מסוגל בגיל 36.

אביעד 27 בינואר 2011

אגב, סקולס זכה בגביע האלופות פעמיים והיה בגמר פעם נוספת. הוא היה לא פחות קריטי להישגים הללו מאשר צ'אבי היה לזכיות של ברצלונה.

אמיר 27 בינואר 2011

לא צאבי ולא פיגו וכנראה גם לא מסי הגאון וריבאלדו הכוכב היו שורדים
לא נוריד מגדולתם אבל לרוץ 21 שנה באותה האינטנסיביות בקור המקפיא של ינואר פברואר לאסוף עשרות תארים,לבשל מאות שערים,להבקיע כמאה פלוס להשתלב ולהנהיג כמעט 5 קבוצות שונות שהסר בנה עבור כל זאת ועוד רבות שלא הזכרתי חייבים לקרוא לך ראיין גיגס ללא ספק קל שבקלים מבחינתי שייך לגדולים מכולם חבורה מצומצמת של בודדים.
כולם כאן שכחו נתון אחד משמעותי שהיה משדרג את ההילה של ראיין וזאת העובדה שמרצון ויתר על הופעה אפשרית בנבחרת אנגליה דבר שהיה חושף אותו על הבמה היחידה ממנה נעדר הגביע העולמי.
עם ראיין בשיאו אנגליה עוד היתה מניפה גביע!

אביעד 27 בינואר 2011

אני לא בטוח שגיגס וויתר על האפשרות לשחק בנבחרת אנגליה "מרצון". אני חושב שמעולם לא הייתה לו את האפשרות, נדמה לי שאף אחד מההורים שלו לא היה בעל שורשים אנגליים…

יואב 27 בינואר 2011

אביעד, וויתר. שיחק בנבחרת האנגלית כילד אבל בחר ללכת עם האמא(מערכת יחסים טעונה וכעס על האבא אני חושב).

אביעד 27 בינואר 2011

אני לא כ"כ יודע איך לבדוק את זה, אבל למיטב זכרוני הוא שיחק בנבחרות הצעירות של אנגליה כילד במנותק משאלת הלאום כי הוא למד בבתי ספר אנגליים. הוא אמנם בחר בצד של אמו (ובשם המשפחה שלה), אבל אני חושב שגם מהצד של אביו לא הייתה לו אפשרות לשחק בנבחרת אנגליה. אבל כאן אני לא בטוח לחלוטין…

דורפן 27 בינואר 2011

לחלוטין. הוא שיחק בנבחרת הזו רק כי למד בבית ספר באנגליה. כוולשי לא היה עולה על דעתו לייצג את אנגליה. ואבא שלו אמנם זבל אנושי שנטש את הילד שלו (ולשמחתנו זה אחד מאותם מקרים בהם אב נוטש משלם ביג טיים) אבל אנגלי הוא לא היה. גם הוא היה חצי וולשי וחצי מסיירה לאון. כך שאנגליה מעולם לא הייתה אופציה אמיתית וטוב שכך.

כי יכול מאד להיות שהרבה מהשבחים על כך שהוא משחק 21 שנים קשורים לכך שהחיים הספורטיביים שלו שפויים – כלומר עם הפסקה כל קיץ.

יואב 27 בינואר 2011

אמיר, ניסחת את זה מצויין. וגם המהפך מלהטוטן אגף שחי על תחושות למבוגר האחראי שעדיין מצליח לייצר מבריקות.

נעל קרועה 27 בינואר 2011

לדעתי השאלה היא ,אם גיגס יכל להפוך למסי (או קרוב לזה) בקבוצה אחרת
גיגס הוא השחקן הכי טכני ביוניטד,ואין ספק שהכדורגל האנגלי סירס אותו
שיטת האגפים של יוניטד(שזה פחות או יותר,פריצה על הקוו,והרמה לנגיחה)
בשיטה זו אין ספק שגיגס עשה את המצופה ממנו כקיצוני,רץ על הקוו והרים לרחבה
אני מאמין שכשרון כמו גיגס יכל לשחק גם במרכז בריאל או בארסה,לחדור הרבה יותר לרחבה בדאבל פס,ולהבקיע יותר
צריך לזכור גם ברוב הזמן גם לא היה לו עם מי להתמסר,עד שרוני הגיע
כריסטינו רונלאדו ברח מיוניטד,רק בגלל המאמן והשיטה
בקיצור
בספרד היה יוצא ממנו ה30% תוספת שהיה הופך אותו לשחקן ברמה של פיגו,או אולי יותר

ברי 27 בינואר 2011

"כריסטינו רונלאדו ברח מיוניטד,רק בגלל המאמן והשיטה"

וזה נאמר על שחקן שהפך למה שהוא בגלל יונייטד…

בלי המאמן והשיטה לרונאלדו לא היה בכלל לאן לברוח, אתה לא קולט? הוא לא היה רונאלדו….

אתה יכול לומר שהכדורגל האנגלי סירס את גיגס. אני יכול להגיד שהוא הפך את ליגה אנגלית למרהיבה יותר. הכל עניין של נקודת מבט.

דורפן 27 בינואר 2011

אביעד – אני לא חושב שזה נכון. סקולס ב-99 היה חשוב פחות מבקהאם, יורק, סתאם ושמייכל. השחקן היחיד שהיה טוב מצ'אבי היה מסי, ולא בטוח שתחליפי פחות.

אני מוכן לקבל הכל. אם סקולס בשיאו היה מתבקש לנהל את המשחק של קבוצה כמו ברצלונה, הוא היה מצליח ואולי מבקיע קצת יותר. אבל התפקוד של צ'אבי במשחקי השיא של ההבדל.

גם הטענה של נבחרת לאומית היא לחלוטין לא נכונה. לפני שצ'אבי קיבל את הנבחרת במקום ראול, ספרד הייתה נבחרת כושלת בדיוק כמו אנגליה. למעשה תמונת מראה זו של זו. כוכבים מפונקים של קבוצות גדולות שעסוקים באגו שלהם.

אביעד 27 בינואר 2011

לגבי 1999 אתה צודק. מבחינת הזכייה של בארסה ב-2009 – יש לא מעט מאוהדי בארסה (וטל כדוגמא) שטוענים גם שאינייסטה היה יותר חשוב מצ'אבי ואם מתייחסים ליורק ב-1999, אז בהחלט יש מקום להזכיר את התרומה של אטו.
התכוונתי שסקולס היה קריטי לקבוצה של 2006-2009 לא פחות משצ'אבי קריטי לברצלונה כרגע כשההבדל היחיד בקשר לחשיבות שלהם נובע מכך שסקולס פשוט מבוגר מכדי לשחק את כל המשחקים או אפילו את רובם.

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

אביעד

סקולס זכה רק בגביע אירופה אחד,אומנם קיבל מדליה בגמר של 99
אבל לא שיחק בגמר עצמו בגלל הרחקה.
כמובן שאי אפשר לקחת ממנו כלום על התרומה העצומה שלו בהובלת הקבוצה לגמר,כולל שערים נגד ברצלונה ואינטר.

אביעד 27 בינואר 2011

סקולס זכה בשני גביעי אירופה לאלופות. הוא פשוט לא שיחק בגמר של אחת הזכיות. זה לא פוסל לו את הזכיה. אם לטעמך מי שלא שיחק בגמר, לא זכה ממש בגביע, אז גם לצ'אבי יש רק גביע אחד. הוא לא שיחק בגמר של 2006.

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

אביעד

גם רוי קין בספר שלו כתב שהוא לא מחשיב את עצמו כאחד שזכה בגביע אירופה ובגלל שלא שיחק בגמר ואני נוטה להסכים איתו.

אביעד 27 בינואר 2011

רוי קין יכול לכתוב מה שבא לו. הוא יכול להחשיב לעצמו איזה תואר שבא לו. אני פשוט לא מצליח לראות הגיון בטיעון הזה.
לפי התיאוריה הזאת, ג'י סון פארק לא זכה מעולם בגביע אירופה. אז מה אם הוא היה אחד המצטיינים בחצי הגמר ב-2008? פרגוסון בחר שהוא לא ישחק בגמר.
על פי התיאוריה הזאת, הגמר הוא לא המשחק הכי חשוב. הוא המשחק היחיד שחשוב. אתה יכול להיות שחקן הרכב מרכזי ב-12 משחקים, לחטוף אדום מטופש בדקה האחרונה של חצי הגמר ואז אתה כבר לא תיחשב כזוכה בגביע אירופה.

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

אביעד

מה לעשות,אני לא חושב שקין הוא היחיד שמרגיש ככה.
זה אוכל גם לי את הלב שהוא וסקולס היו מורחקים בגמר ההוא
כמו שזה אוכל את הלב שדניס לאו לא שיחק בגמר ב 68
אבל פארק בגמר במוסקווה היה לבוש עם חליפה…

אביעד 27 בינואר 2011

גם אני הייתי רוצה שקין ישחק בגמר ההוא (סקולס פחות כי הוא שיחק בעוד שני גמרים), אבל מנצ'סטר יונייטד לא הייתה מגיעה לגמר ההוא ולא כל שכן זוכה בגביע ללא רוי קין. אז כשהוא אומר משהו אמוציונלי זה דבר אחד, אבל כשמישהו שמביט מהצד "שולל" מקין, או מסקולס, או מפארק זכיה בגביע אירופי כי הם לא שיחקו בגמר, זה נראה לי פשוט מעוות. הגמר כחזות הכל.

אביעד 27 בינואר 2011

טל, סתם שאלה: בהזדמניות שונות כאן אתה יוצא להגנתם של שחקני ברצלונה. ואולי זה רק אני, אבל נראה לי שאתה מייחס לשני שחקנים שונים את אותו מעמד.
כשהדיון נסב על קאקא בשיאו או אינייסטה עכשיו, טענת שאינייסטה היה השחקן המרכזי בטרבל של ברצלונה ובזכייה של ספרד במונדיאל, עכשיו כשהדיון הוא צ'אבי או סקולס, צ'אבי הוא במעמד של ה-שחקן המרכזי בתארים הללו.
העניין הזה הוביל אותי לעוד מחשבה: איפה היה צ'אבי לפני שאינייסטה הגיע?
כפי שרונן ציין, הוא כבר אז נחשב לאחד מה-11 של בארסה בכל הזמנים, אבל מבחינת תארים? לפני שאינייסטה הפך לשחקן מרכזי בברצלונה, שורה סטטיסטית של 2 זכיות בצ'מפיונס, זכייה ביורו ובמונדיאל הייתה חלום די רחוק. עד שהגיע אינייסטה, הישג השיא של צ'אבי היה זכיה בצ'מפיונס ליג. בעונה בה הוא נפצע בשלב יחסית מוקדם, בילה את רוב העונה ביציע ושיחק פחות מחצי מהמשחקים שהוא בד"כ משחק. לפני שאינייסטה הגיע, לא שמעתי יותר מדי מחאות על כך שדקו מועדף כמנהל המשחק של בארסה על פני צ'אבי (שתופקד יותר מאחור).
לא צריך להיות תמימים, סקולס נהנה מהנוכחות של רוי קין בדיוק כמו שצ'אבי נהנה מאינייסטה. אבל זה מכניס קצת לפרופורציות את הדיון בנושא צ'אבי.

טל 27 בינואר 2011

הוספתי "אולי" בגלל אינייסטה.

אין ויכוח שצ'אבי הוא לא מראדונה. כך שאי אפשר לטעון שהתארים של הקבוצות שלו היו ב80 אחוז בגללו. מצד שני, אני חושב ש:

א. לעניות דעתי הוא שחקן יותר חשוב ממסי בהצלחה של ברצלונה (ולראיה מה עושה צ'אבי בלי מסי ומה עושה מסי בלי צ'אבי).

ב. גם זידאן שיחק בקבוצות גדולות ועם שחקנים גדולים. לדוגמה, באליפות העולם ב98 הוא היה עד הגמר אחד השחקנים החלשים בנבחרת הצרפתית ואיכשהו הזכיה הזו נרשמה על שמו.

מהסיבה הזו, מבחינתי, הם לא במעמד של הגדולים באמת בתולדות המשחק. אבל סקולס הוא לא מראדונה, כך שהטיעון הזה לא רלבנטי לגביו. הוא שיחק בקבוצות באותו סדר גודל ולא הגיע לאותם הישגים, כך שלגביו הדיון הזה בכלל לא יכול להתחיל (ביונייטד הוא השיג את אותם תארים, אבל כשחקן מפתח כמו צ'אבי).

אביעד 27 בינואר 2011

אז כאן אני חולק על דעתך:
1. מבחינת הישגים בנבחרת, לסקולס אף פעם סגל שאפילו קרוב למה שיש לצ'אבי. אני אפנה אותך שוב לדוגמא של סימן/קאסיאס ומונדיאל 2002 מול 2010.
2. ברמה הקבוצתית לסקולס וצ'אבי שורת הישגים די דומה. אני לא חושב שיש מחלוקת בינינו באשר למרכזיותו של צ'אבי בהישגים האחרונים של ברצלונה. נראה לי שמה שנשאר זה חילוקי דעות בנוגע למידת המרכזיות של סקולס בהישגים של היונייטד. אני לא רואה את היונייטד מתקרבת בכלל למה שהשיגה ב 2006-2009 בלי פול סקולס.
3. טיעון של "צ'אבי חשוב יותר לברצלונה ממסי" שמתבסס על השוואת ההישגים של השניים כשהם בנפרד הוא מאוד מאוד בעייתי. כי במקום צ'אבי, למסי היה את מקסי רודריגז או את ורון ובמקום מסי, לצ'אבי היה את אינייסטה או את דויד וייה. נראה לי שזה פקטור די מרכזי בעניין.
4. אני דווקא לא פוסל אפשרות שבסוף הקריירה של צ'אבי, נסתכל עליו כעל שחקן בלוול של זידאן. אבל נכון לעכשיו אין שום מקום להשוואה. מצידי אתה יכול להתעלם לחלוטין ממונדיאל 98'. צ'אבי מעולם לא עשה שום דבר בברצלונה או בספרד שמתקרב למה שזידאן עשה ביורו 2000 או במונדיאל 2006. בהשוואה הזאת אפילו הבינוניות שזידאן הפגין לעיתים ברמת המועדונים לא מהווה פקטור כי צ'אבי היה חלק לא קטן מהקבוצה אולי הכי גרועה של ברצלונה ב-25 השנים האחרונות.

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

מה זידאן עשה בדיוק בטורנירים האלה? תמיד הייתי תחת הרושם שהחלק שלו נופח בצורה מלאכותית כדי ליצור אגדה. במונדיאל 2006 בפרט הוא קיבל אובר-פוקוס בגלל הסנטימנטליות של טורניר פרישה וכו'.

לדבר על הסגל העדיף של צ'אבי לא רלבנטי. הוא עושה אותם מה שהם.

אביעד 27 בינואר 2011

1. זידאן היה השחקן המצטיין של צרפת בכמעט כל משחק במונדיאל 2006, שלא לדבר על ההצגה מול ברזיל ברבע הגמר.
יורו 2000? השחקן המצטיין בטורניר, by far.
2. אתה יכול לפרט לי מה הכוונה שלך לגבי סגל נבחרת ספרד? כי אם הטענה שלך היא שנבחרת ספרד מינוס צ'אבי שווה לנבחרת אנגליה, אז לא נראה לי שיש מה לומר מלבד "מה?!?!".
אם הטענה היא שההבדל בין נבחרת ספרד של שנים עברו לזו הנוכחית הוא צ'אבי, אז שווה להזכיר שצ'אבי היה חלק מרכזי בנבחרת ספרד בשלושה טורנירים לא מוצלחים לפני יורו 2008 ובמיוחד שווה להזכיר שגם צ'אבי לא היה קרוב למי שהוא היום לפני אינייסטה.

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

ההבדל בין ספרד לאנגליה הוא שבספרד השחקנים מתעוררים שטופי זיעה בלילה מסיוט שבו החליפו להם את צ'אבי בסקולס. סתם סתם…

מה יש עוד לומר? צ'אבי הוא השחקן המרכזי בנבחרת שהשיגה בשנתיים מה שאנגליה לא השיגה מעולם. קח לדוגמא את פדרו – אחלה שחקן – שים אותו בלי צ'אבי ונראה כמה הוא כובש. זו סתם דוגמא שעברה לי בראש.

אני באמת מנסה להזכר מה היתה הגדולה של זידאן באותם הטורנירים. אולי זה שהוא כבש את הפנדל שלא היה מול פורטוגל (פעמיים)?

טל 27 בינואר 2011

זידאן היה שחקן גדול, אין ויכוח על זה. מגדולי השחקנים בדורו? אין ספק.

ועדיין, לעניות דעתי, המיתוס שלו הועצם מאד אחרי הפרישה, בעיקר בגלל שהוא עזב את המשחק בצורה כל כך מרשימה מצד אחד וטראגית מצד שני.

דורפן 27 בינואר 2011

אני גם חושב שמיתוס זידאן הועצם מעבר ליכולתו האמיתית. אבל לטעמי הסיבה היא חיובית – סגנון המשחק הכל כך נפלא שלו

דורפן 27 בינואר 2011

אנשים – למה לא תקחו דוגמא מהטניס ותפסיקו להגיע לטונים גבוהים כל כך בכל שאלת כדורגל. המהלך של גיגס הוא הגדול בקריירה שלו גם אם אנגלים לא היו מייסדים את ברצלונה וקרויף לא היה לומד כדורגל ממאמן אנגלי.

יואב 27 בינואר 2011

הדיון מרתק אבל איך חזרנו שוב לאנגליה מול ספרד, ברצלונה מול יונייטד? בסופו של יום זה גם עניין ריגשי. לעולם לא הייתי מחליף את סקולס וגיגס בצ׳אבי ופיגו. סיבות מיקצועיות אפשר למצוא לכאן ולכאן.

שלו 27 בינואר 2011

רונן, הבעיטה בגמר בברצלונה, זאת שסידרה לשרינגהאם את השיוויון, בעיניי היא המהלך הגדול.
אתמול זאת הייתה אולי המסירה שמגדירה את הקריירה שלו, ראיית המגרש, הבנת המשחק, טכניקה ברמה הכי גבוהה שיש ושתי נגיעות, עצירה מסירה.
והכי יפה שזה נראה פשוט.
אני לעומת אחרים פה לא מכיר המון שחקנים שיכולים לעשות את זה.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

אולי צ'אבי ?…… סתם, סתם.

יואב 27 בינואר 2011

שלו, הבעיטה לא היתה טובה ויכלה לעוף לשמיים בדיוק באותה מידה. הוא לא בעט לעירבוביה במכוון אלא פשוט בעט בעיטה לא טובה לשער בימין. דייויד היה היחידי שלא הפסיק להאמין באותו משחק וסחט את הקרן הראשונה בכח רצונו בלבד(משמאל). כבר לא עינינו אותו עמדות, הוא היה בכל מקום.  

שלו 27 בינואר 2011

גם לא להתכוון צריך לדעת…
סולשיאר עשה קריירה מזה.

יואב 27 בינואר 2011

סולשיאר לא דוגמה טובה כי הוא תמיד התכוון והכדור כמעט תמיד הלך לאן שהוא רצה. זאת היתה גדולתו, קור רוח מקפיא באיזורים הכי לחוצים במגרש הכדורגל.  

שלו 27 בינואר 2011

כן אבל הוא עוד שחקן שמתגעגעים אליו, לא הייתה דרך אחרת להזכיר.

טל המנצ'סטרי 27 בינואר 2011

שלו,יואב,
הבעיטה ההיא בגמר שהובילה לגול של שרינגהאם היתה דוגמא ללמה גיגס משתמש ברגל ימין לעליית מדרגות בלבד…
אני לא חושב שהמבצע שלו נגד בלקפול זה המהלך הגדול בקריירה שלו
אבל זה עוד אחד מהמהלכים שלו לאורך השנים שאולי נראים פשוטים,הם לא, אבל הוא עושה אותם לכאלה,אמן בפעולה.
זה אולי לא "עושה את זה" לאוהד הכדורגל הממוצע של ערוץ 5 או "נבחרת ברצלונה" או לא משהו שתופס את העין יותר מדי ובגלל שזה..גיגס,
גיבור אלמוני משהו ועד כמה שזה נשמע מוזר,בכל זאת הוא משחק שם ללא הפסקה מתחילת שנות ה 90,לפני ואחרי הפיגו והריבאלדו למינהם.
אגב,נגד שבוע שעבר נגד ברמינגהאם רוני הוריד כדור גובה דומה על הלשונית של הנעל ושיחרר מסירה מהירה בדרך למבצע קבוצתי שיונייטד כבשה ממנו גם כן.
גיגס – וולשי שלא אוהב להתגלח,רוני – אנגלי עם פרצוף של כלב בולדוג,
לא מחליף אותם בחיים עבור שום צ'אבי ואף מסי או אנייסטה וטיקי קקה או כל מושג אחר שנדב יעקבי אוהב לצרוח אותו….

ברסלוניסטה 27 בינואר 2011

שלום דורפן,

נראה לי שקצת הגזמת הפעם. ההשתלטות על כדור השוער היא אכן פעולה מרשימה, אך יש שפע של שחקנים המסוגלים לבצע אותה. כמו כן, מסירות כמו זו שגיגס ניפק לצ'יציריטו ניתן לראות כמעט מדי שבוע בליקוטי השערים היפים מהליגות המובילות באירופה.
אמנם איני אוהד יונייטד אבל אני מעריך מאוד את ראיין גיגס שהוא ספורטאי למופת, כך שאני באמת אובייקטיבי.

כל טוב,
ברסלוניסטה

ברי 27 בינואר 2011

כתבת יפה, אבל תחבר בין שני הדברים, שחקן שעושה גם וגם בשבריר שניה.

אם אתה רואה כאלה כל שבוע בלקט, אתה בר מזל ואני מקנא בך.

שוב – לא מדברים על הפעולות עצמן (עצירה והמסירה) את אלה בוודאי שעושים רבים, ואפילו יותר יפה מזה. מדברים פה על רצף הפעולות, אחת אחרי השנייה בחצי שנייה.

הרי אם זה היה אימון לא היינו מדברים על זה בכלל. אבל הפעולה הרצופה הזאת כאן היא מהלך של שער ב-9 שניות בלבד במשחק ליגה, בפיגור 2:1.

יוסי מזרחי 27 בינואר 2011

הפעולה הרציפה וגם זרם רציף של ניורונים במעבר בין תאי המח.
הכל בשבריר שניה.

ברסלוניסטה 27 בינואר 2011

חברים,

הקשרים הספרדים שכולנו אוהבים מייצרים מהלכים כאלו בלי סוף.

דורפן 27 בינואר 2011

מה? סתם מהלכים כאלו?זה קצת מאכזב. הם לא עושים את זה עם העקב בכלל?

ואם אני מבין נכון הם שומרים את הכדור על הקרקע אבל אז מבקיעים בוולה מהאוויר!

ובמקום בעיטות שוער הם מתקדמים במסירות סבלניות ובניה של המהלך – אבל עוברים מרחבה לרחבה הרבה יותר מהר מתשע שניות.

יבור 27 בינואר 2011

ברי
לא יודע, כנראה אנחנו לא רואים את אותו קישור…
שחקן ההגנה בבירור רץ בסגנון אד הורטון ("רץ לאט יותר משהולך, קופץ נמוך יותר משעומד"), אז היו יותר מכמה שברירי שנייה למהלך.
לגבי עצירת הכדור, דורפן כבר הודה שכל צעיר בקורס "מבוא לכדורגל ארגנטינאי" (הניתן לבני 6-7 חינם ברחובות בואנוס איירס) מצליח לעצור כדור כזה בלי מאמץ גדול. ולגבי כיוון התנועה – יותר קל "לעצור" כדור כזה ולהמשיך איתו קדימה מאשר לעצור אותו באמת ולנוע לכיוון ההפוך (ועל הדרך לוודא שהכדור צמוד אלייך ולא בורח קדימה). במקומות האלה רואים בדיוק מאיזה צד של האטלנטי נולדת (חוץ מפורטוגל יוצאת הדופן).
בשל שורשיי הפולנים מדי כנראה שאני לא אצליח, אבל הנקודה ברורה – עצירת הכדור היא לא כזה ביג דיל.
לגבי המסירה – שוב – יפה, מצוינת, אבל לא צריך להגזים. מסירות כאלה רואים בכל מחזור בכל ליגה באירופה. הסמיכות בין שני הארועים נחמדה אבל גם, לא יותר מדי.
אני מבטיח לך שעוד שלוש עונות בכלל לא תזכור את המשחק הזה, ובטח לא את המהלך הזה.

שחר 27 בינואר 2011

הוויכוח מי שחקן יותר איכותי או איזה ליגה יותר טובה,נראה לי לפעמים קצת וויכוח בניוטרל.
אני פשוט מברך על המזל שלי לראות כל כך הרבה שנים שחקנים כמו גיגס וסקולס אשר נותנים את נשמתם ואיכותם על המגרש לטובת קבוצתי האהובה,ומצטער שנותר לי מעט זמן לראות אותם בפעולה.

דורפן 27 בינואר 2011

שחר – הויכוח ספרד-אנגליה הוא ענף ספורט אקלוקסיבי. לא רבים משתתפים בו, אבל המשתתפים נחושים ביותר.

שחר 27 בינואר 2011

אם זה יופיע באולימפידה יש סיכוי טוב למדליה.

דורפן 27 בינואר 2011

אני מעריך שנטייל לזהב. אנגליה תהיה שניה בגלל הביתיות ואז ספרד.

טל 27 בינואר 2011

רונן, לגבי זידאן:

אתה בעצמך כתבת שעד רבע הגמר במונדיאל בגרמניה, רונאלדיניו נחשב ללא פחות, אולי יותר גדול, מזידאן.

לפי מה שאני זוכר, היכולת הזוועתית של ריאל באותן שנים השפיעה לא מעט על איך שתופסים אותו. המפגשים האחרונים שלו מול ברצלונה הוא נראה פשוט לא רלבנטי, בטח בהשוואה ליכולת המופלאה של רונאלדיניו. רבע גמר אחד שינה את כל התפיסה לגבי שניהם.

אדם 27 בינואר 2011

לגבי זיזו..
אפקט הפרפר :
1. מה אם פלורנטינו פרז לא היה מוכר את מקללה, האם ריאל הייתה זוכה בעוד תארים ? (סבירות גבוהה שכן). וזיזו היה משמר את המעמד שלו כשחקן הטוב בעולם באותם שנים, למרות הדומיננטיות של רונלדיניו.

2. אם זיזו היה זוכה במונדיאל בגמר מול איטליה האם יהיה למישהו ספק שזה השחקן הגדול ביותר ב-20 השנים האחרונות ובין השלושה הכי גדולים בכל הזמנים ?

טל 27 בינואר 2011

באותה מידה אפשר לשאול מה היה קורה במידה והאיטלקים היו מנצחים בפנדלים ברבע הגמר במונדיאל 98 (להזכירך, הם כבר הובילו בתוך סדרת הבעיטות אחרי החמצה צרפתית). אפשר לתהות מה היה קורה אם בלאן לא היה מבקיע את שער הזהב נגד פארגוואי בדקה ה114 והצרפתים היו הולכים לבעיטות הכרעה מול השוער הטוב בעולם אז, במשחק שזידאן החמיץ בגלל הרחקה מטופשת?

בקריירה של כל שחקן גדול יש רגעי 50-50 כאלה, שפעם הוא מרוויח בהם ופעם הוא מפסיד.

בשורה התחתונה, זידאן שיחק עשר שנים ביובנטוס וריאל מדריד, שתי הקבוצות הגדולות והעשירות במדינות שלהן. הוא זכה רק בשלוש אליפויות (ובאיטליה אלה היו שנים חלשות של מילאן ובספרד זו הייתה תקופה זוועתית של ברצלונה). זה די מעט לשחקן שנתפס כאחד הגדולים אי פעם והגדול בדורו.

טל 27 בינואר 2011

רק שלוש אליפויות מקומיות ורק זכיה אחת בליגת האלופות (להזכירכם, יובה שהוא הגיע אליה הייתה כבר אלופת אירופה המכהנת).

אדם 27 בינואר 2011

אפשר לנסח את המשפט אחרת שב-7 עונות מתוך העשר הוא לא ירד מהמקום השני, ואלה שתי הליגות הכי תחרותיות בעולם, כל אחת בתקופה שזיזו היה בה.
הוא גם זכה באופ"א עם יובנטוס, גביע וגמר איטלקי, שני גמרי ליגת אלופות, ממש לא קריירה של "מעט", במיוחד שלאציו ורומא בזבזו יותר מיובנטוס (כל אחת בעונת האליפות שלה).
עם ריאל יש לו זכייה בליגת האלופות, שני גמרי גביע, זכיה ושתי סגניות, זה לא שהיו לו 7 שנים קטסטרופליות מתוך ה-10 שלו בריאל ויובה..

אדם 27 בינואר 2011

לגבי מה שאמרת על הפנדלים של איטליה- צרפת. אז בוא נגיד כך :
אם לא שער פוקציונרי של אינייסטה מול צ'לסי, שתי החמצות לא מחוייבות למציאות של רובן, צ'אבי היה הרבה יותר גמד ממה שהוא היום…
אני ממש לא מבין איך מישהו יכול באמת לחלוק על זה שזידאן הוא השחקן הכי גדול ב-20 השנים האחרונות.
אם מס' זכיות באליפות הוא מדד אז למראדונה יש 3 (אחת עם בוקה שתיים עם נאפולי) אני לא רואה אף אחד שמגמד את ההישגים של מראדונה למרות העובדה שיש לו רק 3 אליפויות ואני מודע לזה שהוא הוא לבדו הביא 2 אליפויות לנאפולי אבל זה לא העניין.

הזכרתי קודם לכן בכמה משחקים מכריעים זיזו הבקיע שערים, אני לא רואה אף שחקן שמתקרב בווינריות הזו לזידאן, תביא לי עוד שחקן שמבקיע פעמיים מול ספרד ביורו ובמונדיאל, מעיף את פורטוגל פעמיים ביורו ובמונדיאל, מנצח לבדו את ברזיל בגיל 35, מבקיע צמד בגמר המונדיאל, ועוד שער בגמר נוסף, שלא לדבר על השער בהאמפדן פארק מול גלזגו.

צ'אבי לדעתי הוא השחקן – לא הקשר- השחקן הכי טוב בעולם היום, אבל הוא כבר בן 30, האם רשימת התארים האישיים והקבוצתיים שלו שווה לזידאן ? בהחלט לא. האם מישהו רואה אותו עוד 4 שנים מעיף את ברזיל מרבע גמר המונדיאל ?

טל 27 בינואר 2011

צ'אבי זכבר זכה ביותר תארים חשובים מזידאן: אליפות עולם ואירופה, פעמיים בליגת האלופות וחמש אליפויות מקומיות.

עידן ש. 28 בינואר 2011

מה שיפה במהלך של גיגס זה לא הטכניקה שלו (שכבודה במקומה מונח), אלא הקלות בה נעשה המהלך ובוצעו ההחלטות. זה נראה כאילו עוד לפני הבעיטה של אדווין גיגס כבר ידע מה הוא הולך לעשות. קבלת ההחלטות של גיגס עד כדי כך טובה שהצופה יכול לחשוב כי המהלך תוכנן בקפידה ועמלו עליו שעות באימונים. מה שגיגס עשה מזכיר מהלך טיפוסי בפלייסטיישן – כאשר אתה יודע מה יהיו 2-3 המסירות הבאות שתמסור עוד לפני שמסרת את הראשונה.

יואב 28 בינואר 2011

רונן,
צ'אבי(מחשב אנושי ושחקן עצום)הוא שחקן הגנה טוב יותר מסקולסי אבל סקולסי הוא שחקן התקפה הרבה הרבה יותר טוב, מגוון,יכול להבקיע ומבין את המשחק ברמות שאי אפשר לנתח כאן-כי אנחנו לא ממש יודעים..כן, הוא ירד מעמדת החלוץ למטה(זה חיסרון?) כי יש לו את היכולות.מי אנחנו בכלל מול פרגי שמאמין בו כל כך עד כדי כך שהוא מתזמן לו את הדקות ולעולם לא שקל בכלל למכור אותו?
הוא רק מנהל המשחק הכי טוב שיש לנו? אולי תנסה שירה בתנועה,זה מגדיר אותו טוב יותר אם אתה מבין בכדורגל ושירה.כי מאחורי כל המספרים, התארים והחוכמה, נשאר רק מראה עיניים.את סקולסי בשיאו אני מעדיף על כל אחד שיש.לא כאוהד יונייטד,רק כאחד שמבין את מה שהוא רואה.
אם הוא היה בן 26 היום, זה כל מה שאתה צריך.ואת זה אתה מחפש לקנות(או הכי קרוב לזה).וזה יעלה…

“Paul Scholes would have been one of my first choices for putting together a great team – that goes to show how highly I have always rated him. He would have been one of the first players I’d have bought, given the chance”

Marcello Lippi

I tell anyone who asks me – Scholes is the best English player.
o Laurent Blanc.

* I'm not the best, Paul Scholes is.
o Edgar Davids.

* An amazingly gifted player who remained an unaffected human being.
o Roy Keane.

THIERRY HENRY has given Arsenal's arch-rivals Manchester United a boost – by hailing Paul Scholes as the best player in the Premiership.

The French striker has gone out of his way to heap praise on Old Trafford ace Scholes, who played a key role in United's title win last season.Henry told a French magazine: "Without any doubt it has to be Paul Scholes, Man United's midfielder.

"He knows how to do everything, and he is the one who directs the way his team plays. "On top of that, he has indestructible mental strength, and he is a genuine competitor."

Micah Richards : "He's always in the right position, always seems to be at the end of the box when the ball drops in. The complete midfielder – when he's fit, he's the best. Some go missing but he's in the right place at the right time. He's my favourite player of all-time, unbelievable. If you give him a chance it's a goal, isn't it?"

Glenn Hoddle : "There isn’t a player of his mould anywhere else in the world."

Terry Venables : "He’s the best one- or two-touch passer in the country. He sees the game unlike any other player."

Alan Shearer : "If you ask footballers to pick out the player they most admire, so many of them will pick Paul Scholes. He can tackle, and his passing and shooting is of the highest level. He’s the most consistent and naturally gifted player we’ve had for a long, long time."

Eidur Gudjohnsen : "I'm more an admirer of Paul Scholes than I am of Ronaldo. Ronaldo is a fantastic player, but he has 10 other great players around him every week…Scholes is one of the most complete footballers I've ever seen. His one-touch play is phenomenal. Whenever I have played against him, I never felt I could get close to him."

Edgar Davids : ""Every one of us (midfielders) is just trying to become as good as him. Everyone can learn from Paul Scholes."

Edgar Davids : "I'm not the best, Paul Scholes is."

Tony Adams : "I really rate Paul Scholes, because he hasn't got the high profile of many of the Manchester United players, he doesn't get too much attention, but he is one very good player. He is an intelligent player, he works hard and he scores some great goals. He is not flamboyant and is a quiet lad off the pitch but he is a tremendous asset to Manchester United and to England. He has already got my vote as player of the year."

Cesc Fabregas : "He is the one whose level I aspire to. He is the best player in the Premier League."

Patrick Vieira : "The player in the Premiership I admire most? Easy – Scholes."

Thierry Henry : "I can't understand why Scholes has never won the player of the year award. He should have won it long ago. Maybe it's because he doesn't seek the limelight like some of the other 'stars'."

Zinedine Zidane : "My toughest opponent? Scholes of Manchester. He is the complete midfielder."

Zinedine Zidane : "Scholes is undoubtedly the best midfielder of his generation."

Sam Allardyce : "There is not a better midfield player in the world."

Kevin Keegan : "What United have got that Chelsea haven't is Paul Scholes. I think he is different to anything else in English football."

Marcello Lippi : "Paul Scholes would have been one of my first choices for putting together a great team – that goes to show how highly I have always rated him. Scholes is a player I have always liked, because he combines great talent and technical ability with mobility, determination and a superb shot. He is an all-round midfielder who possesses character and quality in abundance. In my opinion, he's been one of the most important players for United under Sir Alex."

Ray Wilkins : "I'm saddened because I think we as spectators, not only in this country but right through out Europe and the rest of the World, will be missing one hell of a footballer."

Gordon Strachan : "Paul Scholes has been the best England midfield player for 30-odd years. You'd probably have to go back to Bobby Charlton to find someone who could do as much as Scholes. When the ball arrives at his feet he could tell you where every player on that pitch is at that moment. His awareness is superb."

Veron while at Chelsea being asked in an interview who's the best english player : "Paul Scholes."

Peter Schmeichel : "People say he is a great player, but you have to define what a great player is, For me, it is a player who has a bottom level that means his worst performance is not noticed.If he is having a bad game, a team-mate might feel Paul Scholes is not quite on his game, but a spectator wouldn't notice. Scholes, of all the players I have played with, has the highest bottom level. His reading of the game is unsurpassed.He has an eye for a pass, for what the play or the game needs at that precise moment, that I have never seen anyone else have. He controls and distributes the play and the game better than anyone I have ever seen."

Peter Schmeichel : "Still the best player in that United midfield."

Laurent Blanc : "Scholes is the best English player. Intelligence, technique, strength… all the attributes are there. At Manchester United I saw what he could do on the training field. Phew!"

Michael Carrick : "Paul Scholes is just fantastic. When you play alongside him, you realise what a special talent he is."

Michael Carrick : "He is a legend and he's going to be remembered for a long time. Just to play alongside him and learn from him has been an absolute pleasure. I think he is a footballer's footballer; he has been at this level for so long. As long as he is part of us we always feel we have a chance. We appreciate the way he goes about his business. I have never met a character like Scholesy; certainly not someone who is that good."

Park Ji Sung when asked by the club’s official home page which United player he would like to see in the red shirt of the Taeguk Warriors : “It has to be Paul Scholes.”

David Beckham said that, among his teammates at Real Madrid, which included Zinedine Zidane, Raúl, Ronaldo, Luís Figo and Roberto Carlos, Scholes was the most admired opponent : "He's always one of those people others talk about. Even playing at Real Madrid, the players always say to me 'what's he like'? They respect him as a footballer, and to have that respect from some of those players is great."

Brian Kidd : "Paul Scholes had the best football brain I'd ever seen in a kid. Let's face it. Paul Scholes is in a class of its own."

Rio Ferdinand : "I can honestly say Paul is the best player in the England squad. For me he is the complete player."

Rio Ferdinand : "For me, it's Paul Scholes. He'll do ridiculous things in training like say, "You see that tree over there?" – it'll be 40 yards away – "I'm going to hit it". And he'll do it. Everyone at the club considers him the best."

Phil Neville : "Paul, for me, is the best player in the England team. It worries teams. Speak to any other international team and they will single Paul out as England's key player. For me, he doesn't get the full credit that he deserves. He is a world-class player and deserves to be up there with the likes of Zidane and Figo."

Gary Neville : "I wouldn't swap Paul Scholes for anybody. He is quite simply the most complete footballer I have ever played with. He is the best."

Gary Neville : "Paul Scholes is the best player I've ever played with. There's talent in every part of his game."

Steve Bruce : "He's the best player in Britain in my opinion and he has to get himself fit just before we are due to play at Old Trafford. I cannot pay Paul a bigger compliment than to say that he's the most complete footballer in the country. The best bar none."

Roy Keane : "An amazingly gifted player who remained an unaffected human being."

George Best : "To be honest I think England have lost their best player. Certainly he's the most consistent and naturally gifted player we've had for a long, long time."

Sir Bobby Charlton : "I am sorry for England because they don't have any player like him. You can talk about others but there is no one else like him. He is the best technical player England has without any question. He could have had a lot more caps if he had carried on. And if I was the manager he would have ended up with more than I did – easy"

Sir Bobby Charlton : "He’s always so in control and pinpoint accurate with his passing – a beautiful player to watch."

Sir Bobby Charlton : "Paul Scholes is my favourite player. He epitomises the spirit of Manchester United and everything that is good about football."

Sir Alex Ferguson : "Very few players can do that, but Scholes is one of them – and I knew he was one of them. That's why, without question, I think Paul Scholes is the best player in England. He's got the best skills, the best brain. No one can match him."

Sir Alex Ferguson : "He has an awareness of what’s happening around him on the edge of the box which is better than most players. As a kid he always had a knack of arriving in the penalty area just at the right time, but he’s proving just as effective from outside the box because he’s using his experience in the right way. It doesn’t matter who I am thinking about bringing into my midfield, Paul Scholes will be included, as he would in any side in the world."

Sir Alex Ferguson : Sir Alex Ferguson gave evidence in court on behalf of one of his former trainees and listened to the prosecution barrister's list of United's top players.

"You've missed Paul Scholes – and he's my best player," Ferguson chided her.

יואב 28 בינואר 2011

וממש מעכשיו,
Manchester United winger Nani has praised his Old Trafford teammate Paul Scholes as the “best midfielder he has ever seen”.

Scholes has missed almost six-weeks of first team action due to a persistent groin problem, but was amongst the substitutes for their 0-0 draw with Tottenham Hotspur at the weekend.

The evergreen 36-year-old played an hour for the reserves during their 8-0 destruction of Bury in the Manchester Senior Cup on Monday, and Nani is delighted to welcome the playmaker back into the fold.

Nani claims the Old Trafford veteran is simply peerless in training and a cut above the rest of his colleagues, who nickname him ‘SatNav’ because of his ability to pick out a pass.

The Portuguese ace told Inside United magazine: "Scholesy is just incredible and it's a privilege to be in the same squad,

“I said to him the other day in training: ‘Scholesy, you should have stayed at home because you are playing alone.’

“What I mean is that he makes a pass to one wing, goes to support and gets the ball. Then he makes a pass to the other wing, goes to support and gets the ball again – all the time he’s in control of the play.

"The other team don’t get near the ball, even in training. They are playing just against him!"

Nani concluded: "He’s the best midfielder I’ve ever seen. He can pass, score goals with his left, right, his head – he can do anything.

“And he can beat a player too, plus he loves to nutmeg you! He's unbelievable."

אדם 28 בינואר 2011

יואב – you rock !
טל – מלדיני זכה ביותר תארים מצ'אבי… הוא לא יותר גדול משניהם..
זכייה בתארים היא מדד אבל לא היחידי שחשוב. זיזו כשחקן הוא הרבה יותר מלהיב והכי ווינר שיש כל זכייה שלא בכל תואר רשומה אך ורק עליו, לצ'אבי היה חלק עצום בזכיות של בארסה אבל הוא לא חתום עליהם.
חוץ מזה ברמה הבינלאומית לפחות לזיזו יש גמר מונדיאל יותר והזכיות הבינלאומיות שלו הוא חתום עליהם יותר מצ'אבי

אדם 28 בינואר 2011

יואב – you rock !
טל – מלדיני זכה ביותר תארים מצ'אבי… הוא לא יותר גדול משניהם..
זכייה בתארים היא מדד אבל לא היחידי שחשוב. זיזו כשחקן הוא הרבה יותר מלהיב והכי ווינר שיש כל זכייה שלו בכל תואר רשומה אך ורק עליו, לצ'אבי היה חלק עצום בזכיות של בארסה אבל הוא לא חתום עליהם.
חוץ מזה ברמה הבינלאומית לפחות לזיזו יש גמר מונדיאל יותר והזכיות הבינלאומיות שלו הוא חתום עליהם יותר מצ'אבי

אדם 28 בינואר 2011

יואב – you rock !
טל – מלדיני זכה ביותר תארים מצ'אבי… הוא לא יותר גדול משניהם..
זכייה בתארים היא מדד אבל לא היחידי שחשוב. זיזו כשחקן הוא הרבה יותר מלהיב והכי ווינר שיש כל זכייה שלו בכל תואר רשומה אך ורק עליו, לצ'אבי היה חלק עצום בזכיות של בארסה אבל הוא לא חתום עליהם.
חוץ מזה ברמה הבינלאומית לפחות לזיזו יש גמר מונדיאל יותר והזכיות הבינלאומיות שלו הוא חתום עליהם יותר מצ'אבי

שלו 28 בינואר 2011

אדם – בתפקידו מלדיני הוא אגדת כדורגל, ראיתי אותו משחק מספר פעמים במגרש, כל כך אינטליגנט. בשנים האחרונות שלו הוא החזיק את ההגנה של מילאן עם הרבה מאוד חכמת משחק כחיפוי על אבדן מהירות. הוא עוד כדורגלן שהיה לאגדה.
גדול משניהם אני לא יודע, אבל זה כמו שהשוות תפוחים לתפוזים.

אדם 28 בינואר 2011

שלו- זרקתי את הדוגמא על מלדיני רק משום ההתייחסות של טל לתארים, אין בזה להוריד טיפה מהכבוד שיש לי כלפיו.
כל התומכים בצ'אבי החמיצו נקודה אחת בהקשר של הזכייה בתארים.
יש שחקנים שזוכים בתארים עם תרומה ממוצעת אם לא פחות – ניקח לדוגמא את מטראצי, לו יש 5 אליפויות איטליה, ליגת אלופות ומונדיאל.
שחקנים שזוכים בתארים עם תרומה גדולה מאד בזכייה – צ'אבי למשל במונדיאל, יורו ובזכייה השנייה שלו בליגת האלופות השנייה יחד עם האליפויות שאותן לקח בבארסה.
ויש שחקנים שכל זכייה שלהם בתואר חתומה אך ורק עליהם- זידאן הוא כזה, צרפת לא הייתה לוקחת אף תואר בלעדיו. על זה אין וויכוח – בתקופת הביניים שבה פרש זיזו מהטריקולור הם לא הצליחו לנצח אפילו את ישראל, אחרי שחזר לנבחרת לטובת המונדיאל הוא פירק את ספרד של צ'אבי, את ברזיל עם רביעיית הקסם, ולא היה חסר הרבה בשביל שנזכור אותו כשחקן הווינר הכי גדול בכל הזמנים, להזכירכם הוא הבקיע בכל שלבי הנוקאאוט במונדיאל (למעט המשחק מול ברזיל בו הוא בישל להנרי) כשהוא בן 35 !!! רבאק ! מי יכול כיום לעשות דבר כזה ?

לגבי צ'אבי, אז הוא זכה בכמה אליפויות יותר, אך מישהו יכול להמר על כך שהוא לבד חתום על איזושהיא זכייה של ספרד או בארסה? אני לא בטוח לגבי זה, הוא גם לא סיפק את הרגעים האלה שזיזו סיפק.

אופיר המקורי 28 בינואר 2011

ראשית, הוא היה בן 34. שנית, שערים מפנדלים לא נחשבים (ע"ע ויין רוני).

אדם 28 בינואר 2011

מנסיון של אוהד אנגליה אני יכול להבטיח לך ששערים מפנדלים כן נחשבים, תשאל את אסמואה ג'יאן.

סימנטוב 28 בינואר 2011

סחתיין
Michael Carrick :
"think he is a footballer's footballer"
מסכם את הכל

טל 28 בינואר 2011

אדם, מאלדיני הוא דוגמה גרועה, בשני מובנים:

הראשון, מכוון שהוא לא זכה ביותר תארים גדולים. הוא מעולם לא זכה בשני התארים החשובים ביותר לשחקן אירופאי- אליפות עולם ואליפות אירופה.

השני, מכוון שמאלדיני נחשב לאחד משחקני ההגנה הגדולים בהיסטוריה ויחד עם בארזי לשחקן ההגנה הטוב ביותר ב20 השנים האחרונות.
יותר מכך, מכל השחקנים ששיחקו כדורגל ב20 השנים האחרונות, למאלדיני יש אולי את הסיכוי הגדול ביותר להיכנס לנבחרת כל הזמנים בעמדה שלו.

שחקנים כמו פויול (אחד הבלמים הטובים בעולם היום, אבל בטח לא בלם היסטורי ביכולות שלו) שזכה בכמעט כל התארים שצ'אבי זכה בהם, או פירלו ובוודאי גאטוסו, הם דוגמאות יותר טובות להמחשת הנקודה שלך.

הנקודה היא כמובן לא רק כמות ואיכות התארים שזכית בהם אלא חשיבות שלך לקבוצה. בכל ההישגים של ספרד וברצלונה בשלוש העונות האחרונות צ'אבי היה בין שניים-שלושה השחקנים החשובים ביותר (יש שיטענו ה-חשוב ביותר). פויול לא היה כזה. איטליה ומילאן התבססו תמיד על יכולת ההגנה שלהם, זה מה שהפך את שחקני ההגנה שלהם לכל כך אגדיים. ברצלונה וספרד מתבססות על מרכז השדה.

הזכיה בת98 בוודאי לא רשומה רק על שמו של זידאן. ב2000 הוא היה הרבה יותר טוב ושחקן הטורניר בצדק, אבל גם פה הטענה שהזכיה רשומה "רק" על שמו נראית כהגזמה פראית במיוחד. עשית פה מצרפת נבחרת דרג ג'. הוא היה הכוכב שלה, אבל בדיוק כמו עם צ'אבי היום, הקיפו אותו כמה מטובי השחקנים בעולם. "האינביסיבלס" של ארסנל היו בבסיס נבחרת צרפת מוחלשת (לא רק בזידאן, גם בשחקנים כמו טרזגה שבשיאו היה אחד החלוצים הטובים בעולם).

אדם 28 בינואר 2011

לגבי מלדיני, איתך אבל נראה לי שהבנת את הטענה שלי.
לגבי נבחרת צרפת – "האינבנסבלס" האלה נראו כלא נבחרת לאחר הפרישה הראשונה של זידאן (זוכר את המוקדמות למונדיאל 2006 ?) … שלא לדבר על נבחרת צרפת שאחרי הפרישה, וצרפת הרי היא הנבחרת עם הכי הרבה עומק בעולם יחד עם ברזיל, (אני זוכר שלפני שנתיים מספר הצרפתים בליגת האלופות עמד על 47, המדינה האירופאית עם הכי הרבה נציגים בליגת האלופות).
לעובדה שאתה אוהד ברצלונה וכדורגל ספרדי אין כמובן שום קשר לכך שאתה מצדד בצ'אבי. זידאן בשבילי עדיף על צ'אבי, בטח בטורנירי נוקאאוט. לגבי ההשוואה בין השחקנים בליגה אני כבר הראיתי שזידאן לא היה כזה גרוע למרות "רק" 3 אליפויות עם יובה וריאל.. זאת לא אשמת זידאן שפלורנטינו פרז הפך את ריאל לקרקס.
אגב, צרפת 98' ו-2006' היו נבחרות עם אוריינטציה הגנתית, זה לא מנע מזיזו להיות הכוכב הבלתי מעורער שלהם.

טל 28 בינואר 2011

גם עם זידאן הם נראו זוועה ב2004.

אני לא חולק על הקביעה שזידאן היה כוכב הנבחרת הזו, אבל זה בפירוש הייתה נבחרת סופר מוכשרת גם בלעדיו. ואגב, מה השיגה ספרד לפני צ'אבי? כלום ושום דבר.

אני לא "מצדד" בצ'אבי, זה לא ויכוח עפרה חזה מול ירדנה ארזי. כתבתי שהוא צריך להיות מוזכר באותה נשימה עם זידאן. ההישגים של הקבוצות שלו והמשמעות שלו בהשגתם, תומכים בטענה שלי. ותזכור, שיש לו עוד כמה שנים טובות ברמות הגבוהות, כך שמוקדם מאד לסכם ולסגור את רשימת ההישגים שלו.

אני מודה שאני לא רואה בזידאן את האל שרבים אחרים רואים בו. אין ויכוח שהוא היה שחקן נפלא, מגדולי השחקנים ב20 השנים האחרונות. ועדיין, גם בתקופה הזו ראיתי שחקנים טובים ממנו: ואן באסטן, רונאלדו לפני הפציעות ורונאלדיניו בשנתיים-שלוש הגדולות שלו הם שלוש דוגמאות.

אדם 28 בינואר 2011

יורו 2004? איזו נבחרת באירופה כן נראתה טוב אז? מספיק לי הניצחון 2-1 של צרפת על אנגליה עם בעיטה חופשית ופנדל שלו כשבקהאם החטיא פנדל במצב של 1-0 לאנגליה, על זה בדיוק אני מדבר על הרגעים האלה. לזידאן, וזה ממש לא פייר, יש יותר מדי רגעים כאלה, יותר מרונלדיניו, רונאלדו וואן באסטן. בגלל זה אמרתי שהוא המקבילה לזריקת קלאץ' בכדורסל.

אופיר המקורי 28 בינואר 2011

וואו, לפני כמה זמן ראיתי ברצף כמה מתכניות "אגדות הכדורגל" באחד מהערוצים האלה בתשלום (על חשבון חדר הכושר). היו שם קטעים מטמטמים של קרויף, ואן באסטן ורונאלדו הברזילאי. כשהגיעה התכנית על זידאן כמעט נרדמתי תוך כדי ריצה… ההיילייטס שלו כל כך עלובים לעומת כל האחרים… זה לא שהוא לא היה שחקן גדול, אבל בהחלט לא בקלאסה של ואן באסטן.

אדם 28 בינואר 2011

לא, נבחרת ספרד לא הרדימה אותנו במונדיאל….
תעשו לי טובה, כל ניסיון להזכיר איזשהו שחקן ב-20 השנים האחרונות לזידאן נחשב על פי רבים ללא פחות מ- blasphemy

אופיר המקורי 28 בינואר 2011

אז הנה, אני שם את זה על השולחן: ואן באסטן אוכל אותו בלי מלח.

Comments closed