המשוכות הפסיכולוגיות

יכול להיות שהוא טוב מפדרר כיום. ועדיין המשוכות הפסיכולוגיות הן גבוהות

Brett Marlow Melbourne Australia. cc license

יש כל מיני דרכים שרוג'ר פדרר מנצח אותך.

לפעמים הוא נותן למשחק להתנהל עם הסרב – ואז מוחק את היריב בשובר השוויון.

כפי שקרה במערכה הראשונה. אבל דג'וקוביץ' זכה בשובר השוויון.

ולפעמים הוא משתלט על המשחק בטניס עליון שאיש לא יכול לשחק. כפי שעשה כשעלה ליתרון 2-5 בשניה. דג'וקוביץ' מצא כוחות.

ולפעמים הוא מבצע קאמבק. ורגע הקאמבק הוא כשהוא זורע את הספק. למשל כששבר חזרה ל-4-4 בשלישית. ושוב הייתה לדג'וקוביץ' התשובה.

*

כל אלו משוכות פסיכולוגיות. לזכות דג'וקוביץ' עבדה כאן העובדה, אני מסתכן פה, שכיום הוא כנראה עדיף על פדרר בטניס של חמש מערכות. אבל לשכנע את עצמך שזה המצב – זה לא פשוט.

פחחחחח
הקשר הצרפתי

32 Comments

פראליה 27 בינואר 2011

נולה הוא המאצ'-אפ הכי קרוב לפדרר ולכן הוא תמיד חצי מבואס כשהוא משחק מולו. הם משחקים אותו טניס ועכשיו כשפדרר פחות רעב (לא שהוא לא רצה לנצח היום) ונולה בטירוף, ככה זה נגמר.

דורפן 27 בינואר 2011

ולכן צריך להעריך מאד את הניצחונות שלו עליו. נדאל מצא שיטה לנצח אותו. אבל דג'וקוביץ' מנצח אותו במה שהוא מכיר

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

מה שהורג את פדרר אצל דיוקוביץ' זו היציבות, הידיעה שאין נקודות תורפה. אם להיות כנה, אין לו גם נשק קטלני (א-לה הפורהנד של נדאל), אבל הוא המודל של הטניסאי המודרני במובן שהוא אתלט מעולה ועושה הכל ברמה טובה. לפדרר אין צד שהוא יכול לתקוף בהצלחה ובעקביות, והוא תלוי יותר ויותר בהגשה שלו מול שחקן כזה. דיוקוביץ', לעומת זאת, יתקוף שוב ושוב את הבקהנד של פדרר, כי זו תמיד תהיה נקודת תורפה יחסית והבקהנד שלו (דיוקוביץ') עדיף.

לפני שלוש שנים האגו של דיוקוביץ' היה בשמיים, וזה מה שנתן לו את האמונה שנצחון על פדרר הוא לא אפשרות אלא זכות מולדת. משום מה, החל מהרולאן גארוס של 2008 ועד ארה"ב בשנה שעברה האגו שלו נמחק והוא קיבל במין השלמה מרגיזה את היותו דרג מתחת לשניים המובילים (גם עלייתו של מארי הכניסה בו ספקות). עכשיו נראה שהוא מאמין בעצמו מחדש, ודיוקוביץ' עם אגו גדול הוא הדיוקוביץ' שעולם הטניס צריך. זכייה שנייה שלו בסלאם תהיה בעיני דבר אדיר, ואולי תוכיח לו סופית שהוא שייך לרמה הזאת.

D! 27 בינואר 2011

יצאתי מהבית בחמש שתיים בשנייה וחשבתי שאחזור לראות שלוש אחד קליל של פדרר.
פאק
הליצן מצא את התשובה. ריספקט.

IDO 27 בינואר 2011

הוא ניצח את פדרר בדיוק כמו שנאדאל מנצח אותו.
היום הוא היה קיר! כל ראלי של קו אחורי הלך לנולה.
אפילו התרגיל הפסיכולוגי של השירותים בין הסט ה-2 ל-3 לא הצליח (מה שעובד מול ברויידיץ שנה שעברה)

ג'ים קורייר הפרשן אומר שפדרר צריך להחליף ציוד, למייתרים יותר מהירים כי הוא לא מצליח לחדור את כיסוי המגרש של המדורג שלוש והמדורג 1.

יאללה דוויד פרר (לפחות בשם שלו יש את רוב האותייות הנכונות)

שודד 27 בינואר 2011

כל "פלספני הטניס" הגדולים של דה בזאר נעלמו פתאום דום :)
מי מכם הימר על הסרבי לפני יומיים?

א.ט (המקורי) 27 בינואר 2011

איזה כיף!
תמיד שנאתי את פדרר על הגישה השחצנית והאופי המתנשא ודג'וקוביץ' הוא ההיפך המוחלט (כמו נדאל) – צנוע, על הארץ, פייטר שנותן הכל ולא משחק באיזי ומסתמך על כישרון והפחדה.
פדרר מזכיר לי את רוני אוסאליבן מהסנוקר – השחקן הכי כשרוני, עם תארים לרוב וגישה מעט מזלזלת. שניהם מנצחים קודם כל בעזרת הפחדת היריב.

ואת דג'וקוביץ' אי אפשר להפחיד! שחקן ענק עם אופי ענק
הטובים ניצחו :)

אופיר המקורי 27 בינואר 2011

אשך טמיר, דג'וקוביץ' צנוע ביקום מקביל אולי. נכון שהוא אחלה גבר, אבל האגו הענק שלו (והמשפחה הלגמרי-מטורללת שלו) הוא הכוח המניע מאחוריו. היום השחקן הטוב בהרבה ניצח – לא צריך לתת לזה אינטרפטציות מרחיקות לכת.

תומר ש 27 בינואר 2011

אוסאליבן ופדרר דומים רק בכמות הכישרון. בעוד שפדרר הוא אי של רוגע וסמל לווינריות, רוני הוא משוגע עם קבלות שעל כל גחמה מסוגל לפרוש מהמשחק. ואני מעריץ ענק שלו..

תומר ש 27 בינואר 2011

ההשוואה הנכונה לפדרר מעולם הסנוקר היא סטיבן הנדרי.

איתן 27 בינואר 2011

יפה.

moby 27 בינואר 2011

השנה מתחילה כמוות בטוח לפרשנים. (ולא רק הפרשנים המדיניים או הפרשנים לעניני ערבים או הפרשנים של הפרמייר ליג).
מי פה, כולל אני, הימר שלא נראה בגמר את מקס ומוריץ? טרנר והוץ?קיסר וברוטוס? את אחד מהם לפחות אני מתכוון.
הייתכן ואמפריית הטניס עולה שנית משממון הפדרר את נאדאל? האם יום הדין הגיע? התינוקות והפציעות הכריעו את שני האריות הזקנים האם תהיה פה קריאת תיגר אמיתית? בפאריז הפתרונות.
מי מוכן להמר נגד נאדאל?

דורפן 27 בינואר 2011

לאט לך חביבי. לפני שלוש שנים שיחקו בגמר מלבורן טסונגה ודג'וקוביץ'. לאחר ניצחונות על השניים הללו. זה הטורניר הראשון והכי חשוף להפתעות.

ואני אומר כאן ועכשיו: נדאל ייקח את פאריס מסלי להפסיד מערכה.

דודו 27 בינואר 2011

נתראה בוימבלדון. עוד 5 חדשים תבוא הנקמה ויבוא גם מס' 17. לצערי, בפאריס אין לאף אחד סיכוי, אם נדאל כשיר.

חלפס 27 בינואר 2011

פדרר של היום לא מצליח להפיק הרבה טניס מעולם אחר וגם לא באופן עקבי.
הטניס של דיוקוביץ התבגר. היו קטעים במשחק שנראה היה שדיוקו לא יחמיץ אף מכה ויהי מה.
קשה, קשה לראות את פדרר מפסיד בצדק.

מנחם לס 27 בינואר 2011

מה שקרה הוא דבר פשוט מאד: היום ישנם אתלטים מדהימים בטניס. בני ה-18 הצעירים הם 2'6 ומעלה, ורק גאונים מהסוג של אגאסי של פעם, יוכלו בעתיד להתמודד איתם. ראיתי לאחרונה את נבחרת ארה"ב בכדורגל נגד צ'ילי (1-1): אף שחקן (סליחה, אחד כן היה! אפילו דונובן לא הוזמן! וה'אירופאים' עסוקים בליגות, אז הצעירים קיבלו צ'אנס ואם לבראדלי יש אונקיה של שכל בראש, הוא משאיר אותם בנבחרת לעוד 4 שנים, ושהאירופאים ימשיכו לשחק באירופה!) מדרום אפריקה. כולם צעירים בני 20-23. כולם 1.90 ומעלה עם שליטה נהדרת בכדור, מהירות עילאית, חוסן גופני מדהים, ורק הוירטואוזייות של הצ'ילים החזיקה אותם במשחק. אבל גם לוירטואוזיות הם יתרגלו. בפעם הבאה שתראו את נבחברת ארה"ב בכדורגל, תבינו למה אני מתכוון גם בטניס: המשחק הופך ליותר ויותר נחלת השחקנים הטובים שהם גם אתלטים עליונים עם גופות גבוהים וחזקים. ישנם המון צעירים חדשים כאלה. דג'וקוביץ' הוא אחד מהשטאנצה הזאת.

דורפן 27 בינואר 2011

לשם המחשה – פעם בייסליינרים היו קטנים. נדאל הוא 1.85. בורג היה 1.80. לייבר היה שחקן רשת עם 1.73 מ'.

צור שפי 27 בינואר 2011

כן מנחם אבל הטובים בעולם בכדורגל הם החבר'ה הקטנים האלה מברצלונה שכולם באיזור המטר שבעים.

מנחם לס 27 בינואר 2011

אני לא יכול להאמין שדהחמצתי את דג'וקוביץ כי במקום בו אני נמצא עכשיו לא רואים ערוץ 737 שהוא ערוץ הטניס.

גיל 27 בינואר 2011

מנחם, משדרים את המשחקים המרכזיים בESPN2.

מנחם לס 27 בינואר 2011

בבוקה ראטון (היכן שאני נמצא היום כי זה היום שאני מלמד בפלורידה אטלנטיק ניוניברסיטי)) COMCAST החליטה להשאיר את 'מייק אנד מייק' ותשדר את המשחק אח"כ ב-2ESPN, ולא משנה שכריס אוורט ופיש גרים כאן בעיר

אייל 27 בינואר 2011

פגעת בול… תמיד נותן לך תחושה כאילו עוד רגע הוא מתעורר
אבל לא… אין יותר תירוצים, לא נדאל לא מחלות לא הילדות שנולדו אפילו לא סוף עונה. היכולת שלו פשוט מידרדרת.

ליאור 27 בינואר 2011

לא ראיתי את כל המשחק, אבל ממה שכן ראיתי, בתור אוהד פדרר שרוף עוד מ 2001, שזה הפעם הראשונה למעט ההפסדים לנדאל על חימר, שפדרר הפסיד לשחקן עדיף, שלא היו לו תשובות. לא הייתה שם התפרקות מנטלית כמו באוסטרליה 2009 ו US 2010, לא סבל מיום רע, לא היה חולה. פשוט היה פחות טוב. בקיצור – היום הבנתי שכנראה פדרר יצטרך הרבה מאוד מזל בשביל לקחת עוד סלאם. עצוב

תומר ש 27 בינואר 2011

לא יודע, לי היתה הרגשה כבר אחרי שני גיימים שפדרר מפסיד את זה. כשאתה רואה אותו נותן כל כך הרבה אנפורסד ארורס כשהכדור פוגע במסגרת המחבט, אתה יודע שהוא הולך להפסיד.

דובי מילר 27 בינואר 2011

כבר כתבתי השבוע כתגובה לפוסט אחר באתר שאנחנו צריכים דיוקוביצ'ים בספורט.
היום הייתה ההוכחה לכך.
ואיזה כייף היה לראות את החיוך של אנה איבנוביץ' ביציע.

מנחם לס 27 בינואר 2011

הבעייה של פדרר היא הבקהנד שלו. הוא היחידי בין הגדולים דשחובט עדיין ביד אחת, והחבטה שלו היא כמו מין "צליפה בשוט" עם סיבוב במרפק. איך אין לו עדיין TENNIS ELBOW רק אלוהים יודע. גם לסמפרס היתה אותה בעייה. כשאתה צעיר אזד עוד מילא. אבל אתה מגיע לגיל 30 – פורגט אבאוט איט. וזה מהפה של BIOMECHANIST!

red sox 27 בינואר 2011

מנחם-
עם כל הכבוד לתארים האקדמיים, לומר שהבעיה של פדרר היא חבטת גב היד שלו זה בערך כמו לומר שהבעיה של ג'ורדן היתה הניתור, שהבעיה של מג'יק ג'ונסון היא ראיית המגרש ושהבעיה של איצ'ירו היא קשר עין-יד.

מנחם לס 28 בינואר 2011

אין כאן כל שאלה של תוארים אקדמאים, אלא עניין של הבנה.

red sox 28 בינואר 2011

נכון, וההבנה מביאה את הצופה הסביר למסקנה ש:
1-לחבטה גב היד המושלמת של פדרר יש חלק גדול בעובדה שהוא אחד הטניסאים המעוטרים בהיסטוריה, שיאן הזכיות בגראנד סלאמס והאוחז באין ספור שיאים אחרים.
2-פיט סמפראס, שדווקא כן סבל תקופה מסויימת מפציעת הוא המתחרה העיקרי של פדרר בדיון על "הטניסאי הגדול אי פעם".
3-חבטת גב יד ביד אחת אכן מגבירה את הסיכון לפציעה מהסוג הזה אצל טניסאים.
4-שב12 שנים כמקצוען פדרר מעולם לא סבל מפציעת מרפק.

איך מכל אלו הגעת למסקנה ש"הבעיה של פדרר היא חבטת גב היד שלו"-נבצר מבינתי.

אופיר המקורי 28 בינואר 2011

רדסוקס, אני אתך בענין (מבלי לזלזל בידע של מנחם).

זאת ועוד, החבטה הזאת היא אחד השיירים האחרונים מהטניס הקלאסי. בעבר החלוקה היתה ברורה: שחקן שמגיש ורץ לרשת (בקר, אדברג, סמפראס, ראפטר) חובט בקהנד ביד אחת (חבטה אינסטנקטיבית יותר, מאפשרת זוית רחבה יותר לכיסוי הרשת) ושחקן מהקו האחורי (בורג, וילאנדר, אגאסי) חובט בשתי הידיים להשגת יציבות ועוצמה גבוהות יותר. כשהיא מבוצעת היטב, החבטה הזו היא לא רק היפה ביותר בטניס אלא גם אפקטיבית אימים. מקרה בולט הוא אדברג, שהפורהנד שלו היה מכוער ומזעזע ואילו הבקהנד המושלם שלו ביד אחת היה הנשק העיקרי שלו (לצד הסרב המצוין וכיסוי הרשת המושלם).

עם זאת, הבקהנד של פדרר רחוק מלהיות מושלם. אף על פי שלאורך השנים הוא השתפר מאוד (וניפק כמה תצוגות מדהימות, כמו לדוגמא גמר האוסטרליאן בשנה שעברה נגד מארי), הוא תמיד נשאר מכה קצת עצלה. תמיד נראה כאילו פדרר לא משלים את התנועה עד הסוף. למעשה, עמיתו השוויצרי ואורינקה מבצע את זה הרבה יותר נכון, אם כי ראינו במפגש בין השניים כמה זה עזר לו. מה שכן, הבקהנד סלייס של פדרר הכי טוב בסבב בפער עצום, ולא פעם הוא משתמש בו מעמדות הגנתיות כדי לבלום את העוצמה של היריב ולעבור ממגננה להתקפה.

אצל סמפראס הבקהנד היה ממש גרוע, ושימש בעיקר לשמור את הכדור במשחק. בכל הזדמנות הוא העדיף לברוח לפורהנד (רוב הזמן בהצלחה). חוסר הענין של סמפראס לשפר חולשות (כמו משחק החימר שלו) אל מול השאיפה המתמדת של פדרר להשתפר היא עוד אחת מהסיבות למה פדרר מחק את סמפראס לגמרי מהדיון על הגדול בכל הזמנים.

red sox 28 בינואר 2011

מה שאמרת על סמפראס נכון מאוד כמובן. מי שראה אותו זוכר בוודאי משחקים שהיריב היה מכה לו מאות כדורים לבקהנד.
זה אחד הדברים שאני אוהב בטניס-יש משהו אכזרי וחסר רחמים באופן שטניסאי משחק על החולשות של היריב שלו, וככל שהנזק שנגרם גדול יותר-מגביר את הלחץ על הנקודה החלשה. זה משהו שאפשר למצוא אולי רק באיגרוף כשמתאגרף מתחיל לדמם, העין שלו מתחילה להיסגר והוא יודע שמעכשיו היריב הולך לשלוח את החבטות שלו בדיוק לעין הזו.

בקשר לאדברג-יש סיבה טובה מאוד למה הוא הטניסאי האהוב עלי אי פעם.

rondi 27 בינואר 2011

כל מה שכתבת נכון, אבל…

פדרר מנסה להשתלט על המשחק ולא על נקודות ספציפיות. המערכה הראשונה אמנם הלכה לדיוקוביץ' אבל בשלב הזה המשחק עדיין היה בגישושים. במערכה השלישית אמנם פדרר שבר בחזרה אבל גם הוא כבר לא באמת האמין שהוא יכול לחזור למשחק. הרגע הקריטי במשחק היה במערכה השנייה ושם דיוקוביץ' בהחלט עבר מבחן פסיכולוגי בהצלחה, אבל הרבה יותר מזה שם פדרר פספס את המשחק. השבירה הראשונה של נולה העירה את המפלצת ובכל הריצה עד 5-2 דיוקוביץ' היה חסר אונים לחלוטין. פתאום פדרר נכבה ונולה בהחלט התעשת במהירות בשביל לגמור את המשחק.

האסטרטגיה של דיוקוביץ' התבססה על הארכת הנקודות דרך הבקהנד, הימנעות מהפורהנד וחיפוש פתח להתקפה – זה עבד מצוין.

פדרר התפרע עם הסרב הראשון, התפתה שוב ושוב עם הדרופים (מתנה לזריזות המדהימה של נולה) ובעיקר התקשה להתקיף עם הבקהנד.

בגדול זה הסיפור.

דרך-אגב, בתחילת הטורניר הימרתי (ויש לי עדים) על גמר דיוקוביץ'-מארי/סודרלינג…

Comments closed