גארי נוויל פרש

גארי נוויל פרש. כלומר חזר לתפקיד אוהד מן המניין

גארי נוויל פרש היום.

גארי נוויל עבורי הוא אני. רק הרבה יותר גדול. הוא גדל בבית ספר בו הרוב אהד את ליברפול והיה סופג הקנטות על העניין מכל הגלורי-האנטרס שהם הם התגלמות אוהדי ליברפול. ברור שבבית ספר בבורי זה היה הרבה יותר קשה מאשר בעמק חפר. בכל זאת כדורגל אנגלי לא היה מרכז סדר היום אצלנו ושם בטוח שכן. אז גארי נוויל הוא הרבה יותר אוהד יונייטד ממני. והרבה יותר שונא ליברפול ממני. הוא ימות עבור יונייטד אם זה נחוץ.

קראתי פעם סיפור, אינני מתחייב לאמיתותו, שאמרו פעם לגארי נוויל שמייקל אואן שבר את הרגל. התגובה שלו הייתה "לא את הצוואר?". אני לעולם לא הייתי אומר דבר כזה אפילו בצחוק. מסתבר שאפילו רוי קין שהיה במקום אמר לו "הלו, זה בריאות של בנאדם. לא מדברים ככה". רוי קין בהחלט האמין שאוייבים של יונייטד לא צריכים לשבור יותר מאשר את הרגל. לרוי קין גם היה דמות אחרת. אני לא חושב שמה שהניע את קין הייתה יונייטד. אלא אופי שתלטני ולוחם. אני מאמין בו שרצה להיות מתאגרף. אני חושב שגארי נוויל לא מסוגל לעולל רע לאיש – אם זה לא קשור ליונייטד.

יש עוד משהו שמגלם את גארי נוויל כאוהד האולטימטיבי שירד מהיציע וקיבל חולצה לשחק. הוא ממש לא רוברטו קרלוס. אבל האהבה הפסיכופטית שלו ליונייטד אפשרה לו לשחק הרבה מאד שנים ברמות הגבוהות. אולי אם הייתי אוהב את יונייטד באופן פסיכופטי כמוהו גם אני הייתי יכול לשחק 2-3 משחקים בקבוצה. אני מאד מאמין בכך. אם על המגרש יש שחקן שמוכן למות בשביל הקבוצה זה קצת מסבך את החיים למתנגד גם אם הוא איטלקי עם רגל שמאל מצויינת.

אני די משוכנע לגבי נסיבות הפרישה שלו. הוא ישב בימים האחרונים וצפה במץ' אוף דה דיי. כמו תמיד. כאוהד יונייטד. מה שהיה עושה גם אם לעולם לא היה משחק בקבוצה. בטח ראה איזו פעולה לא מי יודע מה שעשה. ואז קם וצעק בעצבים למסך "הנוויל הזה עושה יותר מדי נזק. הנוויל הזה כבר לא צריך לשחק!"

ובמעבר חד
הסמל הוא מעל הכל

89 Comments

gerakis100 2 בפברואר 2011

אני מבין שכל האוהדים שהצטרפו לשורות השדים האדומים מאז תחילת שנות ה-90 עושים את זה מסיבות טהורות ולא קשורות לתארים…

ברי 3 בפברואר 2011

שמת לב שיש סתירה בטיעון שלך?

יונייטד של תחילת שנות ה-90 ותארים???? איך זה בכלל מסתדר לך אם התואר הראשון הגיע ב-93 (ואני לא מתייחס לגביע מחזיקות, כי זה לא מה שהחזיר את יונייטד לקדמת הבמה באנגליה).

וחוץ מזה, האם אתה לא חושב שמי שמתחיל לאהוד קבוצה אחרי תואר אחד או שניים בתקופת זמן מסוימת לא אמור להיות אוטומטית להיות מסווג כאוהד הצלחות?

אני אוהד את יונייטד החל משנת 94-95 כשהייתי בן 10. התאהבתי בה כי ראיתי את קנטונה, גיגס וקנצ'לסקיס על המגרש ואהבתי את השחקנים. לא היה לי מושג כמה תארים הם לקחו, מה מעמדם בכדורגל הבריטי. במקרה ראיתי כמה משחקים שלהם ואהבתי בטירוף את הכדורגל ההתקפי המלהיב. לדעתך אני גלורי האנטר? אחלה. אז אני מציע לך לבדוק במילון את ההגדרה של גלורי האנטר.

ובכלל תסביר לי. מה זה סיבה טהורה? מה הופך אותך לאוהד טהור?

gerakis100 3 בפברואר 2011

no one said I was a 'pure' fan
I just got pissed off about the whole Glory-Hunters remark

ארנון ד. 2 בפברואר 2011

דמותו של גארי נוויל צריכה לעמוד לנגד עיניו של כל ילד שרוצה לשחק כדורגל. מסי ורונאלדו כנראה אנחנו לא יכולים להיות, גארי נוויל דווקא כן. אני כמעט בטוח שבשכונה הוא לא היה מאלה שבחרו אותם ראשונים כשעשו כוחות. לא יודע כמה חולצות שלו נמכרו בחנות של יונייטד (בטח נמכרו כבר יותר חולצות "טורס" אצל צ'לסי) ותמיד חשבתי שהעובדה שהוא ופיל משחקים ביונייטד זו מין בדיחה כזו של פרגי, כמו קליגולה שמינה את הסוס שלו לקונסול – אבל: הוא למד את מה שהוא צריך לעשות: לרוץ, להרים (בד"כ), לחשוב (כנ"ל) ולתת הכל.
הביאו את הנגרים!

יו 2 בפברואר 2011

אני דווקא משוכנע שבשכונה הוא ואחיו היו הכוכבים הגדולים

דורפן 2 בפברואר 2011

יו (וגם אריאל) – האמת שאתה צודק. כשהולכים ורואים את הקבוצות הללו מתאמנות קולטים שהשחקנים שנראים לנו הכי נגרים הם בעלי טכניקה שאנחנו רק יכולים לחלום עליה.

אריאל 2 בפברואר 2011

ברור, ברור. יש קטע ב"קדחת המגרש" שהוא מדבר על חבר שלו ללימודים שהוא השחקן הכי מוכשר שהוא ראה בלייב בחיים שלו, מוכשר כמו שד – והוא אף פעם לא הצליח להתקדם ליותר מאשר הליגה האנגלית הרביעית. זה רק מראה לך כמה קשה להגיע לרמות הגבוהות באמת.
אלא אם יש איזה קבוצה באמת נואשת ואז משלמים עלייך 35 מיליון פאונד..
והנה סוארז מכניס גול ראשון, מה יש לי לבכות?

אלמוני 2 בפברואר 2011

אוח באמת, ג'ון אושה הוא שחקן מעולה, אבל אני די בטוח שיש לי טכניקה יותר טובה ממנו.
מה שעושה אותם לשחקני כדורגל טובים יותר זה שהם מעבירים את היכולת מהשכונה לרמות הגבוהות, אבל בשכונה אני לא בטוח שהם היו הטובים ביותר.

danny 3 בפברואר 2011

I don't think so

תומר ש 3 בפברואר 2011

תיהיה בטוח שאם ג'ון אושה מגיע לשחק בליגת העל הוא מסיים עונה עם 40 שערים.

אדום עתיק 5 בפברואר 2011

אתה כנראה לא זוכר את הגול של אושה בצ'יפ יפהפה (לדעתי מול ארסנל) – אני די בטוח שהמילה טכניקה היתה נעלבת אם היא היתה יודעת ששמת את עצמך ואת אושה על אותה סקלה

ניב שטנדל 3 בפברואר 2011

אני זוכר שכשהם היו צעירים, פיל נחשב למוכשר יותר. מעניין לדון פעם במה גרם לפרגי לשים את גארי, סקולס ובקהאם בצד אחד של השער באולד טראפורד, ואת פיל וניקי באט בצד השני.

אריאל 2 בפברואר 2011

אכן, גארי נוויל היה כמו כל אוהד. גם מבחינת יכולת הכדורגל

גיל 2 בפברואר 2011

למה דווקא עכשיו ולא בסוף העונה? בעיניי הוא תמצית הכדורגל האנגלי. לא מוכשר במיוחד אבל קשוח ועושה צרות לאחרים.

ביורן, בוא רגע 3 בפברואר 2011

אני מעריך אותו על שפרש עכשיו. לאחר שרפאל דה-סילבה נפצע, ונגד קבוצה נחותה כמו סאות'המפטון – או'שיי שיחק, נוויל הבין שהוא כבר לא יקבל דקות משחק.

זיגי (היחיד) 2 בפברואר 2011

זה יום עצוב. עם כל הנגרות, הירידה בכושר והשפם השערורייתי, הקפטן האמיתי תולה את הסרט. הוא היה היחיד שבאמת נישק את הסמל (ואת סקולס). הוא זה שנתן לי להבין מי באמת אוהד ומי יעזוב כשנרד ליגה.
אני חושב על השיר האלמותי של וולט ויטמן על לינקולן.
זה יום עצוב. 

שרון רזניק 3 בפברואר 2011

איזה שיר?

זיגי (היחיד) 3 בפברואר 2011

http://www.poetry-online.org/whitman_o_captain_my_captain.htm
בעיקר הבית הראשון.

טל 12 2 בפברואר 2011

גארי נוויל הוא הוא מסוג השחקנים שלא שוכחים,גם אם אתה אוהד ליברפול. גם לי דיקסון מארסנל למשל.

שרון רזניק 3 בפברואר 2011

מה היה עם לי דיקסון?

טל 12 3 בפברואר 2011

שיחק הרבה שנים באותה קבוצה וגם הוא לא היה כוכב גדול.עבורי,כל השנים והמון משחקים עושים אותו לחלק בלתי נפרד מהסמל של הקבוצה.

דני. א 2 בפברואר 2011

טוב, נראה לי שכולכם נסחפתם בכיוונים לא סבירים. נכון, לא היה לו דריבל מי יודע מה, ולא בעיטה לשער, אבל בן אדם לא מגיע ל600 הופעות ביונייטד רק כי הוא סוג של אוהד עם קצת כשרון. שום נגר לא מגיע ל-85 הופעות בנבחרת האנגלית.
נראה לי שאולי שכחתם כמה טוב הוא היה עד לפני ארבע-חמש שנים, במיוחד בשנים שהוא שיחק עם בקהאם.

אריאל 2 בפברואר 2011

נראה לי שאתה שוכח שאנחנו מדברים פה על נבחרת אנגליה..

danny 3 בפברואר 2011

True and to the point

אריק 2 בפברואר 2011

איזה מזל שהוא פרש.
יצא לי יותר מדי פעמים לאחרונה לראות משחקים של יונייטד ו*כמעט* לקלל אותו. זה מסוג המקרים האלה שאתה בא לקלל שחקן ואז קולט את מי אתה עומד לקלל, ואז עוצר את עצמך, כי זה גארי נוויל!
שנים הייתי בטוח שגרי נוויל משחק רק כדי לא לשבור את חבורת התינוקות של פרגי. ואז הם התחילו לעזוב וגארי המשיך לשחק והבנתי שזאת לא באמת הסיבה. נראה לי שהסיבה היא שהמשמעות של גארי על המגרש היא שאף אחד לא מעיז לעשות שטויות, כי גארי יכסח אותו בחדר הלבשה.
גארי הוא באמת מסוג השחקנים שמוכיחים שהצלחה זה לא רק כשרון. אפשר להיות שחקן הרכב ביונייטד ונבחרת אנגליה בלי להיות יותר מדי מוכשר, זה די מדהים מה שהוא השיג עם מה שיש לו – לב ענק וראש דפוק.

מקורי האורגינלי 2 בפברואר 2011

אני זוכר נסיעת רכבת בשנה שעברה במינכן, לאחר ההפסד הדרמטי לבאיירן ברבע הגמר, מעט מדוכדכים מהתוצאה (ובעיקר מהפציעה של רוני) נדחקים עם אוהדי יונייטד בריטיים ברכבת ומשחררים קיטור על הגרמנים (בכל זאת, צפיפות.. רכבות.. גרמנים.. יונייטד מפסידה..), מאזינים בשקיקה לשירת האוהדים קולקציית 2009/10 (על פארק שאוכל כלבים ברחוב וטבז שלא יזכה יותר בתארים ומשהו על רונאלדו שלא הצלחתי להבין) המהולה באדי בירה בווארית. ואז, פתאום רגע של שקט לא מובן. נלחצנו. נגמר הרפרטואר?! רוחנו נפלה?! דווקא עכשיו?!

חלפו כמה שניות של שקט, ואז אחד מהאוהדים הפנה את תשומת לבם של חבריו וקרא במבטא בריטי אלגנטי:
.Hey look, it's Gary Neville. Gary Neville is in the train

גיא 2 בפברואר 2011

סיטי סיימה בתיקו 2-2 בבירמינגהם,ונצחון גדול לגרנט בבלקפול 1-3

יואב 2 בפברואר 2011

גארי היה מגן טוב ואמין,התקפית(ההבנה שפיתח באגף גם עם דיוויד ורונאלדו ויכולת הרמה טובה),הגנתית וגם הבין את המשחק-כשחקן וכאדם מהצד.אתה לא שורד ברמות האלה אם אתה לא מבין את המשחק וטוב בו.לא ביונייטד ולא אצל פרגי.
אני חייב לציין, עוד לא ראיתי מגן ימני אנגלי טוב ממנו בשנים האחרונות.

תודה על הכל גארי.

יואב 2 בפברואר 2011

רגע הנוויל שלי-בשער הניצחון הדרמטי על ליברפול בגביע ב99 שהובקע לכיוון הסטראפורד אנד(אולה, אלא מי?), הוא ודייויד רצו עד שמייכל ויציע האורחים(שלידו ישבתי)בצד השני של המגרש בטירוף מוחלט. שניהם נראו כמו אוהדים באקסטזה.כמה תשוקה…

סימנטוב (טרייד מארק) 2 בפברואר 2011

זה הבחור שפעם ויירה ניסה להפחיד לפני לפני משחק. הוא מסמל את נצחון הרוח והנאמנות (לפי המוטו של פרגוסון שאין דרגות בנאמנות).
הייה שלום חייל נאמן בתקווה שתישאר בקבע ותחת פיקודך ימריאו כמה פרחי טייס. זה שנים שהתקשורת די רצה אליו לאיזה ציטוט (אולי קצת פחות בשנים האחרונות) טוב מי יודע אולי עוד נשמע אותו בשידור חיי (רק שם יהיה לו קשה מאחר והוא לא יוכל לציין אימרה על הצאוור של כל שחקן אחר שאינו במדים הנכונים).
ולדבריו:
What motivates me is to keep winning. To be part of teams that win things, the hour after the game, the night of celebration – it is the most incredible feeling you are ever going to get in your life. I have had it quite a few times but you never get enough of it.

אבי 2 בפברואר 2011

ראה את רפאל, הבין שיש על מי לסמוך שם בימין, והרשה לעצמו לפרוש.

אבי 3 בפברואר 2011

אה, ופוסט יפה מאד, רונן.

יוסי מזרחי 3 בפברואר 2011

מוקדם לסכם ובכל זאת, "נגר" "שכונה" ועוד פנינים, אבל יש גם עובדות שלא ניתנות לוויכוח.
600 משחקים בקבוצה ההיא שמספיק הגונה להשאיר פרורים לשאר הקבוצות, 85 הופעות בנבחרת האנגלית,תחת חמישה מאמנים, לאף אחד מהם לא היה ספק לגביו עד הפציעה הארורה ההיא.
וכאמור, מהצד כמעט עשרים שנה עם סבא אלכס שיכול היה להביא את מי שרצה אבל לא חשב שיש לו מחליף, ושידע ששחקן שלם זה לא רק יכולת טכנית אלה עוד מרכיבי אישיות ומנהיגות ומסירות שאין להרבה שחקנים של 20 ויותר מליוני פאונד אבל יש ויש אצל הבחור הזה.
ולמה מוקדם לסכם אפילו שהוא פרש? מפני שסיכום מלא ואמיתי יוכל להכתב אחרי שאחרון הילדים מהקבוצה המיתולוגית ההיא,יפרוש ואז ניתן יהיה לסכם תקופה שלמה שנשלטה על ידי שחקנים עם יכולות שונות ובהם מנהיג כמו גארי נוויל.
אם יש דבר כזה שנקא רוח היונייטד, גארי נוויל הוא המיצג האולטימטיוי שלה.
אם אכן הוא יחליף את סולסקיאר בקבוצת המילואים, יש סיכוי שעוד נראה כאלה שלמדו ממנו מה זה אומר להיות קפטן של הקבוצה של סבא אלכס.

יואב 3 בפברואר 2011

יוסי,
כל מילה.

דורפן 3 בפברואר 2011

טוב די להשתפך. הפרישה של נוויל היא במסגרת ספורט גברים

יוסי מזרחי 3 בפברואר 2011

אמרת ונשארת בחיים.

צור שפי 3 בפברואר 2011

אוף טופיק: 2 קלאסיקוס תוך שלושה ימים: 17 באפריל בברנבאו משחק ליגה וב-20 בחודש במסטייה גמר גביע. וזה חול המועד פסח. בטח יהיו שם יותר ישראלים מאשר מקומיים.

דורפן 3 בפברואר 2011

מה דעתך על התסריט הבא: ריאל ובארסה עולות ומוגרלות ברבע הגמר – ואז יש לך 6-13-17-20 ארבעה קלאסיקו ב-14 יום!

צור שפי 3 בפברואר 2011

הדבר הכי אינטילגנטי שאני יכול להגיד על האפשרות הזו הוא "וואו". אני מניח שגם במצב הנוכחי, וודאי הרבה יותר אם התסריט שלך יתממש, אנחנו נוצף ניתוחים על השפעת המפגשים המצטברים על השחקנים, איך מתכוננים לדבר כזה וכו'. חתיכת סיפור.

אלמוני 3 בפברואר 2011

שזה בערך 20 שערים לרשת של קסיאס.. רחמים

צור שפי 3 בפברואר 2011

להשלמת התמונה – מה שלא יהיו התוצאות, השתיים ייפגשו שוב במשחק פתיחת העונה הבאה המפגיש את האלופה ומחזיקת הגביע.

ניב שטנדל 3 בפברואר 2011

זה מה שנשאר מהליגה הספרדית. ערימה של קלאסיקוס, שגם הם הולכים ומאבדים מערכם.

קורא 3 בפברואר 2011

אני דווקא חושב שבתור ילד בשכונה היתה לי טכניקה יותר טובה מלנוויל. מה שלנוויל היה ואין להרבה שחקנים הוא המחוייבות האדירה למקצוע, הכושר הגופני והאישיות. את זה לצערי, אני חושש שלא נראה עוד ביונייטד לשנים רבות. חשבתי שרוני הוא כזה, אבל נדמה שטעיתי.

דורפן 3 בפברואר 2011

קורא. לא יודע איזה שחקן היית בשכונה. אבל אם תראה למשל ג'ון אושיי מקשית מעל להמן שער בהייבורי. או ג'ון אושיי חותך את הגנת ריאל מדריד – דווקא במשחק הפסד ב-2003 – תבין שאתה טועה. הוא נגר רק ברמות שאתה צופה בו. אם אינך במקרה שחקן מקצוען אני בספק אם יש פעולה טכנית בה אתה עולה על איזשהו שחקן פרמייר ליג.

ההסבר הוא פשוט. עם כל הכבוד ללחימה ולהשקעה של שחקנים כמו נוויל או אושיי – הרבה אנשים היו עושים את ההשקעה הזו עבור המשכורת העצומה שלהם. יש גם משהו טכני שמפריד אותם מהיתר. ברור שבליגה הישראלית או הבלגית יש מוכשרים מהם. אבל ברחוב סתם אני בספק.

אלמוני 3 בפברואר 2011

לא חייב להיות משהו טכני שמפריד אותם מהשאר. מספיק שהם יהיו גרזנים מוחלטים עם יכולת מסירה אך ללא יכולת כדרור למשל.

דורפן 3 בפברואר 2011

אלמוני – לפעמים אתה רואה אותם רצים באגף ומרימים כדור תוך כדי ריצה בנגיעה אחת. ואז הכדור עובר שני מטרים לפני החלוץ ואתה אומר לעצמך "איזה גרוע" כי שחקן כמו בקהאם עושה את זה ממש לראש. אבל האם שחקן בשכונה בגלל יכול להרים כדור לכוון כללי נכון תוך כדי ספרינט לכוון אחר? אני בספק.

אלמוני 3 בפברואר 2011

אני לא חולק על העובדה שיש להם יכולות על ולכן הם נמצאים היכן שהם. אני רק אומר שבאספקטים מסויימים (ג'ון אושה-דריבל) הם פחותים מחלק מהשחקנים מליגה ב' מערב. וכן גם מחלק מהשחקנים בשכונה.

תומר ש 3 בפברואר 2011

אתה טועה, טכניקה זה לא לעשות פדאלאדות בשכונה. וגם בזה אין אף שחקן פרמייר ליג כולל השוערים שנופלים משחקנים בליגה ב'/שכונה/כל שטות אחרת שאמרת.

ניב שטנדל 3 בפברואר 2011

אלמוני – תיאורטית זה אפשרי, מעשית אני בספק. התנאים כל כך שונים שאי אפשר להשוות בכלל. לא צריך ללכת להייבורי, מספיק ללכת למגרשים שכונתיים ביום שישי ולראות "כוכבים" שנפלטו בניפוי אחרי גיל נוער עושים דריבלים.
אני בז ליכולות ההרמה של מגינים בארץ, אבל מניח שבשכונה לא היתה להם בעיה לשים כדור על הראש של החלוץ. צריך להישאר בפרופורציות, מדובר בשחקנים מקצועניים שעברו רף בוחן מסוים.

שחר 3 בפברואר 2011

פוסט מרגש,גם התגובות.
סנונית ראשונה מדור הענקים שהולכת הבייתה.
תודה על המחוייבות הבלתי נגמרת.

דורפן 3 בפברואר 2011

למה אתה אומר ככה? בקהאם פרש לפני שבע שנים.

אזי 3 בפברואר 2011

היו הרבה שהלכו, נויל הוא הראשון שפורש מתוך היונייטד.
One down, two to go…
עצוב, אבל מרגש.
יש משהו פשוט מדהים בשחקן שמשחק כל החיים באותה קבוצה. למזלו זאת קבוצה שזוכה בהמון תארים, ואז גם מבחינתו הוא לא פספס כלום.

יאללה רפאל…

ברי 3 בפברואר 2011

מלבד כל מה שנאמר על נאמנות לסמל, דמות הקפטן על המגרש והלחימה שהכל נכון ומדויק, הדיון המיינסטרימי סביב גארי נוויל גם מייצג את הזיכרון הקצר של האוהדים.

רבים מתפתים לראות את השנים האחרונות והגרועות שלו (גם בגלל הפציעה וגם הגיל) ולפי זה קובעים את יכולתו בקריירה בכלל.
אותם רבים שכחו שבשיאו הוא היה מגן מעולה. עונת 98-99 – השילוב שלו עם בקאהם היה האגף הימני הכי קטלני באירופה באותה תקופה, ולמעשה אני לא זוכר שילוב מוצלח יותר ביונייטד ב-15 השנים האחרונות בין מגן-קיצוני באגף (כשב"מוצלח" אני מתכוון בתרומה של השניים שמביאים למכלול שהוא אפקטיבי יותר מסך חלקיו. בקאהם היה הרבה יותר טוב בזכות נאוויל לצידו, ונאוויל בלט בתרומתו בזכות בקהאם).

ולכל מי שתוהה למה עכשיו ולא סוף העונה. כנראה שבכל זאת יש קשר לסקיי ספורטס…

כשאני רואה את רפאל, אני לא מודאג לגבי העתיד…

Seven 3 בפברואר 2011

יש איזה גול, נדמה לי באלופות שנוויל כבש והוא רץ ליציעים כולו אחוז טירוף. פשוט טירוף בלתי מוסבר.
פעם ראיתי את הסרטון הזה…לא זוכר איפה.

נשמה!

אלמוני 3 בפברואר 2011

דווקא הטירוף היה מוסבר בהחלט- הוא רץ לעבר יציעי המרסיסייד.

אדם 3 בפברואר 2011

SEVEN – הנה הסרטון :
http://www.youtube.com/watch?v=o2DwSZdB5VE

תומאס נוימן 3 בפברואר 2011

גדול!!! זה טירוף! רואים עד כמה הוא פנאט – כמו האוהד הכי מטרוף ביציע.

אביעד 3 בפברואר 2011

איך ריו אמר? "המגן הימני הכי טוב בהסטוריה של הפרמייר ליג". זה מי שפרש אתמול.
אני זוכר את הגומלין מול רומא באלופות ב-2008. הוא נכנס לשחק בדקה 7ם ומשהו אחרי שנה בחוץ, והדבר הראשון שאירע כשהוא נכנס זה שריו פרדיננד דפק ספרינט לכיוון שלו בשביל לתת לו את סרט הקפטן. פרגוסון שם אותו כחלוץ באותן דקות כי חשב שאולי יבקיע…
את כל הדברים הטובים של גארי כבר הזכירו, אז אני אוסיף עוד שניים:
1. לא כ"כ קל לחזור לשחק בגיל 33 אחרי שנה בחוץ בגלל פציעות. גארי עשה את זה. הוא אמנם לא חזר למה שהיה לפני הפציעות, אבל בסיום העונה שעברה הוא הראה קצת מגארי נוויל ההוא.
2. אם הסיפורים נכונים, אז בזכות גארי קיבלנו ביונייטד גם את פיל!

ביורן, בוא רגע 3 בפברואר 2011

הרבה יותר מאוהד. יש לו תכונה של מנהיג. בגיל 15 הוא היה קפטן של עד גיל 17 במנצ'סטר יונייטד.

טל המנצ'סטרי 3 בפברואר 2011

היו מגנים מוכשרים ממנו אבל לא היו טובים ממנו בזמן הקריירה שלו באנגליה.
הוא לא היה מהיר,הוא לא היה טכני במיוחד,בגלל שהיה חסר כמה סנטימטרים פרגוסון הפך אותו למגן במקום בלם,הוא לא בחור יפה ואין לו שם שמצלצל מי יודע מה(שלא נדבר על אבא שלו,נוויל נוויל…ולא חסר סטנדאפיסטים באנגליה שמריצים על זה קטעים)ואפילו אח שלו היה מוכשר יותר ממנו,
אבל גארי נוויל היה שם ברמות הכי גבוהות לאורך שנים ומבלי שאף קיצוני יכול לו ושותף בכיר לתקופת הזהב המדהימה של יונייטד ובזכות.
בזכות מוח הכדורגל החריף שלו,בזכות הבנת המשחק החדה,בזכות עבודה קשה,בזכות צניעות,בזכות האהבה האמיתית ליונייטד.
בתחילת הדרך הוא היה מאוד שייקי,אני זוכר ב 96 משחק עונה נגד ניוקאסל בחוץ(ה1-0 של קאנטונה)ובשיא הלחץ של ניוקאסל(במחצית הראשונה ישבו עלינו כמו שלא ראיתי מעולם)היה לו כדור קופץ באיזור תיבת ה 5 והוא בעט באוויר ופיספס את הכדור,מזל שהיה שם את סטיב ברוס להרגיע אותו ואת המצב וגם כמגן,בתחילה הוא היה משחק על הכי בטוח שיש,פחדן משהו אבל עם הזמן,עם העבודה,עם האימונים וכששיפר את ההגבהות שלו עד כדי אומנות,כשבנה עם בקהאם הבנה עיוורת על קו ימין,כשצבר ביטחון,
הוא היה מנייה בטוחה,בדיוק כמו דניס ארווין הגדול בצד שמאל.
מעבר לכדורגל על הדשא הוא הפך להיות מנהיג בחדר ההלבשה,ביונייטד ובנבחרת אנגליה והכי נאמן לחברים שלו לקבוצה.
אני זוכר במדי נבחרת אנגליה כשהיה קרע בין אלן סמית,אז שחקן לידס,לראשי הנבחרת,נוויל עמד על הרגליים האחוריות והעמיד את כל שאר הסגל ביחד איתו מול ראשי ההתאחדות ובכדי להגן על חבר לנבחרת ולא משנה מאיזו קבוצה הוא הגיע.
פרגוסון ורק בימים האחרונים סיפר על נוויל המייעץ ומכוון את השחקנים הצעירים במועדון,בדיוק כמו שבראיין רובסון,בראיין מכלייר וסטיב ברוס עזרו לו בתחילת הדרך ושהוא(פרגוסון)לא מבין בשביל מה הצעירים במועדון צריכים סוכן אם יש להם את נוויל שידע כל הזמן לדפוק לו על דלת המשרד ולייצג מישהו.
הוא גם היה חכם מחוץ למגרש,לא כמו לא מעט שחקני דור הפריימיר ליג שהיו טיפשים מדי ואיבדו את כל הכסף הגדול שהרוויחו,
רק לפני כמה ימים קראתי שפרידל שוערה של אסטון וילה,שוער שמשחק שנים בפריימיר ליג הכריז על פשיטת רגל!
הוא גם לא הלך לפתוח פאב בלידס כמו לי שארפ(עוד אחד שלא ידע לשים משהו בצד לימים קרים).
נוויל השקיע את הכסף שלו(והוא מעולם לא היה מהמרוויחים הגדולים ביונייטד)בחוכמה,קנה המון נדל"ן באיזור לנקשייר,
הוא לא צריך לעבוד עוד יום אחד בחיים.
מדברים אולי על כניסה שלו לרשת סקאיי בתפקיד הפרשן,אם כן,הוא יהיה פרשן מצויין,יש לו בשנים האחרונות טור קבוע בעיתון של מלטה(מקום האהוב עליו בעולם…אחרי האולד-טראפורד)ולקרוא את הטור זה תענוג כל פעם מחדש,הכי כדורגל שיש.
אני מקווה שהוא ישתלב בצוות המקצועי של יונייטד,אקדמייה,לצד פרגוסון והעיקר להמשיך את המורשת.
בקיץ אמור לצאת לאור האוטוביוגרפיה שלו,לא כמו שחקנים רבים אחרים הוא לא כתב את סיפור חייו ולפני סיום הקריירה,
אין לי ספק וכמו שלמדתי להכיר אותו,זה יהיה ספר ישיר,אמיתי ובלי יותר מדי פוליטקלי קורקט.
גארי נוויל,אגדת יונייטד אמיתית.

ניב שטנדל 3 בפברואר 2011

אפרופו נבחרת אנגליה – איך הסיפור על אואן נראה על הרקע הזה?

שחר 3 בפברואר 2011

בקהאם-לא הלך ,הוא נזרק לכפור

שלו 3 בפברואר 2011

הכפור של מדריד ראוי לציין לא סיביר.
לא שלחו אותו לעבודות כפייה חס וחלילה או לקבץ נדבות בשלג,
הוא נזרק, בשלב שהוא רצה את זה לא פחות.

אדם 3 בפברואר 2011

פוסט מרגש רונן.
גארי ניוויל הוא בשבילי התגלמות הקפטן הפנאט, זה שחקן שראו באמת בעיניים שלו כמה יונייטד אצלו בדם. זכורים לי החגיגות מול אוהדי ליברפול כשנישק את הסמל, את העמידה שלו במנהרה לפני הדרבי מול הסיטי כשלא לחץ יד לשמייכל, ואת המבט של הרצח בעיניים שעשה לויירה.
הוא המגן הימני הכי טוב בהיסטוריה של הפרמיירליג, כמות התארים וההופעות מאשרת את זה, וזה באמת מדהים נוכח האפרוריות שלו.
כמה גארי ניוויל גבר ? אני זוכר בתוכנית המתיחות של ריו פרדיננד שניסה לעשות עליו מתיחה – שוטר אמר לניוויל שהוא נתפס על מהירות ושהוא יכול לוותר לו על הנקודות אם הוא יצטלם איתו – ניוויל אמר לו שהוא מעדיף לשלם את הקנס ולקבל את הנקודות.
זהו סרטון שערכתי על יונייטד, יש שם שתי תמונות של גארי עם המבט שלו.. שד אדום אמיתי :
http://www.youtube.com/watch?v=3nUwlrg4yZc

דורפן 3 בפברואר 2011

אדם – קצת בעייתי להגיד "כמות התארים מאשרת את זה" – כי אז כל ה-11 של כל הפרמייר ליג הם רק מיונייטד. כמות התארים מאשרת רק שיונייטד היייתה הכי טובה.

אדם 3 בפברואר 2011

אתה צודק, אז משהו אחר יאשר את זה, לפני שנתיים עשו סקר באתר הפרמיירליג על ה-11 של כל הזמנים של הליגה (כלומר מאז שהפרמיירליג נוסדה), גארי ניוויל היה המגן הימני בהרכב הזה.

אדם 3 בפברואר 2011

שכחתי לציין כי בסקר שותפו כל המאמנים של הליגה.

ארז 3 בפברואר 2011

למרות שאני ממש לא אוהד יונייטד נוויל זה שחקן שכל אוהד כדורגל צריך להעריך. בכלל אני מעריץ ספורטאים שנשארים בטופ גם כשהם מעבר לשיא, (בגלל זה אני מחשיב את נברטילובה כספורטאית הכי גדולה של תקופתינו), נוויל המשיך לעבוד קשה גם בגיל 35 ועוד אחרי כמה פציעות.

נעל קרועה 3 בפברואר 2011

צריך לציין ששחקן ששיחק קריירה שלמה באותו מועדון זה תמיד דבר מכובד.

נעל קרועה 3 בפברואר 2011

מתחזה,לך מצא לך חיים!

נעל קרועה 3 בפברואר 2011

תקשיב, זה כבר מתחיל להמאס הבדיחה הזו שלך

matipool 3 בפברואר 2011

רונן – נראה לי שהלכת קצת רחוק עם המשפט "הגלורי האנטרס שהם הם התגלמות אוהדי ליברפול" .
מעבר לעובדה שזה לא רלוונטי לעשרים השנים האחרונות , נראה לי שזה בא מתוך משקעי ילדות שלך ( אני לא פסיכולוג ומקווה שגם לא חוצפן . זו לא כוונתי . זו פשוט ההרגשה שלי כשאני קורא את הטור וגם מתוך חילופי תגובות שלנו פעם בבלוג של עמיחי ) .
העובדה שבתקופה של קצת יותר מעשר שנים לפני הרבה הרבה זמן, ליברפול הייתה הקבוצה המצליחה והטובה בעולם , לא הופכת את אוהדיה לגלורי האנטרס . ממש לא .

matipool 3 בפברואר 2011

וכמובן – הרבה כבוד לגארי נוויל גם אם הוא שונא אותנו ומגלם בעינינו את מנצ'סטר יונייטד . שחקנים כמוהו הם נכס לכל קבוצה .

רונן דורפן 3 בפברואר 2011

מאטיפול. אולי אתקן הגרועים שבגלורי-האנטרס. כל אלו שבחרו בגיל 6 לאהוד קבוצה שזכת בארבע אליפויות אירופה בחמש שנים ועכשיו מטיפים על אוכלי שרימפס באולד טראפורד. זוהי אחת התופעות הקשות ביותר של המין האנושי.

יום אחד אחשוף אותם כאן אחד לאחד.

צור שפי 3 בפברואר 2011

אמאל'ה

matipool 3 בפברואר 2011

קודם כל , אני רגוע עכשיו לגבי עצמי . אני אוהד משנת 75' ( לפני הזכיות ) , עת הייתי בן 7 וכנראה שבזכות ערוץ 1 על שידוריו בשחור לבן בימי חמישי ובזכות קווין קיגאן .
גם כל מי שמתחת לגיל 20 , זכאי מחמת הספק .
דרך אגב – איך התאוריה שלך עומדת ביחס לאוהדי יונייטד מ-15 השנים האחרונות ?

ניב שטנדל 3 בפברואר 2011

רונן, אני מבין את הכעס כלפיהם היום, אבל לא מבין מה הבעיה אם מישהו בגיל שש אוהד קבוצה מצליחה. זה רק הגיוני. אדם בוחר בדר"כ קבוצה לאהוד מאחת מחמש סיבות:
א. מקום מגורים.
ב. בני משפחה.
ג. משחק אקראי שנקלע אליו (תופעה בולטת אצל תיירים שמגיעים למשחק כדורגל).
ד. משחק אקראי שהוא צופה בו ונדלק על הקבוצה.
ה. קבוצה מצליחה.
בעיני כל הסיבות לגיטימיות. העיקר הנאמנות שבאה אחריה.

אסף 3 בפברואר 2011

מסכים. הרי אף אחד לא בוחר קבוצה בגיל 6 בשביל שהחבר'ה מהכיתה ירדו עליו. במידה רבה אפשר להסתכל על נקודת בחירת הקבוצה כשרירותית, ומה שחשוב הן השנים שאחריה.

שלו 3 בפברואר 2011

1. אני אוהד יוניטד מ 1982 רציתי נורא להיות אוהד הוילה, אבל אחרי שכנוע קל ועדין של אחי הגדול (שהתחיל בהרצאה על למה לא בוחרים את האלופה להיות הקבוצה שלך דרך שכנוע קצת פחות עדין שנגמר בבכי).
2. גארי נוויל היה שחקן ענק וחלק מפאזל מקסים הוא מחזיר את הנעלים לאפסנאות ואני חושב שמסמל עוד חוליה בשרשרת של הקבוצה ההיא של תינוקות פרגוסון שניתקת.
3. אושה, ג'ון אושה, רבים נהנים "לרדת" עליו ולתת אותו כדוגמה לאנטי שחקן, אבל הבחור הוא שחקן אמיתי, כזה שרץ, מתקל, עושה עבודה שחורה ומרוויח את לחמו ביושר. הבחור 1.91 מ' אני רוצה לראות משהו בליגת העל שבכלל יכול לשמור עליו. ראיתי אותו לאחרונה חוזר מפציעה ומתקופה לא טובה ואני חייב לציין שהוא נראה לא רע בכלל. נכון הוא אולי לא המגביה הכי טוב בעולם, וגם לא השחקן הכי מהיר בעולם, אבל בין זה לבין הזלזול כלפיו יש מרחק. הוא שחקן יונייטד לגיטימי, הרבה יותר מהרבה "שמות גדולים" שעברו בה בעבר.
4. ואס בראון ראי/ה ג'ון אושה.

תומר ש 3 בפברואר 2011

שלו, כל מילה

סימנטוב (אול רייטס רזרבד) 3 בפברואר 2011

לראיה אושה היה הקפטן השבוע, זה ריגש אותי במשחק וסימן את מה שכתבת (נצחון הרוח על הגשמיות)

שרון רזניק 3 בפברואר 2011

גארי נוויל- נתגעגע.

B. Goren 3 בפברואר 2011

יש לי הערכה עצומה לסוג הזה של שחקנים שבכל משחק הם משאירים את הלב על המגרש. בכדורגל הישראלי חסרים כמה כאלו.

נעל קרועה 3 בפברואר 2011

דבר אחד לא הבנתי
איך מגן ימני שמתקשה מאוד להרים כדור לרחבה
שיחק שנים בקבוצת התרים-תינגח?

שרון רזניק 3 בפברואר 2011

אתה לא מבין דברים רבים.

תושב חוזר 3 בפברואר 2011

הגעתי באיחור ואני מממחזר את הסטטוס מהפייסבוק שלי (פחות או יותר): הוא חסם חלוצים חסונים ממנו ובלם קיצונים מהירים ממנו, אבל גם הוא לא יכול לעצור את הזמן. גארי נוויל פורש. הריעו לגארי נוויל.

יכנס להיסטוריה כאחת מאגדות יונייטד. כמה אנשים יכולים להגיד דבר כזה? תתווכחו כמה שתרצו על כישורי ההרמה או הכדרור שלו…הקפטן האולטימטיבי.

וכמו שרונן כתב פעם, יש מוטיב חוזר אצל גדולי היונייטד, שרק בדיעבד מתברר שמשחק מסויים היה בעצם האחרון שלהם בקבוצה. כך גם לגבי הקפטן שלנו. ובפארפרזה על ספורי נארניה: פעם קפטן ביונייטד, תמיד קפטן ביונייטד

עידן ש 4 בפברואר 2011

גארי נוויל גאון, הוא פרש בדיוק בזמן המתאים כדי לעשות בדרבי כמה תנועות מגונות שירצה לטבז מבלי שיוכלו לקנוס אותו

יאיר אלון 4 בפברואר 2011

דורפן רשם בהזדמנות שבמאן יו שחקנים גדולים עוזבים מבלי שעורכים להם משחק פרידה.
גם במקרה של גארי לא ידענו מה המשחק האחרון שלו עד שהודיע על פרישה…
הוא לפחות קיבל את הכבוד הראוי לו במשחק רשמי דווקא כשנכנס למשחק (ולא כשיצא כפי שנהוג בד"כ) נגד רומא בליגת האלופות.

Comments closed