המורה להתעמלות והסופרבול

הבלוג מחשב חישובים ונזכר במורה להתעמלות לא הכי חזק עם המוח

In כללי

שיעור התעמלות

טוב, רבותי, נמשיך את יום פוסט-הסופרבול הזה עם שני סיפורים שקשורים בחוט הטבור להשכלה תיכונית. וגם חוטים אחרים: למעשה השכלה תיכונית עוברת בהם כחוט השני. וללא ההשכלה התיכונית שזכיתי בה לא היו נכתבים!

הראשון הוא שימוש של בעל הבלוג במדע המתמטיקה! ובכן,  בדקתי מה היה אחוז הניצחונות של מנצחות הסופרבול בעונה הרגילה בארבעת העשורים האחרונים.

בעשר השנים האחרונות – עם עשר נציגות שונות לNFC בגמר – ניצחו האלופות 119 משחקי עונה רגילה. זה 74.4 אחוזים.

בעשר השנים שלפני כן זה היה 128 משחקים – שזה בדיוק 80%.

בעשור לפני כן – העשור בו הפורטיניינרס זכו ארבע פעמים היה אחוז ההצלחה 82.25 – 125 ניצחונות מ-152. היו שמונה משחקים פחות בגלל שתי שביתות.

ובעשור לפני כן היה אחוז ההצלחה עוד יותר גבוה – 83.2. 121.5 מ-146 משחקים. במהלך העשור הזה עברו מעונה של 14 לעונה של 16 משחקים. זה מסביר לדעתי למה למרות ליגה שקולה יותר עדיין אחוז ההצלחה גדול מהעשור אחר כך – בעונה קצת יותר קצרה יש קצת פחות משחקי גרבג' שאלופה דומיננטית יכולה לוותר עליהן.

אז כן – ירידה בולטת בדומיננטיות של אלופות.

*

ומכאן לסיפור על מורה להתעמלות.

וודי אלן אמר פעם "מי שלא יכול לעשות כלום – מלמד. ומי שלא יכול ללמד – מלמד התעמלות". זה כנראה לפעמים נכון.

וזה מחזיר אותי אל הסופרבול של 1985, כשסן פרנסיסקו גברה 38-16 על מיאמי בתצוגה מופלאה של מונטנה. זה היה הסופרבול הראשון שקטעים נבחרים ממנו שודרו בטלוויזיה במבט ספורט. הפרשן היה הכדורסלן סטיב קפלן! שידור המשחק עורר רושם די רציני ולמחרת הגיע לבית הספר עם כדור פוטבול אמיתי בחור בשם א'. הוא היה עולה חדש מקליפורניה, אוהד ריידרס, והוא הביא איתו את הכדור לשיעור התעמלות של כיתה י"א.

המורה להתעמלות, שאנחנו נכנה אותו כאן ל'  (זו לא האות הראשונה בשמו. השם האמיתי שמור אצלי ואלון זנדר) התרשם מאד ואמר: "וואו, זה כדור אמיתי של סופרבול!" ואחרי החימום הרגיל של ריצה עצלה הזמין את א' ללמד אותנו לשחק תאקל פוטבול. היו לנו בכיתה שני עולים מארצות הברית – כלומר שניים שידעו פחות או יותר לזרוק כדור בצורה נורמלית. ובפוטבול כידוע רק שחקן אחד בכל קבוצה צריך לדעת לשחק.

בסערת המשחק לא כל כך הבחנו שאותו מורה קצת לא מבחין בין "סופרבול" ל"פוטבול". והוא החליט ש"סופרבול" זה משחק מצויין. א' ניסה לתקן אותו – אבל המורה די התעלם ממנו. אבל את המשחק כאמור הוא אהב ובסיומו הכריז שא' מוזמן להביא מדי כמה שבועות את הכדור "ואנחנו נעשה סופרבול פעם בחודש". הרגע הגדול שלי אישית בסופרבולים הללו היה שהשתלטתי פעם על פאמבל של הקווטרבק המתנגד.

ואתם, קוראים יקרים, האם היה לכם מורה להתעמלות לא הכי חזק עם המוח?

98 Comments

אלון 7 בפברואר 2011

המתמטיקה החשובה היחידה היא עשר זוכות שונות ב NFC ב 10 השנים האחרונות. ליגה מעניינת.

עבד איתי בגולה בחור שהיה איתך בבית ספר, הוא לא היה חזק כל כך במשחק הסופרבול.

גיל 7 בפברואר 2011

תשאל הפוך, למישהו כן היה מורה התעמלות חזק עם המוח? מה שכן, אי אפשר להתעלם מזה שהאחוזים שציינת גם קשורים קשר הדוק להתרחבות הליגה. פעם היו פחות קבוצות ופחות משחקים. בעידן שלנו אין סודות ואין תקרת שכר וזה עושה הבדל עצום.

אריאל 7 בפברואר 2011

זה אולי לא קשור לספורט אבל זה מזכיר לי מג"ד שהיה לי שלא היה ממש חזק עם הראש. היה לו מחשב בלשכה שהיה PC ישן שעבד עם מעבד תמלילים בן 100, איזה קיוטקסט כזה (אנחנו מדברים על אמצע שנות התשעים). אם היו רוצים להדפיס משהו יפה היו נוסעים לחטיבה ומשתמשים במקינטוש שהיה להם שם.
יום אחד קנו ללשכה שלו מחשב PC חדש שהיה בו – מי היה מאמין – מעבד תמלילים וורד. וכמובן, היה אפשר להדפיס בו דברים יפים. מאותו רגע המחשב הזה היה גם מקינטוש. לא עזר כמה אמרתי לו שזה לא מקינטוש אל IBM, שום דבר לא שינה. זה מדפיס יפה – זה מקינטוש. אפילו היה להם פועל בשביל זה – לקנטש.

דורפן 7 בפברואר 2011

כל שאני יכול לומר – מזל שבטחון המדינה לא תלוי באנשים האלו.

moby 7 בפברואר 2011

ושוב אני רואה השחורות. הוא כן………….. הוא בטח נשאר בצבא ונהיה אוגדונר.

יובל (השלישי?) 7 בפברואר 2011

לי היה אחלה מורה התעמלות! היה לו מוח מוח לבחור.

השם שמור המערכת, שם בית הספר גם.:-)

המורה, שפעם היה כדורגלן בליגה הבכירה! התפרסם דווקא לא באקט ספורטיבי, אלא בתור אחד שזרק אבן על הכדור לפני ביצוע בעיטת פנדל! נגד קבוצתו לשעבר..

ואפילו פעם כיכב באחת השאלות של בעל הבלוג על אותו אירוע..

דורפן 7 בפברואר 2011

זוהר סולומון עסק בחינוך?!

יובל (השלישי?) 8 בפברואר 2011

אכן כן. גם אמיר סלומון האח.

שנות ה-80 בעמק חפר, מה אתה יודע..

היו זמנים במערב 8 בפברואר 2011

החזרתי אותי עשרות שנים אחורה.
זכרונותי מהפועל חדרה קבוצת נעורי.
איך נפלו גיבורים.

אריאל 7 בפברואר 2011

דרך אגב, עשית בדיקה דומה ב-AFC? לדעתי תמצא שם תמונה שונה. שם ב-9 השנים האחרונות היו רק 3 נציגות לחטיבה בסופרבול והדומיננטיות שלהן גבוה מאוד

דורפן 7 בפברואר 2011

לדעתי 4 נציגות: ניו אינגלנד (4), פיטסבורג (3), אינדיאנפוליס (2) אוקלנד. הניהול יותר טוב. יש קבוצה – בלטימור – שמתנהלת מעולה ולא ראתה סופרבול כל העשור בגלל העוצמה של הקונפרנס. בסך הכל כמעט חצי ליגה הייתה בסופרבול בעשור הזה. מרשים ביותר. אפשר להוסיף שהג'טס היו שלוש פעמים בגמר אזורי. זה אירוני: למעשה רק וושינגטון, דאלאס וסן פרנסיסקו בזבל ממש.

גיל 7 בפברואר 2011

היחידה שהתנהלה כמו שצריך בNFC בעשור האחרון הייתה פילדלפיה לדעתי ובגלל חוסר מזל הם הגיעו רק לסופרבול אחד. מצד שני, צריך לזכור שכמה מהקבוצות שמנוהלות הכי רע נמצאות בAFC ובראשן אוקלנד ובאפלו. גם יש לך קבוצת אקספנשן בדמות יוסטון כך שהוא פשוט פחות שיוויוני.

קרמר 7 בפברואר 2011

הלו הלו להירגע כולם. ואנחנו מעדיפים להיקרא מורים לחינוך גופני.

דורפן 7 בפברואר 2011

הלו קרמר – לפי מה שהבנתי אתה אתלטיק דירקטור, מחליט מי יהיה הפוטבול הד-קואץ'. זה לא מורה להתעמלות!

קרמר 7 בפברואר 2011

כל אתלטיק דיירקטור מתחיל בשטח, עם כובע בייסבול, משרוקית, וטרנינג עייף מרוב שימוש.

דורפן 7 בפברואר 2011

רגע. אולי מי שלא מסוגל ללמד התעמלות נהיה אתלטיק דירקטור?

קרמר 7 בפברואר 2011

LOL. ששש, אל תגיד בקול רם.

דורון 8 בפברואר 2011

ומי שלא מסוגל להיות אתלטיק דירקטור נהיה אתלטיק בילבאו? וויגאן אתלטיק?

ארנון ד. 7 בפברואר 2011

הייתי לי מורה להיסטוריה (!!) שהתווכתי איתה שהרפובליקה הדומיניקנית לא נמצאת באפריקה… פעם תיקנתי גם מרצה נהדר, פרופ' לפילוסופיה שהביא כדוגמא את ווילט צ'מברליין, "ששיחק בבוסטון סלטיקס"

ניינר 7 בפברואר 2011

יוסי מזרחי האגדי היה המורה שלי להתעמלות במשך כמה חודשים בתיכון בירושלים. זה היה מוזר שאגדה שאתה מעריץ על המגרש פתאום אומר לך להקיף את החצר בריצה.
מדהים לחשוב איך POWERHOUSES כמו הניינרס, הקאובוייז והרדסקינס הפכו לכאלו קבוצות פח.

חלפס 8 בפברואר 2011

אחותו הייתה מורה שלי ביסודי עוד כשהוא היה שחקן פעיל. זה היה חתיכת דיסוננס!

שלו 7 בפברואר 2011

המורה שלי להתעמלות היה מיכאל פאביאן האיש והאגדה, וגם החותן של בני טבק.

תושב חוזר 7 בפברואר 2011

ישראל אלימלך – כן כן (אני חושב שהוא למד חינוך גופני אבל לא עבד בזה, אבל היה בכיתה שלנו בכמה הזדמנויות). ואחד האחים מויאל – מתעמלים ששלטו בארץ שנים רבות.
והתמונה היא מהכיתה שלך רונן?

דורפן 7 בפברואר 2011

ברור – ואלו עוד הכונפות שלא היו להן חברים!

תומאס 8 בפברואר 2011

ישראל אלימלך לימד אותי כדורסל כמורה מחליף כשהמאמן הרגיל דפק נפקדות. זה היה אי-שם באמצע שנות השמונים.

D! 7 בפברואר 2011

פוסט משעשע כמו שירת הימנון בסופרבול
תושב חוזר – אם זה ככה אני מוכן לחזור לבית הספר עכשיו.

Yair N 7 בפברואר 2011

One particular Superbowl,I went AWOL to watch it with you, and had to explain at in military court, remember? San Francisco won I believe …

דורפן 7 בפברואר 2011

סן פרנסיסקו – דנבר. אנשים – יאיר שבתגובה הזו פשוט דפק נפקדות בחזרה לגדוד שריון אחרי שבת. ראה את הסופרבול וחזר ואמר למ"פ – איחרתי כי רציתי לראות את הסופרבול, תרתק אותי לכמה שצריך. הריעו ליאיר!

עומרי 8 בפברואר 2011

אני צפיתי במשחקו האחרון של מייקל ג'ורדן מול פילדלפיה ב-2003 תוך כדי שמירה בבסיס, נתפסתי, הודאתי באשמה תוך הסבר על ההיסטוריות של הרגע ונשפטתי ל-14 יום במעצר. יש לי את פרוטוקול המשפט איפשהו בבית של ההורים עד היום.

דורפן 8 בפברואר 2011

ובצלם שותקים.

מנחם לס 8 בפברואר 2011

הגעתי סוף-סוף לשרלוט, ואני פותח את הדהבזר לקרוא כאלה דברים על מורים להתעמלות? אני מטורה להתעמלות, ואני יותר חכם מכולכם. אז מה תגידו על זה?
נ.ב: היה מחקר על זה: רוב מנהלי בתי הספר התיכו8ניים והעממיים בארה"ב התחילו כמורים להתעמלות.

Seven 8 בפברואר 2011

אם היית בשארלוט בטח תפסת את המשחק של הבובקאטס עם הסלטיקס.
אז מה מנחם…מתי ג'ורדן יבין שקוואמי הוא לא שחקן?
הבנאםדם זורק אבטיחים לסל…

דורפן 8 בפברואר 2011

מנחם – כנראה שמי שלא יודע ללמד התעמלות נהיה מנהל בית ספר…

אלי 8 בפברואר 2011

יענו "מנהל בית ספר אתלטיק דירקטור" כזה?

מנחם לס 8 בפברואר 2011

לצערי לא הייתי במשחק. אני לא מבין את האהבה שיש לקייקל לבראון

ארז (דא יונג) 8 בפברואר 2011

לי היה את דני עציוני – הרבה לפני שהוא הסתבך עם קוסמים – כמורה להתעמלות.

מנחם, אם שיעורי ההתעמלות בארץ והיחס לספורט במוסדות החינוך היו דומים אפילו במעט לאלה שבארה"ב, ייתכן שגם בארץ מורים להתעמלות היו הופכים מנהלים.

IDO 8 בפברואר 2011

לנו היה את בני טבק בכתה י.
ובכתה י"א היה מורה סוטה שהמציא את תרגיל הזונה הקטנה!
זה הולך ככה..
שוכבים על הגב.
מרימים רגלים ב 45 מעלות
ועושים מספרים (לפתוח לסגור רגליים) באוויר.
המורה התבטא שהתרגיל הזה נראה מצויין מול כתה של טירוניות !!

וזה לא נכון שכל המורים להתעמלות דפ"רים. אחי מורה להתעמלות ואוהד מכבי חיפה … (אופס) .

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 8 בפברואר 2011

על מורים להתעמלות אין לי סיפור מי יודע מה, אבל באולם ההתעמלות שלנו בחטיבה היתה רצפת בלטות שעברה וקס יסודי כל בוקר (כנראה), וכל פעם שרצנו שם מישהו החליק ונפל. אני שברתי ככה שן קדמית.

אלי 8 בפברואר 2011

וקס זה אחד הדברים החשובים לאולם ספורט. אתה יודע, משפר את היציבה.

אלי 8 בפברואר 2011

אני אוהב את המאמן כושר שלנו. תמיד כשיש לו הערה הוא אומר: "אתה יודע, באפריקה, הקרנפים לא עושים ככה"

אביעד 8 בפברואר 2011

אצלי זה היה חוג לכדורסל ביסודי. הגעתי לחוג מיד אחרי בית ספר עם קצת עלות חום. אז המורה העלה אותי בחמישיה כרגיל וכל כמה דקות שלח אותי לנוח דקה על הספסל. את המשחק סיימתי עם 40 מעלות חום. אותו "מאמן" ברח עם הכסף של ההורים אחרי 3 חודשים…

אביעד 8 בפברואר 2011

*קצת חום…

תומאס נוימן 8 בפברואר 2011

המורה שלי היה ניר לוין, שלמד חינוך גופני בעודו עדיין כדרוגלן פעיל. דווקא לא טיפש בכלל. ואני זוכר שגם היה נחמד מאוד ובעל ידע במספר תחומים – לא רק בכדורגל. עבד איתנו הרבה על אתלטיקה קלה.

דירק דיגלר 8 בפברואר 2011

אבא שלי למד חינוך גופני בוינגייט בשנות ה-70'. שיעורי הכדורגל הועברו ע"י דוביד שוויצר שהעברית שלו היתה מוגבלת, והשתמש במושגים כמו 'מתנגד'.

גיל מזימבבואה 8 בפברואר 2011

ביטחון המדינה – לאחר שהיה מורה שלנו במשך 4 שנים בתיכון קרא לנו לשיחת סיכום באורך של דקה וכל מה שהיה לו להגיד זה: שלא חשוב מה, העיקר שנהיה קצינים בצבא.

matipool 8 בפברואר 2011

המורה להתעמלות שלי בתיכון היה ישראל חילו . האיש שבמו ידיו הקים כמה שנים אחרי שסיימתי את התיכון אימפריית כדורעף אמיתית בהוד השרון .
איש נחמד , אינטילגנטי ורהוט .

הופ 8 בפברואר 2011

עזבו אתכם משחקני כדורגל לשעבר, לי היה מורה להתעמלות (עם מבטא הונגרי כבד) שהיה רשום בספר השיאים של גינס!
(בחלק הישראלי. כי היה לו איזה שיא ישראלי ישן בהרמת משקולות. ועדיין, גינס!)

יניר 8 בפברואר 2011

ואני זכיתי ליואש אלרואי שסיים את קרירת ההוראה תוך כדי הקמת מחלקת הספורט המפוארת של ערוץ 1 ( היחידי בזמנו) הוא יסד את התוכנית המיתולוגית "כך עושים זאת נכון" וגם "מהר יותר, גבוה יותר ,חזק יותר" ( דמה לי שזה הסדר הנכון). אכן, היתה לי ילדות קשה

קרקו 8 בפברואר 2011

ניצנים, אה?
וערן קוליק בחט"ב.

יניר 8 בפברואר 2011

וגם קוליק כמובן, שזוכר ילדים שהיו אצלו גם 35 שנים.ללא ספק, מורה להתעמלות לא טיפוסי

קרקו 8 בפברואר 2011

שעור התעמלות (סליחה, חנ"ג) טיפוסי של יואש הסתכם בהקצאת כדור טניס לצורך משחק הקפות. האמת, היה לא רע, רק שאסף התותח היה מכה את הכדור לעתים קרובות אל מעבר לגדר של חלקת החקלאות, כך שחלק גדול מהשעור היה הולך על חיפוש הכדור בין החמניות.

דורפן 8 בפברואר 2011

"כך עושים זאת נכון" הייתה פינה בתוך "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" מיגיח"י

Amir A 8 בפברואר 2011

למורה להתעמלות שלי היה אוצר מילים מוגבל שהסתכם ב- "תקיפו את בית הספר 5 פעמים".

דורפן 8 בפברואר 2011

אם התעמלות חובה באוניברסיטה נחשב – אז סטלמך לימד אותי. ועל כך נאמר: סטלמך הגדול לימד אותי וכל המוסיף גורע.

היה לי עוד מורה להתעמלות בתיכון שמדי שיעור היה מזכיר שפעם נבחרת ישראל ניצחה במשחק אימון את הפועל נתניה 10-1 והוא הבקיע לחודורוב שער.

דורון 8 בפברואר 2011

גם אותי סטלמך לימד באוניברסיטת ת"א. אמנם לומר לימד יהיה מעט מוגזם, לאור העובדה שכעבור זמן למדנו איפה נעולים הכדורים וכבר לקחנו אותם לבד, ושיחקנו, אבל אכן מידי פעם הוא היה שורק במשרוקיתו וממלמל משהו, ואנחנו היינו משתחווים כמו לאל.

S&M 9 בפברואר 2011

סטלמך היה ענק, אחד בדורו. היה רודף אחרי תוך כדי משחק בכל המגרש, מספר לי סיפורים על השירות "הקרבי" שלו במלחמת ששת הימים והזונות שכל הנבחרת ביקרה בדרום אפריקה. לא יכולתי לשחק מרוב צחוק.
כל כך אהב שיש מי שמקשיב לסיפורים הקורעים שלו, שסידר לי לחזור על הקורס גם בסמסטר השני (מה שאסור), בטענה שאני בנבחרת האוניברסיטה. ביטל לי את ההרשמה לטניס והעביר אותי לכדורגל בלי שידעתי.
בגללו כמעט נרשמתי לספורט בהתנדבות גם בשנה השנייה. מהשעות הכי מהנות שלי באוניברסיטה. ;-)

יוני 8 בפברואר 2011

אייל לחמן היה המורה בחוג כדורגל בסוף האייטיז. בחור רציני גם עם ילדים בני 8-9.

מנחם לס 8 בפברואר 2011

עכשיו ברצינות: מורי ההתעמלות והמאמנים הראשונים שלי עזרו בעיצוב אישיותו ואהבתי לספורט. מאמן השחייה הראשון שלי היה איזייה האגדי ממכבי חיפה. הוא היה צ'כי כזה, נוקשה וחמור פנים, אבל אהבנו והערצנו אותו כי הוא עשה ה-כ-ל עבורינו הילדים. ממנו למדתי מה זאת אומרת לעבוד קשה כי אחרת אין הישגים. למדנו ממנו דיוק: איחרת בדקה לאימון – ישבת על הספסל בבריכה והסתכלת.

בן יעקב (זה שפיתח את כל נוער הפועל באר שבע שנים אח"כ לאגודת הנוער מס' 1 בארץ) היה האבא שלא היה לי. אמרו עליו שהוא היה הומו. כן, הוא חיבק אותנו, אבל אף פעם שום דבר יותר מחיבוק קל. הוא אף פעם לא התחתן ולא היו לו ילדים, וכולנו היינו הילדים שלו, במיוחד אני שגדלתי ללא אבא.

ג'והני הרדי היה מאמן הכדורגל שלי בילדים מכבי חיפה. הוא לימד אותי להיות ג'נטלמן. לומר "תודה" ולבקש סליחה כשצריך. הוא ידע לדבר אל ליבנו, וללמד אותנו שכדורגל הוא חשוב, אבל לא הדבר הכי חשוב בחיים. הכי חשוב זה הורים ובית ספר.

בקרית טבעון בגיל 12 מורה ההתעמלות שלי היה שלום חרמון, 'מלך ריקודי העם' בארץ. הוא היה מורה ההתעמלות הטוב ביותר שהיה לי, והמורה הטוב בחיי, ולא רק בהתעמלות. נשארתי חברו עד יום מותו. הוא לימד אותנו את האהבה לספורט, מה זה 'ספורטסמנשיפ', ואיתו תמיד רציתי להצליח. לא היה איש גאה ממנו בעולם כשקיבלתי את ה-PH.D שלי בביומכניקה.

בבית ספר המקצועי בסמ"ת בחיפה מורה ההתעמלות שלי היה דולק אומשווייף. איזו אישיות! ממנו למדתי את האהבה לכדורסל שנשארה בי עד היום (הוא היה מאמן נבחרת ישראל בשנים שאחרי הקמת המדינה ושחקן הפועל חיפה).

צ'ינגה שלח היה מאמני בקורס למאמנים כשהייתי בן 15. גם הוא היה אישיות בעלת רמה וממנו למדתי כל כך הרבה לא רק על כדורסל אלא יחסי אנוש.

גם בוינגייט היו לי מורים-מאמנים שהפכתי להיות חברם משך השנים, כמו אורי אפק שגרם לי להתאהב בכדורעף, איציק מנדלברויט שהרבה בגלל התחלתי להתעניין בביומכניקה של קפיצה במוט עד שהפכתי זאת למקצוע חיי, ומורים מצויינים אחרים.

היה לי רק 2 מורים שלא קשורים לחנ"ג או אימון שאני זוכר לטובה: המורה טורי בבסמ"ת שגילה שיש לי קצת כשרון לכתיבה, ודרכו התחלתי לקרוא ספרות קלאסית, ומורה נוסף לפיסיקה ששכחתי את שמו, ייקה שהיה חבר של אלברט איינשטיין, זוכה פרס נובל, ראש מחלקת האנרגיה הפיסית בטכניון, שממש הערצתי, ובגללו החלטתי ללמוד לימודים גבוהים.

אבל בגדול, האנשים שהשפיעו עלי יותר מכל מלבד אמי היו מורי ההתעמלות והמאמנים שלי כל השנים.

כשהפכתי מאמן בעצמי תמיד זכרתי את החלק האנושי שכה חשוב במקצוע.

איש התרנגולת האיום 8 בפברואר 2011

הפיזיקאי שלך נשמע כמו נתן רוזן (זה מה- EPR). אתה בטוח לגבי הנובל?

מנחם לס 8 בפברואר 2011

לא. היה לו שם ייקי. הוכדורף או משהו כזה.

dice 9 בפברואר 2011

מנחם,
למדת בטכני????

מנחם לס 9 בפברואר 2011

אני לא יודע. קראו לזה בסמ"ת. התיכון המקצועי של הטכניון

ארנון 8 בפברואר 2011

הלו, הלו, כולם כאן מדברים על מורים לחינוך גופני, ואף מילה על מד"סים, שלא לומר מד"סיות?
המד"סיות תמיד היו הכי כוסיות בבסיס, והיעד הנחשק והמועדף על החיילים המתוזזים. אצלנו בחובלים הן נוהלו ביד רמה ע"י אברי מונצ'ר, שהיה מסתובב כל היום בבסיס עם פאסון של מב"ס ועם מגבת על הכתף. הבנאדם דפק חמש-שש מקלחות ביום, והוא הוא האחראי לבעיות המים של ישראל.
ובחזרה למורים בבית הספר – המורה שלי בתיכון, שבאביב ובסתיו היה משחק איתנו כדוריד, בקייץ היה שוחה איתנו בבריכה ובחורף היה מכנס אותנו ב"נגריה" כדי לנסות להפיח מעט גמישות בגופות הקרשים שלנו – היה האיש השנון ביותר בצוות המורים, ועבורנו נתפס כסגן רק למנהל, אם לא לאלוהים. וגם בבית הספר בו אני מלמד היום, המורה לחינוך גופני היא כרגע סגנית המנהלת. אין ספק, האלפיון העליון של המורים!

דורפן 8 בפברואר 2011

ארנון ידידי – הפסקתי להתייחס לתגובתך כשכתבת "אצלנו בחובלים". לאלו מאיתנו ששירתו בצבא הגנה לישראל ולא בחיל היום המושג "הכי כוסיות בבסיס" לא היה רף גבוה במיוחד. לא שיש לי משהו נגד הנערות הנחמדות הללו, אבל לרוב לא היו יותר מ10-12 בחורות בכל הגדוד.

dice 9 בפברואר 2011

אצלנו בחיל האוויר (בשדה דב/קריה/תה"ש), לא היו נותנים למד"סיות מהחובלים אפילו אישור כניסה לבסיס…

ערן קאלימי 10 בפברואר 2011

ואצלנו בדלעת היו גששים דרוזים.

מנחם לס 8 בפברואר 2011

דובר כאן רבות על הדרכים לשפר את הספורט והאהבה לפעילות גופנית בישראל.

אז הנה עובדה פשוטה: בארץ מורה להתעמלות מתבייש להודות שזהו מקצועו. אפילו מאמן טניס לילדים או מאמן בבי"ס לכדורגל במשרה מלאה יתבייש להודות שזה מה שהוא עושה FOR A LIVING.

בארה"ב מורה להתעמלות או מאמן גאה שזה מה שהוא עושה למחייה.

זה ההבדל הקטן – שהוא הבדל עצום, ופה קבור הכלב.

דורפן 8 בפברואר 2011

מנחם – בארצות הברית אם מאמן תיכונים לשעבר מגיע לארוע חברתי אנשים פונים אליו בתואר הכבוד "קואץ'". ולבדיחה של וודי אלן מתייחסים כפי שהיא – בדיחה – אבל במציאות זה כפי שאתה מתאר. וזה אכן כל ההבדל.

גיל 8 בפברואר 2011

בארה"ב, מאמני תיכונים הם אגדות, במיוחד אם הם מעיירה נידחת בטקסס. אבל אסור לשכוח שיש לך כמה מאמנים לכל ספורט וכל התפיסה בכלל שונה. עזוב, אני נזכר במסלול האתלטיקה שיש פה בתיכונים ומנסה לחשוב איפה במקצוענים בארץ יש משהו דומה.

הופ 8 בפברואר 2011

מנחם, אני לא יודע אם ההבדל בין המדינות קשור לתרבות הספורט או ליחס למורים בכלל.
חוץ מזה – ידוע שבניגוד לצרפת למשל, בישראל מלצר מבוגר מתבייש שהוא מלצר, אז יכול להיות שהבעיה היא רחבה יותר ונוגעת למה אנחנו תופסים כהצלחה ומה ככישלון. דווקא העם שהמציא את "כל עבודה מכבדת את בעליה" מחזיק ביחס מזלזל כלפי מקצועות מסוימים ומעריץ כלפי אחרים (המפתח הוא אולי ההכנסה הממוצעת) – ואולי לכן כאלה הומצא עוד פתגם, "הסנדלר הולך יחף".

איל 8 בפברואר 2011

אצלי היה אחד שמוכר כשחקן שעליו אמר אלי אוחנה שהוא השחקן הכי מלוכלך שהוא מכיר.
בנוסף היה מורה להתעמלות אחר שנחשד בשלב מסוים בגזלת ירושה והיה נוטה להמציא משחקי כדור ולכנות אותם בשמות

שלו 8 בפברואר 2011

בטכניון יצא לי להתאמן תחת הנהגתו של אהרלה גרשגורן, שהוא טיפוס במובן החיובי של המילה.

מנחם לס 8 בפברואר 2011

לא היה לך גם את מיקי הרציג?

שלו 9 בפברואר 2011

אני חושב שהוא לימד באוניברסיטה בשלב זה של חייו.
אהרלה גרשגורן מלא כרימון בסיפורי נבחרת 1970, שהיה חבר על הסגל הרחב שלה, ולא יצא למחנה האימונים באתיופיה לפני המונדיאל במכסיקו בגלל פציעה, ואיבד את מקומו בסגל.

martzianno 8 בפברואר 2011

לי דווקא היה מורה לפיזיקה שהיה בצעירותו כדורגלן בהפועל ר"ג. כיוון שהיינו במגמה הומאנית ומאותגרים מדעית, הוא לימד אותנו את המינימום שבמינימום, כדי שנוכל לעבור את הבגרות ובשאר הזמן היה משחק איתנו כדורגל.

אודי 8 בפברואר 2011

גלן! תבורך, האתר שצירפת כאן "דה פוסט גיים" ממש מעולה
נהנתי לגמרי לקרוא את הכתבה על טום וולטר.. מאמן מכללה שתרם כליה לשחקן שלו.

שניר 8 בפברואר 2011

דורפן , יש מצב באמת שהיית צריך לחכות עד שיסגרו את הטריידים ,
ESPN מדווחים על אנדרו ביינום תמורת כרמלו אנתוני.

גיל 8 בפברואר 2011

זו סתם דרך להעלות את המחיר שלו לניקס. אם זה באמת קורה אפשר לסגור את הליגה כי היא מושחתת.

דורפן 8 בפברואר 2011

אם אנטוני עובר ללייקרס אפשר לסגור את הליגה.

מצד שני… ממילא סוגרים את הליגה

גיל 8 בפברואר 2011

זה נכון, כך או כך הכל מסריח.

מנחם לס 8 בפברואר 2011

הלוואי שאנטוני יעבור ללייקרס עבור ביינום. הכח היחידי העליון שנשאר ללייקרס הוא תחת הסל. לברון ודוויין טובים מכרמלו וקובי ב-12.25 נק' למשחק (זה בדוק!). זה משאיר את כריס בוש והאסלם לנתרל את אודום ופאו גאסול, בשעה שמייק מילר, ג'ונס, ואדי האוז משחילים שלשות.
אם הטרייד הזה ייעשה (אבל הוא לא יוכל להיעשות כי הלייקרס היא כבר עמוק בתוך מס המותרות), אפשר לתת את האליפות כבר למיאמי (גם ככה אפשר לתת אותה למיאמי, ואני לא יודע מדוע אני בכלל מדבר על הלייקרס. הספארס יהיו בגמר ולא הם – אנטוני או לא אנטוני.

ויש דבר אחד שהוא מעל בינתי: כמה פעמים עלי להסביר לכם שללייקרס ניגמר הסוס עד שתקלטו?

אריאל 8 בפברואר 2011

אנדרו ביינום הוא כוח מתחת לסל בערך 20 משחקים בשנה ואף פעם לא בפלייאוף. להזכיר לך, הם לקחו אליפות לפני שנה כשהוא היה פצוע וגם שנה שעברה הוא לא היה פקטור אמיתי בפלייאוף. פאו גאסול הוא כוח מספיק גדול מתחת לסל

שניר 9 בפברואר 2011

אני נוטה להסכים עם הפרופסור , אנדרו ביינום הוא כח רציני מתחת לסלים.ש
אריאל אני לא מסכים לגבי ביינום ,
הנוכחות שלו מתחת לסלים היתה חשובה מאוד בשנתיים האחרונות.
נגד אורלנדו הוא נתן גוף על דווייטיי 15-20 דקות למשחק ,
ושנה שעברה הוא שיחק הרבה יותר , כולל משחק של קרוב ל 40 דקות
ו 21 נקודות.
אמנם הוא לא פאו , אבל המימדים שלו זה מצרך נדיר
בליגה הזו , זו תהיה טעות מצד הלייקרס לוותר עליו.

אמנון – איציק לוי היה גם המורה שלי ,
בנאדם שבקלות יכל להיות סבי , בעל כושר גופני של
אתלט בן 20.
אגדה אמיתית.

דורפן 8 בפברואר 2011

מנחם – למורה היה פרס נובל או לאלברט איינשטיין (שהיו לו שניים)?

מנחם לס 9 בפברואר 2011

הוא היה פרופסור בטכניון שהתעקש ללמד כתה אחת בבסמ"ת פיזיקה, והתמזל מזלי להיות בכיתתו (הוא היה מורה גרוע אבל גאון שכיבדנו)

שלו 9 בפברואר 2011

לאלברט איינשטיין היה פרס נובל אחד למיטב ידיעתי (כמעט רשמתי "רק" פרס נובל אחד), למרות כל המחקר שלו היה זה דווקא על התא הפוטואלקטרי שיחסית לכל השאר הוא גילוי שלומדים אותו לבגרות, ולא מסובך ומורכב כמו שאר תחומי המחקר שלו.

אמנון 8 בפברואר 2011

המורה שלי בתיכון בכפר סבא היה איציק לוי, שיאן ואלוף הארץ בקפיצה במוט וב-110 משוכות בשנות השישים. האדם הזה היה אגדה והוא זה שאימן וקבע את הסטנדרטים של אימון גופני ביחידות מיוחדות בצבא.

D! 8 בפברואר 2011

אצלנו היה מורה מחליף שנכנס פעם לכיתה. במקרים נורמלים הכיתה היתה רעש והמולה ואף אחד לא הייחס אליו אפילו לשניה. הוא לא הוציא מילה אלא הניח כסא על שולחן המורה, טיפס עליו ועשה עמידת יד אחת ואז כפיפות.
אז היה שקט.
בעברו התאמן עם בובקה.
איך נהיה מורה מחליף (ואח"כ גם מורה לספורט) לעולם לא אבין.

שי 8 בפברואר 2011

יום ששי האחרון, 12:45 בצהרים, עודד מכנס בטרנינג כחול וכדורגל מתחת לזרוע עומד מתחת לסככה מול חבורה של שחקנים בגובה ממוצע של 120 ס"מ, ומתלבט אם לחכות שהגשם ייפסק או לבטל את האימון.

דורפן 9 בפברואר 2011

מנחם – אבל אם בכל זאת להתייחס ללייקרס. אולי הם מצפים לאיזשהו מזל. נניח הם שורדים את המערב – ואז יש להם מזל של סדרה ארוכה ועתירת פציעות בסיומה עוברת בוסטון את מיאמי בשבע. במצב כזה אין להם צ'אנס?

מנחם לס 9 בפברואר 2011

השורה התחתונה היא שכרמלו נשאר בדנבר. לייקרס כפי שהיא היום לא מגיעה לגמר הנבא.

עומרי 9 בפברואר 2011

ללייקרס יותר סיכוי לצלוח את המערב מאשר למיאמי את המזרח.
בסדרה של 7 משחקים חובת ההוכחה היא על הספרס.

במזרח לעומת זאת, מיאמי תתמודד עם הקשיחות של בוסטון או עם העומק והכוח של דוויט הווארד באורלנדו.
לדעתי לברון הצ'וקר לא עובר אף אחת מהמשוכות הללו.

גיל 9 בפברואר 2011

הבעייה היא שבכלל לא בטוח שהלייקרס תפגש עם הספרס. כמו שזה נראה עכשיו, דאלאס והלייקרס יפגשו בחצי גמר ואני בכלל לא בטוח שהלייקרס עוברים אותם.

אבי 9 בפברואר 2011

הדמות השניה משמאל בתמונה מיותרת.

Comments closed