ארסן וונגר נחלץ להגנת מנצ'סטר יונייטד באמצע שבוע שעבר. אני באמת משוכנע בזה. הוא רצה להגיד "תשמעו. השופט שלא נתן אדום לסטיבן טיילור אחרי שהקוון אמר לו שהייתה חבטה בצוואר הוא מופרע". אלא שאז הייתה שאלה משלימה והוא קצת סייג את זה במלים "לפעמים יונייטד מקבלת יותר מדי הגנה מהשופטים אבל במקרה הזה פחות מדי". או קיי סביר.
אבל אז מישהו שאל אותו למה זה קורה. ומסתבר זה כי רונאלדו אנוכי ותיאטרלי. הוא אמנם סייג את זה ואמר "שזה גם בגלל ה'קלאס' שלו", אבל זה מה שיצא בכותרות. והאיש ברחוב אמר לעצמו "נו טוב ארסן. אם אתה כל כך יודע איך רונאלדו צריך לשחק, למה שלא תלמד את תיאו וולקוט לשחק ככה וכולם יבינו". ויצא שארסן וונגר הוא לא ספורטאי למופת, אלא מי שנותן הצדקה לכסאח על כוכבים. שזה רחוק מאד ממה שהוא חושב ומה שהתכוון להגיד.
*
בעניין אחר קראתי בבלוג של עמיחי שלו על מדע בדיוני שוונגר אמר למנג'ר של סנדרלנד אחרי 0-0 ביתי "שהם חייבים לבוא לשחק כדורגל". שזה משהו שאני מסכים איתו ואפילו כתבתי עליו. אבל אני לא מנג'ר של קבוצה גדולה שכרגע צריך לתת כבוד לקבוצה קטנה שהוציאה תיקו אצלי. וזה משהו שוונגר כנראה אומר בשיחות פנימיות לפעמים. איך אני יודע? כי זה מזכיר לי בדיוק את מה שססק פברגאס אמר למרק יוז לפני שנה בערך. הוא ניגש למי שהיה מנג'ר בלקבורן ואמר לו משהו כמו "שזו בושה לברצלונה שיוז שיחק שם ועכשיו הקבוצות שלו משחקות כדורגל כזה".
שוב, הפרסומת הטובה ביותר לכדורגל של ארסנל היא כשתיירי הנרי מחייך עם צלחת האליפות. כשמתחילים להסביר את זה למנג'רים יריבים אחרי משחק זה יוצא מצ'וקמק. ובכלל, כל אוהד ארסנל יודע כבר מזמן שצריך לוותר קצת על הישגים בתמורה לכדורגל המרהיב שהקבוצה משחקת. ורובם מקבלים זאת באהבה. אבל אולי קצת מוגזם שהמנג'רים היריבים יאמצו את אותו הלך רוח?
*
הלכתי לישון. לא הצלחתי להרדם בגלל המצב המוסרי בעולם. רעב ובונקרים ואיידס וכרטיסים צהובים. אז שיחקתי פוקר ברשת. לא על כסף כמובן. או קיי, סליחה, זה היה על קצת. קמתי לבוקר יום ראשון, שבאירופה הוא יום חופש. בדקתי אם משהו קרה בעולם הספורט מאז שישנתי.
ובכן כן: וונגר מזהיר מפני התקפות טרור בכדורגל.
No Comments
קשה שלא להעריך ולרחם על ונגר, אבל הוא מסיט את הבעיות שיש לו בקבוצה לדיונים חיצוניים, שהם אולי מעניינים כשלעצמם, אבל רק ממחישים את תחושת התסכול שלו. אני לא חושב שארסנל משחקת כזה כדורגל גדול. נכון, היא מאוד רוצה, אבל זה שקבוצה באה ומקשה עליה זה רק צריך לאתגר אותה יותר, לפתוח אותה בשער בכל דרך ואז לשטוף, ואין מה לעשות, לצערי, אנחנו לא חיים בעידן רומנטי בו ונגר הוא רומיאו וארסנל היא יוליה או ווטאבר. גם התלונות שלו לגבי שופטים הם משהו מעבר לגבול הסביר. הוא מתוסכל, הוא לא מצליח להפנים שהכדורגל קצת השתנה
רונן – אתה קצת סלחן לגבי מי שנמצא ליד מקרופונים מידי יום בעשור האחרון.
אני חושב שעמיחי צודק. לא מדובר ב'דברים שהוצאו מהקשרם.' זה יותר תיסכול שמחפש כיוון.
רונאלדו אשם בכך שהשופטים לא מגינים עליו.
כל כך הרבה צלילות ונפילות ונסיונות לרמייה הביאו את השופטים לפקפק בחלק גדול מהעבירות שנעשות על רונאלדו.
אגב,לא פעם ולא פעמיים רונאלדו (וגם רוני לצורך העניין) הגיב בבעיטה או בתגובה אלימה אחרת ולא נענש על כך.
אלה דבריו של ונגר למען הדיוק :
"Ronaldo is a specific example of that.Sometimes his arrogance is provocative – and his class as well.
"But when a player is not protected it's not right."
רונן גם אני רציתי לשמוע את מה שאתה שמעת אבל משום מה שמעתי בדיוק את מה שעמיחי שמע. ארסן הוא מנהל מתוסכל שלא מצליח להוכיח שהמעבר לאמירויות וההשקעה העצומה (שהוא עצמו אמר שתוכיח את עצמה) מוצדקת. לא יעזור כלום הקהל מעדיף תארים על הצגות.
מעבר לכך אדוארדו הבקיע עכשיו שער מדהים ביופיו ושוב מחר צעירי ארסנל יקבלו מחמאות, ואז מה? הם יעופו בחצי גמר וונגר יגיד שהוא גאה בצעירים, ויבכה על כל העולם.
רונן, אני יודע שוונגר חסיד נלהב של "הגנה על הכוכבים מפני כסאח", אבל הוא גם לא טיפש. הוא ידע או היה צריך לדעת בדיוק מה יהפוך לכותרת מהדברים שלו. הדברים שהוא אמר לגבי הקלאס של רונאלדו יכולים באותה קלות להוות עלה תאנה. אני גם לא חושב שיש סתירה בעיני וונגר בין הביקורת על רונאלדו לבין הגנה על הכוכבים. בעיניו ססק ראוי להגנה כי הוא מוכשר, רונאלדו קצת פחות ראוי להגנה כי ההתנהגות שלו לא משהו.
גיל, המעבר לאמירויות הוכיח את עצמו, ארסנל מרוויחה בכל משחק בית כמיליון ורבע ליש"ט בממוצע יותר מאשר הרוויחה במשחק בהייבורי. תכפיל את זה באיזה 30 משחקי בית בכל המפעלים. פיננסית ארסנל במצב טוב בהרבה מצ'לסי ומליוורפול ובוודאי מרוב הקבוצות האחרות. יש לך מנג'ר שמשחק כדורגל יפה, מביא כסף וגם בדרך כלל קונה בזול ומוכר ביוקר, שילוב שכל דירקטוריון רואה בעין יפה. ברור שאם היו גם תארים, כמו לפני כמה שנים, זה היה מושלם עבור התותחנים, אבל כל אוהד כדורגל יעדיף את וונגר בלי תארים על נגיד בניטס עם תארים.
עזי מבחינה פיננסית אתה צודק, אבל לא זאת הטענה שלי. אני טוען שבסוף העונה אוהדי ארסנל יבינו שזה נהדר לתת הצגות אבל אנחנו גם רוצים בחופשה הקרובה בחופי פורטוגל ללבוש בגאווה את החולצה של ארסנל. ואת זה גם הבעלים יבינו בקרוב מאד.
בנוסף אני לא רואה את בניטז בתור דוגמא כי גם הוא לא מספק את האוהדים.
אביעד-גם פברגאס הוא מהטיפוסים הדוחים ביותר בכדורגל העולמי, דוגמאות לא חסר (אחת למשל: בעונה שעברה אחרי שארסנל הכניסה גול ליונייטד ב2-2 באמירויות הוא רץ לריו פרדיננד וצעק לו "פאק אוף" בפניו).
בתור מי שקבוצתו ביצעה את הלינץ' הידוע לשימצה על רוד ואן ניסטרלוי ב'קרב על אולד טראפורד' אני לא מצפה מוונגר לכלום. הקבוצה שלו נראית כמו אקדמיה לכדורגל ולא כמו קבוצה ששואפת לתארים מקומיים ואירופאיים.
דויד -ברור שאני סלחן, עכשיו יום ראשון שאחרי ניצחון ואני לוקח דברים בקלות.
עזי – "כל אוהד כדורגל?", האמנם? אני חושב שמיעוט מכובד ומוערך. אני לא הייתי מקבל את זה. אני חושב שהנזק הכי גדול לכדורגל התקפי זה כשיוצרים חיבור בינו לכדורגל מפסיד. אם אני אוהד ארסנל אני שואל למה פורקה הקבוצה הלא מנוצחת.
אורי, פברגאס יכול להיות חניבעל לקטר, לוונגר זה לא משנה. בעולם על פי ונגר כל ה-11 של ארסנל מוכשרים וזקוקים להגנה, רונאלדו מוכשר אבל שחצן ולכן זקוק לפחות הגנה. גם קצת קשה לי לקבל הטפות כשהן באות ממנג'ר שהסתבך בקרב דחיפות עם מנג'ר אחר כי התוצאה לא מצאה חן בעיניו, ושתקרית הפיצה נעלמה מעיניו. הוא גם לא אמר מילה נגד המשתתפים במתקפה על ואן ניסטלרוי שבני הזכיר.
אולי לא כל, אבל רוב האוהדים האובייקטיבים, הווה אומר שאינם אוהדי ארסנל, יעדיפו לחזות בארסנל ולא בליוורפול. אני מעדיף את טלה סנטנה שנשאר בלי תואר בסלסאו מאשר את קרלוס אלברטו פריירה אלוף עולם, ואני לא לבד.
הקבוצה הבלתי מנוצחת לא פורקה בבת אחת, פטריק ויירה עזב וזה היה משעותי מאוד, אבל הקבוצה המפורקת הגיע לגמר ליגת האלופות וגם היתה זוכה בו אם לא ההרחקה של להמן.
חוץ מזה ונגר מבין שהוא חייב גם תארים, לכן הוא הוציא העונה הרבה כסף להבדיל משנים קודמות. ודבר אחרון, עם ססק, וולקוט רוסיצקי ועד לאחרונה אדוארדו פצוע, מגיעה לו העונה הנחה.
ברשותך רונן משהוא קצת אחר –
במשחק שלנו נגד פולאהם הייה הרבה קלוז אפים על הקהל,וניתן הייה לראות כמות גדולה מאוד של נשים בכל הגילאים,ועלתה בי המחשבה האם מישהוא מאיתנו הייה קונה כרטיס לאחת מבנות הביית שלו למשחק בליגת העל לכבוד יום האם?
פשוט לקנא!
קשה לי לראות את ארסן רואה דברים בעניים אובייקטביות (זוכר פעם שהיה באולד טרפורד והוא לא ראה כלום… ולמעשה הצדיק את מכות לרוד, ואולי גם פיצה) אפשר להגיד שמאמנים בונים קבוצה בצלמם אבל לפעמים הדינמיקה הפנימית בקבוצה מובילה להתנהלות: אני לא זוכר קבוצה עם מספרים כמו שהיתה לו לפני כמה שנים (היו די הרבה ערסNים בקבוצה) עם שיא כרטיסים לעונה (או משהו כזה) ולא היה לו מה לומר על זה. בקיצור רומנטיקה זה יפה ואפשר ללכת עם זה למכלת אבל בסופו של יום אי אפשר לחיות רק על ממתקים.
טוב טוב. כולכם לקחתם את זה למקומות מאד קיצוניים של אנטי-וונגריזם. כל הכוונה הייתה לקצת צחוק בריא. כי הבוקר כשהוא הזהיר כבר הזהיר מפני טרור הרגשתי בעמדה מוסרית נחותה ביותר.
רונן,
אפשר להסתכל על איזה בהיבט פסיכולוגי(אני לא במקצוע..)של אדם שמאמין באמת ובתמים שהוא
עושה את כל המהלכים הנכונים ולא מבין מה משתבש לו בהשגת הנכסף שנה אחר שנה.
יש לו את זה לוונגר,בשנים בהם התסכול עולה לו לראש הוא מתחיל לחנך להתווכח ולהאשים את
הסביבה הקרובה לו בענף.
ואני לו יכולתי הייתי לוחש לו באוזן(רק שפרג'י לא ישמע אותי)…ארסן תתחיל לבנות מההגנה!!!
אמיר – אני לא יודע כמה וונגר מתוסכל. מפעל החיים שלו אדיר. יש לו שני דאבלים, עונה בלתי מנוצחת וגמר אלופות. הוא ברא כמה מענקי המשחק. והוא גם מודע שבצד טעויות שלו, יש לו גם מכשולים אובייקטיבים מאד כרגע בפני תארים נוספים. אבל יש לו פשוט מין חשיבות עצמית קצת פומפוזית. אולי קצת צרפתית…
להבדיל היה אתמול רגע פרגי נפלא בפולהאם. בתחילת המחצית פרגי הרי תמיד עולה טיפה באיחור והולך לאורך קו האורך וזה לא מפריע לאיש, והוא אפילו חותם לאוהדים. אבל בגלל שבפולהאם המנהרה היא בצד ההפוך מהספסלים וצריך לחצות את המגרש הוא פתאום קלט שהוא מעכב את המשחק. אז הוא החל לרוץ ופתאום ראית שקשה לו קצת. והוא איש לא צעיר עם קוצב לב. ולמרות שהוא פרגוסון הגדול הוא ניסה לרוץ בכדי לא לעכב את תחילת המחצית השניה. כי למרות שהוא מעצבן הרבה אנשים, בכל זאת יש בו קצת צניעות.
ברגע שוונגר מינה את גאלאס לקפטן שלו, הוא מיצב את עצמו כתאורטיקן של כדורגל, לא יותר ולא פחות.בפוטבול מנג'ר או בפרו אבולושן זה יכול לעבוד. לא על הדשא. אנשים שם אוכלים אחד את השני עם סכין אבל העיקר שמשחקים מהר ולעומק ואיזה באסה שקבוצות סוגרות את המשחק נגדי…קשה למצוא ניהול חדר הלבשה(אולי רק במכבי)-שכונתי מזה.
חוץ מזה, בעיית הראייה("מצטער, לא ראיתי את הארוע") נפתרה כבר?
טלה סנטנה..איפה יש עוד מאמנים כמוהו?
ובינתיים ההדר וההלל למנצחינו בגולת שבדיה. עוד נצחון מהולל על צהובים עוכרי עמנו ודורשי רעתנו.
אם כי בהתחשב בכך שיידיש אחת מחמש השפות הרשמיות במדינה, אולי כדאי בכל זאת להתייחס אליהם בסלחנות
ההגרלה מסדרת מפגש עם אברטון בחצי הגמר. ונגר יצטרך להתקוטט עם צ'לסי, אם הוא יעבור את האל
עזי, מה גרם לך לקבוע בכזו החלטיות שארסנל הייתה מנצחת את בארסה בגמר 2006 בלי ההרחקה של להמן? בארסה של 2006, עם רונאלדיניו בשיאו הייתה טובה יותר מארסנל בכמעט כל אספקט…
עזי טועה ומטעה. החלטת השיפוט הנכונה הייתה צריכה להיות שער לבארסה ואי-הרחקה של להמן. מצב של 0-1 ב-11 נגד 11 הוא סטטיסטית טוב מ-0-0 בשוויון. כך לפחות אמר לי איזה סטטיסטיקאי פעם…
הצוות הרפואי עומל על פרגוסון להכשיר אותו לקראת המפגש מול אינטר.
לאנונימוס: המסקנה שלי היא שהשבדים איבדו במודע אתיתרון הביתיות ואולי אפילו ויתרו בצדק על קהל. ישראל אמנם נחשבה כאן כמצורעת אבל נראה לי סביר יותר שמנגנוני הביטחון של שבדיה הודו בכוחם הדל.
ממחר המחירים איקאה עולים רוצו מהר לרשת אין טעם להישאר בקו האחורי (:
אנונימוס – בשבדיה אין שפה רשמית נכון לעכשיו; יידיש מוכרת כשפת מיעוטים. זה בכל זאת מפתיע כי היהודים מהווים פחות מרבע אחוז מאוכלוסיית המדינה. אז אין שום מניעה חוקית לתעב את השבדים, אלא אם כן אתה אוהב במיוחד את איקאה, וולוו או זלאטן.
אביעד – במקרה הייתי במשחק, ארסנל היו טובים בהרבה עד ההרחקה.
רונן – מעניין מי זה היה, אבל התכוונתי אם הוא לא היה מורחק והתוצאה עדיין 0-0.
גיל – אין כבר, אפילו לא בברזיל. אבל לעומת הבניטסים וונגר הוא סנטנה של הפרמיירליג.
עזי – אבל השריקה להרחקה לא מנעה שער?
"כל אוהד ארסנל יודע כבר מזמן שצריך לוותר קצת על הישגים בתמורה לכדורגל המרהיב שהקבוצה משחקת"
ארסנל של העונה לא משחקת כדורגל מרהיב, היא משחקת כדורגל בינוני. ההגנה של וונגר חלשה (26 שערי חובה, לוויגאן 27…) וארבע תוצאות תיקו אפס רצוף הן (לפני השלישיות מול ווסט ברום וברנלי האימתניות) לא עדות למשחק התקפה משובח.
שחקנים כמו בנדטנר, דנילסון, סונג ודיאבי לא היו מתקרבים לשש עשרה של וונגר בעונות טובות.
מנעה שער או לא מנעה שער,זה לא ממש משנה. ההגעה לגמר האלופות היא ההישג של המאמן לדעתי ולאו דווקא הזכייה בו. היצפלד לא אשם ששחקניו החמיצו ממצבים נוחים ושבדקה ה90 החלו גורמים חיצוניים לא ברורים להתערב במשחק כשם שלא בזכות הגאונות של פרגי ג'ון טרי החמיץ את הפנדל.
אנצ'לוטי הפסיד גמר בגלל 6 דקות משוגעות למרות שהכין את קבוצתו בצורה נהדרת כפי שראינו במחצית הראשונה. אם וונגר היה זוכה זה לא היה עושה אותו מאמן טוב יותר.
אביעד – מצטרף לעזי ומוסיף, שארסנל הגיעה להמון הזדמנויות גם אחרי ההרחקה. הנרי לבד החמיץ שלושה מצבים אדירים (אותם יצר לעצמו במיומנות ובהרבה סטייל).
ונגר עשה, עושה ולצערי עוד יעשה המון טעויות (שהחמורה מביניהן, כפי שכבר צויין כאן, היא התעלמות מגורם ההגנה בכדורגל), גם אפשר לבחון בפינצטה ולמצוא דברים לא מוסריים ולא ספורטיביים שאמר. אם תחפשו טוב ודאי גם תמצאו כמה פשלות כאלו של פרגי ושל קדושים אחרים.
אבל הוא המנג'ר שלנו, והוא הביא לנו לא מעט רגעים מאושרים בעשור האחרון. לכן אנחנו אוהבים אותו (למרות שיש אוהדי ארסנל לא מעטים שדורשים את ראשו).
ולכל האנטי-ונגרים למיניהם, תלמדו מרונן, אפשר להיות גם אוהד מנצ'סטר וגם לפרגן ליריבות כשצריך, זה לא מפחית מהאהדה שלכם לקבוצתכם.
נפגש בגמר. אתם תהיו שם הרבה הרבה יותר טובים, אבל בסוף יחכו לכם פנדלים.
ארנון – מלים כדורבנות. אני כמובן נהנה להשתלח באיש על צרפתיותו, ופדגוגיותו, אבל הוא חתיכת מנג'ר! גם את הטינה של אוהדי יונייטד אליו קח ברוח טובה. למרביתם – אלו שלא גדלו על פייזלי – הוא היה היריב החריף ביותר.
ארנון,רונן,
צודקים.הוא אכן חתיכת מנג'ר(פילוסופית משחק ומימושה) והיריב החריף ביותר לפרגי(מוריניו לא רחוק משם).הוא קצת פחות טוב בדברים הארציים.
רונן – כנראה שכן
שיהיה ברור, לדעתי אין שום סיבה לתעב את השבדים. הסיפור עם הקהל כאן היה מיותר לחלוטין. אבל בטח ובטח אין זה אומר שהשבדים אנטישמים וכל שאר הקללות שמטיחים בהם כאן.
למעשה אחרי שהם פעמיים עושים הכל כדי לסדר לנו עלייה לרבע גמר הדייויס עם נבחרת מחורבנת במיוחד שלהם, ועוד אחרי שראו בפעם הראשונה שעדיין קשה לנו דואגים לבטל את יתרון הקהל – עולה בי חשד שהם אוהבי ישראל במסווה ורק מתביישים להודות בכך…
ההרחקה הייתה בדקה ה-19. לקבוע משם שארסנל הייתה מנצחת כי הייתה יותר טובה ב-19 הדקות הראשונות? כזכור לי, גם בארסה החמיצה לא מעט. אני לא אומר שארסנל לא הייתה לוקחת, אבל אני לא חושב שזה כ"כ וודאי שכן. אחרי 19 דקות בגמר, בפיגור 1:0 מול קבוצה עדיפה? מי יודע מה היה קורה…
אביעד, לא אמרתי וודאי ונגיד שלא היתה לוקחת, זה לא העניין. הטיעון הוא שהקבוצה הכביכול מפורקת הגיעה עד הגמר ובקושי הפסידה לברצלונה עם 10 שחקנים. אז אולי היא לא היתה כל כך מפורקת.
איזה מישמש עשיתם פה. נכון שלהיימן קיבל כרטיס אדום בדקה ה-19, אבל ברצלונה לא הבקיעה אז, כי לא היה פנדל ופסלו לה את השער. ארסנל אפילו עלתה ליתרון בעשרה שחקנים בדקה ה-37 והגולים של ברסה הגיעו רק בדקה ה-76 וה-80.
ועל כן, בהחלט יש משהו בטענה שלולא ההרחקה של ליהמן, היינו רואים תוצאה אחרת לגמרי.
ובלי קשר, אני לא בטוח שהבנתי מה רצה המשורר להגיד בפוסט הזה. ללגלג על ונגר? להלל את רונאלדו? לתת לאוהדי יונייטד הזדמנות נוספת להכניס לונגר על האיום שהוא מהווה לכדורגל העולמי כשהוא ממש מעדיף לשחק כדורגל יפה?
ועוד משהו להמן הגיע לגמר אחרי 7 משחקים רצופים בליגת האלופות בלי לספוג, כולל 180 דקות בשמינית נגד ריאל, 180 דקות ברבע נגד יובנטוס ו-180 דקות בחצי נגד ויאריאל כולל הפנדל ההוא של ריקלמה. אלמוניה ב-71 הדקות הבאות ספג פעמיים.
אריאל – לחייך. אחרי שבוע בו הטיף לכל עולם הכדורגל, הוא עבר לטפל בטרור.
לחולי האמנזיה – אם להמן לא מורחק, לבארסה יש יתרון והיא מובילה 0-1.
אם זכרוני אינו מטעה אותי, הקבוצה ההיא של ארסנל הגיעה לגמר תוך כדי שהיא ממש לא משחקת כדורגל של ונגר.
אביעד – זה לא הזכרון שמטעה אותך, זה ההווה. הקבוצה ההיא הייתה קבוצה קלאסית של וונגר – עם פייטרים כמו קול וקמבפל, ויירה, להמן, ליונדברג, סילבה וגם הנרי. קבוצה בלתי נשברת. אמנם בליגה היא כבר לא הייתה חזקה, אבל באלופות עוד הייתה בה הקשיחות של הקבוצה של 2003-2004. הקבוצה הנוכחית אינה קבוצה קלאסית של וונגר. קל יחסית לשבור אותה….למרות שלא ליונייטד!
רונן, חולי האמנזיה צריכים לזכור שויירה כלל לא היה בארסנל באותה עונה, אלא להפך – שיחק אפילו נגדה עם יובנטוס בהייבורי ברבע הגמר.
עזי – זו לא אמנזיה, החומר היום היה טוב במיוחד!
יש באמת שמועה שבאיזור אגם בלאטון מגדלים משהו איכותי, כנראה שהיא נכונה
לא כל כך הבנתי את הפוסט.
מה, שיגיד לסנדרלנד שהם גדולים?
שפברגאס יגיד ליוז שבלקבורן היו גדולים?
ובעניין הטרור – השב"כ חיים על התרעות כבר עשורים. ככל שהתריעו פחות, כך באו אליהם יותר בטענות. ככל שהתריעו יותר – אף אחד לא שם לב שטעו. אז מה אכפת להם להתריע? מה אכפת לך שונגר מתריע? תיאורטית, יש מצב שיהיה פיגוע טרור במשחק כדורגל.
עמיחי – בדוק את תקציר שמינית הגמר נגד ברנלי אתמול באתר footyfilms. עם כל הכבוד, לא ראיתי את הטוענת לכתר ליברפול מבקיעה שערים כאלה בארבעים שנים האחרונות.
ורונן – אל תגיד לי לחייך. כתבתי "הטוענת לכתר ליברפול".
מאיר – הפוסט נועד לעורר מדון ולזרוע מחלוקת בין הקבוצות המתחרות על תארים בכדורגל האנגלי. אנחנו בימי ההכרעה.
Meir:
This one is four you. The greatest goal a team has ever scored in english fotball. Sometime greatness is all about simplicity.
http://www.youtube.com/watch?v=vOB7pcqBH-Y
הבנתי.
מה, לא שמת לב שניסיתי לנטרל את זה בהרמת דגל לבן כבר לפני כחודשיים? אמרתי ואומר זאת שוב – אני לא סובל את מנצ'סטר יונייטד, אבל העונה הם מופלאים, לא פחות.
אגב, לכלכת על ססק היום בעיתון. סנה אכן אדיר, אבל ססק עשה את מה שהיה צריך לעשות ותרם המון לגביע. זה לא בדיוק אחד על חשבון השני, ססק יותר יצירתי וקדמי. כמו שהוא לא בדיוק החליף את ויירה, הוא לא לגמרי במשבצת של סנה. בטח שלא בנבחרת.
ועוד אחד לעמיחי – ראית את ארסנל-רומא? הרי אתה כותב שהכדורגל של ארסנל "לא כזה גדול" כי קראת בעיתון שהם עשו ארבעה 0-0 רצופים, לא כי ראית אותם משחקים. לא נגד רומא היה עד כדי כך מדהים אבל היה שם כדורגל בכמה דרגות טוב מקבוצה איטלקית בכירה.
מאיר – את דעתי על הארבע 0-0 הרצופים כבר כתבתי במקום אחר. סטייה סטטיסיטית. לא ההתקפה ולא ההגנה של ארסנל ראויים לכך.
סנה היה במידה מסויימת על חשבון ססק בהרכב, כי המאמן באמת אהב את ססק, והכניס אותו בכל משחק, אבל האפשרות האחרת הייתה לוותר על צ'אבי.
אולד טיימר – מכיוון שמאיר הוא אוהד ארסנל הוא ראה את השער היפה בתולדות הכדורגל האנגלי. שער שהובקע במצב 1-1 עם עשרה מול 11. לא במצב של 0-6 מול קבוצה שבורה.
אם כבר 7-0 ושער יפה תראו את הלינק הבא, אחד המשחקים האגדיים בהיסטוריה של לידס. ושימו לב מה עושים אחרי השביעי, עד שריקת הסיום
http://www.youtube.com/watch?v=Wweh3ROiqWI
אולד טיימר – שמחתי להיזכר שעוזר המאמן הכושל של ניוקאסל הצליח לעשות פעם משהו בחייו.
גם השער של גיגס לא היה כזה גדול.
אבל עזבו, אני לא מדבר על לחפש את השער הכי יפה. אני מדבר על כמעט כל שבוע, ולכן הבאתי שתי דוגמאות מהשבועיים האחרונים (נגד רומא הובקע רק פנדל, אבל שני הכמעטים של בנדטנר האידיוט היו התקפות שאפילו עוזרי מאמן כושלים בניוקאסל לא הצליחו לייצר בזמנם). ומשפט אחרון, שחוזר לדיון הקבוע על ונגר, רכש, צעירים, עיקשות וכן הלאה – השער שארשווין בישל לוולה היה לא רק יפהפה, אלא של שני שחקנים יצירתיים ומבריקים שהגיעו השנה, אחד מהנוער (דרך מכסיקו), השני רכש שכבר הוכיח דבר או שניים. אז נביא הזעם עדיין לא מת. גם אם רק נגד ברנלי…
מאיר – אתה חוזר לעצמך! מצויין. אתה לא צריך לקבל שיט מאיזה סקאוזר. השער של גיגס היה כמובן ענק. למרות שוונגר בוודאי היה חושב שהיה צריך להניע כדור ולחפש שחקן פנוי.
אני מסכים שנביא הזעם לא מת. הוא רק מריח משונה.
רונן – לא קראת טוב את התגובה שלי. אני התייחסתי לשער שקבוצה הבקיעה. לא שחקן בודד שחלם שהוא מומו שירזי והתעורר לגלות שזה נכון.
חוץ מזה מה שמאיר כתב על מקדרמוט הוא עילה לתביעת דיבה! הוא היה המנג'ר של ניוקאסל והוא לא הפסיד אף משחק בקריירה שלו כמנג'ר. כמה מנג'רים יכולים להתהדר ברקורד הזה?
אולד טיימר – השער הקבוצתי היפה בתולדות הליגה האנגלית היה של רמי מוזס מול ניוקאסל. אבל אני לא מצליח למצוא אותו בשום מקום.
ואולי של מיק צ'נון לסאות'המפטון נגד מרסיסייד.
רונן, אתה לא מאשר את הלינק ללידס כי לא הבחנת בלינק או בגלל שזו לידס?
לטעון שמישהו ששם משפחתו הוא מוזס הבקיע את השער היפה ביותר בתולדות הליגה האנגלית הוא עבירה על כללי האתיקה העיתונאית. צו המעצר יחכה לך בבית סוקולוב.
אגב – הנה השער של צ'נון
http://www.youtube.com/watch?v=0VSOpeYqgSI
וגם השער של רמי מוזס! למי שאין סבלנות הוא בנקודת החמש וחצי דקות של הסרט