ליגת האלופות והזייטגייסט

זה הזייטגייסט. הקפיטליזם יצר את דור השחקנים הכנוע ביותר בהיסטוריה. זה שמבין שהוא רק בורג

בתמונה: שחקן זייטגייסט אחד ושניים שלא

המעבר של טורס לצ'לסי הוא בעיני דוגמא – לא גורם ולא דוגמא חמורה אלא סתם עוד דוגמא – של מות האינדוודואליזם בכדורגל. זה לא המרדף אחרי כסף. מרדף אחרי הכסף תמיד היה. וגם לא אנוכיות. להיפך: שחקן כמו טורס ממחיש שהוא מבין את חשיבות הקבוצה ואי חשיבותו של השחקן הבודד.

זו התחושה שאתה נמדד בקבוצה שאתה משתייך אליך. שחקן מרגיש "שהוא צריך להיות שחקן צ'מפיונס ליג". לא עולה על דעתו שאולי הוא יביא את הקבוצה לצ'מפיונס ליג. הוא בא "לעזור לצ'לסי". הקבוצה צריכה לספק לו כדורגל של צ'מפיונס ליג. שלא תטעו. זה לא השחקן אשם זה הזייטגייסט.

זה באמת לא הכסף. תראו איך עדיין קשה למנצ'סטר סיטי למצוא שחקנים מפורסמים.

ההיפך מטורס זה לא טוטי ולא גיגס. כי אני לא מדבר כאן על המושגים הדהויים של נאמנות או חוסר נאמנות. אם יש משהו תפל יותר מהציטוט של הכדורגלן שאומר "אני רוצה לשחק בצ'מפיונס ליג" זה האוהד המחוצ'קן ששורף חולצה ליד מצלמת טלוויזיה שבמקרה הזדמנה למקום.

ההיפך מטורס זה למשל בטיסטוטה. כמו עם טורס – אני סתם משתמש בו כדוגמא. זו ההבנה שאתה נמדד בגדולתך שלך. ולא בקבוצה שאתה משתייך אליה.

זה הפרדוקס הגדול ביותר של קפיטליזם בכדורגל. הוא יצר את דור השחקנים הכנוע ביותר בהיסטוריה. הכוכבים שמבינים שהם רק בורג.

מי יושב בפאב בערב עם משקפי שמש?
עולם שלישי

70 Comments

Seven 15 בפברואר 2011

ואולי סתם בא לחיות בלונדון במקום בליברפול האפורה?
כל העניין של הצ'מפייונס ליג סתם כיסוי.

נו סטייל לברון ובוש…
הרי מי לא יעדיף את סאות' ביץ' הקייצית והחמה עם החופים מהיפים בעולם על פני קליבלנד וטורונטו הקפואות והמשעממות(לפחות במקרה של קליבלנד)?

ואגב – אני אוהד שדים שרוף, אז אין לחשוד באהבתי לסקאוזרס אם לבלוז.

דורפן 15 בפברואר 2011

כששחקנים יתעקשו לעבור ממנצ'סטר יונייטד לטוטנהאם נחזור לדון בעניין.

אני נורא נהנה לקרוא פה לא פעם על החיים הקשים של השחקנים במנצ'סטר או ליברפול האפורות. אם מישהו היה רואה את הטירות שהם גרים בהן בלנקשייר אולי היה מתעודד קצת. גם לא שמעתי על השחקנים שמבקשים לשחק בפאריז, פירנצה, רומא ועוד כמה ערים לא רעות שיש בהן קבוצות כדורגל טובות. שחקנים עוברים בגלל שתי סיבות: כסף או מועדון שהם חושבים שהוא גדול יותר.

כך למשל מנצ'סטר יונייטד מכרה שחקנים גדולים למועדון אחד בלבד – ריאל מדריד.

הוא זידאן 15 בפברואר 2011

במקרה בקהאם, סופר-אייג'נט פיני זהבי נשכר ע"י יונייטד כדי למצוא את המרבה במחיר. במקרה רונלדו, ריאל הניחה על השולחן סטיפה של 80 מיליון. אם טוטנהאם הייתה מציעה סכומים כאלה, הם היו בטוטנהאם. אם סיטי היתה שמה 50 מיל על טורס, הוא היה בסיטי.

דורפן 15 בפברואר 2011

הוא זידאן – אתה טועה בפרשת בקהאם. זהבי סגר עיסקה עם ברצלונה והנהלת יונייטד הסכימה לה. השחקן לא הסכים כי באותה תקופה ברצלונה הייתה בתקופה חלשה מאד. השחקן הסכים לעבור רק לריאל. ולגבי רונאלדו – אם סיטי הייתה מרגישה שהצעה נגדית הייתה לוקחת את רונאלדו היא הייתה מגישה אותה. אם היא שילמה 47 מליון על טבז – רונאלדו בסכום כפול לא היה בעיה עבורה. טורס אינני יודע מה היה הסיפור.

דורפן 15 בפברואר 2011

ומלבד זאת – תתחיל לשמור על כינוי קבוע בתגובות שלך. זה חוסר נימוס בסיסי לערוך דיון עם אנשים מבלי לאפשר להם לדעת אם מי שענה להם על איזו תגובה קודמת הוא אתה.

הוא זידאן 15 בפברואר 2011

רונן, אני 'הוא זידאן' מעיתון הארץ.
אני לא חושב שמדובר בחוסר נימוס, וזאת חלילה לא היתה כוונתי. יחד עם זאת, אין לי בעיה לאמץ כינוי קבוע.
לגופו של עניין – המידע שאתה מביא על בקהאם מראה ששחקנים רוצים לזכות בתארים, לשחק בקבוצה מנצחת.

דורפן 15 בפברואר 2011

"הוא זידאן" היחיד שאני מכיר מעיתון הארץ הוא עזי דן. ואתה לא הוא. אז אנא דבוק בכינוי כלשהי.

צור שפי 15 בפברואר 2011

רונן – ההערה בסוף על המכירה מיונייטד רק למדריד, לא הבנתי איך זה שייך לעניין הקפיטליזם ודור השחקנים הכנועים.

ארז (דא יונג) 15 בפברואר 2011

אני מסכים חלקית אבל חושב שלא צריך להמעיט בחשיבות הכסף לעניין.
עבור טורס הנוכחות בצ'מפיונס והרייטינג והחשיפה שנלווים לכך שווים הרבה מבחינת חוזי פרסום ושוויו כשחקן, שבימינו לא נמדד רק ביכולות על הדשא (לצערנו), ייתכן שחוזה גבוה יותר בליברפול או בסיטי יהיה שווה פחות בחישוב הכולל.
חוץ מזה ישנו כמובן אלמנט המענקים על הישגים, שבחלק מהחוזים מהווה אחוז לא מבוטל משכר השחקן וגם מושך שחקנים לקבוצות שיכולות להשיג תארים

אביעד 15 בפברואר 2011

אז אולי זה לא "רק הכסף" אבל זה בעיקר הכסף.
הרי עכשיו ליברפול במרכז הטבלה וצ'לסי בצ'מפיונס ליג. אבל עוד שנה מעכשיו ואחרי שבאו האמריקאים החדשים, מי יודע היכן תהיה ליברפול. איך שצ'לסי נראית כרגע, מי יודע היכן היא תהיה עוד שנה.
קצת מוזר לי לקרוא את הכינוי "כנוע" בהקשר לשחקן שהגיש בקשת העברה 3 ימים לפני תום מועד ההעברות בינואר ועוד קיבל את מבוקשו.
אז אולי השחקנים של היום מבינים שהם רק בורג והקבוצה היא זו שצריכה לספק להם צ'מפיונס ליג. או שפשוט הם מעדיפים לחפש מקום בו ייתנו להם כדורגל צ'מפיונס ליג, עם יותר כסף בבנק כשהכל די מובטח, במקום להתאמץ ולהשיג את זה בעצמם.

דורפן 15 בפברואר 2011

אביעד – הוא כנוע מבחינת התחושה האישית שלהם להשפיע על גורל קבוצות. או מבחינת הרצון שלהם להיות כוכבי קבוצות. הם מעדיפים להיות בצוות.

אביעד 15 בפברואר 2011

או שהם מעדיפים את הקבוצה ה"מוכנה" שתשלם להם יותר כסף כאן ועכשיו על פני להשקיע את המאמץ.

רפאל 18 בפברואר 2011

בטוח לטורס לא איכפת להיות כוכב העל של קבוצתו. התחושה האישית שלו היא בוודאי שניתן לעשות זאת, כל עוד הדבר תלוי בו.
אבל מה לעשות שיש שיטה בליגה בה אם אתה לא בעמדה להתמודד על מקום ראשון אין לך מה לחפש עוד בקבוצה שלך.
אלה לא גורמים באשמתו.
גם אנחנו דור מאוד כנוע בכך שאנו קמים בכל יום לעבודה וצופים במה שיש לנו בטלוויזיה ומשלמים את המחירים שהם מבקשים.

מה לעשות- ליברפול הכריזה שאינה עוד בעמדה להתחרות על האליפות בעונות הקרובות. לשחקן כמו סוארז זו עדיין מקפצה מאייאקס, אבל אם האדומים לא ישנו סטאטוס בקרוב, ובמידה וסוארז יוכיח את עצמו, מהר מאוד הוא יהיה בדרך למעלה.
לא מקנא באף קבוצה שמשחקת במרכז הטבלה והכי טוב שיכולה להשיג הוא ליגה אירופית. לולא ההסטוריה, ליברפול היתה עוד קבוצת גידול ושיקום שחקנים ל 3-4 הקבוצות הגדולות.
מכיוון שהם כן מועדון עם עבר גדול והמון אוהדים, הסבירות שלהם למצוא משקיע שיזרים כסף גבוהה יחסית לקבוצות האחרות ושם היתרון שלהם על שאר הקבוצות מסביבם בטבלה.

ויכסלפיש 15 בפברואר 2011

אביעד, צ'לסי כרגע חמישית ולא בצ'מפיונס. אבל אני בטוח שרוצים שם גם לזכות בליגה האירופאית

אד הורטון 15 בפברואר 2011

רונן מאיפה התמונה, האם זה פוטומונטז' ואם לא, כמה כסף שילמו לשני השמנמנים כדי שיסכימו לעמוד אחד ליד השני?

פולדש 15 בפברואר 2011

נדמה לי שזו פרסומת לאיזו חברת שעונים שוויצרית, משהו מהשנה שעברה.

אוסטרלי 15 בפברואר 2011

קמפיין 2010 של ויטון.
השנה זה שון קונרי.

שלו 15 בפברואר 2011

יש משהו בזה ששחקן נמדד ברשימת ההישגים שבהם לקח חלק כדי להימדד כגדול ביותר.
הרבה מאוד אוהדי כדורגל בדיון על איכות של שחקן שולפים תמיד את רשימת האליפות, גביעי אירופה, גביעים מקומיים ועוד שאר תארים זכה השחקן.
אני כמובן נגד, זה מטעה.
בטיסטוטה הוא דוגמה מצוינת לשחקן שלא אליפות כזאת או אחרת משנה את הדעה לגבי האיכות שלו.
אני חושב שהישגיות היא דבר חשוב, לא הכי חשוב ובטח לא היחיד. ישנה רשימה ארוכה של כדורגלנים (פלקאו, סוקרטס וזיקו הם רק דוגמה) שזכייה בתארים לא הייתה הצד הכי חזק שלהם.
גם מארדונה לא היה קבלן תארים אבל כשהוא לקח זה היה חתום על שמו.
בסופו של יום על בטיסטוטה ניתן יהיה לומר שהוא אחד הגדולים גם אם לא זכה בגביע עולמי או את אליפות איטליה עם רומא לקח בשירת הברבור שלו,שבה היה מאוד משמעותי, אבל בלעדיה הקריירה שלו לא הייתה פחות גדולה.
ואולי זה בעצם המבחן איך הייתה נראית הקריירה של שחקן אם לא היה שותף לזכייה.

דורפן 15 בפברואר 2011

שלו – בעיה בסיסית עם הרשימות הללו היא שאין יבשות. זכיה בליגה האיטלקית בימינו היא לא זכיה בה בשנות השמונים. וזכיה באלופות היום היא מול קבוצות יותר חזקות מאשר במונדיאל – ברצלונה מוחלשת זכתה במונדיאל בעוד ברצלונה המלאה התקשתה בצ'מפיונס ליג.

שלו 15 בפברואר 2011

רונן השאלה היא למה בכלל להשוות, האושר שגרם בטיסטוטה לאודי הויולה שקול ליותר מזכיה בתארים.
פלקאו משמש ברומא כנקודת יחוס, אליו מושווים טוטי, אלדאיר וכל מי שחושב עצמו לשחקן גדול אפילו קונטי נמצא בצל שהוא השאיר.
אני כותב על רומא כי ניהלתי שיחות רבות עם אוהדים ותיקים, הם אומרים על טוטי שהוא אולי השחקן הכי גדול ששיחק ברומא חוץ מפלקאו…
לאלדאיר נתנו את הכבוד בכך שחולצתו יצא מהסבב (דבר שלא היה מקובל בזמן של פלקאו), ברור שטוטי לא יזכה לזה וגם לא דה רוסי (שבמקור הוא מס' 6).
יש איזה שהוא שאיפה בלתי מוסבר שהכל יהיה נתון במספרים, כדורגל לתפיסתי הוא אומנות אי-אפשר להסבירו במספרים. השאיפה לדרג שחקנים (שהיא יצר בסיסי של אנשים) גורמת להשוואות שפוגעות בסוף במושווים.
האם זידאן היה מחזיק מעמד בעידן מארדונה ובקשיחות ההגנות אז, אני לא יודע.
וגם פלה שיחק בתקופה הרבה יותר ברוטאלית.
אבל זידאן שיחק בתקופה שונה, וגם קרויף ודי-סטפנו ופושקש.

לגבי טורס, נראה לי שיש שם בעיה של קבלת החלטות.
יהיה מאוד מצחיק אם צ'לסי תסיים חמישית העונה (וזה לא משולל הגיון), ואז מה הוא הרוויח שני משחקי צ'מפיונס וגם זה בספק אם באמת ישחק.
ומה יקרה אם בעונה הבאה באמת ליברפול תחזור למירוץ על מקום באלופות?
ישנן שתי מנצ'סטר, ארסנל טוטנהאם ליברפול וצ'לסי, מי מבטיח לו שבאמת צ'לסי תחזור לשחק באלופות?

אריאל 15 בפברואר 2011

אבל זה בדיוק הענין, כי באטיגול, כמה שהוא היה חלוץ גדול, תמיד כשישוו אותו לגדולים ביותר יגיע האבל – "אבל הוא אף פעם לא שיחק בקבוצה גדולה אז קשה להשוות אותו לרונאלדו/שבצ'נקו/השלם את החסר". בעצמי בדיוק השתמשתי בטיעון הזה.
כדי לזכות בגדולה היסטורית, כן, חלק מהענין זה גם להיות חלק מקבוצה גדולה. הרבה יותר קל להיות ראש לשועלים מאשר ראש לאריות.

דוגמא אחרת היא גיגס. כמה שכולם אוהבים אותו, כשידרגו את השחקנים הגדולים בכל הזמנים (לא שחקני מנצ'סטר), תמיד תהיה לידו כוכבית קטנה – חסר השגים בזירה הבינלאומית. לא באשמתו, כמובן, אבל מה לעשות שזאת שורה שחסרה ברזומה.
ואם אתה רוצה את הדוגמא האולטימטיבית – תסתכל על סטיבן ג'רארד, שחקן שאלא אם יקרה לו נס, ייזכר לנצח כששחקן גדול אבל כזה ששיחק תמיד בקבוצה פחות טובה ולא זכה באף תואר (למזלו יש לו גביע אירופה כדי להקל את גזר הדין). קצת קשה להאשים שחקן כמו טורס (כמה שאני כואב את המעבר שלו) שרואה את החברים שלו לנבחרת מתחרים על ליגת האלופות והוא רק יכול לחלום שזה יקרה בשנים הקרובות

YB 15 בפברואר 2011

אני חושב שתמיד כוכבים חשו צורך להתצטרף לקב' גדולות (די סטפאנו ופושקאש), ולכן זה לא ממש רוח התקופה/צייטגייסט. היום לכדורגלן על מסוגו של טורס להיות שנה מחוץ לצ'מפיונס זו שנה מבוזבזת (לא כל שכן כאשר יש כיסוי ששנתיים ברציפות ליברפול לא תהיה שם). אסור לשכוח שאל ניניו גם היה מחוץ לצ'מפיונס כשהיה באתלטי. זה כמו שאחד הכדורסלנים הטובים בעולם לא ישחק ב-NBA במשך הרבה שנים- אנומליה לא חיובית שעדיין מתרחשת רק בכדורגל.
אז נכון שמצד שני אתה רוצה ששחקן כמו טורס ירגיש כי הוא הוא האיש להנהיג את ליברפול חזרה לצ'מפיונס. אבל מה אם זה לא קורה? ומה אם צ'לסי יכולה ורוצה לשלם לו הרבה יותר? ומה אם צ'לסי היא מועדמת בכירה ביותר להתחרות על זכייה בליגת האלופות?
המעבר של טורס מליברפול לצ'לסי אינו מפתיע, ואני לא חושב שהוא מסמל משהו ברוח התקופה, למעט העובדה הבנאלית ששחקנים בכירים רוצים כמעט בכל מחיר להיות בליגת האלופות, ובוודאי כאשר קבוצת הצ'מפיונס לא משלמת להם פחות.

דורפן 15 בפברואר 2011

אריאל – השאלה "איזה שחקן זכה בהכי הרבה" היא קלה לדיון. בודקים. אם באים להניח "גדולה" מראש מניחים שיש מרכיבים אחרים. דרישת ה"רזומה" היא מאד אופיינית לדורנו. נהיינו דור של מחשבי חישובים. דור בו אנשים מתלבטים להגיד מה שהם רואים בעיניים.

אבל בכדי להקל על הדור שלנו אומר גם את זה. בתוך הכדורגל של הדור שלנו איניאסטה – שאין לו שום אגו ורצון להחשב לכוכב הקבוצה שלו – באמת טוב בהרבה מפורלן. כי זה מה שנחוץ בכדורגל מודרני – להפעיל את החברים, להיות חלק מהקבוצה, לא הרואיות אישית.

השחקן שקם בבוקר ואומר "אני חייב להביא לקבוצתי ניצחון" כבר כמעט לא קיים ברמות הגבוהות.

YB 15 בפברואר 2011

עצוב מאוד לומר: באטיגול היה נחשב כיום לשחקן גדול בהרבה אם את מה שעשה בפיורנטינה היה עושה בקבוצה גדולה באמת. אלו שמעריכים כיום את באטיגול כחלוץ על זמני (אולי כמוך דורפן) הם מיעוט של מומחים ואנשים בעלי פרספקטיבה היסטורית/איכותית. אבל את המעמד ההיסטורי קובעים ההמונים מהמיינסטרים. והם, לו היו רואים את באטיגול מרשית בכמויות מטורפות שכאלה ביונייטד, ליברפול, בארסה, ריאל או מילאן היו מחשיבים אותו כיום לשחקן הרבה יותר גדול מהיסטורית מכפי שהוא נחשב.

דורפן 15 בפברואר 2011

YB – כי זה כמו להעריך את ואן גוך על פי כמות התמונות שמכר. או במאי על פי מספר האוסקרים בהם זכה. בטיסטוטה הוא החלוץ בדור האחרון שאני חושב שהיה שקול לרונאלדו אם אני צריך לבחור אחד אני מאד מתלבט.

דורפן 15 בפברואר 2011

YB – דוגמאות רעות. פושקש היה מוחרם מכדורגל. הוא היה משחק איפה שיתנו לו. די סטפנו לא הצטרף לקבוצה הגדולה בעולם. הוא הפך אותה לכזו. היו כוכבים שהצטרפו לקבוצות גדולות – כמו פלטיני או קרויף. והיו כאלו כמו פלה שלא חשו בצורך הזה. או כמו מראדונה – שעבר למועדון קטן מהמועדון בו היה כי לא חש בנוח בברצלונה. אני לא חושב שאתה יכול למצוא דוגמא אחת מקבילה למראדונה או פלה בימינו.

שלו 15 בפברואר 2011

לכל אלו שלא מעריכים את גדולתו של באטיסטוטה,
תסתובבו בפירנצה וברומא ותשאלו את המקומיים עליו, תקבלו הערצה היסטרית.
ולהזכיר הפיורנטינים ראו אצלם בבית את סוקטס משחק, והרומאים את פלקאו.

YB 15 בפברואר 2011

אין מה להשוות את באטיסטוטה לרונאדלו (עם כל הכבוד והאהבה לבאטיגול). נכון שבעבר היו כוכבי על שלא הצטרפו לקבוצות על (פלה כדוגמא אולטימטיבית) אך גם אז היו בגדר מיעוט די זניח. וזה עוד בתקופה שקבוצות גדולות לא יכלו להפעיל את הכוח הכלכלי שהן יכולות להפעיל היום. כיום אין דברים כאלה. הכדורגל כמעט לגמרי ממוסחר. את השחקנים מעניין כמעט אך ורק כסף ותהיתה. אבל זה גם היה המצב בעבר- בכל הנוגע לרצון השחקן לזכות בכסף ותהילה. די סטפאנו, לפני ששיחק בריאל, לדעתי עבר במיליונאריוס הקולומביאנית כי שילמו שם סכומי עתק.
אני נגד גלוריפיקציה של רוח האדם בהקשר של כדורגל באופן כללי.

TDS 15 בפברואר 2011

רונן – אני לא חושב שזו שהמחשבה זה "תביאו לי צ'מפיונס", אלא הרצון הוא להיות בקונטדרס (לא חושב שטורס היה עובר השנה לטוטנהאם גם אם היו מציעים יותר כסף).

השינוי שאתה מדבר עליו התחיל עם היווצרותם של הסופר-גרופס כמו ריאל, סיטי, אינטר, וכמובן צ'לסי, שחקן שלא משחק באחת מהן, הסיכוי שלו לזכות בתארים החשובים קלוש.

דבר נוסף, זה הרצון של שחקן להיות הטוב בין הכי טובים (דווקא פה אני מדבר יותר על כריסטיאנו מאשר טורס). זה מה שמבדיל בין הטובים לטובים ביותר (פה דווקא יש הבדל תהומי בין כדורגל לכדורסל – ע"ע לברון).

זיזו 15 בפברואר 2011

אני חושב שעניין המעבר לקבוצה קטנה מנופח פה.

ההבדלים הקיצוניים בין הצמרת ליתר לא היה באותם ימים דומה לזה של היום.

מעבר לקבוצה פחות גדולה לא היה שווה ויתור טוטאלי על תארים.

אופי השחקנים לא השתנה, חוקי המשחק השתנו.

אריאל 15 בפברואר 2011

זה נכון, אבל מצד שני באותה תקופה רק קבוצה אלופה שיחקה בגביע אירופה, מה שאומר שהיו הרבה פחות ששיחקו שם.
ואולי זה חלק מהענין – בגלל שכל כך הרבה קבוצות משחקות שם, שחקנים גדולים כמו טורס שלא נמצאים שם מרגישים נשכחים מאחור, שכולם שם והם לא.

Zimmerman 15 בפברואר 2011

What happend in the summer with Lebron was maybe even a better example to this zietguist phenomenon. One of the most talented players in the history of the game does not believe he is good enough to get a championship without ¨help frop his friends¨

אריאל 15 בפברואר 2011

איזה סיבה יש לו להאמין אם הוא ניסה שבע שנים ולא הצליח?

דורפן 15 בפברואר 2011

מייקל ג'ורדן…

אריאל 15 בפברואר 2011

ג'ורדן קיבל את פיל ג'קסון, לברון את ביירון סקוט. ג'ורדן את פיפן, לברון את איגלאוסקס

דורפן 15 בפברואר 2011

אריאל – כלומר ג'ורדן קיבל עוזר מאמן בלי נסיון כמאמן ראשי ושחקן שנבחר בדרפט מהNAIA. כל ההבדל הוא שהוא האמין בעצמו.והוא האמין שאת הכשרון של השניים הללו אפשר לרתום לכשרון שלו. הכל טוב ויפה לדבר על פיפן וג'קסון עכשיו. אלו הם שני אנשים לא מוכחים שג'ורדן היה מוכן לבנות עליהם.

אבל ג'ורדן באמת אין כמותו. לברון לא שונה מרוח הזמן.

גיל 15 בפברואר 2011

אי אפשר לומר שהוא ניסה 7 שנים. רק בשנתיים האחרונות הייתה לו קבוצה לגיטימית לאליפות והוא עצמו חירב אותה. זה לא שקבוצה מימשה את הפוטנציאל שלה, הוא בעצמו אשם בזה שהם לא זכו בכלום.

אסף 15 בפברואר 2011

גיל, את זה אפשר היה לספר עד הקיץ האחרון.
עכשיו, כשהמכשול שעמד בין קליבלנד לאליפות (לברון) הוסר, והם עדיין מתקשים מעט, צריך לבנות תיאוריה אחרת.
ואגב, כבר לפני 3 שנים הוא לקח אותם לבד לבד לגמר.

גיל 15 בפברואר 2011

חכה, עברה רק חצי עונה. את מה שהוא יעשה במיאמי אפשר יהיה לשפוט לכל המוקדם אחרי העונה הבאה.

אסף 15 בפברואר 2011

אלא אם כן הם יקחו אליפות כבר השנה… :)

מנחם לס 15 בפברואר 2011

באתר שלי HOOPS.CO.IL יש לי כמה נערים חכמים מאד. יש לי ילד בן 10.5 המכסה את משחקי ערב שלישי של הנבא טוב יותר מאחרים בישראל העושים זאת באתרים אחרים עבור כסף; יש לי ילד בן 12 הכותב טורים על ה-NBA שאני נהנה לקרוא כאילו ניכתבו ע"י מומחה מ-ESPN, ועתה יש לי נער בן 15 שכתב אתמול טור לאתר על אותו נושא שרונן מדסקס ואתם מגיבים.

אני רק מתנצל על הטבלה שלא הצלחתי להכניס הנה בקלות, אז אפשר לדלג עליה. היא רק משמשת להוכחה על הדברים שהוא מדסקס.

ורונן – בהזדמנות אנא הסבר לי מה זה "זייטגייסט".

מאמר זה ניכתב ע"י נאור פורת, ילד בן 15, כתב טור קבוע ב-HOOPS.CO.IL:

במאמר זה אנסה להציג בפניכם תיאוריות הלקוחות בעיקרן מפסיכולוגיה חברתית ומחקרים קוגניטיביים על-מנת להסביר תופעה חדשה בליגה הטובה בעולם, בה שחקנים אשר היו לכוכבים בקבוצותיהם הקודמות מחליטים דווקא ללכת לקבוצות עמוסות כוכבים ולהיות רול פליירס ואף שחקנים שמייבשים את הספסל לפעמים. את התופעה שארצה להראות אראה באמצעות הבלטת מקרה הבוסטון סלטיקס
מדוע כ"כ הרבה שחקנים טובים רוצים להיות בקב´ אחת?

*חשוב לציין כי מרבית מאמר זה מבוסס על התיאוריה המקובלת בתחום הסוציו-ביולוגיה של החוקר הידוע פרופ´ אמוץ זהבי.

להלן טבלה של שחקני הסלטיקס, בצירוף עמודת ממוצעיהם בעונה הקודמת למעברם לסלטיקס וממוצעיהם בעונה הנוכחית:

************************************************
התנצלות על הטבלה שלא הצלחתי להכניסה למאמר כתמונה – מנחם לס
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

2010-11 Roster
NUM PLAYER Avg. at Celtics (min.) Avg. at Celtics (pt.) Avg. before cektics (min.) Avg. before Celtics (pt.) FROM YRS
20 Ray Allen
35 mpg. 17 ppg. 35 mpg. 26.4 ppg. Oklahoma city thunders 14
0 Avery Bradley
– – – – – R
8 Marquis Daniels
19 mpg. 5 ppg. 32 mpg. 13.6 ppg. Indiana pacers 7
11 Glen Davis
– – – – – 3
86 Semih Erden
14 mpg. 5.2 ppg. 15 mpg. 6.2 ppg. Turkey – fenercachce R
5 Kevin Garnett
33 mpg. 18 ppg. 39.4 mpg. 22.4 ppg. Minnesota timberwolves 15
55 Luke Harangody
8.5 mpg. 2.1 ppg. 33 mpg. 21.8 ppg. Notre Dame R
7 Jermaine O´Neal
18 mpg. 5.8 ppg. 28.4 mpg. 13.6 ppg. Miami heat 14
36 Shaquille O´Neal
20.0 mpg. 9 ppg. 23.4 mpg. 12.0 ppg. Cleveland cavaliers 18
43 Kendrick Perkins
– – – – 7
34 Paul Pierce – C
– – – – 12
4 Nate Robinson
– 6.5 ppg. 30 mpg. 17.2 ppg. NY knicks 5
9 Rajon Rondo
– – – – 4
12 Von Wafer
8.7 mpg. 2.8 ppg. 20 mpg. 9.7 ppg. Huston rockets 5
13 Delonte West
17 mpg. 6.7 ppg. 19.5 mpg. 8.8 ppg. Cleveland cavaliers 6

*בנוסף, צירפתי את לוק הראנגודי למרות ששיחק בקולג´ לפני שבא לסלטיקס מכיוון שהיה לשחקן מוביל בקולג´ים אם לא המוביל ביותר מבחינה התקפית, ולכן לעניות דעתי דורש יחס מיוחד.

בטבלה המצורפת המחשתי רק את ההבדלים הסטטיסטיים הברורים מהמשחק עצמו; ניתן לראות כי באופן עקיב שחקנים שמגיעים לסלטיקס מקבלים פחות דק´ משחק (בטח שמשמעותיות) וקולעים פחות.

מנתונים אלו ניתן להסיק מספר דברים אשר בהם כרוך להפוך לשחקן סלטיק (אולי מלבד השלישייה הגדולה אלן-פירס-גארנט ושחקנים בודדים אשר חוו גוויעת קרירה בדמות דלונטה ווסט):

• פערים בין היכולת התבלטות של כל שחקן במדי הסלטיקס.

• פערים ברמות ה-"כוכבות" אליהן כל שחקן מגיע בסלטיקס ביחס לקבוצתו הקודמת.

• אנחנו יכולים פשוט מאוד לראות שיש אסופה של 12 שחקני חמישייה בסגל הסלטיקס!

הנתון שישנם כה הרבה שחקנים איכותיים כל – כך במדי הסלטיקס משפיע ישירות על גורמים אקונומיים מן הסתם; בהתחשב בחוקי תקרת השכר של הליגה, כל שחקן אמור לבצע מספר ויתורים כלכליים משמעותיים.

נשאלות שתי שאלות עקב מצב עניינים זה:

1. מדוע ששחקנים יוותרו על ההערצה המקומית אליהם, דקות המשחק הרבות שלהן זכו וההתבלטות המקצועית שלהם לטובת מעבר לסלטיקס?

2. כיצד נוצר כזה ואקום של שחקנים כה טובים ועמיקות כזאת בסגלים מתחדשים לעומת ימים עברו? כיום אנו בספק רב האם קבוצה כזאת של מאלון וסטוקטון היו מגיעות אפילו לחצי הגמר של הפלייאוף.

אין תשובה אחת לשאלות אלו, אלא תבנית כללית שאפשר למצוא.

את התבנית הזאת מצא אמוץ זהבי לאחר שחקר זנבנים ובהמשך התנהגויות קוגנטיביות של בני-אדם:

אין אלטרואיזם.

מה זאת-אומרת?

אנו פועלים כאינדיבידואליסטים בעולם שלו פאראדיגמות שהציוויליזאציה יצרה כחלק מהאבולוציה. זאת אומרת אין דבר שאנו לא עושים כתוצאה של אינטרסים כמובן. אך במקרה זה האינטרסים מוחבאים במקצת בהתחשב בעובדות שציינו כנגזרות מהטבלה. זה גם קשור למזל, שהחל מניהול טוב.

הציוויליזאציה מקדשת ערך עליון של כבוד. כל שחקני הסלטיקס, הסכימו לוותר כל כך הרבה מעצמם אך ורק בכדי שטבעת אליפות תענוד לה סביב אצבעתם. לא כסמל – אלא לדבר הספציפי הזה הם קיוו, אך ורק שתהיה טבעת שכולם ייראו עליהם. טבעת אליפות.

כי זה מה שהליגה הזאת מציעה – כדורסל נפלא והרבה כסף, אך במגזר התחרותי אך ורק טבעת אליפות. לא סתם אליפות – "וורלד צ´אמפיונשיפ" (גאונים כל הקומישנרים הללו, איזה ניסוח)…

אז מה בא אחרי זה שלכל אחד תהיה הצלחה אישית? בכדי להסביר את המחסור בסכסוכים פנימיים – ההצלחה ההתחלתית של הקבוצה שנבעה מטרייד ששינה מקצה לקצה את הסגל בדמות הבאת השלישייה הגדולה לבוסטון, הביאו את השחקנים האחרים למחוזות הסלטיקס גם – כן.

אחרי הבאת האינדיבידואל למרכז, באה הקבוצה, שנחוצה עבור הצלחת האינדיבידואל.

הסלטיקס לא לבד.

כך גם הלייקרס אחרי הטרייד של גאסול; איזהו השחקן שרצה לשחק בלייקרס לפני הבאת גאסול והקבלות איתו???

או לדוגמא קרובה יותר, שמהווה סקאלה יותר ברורה בעניין:

המיאמי היט. אצלם דווקא היינו עדים לחריקות עם התחלת העונה. בהתחלה המולה גדולה של שוק השחקנים ורצון של שחקנים מהדרג הבינוני והטוב להגיע לסאות´ביץ´, אך אחרי פתיחה של 9-8 לפתע צצו סכסוכים בחדר ההלבשה; השחקנים לא מרוצים מהמרקם הקבוצתי כאשר הוא לא מוביל אותם להישגים אישיים!

לסיכום,

שחקנים טובים יוצרים קבוצה אלופה.
אז קבוצה אלופה נעשית על – ידי מהלך אחד נכון שיוצר אפקט דומינו שיכול להיות מרתק!

דורפן 15 בפברואר 2011

באמת מרתק. מנחם – אוסיף את זה – במידה רבה זה איך שקבוצה משווקת עצמה לשאר השחקנים בליגה.

הסלטיקס משווקים את עצמם "פה תאבקו על תארים על חשבון תהילה אישית" ולכן היא מושכת את השחקנים שחשובים להם תארים יותר מהצלחה אישית.

ואגיד לך מה הטעות הגדולה שעשו שלושת כוכבי מיאמי. שהם הלכו לכל הראיונות הללו שם הציגו עצמם כביג-3. והשאר "צוות מסייע". מיד אחרי שחתמו בהיט היו צריכים לשדר שהם לא שונים בכלום מהשחקנים האחרים.

אמנון 15 בפברואר 2011

עד כמה שהבנתי הכוונה בכותרת היא לכותרת של המאמר הייתה לצייטגייסט (Zeitgeist)-שזה תרגום של "רוח הזמן" בגרמנית, ומושג שהיה בשימוש בין היתר אצל היגל.

דורפן 15 בפברואר 2011

המושג זכה בפופולריות מחודשת בעקבות סרט….

וואליד 15 בפברואר 2011

בטיסטוטה יהיה תמיד בשבילי החלוץ האולטימטיבי ביותר.
משחק ראש מהטובים שנראו , בעיטה אגדית ברגל ימין ולא פחות ממושלמת ברגל שמאל. אתלט על גם בניתור וגם במהירות ,בנוי כמו סלע וכמובן
תשוקה בלתי נגמרת לשערים וניצחונות.
בעונה היחידה באיטליה שהעמידו לידו קבוצה איכותית הסתיימה באליפות סוחפת למרות שהיה בן 32
גם במדי הנבחרת סבל מחוסר מזל – במונדיאל 94 בגלל פרשת הסמים של מרדונה ובמונדיאל 98 שגר פצצה לקורה של הולנד ברבע גמר במצב 1:1

אין לי ספק שאם ב1991 היה חותם באחת מקבוצות העל ולא בפיורנטינה
היה שובר כל סטטיסטיקה אפשרית בכיבוש שערים וזכייה בתארים

זיזו 15 בפברואר 2011

קצת אוף טופיק.

השבוע במשחק הנהדר בין יובה לאינטר בלט מעל כולם לוקה טוני במשחק אדיר.

השאלה שעולה אצלי כל הזמן בראש היא למה בעידן שבו חלוץ מטרה הוא מצרך כל כך נדיר קבוצות גדולות ממשיכות לרדוף אחרי כישרונות צעירים לא מוכחים ומוותרות על סוסי עבודה עם קבלות?

ויינר 15 בפברואר 2011

בבמות הגדולות של הכדורגל העולמי – גביע האלופות והמונדיאל – לוקה טוני נראה כמעט תמיד כמו חלוץ מגושם בסדר הגודל של ג'ון קארב, מסוג החלוצים שאומרים עליהם ש"הוא טוב רק לליגה האיטלקית".

זיזו 15 בפברואר 2011

כמו שער נגיחה מדהים בסוף גמר המונדיאל שנפסל ללא סיבה?

שלו 15 בפברואר 2011

הבעיה של לוקה טוני היא שהוא מרבה להיפצע וקצת קשה לבנות קבוצה מסביב לזה בנוסף לוקח לו המון זמן להגיע לכושר משחק של מעל ל60 דקות, דבר המחייב את המאמן מראש לוותר על חילוף או לבנות אסטרטגיית משחק כשברור שהחלק הראשון הוא עד הדקה ה 60 והשני לפי ההתפתחות אחריה ללא טוני.
חוץ מזה יחסית לחלוץ גדול ממדים יש לו שליטה לא רעה בכלל ברגל.
ברומא השילוב שלו ושל טוטי כשניים שלא בטוח שיגמרו משחק היה קצת יותר מדי (וגם העלות שלו הייתה גבוהה לרומא) ולכן לא המשיך עונה נוספת.

זיזו 15 בפברואר 2011

אני לא מדבר על רכש של שחקן בכדי לבנות עליו קבוצה.

אני מדבר על מצב בו מחפשים חלוץ רוטציה ורוכשים איזה הבטחה לא ברורה במקום מניה בטוחה כמו טוני.

חלוצים אמיתיים זה מצרך כל כך נדיר שהייתי קופץ על כל אחד.

ההשקעה בעתיד היא האוברייטד הכי גדול בספורט העולמי.

ויינר 15 בפברואר 2011

אני דווקא חושב שזה כן בעיקר הכסף. ההבדל הוא שבהתייחסותך לכסף, אתה מתייחס אליו רק בהווה. כששחקן רוצה לעבור לקבוצה גדולה, גם במחיר של שכר נמוך יותר, הוא מתייחס להכנסות עתידיות שינבעו מן המעבר הזה. הווה אומר – חוזי פרסום, תגמולים על השתתפויות במפעלים, וגם צבירת מוניטין גדול יותר שיניב בעתיד שכר גבוה יותר.
אני כן חושב שיש משהו בתיאוריה שלך, אבל שהאמת היא איפשהו באמצע, כלומר, זה אולי לא רק כסף, אבל זה כן עדיין הרבה בגלל הכסף.

אבי 15 בפברואר 2011

מסכים מאוד עם שלו: טורס הוא שחקן מעולה ואולי יזכה עוד בהרבה בתארים ובהערכה מקיר לקיר, אבל לעולם לא יזכה להערצה לה זכה בטיסטוטה; הדוגמאות של רונן היו מוצלחות.

הזכרתם לי את מיקלה, פיזיקאי איטלקי מפיורנטינה שהכרתי במכון מחקר בגרמניה בקיץ 99. את האהבה שלו לבטיסטוטה למדתי על בשרי: בשבת אחת ארגנו משחק כדורגל נגד עובדי המכון – גרמנים מפחידים עם מדי קבוצה ממוספרים ומגיני שוק. יצא שעמדתי על קו האמצע ושימשתי כמאמן(בעיני עצמו)/מסביר חוקי המשחק לבנות/כרוז. כל הצלחה של שחקן בקבוצתנו הבינלאומית והלא מאורגנת (אורחים לקיץ, בסך הכל) ליוותי בשם של שחקן מפורסם מנבחרתו. כשמיקלה כבש (ולא כבשנו הרבה) צעקתי "ויירי!" (המבקיע המצטיין של איטליה), ולא ידעתי עד כמה טעיתי. מיקלה ביטל את הכרזתי בתנועות ידיים מזלזלות, ורץ עד אלי בצרחות משולהבות "בטיסטוטה בטיסטוטה בטיסטוטה!!!". אח"כ דיברנו והבנתי הכל.

רפאל 15 בפברואר 2011

רונן, הזייטגייסט הזה הוא יותר מהכל עוד נסיון של חברת כתבי הספורט להתנער מהבעיה האמיתית- המחסור בשיטת הכרעה הוגנת בליגת הכדורגל.
כל עוד לא מטפלים בנושא או אפילו מדברים עליו בגלוי, תמיד יהיו אלף ואף מיליוני סיפורים אחרים שכולם מוליכים לאותה המסקנה- משהו כאן צריך להשתנות.

מה, באמת אתה לא רואה איך פותרים את זה?
הרי אתה צופה בספורט אמריקאי יותר מרוב האנשים פה.
יכול להיות שזה בכוונה או שככתב אין לך אינטרס לדבר על האמת.

דורפן 15 בפברואר 2011

רפאל – ידוע שכל עיתונאי ספורט מקבל מדי שנה סכום עתק בכדי לא לדבר על האמת. המזל הוא שיש אנשים כמוך שחושפים אותה באומץ ובנאמנות בלתי מתפשרת לציבור

רפאל 15 בפברואר 2011

אוקי, קצת הגזמתי. אני מתנצל.
רציתי בעצם לומר שבעתונות ( לא מדבר עכשיו על הבלוג ) מדברים הרבה מאוד במעגלים על תופעות אבל לא ממהרים בד"כ להצביע חד משמעית על בעיה ולהציע איך לתקן, זה כנראה לא נבון מבחינה אקונומית.

תכל'ס, זה נשמע אולי מצחיק, אבל מה שאמרת נכון מבחינתי.
קשה גם להרבה מאוד אנשים כשאתה אומר משהו שהוא אמת וצריך להתמודד איתה גם אם זה חדש ולא נעים לשמוע.
את התגובות הכי עוינות תקבל כשתדבר על צורך בשינויים ולהישיר מבט עם המציאות.
אותי לא מעצבן כבר הקהל של הכדורגל, הבנתי שיש הבדלים תפיסתיים עצומים בין החשיבה האמריקאית לזו האירופית ודברים שקראתי אצלך עזרו לי לא מעט להתגבר על התסכול המסוים שחשתי בנסיונות שכנוע של אנשים מתחום הכדורגל.
אבל לראות כמה מגדולי מביני הספורט האמריקאי על גורמיו מהססים לדבר בישירות על המצב ואיך שזה קורה, זה כבר גורם לך להרגיש שמדובר בסוג של פנטזיה. אין לנו משהו יותר טוב לעשות מלבד להאריך את הדיבור ולנסות לעקוץ עם איזה הערה פה ושם, רצוי בסגנון יפה יותר מהשני.

התחושה שמתקבלת היא שהחבר'ה הטובים שמבינים בספורט התייאשו וזו הדרך שמצאו לבטא אותה.

דורפן 15 בפברואר 2011

רפאל – הספורט האמריקאי הולך בחלקו לאותו כיוון. הNBA בוודאי. הבייסבול מעולם לא היה שונה במיוחד מכדורגל. הפוטבול הוא סיפור אחר.

רפאל 18 בפברואר 2011

זאת הסיבה שכבר כמה שנים איני מתעניין במה שקורה עם היאנקיז או בליגה. ברגע שהתבגרתי והבנתי שכל שחקן שהם מרגישים מאוימים על ידו מיד עובר אליהם דרך הצעה כספית שלא ניתן להשוות ( אולי רק בוסטון הם תחרות בתחום הזה על בסיס קבוע בשנים האחרונות ), אז כבר אין פואנטה.
מה עוד שאף פעם לא הסכמתי לעונה הארוכה לעומת הפלייאוף הקצר, אין סיבה שלא יהיה פלייאוף לפחות באורך שיש בNBA עם ארבעה סדרות של הטוב מ 7. הבנתי שעובדים על כך ומחפשים לעשות רפורמה סופסוף.

לא יכול להיות גם שבליגות אחרות יהיו תקנות מגבילות ויעילות עבור תקציבים ובבייסבול אין כמעט שום דבר, בלי להזכיר אפילו את נושא הסטרואידים המביך ולא ספורטיבי בעליל.

בצה 16 בפברואר 2011

רפאל – לא הבנתי בדיוק מה הבעייה בשיטת ההכרעה בליגות הכדורגל ואיך זה קשור לנושא של הבלוג.

רפאל 18 בפברואר 2011

בצה, אתה לא מבין מה הבעייה עם ליגה שהאליפות בה הולכת למי שלקח את מרב הנקודות בעונה של 30-38 מחזורים?
אתה לא רואה איך כמעט כל הקבוצות מהמחזור העשירי בערך מתבטלות ( תרתי משמע ) במקרה המצוי או אם בליגה האנגלית פשוט נהיות לא רלוונטיות, כי אף אחד לא מאמין בהם כולל הם עצמם.
כל העניין בכדורגל נסוב על הריגוש בצפייה לגול שיכול להכריע משחק, וכפי שראינו פעמים לא מעטות- גם קבוצה נחותה יכולה לכפות תיקו ואפילו להפתיע עם נצחון ב 90 דקות של משחק נתון.
אבל לאורך עונה שלמה וארוכה כל האפשרות הזו נמחקת לחלוטין, היא אפילו לא נותרת בסבירות נמוכה. למועדוני הביניים או אלו המתקיימים בתקציב נמוך יחסית אין שום דרך אפילו לחלום על מאבק אליפות ובד"כ גם בנייה לעבר מטרה כזו.
נשארת כמעט בכל ליגה עם אותן קבוצות שתמיד כל השחקנים הגדולים רוצים מיד לעבור אליהם וזו לא הפתעה שיש להם את כל הכסף שהם רק צריכים בשביל לגרום לזה לקרות.

במציאות של הכדורגל בונים לך הירארכיה ברורה של דרגות בתוך הליגה. יש את ה pool של האליפות או ליגת האלופות, יש את דרג הביניים והתחתית. הבית העליון למעט מקרים מעטים מונה עד רבע מכלל הקבוצות, ולעתים קרובות אף מועדון או שתיים.
כל היתר מתקיימים מהבלחות ומחמאות מהתקשורת שכרגיל לא עוזרים לשנות את הסטטוס שלהם.
זהו ענף מאוד מעמדי ויש לשאול מדוע הקהל אינו מתקומם שדווקא בתחום הספורט יקרו דברים כאלה.
הרי חלק נכבד מהיופי והעניין בספורט הוא שנותנים במה להתחרות והזדמנות להפתעות ורגעים גדולים ודרמטיים.
בכדורגל היופי הוא בעיקר בעיני המתבונן- יש מי שנהנה להתפלל לוויגאן שיושיעו במשחק חסר משמעות עבורם מול צ'לסי במחזור האחרון ונהנים לציין ששנתיים לפני זה היה מצב הפוך.
יש מי שמחפש דרך איך וויגאן יכולה בזכות עצמה להוות צד שיש לה מה למכור.
בכל מקרה מצב בו האליפות עוברת ומוכרעת דרך קבוצות לא קשורות צריך להיות לא מתקבל על הדעת.
על אחת כמה וכמה כשאין לקבוצות האלה סיכוי להתמודד יום אחד על התארים בעצמם.

Seven 15 בפברואר 2011

רונן – אם התכוונת אליי, אז אני נמצא בכינוי הזה בלבד, וזו היא תגובתי השנייה בפוסט הזה.
אז חזור בך בבקשה…

דורפן 15 בפברואר 2011

מה גרם לך לחשוב שהכוונה אליך?

Seven 15 בפברואר 2011

הוא המשיך את השרשור של התגובה שלי.

גיל 15 בפברואר 2011

דורפן, מצד שני אפשר לחשוב על זה אחרת. פעם שחקנים גדולים היו נתקעים בקבוצות בלי יכולת לזוז וגם בגלל חוקי מסחר שהיו לרעתם. היום שחקנים מבינים שהקריירות שלהן קצרות והם רוצים להוציא את המקסימום משלהם. אני לא יודע מה מבנה האישיות של טורס אבל אחרי לא מעט שנים בליברפול עם הרבה תיסכולים, אפשר להבין למה הוא רוצה לעבור לקבוצה אחרת שיש לו סיכוי גבוה יותר לזכות בתארים. וכן, לא כולם נועדו להוביל. יש בזה דווקא מן הצניעות להכיר בזה שאתה לא מנהיג גדול והלוואי שגם בפוליטיקה היו מאמצים את זה.

טל 12 15 בפברואר 2011

אני תמיד חשבתי שהנעה של שחקן כדורגל נובעת מרצון לשחק ולנצח.בעיקר הכוונה לאלו שמרוויחים הרבה מאוד כסף.
לטורס לא חסר.הוא גם זכה בקיץ 2008 עם נבחרת ספרד באליפות אירופה ובגביע העולם ב 2010.עכשיו הוא רוצה אליפות.עם צ'לסי זה אפשרי,הוא חושב לעצמו ועוד קצת כסף לחשבון בנק בטח לא מזיק.

D! 15 בפברואר 2011

בגדול אני מסכים עם כולכם. יש שחקנים שרוצים עוד כסף, כאלה שרוצים עוד כבוד, כאלו שמחפשים את ההזדמנות בתואר. ויש כאלו שלא מסתדרים בקבוצה שלהם.
בעולם התעסוקה של היום אנשים כבר כמעט ולא מחזיקים בעבודה לכל החיים וכנראה ששחקני כדורגל לא שונים מזה.
ברור שככל שיותר קבוצות משתתפות בטורניר המרכזי, מי שלא נמצא שם יירצה להיות שם.
דווקא מקרה טורס מוזר לי מכל הבחינות. ביחד עם הרכישה של הקבוצה לאחרונה הוא יכול היה לקבל את כל מה שעשוי להיות לו בצ'לסי בליברפול. אם כי יכול מאד להיות שהוא היה נאלץ לחכות שנתיים. בגילו זה לא הסוף. מצד שני הוא כזה פציע שעדיף עכשיו ולא יותר מאוחר.
בתור אוהד ליברפול אין לי תלונות. הוא שחקן ענק שהיה תמיד כיף לראות ובהליכתו הוא ציווה לנו כסף. עם המועדון יינצל את הכסף ואת האמירה שבליברפול יישחקו רק אלו שיירצו – דיינו.
ואפרופו רונן, לא צריך להיות צייטגייסט?

אופיר המקורי 15 בפברואר 2011

הסבירו לי בבקשה נכבדי, מה ענין הכסף הזה שאתם מדברים עליו כל כך רבה? הרי ברור שטורס הרויח עד כה (והיה מוסיף להרויח גם בליברפול) יותר ממה שהוא, ילדיו ונכדיו יוכלו לבזבז בימי חייהם, אז אתם רוצים להגיד לי שהדאגות הפיננסיות שלו הן שמנחות אותו? או שמא זה ענין של כבוד, ומה שחשוב לו זה לא להרויח פחות משחקנים אחרים במעמדו?

כך או אחרת, טורס סוס מת שיגרום לעסקת שבצ'נקו להיראות כדאית.

ניינר 15 בפברואר 2011

הפרפור של יפס על ידי לנון, אחד המהלכים הגדולים של השנה. קאם און יו ספרס! אני באופוריה

רפאל 18 בפברואר 2011

אתה רואה, ניינר?
אם היו עושים ליגה נורמלית עם פלייאוף, היית חולם על מאבק אליפות ראש בראש עם יתר הצמרת בסיום העונה ולא מסתפק בפרישה 'מכובדת' וסופית בחודש דצמבר, וזה עוד נחשב לעונה טובה.
בד"כ טוטנהאם בחוץ לפני שמסתיים ספטמבר.
אם לא היה להם כסף, אפילו לאוגוסט לא היו מגיעים.

קורא 16 בפברואר 2011

בסופו של דבר טורס כמו כל השחקנים האלה מוכרים את העתיד שלהם בשביל ההווה. אחרי שהוא יתלה את הנעליים איש לא יזכור אותו, למרות היכולת הפנומנלית. אנשים נוטים לזכור כוכבים שהיו נאמנים לקבוצות שלהם, כמו שירר, ג'רארד, ג'ון טרי, ואפילו פויול. הם לא חייבים להיות שחקני בית אבל שחקן שדבק בקבוצה שלו לאורך רוב הקריירה תמיד ייזכר אחריה יותר.

לירן שבתאי 16 בפברואר 2011

רונן, מסכים לגמרי על מה שכתבת בנוגע למעבר של טורס. לי זה קצת מזכיר גם את המעבר של הנרי מארסנל לברצלונה. מהקבוצה שהוביל לקבוצה שלה הפסיד בגמר של הגביע שכל כך רצה וחסר לו. ובאמת, אם הנרי היה נשאר בארסנל ומביא לה את הגביע, לטעמי המעמד ההיסטורי שלו היה גבוה יותר. מישהו פה אמר שבקבוצות מנצחות נוטים לזכור את השחקנים הנאמנים ונתן כדוגמה את פויול. ובאמת, שבארסה ניצחה את יונייטד בגמר, לא הזכירו את הנרי כלל, דווקא דיברו על החיסול שעשה פויול ברונאלדו.
לגבי טורס, לי, לפחות בהתחלה, הוא מזכיר קצת את שבצ'נקו שהגיע כמלך במילאן לצ'לסי. יכול להיות שלחלוצים מוכחים ותותחים כמו שבצ'נקו וטורס קשה יותר להיקלט בצ'לסי? לעומת דרוגבה שהגיע אלמוני יחסית ואנלקה שרצה לשקם את הקריירה.

Comments closed