בולטון. שיניים של אריות!

ניצחון שכנראה יותר חשוב מניצחון קל

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

היום ראיתם כמה מהסיבות היותר עמוקות להישגי של מנצ'סטר יונייטד.

ראשית – השימוש בטכנולוגיה שהיא המילה האחרונה. ברפואה, בניתוח ביצועים וגם בתקשורת. היום הציגה הקבוצה את מכשיר הטלפון המסוגל להעביר הוראות קוליות במעבר על פני כבלי מתכת. באמצעות טכנולוגיה זו יכול למשל אדם היושב ביציע באיצטדיון במנצ'סטר ליצור קשר עם אדם היושב על הספסל במרחק עשרות מטרים ממנו. גם אם הרעש במגרש גדול.

שנית, היכולת שלה להגיב מהר וטוב מכולם (באנגליה) לתקלות. והיום הייתה חתיכת תקלה, לאבד שחקן במצב 0-0 (אגב, גלישה לתיקול בשתי רגליים זו הרחקה).

ובסופו של דבר ניצחון כזה מועיל יותר לסיכויי האליפות מניצחון קל.

התרשמויות כלליות מכמה שחקנים.

רוני היה סופר מחוייב וסופר לוחמני אבל חסר קצת את הדמיון למהלך המבריק המנצח.

נאני היה מבולבל, התקשה מחילוף האגף שנכפה עליו בגלל שואלנסיה יכול לשחק רק מימין. אבל חמש דקות לסיום הוא החליט לנצח את המשחק בבעיטות שלו בחיתוך למרכז וניצח אותו.

צ'יצ'ריטו אמר השבוע שהוא מבלה הרבה בחדר כושר כי בכל הקשור לכוח גופני עדיין חסרות לו עוצמות של הליגה האנגלית. הוא צודק.

ברבטוב איבד מהבטחון שלו בעקבות הספסול. אבל הבקיע.

להשאיר את קאריק בעצם לבד מול קישור פיזי וצפוף זה לא הוגן. הוא טעה הרבה ונלחם הרבה. בסופו של דבר אני נותן לו את הקרדיט הכי גדול. המתקיפים נכשלו למרות הכלים הרבים שלהם, והוא עשה את שלו עם מעט מדי עזרה.

וזה מה שנכתב לפני המשחק תוך ציפיה לתצוגה התקפית מרהיבה של מפציצי סולפורד:
חתיכת מרוץ אליפות הרימו בליגת הכדורגל העשירה בעולם. חודש מארס, כאילו שיא העונה, יונייטד תקיים בו בסך הכל שלושה משחקים (וגם זה כי היה משחק השלמה) וארסנל שניים. קטיעה טוטאלית של המומנטום. צורה לליגה האנגלית שככה נראה מרוץ אליפות.

מה אני אגיד לכם ? לפעמים נוצרת איזשהי תחושה כאילו מנהלי הכדורגל – פיפ"א, אופ"א, פרמייר ליג, התאחדויות – לא עסוקים אך ורק בשירות ועבודה למען הכדורגל. שלפעמים אולי דעתם פזורה קצת ויוצא שהם מתעסקים קצת בשחיתויות ולא שום מבט כללי על הענף והצורה הפתטית שלו. מיש-מש טוטאלי של מפעלים ועוד כדורגל בינלאומי שגם מוריד דרמטית את העניין והרמה בכל מפעל.

הכדורגל הבינלאומי איום (מלבד בטורניר הגמר עצמם) כי נבחרות לא מתאמנות ליותר משלושה ימים ברציפות. הקבוצות הבכירות לעתים נדירות בהרכב החזק שלהן – כי צריך לחלק כוחות בין אירופה לליגה. על הגביע כולם מצפצפים. גם יונייטד צפצפה עליו בהרכב השבת שעברה. חוץ משני התאומים שהחליטו לנצח את ארסנל לבד.

תאמינו לי, כבר הייתי מקשיב לכל החכמים שאומרים שצריך להביא אמריקאים  שיסבירו איך צריך לנהל את העסק.

אז הביאו – ומה קרה? הם הביאו חובות!

*

טוב, לעניין עצמו. הנחת המוצא של זכיה באליפות היא שיונייטד מנצחת כמעט כל משחק בית והמשחק היום לא אמור להסתבך במיוחד.

יש ליונייטד חוסרים הגנתיים גדולים אבל אני אומר כך. ואלנסיה חזר ונראה מצויין. אם מוסיפים את נאני, גיגס, צ'יצ'ריטו בכושר לוהט, ברבטוב לא ירד בכושרו אלא נדחק לספסל בהחלטת מאמן למשחקים ספציפיים ורוני שמשתפר והולך, אז במשחק כזה יונייטד צריכה לעמוד בממוצע הביתי שלה.  שזה 3-4 שערים מול יריבה בסדר גודל כזה.

מה שיהפוך את השאלה "האם ג'וני אבנס חזר בכושר סביר?" ליותר תאורטית.

שיחה עם רוזמאייר
טור יאיר-לפידי משהו

73 Comments

רועי שהגיע אחר-כך 19 במרץ 2011

שאלה תיאורטית: על הסקאלה שבין "ווס בראון" ל"נמניה וידיץ'", איפה ממוקם "כושר סביר"?

יוסי מזרחי 19 במרץ 2011

רועי, קצת כבוד וגם שיקול דעת.
ווס בראון הוא לא ווידיץ אבל הוא כן אחד שפרגוסון משייך לסגל שלנו וזה אומר משהו.
עם ווס בראון, ארסנל היתה היום עם עוד חמש שש נקודות.

סאביסביץ' 19 במרץ 2011

פרגי הוא אל, אבל גם הוא טועה לפעמים. ווס בראון העונה שייך לקטגוריה שבה גארי נוויל התחיל את העונה – הוא פרש, אבל עדיין משחק.

רועי שהגיע אחר-כך 19 במרץ 2011

הנה, החליפו אותו בשחקן הרבה יותר ראוי

אריק 20 במרץ 2011

למה ספורט 1 עובר בין משחקים? אני מקווה שיאבדו את הזכיון בקרוב, זה פשוט לא נכון לשדר ככה. מה עשה דאגלס קוסטה באקסיוקטיב בוקס באולד טראפורד?

סימנטוב 19 במרץ 2011

מסכים ברבטוב ירד לספסל יותר בכדי לתת לרוני את המרחב והחופש על המגרש

אזי 19 במרץ 2011

אני לא חושב שיש שחקן שיכול להגביל את החופש של רוני
אפילו השופט לא עולה ויורד והולך ימינה שמאלה כמוהו

אזי 19 במרץ 2011

אני לא מאמין שפרגוסון יושב עם טלפון נל"ן!
זה יותר עלוב ממה שקורה בארץ למאמן מורחק

רועי שהגיע אחר-כך 19 במרץ 2011

נכון. טלפון עם חוט זה כ"כ העשור שבו ליברפול לקחה אליפות בפעם האחרונה.

יוסי מזרחי 19 במרץ 2011

זה עם נל"ן תאר לעצמך מה היה קורה עם תקשורת דיגיטלית…..

צור שפי 19 במרץ 2011

אני בטוח שהטלפון הזה (בטח גם יש לו חוגה ומענה באמצעות מרכזנית) הוא סוג של הצהרה של פרגוסון. רק שאין לי מושג איזה סוג של הצהרה זו.

שלו 19 במרץ 2011

בן אדם מתיישב לראות מנצ'סטר – בולטון ומגלה שהוא רואה ווסט ברום – ארסנל.
מי שמע כדבר הזה.

אביעד 19 במרץ 2011

יותר מזל משכל.
עד שאוואנס נותן משחק טוב (ועוד לצד סמולינג) הוא מקלקל עם כזה תאקל מטופש.
פרגוסון לקח סיכון לא קטן כשלא שינה את המערך בעקבות האדום, הוא החליט (ובצדק) שתיקו או הפסד זה היינו הך.
השער של הבולגרי הוא גול של poacher קלאסי. הרבה יותר אופייני לצ'יצ'אריטו מאשר לברבאטוב.
בסך הכל, משחק מאוד חלש. אני מניח שזה קשור למערכים המאולתרים גם בהגנה וגם בקישור. אין שום דבר לקחת מהמשחק הזה מלבד הניצחון ולקוות שאחרי פגרת הנבחרות יחזרו כמה שחקנים.

Yair 19 במרץ 2011

אנחנו נמצאים בחלק של העונה שבו הדבר היחיד שלוקחים ממשחקים זה נקודות, רק שייפסקו כבר הפציעות.

red sox 19 במרץ 2011

אופייני ליאסקלינן זה מה שבטוח.
אלמוניה והחמור הפיני קירבו מאוד את מאן יונייטד לאליפות מס' 19. לתשומת לב הקרוא ארסן ונגר, שוער הוא תפקיד לא נטול חשיבות בקבוצת כדורגל.

הטופי השמן היה מצויין אחרי ההרחקה כשירד אחורה לשחק ממש כקשר אחורי. הראה שם הרבה מחויבות ולצערי עשה עבודה מצויינת.

יוסי מזרחי 19 במרץ 2011

אביעד,
זה יכול להתברר כמשחק הכי חשוב העונה.
תיקו מחר ושבועיים מנוחה והתמונה תהיה יפה יותר.

אביאל 19 במרץ 2011

כמה מזל יש לקבוצה הזאת, פשוט לא להאמין…

יואב 19 במרץ 2011

אוווווווווווווף…אני עדיין בחור צעיר.
כשהחלק האחורי מאולתר(כולל קישור)ומול בולטון טובה ופיזית(אולי הקבוצה הטובה ביותר באוויר)זה מתכון לעישון בשרשרת.
סמולינג-נהדר.
נאני-לא הפסיק לנסות ולייצר למרות חוסר ההצלחה וזה השתלם.
בארבטוב-כמה שהוא היה זקוק לשער הזה.

הגישה היתה טובה אבל הביצוע לוקה בחסר ולעיתים רשלני.פגרת הנבחרות באה בזמן מבחינת התאוששות חלק מהפצועים…

קורא 19 במרץ 2011

נאני היה יכול להיות שחקן כל כך יותר טוב אם הוא פשוט היה לומד לשחרר כדור בזמן לחברים שלו, אבל נדמה שזה כבר לעולם לא יקרה, וגם ככה הוא שחקן לא רע.

עידן ש. 19 במרץ 2011

נאני היה נוראי לטעמי. גם רוני לא משהו. נאני שיחק היום בלי מוח. עם כמה שהוא טוב בדריבל ולשמור על הכדור, בסופו של דבר הקבוצה שלנו משחקת הכי טוב באמצעות התמסרויות, ולא לתת לשחקן שיודע לעשות דריבל להגיע מההגנה לרחבת היריב לבדו. ב20 הדקות האחרונות, היו כ"כ הרבה מצבים שבהם הוצאנו התקפה מתפרצת ובמקום לרווח את המשחק נאני או רוני נתקעו עם הכדור כל אחד בתורו, עד שניפקו מסירה מאולצת עם סיכויי הצלחה נמוכים לשאר השחקנים/בעיטה שוב ושוב לשמיים במקרה של נאני. התוצאה של זה הייתה שכל ההתקפות נתקעו לנו באגף שמאל יחד עם כל שחקני בולטון שצופפו. ובכל התקפה כמעט במחצית השנייה לא חיברנו יותר מ5 מסירות. יש קבוצות כמו סיטי וצ'לסי שיכולות לתת יופי של ניצחון עם פחות מ5 מסירות בכל התקפה כי הן מורכבות משחקנים פיזיים מאוד עם יכולת אישית גבוהה. אנחנו לא מורכבים משחקנים כאלו

רועי שהגיע אחר-כך 19 במרץ 2011

אסור לתת לנאני לקבל החלטות. כשברור מה דרך הפעולה הנכונה, הוא יודע לבחור בה. אבל כשיש לו כמה אופציות (לבעוט? לכדרר? למסור, ואם למסור אז למי?), ממש אפשר להריח את גלגלי השיניים נחרכים לו בראש. במצבים כאלה הוא כמעט תמיד בוחר באפשרות הלא נכונה. יכול להיות שצריך להבהיר לו שהוא צריך לחפש את החברים שלו קצת פחות ולבעוט לשער קצת יותר.

אלי 19 במרץ 2011

דווקא המסירה שלו לגול לרוני לפני מספר שבועות היתה מצב שהייתי בטוח שיבעט. שכל נראה לי יש לו, הוא זקוק לרוגע.

ייספר אולסן 19 במרץ 2011

צריך לתת קרדיט לפייט של בולטון, למרות שהם לא ידעו לנצל את היתרון המספרי שלהם. היינו היום בהרכב היצירתי ביותר שלנו – שני חלוצים + גיגס + ולנסיה + נאני – וכמעט לא סיכנו אותם. גם המשחק בריבוק סטדיום היה קשה טילים.

אני פשוט נפעם מסמולינג. אם אחרי שבועות לא פשוטים – מקצועית ואישית – הוא נותן כזה משחק הוא כנראה באמת קורץ מחומר יונייטדי.

כשברקע התיקו של ארסנל המחשבות על ההאנגאובר של מחר מתחזקות.

צור שפי 19 במרץ 2011

רק עד ההרחקה. אח"כ הם נשארו עם שחקן יותר וריגשי נחיתות כאלה שהיה ברור שבאיזה שלב הם יחטפו את הגול.

גמאני 19 במרץ 2011

גם כשאוואנס במחצית הראשונה קרא בצורה גאונית כדור שאברה פיספס הוא פשוט מסר אותו לשחקן בולטון…..כישרון כבלם יש לו בלי סוף אבל מה יהיה עם הראש הזה.
סמולינג מבטיח אבל צריך לזכור שלפני בערך שנה עוד דיברו על זה שאוואנס צריך לשלוח את ריו לספסל…..שמור על הראש כריס

שלו 19 במרץ 2011

אצל פרגסון ידוע האימרה "עובד לא נוגעים, זה נל"ן ממלחמת העולם השנייה.

דורפן 19 במרץ 2011

לפעמים אני מתפעם למי מחליטים אנשים להטפל….

לנאני יש 12 שערים ו-16 בישולים השנה. הוא המבשל מספר אחד בפרמייר ליג. הדבר היחיד שאפשר להגיד עליו הוא שהוא לא רונאלדו. אבל בחיית רבאק…

והיום בסוף משחק גרוע הוא לקח אחריות ועם היוזמה ניצח אותו.

רועי שהגיע אחר-כך 19 במרץ 2011

זה בדיוק העניין שבגללו אני נטפל אליו. בסוף המשחק הוא הפסיק לנסות לחשוב, והלך לעשות מה שהוא יודע לעשות ממש טוב ובאופן אינטואיטיבי. התוצאה – 10 דקות שבהן יונייטד אמנם לא שיחקה כדורגל גדול, אבל במובהק הראתה שהיא הקבוצה הטובה יותר, ובפער גדול, ושהיא ראויה לניצחון. ברגע שנאני לא היה צריך לחשוב יותר מדי, הוא עשה בדיוק את הדברים הנכונים.

ייספר אולסן 19 במרץ 2011

רועי, אני מבין מה אתה אומר, אבל אתה יורד פה לרזולוציות שקצת מטשטשות את התמונה הגדולה. נאני הוא השחקן שסוחב אותנו כל העונה (יחד עם וידיץ'). שחקן שכל נגיעה שלו בכדור היא מסוכנת (ולרוב גם מרהיבה). אלא שבעוד שהיום הוכח שאנחנו יכולים לא לספוג בלי וידיץ', לכבוש בלי נאני, לאור האפרוריות בקישור העונה, נראית כמו משימה בלתי אפשרית כמעט.

קורא 19 במרץ 2011

אתה יודע למה מצפים ממנו ליותר? כי זה מרגיש שעוד טיפ טיפה והוא יהיה שחקן באמת נהדר. אם היינו מרגישים שאין לו כשרון לא היינו מצפים ממנו לכלום. כל מה שהוא צריך זה לדעת לשחרר כדור בזמן.

רונן דורפן 19 במרץ 2011

יכול להיות שחקן נהדר? הוא שחקן הרבה יותר מנהדר.

בוא אשים לך את זה בפרופורציה. הוא אולי השחקן הטוב בפרמייר ליג – בוודאות בין החמישה. חודשיים לפני סוף העונה עם מספרים שלא ראית לא מבקהאם ולא מגיגס – שבעיני רבים היו שחקנים נהדרים.

הוא לא רק בדאבל פיגרס בגולים ובבישולים. הוא עשה את זה בהרבה משחקים גדולים. עם שערים ובישולים הביא את הניצחונות הביתיים על ליברפול, סיטי, ארסנל וטוטנהאם – שהן ארבעת הקבוצות הבכירות שהיו באולד טראפורד העונה.

הוא לא רונאלדו. זו הטענה היחידה שיכולה להיות כלפיו.

פשוט יש תחושה שהפכנו לעולם בו יש מסי, רונאלדו, צ'אבי…. כל היתר לכל היותר פוטנציאל.

צור שפי 19 במרץ 2011

עם כל הכבוד לנאני, את המשחק הזה ניצח יאסקיליינן.

עידן ש. 20 במרץ 2011

אין כאן שום הטפלות מיוחדת, נאני היה היום לטעמי ולדעת רבים השחקן שהכי הרס על המגרש, ולכן זה מתבקש לציין זאת. האמת היא שבלי קשר למשחק הזה, עד לפני שבוע עדיין הייתי בטוח שנאני הוא השחקן הטוב ביותר שלנו העונה, שהוא מוביל את הקבוצה ושבלעדיו אנחנו מגרדים תוצאות. ואז ראיתי את המשחק מול ארסנל בו רפאל החליף אותו, ואת צמד המשחקים בהם ולנסיה נכנס כמחליף. הרבה התפעלו מהיכולת של ולנסיה. הוא פשוט שחקן קבוצתי שמבין את המשחק. לכן כשנכנס יונייטד דמתה מאוד לקבוצה משנה שעברה, עם משחק קבוצתי ברמה גבוהה – למשל בשער השני של צ'יצ'אריטו מול מארסיי. עם נאני המהלך היה נראה אחרת. כנראה היינו רואים אותו מכדרר לתוך הרחבה תוך כדי שעובר 2 שחקנים ובסוף משחרר בעיטה לשמיים או מוסר מסירה מאוחרת שייצא ממנה רק כדור קרן. לנאני יש את היכולות המופלאות שלו ולכן הוא מתבלט מבחינת המספרים. אבל יש לו גם חסרונות כמו פגיעה במשחק הקבוצתי שלנו. ובפועל מתוך כל הפעולות שהוא עושה אחוז נמוך יחסית נגמר בשערים. במובן מסויים הוא מזכיר לי את נאסרי, שתמיד מנסה בכל משחק, תמיד עושה מהלכים יפים וייחודיים שאף שחקן אחר לא מסוגל להם, בד"כ מתבלט, אבל בסופו של דבר- יחסית למעורבות שלו במשחק הוא תורם למעט שערים. וזה בדיוק הסיפור עם נאני. אני בכלל לא בטוח שבתקופה בה פרץ בעונה שעברה, חסר ביטחון שכל שהיה מרשה לעצמו לעשות זה להרים כדור ברגע שהוא מקבל אותו – לא פחות טוב מהגרסא הנוכחית שלו.

עידן ש. 20 במרץ 2011

בסופו של עניין 12 השערים זה נתון שנוי במחלוקת – כי נאני לוקח לפחות כ5-10 בעיטות במשחק על סף הרחבה. בישולים אגב תמיד היו לו – עוד ב2008 כשרק הצטרף וכמעט ולא שיחק

שלו 19 במרץ 2011

הבעיה המרכזית של פרגסון לדעתי היא פער הדורות, הוא עצמו היה מעדיף תקשורת מורס או יוני דואר שידועות כמהימנות יותר אבל הדור הצעיר מעדיף קיצורי דרך של תקשורת קווית… שהיא כמובן פחות בטוחה בגלל האפשרות להאזנות.

דורפן 19 במרץ 2011

זה היה אלתור של הרגע האחרון לאחרי שהתברר שחלק מהשחקנים – למרות שחלקם משתכרים 100 אלף פאונד לשבוע – לא מבינים אותות מורס. בושה!

תושב חוזר 19 במרץ 2011

הבעיה היא אחרת – חלק מבין מורס באנגלית, חלק בפורטוגזית, חלק בבולגרית. חלק עם מבטא של מרסיסייד. לך תצא ראש

סימנטוב 19 במרץ 2011

נאני מנסה יש לו אומץ וזה חשוב, לא תמיד הולך לו אבל שתי לסיום המשחק על מי אפשר לבנות? הגול יותר שלא משל ברבטוב (ד'א אם לא ברבטוב פאביו היה משתלט על הכדור וזה אומר הרבה על הילד הזה שלא משחק קבוע).
מסכים איתך רונן בכל מילה על קאריק, הוא רחוק מלהיות גדול שחקני הקישור שלנו אבל הוא הוא תורם המון מאפשר לשחקנים אחרים לתקוף והוא סותם חורים לא רע

סימנטוב 19 במרץ 2011

שלא=שלו

גיל 19 במרץ 2011

משחק שמראה שבנחישות אפשר להשיג הרבה. כל הכבוד לזה שהמשיכו לתקוף ב10 שחקנים, משהו בכלל לא טריוויאלי בכדורגל. האמת היא שכרגע לא נראה שמישהו יאיים על האליפות של היונייטד. ארסנל נראית בהלם מכל ההדחות מהמפעלים ולהמן נראה לי בדרך לשער אחרי התצוגה הנוראית היום.

שלו 19 במרץ 2011

אנשים סונטים במספר שחקני יונייטד, וואס בראון ג'ון אושה או מייקל קאריק.
קוראים להם לפרוש, חושבים שהם זקנים או חלשים מדי.
אבל קאריק לבד החזיק את הקישור האחורי, כבר נכתב בעבר שלידו משום מה תמיד הקשר השני נראה טוב ומתפנה למשימות התקפיות.
וואס בראון וג'ון אושה תמיד שם כשצריך אותם, הם מחכים על הספסל מתאמנים כרגיל וברגעי הצורך הם צריכים להיכנס לחלקי משחק ולהציג יכולת של שחקנים שבכושר משחק. הגנה בבסיסה היא חוליה שצריכה תאום, הרבה מהתקלות שקורות ליונייטד נובעת מחוסר היכולת להעמיד רבעיית הגנה קבועה ויציבה, זה פשוט לא פייר לשפוט אותם ככה, זה גם מעיד על חוסר הבנה.
אני חושב שמגיע להם הערכה על ההקרבה, ההבנה שהם לא יוצאים טוב מהמצב הזה ועדיין הם חלק מהמכונה. כל קבוצה חייבת שחקנים כאלה שעושים עבודה שחורה ומשאירים לאחרים את התהילה. כן, בפעם המאה אולי, בשבילי הם רוח היונייטד.

אביעד 19 במרץ 2011

רגע, אתה לא רוצה שיהיו במקומם כמה שחקנים ש(אמנם יתלוננו על דקות המשחק שלהם, יאיימו לעזוב כשלא יובטח להם מקום בהרכב, יעשו בלגאן בחדר ההלבשה ולבסוף יעזבו כש"חלום חייהם" יתגשם וריאל מדריד תציע להכפיל את שכרם), אבל הם "וורלד קלאס" ובנויים במיוחד למאבקים בריאל/בארסה?
מה לא בסדר איתך?

סימנטוב 19 במרץ 2011

לייק

שלו 19 במרץ 2011

לא.
הרבה לא בסדר איתי, אני אולד פשן, אני לא מאמין במה שאתה קורא "וורלד קלאס" נער הייתי וגם זקנתי, ראיתי קבוצות עולות ויורדות.
הכל הבל הבלים. בארסה בתקופה טובה של המועדון זה קורה לה אחת לעשרים שנה לפעמים היא אפילו לוקחת שלוש-ארבע אליפויות ברצף, אח"כ נעלמת לארבע-חמש שנים. מה שקורה בבארסה זאת הפקרות כלכלית ואפילו בניגוד לרוח המועדון עצמו (למשל הקנייה של דויד ויה או להוציא על פבריגס כסף) אני לא רוצה קבוצה שתיבנה בשביל אולי משחק או שניים בעונה עם ריאל או בארסה (מה גם שלדעתי גם היום יונייטד יכולה להן).

ראיתי את ריאל, ראיתי את ברצלונה, זה לא מרגש אותי, אני לא צריך גירויים מידיים. אני אוהב מתח, אני אוהב עלילה, אני אוהב גיבורים מקומיים אני שחקנים ש"רייז טו דה אוקיז'ן", בגלל זה אני אוהב את אינייסטה, לא בגלל שהוא הכי טוב בגלל שהוא אמתי לפעמים טוב לפעמים לא, אנושי.
אבל הכי אני אוהב שהסר עושה מאוסף כזה של שחקנים אלופה, מחביא את המגרעות ומנצל את היתרונות.
זה פשוט משעמם שמי שמצטייר כהכי טוב גם לוקח אליפות, אין בזה סיפור אין בזה דרמה אין בזה כיף יעידו 5467 אליפויות של שימון.

יואב 19 במרץ 2011

לייק

יוסי מזרחי 19 במרץ 2011

מי שלא מעריך את בראון ואושיי, או שמעדיף "וורלד קלאס" כאלה שחולפים ברוח, יכול להחזיק בדעתו ואני אפילו מכבד אותו,אבל שלא יסיק מכך שהוא צודק.
קבוצות אמיתיות, בנויות גם מפועלים שחורים וגם מסותמי חורים.
לא כולם צריכים להיות רונאלדו, ובלי כאלה כמו בראון ואושיי, שום ערימת רונלדואים (ואני מת על כריסיטיאנו)ו/או מסיים לא יכולה לרוץ לאורך זמן.
שני אלה, שיש להם מקום בהרכב של מרבית הקבוצות בפרמייר ליג, הם בשר מבשרה של הקבוצה הזו לאורך שנים ומקומם בה הוא בזכות.
למזלנו, הם תמיד במקום כשצריך אותם, וגם אם יש פה ושם נפילות, אלו הן יוצא מהכלל המוכיח את הכלל.
מספיק לראות את הבדיחות שבהגנה של ארסנל כדי להבין את ערכו של בראון עבורינו.
צריך לעבור על העמדות השונות שאושיי נותן בהן אופציה למאמן,ולהבין מהו נכס אמיתי.
שאלו לפני כמה שנים את סיר אלכס, מה הוא רוצה מהנוער של יונייטד והוא ענה: עוד ג'ון אושיי.
והאיש "הפרימיטיבי" הזה שמשתמש בטלפון מהדור של סבא שלי, מבין משהו בשחקנים ובווינרים.

יואב 19 במרץ 2011

אהבתי.

גיל מזימבבואה 19 במרץ 2011

בעוד 50 שנה שיכתבו את "אנציקלופדית הכדורגל" תחת הערך קבוצת כדורגל יכתבו: מנצ'סטר יוניטד תחת אלכס פרגסון.

תושב חוזר 19 במרץ 2011

אני חושב שהיה פעם חוק בבלוג שאסור להעביר ביקורת על ג'ון אושיי (ואם לא היה, יותקן חוק כזה לאלתר)

גיא אלון 19 במרץ 2011

אני רואה את כל המשחקים שלהם בתקופה האחרונה, ולא מצליח לתפוס איך קבוצה כל כך לא מרשימה נמצאת בסוף מרץ חזק בכל המפעלים.
ואני אומר לעצמי – או שהכל יתמוטט להם בשבוע אחד (ראה ארסנל של השבוע האחרון) או שהסר מראה לנו פה את אחת מעבודות האימון המזהירות ביותר שהוא הראה לנו בעשרים ומשהו השנים האחרונות

יואב 19 במרץ 2011

תמיד זה יכול להתמוטט, זה כדורגל. העניין הוא לתת לעצמך סיכוי וזה מה שיונייטד עושה בהצלחה כבר קרוב לשני עשורים. לפעמים זה מצליח יותר,לפעמים פחות ואין בעונה הזאת משהו יוצא דופן במיוחד בהקשר הזה.
ותוך כדי ההתרחשויות קל אולי לשכוח שנאני,וידיץ, אדווין,בארבטוב וצ'יצ'ריטו נותנים עונה אישית מזהירה שלא נופלת בהרבה מהסטאנדרטים הגבוהים של העבר.
אני גם בטוח שאם ריו היה כשיר בשבעים אחוז מהזמן,יונייטד היתה מרשימה הרבה יותר.

ניב שטנדל 20 במרץ 2011

והנה השאלה שלך על אוונס הופכת מתיאורטית ללא רלוונטית. תיקול מטומטם, אדום מוצדק.
יפה הקרדיט שנתת לקאריק, לטעמי הוא חוטף בדר"כ יותר ממה שמגיע לו.
הטלפון של פרגי היה בהחלט התקדמות בקלאסה לעומת הצעקות של יובל נעים. אם כי במונחים סלולריים בני זמננו זה ממש אולד סקול. בהזדמנות גם צריך לדבר על העניין המגוחך שנקרא "הרחקת מאמן".
זו היתה הופעה לא מוצלחת של מה שהוא בעיני ההרכב ההתקפי הנכון, "ריבוע הקסם" שלנו. אבל זה בסדר, זו עדיין תקופת ההרצה. חבל שיש מעט מאוד זמן להריץ את זה.

אורי דב 20 במרץ 2011

חבל לי על הביקורות על בראון. הוא הראה כישרון כשהיה צעיר והקריירה שלו נפגעה משמעותית בשל פציעות. אני זוכר אותו מחליף את נוויל לכמה משחקים ב99 ומשחק מצוין. ובכל זאת אי אפשר לשכוח שב2008, לא כ"כ מזמן, הוא היה המגן הימני הפותח כל העונה, כשנוויל היה פצוע. שיחק מצוין והיה עוגן יחסי על אף מגבלותיו. ובנוסף להכל בישל את הגול לרונאלדובגמר מול צ'לסי. אני לא הכי שקט כשהוא משחק בלם (זה היה שילוב בלהות בימי בארתז), וכמגן ימני וודאי שרפאל טוב ממנו, אבל עדיין הוא עושה עבודה לא רעה כשחקן סגל. בלם חמישי ומגן ימני שלישי. וכיף ששחקן בית נשאר במועדון ולא נודד לאיזה קריירה סתמית. בסופו של דבר זה עוד אחד מהסממנים לזהות של היוניטד

אריק 20 במרץ 2011

השחקן המצטיין של גמר 08 אגב

דורפן 20 במרץ 2011

עידן – נו…. לפני מה ימים שמענו שצ'יצ'ריטו מוגבל חוץ מנושא ההבקעה ועכשיו נאני מוגבל מלבד עניין המספרים של הגולים והבישולים. ובכדורגל אחוז קטן של המבצעים נגמר בשער. כך למשל בדקות הסיום היום השיג נאני שתי בעיטות ורק שער אחד.

חוץ מלבשל שערי ניצחון מול ליברפול, טוטנהאם, ארסנל, סיטי, היום ובעוד כמה משחקים. הוא בעיקר הורס.

אני אגיד לך במלים פשוטות: בלי נאני אין לנו בכלל עונה.

עידן ש. 20 במרץ 2011

אני אתן דוגמה שתסביר יותר טוב את הצורה בה אני מסתכל על העניין. לפני 2 עונות אינטר זכתה באליפות הסרייה אה כשזלאטן מוביל אותה כשחקן החשוב ביותר והמשמעותי ביותר בקוצה (ואם אני לא טועה גם מלך השערים בליגה). אחרי שמכרו אותו לברצלונה הם זכו בטרבל כשהדומיננטיות בקבוצה מתחלקת בין סניידר ומיליטו ועוד אחרים, כאשר הקבוצה השתדרגה במחינה קבוצתית. זלאטן הביא את המספרים שלו – למשל בצמד מול ארסנל. אבל ממה שזכור לי מברצלונה בעונה שעברה זה היה נראה שהם תמיד משחקים טוב יותר בלעדיו.

אני ממש לא אומר שנאני לא שחקן נפלא. הוא שחקן מצויין שתורם המון לקבוצה. אבל לדעתי הוא לפעמים הורס. אני לא בטוח שזה משתלם לתת לו את המושכות כל הזמן. אני לא חושב שזה טוב שהוא כופה עליו את המשחק. נכון – זה מביא ביחד שלל בישולים ושערים. אבל ייתכן מאוד שאת 28 השערים שבהם היה מעורב, היינו מצליחים ליצור בלעדיו כאשר הבישולים היו מתחלקים בין גיגס, רוני וולנסיה. ולדעתי, אפילו יותר.

עידן ש. 20 במרץ 2011

אגב, אני מסכים שהוא השחקן הטוב ביותר שלנו העונה. בכל זאת אני מאמין שיהיה טוב יותר לקבוצה אם יהיה מעורב פחות ויכפה את עצמו על המשחק פחות. הוא עדיין ימשיך להיות הכי טוב כאשר לא יחזיק בכדור 50% מהזמן הכולל ביו יונייטד מחזיקה בכדור. רוב הבישולים שלו, במיוחד החשובים, המספרים שאתה מדבר עליהם, באו ממהלכים פשוטים – הרמה נחמדה ומדוייקת לרחבה, או איזו בעיטה על סף הרחבה. מבין כל הכדרורים הבלתי פוסקים שלו, מתי יצא מזה גול לאחרונה למעט ה2-2 מול אסטון וילה? ככה אני אוהב את נאני וככה הוא לדעתי ממצה את הפוטנציאל שבו – פשוט, קצר וקולע.

עידן ש. 20 במרץ 2011

קאריק באמת שיחק טוב היום. בזכותו משהו כן עבד היום והוא השליטה במרכז המגרש. כמעט כל כדור תועה במרכז המגרש, בין אם באוויר או מסירה לא מדוייקת כ"כ, זכינו בו בזכות קאריק ורוני. הוא איבד את הכדור רק פעם אחת, הרוויח אותו פעמים רבות, סגר חורים בהגנה כשהיה צריך והכי חשוב קיבל החלטות מצויינות מתי לנסות לחטוף את הכדור ולעשות לחץ ומתי לחזור אחורה ולכפות בהגנה. וזו בדיוק מה שאנחנו מצפים ממנו – זה מה שהוא טוב בו וזה למה הביאו אותו מלכתחילה.

דורפן 20 במרץ 2011

עידן – גיגס לא יסחוב לך את הקבוצה בשיאו. רוני היה עסוק בהדרדרות לא מקצוענית של הקריירה שלו במשך חצי עונה, בנוסף לחבלה בקבוצה עם בקשת העברה. ואלנסיה שחקן נפלא. אבל מסוגל לשחק באגף אחד בלבד ומול מערך סגור טוב פחות מנאני.
המקרה של אינטר הוא שבעד איברהימוביץ קיבלו את סניידר, אטו ומיליטו.

גיל 20 במרץ 2011

The Butler did it again!

אבי 20 במרץ 2011

יש רק בעיה אחת עם נאני: ואלנסיה.
ואלנסיה מצויין בימין, ונאני טוב מאד בשמאל; אבל בימין, נאני נהדר – ממש הטוב בעולם! מה עושים? (קונים את בייל?)

לגבי רוני, אני לא בטוח שדווקא הדמיון חסר לו – דווקא לאחרונה חזר לו הטאץ' והחזון במסירה, וגם הוא בדבל פיגרס בבישולים.

חסר לו משהו פיזי, משהו בכח המתפרץ: הסיבוב על המקום, שינויי הכוון הפתאומיים, שינויי המהירות. בשנה שעברה הוא שיגע מגינים עם מין העברת הילוך חדה תוך כדי ריצה באיזור הרחבה. עוד לא ראיתיאת זה השנה.

ואלי גם זה מנטאלי,או פיזי-מנטאלי (אי נוחות או פחד על הקרסול).

אי אפשר שלא לאהוב את בראון ואושיי, ואי אפשר שלא לרתוח על אוונס.

ייספר אולסן 20 במרץ 2011

אני לא רוצה לחזור על דברים שרונן אמר (ואני מסכים איתם), אז אני אקח זווית קצת אחרת: השיפור של נאני, בייחוד בקבלת ההחלטות שלו, מהרגע שהגיע אלינו. הרי כישרון תמיד היה לו, אבל בשלב הזה בעונה שעברה הוא היה על תקן השחקן הכי סביר שיעזוב אותנו בקיץ (ע"ע מגיב בשם "נמאס מנאני").

אלא שפחות או יותר אז הוא הפך לנכס. חזר מפציעה והפך לבונקר ההתקפי הכי גדול בהרכב העונה. השיפור שלו, בעיני לפחות, משמעותי כמו השיפור של כריסטיאנו רונאלדו בין 2006 ל-2007. מוירטואוז ופוטנציאל גדול לשחקן שמממש את עצמו לחלוטין. האם הוא יכול להיות טוב יותר? סביר להניח. האם הייתי חותם על התפוקה העכשווית שלו לחמש השנים הקרובות? כמו כלום.

אביעד 20 במרץ 2011

עידן, אני רוצה להוסיף משהו על טיעוני "בעד נאני" של רונן וייספר. הדריבלים שלו. אם נאני היה משחק כמו ואלנסיה, אז מס' השערים שהוא היה מבשל היה יורד משמעותית. מספר השערים של היונייטד גם היה היה יורד. באמצעות הדריבלים שלו, נאני הופך את היונייטד לפחות צפויה. המגן ששומר עליו וגם הבלם במרכז הרחבה לא יודעים מה יבוא עכשיו. האם נאני מגביה לרחבה ואז לסגור את מי שברחבה? האם הוא יגביה ברגל ימין או בשמאל (כלומר האם הכדור יסתובב פנימה או החוצה?) ואולי הוא בכלל יטעה את המגן ויחתוך למרכז לרגל השניה בשביל לבעוט (ואז הבלם צריל לצאת בזמן לכיוונו בשביל לחסום את הבעיטה)?
כשואלנסיה באגף ימין, ההגנה יודעת מה הולך לקרות, או מסירה למרכז או אחורה. אצל נאני, הם פשוט לא יודעים. וזה חתיכת נכס.
אתמול למשל היה מהלך בו הוא הטעה את המגן שחשב שהוא הולך לקו, הטעה את השחקן שבא לעזור (שחשב שהוא יבעט) ובמקום לבעוט, שחרר מסירת עומק לרוני ברחבה ורץ מאחוריו. אם רוני היה קורא את הריצה של נאני נכון הוא משאיר לו עקב ובעיטה מ-8 מ' מאמצע הרחבה. אבל רוני ניסה מסירה בנגיעה לברבאטוב שנהדפה. אף אחד לא יבוא בטענות על רוני בעניין, אבל נאני עשה עוד מהלך נפלא שעליו לא קיבל קרדיט.

עידן ש. 20 במרץ 2011

אני מבין מה אתה אומר, ואני מסכים איתך. הדריבל של נאני הוא באמת נכס. כל היכולות שלו. אבל זה לא אומר שלתת לו לכדרר שעות זה טוב לקבוצה. אתמול למשל, ב20 דקות האחרונות כשבולטון תקפו, הוצאנו המון התקפות מתפרצות. ונאני הוציא את רובן בכך שכדרר כל הדרך מהרחבה שלנו לרחבת בולטון. וככה הוא תקע לנו את המשחק – ניסה בכוח לכדרר באיזור צפוף(ובד"כ הכדור סתם יצא לחוץ – בעיקר כשרוני עשה זאת), במקום לערב את גיגס (שהמסירות שלו היו חסרות אתמול!), לרווח את המשחק לולנסיה, לנצל תנועה של רוני לאמצע. ברבאטוב בכלל לא היה מעורב במשחק – וזאת משום שכל פעם שעשה תנועה לעומק כדי לשבור את קו הנבדל, נאני לא ראה את התנועה ולא מסר(וברבאטוב כמה אופייני לו נותר בנבדל). הוא גם היה מאוד צפוי – דווקא ברבאטוב ורוני היו פנויים מאוד, כי ההגנה של בולטון התרכזה בנאני – והוא יכול היה לנצל זאת. זכורה לי במיוחד התקפה עוד לפני השער, בדיוק לפני שספורט 1 העבירו את המשחק לארסנל, את נאני פורץ באגף ימין וכשמגיע מטרים ספורים מהרחבה, פאביו וברבאטוב עושים תנועה מצויינת לעומק – ואפשר להעביר להם מסירת עומק שהיא מסירה לגול. במקום זאת הוא ברח לאגף וניסה בכוח לעבור את המגן שלו, וכמובן שאיבד את הכדור.

בגלל זה אני אומר שאני מעדיף את הגרסא הקודמת של נאני. לפני שפיתח את האגו, ועוד היה עושה דברים פשוטים. למשל היה מכדרר ועושה הטעיות רק כשהוא בעמדה של הרמה, ולא לאורך כל המגרש כל הזמן.כשלא היה נכנס לאמצע הרבה, או שכן ומעדיף למסור, כי עד עכשיו, מלבד המשחקים מול סטוק ובירמינגהאם לא זכור לי משחק בו יצא משהו טוב מזה שנאני חתך מהאגף לאמצע, והוא עושה את זה כ20 פעמים במשחק!

נאני עושה דברים מדהימים בכל משחק, אבל ב99% מהפעמים הוא לא מתרגם אותם לשערים(בד"כ בעיטות לשמיים). דווקא הדברים הפשוטים שהוא עושה, כמו להרים כדור פשוט מהאגף, או לעשות הטעיה (אפילו לא לעבור אותו – רק הטעייה) בעת ההרמה, זה הדבר הכ"כ חשוב לנו אצלו. למשל כמו במשחק מול ארסנל, סיטי בשער של רוני וטוטנהאם – הרמות פשוטות בלי להתחכם. דווקא מול סיטי, עם כמה שעשה דברים מדהימים מחצית הראשונה ופרפר את זאבלטה כמה וכמה פעמים – בסופו של דבר השער בכלל הגיע מכדור שוער של ואן דר סאר, והשער השני ממהלך קבוצתי שבו נאני השתתף עם נגיעה אחת! והנגיעה הזו עשתה יותר מכל הדריבלים במחצית הראשונה. וזה בדיוק הדרך בה אנחנו צריכים לשחק – המהלכים הקבוצתיים, ולא הדריבלים הבלתי פוסקים(גם אם הצליחו) ואינספור הבעיטות של נאני של המחצית הראשונה בדרבי.

דורפן 20 במרץ 2011

טוב- תקציר מץ' אוף דה דיי לא תומך בדברים שלך. לפחות פעמיים הוא פתח לרוני את המשחק. הוא אחראי לדעתי ליותר מחצי מהשערים של ברבטוב – ותתפלא – לפני שנאני התחיל להיות טוב גם ברבטוב לא היה טוב. כשאז שיחקו לצידו שחקנים לא אגואיסטים שרק חיפשו למסור ולמסור. לפרקים הכדורגל התעלה אז לרמה של ארסנל.

נאני לא פיתח שום אגו. הוא מבצע הוראות. המספר – נכשל ב 99% מהפעולות – הוא מופרך. שחקן שמסוגל מול הגנה מסודרת להוציא בעיטה חזקה למסגרת צריך לנסות כל הזמן. כמו במקרה רונאלדו, פרגוסון מבין ששחקן שנכשל בשלושת רבעי מהפעולות שלו, אבל הפעולות בהן הוא הוא מצליח אינן מסירת רוחב אלא בישול או גול, הוא שחקן שצריך לקבל כל הזמן את הכדור. נאני מבקיע פעם בעשר בעיטות, שזה קרוב לרונאלדו בנכוי הפנדלים.

החשיבות של לחתוך לאמצע לא נמדדת בכמה פעמים ספרת שזה נגמר בגול. אם לא תחתוך לאמצע לא תהיה שום בעיה לסגור אותך באגף.

עידן ש. 21 במרץ 2011

כשנאני חותך לאמצע ובועט דרדלה לידי השוער או בעיטה לשמיים בדקה ה90, אני לא חושב שמה שעובר לו או לפרגוסון בראש זה שזה טוב כי הוא יהיה פחות צפוי בהתקפה הבאה.

חוץ מזה באותה מידה שיהיה פחות צפוי למגן אם ירים או יחתוך, כך אם נאני יבחר שלא להיכנס הרבה – זה שזה יהיה צפוי מבחינת המגן שירים לא משנה. היחסרון הופך ליתרון, כי אז נאני יוכל להפתיע את המגן ולחתוך לאמצע בקלות רבה יותר, ובכך להגיע למצב בעיטה נוח יותר. הרי נאני יודע לחתוך לאמצע – ואם המגן מצפה שלא יחתוך לאמצע זה עובד לטובתו. אצל ולנסיה זה לא ככה- כי מולנסיה מצפים שלא יחתוך לאמצע, אבל הוא גם לא יכול לנצל זאת כי הוא לא יודע לחתוך.

אביעד 20 במרץ 2011

ראשית, כמעט כל השערים של נאני מקורם בכך שהוא חותך מהאגף לאמצע, אז יש עוד דוגמאות לכך שזה עבד מלבד סטוק וברמינגהאם.
שנית, אני לא באמת מכיר שחקן שמנפק פעולה ששווה גול ב 2-3 דריבלים במשחק. גם לא רונאלדו ומסי (ותכל'ס, אם התלונה היא שנאני הוא לא רונאלדו או מסי אז דיינו).
מה שאתה מציע זה לתת לו לעשות דריבלים רק מס' מוגבל של פעמים במשחק ובשאר הפעמים שפשוט יגביה לרחבה. ברגע זה איבדת את לואיס נאני והערך המוסף שלו. הרי גם ההרמות הפשוטות שאתה מבקש ממנו, מתאפשרות רק בגלל שהמגן שמולו לא יודע מה יבוא ולא יכול לסגור את כל האופציות, אז נאני יכול להרים לאמצע. כשהמגן מכסה את ההרמה, אז נאני חותך לאמצע. אתה גם נוטה לשכוח שהרבה מאוד מההגבהות שלו לא מוצאות כתובת ברחבה, לא בגלל שהן לא טובות (אם כי לפעמים הן באמת נוראיות) אלא כי הבלם סוגר טוב או כי אין אנשים ברחבה. כמות ההגבהות הללו (ב-%) היא לפחות כמו % הדריבלים שלא מסתיימים בכלום. בין דריבל שבסופו בעיטה לבין הגבהה, בהנחה ששניהם נכשלים 80% מהפעמים, עדיף הדריבל בגלל שב-20% מהפעמים זה גול לעומת ההרמה שב 20% מהפעמים היא מצב לגול.
בסופו של דבר, אני מניח שהבעיה העיקרית היא שאני עדיין לא מצליח להבין את הדרישה שלך מנאני. אתה רוצה שהוא יהיה כמו ולנסיה? בסדר. אני אוהב את ולנסיה. העניין הוא שלולנסיה יש תקרה ולנאני לא ממש (או לכל הפחות, התקרה שלו גבוהה בהרבה). חלק מהמחיר שאתה משלם על הקסם ששחקנים יצירתיים מסוגלים לנפק הוא הטעויות שמתלוות לכך. הדריבלים המיותרים, הבעיטות לשמיים, זו כל החבילה. אם אתה רוצה שנאני יהיה שחקן אגף אורתודוכסי אז סבבה, רק תהיה מודע למחיר שאתה משלם. באותה מידה אתה יכול להגיד לוויין רוני שאתה רוצה שהוא יישאר תמיד בטווח 30 מ' מהשער, בלי לרדת אחורה או לסטות לצדדים. אז תרוויח סקורר ששווה לפחות 20-25 גולים בעונה ותאבד את וויין רוני בדרך.

יוסי מזרחי 20 במרץ 2011

אנחנו בשלב הצרות הטובות.

עידן ש. 21 במרץ 2011

אביעד, אתה רק מחזק את הטענה הראשונית שלי. אין בפועל הבדל משמעותי מבחינת תפוקת השערים בין אם נאני יחדור לאמצע ויבעט, או ירים. ההבדל שאני מדבר עליו, זה שהדריבלים מפריעים ליונייטד לפתח משחק. למשל כמו מול סיטי במחצית הראשונה – שחקן אחד עשה הכל בהתקפה, אבל ייתכן והיינו יוצרים מצבים יפים מאוד עם קצת מסירות ומשחק קבוצתי, כמו במהלך שהוביל למספרת של רוני. כשנאני משתלט על המשחק אין הנעת כדור בכלל. תנועה של שחקנים אחרים, אולי פחות טובים מבחינה טכנית, אבל תנועה שיכולה להוביל למצב הבקעה מצויין, לא מנוצלת. ההתקפה בסופו של דבר נגמרת בבעיטה של נאני – וזה או שער או סיום ההתקפה(בהרמה מורחקת ניתן אפילו לזכות בחזרה ולשמור כל הלחץ). שאר השחקנים לא באים לידי ביטוי. אני חושב שעדיף לנהל 10 התקפות ארוכות במשחק שיובילו בכל פעם למצב הבקעה מצויין, מאשר לנהל 20 התקפות קצרות שמסתיימות במצב הבקעה סביר(למשל בעיטה על סף הרחבה).

בנוסף, בדרך הזו כל השחקנים מעורבים אקטיבית במשחק – כאשר הם יודעים שיקבלו את הכדור, יעשו יותר תנועה. זה נותן לשחקנים מומנטום ומכניס אותם למשחק. ומבלבל את היריב – כי במקום להתרכז רק בשחקן אחד שמכדרר כל הדרך מהרחבה שלו לרחבת היריב, הם צריכים לרדוף אחרי הכדור כשזה יועבר משחקן לשחקן, והמסירות ירווחו את המגרש. גיגס למשל היה חסר לי מאוד במחצית השנייה מול בולטון. ולהשתלטות של נאני על המשחק יש חלק גדול מההיעלמות שלו – ובדיעבד לא בטוח שזו הייתה דרך המשחק הטובה יותר.

אביעד 21 במרץ 2011

אני חושב שיש לך כמה הנחות יסוד בעייתיות.
1. אם נאני יתחיל להרים יותר ולחתוך לאמצע פחות, תפוקת השערים תרד. כי במקום 20% סיכוי שהבעיטה שלו תיכנס יהיה 20% סיכוי שמישהו ינגח (ואז תחשב מה הסיכוי שהנגיחה תיכנס). בעיטה לשער זה מצב יותר מסוכן מהגבהה.
2. אתה מניח שהדריבלים הללו מפריעים "לפתח משחק" בעוד שלמעשה הם מאפשרים לפתח משחק כי הם מכווצים את ההגנה לכיוון נאני וומותירים חורים.
3. אתה יוצא מנקודת הנחה שנאני בועט לשער 20-30 פעמים במשחק בעוד שהמספר האמיתי הוא רחוק מכך. במשחק מול בולטון נרשמו בסה"כ 14 בעיטות של היונייטד לשער, מתוכן נאני בעט 3-4. רוני בעט יותר. אז מה שאנחנו באמת מדברים עליו זה ממוצע של 5 התקפות במשחק בהן נאני בועט לשער. זו באמת הבעיה ביונייטד? שב-5 מההתקפות נאני בועט לשער אחרי דריבל?
4. ההנחה שלך היא שבהרמה מורחקת "ניתן לזכות בכדור חזרה". ומה לגבי בעיטה שנהדפת? דוגמא חיה ראינו בשבת.
5. לטעון ששאר השחקנים של היונייטד לא יעשו תנועה כשהכדור אצל נאני כי הם יודעים שהוא לא ימסור זה קצת בעייתי כשמכניסים למשוואה את העובדה שנאני הוא מלך הבישולים של הליגה.
6. אתה טוען שהמשחק החלש של גיגס, כקשר מרכזי, הוא בגלל נאני? מילא אם גיגס היה משחק בשמאל, אבל ראיין היה באמצע וניהל את המשחק. הדרך היחידה בה גיגס יכול "להיעלם" בגלל נאני היא אם הפורטוגלי בא להגנה לקבל כדור ואז במשך 90 דקות מנסה לרוץ לבד בדריבל מההגנה להתקפה. ממש לא זכור לי שזה מה שקרה. לא זכור לי שנאני הפריע לרוני לגעת בכדור, לא זכור לי שנאני מנע מקאריק להיות מעורב או מולנסיה. אז כנראה שההיעלמות גיגס קשדורה יותר בגיגס.

עידן ש. 21 במרץ 2011

אבל אתה שם את הדגש על הדברים הלא רלוונטיים. עזוב שנייה את עניין ההרמות מול בעיטות לשער בצד כי לא לזה כיוונתי (מה גם שאם נאני בועט 5 בעיטות בכל משחק. ושיחק העונה 30 משחקים – זה 150 בעיטות – ו10 שערים מתוך 150 זה פחות מ20%).

גיגס נעלם כי לא שותף. כמו גם ברבאטוב ופאביו. אף אחד לא מסר להם כי הכדור כל הזמן נתקע אצל נאני. מילא אם נאני היה ביום טוב ומפרפר בקלות את כל ההגנה. הרבה מהדריבלים שעשה בדרך מהרחבה שלנו לרחבת היריב נגמרו בכדור חוץ.

דורפן 21 במרץ 2011

ועל כך נאמר – מייקל ג'ורדן הפסיד לשיקגו יותר משחקים בטעויות של השניות האחרונות מכל שחקן אחר.

אביעד 21 במרץ 2011

20% הוא מס' שרירותי. בוא נגדיר את זה ככה: נאני בועט לשער 5 פעמים במשחק. הוא מגביה/מוסר כדורי רוחב לרחבה למעלה מ-10 פעמים במשחק ויש לו רק 4 בישולים יותר משערים. כלומר, יש יותר סיכוי שבעיטה שלו תיגמר ברשת מאשר הגבהה שלו תיגמר בשער. ובכ"ז מה שאתה דורש ממנו זה להגביה יותר ולבעוט פחות.
ואני שואל – אתה טוען שהקשר המרכזי, זה שבד"כ ביונייטד הוא זה שאמור לבוא ולקבל כדורים מההגנה, נעלם מהמשחק בגלל שהקשר השמאלי לא מסר לו מספיק. לא שקלת שזה קשור לעבודה שגיגס פשוט לא היה טוב?
תסתכל על זה ככה: בשנה שעברה מנצ'סטר יונייטד שיחקה ברוב שלבי העונה עם 2 קשרי אגף מסורתיים – ולנסיה וגיגס. הבקענו אז פחות מאשר השנה וגם זה הרבה תודות לעונת שיא של וויין רוני.
עם כל התלונות שלך לנאני, היכולת שלו היא הסיבה המרכזית שההיעדרות של ולנסיה וההיחלשות של רוני כמעט ולא הורגשו.

Comments closed