אסון הילסבורו

הייתי בצבא בזמן אסון הילסבורו וכשסיפרו על זה ברדיו אמרו שזה קרה כתוצאה מהתפרעות אוהדים – ובאופן כללי האמנתי בכך. לא בגלל איזשהי דיעה על אוהדי ליברפול או נוטינגהם באופן ספציפי אלא בגלל שזו הייתה רוח הדברים של התקופה. שכדורגל אנגלי הוא משחק אכול בחוליגניות. ובחסות הפחד מהחוליגנים אפשר היה למכור בקלות כל שקר.

היום כמובן לא הייתי מאמין בכך כל כך בקלות, כי אני יודע קצת יותר על חוליגנים. יום כמו חצי גמר הגביע או גמר הגביע הוא בערך האפשרות האחרונה שתראו אפילו טיפה אלימות בין אוהדי קבוצות אנגליות. זה יום חגיגי במיוחד בו קהילות שלמות עולות לאוטובוסים, משפחות שלמות עם סבתות, ונוסעות למשחק. חוליגניזם ייתכן הרבה יותר בין קבוצות קטנות של אוהדים במשחקי חוץ באירופה או מחוץ לאיצטדיון בין קבוצות אוהדים עויינות במיוחד. אבל אז האמנתי לסיפור כפי שדיווחה המשטרה לתקשורת הבריטית.

היה עוד משהו עצוב ביחס של העולם מבחוץ להילסבורו, וגם לאסון הייזל שקדם לו. ציינתי את זה לפני כשנה, כשמלאו 50 שנה לתאונת המטוס של מנצ'סטר יונייטד. במינכן מתו כדורגלנים צעירים שהיו ידועים לציבור. ולכן האסון עורר סימפטיה עצומה. בהילסבורו, וגם בהייזל, מתו אלמונים. באופן טבעי אנשים גסי לב יותר כשמדובר בסטטיסטיקות ומיד רצים להסביר למה זה קרה ומי אשם וכיוצא באלו. וכמובן שיש להם פתרונות.

כמובן שזה לא כל כך משנה איך הבין את העובדות אוהד כדורגל בתחילת שנות העשרים שלו בארץ רחוקה. העובדות גם התבררו עם השנים. אלא שהשקר של הילסבורו התקבע ברמות אחרות. במנטרה כאילו האסון הביא בעקיפין תועלת לכדורגל האנגלי. כי הוא הביא למודרניזציה של האיצטדיונים, ובעקבותיהם קהל של משפחות ומעמד בינוני, ובעקבותיהם יותר כסף, ובעקבותיהם העוצמה של הכדורגל האנגלי.

יש בניתוח הזה משהו. אסון הילסבורו תרם לתהליכים. אבל בסופו של דבר גם אם חלק קטן מהתהליך (שיפור איצטדיונים) היה רצוי, אז השינוי הדמוגרפי ביציעי האיצטדיונים הוא רק נזק נוסף כתוצאה מהאסון. כמובן שלא משמעותי כמו מותם של אנשים, אבל נזק תרבותי. הפיכת המשחק האנגלי למפלצת כלכלית שחיסלה את אחוות הוורקינג קלאס שהייתה חלק כל כך מרכזי ממנו. והפכה אותו לדבר הרבה פחות נעים. עם היררכיה הרבה יותר ברורה בין קבוצות ועליה ברמת השנאה בין קבוצות.

אולי הסמל לכך הוא סיפור קני דלגליש שהפך עם השנים לאיש המזוהה ביותר עם האסון. למי שהאסון הזה שבר אותו לאחר שביקר בבתי כל 96 הנספים. היום הצעד הזה של דלגליש, שכנראה הותיר בו צלקת נפשית, נתפש כאצילות יוצאת דופן. בכדורגל האנגלי שדלגליש היה חלק ממנו זה היה נתפש כמשהו טבעי לחלוטין.

על כדורים שלא/כן/לא/כן עברו את קו השער
עלילות קיקו מאקדה. סוכן מיוחד 41 (המשימה בפורטוגל)

No Comments

גלן 14 באפריל 2009

רונן אתה משכתב. הכדורגל האנגלי היה אכול חוליגניות ומה זאת אומרת ברחובות? אני ראיתי את הצבא האדום ב 78 (משחק ליגה נגד ארסנל) והפחד היה גדול מאד. אתה שוכח את שעור האבטלה שעד לפני חודשיים שכחנו שהוא בכלל אפשרי.

ולכן הילסבורו והייזל הם החלק הקטן במיגור החוליגניות כמו גם הצדדים הטובים מאד שאהבתי בכדורגל האנגלי.
אשה אחת בשם מרגרט תאצ'ר ושני מחליפיה (מייגור ובלייר) הם הדלק האמיתי שהחליף את כל זה.

גלן 14 באפריל 2009

וכן- הפחד מהחוליגניות (של היובנטינים למשל) היה מרכיב קריטי לפחות בהייזל. נראה לך שהם זזו כמו שהם זזו כי הם זכרו את האוהדים האנגלים כנופת צופים?

רונן דורפן 14 באפריל 2009

גלן – הייזל קרה בגלל חוליגנים (לא שזה מנקה את הרשויות) אבל הילסבורו לא.

אמיר 14 באפריל 2009

לגביי דלגליש הריי שמעבר לכך שהכול היה כמובן כל כך מוחשי גם ילדיו היו באותו היום בין יושביי
האיצטדיון.

רונן דורפן 14 באפריל 2009

גלן – יותר מכך, גם העובדה שהייתה בעיית חוליגנים קשה בכדורגל האנגלי באותם ימים הייתה כשלון של הרשויות להגן על האוהדים מפני אלימות, שנבע כמובן מחוסר אכפתיות.

בני תבורי 14 באפריל 2009

רונן,
תודה על האיזכור.

אילן 14 באפריל 2009

הי רונן, התהליך שעבר הכדורגל האנגלי, והניתוק שלו ממעמד העובדים (עבודת כפים) היה קורה גם בלי האסון, אנגליה ברובה הפכה תאבת בצע וקפיטליסטית האנגלים עושים את זה יותר בסטייל מהאמריקאים, וגם האנגלית שלהם טובה יותר אבל הכסף הגדול והמשחית היה מגיע גם כך

עומרי 14 באפריל 2009

אתה סבור שרמת השנאה בין הקבוצות בעליה?
ההגיון דווקא אומר שהיא תהיה בירידה.
כשכסף גדול מעורב והקבוצות הן בסופו של דבר שותפות לעסק שנקרא פריימר ליג השנאה אמורה לרדת. האם הנובורישים שמשלמים סכומי-עתק בשביל לראות את ארסנל בתנאי 5 כוכבים באשברטון גרוב באמת שונאים את טוטנהאם? או שרק סיפרו להם שפעם הייתה כאן שנאה?

אני בכלל סבור ששנאה בספורט היא דבר נפלא כל עוד היא לא גולשת לאלימות. אחת החוויות העוצמתיות שעברתי היא הדרבי של בואנוס-איירס ב2006', למרות שרמת המשחק הייתה לא רחוקה מהליגה הישראלית.

רונן דורפן 14 באפריל 2009

אילן – אין שאלה. חבל שהכדורגל לא נשאר איזשהו תזכורת לאנגליה אחרת. חבל שהמושג מידל-קלאס בהקשר כדורגל הוא כבר לא באמת איזה מעמד אמצע. משפחה שיכולה לקחת ילדים לכדורגל היא פשוט משפחה מבוססת.

Glen 14 באפריל 2009

Ilan- I disagree about one thing. The style. England has worse regulation even compared with the USA and as I mentioned once the debt per house now for mortgage is bigger than the income in rates that America did not dare.

As to Sport- no style at all. I don’t even talk about cases like Grant being a coach as a non-style. Just simple things like United forced to play after 2 days.

בני תבורי 14 באפריל 2009

רונן,
הדברים הבאים אינם הערה לך ולאחרים, אלא גישה שלי לנושא מקדמה דנא.
השימוש במילה שנאה בכל הנוגע ליריבות בספורט מיותר לא רק "כי זה לא יפה", אלא גם כי הוא לא באמת קיים. רוצה לומר, שנאה בין מועדונים מוגדרת כך בעיקר מחמת העצלות לחפש הגדרות רחבות ומדויקות יותר לתיאור שלל הרגשות לגבי המועדון "האחר" ותו לא.
מתוך מגוון של אלפי הגדרות וניסוחים שנכתבו על מנת לתאר ולהבהיר את המונח "שנאה", אני ממליץ על זה של שפינוזה: "אנו שונאים את מה שאנו חושבים שגורם לנו להרגיש עצב". דוגמא וגילוי נאות: אני "מקנא" ביונייטד על השגיה בשנים האחרונות, "כואב לי" הצוואר מלהסתכל במעלה הטבלה ולראות את ישבנה הורוד, אני "מתעב" את הזחיחות הצוהלת ואת "אלוהים לאליפות בחרתנו" האופיינית של כך לחלק מאוהדיה, אני "מתוסכל" מהמרדף אחריה, "מעצבן" אותי שדווקא אצלה שיחקו ומשחקים כאלה שהיו צריכים לשחק בליברפול אילו באמת היו מבינים מה טוב ונכון…וכן, אני "מייחל להפסדים" שלה בכל משחק בכל מסגרת (למעט משחק אחד זניח ומיותר ב – 26 מאי 1999, בו תוצאה ההפוכה היתה יכולה לגרום לי לעצב רב עוד יותר).
כל אלה ביחד שווים שנאה? אלה רגשות המולידים שנאה? אחד או יותר מרגשות אלה באמת גורמים לי לרצות בפגיעה אנושה במישהו או במשהו? רבאכ, על מה אנחנו מדברים? לא נסחפנו?
שנאה הולידה שואה ורצח עם. שנאה הביאה מוות ושכול. שנאה גרמה ליחידים ועמים לאבד צלם אנוש. זה באמת המונח הנכון להשתמש בו כדי להגדיר תחושות של אוהדי ספורט שכולה רוצים שהשניה תפסיד? כשהתנהגות אוהדים חרגה מגבולות כללי התנהגות אנושית זה קרה משנאה? נראה לי שיש כאן זילות של המונח ומן הראוי להשתמש בו במשורה ורק במקרים מתאימים.

Red Camel 14 באפריל 2009

בני- ונאמר אמן…

רועי פ 14 באפריל 2009

שני דברים:

1. אתם מזכירים לי דברים מעניינים שפעם רוי קין סיפר.
כשהוא הגיע לראשונה לאולד טראפורד, את הריח של ה"פיש'נ'צ'יפס" מהמגרש ניתן היה להריח למרחוק. לקראת סוף הקריירה הוא היה מגיע למגרש ורואה בגדים מחנויות שאם הוא היה בא עם 1000 פאונד, הוא לא היה חוזר עם עודף.

2. בני תבורי – מסכים עם הגמל האדום.

גיל מזימבבואה 14 באפריל 2009

בני אני מסכים איתך בכל מילה (אני חושב שהקיבוץ שלך הפסיד מזכיר טוב).
אני לא זוכר מי אמר פעם שהשינאה זה מושג אנטרופולוגי ואם הוא קיים בבני האדם אזי הם צריכים להיבדק ע"י רופא…ולא רופא בני אדם.

michaly 14 באפריל 2009

המלצות צפייה באותו עניין, הפרק המופתי ההוא של "המפצח (מדובר באפיזודה הרביעית):
http://www.youtube.com/view_play_list?p=BD69F57DB6653E42&page=2

אגב, יום השנה העשרים הוא מחר.

עומרי 14 באפריל 2009

מי שלא ראה את סדרת הפרקים של המפצח עם רוברט קרלייל ומאחל את זה לעצמו בבוא הזמן רצוי שלא יקלקל ויראה עכשיו..

יואב 14 באפריל 2009

אני מקנא במי שלא ראה את המפצח.אני תמיד נתקע שוב ושוב בשידורים החוזרים.הכל מופתי שם אבל הפרק שמיכלי מציינת-הוא סוג של יהלום בכתר.
בני,נהדר.
מסכים עם העצלנות ומוסיף שלקבוצות "השנואות" שלנו, יש בדרך כלל מרכיבים שקצת מושכים אותנו אליה. אני ממש מקנא באוהדי מכבי שלא שונאים את הפועל ואף אדישים אליה.(ויש לא מעט כאלה שאני מכיר).יש כאלה שיגדירו את זה כמכביסט אמיתי שעסוק רק בעצמו(תומר, הנה עוד הגדרה למילון(: )
אני ממש לא אוהב את אוהדי "אלוהים לאליפות בחרתנו"ולא מאמין בזה בכלל.
בני, למה רצית שיונייטד תיקח את הגמר? חוסר האהבה לבאיירן, גדול יותר?

בני תבורי 14 באפריל 2009

יואב,
הנה לך פאן באישיותי שלא נהיר גם לי:
אני יליד הארץ, הורי ילידי הארץ. הסבים שלי, משני הצדדים, הגיעו לארץ במסגרת עליה שלישית וראו קלגסים נאצים רק בסרטים. לא הסתובבו אצלנו במשפחה דודות ודודים עם מספרים חקוקים על הזרוע ואף פעם לא רצו אחרי שאגמור את כל מה שבצלחת. יחד עם זאת, אחד מזכרונות הילדות החזקים שלי הוא הריצה הביתה חזרה מבית הספר, כתה ב', כדי להצמד לרדיו ולשמוע live את שידורי העדויות ממשפט אייכמן. יכולתי אז לצטט בעל פה את כל עדותו של ק. צטניק למשל. ביקרתי בגרמניה אחרי השחרור, נהניתי מאוד. אני מת על הנקניקיות שלהם, הסתובבתי באירופה בפולקסווגן, צפיתי בהתלהבות בסרטי פורנו גרמנים ואני חושב ש Arch Enemy הם להקה מצויינת ואנג'לה גוסוו היא זמרת אדירה וכוסית על. למרות כל אלה, אני לא יכול לראות גרמנים מאושרים. יש לך הסבר בשבילי?

בני תבורי 14 באפריל 2009

…וחוץ מזה, יואב, הסיום של אותו משחק היה עשוי מהחומר ממנו עושים חלומות.

פחד ותיעוב 14 באפריל 2009

ראיתי דוקומנטרי על כל מיני מפלגות ימניות קיצוניות בבריטניה, שעוררו בכוונה מהומות, הרבה לפני החוליגנים, והיו אחראיות חלקית להקמת קבוצות של אוהדי ספורט המורכבות מפושעים ושלל אנשים עם בעיות התנהגות.
כל זה קרה לא הרבה אחרי מלחמת העולם השניה, בתקופה שבריטניה תיעבה כל דבר הקשור לרייך, וקבוצות אלה קידמו לכאורה חזרים לערכים עממיים, נציונאלים סוציאליסטיים, אבל בלי להשתמש במילים הללו, אלא יותר כמו להגיד "לאומניים חברתיים".

גיל 14 באפריל 2009

נראה לי שליברפול צ'לסי מחזירים לנו על כל המשחקים המשמימים שלהם של השנים האחרונות. בכלל השנה, ליגת האלופות טובה מאוד עם הרבה גולים ומתח.

סופרפלי 14 באפריל 2009

גיל, אמרת ולא ידעת מה אמרת…

גיל 14 באפריל 2009

אכן :) תוצאה טובה גם למנצ'סטר מחר.

סופרפלי 14 באפריל 2009

אני לא יודע אם חילוף היאוש של טורס חיסל את הסיכויים של ליברפול או דווקא נתן פתח לשינוי, משחק נהדר, בכל מקרה.

תומר 14 באפריל 2009

ואוו, אחד המשוגעים….

יואב 14 באפריל 2009

בני,
זה קיים גם אצלי למרות שגם למשפחתי אין שום קשר ישיר לשואה.
אולי זה תוצר של מערכת החינוך או חינוך מהבית?
אבי לא יכול לראות סרטים שעוסקים בנושא בכלל. זה מכעיס אותו מידי.
הייתי באותו משחק ויש לי בלאקאאוט רציני מדקות הסיום.לא יכול להגיע לאותה נקודה בזמן כאשר טדי נוגח ו…(וישבתי ממש על פינת הקרן ההיא).
אם הייתי אוהד ליברפול, הייתי מרים את הראש בגאווה.הם לא הפסיקו להאמין.אני צופה הזדקנות מהירה שלי תוך כדי קרב האליפות הזה…

יוסי מזרחי 15 באפריל 2009

בני ידידי.
אני קונה ומאמץ כל מילה מדבריך.
כאוהד קבוצה מוכרת מירושלים,שחלק לא קטן מאוהדיה ,תרמו ותורמים לבושתי, לשנאה והקצנה,אני מכיר את המצע לגידול עשבים שוטים אלה (הם כבר בגודל של מדשאה ,אך על רקע גודלו של פארק האוהדים של בית"ר ,הם אחרי הכל חלק קטן מהכלל).
אנחנו בני אותה שכבת גיל, ואני עוד זוכר את היחס לו זכינו "הרוויזיוניסטים" ואנשי בית"ר ,אז בשנות השישים.
אבל זה עבר,בטל זמנו. בעולם של היום,אין מקום לשינאה כזו, אך יש ויש,מקום ליריבות יצירתית.
אני לא מאמין,אבל אתמול, קיוויתי בחלקים רבים של המשחק, שליברפול תנצח,ולו כהערכה לרוח שיש בה.(איזה דברי כפירה, אני חייב לרוץ לטבול בים המלח….).
אם זה ינחם במקצת, אזי רשום לפניך, שקבוצה אחרת הלובשת אדום, תעשה את העבודה, למרות איך שהיא ניראת בזמן האחרון….

חג שמח.

בני תבורי 15 באפריל 2009

יוסי מזרחי,
אחת הלקויות של החברה בישראל היא חוסר הסבלנות והסובלנות לגישות אחרות, ואני חושב שחלקה של תנועת העבודה ומסגרותיה הפוליטיות בהחלט רב בכך. את הפירות הבאושים אנחנו אוכלים עד היום. הרגישות החברתית/פוליטית מטולטלת באורח די קבוע ומנוצלת לצרכי גזירת קופונים, בעיקר פוליטים.
חבל, אבל זה מה יש, ולעניות דעתי הפתרון נעוץ בחינוך, בחינוך ובחינוך. מעציב שאף ממשלה, משמאל ומימין, המלהגת כל כך יפה על חשיבות החינוך לעתיד החברה, שוכחת את משנתה מיד עם סגירת הקלפיות. כל אלה מנציחים חוסר סבלנות וסובלנות והתוצאות נראות בכל מקום. אני משקיע מאמצים במקום בו אני נמצא ויכול להשפיע, ולא מפסיק לחלום.
אני כמובן מאוכזב מהתוצאה של אתמול, אבל חושב שליברפול נמצאת בתנופה רצינית והתחלה של תקופה חדשה שתישא פרי אולי השנה, אולי בשנה הבאה.
נצחון של יונייטד היום "עלול" להחזיר אותה לדרך המלך ולפגוע בנסיון שלנו לקחת תואר כבר השנה. מצד שני, אני לא מאמין בקיצורי דרך. האליפות שלנו צריכה לבוא כשאנחנו מובילים ולא כשאנחנו זקוקים למעידות של אחרים. מקווה למשחק רב שערים ומרתק כמו זה של אתמול.

יוסי מזרחי 15 באפריל 2009

דברי אלוהים חיים.

קורא 15 באפריל 2009

גם אני מתגעגע לכדורגל שהיה בתקופה ההיא, אבל השינוי לא קרה רק באנגליה אלא גם בספרד ובאיטליה, והוא תוצאה של השינוי בעולם כולו. תסתכל על כמות הישראלים שנוסעים עכשיו למשחקים באירופה לעומת מה שהיה לפני עשרים שנה. כמו שאמרת, הזרים האלה מוכנים לשלם 250 דולר על כרטיס כי בשבילם זה הוצאה חד פעמית, וזה מה ששינה את המשחק, לא האסון.

רונן דורפן 15 באפריל 2009

קורא – אבל אחת הסיבות שישראלים, סרבים או פורטוגזים נוסעים בכמויות כאלו למשחקים במנצ'סטר היא שבגלל הכסף כוכבי המדינות הללו משחקים כיום כולם באנגליה. להבדיל מבימי סקולארץ', יוזביו או מלמיליאן.

סופרפלי – נדמה לי שההחלפה של טורס גרמה לצ'לסי לחשוב לכמה שניות "הנה הם נשברו. הם הוציאו אותו שינוח לליגה" ולפני שהם הבינו מה קורה הם חטפו שני שערים.

פחד ותיעוב – החוליגניזם שקיים באנגליה כיום באמת קשור הרבה יותר בקיצוניות פוליטית מאשר עוני. העניים פשוט סולקו. חלקם הגדול מהאוכלוסיות החדשות – הודים, קאריבים – שלא נראים באיצטדיונים.

Comments closed