רוס בראון

כבר כתבתי בעבר שאינני מהמתלהבים הגדולים מהפורמולה-1. אבל מה שקורה בשבועות האחרונים לא משאיר אותי אדיש. קבוצת רוס בראון (כותבים את זה כך בעברית – למרות שזה brawn ולא brown) ניצחה בשלושה מארבעת המרוצים של העונה. הניצחונות הושגו על ידי ג'נסון באטון, בעוד הנהג השני של הקבוצה, רובנס בריקלו, במקום השני בטבלת הנהגים.

למי שלא זוכר את הסיפור: ברואן, כנראה מהנדס מכוניות המרוץ עזב לפני כמה שנים את פרארי, שם היה המוח מאחרי השנים הגדולות של מיכאל שומכר. הוא עבר לפני שנה לקבוצת הונדה אבל במהלך הפגרה האחרונה הונדה החליטה לפרוש מהענף בשל המשבר הכלכלי. ברואן החליט לקחת את הקבוצה, קיבל כספים מהונדה, ובינתיים ההצלחה מהדהדת.

סתם עוד הוכחה שגם אם יש כסף גדול בספורט – יש כאלו שמבינים ויש כאלו שלא.

*

חמשת הלא מבינים שיש להם כסף:

רומאן אברמוביץ'

מאסימו מוראטי

ג'יימס דולאן

הילדים של סטיינברנר

ארקדי גיידמק

וכמה שמבינים למרות שיש להם את הכסף:

ג'רי באס

סילביו ברלוסקוני

סטיינברנר האב בשנותיו המאוחרות

אל דייויס

אני מצפה לויכוחים נוקבים!

הודעה חשובה לגבי תוצאות חידון מספר 126 (והריעו ליוסי מלמן)
משחקים בנדמה לי: בין מיץ תפוזים למכבי תל אביב

No Comments

אביאל 26 באפריל 2009

למה אברמוביץ לא מבין ? 2 אליפויות בשנים הראשונות, פעמיים סגנות ליונייטד (ואני מדגיש ליונייטד), גביע, קידום של צ'לסי לאחת הקבוצות הטובות בעולם, גמר ליגת האלופות ועוד כמה חצאים ורבעים – אני חושב שראשי הסיטי היו משלמים את החצי מיליארד פאונד שאברמוביץ' השקיע בצ'לסי תמורת ההישגים האלה בשנים הקרובות (הם כמעט שילמו חמישית מהסכום על שחקן אחד), לא חושב, אחרי הכל צ'לסי ביחס לדוגמאות האחרות זאת השקעה די מוצלחת לדעתי, מה גם שהוא אחראי בעקיפין על קידום הכדורגל האנגלי ועל ההתעוררות של יונייטד, אולי הוא צריך להיות יקיר הבלוג לא ? :)

אביאל 26 באפריל 2009

בנוסף ועל האף שאני אוהד בית"ר, הייתי מוסיף את יעקב שחר לרשימה השניה.

רועי שבא אחר-כך 26 באפריל 2009

אני לא בטוח שאני מבין את הכוונה ב"מבין" וב"לא מבין". האם "מבין" הוא מי שמשקיע כסף בתחום שהוא מבין בו (או שלומד להבין את התחום שהוא משקיע בו)?

שמרלינג 26 באפריל 2009

הייתי מכתיר את ג'יימס דולאן כגדול הלא-מבינים בהסטוריה. שאר הרשימה נראים מנהלי ספורט מבריקים לידו. ההבדל העיקרי: רובם הביאו כישרון תמורת הרבה יותר מידי כסף. דולאן שילם המון כסף על נטולי כישרון שאף אחד אחר לא רצה. תופעה.

תומר 26 באפריל 2009

אביאל- הוא פיטר את אחד המאמנים הטובים ביותר בעולם, מינה את אברם גרנט ועוד בשביל לראות כדורגל התקפי. מי הוא חושב שהוא?לוני הרציקוביץ?

רונן דורפן 26 באפריל 2009

אביאל – נראה לי שכל ההצלחות שאתה מתאר מתמצות במילה "מוריניו"ֿ שהייתה ההחלטה האחת שקיבל כשעוד הקשיב לאחרים. מאז הניהול שלו הוא פארסה.

שלו, רומא 26 באפריל 2009

מסכים לגמרי עם מסימו מורטי, לא מסכים עם ברלוסקוני, אני לא יודע במה הוא מבין (כנראה בתקשורת) אבל זה לא כדורגל. העובדה שיש אנשים ששופכים כסף על הסיטיזן ולא מצליחים לא מוכיחה שמשהו אחר מבין. כמו במקרה של גיידמק השאלה מה הוא ישאיר אחריו, לגבי גיידמק לדעתי האוהדים של בית"ר עוד ישלמו על השנים היפות הרבה זמן כי החורבה שתהיה שם…מאמה מיה. אני מבין שלוני לא נכנס לרשימה בגלל שפשוט בגלל שאין לו כסף…אולי כדאי להוסיף רשימת קוסמים שהעלימו קבוצות (כמו מכבי יפו, שמשון בשוק המקומי או לידס ואחרות באנגליה, נאפולי ופיורנטינה באיטליה)

אביעד 26 באפריל 2009

אני שוקל ביני לבין עצמי את פול אלן. לרעתו עומדים כמובן הג'יילבלייזרס, לזכותו העובדה שידע לעשות ברייק ולפרק הכל, למנות מישהו נורמלי ל GM ועכשיו מצבם טוב בהרבה. אני חושב שהוא ייכנס למבינים ולו בגלל פורטלנד של תחילת העשור.

רונן דורפן 26 באפריל 2009

שלו, נדמה לי שמאז שהוא ראש ממשלה הוא לא מקבל את ההחלטות. אבל מה שהוא עשה בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, היה די מבריק.

אביעד 26 באפריל 2009

לרעתו של אברמוביץ' הייתי מוסיף גם את הידינק. הוא אמנם מינוי מעולה עד כה, אבל אברמוביץ' משלם לו הון עתק בנבחרת רוסיה, הוא הסכים לשלם לו עוד סכום עצום (שאיני זוכר אותו במדויק כרגע) עבור חצי עונה בצ'לסי, אבל הידינק מצטייר כמי שבא לעשות לרומאן הנואש טובה ולהציל לו את הקבוצה.

שלו, רומא 26 באפריל 2009

רונן – לא מקבל החלטות במילאן או באיטליה?

ברק 26 באפריל 2009

אל דיוויס, הכל שאלה של תזמון, לאחרונה הוא ממש איבד את "זה" והוא גם אחרי לחוזים הכי מופרחים שיש.

סימנטוב 26 באפריל 2009

מה עשה את סטיינברנר האב מבין בשנותיו המאוחרות? הם כבר כמה שנים בלי אליפות ומשלמים משכורות עתק (כירושה ממנו)

צביקה 26 באפריל 2009

כן. זה נכון. הכסף הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להצלחה.

מעניין אותי רונן באיזה צד של הרשימה אתה שם את פדרמן וכץ, הפטרונים של מכבי ת"א?

אורי 26 באפריל 2009

מה עם מארק קיובאן? לדעתי הוא מבין.
לגבי פול אלן… אני חוכך בדעתי. אני חושב שיש הרבה מזל בבניה של פורטלנד בשנים האחרונות, למרות הפציעות, ובמיוחד בדראפטים, אבל כ"כ הרבה מזל מצביע על שכל.

Avia 26 באפריל 2009

I think you should have added "in his early years" regarding Al Davis.
He totally lost it since he traded Gruden.

Avia 26 באפריל 2009

Another guy that has money and understand what he is doing- Robert Craft from the patriots

דוד מירושלים 26 באפריל 2009

מסימו מוראטי זה הנכון מכולם ברשימה הראשונה, לרשימה השנייה הייתי מוסיף את אנג'לו מוראטי.

רועי.מ 26 באפריל 2009

רונן
בעניין העניין הראשון. העונה מעניינת כי היא הפוכה לגמרי. כאמרו המנהל שלהם כנראה גאון לא קטן במכוניות.
לא בטוח שהעונה תהיה יותר צמודה מהעונה שעברה. אבל יהיה מעניין לראות מה קורה עם הגדולות.

ולמה החברה של ליברפול לא ברשימה? גם להם מגיע לא?

הרשל וולקר 26 באפריל 2009

לפי הבחירה של אל דיוויס אתמול בסיבוב הראשון, הייתי ממליץ להעביר אותו לקבוצה השניה..אבל אז הגיעה הבחירה בסיבוב השני, ועושה רושם שהוא תפס שחקן שחקן.

גיל 26 באפריל 2009

רוברט קראפט לדעתי ברשימה השנייה. הקבוצה שלו לא חביבה עליי אבל הוא מנהל אותה למופת, בלי רעש ומאבקי אגו וגם תורם לפוטבול בארץ!

רועי שבא אחר-כך 26 באפריל 2009

רועי מ,
גם אני תהיתי לגבי ג'ילט והיקס (וגם לגבי הגלייזרים, האמת). נראה לי שגם במרסיסייד וגם אצלנו יש בעלים שאולי לא מבינים כלום בכדורגל, אבל מבינים מספיק כדי לא להתערב בניהול ברמת האברמוביץ' או הברלוסקוני. אני לא רואה אצל הג'ילטים ואצל הגלייזרים התערבות בקביעת הרכבים או התווייה של מדיניות רכש פרסונלית (להבדיל ממדיניות רכש תקציבית).

בני תבורי 26 באפריל 2009

מבין גדול והיחיד שבאמת מרוויח, מאיר שמיר.
עשיר אבל קמצן וכנראה גם לא ממש מבין, ג'ון יורק.

אריאל 26 באפריל 2009

אל דיוויס? אל דיוויס כבר מת לפחות כמה שנים, רק שאף אחד לא הודיע את זה לציבור וממשיכים לעשות בחירות דראפט בשמו. אוקלנד היא הבדיחה הכי גדולה בספורט האמריקאי ב-5 שנים האחרונות. פעם הוא אולי היה מבין – בעיקר במאמנים צעירים (שנהאן, מאדן, גרודן), היום הוא גוויה.
וגם סטיינברנר המאוחר עשה החתמות שבאמת לא שווה לספר עליהן הביתה. רנדי ג'ונסון, גארי שפילד, ג'ייסון ג'יאמבי – כולם החתמות שלו וכולם היו באסטים ענקים.
אל שני הגאונים האלה אתה יכול לצרף את דניאל סניידר, הבעלים של הוושינגטון רדסקינס ואת ג'רי ג'ונס המאוחר של הדאלאס קאבויוס, שהורסים את הקבוצות שלהם

אם אתה מחפש עשירים שמבינים בספורט האמריקאי, אז כמו שגיל אמר – בוב קראפט מהפטריוטס ומה לעשות, גם מבוסטון, הבעלים של הרד סוקס שלקחו את הקבוצה הכי לוזרית בספורט האמריקאי והפכו אותה לקבוצה היחידה שלקחה שתי אליפויות בעשור הזה.

דרור 26 באפריל 2009

רונן, אני לא חושב שזה נכון לבחון את אברמוביץ' על פי החלטות נקודתיות. שים לב ל"מבחן התוצאה" בתקופתו:
– בחמש שנים הקבוצה שלו לקחה 2 אליפויות (ראשונות מאז שנות ה-50), גביע, 2 גביעי ליגה והגיעה לגמר האלופות.
– בשנתיים האחרונות, וכנראה גם בקיץ הזה, הוא לא הוציא סכומים גדולים בהרבה (או גדולים בכלל) מיתר קבוצות הצמרת. זה מראה על סגל יציב שהתגבש – מאפיין של ניהול נכון.
– מקבוצה עם אפס מסורת צ'לסי הפכה לקבוצה עם שם באנגליה ובאירופה.

התפקיד של בעל קבוצה הוא למנות אנשים מתאימים שיקבלו את ההחלטות הנכונות במישור המקצועי והמנהלי, כשהמילה האחרונה היא כמובן שלו. אברמוביץ' אולי עשה לא מעט טעויות, אבל אני לא מכיר מישהו שלא עשה (בעיקר שמול מי שעומד בראש הפירמידה עומדים כל כך הרבה משתנים שאינם תלויים בו). ברוב המטרות(הגבוהות יש לומר) שהציב לקבוצה היא עמדה או סיכוי סביר שתעמוד בעתיד הקרוב, ולכן די מצחיק לשים אותו באותה רשימה עם מוראטי, שבמשך שנים אפילו לא התקרב למטרה שהציב לעצמו (זכייה בליגת האלופות).

ואם אתה זוקף את כל זה לזכות מוריניו, אז בכשלונות אתה צריך להאשים את ראניירי, גרנט וסקולארי. לא?

רונן דורפן 26 באפריל 2009

דרור, לא. אני לא אזקוף כשלון לשום מאמן שלא קיבל מספר שנים לעבוד. אלף בית של ניהול זה לתת למאמן כמה שנים. כאמור, כל התארים היו של מוריניו שהוא המאמן היחיד שקיבל זמן סביר לעבוד – וגם זכה בתארים בכל מקום בו אימן – בתקציב גדול, בתקציב קטן, ברכש שלו או ברכש של קודמיו.

תומר 26 באפריל 2009

בני- ראיתי ביציע שלכם אתמול כרזה אחת שמספרת יפה מאוד את כל סיפור מאיר שמיר,"יש בעלים שבונים קבוצות ויש בעלים שבונים בניינים."

רונן דורפן 26 באפריל 2009

אריאל – נכון שמקובל להגיד שאתה טוב כמו המשחק האחרון שלך ואל דייויס כבר לא פוגע. אבל מצד שני האיש הוא הגדול בהיסטוריה. התרומה שלו לפוטבול היא לפחות בשלוש רמות: טקטית (כשאימן), התאמת המשחק לטלוויזיה, שילוב מיעוטים. כל זה מלבד בניית רוח קבוצתית כמוה היו מעטות בספורט האמריקאי. כל אחד הופך סנילי בשלב מסויים. זה לא משנה את מקומו – שזה משהו כמו היכל התהילה בחזקת עשר.

שלו – עוד דבר לגבי ברלוסקוני. הרבה אנשים רצו לנצל את הספורט למטרות פוליטיות (גיידמק למשל) – הוא הצליח!

בני תבורי 26 באפריל 2009

תומר,
את הכרזה הזו הניפו אוהדים מנומסים…

אביאל 26 באפריל 2009

רונן – וזה שהוא מינה את מוריניו זאת לא החלטה טובה ? זה היה גם סוג של הימור בזמנו.

הידיניק כרגע הוא לא בחירה נכונה ?

גארנט אמנם לא הביא תארים, אבל כמעט לקח אליפות, בגלל החלקה לא לקח את ליגת האלופות, לא חושב שיש כאן החלטות שהופכות אותו "ללא מבין".

רונן דורפן 26 באפריל 2009

אריאל – גרנט מונה על סמך הבנה – או כדי להפטר ממוריניו שבעל הבית שנא?
כבר אמרתי שמוריניו הייתה החלטה טובה – לא יודע מה טיב ההימור, אחרי שלקח אופ"א ואלופות בשנתיים.
וכל השיטה הזו שיש מאמן. יש ארנסן שבונה אקדמיה אבל אז פתאום מפוטר. ויש פיט דה ויסר – יועץ היושב ראש. דוגמא לנהול, הא?
הידינק הוא מאמן נפלא. אני מבין שאת העונה הבאה ייפתח מאמן אחר. אתה רוצה להמר שמי שיפתח לא יסיים אותה?

martzianno 26 באפריל 2009

אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מ: ג'רי באס גאון!

דרור 27 באפריל 2009

רונן, מחזק את דבריו של אביאל.
לאברמוביץ' יש אחריות שילוחית למינויו של מוריניו, כמו שיש לו למינוי גרנט וסקולארי. צריך לתת לו קרדיט על זה ועל אלה.
המאמן נבחן לפי תקופתו במועדון, לפי המשוואה הלא מחייבת: חומר השחקנים שקיבל + הכסף שקיבל לרכש + כמות התארים +- גורמים מפריעים.
גם הבעלים נבחן לפי תקופתו במועדון, רק שכאן המשוואה שונה – תארים ביחס לכסף שהשקיע.

מדובר במשוואת כלליות מאוד, אבל כך גם ההגדרה "מבין / לא מבין".

ולכן, לפי המשוואות הללו, אפשר להגיד שאברמוביץ' הוא לא בעלים גדול, אבל כן יש לו הבנה בסיסית במה שהוא עושה.

ודבר נוסף, שאוהדי יונייטד נוטים לא להתחשב בו: לא לכל מועדון יש את הפריבילגיה לתת למאמן לעבוד במשך שנים. זה תלוי מאוד בנסיבות, שרובן כלל לא תלויות בבעלים. אני לא יודע איפה צ'לסי היתה היום אם מוריניו היה נשאר, אבל לפי המצב בחדר ההלבשה והכדורגל העלוב בתחילת העונה האחרונה שלו, אי אפשר לומר שמדובר בהחלטה שאינה מחוייבת המציאות.

שתי שאלות היפותטיות:
1) האם היקס וג'ילט, שמעסיקים את אותו מאמן כבר 5 שנים אבל ראו תואר אחד בלבד בתקופה שלו (פחות מצ'לסי), נחשבים ליותר מבינים מאברמוביץ'?
2) אם גרנט היה ממשיך היית אומר שאברמוביץ' עשה החלטה נכונה? הרי "זה אלף בית של ניהול לתת למאמן כמה שנים".

רונן דורפן 27 באפריל 2009

דרור, אביאל, אתם לא לוקחים בחשבון נתון אחד. הוא פיטר את המאמן שהביא לו שתי אליפויות. לתת אמון במאמן שלא משיג משהו, זה באמת מסובך, לפעמים אתה תוהה אם האיש יביא אותך לארץ המובטחת. אבל איזו סיבה יש לפטר מאמן אחרי שתי אליפויות. הוא לא נתן אמון במאמן שכן הצליח. שלא הייתה סיבה בעולם להחליף אותו. ובבקשה, אני מבקש לא להזכיר את התרוץ של כדורגל התקפי – כי יש גבולות גם לעלבון לאינטילגנציה ולאפשרות לדון בכל דבר – הוא הלך ומינה מאמן שהיה בונקריסט גם במושגים האפסיים של הכדורגל הישראלי.
ארבע מאמנים בשתי העונות האחרונות. אפילו האחראי על טיפוח צעירים, משימה שהיא בודאי ארוכת שנים, קיבל אימון של פחות משנתיים. על מה פוטר ארנסן – על כך שהאקדמיה לא העמידה בשנה וחצי כוכבים עולמיים?[
ודרור – אם הוא היה ממנה את גרנט מסיבות ענייניות – אז כן צריך להמשיך לתת בו אמון כי התוצאות היו סבירות למאמן שהגיע באמצע העונה. אבל הוא ידע למה הוא מינה אותו – כי הוא חבר שלו. הרי אם הוא בוחן אותו – אז גרנט לא נכשל. ואם הוא היה רק מאמן זמני – אז למה החוזה הקבוע באמצע העונה? ואם אתה נותן חוזה קבוע בינואר – מה השתנה בין ינואר למאי? אלו היו החודשים הטובים של גרנט. כלומר בינואר גרנט נראה מאמן עולמי. בין ינואר למאי גרנט המשיך לגמר האלופות ולמאבק אליפות סופר-צמוד מול קבוצה סופר-חזקה- ודווקא אז איבד את האמון.
השורה התחתונה היא המון המון כסף. מינוי אחד נכון של מאמן שהפך את הכסף לקבוצה מעולה שהמשיכה לתפקד גם בלעדיו. ומאותו רגע בדיחה.
וסקולארי – חודשיים טובים, חודשיים גרועים, הוא לא ביצע רכש. גם הוא נכשל?
ודרור – המצב בחדר ההלבשה היה שהשחקנים בכו כשמוריניו עזב. היחיד שלא הצטער היה שבצ'נקו – רכישה אישית של בעל הבית. השחקנים העריצו ומעריצים את מוריניו למרות שגרנט נשלח לבצע "ראיונות אישיים" – בכדי לערער את מעמד מוריניו. אפילו הפיטורים של מוריניו היו מגוחכים. בא לך לפטר – תפטר – אבל הוא כל הקיץ בישל זה. מינה את גרנט בכדי לערער את מעמדו – וסיפר לעולם שמוריניו התפטר. רק בכדי שהשקר ייחשף בזכות הפיצויים העצומים שהוא נתן לו.

רונן דורפן 27 באפריל 2009

לגבי היקס-ג'ילט וגלזר.
היקס וג'ילט הם נוכלים. אחד מהם פושט רגל מקצועי, ושניהם לא אמרו את האמת לאוהדים. אבל למזלה של הקבוצה ההיא הם מאד חלשים וגם מפולגים. וכך בניטז משיג כספים סבירים לרכש. הם לא מתערבים לו בניהול כי למעשה אין להם גרוש אחד נוסף בכדי לעשות זאת. את האיצטדיון שהבטיחו לבנות לא בנו. בניטז תמיד מנצל שעת כושר במאבק מולם, למשל קיבל את הארכת החוזה אחרי הניצחון באולד טראפורד. באופן אירוני הוא הפך לחזק בגלל החולשה שלהם.

הגלזרים לא נוכלים מבחינה חוקית, הם רק אנשים חמדנים שמעוניינים בכסף. פרגוסון שולט בהם בענייני כדורגל כי הם זקוקים לגיבוי שלו. למשל בפרשת רונאלדו הוא מיד הוציא הודעה "שהם תומכים בו ויושיבו את רונאלדו ביציע". זאת אומרת הוא נותן להם את גיבוי האוהדים, שכמעט כולם מקבלים את דבריו, בתמורה לכך שהם יעשו את מה שהוא אומר. הם נותנים כסף לרכש ומצד שני סוחטים כלכלית את האוהדים יותר ויותר. לאוהדים שהם בעיקר-טלוויזיה, כמו רוב קוראי הבלוג שאוהדים את יונייטד, זה נראה טוב. הם לא בעלי בית טובים במיוחד – אבל הם הביאו תועלת אחת חשובה. הניהול של קבוצת כדורגל כחברה פרטית עדיף מחברה בורסאית.

גלעד בלום 27 באפריל 2009

לגבי ג'רי באס-לא ממש בטוח שהוא גאון,אולי יותר מזל משכל,ג'קסון בזמנו היה עוזר מאמן ומונה כברירת מחדל אחרי שאף מאמן לא מיצה את הפוטנציאל של ג'ורדן,למזלו ג'קסון התגלה כמאמן ענק וג'ורדן זה ג'ורדן,מגיע לו גם צל'ש על פיפן אבל כל השאר זה ג'קסון,בניית התקפת המשולש והפאזל מסביב למייקל וסקוטי.אבל לא לשכוח שבשנים האחרונות ג'ורדן ופיפן ממש שנאו אותו ושמאז שמייקל פרש הם סתם קבוצה למרות שקיבלו לא מעט בחירו דראפט גבוהות,גדולה של מועדון היא להמשיך להיות בצמרת גם אחרי תום השושלת,רק הלייקרס,הפיסטונס ואולי סאן אנטוניו וקצת יוטה עומדים בקריטוריון הנ'ל.

מצד שני אחרי הנצחון היום על בוסטון אולי הם יעשו משהו מיוחד השנה….

רונן דורפן 27 באפריל 2009

גלעד – אתה מתבלבל בין ג'רי באס, הבעלים של הלייקרס, לג'רי ריינסדורף, הבעלים של הבולס…

גיל, מזימבבואה 27 באפריל 2009

רונן, מאז שפרגסון מונה, כמה בעלים החזיקו את היוניטד?

רונן דורפן 27 באפריל 2009

גיל – קשה לתחום דברים במדוייק. הייתה החזקת מניות שעברו באופן איטי ממשפחת אדוארדס לאנשים אחרים מבלי שאיש יחזיק ברוב. עד ההשתלטות של משפחת גלזר על כל המניות.

אופיר 27 באפריל 2009

תנו לי להחזיר אותכם קצת לשלולית המקומית ולשאול אל שמעון מזרחי ושות. נכון שאין להם ממש כסף אבל יחסית לביצה המקומית, היתם מגדרים כמבינים ?התלבטות לפי מה שבנו בארץ ואירופה אם מכבי ברור לפי השנה ממש לא .

דרור 27 באפריל 2009

רונן, הכוונה שלי לא היתה לכדורגל הגנתי של מוריניו אלא למשחק קבוצתי תקוע, כוחניות שנעלמה ושחקנים שנראו חסרי חשק. לרגע לא אטען שצ'לסי של גרנט היתה התקפית/מלהיבה יותר. גם לגבי חדר ההלבשה, הכוונה לא היתה לשחקנים נגד מוריניו, אלא לשחקנים שנראו שבעים מדי וחסרי מוטיבציה. וזה התבטא בתוצאות.

הקביעה שלך "מינוי אחד נכון של מאמן שהפך את הכסף לקבוצה מצליחה" מדוייקת לטעמי, אם כי אני לא מסכים להמשך – "שהמשיכה לתפקד גם בלעדיו". גם לזרועו הארוכה של מוריניו, או של כל מנג'ר גדול אחר, יש גבולות. הרי אם גרנט היה נכשל טוטאלית מישהו היה זוקף זאת לחובת מוריניו?

שנינו מסכימים שאברמוביץ' הוא בעלים לא טוב. אני טוען שהוא יחסית מבין במה שהוא עוסק ואתה שלא. ולכן רציתי לשאול:

בהנחה שאי אפשר להפוך קבוצה בינונית לקבוצת על בשנתיים בלי לשפוך מיליונים, בוא נשים את הכסף בצד (מה גם שמאז עידן מוריניו הוא לא בזבז ללא פרופרוציות). אם צ'לסי תזכה השנה בליגת האלופות, רומן עדיין יהיה ברשימה שלך?

רונן דורפן 27 באפריל 2009

דרור – המינוי של הידינק מצויין – ואם תהיה זכיה בגביע האלופות היא גם תביא תוצאות. גם המינוי של סקולארי היה מצויין. אבל המינויים, מלבד המקרה התמוה של גרנט, אינם הבעיה. כל מי שמונה ראוי. הבעיה היא הגיבוי ארוך הטווח.
להגיד שמוריניו איבד את זה בגלל כמה מחזורים לא טובים – כששנה קודם לכן הוא השיג שני גביעים, מקום שני וחצי גמר אלופות – זה חוסר בסבלנות אלמנטרית.
דבר אחד אני מסכים איתך – אפשר היה להוציא את כל הכסף הזה וגם לא לזכות בכלום- הוא לפחות זכה במשהו. לגבי השינוי שהוא הביא במורשת של צ'לסי – נראה לי שאם הוא עוזב הקבוצה חוזרת בדיוק למקום בו הייתה: אחת הקבוצות מהדרג השני של הכדורגל האנגלי – עם וילה, טוטנהאם ואברטון.

רונן דורפן 27 באפריל 2009

ואגב דרור, לא כתבתי "אינו מבין" בהקשר שהוא לא מבין את התחום. אלא יותר בהקשר של אי הבנת רמת המעורבות הרצויה. לעתים עדיף בעלים שאינם יודעים דבר על כדורגל (נניח רנדי לרנר או משפחת גלזר) אבל אז הם מניחים לבעלי המקצוע לעשות את העבודה.

שלו, רומא 27 באפריל 2009

רונן – זה לא שאני טוען שברלוסקוני לא ניצל את הכדורגל למטרות פוליטיות אבל בעלות של 4 ערוצי תקשורת הכי נצפים באיטליה הביאה לו יותר כוח ושליטה מכל אליפות / אליפות אירופה שהיא חוץ מזה ערוצי התקשורת העשירו אותו כך שיכל לבזבז על מילאן הרבה מאוד כסף. מבחינת ניהול הקבוצה ידוע לכל כי ברלוסקוני קובע את ההרכב של מילאן ולכן בעיני אנצ'לוטי גאון שמצליח בתוך כל הבלגאן עדיין לנהל את הקבוצה עם כבוד מהשחקנים (בו נגיד שמלדיני ישחק בהרכב כל עוד ירצה…) ההבדל המרכזי בינו לבי מורטי הוא שכל האליפויות האחרונות של אינטר מוכתמות מאותה פרשת שחיתות שבעיבותיה נחלשו יובה ומילאן ושנתיים כאילו לא הייתה לאינטר באמת יריבה תקציבית ראויה (בנוסף לאליפות שקיבלה במתנה) רק השנה הליגה כאילו חזרה והתייצבה, ויש סיכוי קטן שאולי כבר השנה תחזור אינטר לסורה ותאבד את האליפות (מה שגם כמעט קרה בשנה שעברה), לערכתי השנה זה לא יקרה אבל כבר שנה הבאה תהיה אלופה חדשה. (גם בעיקבות שינויים פרסונליים בכל הקבוצות הנוגעות במרוץ האליפות)

עוז 27 באפריל 2009

אם אפשר הייתי מבקש להציע את פיטר הופמן (מייסד סאפ, בעלי הופניים) ואת דירק שרינגה (מייסד בנק DSB ובעלי אלקמאר) בתור מודלים לבעלים מוצלחים. מדובר בשני בעלי קבוצות שיש להם הסטוריה יזמית די מרשימה, שידעו לבנות חברות מובילות מאפס (למרות שאי אפשר להשוות בין סאפ ל-DSB, סאפ גדולה פי מאה) ושידעו לקחת שני מועדונים לא גדולים במיוחד ולהפוך אותם לדוגמאות לניהול שמוכיחות שלפעמים מורשת מועדון היא לא הכרח להצלחה מקצועית וניהולית.

רק בשנה האחרונה, את הופמן אפשר לציין בהשקעה שלו במתקנים ובניתוב ההשקעות במועדון לאפיקי טווח ארוך, ואת שרינגה באותם אפיקים בדיוק ובעיקר את הגב שנתן ללואי ואן חאל אחרי העונה הקטסטרופלית הקודמת, כשהמאמן בעצמו דרש לעזוב והבעלים פשוט סירב לשמוע על כך.

אני חושב שתחום ההשתלמויות של בעלי קבוצות עדיין בחיתוליו, אבל ממליץ לבעלים העתידיים של מועדוני ספורט מקצועיים להקדיש שבוע לשתי הערים הקטנטנות האלו במערב אירופה.

גלעד בלום 27 באפריל 2009

רונן,תודה על התיקון וסליחה על הטעות

איתי נ. 27 באפריל 2009

בספורט האמריקני קבלת ההחלטות היא בידי הג'י-אם, VP לענייני כדורסל/בייסבול/פוטבול ולפעמים CEO. אז למה לדון לחיוב או לשלילה את הבעלים* כמו שאנחנו דנים באברמוביצ'ים למיניהם שהם הרבה יותר מעורבים בקבלת ההחלטות ובהתנהלות הקבוצה?

* מדבר על קראפט שהוזכר פה או על דולאן ולא על אל דיויס או ג'רי ג'ונס

זיו 27 באפריל 2009

למרות 12 הופעות בלבד בהרכב הפותח ועוד מספר דומה כמחליף ועם מאזן של שער אחד בלבד זכה גיגס בתואר שחקן העונה על פי בחירת עמיתיו השחקנים.
אין ספק שמדובר למעשה בפרס על מפעל חיים בפרמיירליג וזו הוקרה יפה ביותר אבל מה זה אומר על חשיבות התואר ?

Yair 27 באפריל 2009

זיו, לא משהו שלא ידענו קודם…

נינה האגן 27 באפריל 2009

סטיינברנר היה הדמות האהובה עלי בסיינפלד..מקווה לויכוחים נוקבים.

ניינר 27 באפריל 2009

אני חושב שרוברט קראפט, משפחות טיש ומארה (ג'איינטס) וג'רי ג'ונס הן דוגמאות טובות איך משקיעים בתבונה בפרנצ'ייז ועושים ממנו דבר בעל ערך עצום. מצד שני יש את דניאל סניידר שעושה החלטות מטופשות ועדיין הערך של הפרנצ'ייז שלו גדל כל הזמן.
אני חושב ששחקנים היו רוצים בעל בית מהסוג של מארק קובן-אוהד שרוף שרק חושב איך לפנק את השחקנים ולשקיע בפרנצ'ייז.

וחוץ מזה הסיפור של בראון ג'יפי וג'נסון באטן הוא מדהים ומרגש. הלואי שייקח את אליפות העולם.

moses 27 באפריל 2009

נא לא לשכוח את המסורת המכובדת של ספר'ס – שוגר, לוי… חסרי סבלנות, חסרי ידע ואנשי עסקים רודפי בצע. לא רק האמרקאים יכולים.

אנונימוס 27 באפריל 2009

הייתי מוסיף לרשימת הלא מבינים את דייויד פדרמן ורענן כץ. עם תקציב כמו של כל הליגה הישראלית ביחד הם מצליחים לעשות צחוק מעצמם ומשם המועדון כמעט מדי שבוע.
פדרמן לפחות יודע לא לדבר יותר מדי און רקורד. רענן כץ מתעקש כל שבועיים לפתוח את הפה הגדול שלו ולירות לכל עבר.

אביעד 27 באפריל 2009

זיו, ואם היה זוכה מישהו אחר? עדיין היינו תקועים עם תואר שההצבעה עליו נעשתה בפברוארמרץ על עונה שנגמרת במאי. בקיצור, עוד תואר לרזומה של גיגס, לא משהו חשוב במיוחד.
איתי נ. – הבעלים הוא זה שממנה את ה GM, הוא זה שנותן/לא נותן לו חופש מקצועי. קח את דולאן לדוגמא – הוא לא הסכים להיפטר מאיזייה גם אחרי שנים בהם הוא דרדר את הקבוצה לתהום, הוא אפילו לא פיטר אותו אחרי שערוריית ההטרדה המינית. ברור שיש משהו לקוי בניהול שלו.

Giant Red Devil 27 באפריל 2009

Niner, agree with you regarding to the Giants’ Maras- they value stability at the top.
Also, note that Eddie DeBartolo, before the scandals, was considered the greatest owner in the NFL- hired Walsh, drafted Montana, won 5 super bowls.

עופר 27 באפריל 2009

הייתי מוסיף כמובן את משפחת רוני, הבעלים של הסטילרס. מחזיקים פרנצ'ייז בעיר עם כלכלה מחורבנת, ומצליחים ליצור סימביוזה בין הקבוצה לעיר (או סוג של אחת כזו).
אני שואל את עצמי אם יעקב שחר הוא דוגמא למישהו שיש לו כסף ומצליח להסתדר איתו.
אבחנה מעניינת, שהרשימה הראשונה היא של אנשים שאו שלא עשו את הכסף בעצמם או שהם נובורישים. הכסף ה"חדש" מנוהל פחות טוב ויותר אמוציונאלי, כך נראה.

בכדורגל האירופאי, נראה שהמצליח מכולם, לפחות בזירה המקומית, הוא ז'אן מישל אולה (אני מקווה שכותבים את זה נכון) הבעלים של אולימפיק ליון. הוא לקח אותם ב1987, ובנה אימפריה, וקבוצה שמגיעה כמעט כל שנה לשלבי ההכרעה של ליגת האלופות. כשגדלתי, הליגה הצרפתית הייתה המעניינת מכולן מהבחינה הזו שכל שנה בשנות ה90 הייתה אלופה אחרת, ואילו בשנות ה2000 יש רק אלופה אחת.

איתן גרין 27 באפריל 2009

עניין אחר.
הרגע חזרתי מצפון אמריקה(יוסטון וטורונטו) ראיתי המון נ.ב.א, בעיקר בטלוויזיה.
הכוכבים הגדולים רובם אכן גדולים אבל הכי שבו את ליבי שני צמדי הקו האחורי: אנדרה מילר ואנדרה גלגיולה מפילדלפיה והצמד של שיקגו: רוז, וגורדון. איזה שחקנים. יחסית לא מוערכים דיים, לא? למרות שסביב רוז כבר מתרקמת איזו הילה. איזה משחקים היו ואיזה משחקים עוד יהיו!

Giant Red Devil 27 באפריל 2009

Eitan Green, throughout the 90’s in the US I didn’t miss any Knicks or Bulls game on TV, or any other NBA game that I could catch. Since Jordan left I can’t watch NBA- boring. Am I missing anything?

איתן גרין 27 באפריל 2009

אני חושב שכן. שאתה מחמיץ. איכשהו סר חינו של הנ.ב.א. ואוהבי כדורסל אוהבים להתנאות באהדת כדורסל המכללות. מה שלא מופרך בשום אופן אבל אני בכל זאת חושב שקורה משהו בנ.ב.א. ועם כוכבים לא פחות גדולים מאלו של שנות נעורינו המתוקים.

רונן דורפן 27 באפריל 2009

איתן – אני חושב שמה שקורה הוא שבגלל שינויי החוקים אנחנו בליגה של גארדים. וזה נהדר!

ניינר 27 באפריל 2009

GIANT RED DEVIL אני חושב שאופן הניהול של מארה/טיש הוא מופת לניהול קבוצת ספורט. קראתי עכשיו את הספר על ארני אקורסי (THE GM )ואקורסי מלא הערכה לאופן בו שתי המשפחות מתנהלות ומנהלות את הפרנצ'ייז.
בקשר לאדי די ברטולו, הוא החלום של כל אוהד שלקבוצה יהיה בעלים כמוהו. הוא היה פשוט מלך ועשה מהניינרס אימפריה. מספרים שכל פעם שמונטנה היה חותם על חוזה, הוא בכלל לא היה מביא את הסוכן שלו לדיונים כי אדי כל כך אהב אותו ונתן לו מה שהוא ביקש. מאז שאחותו המנחוסה ובעלה הקמצן נכנסו לסיפור, כל העסק מתפורר.
צל"ש גם למשפחת רוני מהסטילרס וגם למשפחת האנט. אנמם הצ'יפס הם לא פרנצ'ייז סקסי אבל מרגישים שאיכפת להם מהקבוצה.

איתן גרין 27 באפריל 2009

אותו עניין-הרחקת קו ה 3 מקשה מאוד על עזרה של הגארדים לגבוהים למטה ובוודאי שקשה לחשוב בכלל על עזרה של הגבוהים למעלה, לשחקני החוץ(המרחק להתאושש וחזור לשחקן שלך פשוט גדול מדי) וכך נוצרים בהחלט מהלכים של כדורסל פתוח גם במשחק עומד ומסודר.

בני תבורי 27 באפריל 2009

איתן,
אני לא מרגיש שסר חינו של ה NBA, פשוט חסרים לאחרונה פורצי דרך משמעותיים שמשנים את פני המשחק. אחרי מג'יק כל שחקן שמסתכל שמאלה ומוסר ימינה מעורר תחושה של דז'ה וו, אחרי ג'ורדן, כבר קשה להתפוצץ מפליאה למראה המעופפים והמטביעים למיניהם, אחרי בארקלי כבר פחות מרשים לראות פורוורדים עתירי כוח ועוצמה בגובה של גארדים וכן הלאה.

איתן גרין 27 באפריל 2009

בני,
ובכל זאת לא ראינו גם בתקופות קודמות שחקן כמו לברון, למשל. ובאשר ל'נו לוק פאס' הרי ראינו אותו(מי שראה) גם אצל בוב קוזי בשנות החמישים וגם בשנות השישים והשבעים אצל אחד מהמרהיבים שבשחקני הכדורסל שהיו מעולם: פיט מארביץ(שניהם, אגב, שחקנים לבנים). ובכל זאת התלהבנו ממג'יק כשהופיע, הוא על מסירותיו ועל שאר תכונותיו הנדירות ולכן כנראה נתלהב גם מרכזי הזמן האחרון שלמשל בנוסף למסירות ולקליעות גם חודרים ומגיעים ל'דאנקים' נפלאים(תמיד הדאנקים של הנמוכים יותר יפים) מה שלא ראינו ממג'יק שהניתור שלו היה בערך כמו הניתור של לארי בירד. זאת אומרת: לא קיים.

גיל 27 באפריל 2009

לדעתי, כל אלו שיוצאים נגד הנבא פשוט לא ראו משחקים לאחרונה. הליגה מצוינת ובהחלט יש פורצי דרך (לא שזה קריטריון בעיניי לאיכות). הדברים שלברון עושה לא נראו לדעתי מאז אוסקר רוברטסון, ודווין הווארד הוא מפלצת עם מספרים שלא נראו מאז שנות ה60 גם כן. איך אפשר להגיד שהנבא משעמם אחרי 3 משחקי פלייאוף כמו אתמול שנסתיימו ב3 נקודות או פחות? בליגה שיש בה את דויין ווייד?

איתן גרין 27 באפריל 2009

ובאשר למנהלי הקבוצות(היתכן שחזרתי נמרץ מדי?).
אולי נעשה פעם חלוקה של מצחיקים ולא מצחיקים. באנגליה ובארצות הברית יש כאלו בשפע (שהם כמובן גם אנשי מקצוע מעולים). בארץ יש פחות ועל רובם שורה תמיד חומרה עמוקה ומרתיעה. פרנק ליידן למשל(מאמן, מנהל ואחד מבעלי הקבוצה של 'יוטה ג'ז' בעבר) היה אדם משעשע שכזה.
דוגמא: על שחקן עצלן במיוחד הוא אמר פעם: "הזיעה שלו כל כך נדירה שהיא יכולה לרפא סרטן" ועל ריבאונדר לא מוכשר שלקח סוף סוף ריבאונד הוא אמר: "מזל טוב, יש לך בריבאונד אחד יותר מאשר לבן אדם מת".

תומר 27 באפריל 2009

גיל,ממש מסכים איתך וגם ראוי להוסיף שהתחרותיות עלתה. אמנם הלייקרס די שולטים במערב אבל פרט להם אין איזו דומיננטית אחרת ובמזרח הכול יכול להיות. אף אחד לא יפול מהכיסא אם מיאמי או אורלנדו תצליח להדיח את קליבלנד.

אביאל 27 באפריל 2009

רונן – אני חשוב שאתה פשוט לא זוכר את התקופה המקדימה לפיטורי מוריניו, צ'לסי היתה די בקרשים, עשתה תיקו ביתי נגד הקבוצה החלשה בבתים של ליגת האלופות והכל היה נראה עומד לקרוס, הפיטורים היו באוויר, בדיוק כמו המון מקרים אחרים, זה שמורניו הביא 2 אליפויות לא נותן לו חוזה לכל החיים עם על הכבוד והאהבה (גם שלי) למוריניו, הכל שם עמד להתמוטט, מי כמוך כעיתונאי שמתעסק בנושא יודע כמה מוריניו הוא אדם שברגע שלא מסתדרים איתו כנראה גם לא יסתדרו איתו יותר וכמה האגו שלו בעננים, זה פשוט באמת לא עבד, עובדה שהוא התחיל את העונה לאחר יישור ההדורים בינו לבין אברמוביץ' בקיץ לפני ובכל זאת הכל חזר, זה לא אומר שאברמוביץ' לא מבין.

תומר 27 באפריל 2009

אביאל-היו לה חודשיים לא מעולים אחרי שלוש שנים היסטוריות. אם אתה מפטר מאמן בגלל זה אז אתה לא מבין ולא משנה כמה תארים הכסף שלך יכול לקנות.

בני תבורי 27 באפריל 2009

איתן,
לצערי ראיתי את "פיסטול" פיט רק בסרטים כמו גם את בוב קוזי ובאמת למג'יק היתה זכות ראשונים הכל הנוגע אלי בנו לוק פאס. הספקתי לראות את ד"ר ג'יי מתעופף ומטביע את כל מה שג'ורדן עשה אחריו. אבל בכל זאת, כשחקן בגובה מטר תשעים וחמש הופך להיות ראש וראשון לריבואנדרים בליגה לכל אורך הקריירה שלו כמעט, והוא משלב את זה עם יד רכה ואחוזי קליעה מטורפים מכל טווח, או שחקן שלא נחשב לעילוי גדול מידי הצעירותו גדל להיות אחד כזה שבגללו הופכת להיות כל סדרת גמר לגארבג' טיים וגם זה לאורך שני פרקים בקריירה, אז אני מוצא את עצמי נהנה מאוד, אבל לא ממש נופל מהכסא מהמצאי של היום. כן, לברון, דווין וויד, בראיינט ועוד כמה הם גדולים בכל קנה מידה, אבל הם אינם עדיין, בעיני, כאלה שאחריהם ידברו עליהם בערגה כעל כאלה שהגדירו מחדש את המשחק, או לפחות אספקטים כאלה או אחרים שלו.
אלן אייברסון וקווין גארנט הם שני השחקנים היחידים כיום שגורמים לי להתיישב מול המסך ולראות משחק שלם בהשתתפותם רק משום פרצי ההתלהבות שהם יכולים להפיק ממני אחרי עוד מוב קטלני, אבל גם הם אינם נכללים בעיני באותה קטגוריה של פורצי דרך.

אביעד 27 באפריל 2009

אביאל – הכל עמד להתמוטט בצ'לסי? נניח. אז מי הכי מתאים לבנות מחדש? זה שהצליח בעבר או מאמן חסר רקורד כמו גרנט?

אביאל 28 באפריל 2009

אביעד – גרנט היה סוג של ברירת מחדל אני מניח, אולי ניסיון למשהו אחר ושונה, עובדה שהוא הצעיד את צ'לסי לגמר ולולא עונה מצוינת של היונייטד הם היו זוכרים בתארים.

בכל מקרה לא אתה ולא אני יודעים את הסיפור האמיתי מאחורי מינוי גרנט ומאיפה הן נבעו.

אביעד 28 באפריל 2009

אביאל, בקשר עם הטענה שלי, זה לא משנה מה היו הסיבות מאחורי המינוי של דווקא גרנט לתפקיד. מה שמשנה זה שאם נניח שצ'לסי עמדה להתמוטט, ההחלטה הייתה שמי שישקם אותה לא יהיה מי שבנה אותה בהצלחה בעבר. וזו החלטה שקשה לבין או להגן עליה.

בני תבורי 28 באפריל 2009

אביעד,
שאלה: עכשיו אחרי שלושת רבעי עונה בצ'לסי, עם מאבק ראש בראש עד לרגע האחרון לתואר האליפות באנגליה והחלקה אחת מגביע האלופות אפשר לומר שלגרנט כבר יש רקורד?

אביאל,
גרנט ברירת מחדל? למה? אתה סבור שאברמוביץ' לא יכול היה למצוא מחליף בעל נסיון מוכח ברמות הגבוהות באותה מהירות שמצא את גרנט?

רונן דורפן 28 באפריל 2009

בני תבורי – אביעד יכול להגיד שיש רקורד וגם אתה יכול. אבל בינתיים שום קבוצה אחרת לא התרשמה מכך – כלומר קבוצות נוטות לחשוב שזו קבוצה שבנה מוריניו וסטיב קלארק המשיך לאמן וגרנט עשה בה יחסית קצת.

אני סבור שאברמוביץ רצה את גרנט. כי מנג'ר בכיר באמת לא היה נותן לו את מה שרצה. אפשרות להתערב ולהשפיע בעניינים מקצועיים.

בני תבורי 28 באפריל 2009

רונן,
לגבי הרקורד, לא אמרתי, שאלתי.
אם גרנט נתן לאברמוביץ' את מה שרצה, למה פוטר? (אם זכור לי, חביבו של אברמוביץ' לא קיבל יותר מידי אשראי גם אצל מחליפו של מוריניו), התוצאות של אותה עונה, לשיטתך, לא הצדיקו מתן קרדיט לעונה נוספת? מה גילה אברמוביץ' שלא היה ידוע קודם?

רונן דורפן 28 באפריל 2009

בני – אם שמת לב, מניתי את אברמוביץ בין אלו שאני חושב שלא מבינים.
אם גרנט מונה כי היה חבר שלו או כי היה בסביבה כשמוריניו הלך, או כי רצו אותו יותר "כמשגיח" על סטיב קלארק – הוא בהחלט לא נכשל בעבודתו.
בסביבות ינואר, מרגע הארכת החוזה עד סיום העונה תוצאות השתפרו. לא יודע מה גרם להעזבה של גרנט דווקא אז – אולי כי סטיב קלארק עזב והיה ברור שצריך בניה מחדש על ידי אדם עם חזון מקיף של כדורגל התקפי. הביאו בנאדם כזה – ונתנו לו שלושה חודשים לעבוד. פארסה.

גיל 29 באפריל 2009

אני לא מבין על מה התלונות לצ'לסי. בשלבים הללו מה שחשוב זה מבחן התוצאה ולא הכדורגל. אם הם יזכו בגביע מישהו יזכור את הדרך? הם גם צריכים לשחק כמו כל קבוצה אחרת ולקבל רביעייה? כל קבוצה מנסה למקסם את היכולת שלה בנסיבות הללו. אם ברצלונה קבוצה כל כך גדולה הם אמורים להתגבר על כך.

גיל 29 באפריל 2009

סליחה, זה אמור להיות בפוסט השני. אתה יכול למחוק רונן.

המלך 30 באפריל 2009

אם מיאמי יעברו את קליבלנד אני מבטיח שאתאבד בתלייה בחדר מעצר .

Comments closed