המהפנט. על זידאן

מבט, פירואט, מסירת רוחב נון שלנטית קצרה. זידאן הפך בהיפנוזה כל כאוס לקבוצת כדורגל סדורה

טוב, אני מחדש את סדרת הגדולים שהחלה כזכור בשבוע פלה-מראדונה. וכללה את מראדונה, פושקש, גארינצ'ה, די-סטפנו וקרויף, כשכל פעם ניסיתי לשכנע מדוע הוא ולא אחר הוא הגדול בכל הזמנים. אני משנה מעט את השיטה. כותב על שחקנים שהם לא עם טענה להיות השחקן הבודד האחד הטוב בהיסטוריה. אבל כן שחקנים!

ובגלל שכל הנושא הזה עלה בראשי בביקור האחרון שלי בצרפת – אנחנו נפתח עם זידאן.

*

נתחיל מהלא-העיקר. הסיפור הסוציולוגי-תרבותי של זידאן.

אחד הדברים הטובים והחשובים בחיים היא פרספקטיבה. ואחד הדברים הברורים ב-2011 לגבי זידאן הוא שהסיפור של 1998 היה ניפוח לא פרופורציונלי של החלק הליברלי בחברה הצרפתית. זידאן ונבחרת המהגרים לא שינו את הרפובליקה הצרפתית. היא נותרה מדינה שחלקים ממנה ליברלים מאד כלפי מהגרים וחלקים ממנה שונאי מהגרים.

זידאן, בחוכמתו או צניעותו, לא נקט עמדה. הוא לא החרים את הנבחרת או בחר לייצג את אלג'יר כמו ראשיד מכלופי לפניו. הוא לא דיבר על ענייני נאמנות אלה בשפת סתרים – כשאמר "אבי לא בגד במולדתו", לא פירש אם לא בגד באלג'יר או לא בגד בצרפת. והאמירה הכי בולטת של זידאן על העניין כולו היא שהיום הוא חי במדריד. כלומר, אני לא יודע אם הוא שונא או אוהב את השימוש שעשו בדמותו, אבל זה כנראה לא הכי חשוב לו.

*

ועכשיו לזידאן הכדורגלן. חשבתי הרבה בשנה האחרונה על השאלה אם צ'אבי הרננדז, האיש שמפעיל את ברצלונה, טוב כמו זידאן. והתשובה שלי היא לא, למרות שבהרבה מובנים הוא נראה דומה לו ביותר. וכמה טוב צ'אבי? מספיק גדול בכדי להיות זכאי למכתב הסבר מנומק למה הוא לא טוב כמו זידאן.

אז למה?

כי צ'אבי מפעיל מועדון (ונבחרת) שחונכו לחלוטין לכדורגל כזה. מי שלא רוצה לשחק ככה לא ישחק. לא בבארסה ולא בנבחרת. כי הקבוצה של צ'אבי הבינה שהכדורגל הזה עדיף לה מתרבות הכוכבים ששררה בה שנים – לא פחות מאשר בריאל מדריד – והפכה קנאית בעניין הזה. ההתקבלות לקבוצה גם כוללת הליך חינוכי די חשוך שכולל הטמעת אמונה שמסירות קצרות קשורות לצדק עולמי ומלחמה בגלובליזציה וחוזה עם נייקי והיוו חלק מפקודות הקבע בצבא הרפובליקה. ושכל גרופית זכאית לפור-פליי של שעתיים. תדעו לכם: ברצלונה היא הקבוצה הגדולה הראשונה שלא בא לי לשחק בה. אני לא מתאים לה, לא טוב לי שם חברתית ואני מרגיש שאני לא ממצה את עצמי.

לעומת זאת אני רוצה להיות בקבוצה עם זידאן. איתו בקבוצה אני כבר אבין מה צריך.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זידאן היה חלק ממערכות שלא ידעו על שיטות כדורגל בגרוש. התאחדות שסברה שריימונד דומנק זה מאמן כדורגל. או קבוצה שלא הבינה שולדאנו לוקח משהו. אבל זידאן בגדולתו יכול היה להכנס לחדר הלבשה, מלא שחקנים אגואיסטים שלא אכפת להם מהחולצה ורוצים בעיקר לתקוע אחד לשני סכינים בגרון (כלומר כל נבחרת צרפתית) ופתאום קסם! טיקי-טקה כפי שמעולם לא ראיתם. כולם מוסרים, זזים, מפרגנים, והכל במין שיק צרפתי וסדר קוסמי. הכל בזכות עיניים חכמות וכריזמה ופה ושם קצת כדורגל. אם זידאן מגיע לברצלונה כל מחלקת הנוער יכולה להתחיל להרגע וללכת לים. תבואו לאיצטדיון בשבת ויהיה טיקי-טקה.

מבחינה זו אולי מי שדומה לו קצת הוא סקולס – שחקן שזידאן וצ'אבי אוהבים מאד . הוא הוגדר פעם על ידי סוון גוראן אריקסון "כמי שגורם לקבוצה לשחק בנגיעה". זה נכון. אבל סקולס לא ממש השליט את הpass-and-move על יונייטד. הוא הכניס למשחק שלה מרכיבים כאלו אבל לא שינה באמת את המזג שלה. יונייטד תמיד מחפשת את הגרון. לזידאן לעומת זאת הייתה כריזמה שגרמה לשחקנים מפוצצי כשרון לא לנופף בו.

כשאני אומר כריזמה זו לא הכריזמה של בקהאם שהוא יפה או של קרלוס טבז שמשדר "מוש'צ'וס – אני פה להלחם עד המוות אם סה מה שסריך". אלא תכונות שגורמות לאנשים סביבו להתנהג בדפוס פעולה מסויים.

אולי עשו זאת כי ראו איך הוא משתמש בכשרונו שלו, שהיה גדול משלהם. במשורה. כתבתי פעם שהספורטאי שהוא הכי מזכיר לי הוא לארי בירד, וזה נכון היום גם לגבי טים דנקן. בכך שזידאן תמיד העדיף את הפעולה הפשוטה על המסובכת. הבין שהרציפות של הרבה פעולות קטנות ופשוטות יכולה לפרק יריבה. דווקא במשחק שלא פעם מוכרע בהברקה אחת. בפעולה מסובכת נקט רק אם לא הייתה ברירה – למשל אם רוברטו קרלוס הרים לו כדור עקום.

ולכן המשחקים הגדולים שלו בעיני הם לא אלו שהכריע בהברקות. לא הגמר של 1998 או הגמר האירופי של 2002. אלא דווקא משחקים בהם ראיתי אותו מפרק יריבה בצורה מסודרת על ידי התנועה האישית שלו והנעת הכדור. כמה שעולים לי לראש: משחק ידידות, בכלל לא ידידותי, בין אנגליה לצרפת ב-1999 בוומבלי. או המשחק שלו באולד טראפורד ב-1999 עם ברך חבושה. יונייטד נזקקה לנס בכדי לצאת משם ב-1-1 ובגומלין זידאן היה פחות קסום ונכנע לרוח הקרב של רוי קין. בחצי גמר אחר – של 2002 – כשריאל מדריד ניצחה בנואו קאמפ אחרי שני עשורים. וכמובן 2006 ברבע הגמר. התפאורה תמיד דומה: האיצטדיון מצפה שיובס. אבל זידאן לא נכנס לאיצטדיונים האלו במנטליות של גלדיאטור. אלא פשוט נאם להמון צמא דם: "רומאים אמיצים, נולדתי בארץ הגאלים אך אבות אבותי נלחמו בקרתגו…. למה שכולנו לא נעשה עכשיו יוגה?"

*

2006 זהו יומו הגדול ביותר. אחרי שנתיים בליגה שדי עמעמו את הזכרונות הגדולים. ותקופה בריאל מדריד שהיא בעייתית, כשמסר חלק קריטי מהקריירה שלו לטובת גחמה כושלת של קבלן ספרדי. מולו השחקן הטוב בעולם – רונאלדיניו – ויריבה עדיפה ואתלטית בהרבה על הנבחרת הצרפתית. זה יהיה לא נכון להגיד "שזידאן החזיר את השנים לאחור" שכוחותיו חזרו אליו לשעה ומחצה ועוד זמן פציעות. הוא פשוט תמיד ידע איך מנטרלים פצצות כשרון.

נכון, מונדיאל זה חארטה. לא רמה של ליגת אלופות. אחת הסיבות שזידאן הצליח ב-2006 הוא שהכשרון שלו הוא ניצחי ובמונדיאל לא צריך כושר גופני. אבל המשחק הזה היה חתיכת הוכחת ייתכנות לגבי סוג מסויים של כדורגל. הוא ניטרל את ברזיל בפדאלה או שתיים, כמה מסירות של 5-10 מטרים ומספר פירואטים. מבחינת פירואטים זה היה יומו המצויין ביותר.וכשאני חושב על זה היום אולי המשחק הזה היה נבואי. ברצלונה עצמה תנטוש את רונאלדיניו. ותלמד מועדון שלם לשחק כדורגל שזידאן שיחק אותו יום בפרנקפורט. אבל את כל מה שהם עושים בחינוך זידאן עשה בהיפנוזה.

כעבור שבוע הורחק בברלין. ושוב הפומפוזיה הצרפתית – לפעמים היא באמת מעוררת גיחוך ברצינות שלה – חגגה עם נראטיבים וסאב-טקסטים ורב-תרבותיות וכל מיני בולשיט. הרחקה מטומטמת של ערס, זה מה שהיה שם. זה זידאן. הוא לא תמיד היה לחלוטין מרוכז בכל הדברים שצריך לעשות כדי להביא תארים. הוא גם לא הטריח עולם שלם משבת לשבת בכך שהוא כזה מין שחקן מיוחד.

אבל במיטבו נוכחותו בלבד הייתה הפתרון העלילתי לכמה משחקי כדורגל גדולים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

געגועי ל"געגועי"
פולהאם. נאני וברבטוב ויתרון עשר הנקודות

75 Comments

תומר חרוב 8 באפריל 2011

כיף שחזרת לסדרה הזו, פוסט מעולה.
גם בגמר, לפני ההרחקה הוא נתן משחק מעולה, איטליה הגיע להזדמנויות טובות יותר ליד השער אבל זידאן החזיק את המשחק בדומיננטיות צרפתית עד ההארכה, בהארכה הוא השתלט עליו לחלוטין ואלמלא אחת ההצלות הגדולות ביותר בגמרי מונדיאל של בופון הוא גם היה מנצח לצרפת את המשחק, ההרחקה כמובן השכיחה את כל זה.
ביובה הוא היה בדרך כלל שחקן פשוט מושלם, אני זוכר שבחצי גמר אלופות ב97 הוא פירק את אייאקס בטורינו 4-1 וכנראה גם שחקן הרכש הכי משתלם בכל הזמנים כשנרכש בשישה מליון דולר ונמכר בכשישים וחמש לריאל(שתמיד מנפחת את המחירים הללו אבל עדיין).

תומר חרוב 8 באפריל 2011

אהה, והאמרה שלא היית מתאים לברצלונה הרגה אותי.

אריק 8 באפריל 2011

בשבילי הוא הכי גדול (ביחד עם דייגו) וראיתי גם את מארדונה, כי ברגעים הגדולים שלו, והוא היה פחות דומיננטי מצאבי לאורך זמן, היה קסם מהפנט הוא כאילו ריחף מעל המגרש כל נגיעה היתה פשוט מושלמת זאת היתה אומנות, וגם כי מה לעשות זה בעיקר עניין של טעם אישי. אני יודע שקאנטונה לא היה השחקן הכי גדול בתולדות יונייטד, אבל בשבילי הוא כן היה, כי זה עניין של טעם. ספורטאים גדולים לרוב סוחבים איתם מנטליות של חיילים וזה בסדר. אבל אני אוהב את אלו שקצת שונים. זידאן קאנטונה כאלו ולהבדיל גם את ברבא שמה שהוא הכי אוהב זה לצייר ואחרי שלושער מול ליברפול אומר "אל תעשו עניין, היה לי יום טוב בעבודה אני לא גיבור" ומתכוון לזה.

יו 8 באפריל 2011

נראה לי שקנטונה כן היה השחקן הגדול ביותר בתולדות היונייטד (מאז שאני אוהד – תחילת השמונים). אולי כריסטיאנו טוב ממנו כשחקן.

B. Goren 8 באפריל 2011

קנטונה היה שחקן אדיר ונדיר, אבל בעשרים השנים האחרונות השחקן הגדול ביותר של היונייטד הוא ריאן גיגס. הוא ולא אחר.

גפן 8 באפריל 2011

השחקן הכי טוב של מנצסטר זה פרגי..

Drazick 8 באפריל 2011

שחקן עצום ועדיין הכי אוברייטד שנתקלתי :-).

אריק 8 באפריל 2011

אגב אתה אומר שהיית רוצה לשחק בליברפול, או שזאת פשוט לא קבוצה גדולה?

הופ 8 באפריל 2011

כיף שחזרה הסדרה, ועם פוסט יפה ומלא כבוד.
זידאן היה ענק. כמי שאוהב מאוד את ברצלונה הנוכחית אני מסכים שצ'אבי הוא (עדיין?) לא בר השוואה אליו. הדבר בצ'אבי שמזכיר לי את זידאן יותר מכל הוא היכולת הפנומנלית לשמור על הכדור ולא לאבד אותו גם כשלושה שחקנים מקיפים אותו. זה היה הדבר שהכי אהבתי בצרפתי, וגם בספרדי. אבל הוא לא טוב כמו זידאן מבחינת היכולות האחרות – הבעיטה, הנגיחה, כיבוש השערים וגם המסירה (למרות שכאן הוא מתקרב). יכול להיות שיש לו את הפוטנציאל, אבל בשיטה הנוכחית של ברצלונה הוא לא נזקק להוכיח את זה.
(לעומת זאת לא הבנתי למה אתה נזקק לרעיון שההתקבלות לברצלונה כוללת "הליך חינוכי די חשוך שכולל הטמעת אמונה שמסירות קצרות קשורות לצדק עולמי ומלחמה בגלובליזציה וחוזה עם נייקי והיוו חלק מפקודות הקבע בצבא הרפובליקה". זה נראה לי מסוג הסיפורים שמתעבי הפימפום הצייטגייסטי של ברצלונה מספרים לעצמם כדי להצדיק את התיעוב, כשהכדורגל עצמו מקשה על ההצדקה).
ובחזרה לזידאן – אהבתי את התובנה על הנטיה למינימליזם. ועל הכריזמה. מה שנקרא "עוצמה שקטה". ולמרות שכתבת שהוא לא יפה כמו בקהאם, אני חושב שלמראה שלו בהחלט יש חלק בעוצמה הזו – חסון, יפה, גברי מאוד ועם עיניים חודרות. מעין נזיר זן.
בכלל יש בו בעיני משהו בודהיסטי. ומכאן ההפתעה הגדולה כשהתגלה כערס מצוי בגמר ההוא.

דורפן 8 באפריל 2011

הופ – זה לא באמת קורה שם….

והוא אכן מאד יפה בעיני מבחינה אחת. אני לא יכול לחשוב על בנאדם אחד בעולם שדומה לו. הוא ייחודי

הופ 8 באפריל 2011

דורפן – :) אולי הופתעתי כי בד"כ ב"כוחות האור מול כוחות החושך| ברצלונה משוייכת לאבירי הג'דיי, ופתאום שיוך כזה מובהק לכוחותיו של דארת' ויידר.
אני חושב שבלי המחויבות הטוטאלית לשיטה (מה שאתה מכנה קנאות) היא לא היתה מגיעה לרמה כזו של מיומנות בה. וטוטאליות מעוררת התנגדות גם בי. ונכון שיש שמתבלבלים בין דבקות אסתטית לטענה מוסרית.

גמל (סתם גמל) 8 באפריל 2011

מי שראה אותו דורך על שחקן סעודי ב98 או ביובנטוס מדי פעם לא הופתע מהנגיחה :)

דרור 8 באפריל 2011

אם תעשה ריפלייס על המילה זידאן ותשים את נמני לא תחטא לאמת , ואומר את זה אחד ששונא ספורטיבית את הטורטגירו מעמקי נשמתו!!!
מכך אפשר להסיק שתי מסקנות הפוכות – או שנמני גדול כמו זידאן , נו באמת.
או שהפרמטרים שלך לא נכונים.

מר.יונייטד 8 באפריל 2011

פשוט אומן כדורגל.שחקן פנטסטי!
אחד הגדולים ששיחקו..והנה עוד הוכחה.
http://www.youtube.com/watch?v=_QKHM3KPjtk

אדם 8 באפריל 2011

פוסט מעולה רונן !
זידאן בשבילי היה השחקן הכי גדול שאני ראיתי, ודיברתי על זה לא מעט בכמה מהפוסטים הקודמים. הוא אף פעם לא היה השחקן החביב עליי, הג'ינג'י מיונייטד עודנו אהבת חיי בכדורגל. אבל הדבר היפה ביותר לגבי זיזו היא העובדה שהוא גורם לך להרגיש יראת כבוד. בשבילי המושג ווינר בכדורגל שווה לזידאן ולא זיזו= ווינר, כל כך הרבה רגעים כאלה כמו בסרטים, שהנסיך הלבן מגיע וגומר את הסיפור, בפשטות, באלגנטיות ובכריזמה.
גם כיום, 5 שנים אחרי הפרישה, אין שחקן שמעורר בי את יראת הכבוד הזו שחשתי אז לזידאן, וצ'אבי הרננדז אכן הוא הדבר הכי קרוב לזיזו.. אבל הוא לא זיזו.
ומתברר שהוא שחקן סנוקר ענק ;)
http://www.youtube.com/watch?v=AZq9AbwYYB8

cookie-monster 8 באפריל 2011

מבוים

אדם 8 באפריל 2011

ברור… בגלל זה הקריצה ….

לירן שבתאי 8 באפריל 2011

אין מילה שמגדירה טוב יותר את זידאן מאשר – מהפנט!. עבורי הוא השחקן הכי גדול שאני ראיתי והיחיד שתמיד הפנט אותי בכל פס, בכל תנועה אלגנטית ובעיקר בכל עצירת כדור (אני לא חושב שמישהו יכול לעצור כדור כמו שהוא היה עוצר אותם).
מונדיאל 2006 נחרט אצלי הכי חזק בגללו. בגלל הצורה שזרק את פויול וצחק על קסיאס מול ספרד, בזה שחבריי טענו שרונאלדיניו וקאקא יגמרו את צרפת והפעולה הראשונה של זידאן במשחק הייתה לעבור את שניהם בתרגיל הרולטה המפורסם שלו, זה היה משחק שהוא אומר "הלו ילדים, יש לכם מה ללמוד".
מבחינת כריזמה, אם יש שחקן שמזכיר אותו בסגנון כריזמה דומה זה כמובן ראיין גיגס. לא מהצועקים, לא מהיפים וגם לא מהמוחצנים, אבל משהו ברוגע, בעיניים, בשקט. משהו ברוחניות.

אסף 8 באפריל 2011

לגמרי עונג שבת.
כמו בפעמים הקודמות, הטקסט כמעט מייתר את היוטיוב.
ואני לא רוצה להיות עיניים גדולות, אבל: בהקשרים מסוימים, בעיקר כדי לשים בפרופורציות את ברצלונה נוכחית, אתה מזכיר לפעמים שמות מסתוריים כמו ליברפול ואיאקס, שלטענתך שלטו פעם בכדורגל האירופי.
יש מצב לסדרת הגדוילות?

גפן 8 באפריל 2011

זידאן היה תופעה ושחקן ענק

אבל,לדידי,תיירי הנרי (בשנותיו הגדולות בארסנל ) היה טוב ממנו

דורפן 8 באפריל 2011

את תיירי הנרי בהייבורי ראיתי לפחות 15 פעמים. ארסנל של היום כאילו משחקת כדורגל דומה אבל זה פלסטי ומכני. לא חושב שהוא היה טוב מזידאן אלא בדבר אחד – הדמיון שלו להמצאת מהלכים התקפיים היה משהו יפיפה ומדהים.

ארסנל הגדולה לא קרסה ברגע. היא עדיין קבוצה טובה. אבל בפרספקטיבה של שש שנים הם הפכו מקבוצה שמדמיינת לקבוצה מכנית למדי.

גפן 8 באפריל 2011

רונן

אז ראית את תיירי מפרק כמעט לבדו את מנצסטר שלך : )

גם אני נוכחתי בכמה משחקי מופת של הנרי וארסנל בתחילת ואמצע העשור,זו הייתה חגיגה !

ארסנל בתחילת ואמצע שנות ה2000 הייתה הקבוצה הכי מלהיבה באנגליה תוך תצוגות כדורגל סטייל ברצלונה.

ארסנל הנוכחית מציגה לעיתים כדורגל פנטסטי,אבל היא איבדה את הברק והיא ממש לא יציבה. וונגר אומנם מטפח כדורגלנים צעירים אבל חסרים שם לפחות 2 כדורגלנים בעלי שם ומנהיגים שיסחבו את הקבוצה באמת. ססק שחקן מצויין אבל הוא לא יכול לסחוב לבד קבוצה שואן פרסי הוא מספר 2 שלו…

ולסיום 2 גולים ( מתוך מעל 200 שהנרי נתן בארסנל ) שאני לא אשכח לעולם

http://www.youtube.com/watch?v=sbASd5CU3H8

http://www.youtube.com/watch?v=PuCL2wvjOtU

גמל (סתם גמל) 8 באפריל 2011

אפרופו הנרי, אחד הדברים שאהבתי אצלו ולא תמיד שמים אליו לב הוא שהריצה שלו נראית כל כך קלילה, זה נראה כאילו הוא בורח שחקני ההגנה. אבל אם שמים לב רואים שתוך כדי הריצה הוא מצליח לזהות בדיוק את הרגע שהמגן מנסה לחטוף לו את הכדור ואז הוא עוזב לרגע את הכדור ופשוט נכנס במגן עם הכתף. כמו שחקן קו התקפה בפוטבול שמפנה נתיב לרנינג בק. הוא היה מזהה את הרגע המדויק גם כשהמגן היה מנסה לחטוף את הכדור מאחור.
רואים דוגמא לזה בוידאו השני שפירסמת כשהוא עובר את השחקן הראשון (רונאלדו) וקצת בשחקן השלישי

נעל קרועה 8 באפריל 2011

אם עוסקים במי הכי טוב בהיסטוריה,עם ניקוד
1-מראדונה 10
2-פלה-9 לפי הסיפורים
3-קרויף 9
4-זידאן 8
5-רונאלדו הברזילאי 7
6-ואן באסטן-7
7-פלאטיני 7
8-רונלדיניאו 7
9-שאבי -6
10-ריוואלדו-6
10-ראול,סקולס,רומאריו,גיגס ,חוליט,באגיו,דרוגבה, קנטונה -5
על דה סטפנו,גניז"ה ,בסט,אני לא יודע מספיק
מסי,כ,רונאלדו,איניסטה,רוני,עוד מוקדם לקבוע

Taninanak 8 באפריל 2011

נעל, לפחות תשים עליהם תג מחיר :)

בני תבורי 9 באפריל 2011

נעל,
אני מפסיק לקרוא אותך עד שלא תשים את מוטי קקון ברשימה.

גמל (סתם גמל) 9 באפריל 2011

כל המזכיר את העיט בפוסט על זידאן כאילו הזכיר עולם ומלואו

גיל 8 באפריל 2011

מה שיפה אצל זידאן זה לא רק שהוא עוסק בפעולות הפשוטות אלא שהוא גם גורם לפעולות מסובכות להראות פשוטות ויודע כמעט תמיד לבחור בפעולה הכי מתאימה לרגע.

צריך לערוך את הפרקים הללו לספר. אני מחכה לפוסט על הצרפתי השני שבעיניי גדול יותר וגם על יוזביו.

אביאל 8 באפריל 2011

בתור אחד שנולד ב86, הוא השחקן הגדול ביותר שראיתי, אני לא חושב שיש שחקן שריגש אותו יותר ממני, מה גם, ששיחק ביובנטוס, ריאל וצרפת, אהובות ליבי.

במשחק במונדיאל 2004 מול ברזיל, ישבתי עם עוד חבר אוהד צרפת, מול בערך 50 אוהדי ברזיל, הרווחתי באותו יום 500 שקל והתודה לזידאן !

דביר 8 באפריל 2011

"שזידאן תמיד העדיף את הפעולה הפשוטה על המסובכת"

מה אני יגיד לכם… הפנדל בגמר 2006… לא ממש הולך עם התיאוריה הזו.

זידאן כן היה פנטזיוניסט אחרת לא היית כותבים פה את כל ההילולים..

דורפן 8 באפריל 2011

זה נכון בפנדל. אבל בניהול משחק הוא בהחלט העדיף את הפשטות. מה שכן – מה שהיה פשוט עבורו לא תמיד היה פשוט לאחרים.

ניינר 8 באפריל 2011

קשה לי להתלהב ממנו כי הוא עבר בכל הקבוצות שאני ממש מתעב + נבחרת מתועבת, אז אני לא אובייקטיבי לגביו. מה שכן אני חושב שהוא היה שחקן די מלוכלך, ללא קלאסה ואני יכול לחשוב בקלות על עשרים שחקנים לפחות שגדולים ממנו בעיני. הרגע הכי מתוק מבחינתי בקריירה שלו היתה ההרחקה במונדיאל 2006 שמנעה במידה רבה זכייה של נבחרת צרפתית איומה במונדיאל.

יואב 8 באפריל 2011

זיזו מתקשר לי עם שיווי משקל נדיר, מלכותיות ומארסיי.ממש כמו קאנטונה.
אצילות בכל תנועה, הבנה מוחלטת של המרחב, שחקן הקישור הגדול ביותר של דורו – בדיוק כמו שפלאטיני היה בשנות השמונים.

גיל 8 באפריל 2011

האמת היא שמעניין להשוות את הקריירה של זידאן לזה של קנטונה. במידה רבה זידאן הגיע למעמד הבכיר שלו בנבחרת על חשבון קנטונה שהיה הקפטן עד להרחקה שלו בגלל בעיטת הקונג פו. אם קנטונה היה ממשיך לשחק האם צרפת הייתה מגיעה לאותם הישגים? האם הוא יכל לשחק ביחד עם זידאן בנבחרת?

גלן חזר מהאינקויזיציה 8 באפריל 2011

והוא כמעט דרס אותי השבוע!
אני רק חזור ואומר את מה שניסיתי להגיד כבר השבוע על ברסה/מסי- בלי קשר לזידאן כזה או אחר. הציפיות שלנו מהגדולים ביותר להיות באותם סטנדרטים של דורות אחרים שקבעו גדולה הוא כמעט בלתי אפשרית בספורט כמו כדורגל עם כל השינויים הפיזיולוגים, המיבניים והתקשורתיים. ככל שעובר הזמן מתבהר לי שזידאן אצלי בחמישיה הראשונה.
ומני רמירז פורש

אבי 9 באפריל 2011

לא אשכח לעולם את המשחק ההוא נגד ברזיל ב-2006; תצוגת היחיד שהכי תפשה אותי עד היום. לא התחלתי את הערב כתומך צרפת, אבל הפכתי לכזה. הוכרחתי. גם אני הופנטתי.

דרך אגב, בברזיל מעריכים אותו יותר מבכל מקום אחר. הערכה כזו, מצד עם מבין עניין שכזה, אומרת משהו.

אבי 9 באפריל 2011

אוף טופיק – הם באמת השתגעו שם באנגליה!. מאתר ה- BBC:
Cole charged for Twitter comments.

האם התקופה הויקטוריאנית חוזרת בלבוש חדש? הוא סתo כתב שתי בדיחות לא מזיקות:
http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/13020733.stm

אבי 9 באפריל 2011

סתם

אריק 9 באפריל 2011

מה בריאן קלאף וגןרג בסט היו עושים בימינו?

אבי 9 באפריל 2011

הם לא היו פותחים חשבון טוויטר…

סימנטוב 9 באפריל 2011

אחלה, נהנתי תודה!

תושב חוזר 9 באפריל 2011

אכן שחקן ענק וסוג של קלאסה בפני עצמה. אבל בכל זאת, המיתולוגיה לגבי היכולת שלו בטורנירי הגביע העולמי מוגזמת עד מאד (נזכיר רק את ההרחקה במונדיאל בצרפת)

אריאל 9 באפריל 2011

הפוסט עצמו יפה מאוד, אבל אני מוכרח לומר שאף פעם לא נמניתי על מעריצי זידאן וכמו שנאמר מעליי, המיתולוגיה סביבו בנויה ברובה על מיתוסים. במונדיאל של 98, הוא בכלל לא היה פקטור עד חצי הגמר (כשהוא מורחק בשלבים המוקדמים) וגם בריאל הוא היה עוד שחקן בתוך קבוצה של שחקני על.
בקיצור, שחקן מעולה שבשיאו היה הטוב בעולם, אבל אני לא חושב שהוא עומד באותן רמות של הגדולים מכולם, אפילו לא קרוב. סתם בתור דוגמא, מסי של היום שחקן גדול בהרבה ממה שזידאן עשה בזמנו (גם אם לא לקח אליפות עולם, משהו שהוא אוברייטד בטירוף) ועדיין בעל הבלוג מתעצבן (בצדק) כששמים אותו ברשימה עם מארדונה.

זיזו 9 באפריל 2011

דביר ורונן,
לגבי הפנדל ההוא, אומנם זידאן זיהה את גודל הרגע ובעט בעיטה מיוחדת אבל הסיבה המרכזית לבעיטה היתה השוער שעמד ממול.

לאורך כל הקריירה זידאן בעט באופן עקבי לפינה הימנית של השוער (לעיתים רחוקות עם קצת גובה), בופון הכיר טוב מאוד את העניין ואכן קפץ לפינה.

זיזו, כמו שחקן פוקר טוב, הפתיע אותו עם בעיטה מתוחכמת.

גיל,
הסיבה לכך שקנטונה וזידאן לא שיתפו פעולה בנבחרת היא שאימה ג'אקה העדיף את זידאן בתור מספר 10 וקנטונה לא היה מוכן לשחק בעמדת החלוץ.

זה היה הרקע לסכסוך של המפורסם של ג'אקה עם התקשורת הצרפתית ששחטה אותו על העדפת זידאן האלמוני יחסית מבורדו על קנטונה הגדול.

זאת בהחלט אחת מהחלטות המאמנים האמיצות שאני זוכר, קנטונה היה אליל וצריך לזכור שמדובר באליפות אירופה שהתקיימה באנגליה, החצר האחורית שלו.

למזלו הוא צדק :)

דורפן 9 באפריל 2011

זיזו יקירי. בוא אלמד אותך כמה דברים שאינך יודע על זידאן.

הנה לינק לטקסט שכתבתי להארץ ב-2004. שנתיים לפני שזידאן בועט את הפנדל.

http://www.haaretz.com/print-edition/sports/the-things-he-knows-1.125269

מצאתי רק את התרגום לאנגלית באינטרנט, אבל כתבתי אותו בעברית, אנא סלח לטעויות בתרגום.

אני מתייחס שם בהרחבה – שנתיים לפני אותו פנדל – לכבוד שנותן זידאן לאנטונין פננקה הצ'כוסלובקי, שכמובן היה הראשון לבעוט פנדל מכריע בצורה כזה. הפנדל של פננקה ישב לזידאן בראש. וכשהגיע הרגע, והוא הרגיש שהוא בזון, הוא ביצע אותו. לא בופון ולא פוקר ולא נעלי הרים.

זוהי רק אילוסטרציה ידידי לכך שאתה טועה כשאתה חושב שאינני חושב שזידאן בין 5-6 הגדולים בהיסטוריה משום שאינני יודע מספיק עליו, או לא מעריך אותו. הסיבה היחידה שאינו בין 5-6 הגדולים היא ש5-6 הגדולים פשוט היו יותר גדולים!

ז'אקה, כמו דומנק, היה חמור. בארבעת משחקי הנוקאאוט הראשונים שלו עם הנבחרת (יורו ומונדיאל) הוא לא הבקיע שער בתוך 90 הדקות. הנבחרת הצרפתית של 2000 המחישה כמה זו של 1998 שיחקה מאד מאד אפור יחסית לכשרון שלה. למזלו של ז'אקה בלאן, הפנדליסטים שלו וטוראם הצילו אותו מבזיון טוטאלי בבית. ואז זידאן התעלה בגמר והוא זכה בגביע.

ההבדל בין ז'אקה לדומנק הוא מודעות עצמית. ז'אקה מיד הסתלק מהשטח. דומנק חשב שיש לו איזשהו קשר להישג של 2006 וסיים את הקריירה שלו כבדיחה.

ראול 11 באפריל 2011

לגבי הפנדל, אני רוצה להזכיר שבחצי הגמר מול פורטוגל זידאן גם כבש מהנקודה הלבנה. השוער שעמד מול (ריקארדו אם אני זוכר נכון) הדיח כמה ימים לפני כן את אנגליה ברבע.
זידאן לקח שני מטר תנופה בלבד, ובעט למקום הרגיל שלו (הפינה הימנית התחתונה של השוער).
לאחר הפנדל היה אירוע מוזר מאוד בו רואים את טוראם ממש גוער בזידאן.
התיאוריה שלי היא כזו:
כולם הכירו את צורת הבעיטה של זידאן. לכן הוחלט שבמעמד מכריע זידאן ישנה סגנון ע"מ להפתיע את השוער (כשאני אומר הוחלט, אז אני מתכוון אצל הגרעין הקשה:זידאן, טוראם, בארטז).
טוראם כעס על זידאן שבעט את הפנדל הרגיל שלו בניגוד למה שסוכם ביניהם.
אבל זידאן חשב אחרת. משהו אמר לו שיהיה עוד אחד וששווה לשמור את גורם ההפתעה להמשך.
זה כמו שחקן פוקר שמעולם לא מבלף, אך ביד החשובה ביותר דופק את הבלוף של החיים.
אבל זו רק הפרשנות שלי לכל האירוע…

שבי כהן 9 באפריל 2011

עכשיו אני מבין למה דתיים מתכוונים כשהם אומרים "עונג שבת"!

רונן – תודה על פוסט מהפנט.

גיל מזימבבואה 9 באפריל 2011

תארו לכם זידאן וברבטוב באותה קבוצה…רייקארד מאמן. זה עלול להיראות יותר כמו משחק בנואיבה. אבל הקלאסה תהיה שם זה בטוח.

ניב שטנדל 9 באפריל 2011

הפסקה ממה שנראה בינתיים כמו תענוג גדול מול פולהאם:
בויכוחים הנצחיים שאני שותף להם בסוגיית רונאלדו/מסי, אני נוטה לנבא את מקומו ההיסטורי העתידי של רונאלדו כזה של זידאן: לא בויכוח על הכי גדולים, אבל אחד הגדולים (זה נאמר, אגב, בהתרסה כלפי ממליכי מסי הנחפזים).
בנוגע לזידאן-מהגרים-נבחרת צרפת-המדינה: לא שונה בהרבה מהמצב אצלנו עם הערבים, שנטמעו היטב בנבחרת, לעומת מצבם הסטציונרי בחברה.
פוסט נהדר, ויוה זיזו. כמו לא מעט צרפתים שהרב תרבותיות מיקססה להם את האישיות, מדובר בערס עם קלאס.

ניב שטנדל 9 באפריל 2011

זה ויוו בעצם, לא?…

זיזו 9 באפריל 2011

רונן,

אני לא יודע איזה מידע חדש הייתי אמור לצבור מהתגובה שלך אבל את ההיתיחסות לבופון שמעתי מזידאן בעצמו. הוא אמר בנוסף שהוא זיהה את גודל הרגע במשחקו האחרון בגמר המונדיאל וגם את זה כתבתי.

אבל שיחקת אותה עם פננקה, יצא לך בול.

לגבי דעותיך במעמדו ההיסטורי של זידאן אני לא חושב שיש לך חוסר ידע אלא רק חוסר טעם.
בהעדר קריטריונים אמינים למדד בנושא, כמו כל דיון דומה בספורט, נשאר רק הטעם והחיבור האישי שלך אם הדמות.

זידאן לא עשה לך את זה, חבל, פיספסת.

בעינך הוא לא בין הגדולים, לגיטימי. אל תחטא בניסיון לקבע את זה כעובדה מוגמרת.
בטח לא עם הטיעון שלא שיחק כל שבוע כששחקנים שאתה כן מעריך כניצחיים הפסידו עונות ומונדיאלים מבלי לעלות על הדשא.

לגבי ג'אקה, ההחלטה שלו ללכת עם זידאן ולא עם קנטונה התבררה כנכונה.
גם עם טעה בכל דבר אחר, את זה אי אפשר לקחת ממנו.

ההבדל המרכזי בין הנבחרת של 2000 לזו של 98 היא לא בעמדת המאמן אלא בעמדת החלוץ.
הנבחרת של 2002 הייתה צריכה להיות הטובה מכולם אבל בהעדר זידאן צרפת הראתה בפעם הראשונה ולא האחרונה כמה היא נתונה לחסדיו ולא שווה כלום בלעדיו.

להשוות אותו לצ'אבי (שחקן מצויין) זה עלבון לדיון ואיבוד עשתונות מוחלט.
אני חושב שטעית שבכלל הלכת לכיוון הזה.

דורפן 9 באפריל 2011

להגיד "זידאן לא עשה לי את זה" זו אחת הטעויות הגדולות ביותר שנכתבו כאן. זידאן גרם לי לריגושים בלתי רגילים. אתה פשוט נוטה להעלב אם מישהו לא הגדול בכל הזמנים… וזידאן "עשה לי את זה" יותר מאשר שחקנים שאני חושב שהיו טובים ממנו – למשל פלטיני, בקנבאואר ובשלב מסויים ארגיש כך לגבי מסי לעומת זידאן. כפי שזה נראה לי כרגע, מסי יהיה גדול יותר אבל זידאן מרגש בהרבה.

דורפן 9 באפריל 2011

אגב, אני חושב שמה שקרה לזידאן מהמשחק מול ספרד ועד הגמר מול איטליה הוא שבבת אחת חזרה אליו החדווה אחרי שנתיים קשות מאות בהן סבל במגרשים. אולי בגלל כושר ואולי בגלל מצבה המשפיל של ריאל מדריד. בבת אחת משהו ניצת בו, קיבלנו את המשחק המופלא הזה מול ברזיל, נדיר שמישהו משחק כל כך קרוב לשיאו במשחק השלישי לסוף הקריירה שלו, והבעיטה מול בופון היא לדעתי של מישהו שמרגיש שהוא מרחף בחלל. שהכל הולך לו. איך מטראצי הוציא אותו מהכלים… מדהים.

גפן 10 באפריל 2011

איזה ציפ נתן היום מסי בשער השלישי של בארסה והשני שלו

הטאץ' שלו והטיפול בכדור זו אומנות לשמה !

יש לו העונה כבר 47 שערים + 23 בישולים ב 45 משחקים של ברצלונה. יחד הוא אחראי כבר ל 70 שערים של ברצלונה,וזה רק העונה !

לא יעזור לכם,מסי כבר עכשיו הגדול בהיסטוריה

דודו 10 באפריל 2011

כמה מתוך הגולים האלה הם נגד קבוצות כמו אלמריה, לבנטה, חטאפה וחרטבונה? תעשה לי טובה. תפסיק כבר עם עבודת האלילים הזו. בלי צ'אבי ואינייסטה לידו הוא לא היה שם שליש מהשערים שלו. בוא נראה אותו בקופה אמריקה, בבית. בוא נראה אותו מביא תואר גדול לנבחרת שלו ואז נדבר.

גפן 10 באפריל 2011

חה . גדול אתה
אתה יודע שאתה לא חייב לקרוא אותי,כן?

המהנדס החמיץ יותר מחצי עונה שנה שעברה בגלל פציעה ולמסי היו אותם מספרים כמו השנה

צ'אבי העונה עם 5 גולים ו 11 בישולים בכל המסגרות
המהנדס עם 8 שערים (מתוכם 7 בליגה שזה שיא אישי שלו..)ו- 6 בישולים

אז,מסי עם 47 גולים+23 בישולים חייב את המספרים שלו לצ'אבי ואינייסטה שעושים ביחד 13 גולים + 17 בישולים???

אולי שכחת אבל מסי כבר שנתיים B2B זכה בכדור הזהב ושחקן השנה של פיפא, והוא בדרך הבטוחה לזכייה שלישית רצופה( אלא אם ריאל ורונלדו יניפו את גביע ליגת האלופות)

תפנים כבר,מסי מליגה משלו ! יש את מסי ויש את כל היתר

דורפן 10 באפריל 2011

גפן – זו קיצוניות בדיוק כמו הקיצוניו ההפוכה. בוא ניקח את פלה: האם אי פעם שמעת מישהו טוען שהוא הטוב בהיסטוריה בגלל שמה שהוא עשה בעונת 1961 בליגה הברזילאית היה דבר מדהים. ובגלל שיש לו שיאי הבקעה שגם אם עושים שקלולים סטטיסטיים יחסית לתקופות וליגות, הם במקום השני בהיסטוריה (פושקש ראשון). או שמישהו אומר לך על קרויף "תשמע, שבוע אחרי שבוע בליגה ההולנדית הוא נתן הצגות שאי אפשר לשכוח". לא. 30-50 שנים אחר כך אתה לא שומע את זה. אתה שומע רק על המשחקים הגדולים.

לא. בפרספקטיבה של שנים זוכרים רק את המשחקים הגדולים. יש לו כמה יפים. ויש לו כמה שהם כרגע כוכבית על הרזומה שלו. לא ההפסד במשחק, אלא היכולת שלו להרים קבוצה. בעיקר גרמניה והמשחקים מול אינטר, והאמת שקצת המשחק מול צ'לסי, אבל זה נשכח. יש לו גם משחקים טובים (הגמר האירופי – בו צ'אבי היה טוב יותר) וכמה מהקלאסיקו.

אז צר לי, למסי, שיש לו סיכוי מעולה להחשב בין הגדולים בהיסטוריה ייאלץ להוכיח זאת לא במספרי ליגה ספרדית שהם מהממים ומראים שהוא שחקן יחיד במינו. אלא בכמה משחקים גדולים – חצאי גמר וגמרים אירופים, משחקי מונדיאל וקופה אמריקה – בהם הכל יהיה תלוי בו והוא יכריע אותם.

את ההופעה שלו מול גרמניה, אי אפשר אפילו לדמיין ממראדונה. פשוט כניעה ולא לנבחרת אדירה מדי. זה לא לוקח ממנו את תואר השחקן הטוב כרגע. אבל יש לו עוד המון מה להוכיח.

ואולי דוגמא שממחישה. מסי שחזר את השער הנדיר של מראדונה בצורה יפיפיה. אבל האם אפשר לשחזר נגד חטאפה שער ברבע הגמר העולמי מול אנגליה?

וכמה משחקים של ג'ורדן מהעונה הרגילה אתה זוכר?

גפן 10 באפריל 2011

פלה,די סטפנו,פושקש שיחקו בתקופות שלא הייתה הגנה בכלל,שיחקו כדורגל בהילוך איטי,ועל טקטיקה בכלל לא שמעו.
אותם שחקנים בהחלט שייכים להיכל התהילה של הכדורגל ונחשבים לגדולים בזמנם ותקופתם,אבל אני אני מצטער הם בכלל לא נכללים אצלי בדיון של הגדולים ביותר

רונלדו עשה במנצסטר עונה של 42 שערים בכל המסגרות,והעונה בספרד יש לו כבר 40.ככה שאני לא רואה הבדל בין הליגה האנגלית לספרדית,ולא איכפת לי שכל האנגלופילים יתפצוצו עכשיו שיקראו את זה.

מסי כבר 4 עונות עם מספרים מפוצצים.העונה כבר 47 גולים,ו23 בישולים,שבתחום הבישולים אף אחד לא מתקרב אליו בכלל

בישול לאינייסטה מול צלסי בחצי
שער מול מנצסטר בגמר 2009
רביעיה מול ארסנל ומלך השערים של הצמפיונס ב 2010
מלך השערים עד עכשיו וצמד מול ארסנל השנה

כבר כתבתי לך מה קרה במונדיאל. מול גרמניה זנאטי וקמביאסו היו צריכים לשחק,ולא ליצן כמו דימקילס.מה לעשות שמארדונה סירס עצמו ואת ארגנטינה שלא הזמין שני גרזנים כאלה.

אביעד 10 באפריל 2011

אז "השחקן הכי גדול בהסטוריה" לא הרים את הנבחרת שלו מהקרשים במונדיאל כי המגן השמאלי של הנבחרת היה היינצה ולא זאנטי וכי הקשר האחורי היה מקסי ולא קמביאסו?
מצטער גפן, אבל משום מה, כשמדברים על מי השחקן הכי גדול בהסטוריה, זה הסבר ממש קלוש.
אגב, על פי מה קבעת שלא היו הגנות בשנות ה-50, ה-60 וה-70?

אריאל ש 10 באפריל 2011

רונן, חצי צרה להזכיר את צ'אבי ואת זידאן באותו המשפט, אבל לטעון שפלטיני היה גדול מזידאן זו כבר תועבה אמיתית. על בקנבאור אני לא אגיב כי ראיתי אותו מעט בלייב כילד ואני עדיין חושב שחשיבותו למשחק גדולה אולי מהכשרון האישי שלו.

לענייננו – פלטיני היה אחד מהשחקנים הכי אובר-רייטד של שנות השמונים. שחקן עם דריבל בינוני למדי שלא עשה הגנה, עם מסירות ארוכות מצויינות ובעיטות עונשין טובות. משהו כמו בקהאם עם אינטיליגנציה ומנהיגות, אבל עם אגו גדול פי כמה. לא סתם הוא הנהיג את אחת מהקבוצות השנואות ביותר של יובנטוס בשנות ה-80, ולא רק בגלל הלא פנדל שהוא סחט בגמר שלא היה צריך להיות משוחק בהייסל.

לסיכום – אני חושב שזידאן הוא בהחלט אחד מהגדולים – בליגה של קרויף ובקנבאור בהחלט, פלטיני היה שחקן טוב, מנהיג מצויין ופוליטיקאי מעולה, אבל במבט לאחור הוא לא היה טוב יותר משחקנים טובים אחרים בני דורו – קרל היינץ רומיניגה, לותאר מתאוס בצעירותו ואחרים.

דורפן 10 באפריל 2011

אריאל – ולמרות מה שאתה אומר, אנשים שראו אותו בזמן ששיחק, שבוע אחרי שבוע בזמן אמת בחרו אותו שלוש פעמים לכדורגלן השנה באירופה ולא את השחקנים שמנית. וזה בתקופה לפני שועדה של פיפ"א החליטה את מי מותר לבחור ואת מי לא. לפניו עשה זאת רק קרויף. אחריו ואן באסטן בהסתייגות קטנה, לזכות ואן באסטן שיחקה העובדה שמראדונה לא יכול היה להבחר באותו עידן.

תמיד קח את הדברים הללו בחשבון. מי ששכנע את העיתונאים של כל היבשת לבחור אותו כשחקן העונה בשלוש שנים שונות, כנראה לא היה נורא אוברייטד.

תסתכל גם על תוצאות ההצבעות:

http://en.wikipedia.org/wiki/Ballon_d'Or

פלטיני זוכה בהפרשים עצומים. לפחות בתקופה שכולם ראו אותו מול בוניאק, רומיניגה ואחרים (באותה ליגה לרוב) – לא היה ספק גדול לאנשים מי יותר טוב.

אליפות אירופה שלו ב-84 גדולה לפחות כמו מראדונה ב-86. נבחרת צרפת לא הייתה קיימת לפניו מאז 88 והוא לקח אותה פעמיים לחצי הגמר העולמי.

לדעתי השיפוט שלך את פלטיני שגוי לחלוטין.

העובדה שהוא פוליטיקאי מנופח ודמגוג לא אומרת דבר על מה שהיה במגרש. אז להגיד "פוליטיקאי" זה לחטוא לאמת. הוא בא פעם אחר פעם למשחקים גדולים והבקיע את הגולים. זה כמו להגיד שקרויף היה שחקן מעצבן רק בגלל שהוא טרחן מטיף מוסר בימינו.

אריאל ש 10 באפריל 2011

רונן, אני זוכר לא רע את שנותיו של פלטיני ביובנטוס, אני גם זוכר את מעמדה הבכיר של הליגה האיטלקית באותה תקופה ואת סכומי הכסף שעברו בה מראשית שנות השמונים ועד לאמצע שנות התשעים, מה שגם מסביר לא רע את ההטיה המאד ברורה שאתה רואה בהצבעה לשחקן העונה, למרות השליטה של הקבוצות האנגליות בגביעי אירופה בתחילת העשור. זה גם מסביר די טוב את העונש שהקבוצות האנגליות ספגו עקב אסון הייסל בלי שום סנקציה כלפי יובנטוס או קבוצות איטלקיות.

אני ראיתי את פלטיני משחק באליפות אירופה ב-84 והוא היה מצויין, אבל הוא לא היה עד כדי כך טוב, באמת. היתה לו קבוצה טובה ומאוזנת פי כמה מזו של ארגנטינה ב-86, וגם התחרות היתה קלה יותר מאשר במונדיאל עם מעט קבוצות "בכירות" יחסית מלבד ספרד וגרמניה, כאשר ספרד ידועים כלוזרים נצחיים (ולמרות זאת היו טובים בהרבה במשחק הגמר מצרפת) והגרמנים לשם שינוי רבים בינם לבין עצמם. אין שום דרך להשוות את ההישג לזה של מרדונה, ולו רק גם בגלל הביתיות.

אתה צודק, פלטיני באמת הופיע למשחקים הגדולים, אבל הוא לא הצליח לקחת נבחרת צרפתית מוכשרת לגמר המונדיאל. אני קראתי לו פוליטיקאי דווקא לא בגלל ההווה, אלא בגלל שהוא הצליח למנף את ההישגים שלו בצורה יוצאת דופן, הרבה מעבר לערכם האמיתי. אנחנו לא זוכרים כמעט אף אחד אחר מהנבחרת של צרפת בשנות השמונים, היותר מתעניינים זוכרים את לואיז פרננדז, ז'ירס, טיגאנה, רושטו וכמובן בטיסטון אבל ההישג רשום לגמרי על שמו של פלטיני. אפילו אצל מרדונה אנחנו זוכרים את ולדאנו, ובורוצ'אגה.

זה מה שהופך אדם לפוליטיקאי ענק, אפילו עשרים שנה לפני שהוא נבחר לתפקיד.

גיל 10 באפריל 2011

לי אין שום ספק שפלטיני גדול מזידאן ובפער לא קטן. מה שהוא עשה לנבחרת הצרפתית לבדו זידאן לא עשה. התצוגה שלו באליפות ב84 היא בעיניי הכי גדולה של שחקן בטורניר למרות שזה היה בבית. מעמדת האנדרדוג הוא הוביל את צרפת לשני חצאי גמר, כולל ניצחון על ברזיל פייבוריטית ב86 בתקופה שבה המונדיאלים היו בשיאם. זה הישג עצום.

זיזו 9 באפריל 2011

שכחתי משהו חשוב שבו טעית טעות גסה.

כתבת שלדומאנק אין חלק בהישג של 2006.
יש לו חלק ענק, בגללו הם לא זכו בגביע :)

דורפן 10 באפריל 2011

דווקא כישראלים נחשפנו לפולאריזציה של התופעה. בלי זידאן צרפת לא מנצחת את ישראל. עם זידאן היא בגמר העולמי.

אורי המקורי 10 באפריל 2011

האם אפשר לקבל כזה פוסט על מיכאל לאודרופ ? מרגש כמו זידאן על המגרש וגדול יותר מצ'אבי. אני בטוח שאינייסטה וצ'אבי יגידו שהוא השפיע על המשחק שלהם יותר מכל אחד אחר. לדעתי יש לו מקום בדיון על הגדולים מכולם רק מהסיבה שהוא כנראה המוסר הגדול ביותר בהיסטוריה (או לפחות מקום שני אחרי ברקו).

גפן 10 באפריל 2011

השפיע גם על איבן דה לה פנייה

גפן 10 באפריל 2011

אביעד

לא נותן לי להגיב על התגובה שלך,אז אגיב כאן

ראשית,מונדיאל זה הטורניר הכי אוברייטד שיש.
לענייננו,לארגנטינה לא היה סיכוי במונדיאל עם מראדונה כמאמן.
זנאטי וקמביאסו הם שני גרזנים באמצע המגרש של ארגנטינה ולהשאיר אותם מחוץ לסגל זה שווה ערך אם מאמן ספרד לא היה מזמן למונדיאל את פויול וצ'אבי.

בשנות ה 50-60-70 לא היו הגנות ! איך אני יודע?ראיתי בעיניים שלי
הכדורגל והכדורסל באותן השנים היה חובבני וכך גם הספורטאים .
כנס ליוטיוב ותצפה בעצמך בכדורגל מאותן השנים,או מכדורסל בNBA , או אפילו מכבי כדורסל בשנות ה 70 – הגנות לא היו,אפילו משהו שקרוב לזה.תוסיף את המשחק האיטי וחוסר במשחק פיזי כמו שיש בימינו ותקבל את ההפרשים.

להשוות את די סטפנו פושקש ופלה למסי או אפילו כריסטיאנו רונלדו זה כמו להשוות בין אצנים כגון גסי אוונס וקרל לואיס לאוסיין בולט…

רונן הזכיר בשורה את ג'ורדן.ביל ראסל לקח 11 טבעות מתוכן 8 רצופות בשנות ה60,ואף אחד לא ישווה אותו לג'ורדן,נכון?

גיל 10 באפריל 2011

דווקא כן משווים את ראסל לג'ורדן ואפילו בו בבלוג, רק שמספר האליפויות לא מספרות את כל הסיפור במקרה הזה. אתה שוכח שהחוקים היום בכדורגל לטובת ההתקפה. אני בספק אם מסי היה שורד הגנות כמו שהיו בשנות ה70 וה80 שקיצצו את הרגליים של השחקים. מפגש אחד עם גויקואצ'יאה והוא היה מסיים את הקריירה שלו.

דורפן 10 באפריל 2011

גפן – להצטיין מול ארסנל במשחק גדול… מה לעשות. כאוהד יונייטד, בתקופה אפורה, מנצחת אותה ב-7 מ-8 משחקים (במשחק שיצא תיקו היינו צריכים רק תיקו).

אם הטיעון שלך שאם ניקח את מסי במכונת זמן לשנות החמישים הוא יהיה הכי טוב, אתה צודק. אבל גם אם ניקח את טורס או צ'יצ'ריטו במכונת זמן הם יהיו הכי טובים. ואם ניקח את ברבטוב אנשים לא יאמינו באיזו מהירות הוא רץ.

היו למסי משחקים חשובים טובים, לא עצומים (הבישול לאיניאסטה היה לבעיטה מ-18 מטרים לחיבורים….) רחוק מלהיות מספיק בכדי להתקרב לטענות כאלו. יש לו זמן.

אגב מספרים – בשערים לדקה רונאלדו טוב בבערך 15 אחוז מעונת השיא במנצ'סטר. אבל זה כשלעצמו לא משנה.

אתה שואל אותי אם למסי יש את המספרים לטענה שהוא מהגדולים אי פעם? כן. את הגביעים? חלק, צריך עוד. את ההוכחות למנהיגות ולהתעלות במשחקים גדולים. טרם. לא ברמה של הגדול אי פעם.

גפן 10 באפריל 2011

רונן

DAY IN DAY OUT מסי נותן משחקים ותצוגות ומפרק קבוצות
הוא מפרק את ריאל בליגה כבר 3 שנים רצוף,לא כולל השלושער מולם בתיקו 3-3 ב2007
שנתיים בצמפיונס הוא פירק את ארסנל (מקום שני לאנגלופילים בינכם)פעם עם רביעיה ופעם עם צמד.פירק גם את ליון ומינכן,וכאמור נתן גול בגמר נגד מנצסטר ונבחר כאיש המשחק
הוא לדעתי (אם אני לא טועה) מלך השערים בצמפיונס ליג כבר 3 עונות רצוף

עובדתית בתקופת פפ ,מסי עם :
עונת 2009 – 38 שערים + 18 בישולים
עונת 2010 – 47 שערים + 11 בישולים
עונת 2011 עד עכשיו – 47 שערים + 23 בישולים
ב2009 ו 2010 B2B כדור הזהב שחקן השנה בעולם של פיפא

2009- ברצלונה עם 6 תארים
2010 – ברצלונה עם אליפות ו 99 נקודות,חצי גמר צמפיונס
2011 – אליפות כבר ביד,גמר גביע אוטוטו,וחצי צמפיונס אוטוטו

מאז שהכדורגל מודרני שום שחקן לא כבש+בישל עם מספרים כמו של מסי
ב 20 שנה האחרונות אני אישית לא זוכר חוץ ממסי שמישהו הזכיר אי פעם באותה שורה שחקן אחר עם מארדונה,גם לא זידאן או ואן בסטן.
אנשי מקצוע ומאמנים כמו וונגר ופרגי טענו שלא ראו אף פעם מישהו טוב ממסי (למה דווקא לו הם מפרגנים?!?)

מסי בן 23,המספרים האישים והקבוצתיים רק ילכו ויגדלו,וכך גם התארים ומשחקי ה"הוכחה" .

http://en.wikipedia.org/wiki/Lionel_Messi

דפדפו למטה,תראו את המספרים האישים והקבוצתיים שיש לו.אני אציין רק חלק קטן מהם..
2 זכיות בליגת האלופות
4 אליפויות,שהחמישית תהיה השנה
פעמיים רצוף שחקן השנה של פיפא,שהשלישית בדרך ..
ב 259 הופעות בבארסה = 174 שערים + 72 בישולים

גסי אוונס=פושקש,די סטפנו,פלה
אוסיין בולט=מסי

מיציתי.

אביעד 10 באפריל 2011

גפן, מה לעשות שיש לך כמה בעיות חמורות בנתונים?
ב-20 השנים האחרונות השוו לא מעט ארגנטינאים נמוכי קומה למראדונה. מביניהם מסי הכי טוב, אבל איש שפוי בדעתו לא יזכיר את מסי באותה שורה עם מראדונה ללא זכיה במונדיאל או מינימום גמר.
אם לטעמך המדד לגדולה הוא מי מפרק קבוצות כמו חטאפה ואלמריה day in day out ומישהו שכובש בכמויות הללו, אז מסי יצטרך לעמוד בתור כי יש כמה חבר'ה לפניו. פלה ורומאריו ישר עולים לי בראש.
כדור הזהב של פיפ"א הוא לא מדד כזה גדול, אבל בלי קשר לדעתי על הפרס, זה פרס חדש יחסית. הבלון ד'אור שהתאחד איתו הוא פרס ותיק יותר, אבל עד שנות ה-90 היה מוענק רק לשחקנים אירופאיים, קצת קשה להשוות בין מסי למראדונה בפרס שבו מראדונה לא יכל לזכות. זה קצת כמו שתטען שמראדונה לא זכה בצ'מפיונס ליג.
די סביר להניח שמסי יילך וישתפר, אבל אין שום סיבה להכתיר אותו עכשיו לגדול מכולם ע"ב ההנחה הזאת.
אם המדד שלך ל"גדול בכל הזמנים" הוא שמסי "פירק" את ארסנל פעמיים (פעם אחת. הוא לא היה המצטיין בפעם השניה) ואת ליון ובאיירן וכו', אז במה הוא טוב יותר מרונאלדו שפירק באותה מידה את ארסנל, ליברפול, ליון, רומא, פורטו וכו' וכו'?
אגב, מסי לא היה איש המשחק בגמר 2009. זה היה צ'אבי.
ולציין לו 2 זכיות בליגת האלופות זה טיפה חוטא למציאות בהתחשב בכך שהוא לא שיחק משמינית הגמר ואילך והיה בערך באותו מעמד ברוטציה כמו של דארון גיבסון ביונייטד.

גיל 10 באפריל 2011

גפן, אם הוא לבד עושה את כל הדברים הללו אז איך תסביר את זה שבמונדיאל שלפי טענתך הוא אוברייטד, הוא לא עשה כלום מזה? אם הוא לבד מחולל פלאים אז פתאום כשאין לצידו שחקנים מאלופת העולם ואירופה היכולת שלו נעלמת?

הדיעה שלך היא דוגמא קלאסית לעכשוויות חסרת פרופורציה. אני רק תוהה מה אנשים היו חושבים אם היו יוטיוב בשנות ה60 וה70 שעוקבים אחרי הקריירות של פלה וקרויף באותה צורה שעוקבים אחרי שחקנים היום.

Comments closed