משחק 2. זה כנראה גמור. למרות טורקוגלו

In כללי

אחרי הרבע הראשון רציתי לכתוב קינה גדולה על ליגה שלושים קבוצות ותקרת שכר קשיחה מדי ומצב בו בסדרת גמר אין יותר מהול-אוף-פיימר אחד ודאי על המגרש. הרבע הראשון הזכיר לי את הכדורסל הגרוע ביותר שראיתי בגמר – בקיץ 1994 בין הניקס ליוסטון.

אבל אז דברים השתפרו מאד. רשאד לואיס הגיע לסדרה בענק ובראיינט נתן סדרת קליעות יפה וגאסול היה טוב מאד.   וקיבלנו משחק דרמטי מאד ובסיומו הלייקרס אלופים בתשעים ומשהו אחוזים נדמה לי. אורלנדו הייתה קרובה להכנס לסדרה אבל בהתקפה החשובה שלה הגיע הכדור אל קורטני לי. ולבחור גם הייתה הזדמנות לסל ניצחון על הבאזר. זה לא הייתה הקליעה הכי קלה בחיים – אבל אם לא יקרה עכשיו נס זה יהיה סל שהוא יחשוב עליו כל החיים.

מי שהיה ממש מרגש במשך דקות היה הדו טורקוגלו. לשחקן תורכי לעולם לא יהיה מוניטין של שחקן ממדינות יוגוסלביה אבל הוא באמת השחקן שהכי מזכיר לי את טוני קוקוץ' הרבה שנים. זה בהתקפהֿ, והחסימה שלו מאחור על בראיינט – שכללה הן אומץ לא רגיל והן ידיים כירורגיות – ראויה להחשב לאחת הפעולות ההגנתיות היפות שנראו בשנים האחרונות בפלייאוף.

וזה מה שכתבתי לפני המשחק:

עבור הלייקרס זה משחק אליפות. משחק רביעי טוב ברציפות ייצור מומנטום שייגמור את הסיפור – ואם יהיה 0-2 אני בספק אם הסדרה תחזור מאורלנדו. אני חושב שמהמשחק הראשון אין בכלל מסקנות טקטיות-אסטרטגיות. שום שחקן משמעותי מאורלנדו לא הגיע אליו.

נתון מעניין מהמשחק הראשון. לסטן ואן גנדי הייתה התלבטות קלאסית בגלל החזרה מפציעה של ג'מיר נלסון. נלסון הוא הרכז הכוכב שלהם, אולסטאר וכוכב שני הניצחונות על הלייקרס בעונה הרגילה. רפאר אלסטון הוא מי שהובא ברגע האחרון כשנלסון  נפצע והוביל את הקבוצה לגמר. חתיכת התלבטות. אולי לא ברמת בריידי-בלדסו, אבל החלטה בין שחקן שנראה כמו נשק חשוב ביותר מול היריבה לשחקן שהיה חלק חשוב במרקם שהביא אותו לגמר.

מה החליט? במשחק הראשון הוא חילק ביניהם את הדקות שווה בשווה. 25 לאלסטון, 23 לנלסון. שניהם סיימו עם עבירה אחת – אז אילוצים לא היו כאן.  בעיני זה סמלי לקטסטרופה של אורלנדו במשחק הזה. אם המאמן לא מסוגל לקבל החלטה תחת לחץ – מה יהיה על הקבוצה?

No Comments

עומרי 7 ביוני 2009

הימור לונג-שוט: אורלנדו מנצחים. יותר מדי דברים לא הסתדרו להם שלשום אחרי שהסתדרו כל הפלייאוף. שלשות, טורקוגלו, ריבאונד, אחוזי קליעה, משחק התקפי חכם.

עומר דיקמן מוואלה מראה יפה 5 נקודות אור אפשריות מהמשחק הראשון:
http://sports.walla.co.il/?w=/175/1497638

רון מהדרום 7 ביוני 2009

הימור שלי- משחק צמוד ואורלנדו מגרדת ניצחון חוץ.
עדיין הסדרה תלך ל-6 משחקים וקובי יזכה באליפות המיוחלת.

זיזו 7 ביוני 2009

הוא חטף הרבה אש על חלוקת הדקות השיוויונית.
הוא הצהיר שאלסטון ישאר הרכז הפותח. מה זה אומר? לSVG הפתרונים.

רונן דורפן 7 ביוני 2009

זה אומר שהוא לא מבין מה זה רכז פותח… כלומר הבנתי מדבריו שאלסטון יהיה הרכז בתחילת הרבע הראשון, אבל לא מי מקבל את המפתחות.

או קיי… מוגזם להגיד שהוא לא מבין. כמובן שהוא מבין. רק שכמו הרבה מאמנים הוא מייחס הרבה משמעות לקבלת ההחלטות הנקודתיות ופחות לזרימה של הצוות כקבוצה.

Danny 7 ביוני 2009

Stay with what ever got you to this point

לון 7 ביוני 2009

יאמר לזכותו של סטן דה מן, שהוא לקח אחריות על טעויות שלו. כמו למשל בשמירה הלא מספקת על לברון לפני שהכניס את השלשה המפורסמת (ואולי כבר לא כל כך, אחרי שהפסיד..)

רון מהדרום 7 ביוני 2009

סטן צריך להתרכז בניהול וחשיבה ממשית על קובי והלייקרס.
זה פחות משנה וחשוב להכריז מי הרכז הפותח, אלא לדעת ולהבהיר לשחקנים שלך מי יהיה שם במאני טיים.

המון תלוי כמובן בלייקרס, אבל פתרונות יצירתיים בסדרת גמר (פייטרוס וטורקוגלו בעמדות 2 ו-3) וחזרה לדברים שהביאו אותם לשם (ריצה, שלשות באחוזים טובים ואלסטון – כן אלסטון) עשויים לתת לנו סדרה אמיתית עם שינויי מומנטום וכדורסל טוב.

רונן דורפן 7 ביוני 2009

לון – ואן גנדי הוא בהחלט מרענן לעומת החשיבות העצמית העצומה של פיל ג'קסון ומאמנים אחרים. מצד שני ג'קסון באמת חשוב יותר…

לון 7 ביוני 2009

בכלל ואן גנדי מרענן. הדימיון שלו לרון ג'רמי גדול מידי.

לעומתו, ג'קסון מחזיק בשיא זכיות של מאמן ואולי ישבור אותו. עניין זניח.

רונן דורפן 8 ביוני 2009

לון – לדעתי הוא רון ג'רמי. אבל תעשיית הפורנו במשבר יותר גדול אפילו מהאן.בי.איי. אז הוא מחלטר כמאמן כדורסל.

מבקר המדינה 8 ביוני 2009

אם הם לא מנצחים את זה, אולי פרנק דרבין מיחידת השוורים המיוחדת של שיקגו יחליף אותו לפני שהוא תולה את האקדחים.

סמוראי 8 ביוני 2009

ואן גנדי הוא רון ג'רמי, אבל פיל ג'קסון מפרסם את KFC
http://lookliker.com/wp-content/uploads/2008/09/phil-jackson-colonel-sanders.jpg

S&M 8 ביוני 2009

המשחק הראשון הוכרע בגלל הלייקרס, ופחות בגלל הבעיות של אורלנדו. אבל אם להסתכל רק על הצד של אורלנדו, בהתעלם מהגנת הלייקרס – חזרת נלסון שיבשה את הסדר שפעל יפה כל כך עד הגמר. הוא היה מצוין, אבל זה "כיבה" את אלסטון וטורקוגלו מניהול המשחק, וגם הוציא להם את הכדור מהידיים, כך שהיו להם פחות מצבי זריקה נוחים מבעבר. טורקוגלו היה מסדר לעצמו את מצבי הזריקה, וכשהכדור לא אצלו הוא לא במשחק. הייתי מחזיר את נלסון לספסל, ומשתמש בו כשחקן שישי "משנה משחק".

Drazick 8 ביוני 2009

נראה לי שהרוב מחזיק אצבעות לאורלנדו אבל ברור שהכל בידיים של הלייקרס.

יבואו חדים וממוקדים ובפלורידה יהיה להם גם זמן איכות על החוף.

מרקפוצ'ינו 8 ביוני 2009

רונן, אני צפוי לפגוש ברון ג'רמי בעוד כשבועיים (בשביל איזו כתבה, עזוב). אני אנסה להגניב איזו שאלת כדורסל ונראה איך יגיב.
יאללה לייקרס!

יוני 8 ביוני 2009

9 שניות לסוף, שוויון. נראה אם בריאנט עולה למדרגה השלישית:)

חלילה וחס.

יוני 8 ביוני 2009

ברכות ללייקרס… לדעתי הבעיה הגדולה של המג'יק היא שלא ברור מי מספר אחד שם. לכאורה הווארד, אבל – לא הולכים אליו בקלאץ' כי הוא מאבד המון ולא קולע עונשין, הידו מנהל את המשחק ונראה שעליו סומכים הכי הרבה, ולואיס הוא קלע הקלאץ'. בלייקרס אותו אדם אוחז בכל התפקידים האלה…

לגבי דיוני קובי, גישה נוספת, של ביל סימונס, היא מועדון ה-42, כלומר שחקן שיש לו ממוצע פלייאוף עונתי של מעל 42 בסך הנקודות+ריב'+אס' הוא מופרד מהשאר. אפשר למצוא בגוגל. תוצאות לא מפתיעות :)

S&M 8 ביוני 2009

ואן גנדי חזר למשחק שהביא אותו לכאן, וויתר על נלסון. טורקוגלו ענק, בהתקפה ובהגנה. אלמלא הייתה לו בעיית עבירות, קובי היה ממשיך לזרוק אבנים גם בהארכה. אבל הם כבר ל יכולים לחזור מזה. לייקרס ינצחו לפחות פעם אחת באורלנדו.

יואב תל אביב 8 ביוני 2009

משעמם ת'תחת,סדרה גרועה ביותר,אחת הגרועות אי פעם,מבחינת העניין

נו באמת 8 ביוני 2009

יואב תל אביב,סדרה משעממת???לא היה מתח במשחק הזה?
תן לי לנחש אתה אוהד אורלנדו ושונא קובי ידוע

ניינר 8 ביוני 2009

למרבה הצער העסק גמור. אני לא רואה את הסדרה חוזרת ללוס אמג'לס. חבל

martzianno 8 ביוני 2009

גם בדקות שנלסון שיחק (אלסטון היה פשוט חושך), אורלנדו שיחקו כמו בחלק השני של העונה (יותר נכון כמו בפלייאוף) – טורקוגלו היה למעשה רכז. והוא ללא ספק הפליימייקר הכי טוב שיש לאורלנדו.
אני דווקא חושב שחשוב שהלייקרס ייקחו אליפות השנה, אחרת קובי לא יפרוש לעולם…

תומר חרוב 8 ביוני 2009

מרציאנו, קובי לא יפרוש עד שזיזו יצליח לשכנע את כולנו שאפשר להשוות אותו למייקל, ככל הנראה לעולם. וגם במשחק לא רע שלו היום הוא הוכיח למה. במהלך האחרון שלו ברביעי הוא חדר על שלושה שחקנים ובמקום להוציא לאודום שחיכה בפינה הוא הלך עם הראש בקיר ונחסם על ידי טורקוגלו, מה שכמעט עלה ללייקרס במשחק קריטי אם קורטני לי היה קובר את ההאלי הופ. לג'ורדן זה לא היה קורה בסדרת גמר.

זיזו 8 ביוני 2009

תומר
אמן

לגבי המשחק. המשחק התחיל מבולגן, בלי קצב ויכולת אפס של שני הצדדים. ככול שהמשחק התקדם העניינים השתפרו, חוץ מהשיפוט הנוראי שהתעקש להפריע לשני הקבוצות. הלו זה גמר, תנו לשחק!

קובי, למרות המספרים היפים, היה חלש (כמו שפיל אמר: בסטנדרטים שלו). הוא לא נכנס למשחק ולא הצליח לייצר לעצמו קצב עד סופו. לזכותו יאמר שהוא לא כפה את עצמו ופרגן לחברים. כמו כל שחקן גדול, זה שלא הלך לו לא דיכא אותו, הוא המשיך הלאה וברגעים המכריעים הוא היה טוב (למרות המהלך האחרון של הרבע הרביעי, מהלך גדול של הידו).

אני לא מבין איך אנשים עדין מתפלאים מהידו. כבר שנים שהוא גו-טו-גאי אמין בקבוצות שלו. שחקן ענק.

לאורלנדו יש בעיה חמורה בעמדות הגארדים. קשה לראות איך הם פותרים אותה אלא אם ואן גאנדי רוצה לשחק המון דקות בהרכב גבוה מאוד.

מילה טובה להגנה של ל.א. למרות כמה פספוסים בשמירה על לואיס אתמול הלייקרס מצליחים להוציא את המג'יק ממשחק האין-אנד-אאוט שלהם. ואן גאנדי ממציע מחדש את הקבוצה שלו תוך כדי משחק אבל הלייקרס משתמשים באורך ובאתלטיות שלהם בצורה יפה מאוד.
העבודה על הווארד ייאשה את מובילי הכדור של אורלנדו ובהזדמנויות המעטות שיש להם להכניס לו כדור לעמדה טובה הם כבר לא תמיד עם העיניים עליו.

הגיע הזמן שאנשים יפסיקו להלל או לקלל את SVG אחרי כל דבר שהולך לטובתו או נגדו.
הוא מאמן ענק! הלילה הוא עשה בית ספר לפיל.
הוא היה לדעתי האיש הכי משמעותי בהיכל אתמול וזה שהקבוצה שלו הפסידה לא צריך להוריד מזה.
כמובן שמסיבות העיתונאים שלו הם גם כן רמה מעל כולם. איזה כנות, איזה הומור.

מילה רעה לערוץ הספורט. בתור אוהד לייקרס (לא אובייקטיבי) אני חושב שקשה להאשים את השופטים בעזרה לקבוצתי.
יושב לו שימי ריגר, שונא לייקרס וקובי ידוע, וברוב חוצפתו מאשים את השופטים בניסיון לעזור לל.א.
ירון טלפז מתון יותר אבל זה פשוט בלתי נסבל.
כל חטיפה של ל.א. שאפילו אין זווית לראות מה קרה הוא קופץ ומשתולל. כל פצצה שהמג'יק מנחיתים על ידי הלייקרס היא חטיפה נקייה. די!

שלו רומא 8 ביוני 2009

אני חייב להגיד שלקרא את התגובות ולדמיין את המשחק זה יותר מעניין מלראות את המשחק עצמו, יש יותר נקודות מבט ממצלמות, לוקח פחות זמן, ולא צריך לקום ב 3:00.

רונן דורפן 8 ביוני 2009

זיזו – מכיוון שהטרפת את המערכת יומיים צפיתי בקובי באופן מיוחד. אני חושב שהוא מצויין בסדרה. אבל אם קורטני לי קולע את הליי-אפ הוא היה מקבל שחיטה תקשורתית. ובצדק!

S&M 9 ביוני 2009

זיזו, תראה בלי ווליום. אני שם ווליום מספיק לשמוע רעש, ולא מספיק לשמוע את הברבורים מהאולפן של ערוץ 5.

רונן, קובי לא אשם במהלך הזה. הוא היה השומר של השחקן הכי לא צפוי שיקבל את הכדור האחרון, ומעבר לכך הוא נחסם. גאסול אשם שלא בא לעזרה בזמן.
מעבר לכך, אני יודע איך זה נשמע, אבל היה ברור לי שזה התרגיל שייעשה, גם בגלל שההנחיות (הכתובות או הלא כתובות) לשופטים הן ש-0.6 שניות מספיקות רק לזה. אני הייתי בטוח שזה יילך להווארד. אבל ואן גנדי חכם, הוא הלך לשחקן הכי לא צפוי והפתיע את ההגנה לחלוטין.

תומר חרוב 9 ביוני 2009

אס אנד אם- הוא אשם בכך שהיה את המהלך הזה. הייתה לו לפחות אופציה מצוינת אחת של מסירה בהתקפה האחרונה אבל הוא ניסה לנצח את המשחק לבד. האמת שאם הוא כלכך רוצה להיות ג'ורדן זו יכלה להיות מסירת הפקסון/קר שלו(למרות שזו לא זריקת אליפות) אבל בניגוד למייקל, שאו ידע להתעלות על האגו בשביל הקבוצה או שפשוט היה הרבה יותר קר רוח בשניות הסיום(מן הסתם שניהם) הוא היה מוכרח לכפות את עצמו על זריקת הניצחון.

ארז 9 ביוני 2009

התייחסות לדיון על קובי בריאנט ממשחק מספר 1 –

מדהים לקרוא פה שקובי הפסיד 2 גמרים כפייבוריט, הרי ערב הגמר ב 2004 זאת הייתה הקבוצה של שאקיל ורק כאשר הפסידו התקשורת הפכה את זה לקבוצה של קובי (ששלשה אדירה שלו מנעה סוויפ מביך).

מדהים עוד יותר ששכחו לציין את הפציעה המשמעותית של קארל מאלון, והכי מדהים שאם הלייקרס היו מנצחים אז את הסדרה היו אומרים שקובי היה הסיידקיק גם בגמר של 2004 שהיום שופטים אותו כמי שהיה בעל הבית בו, אי אפשר להחזיק במקל משני צדדיו.

הדבר השני המדהים זה הלייקרס 2008, נשפטים כפייבוריטים שהפסידו בגמר, כל אחד כאן בבלוג בינו לבין עצמו הבין וידע שהם לא פייבוריטים, קבוצה צעירה למדי, ללא ביתיות, בשיטת ה 2-3-2, בסגל מאד חסר, צריכה לנצח פעמיים בבוסטון כדי לקחת את הסדרה, הזוי לחשוב עליהם כפייבוריטים רק כי התקשורת במהלך נבזי הציגה אותם ככאלה.

ודבר אחרון, ריי אלן לא חיסל את קובי בגמר, גאסול ואודום חיסלו את קובי בגמר עם הרכות שאפיינה אותם, החיסרון של ביינום וטרבור אריזה בהגנה ובריב' חיסל אותו בגמר, ג'יימס פוזי עשה עליו עבודה יפה ריי אלן הרבה הרבה פחות, קובי ניצח על הפרצוף שלו את משחק 3 ובחטיפת כדור מפירס את משחק 5.

מייקל של גמרים הרבה יותר טוב מקובי בגמרים, אין ספק בכלל, אבל על גמר 2008 אפשר להגיד שהצוות לצד מייקל בגמרים תמיד היה הרבה יותר טוב ותמיד סיפק הרבה יותר בגמרים, במיוחד הגנתית, וזה הרבה לפני שמדברים על היכולות של מייקל לשפר שחקנים לעומת קובי, השחקנים סביב מייקל ברמה האישית היו הרבה יותר טובים מאלו שסביב קובי, לפני שמישהו שיפר אותם.

למייקל אז וללברון היום יש הגנות שקובי לא זכה לשחק איתם בשנתיים האחרונות, הבולס של אז והקאבס של היום הם ההגנה הטובה בליגה ומשיגים סטופים לפרנצ'ייז שלהם, הקאבס שנה שעברה נגד בוסטון שיחקו בסקור של 70-80, בלייקרס אין את הגב ההגנתי הזה לקובי וזה קצת דופק אותו ומעמיס עליו, הרבה פעמים במשחקי חוץ הלייקרס נחשפת כקבוצה רכה מתחת לסל, ולא באשמת קובי.

אם הלייקרס יקחו אליפות, אני מסכים עם ביל סימונס ב ESPN, לקובי יש קייס לטופ 10, אם יצליח לפתח שושלת, זה יעשה לו שירות היסטורי עצום.

אגב, אני אוהד מיאמי :-)

ארז 9 ביוני 2009

לתומר, גם למייקל קרה דבר כזה בפלייאוף נגד אורלנדו ב 1995, היה לו סיום הרבה יותר גרוע משל קובי, והמג'יק גם ניצחו את המשחק בניגוד לאתמול שקובי חזר בהארכה וניצח.

ברור שמייקל שחקן ברמה אחרת, אבל הבלוק הזה לא משנה דבר, מייקל מסר 5 פעמים בהיסטוריה, וזוכרים אותו כאילו תמיד חיפש את האופציה הכי טובה, זה שגוי, לקובי יש ברזומה מספר מסירות כאלה מהשושלת עם שאק, להורי ולאחרים.

תומר חרוב 9 ביוני 2009

ארז, ברור שזוכרים את מה שחשוב. אני זוכר את הקליעות של הורי וגם של פישר,לא זכור לי אם זה היה בראיינט שמסר להם.
אני מביט על זה מנקודת מבט של אוהד לייקרס(לא בראיינט,למרות שאני מסמפט אותו) ולפעמים משגע אותי שהוא בוחר להחריב את המשחק הקבוצתי בשביל לזרוק את הווינר שוט. יש לו את הצוות המסייע הטוב ביותר בליגה,גאסול ואודום הם אופציות התקפיות נהדרות כשמפעילים אותם,גם במאני טיים. זו הייתה החלטה איומה שיכלה לסובב את הסדרה לכיוון של אורלנדו כי אודום אולי היה מחטיא אבל זה היה מונע את ההזדמנות של קורטני לי. והאמת שלא חסרו לו כאלה החלטות במחצית השניה, בראשונה הוא לא ניסה לקחת בכוח את המשחק וזה נראה היה הרבה יותר טוב למרות ההצגה של לואיס.

ארז 9 ביוני 2009

תומר, זה כזה מעצבן, אתה דורש ממנו לנחש שטרולולו יחסום אותו ב 4 שניות שהיו לו להחליט מה לעשות מרגע שאודום מסר לו.

התקפה קודם הוא ויתר על הכדור ועשה משולש עם פישר וגאסול, ובהארכה עשה פיק נ רול עם גאסול, יש לו אחלה סדרה, הוא משתמש אחלה במה שמסביבו בכל הפלייאוף הזה, והרגע אחד הזה שבו טרולולו עשה מהלך הגנתי גדול לא יוריד מקובי.

לא נשמע שאתה מסמפט אותו אם בכל פעם שהוא לא ימסור זאת טעות בעיניך, אני בכלל לא בטוח שאם היה מוסר היו מספיקים לזרוק, הוא קיבל את הכדור עם 4 שניות על השעון והספיק לעבור את הטורקי מאז.

תומר חרוב 9 ביוני 2009

ארז, אני לא דורש ממנו כלום. אני רק מציין שקבלת ההחלטות שלו במאני טיים היא לא הכי טובה ונראה שהיא לא תמיד עולה בקנה אחד עם המטרה הקבוצתית. לא היה קורה כלום אם אודום היה מנצח משחק אחד אבל לבראיינט(ואוהדיו) יש אובססיה היסטרית להיזכר כגדול מכולם אז זו לא אופציה. אני מתעצבן כי זה היה מהלך קריטי, נכון שהשנה הוא מפעיל הרבה יותר את גאסול(לקח משנה שעברה), אבל במהלך הקריטי הזה נראה לי שהוא חשב בעיקר על עצמו וכאוהד הקבוצה זה די מעצבן. כי וואלה, אני באמת מסמפט אותו אבל לא מעניין אותי עם הוא יעבור/יתקרב/יגרד את ג'ורדן או יהיה הלייקר הגדול ביותר(לא וכנראה שלא).
ולגבי הפייבוריטית של שנה שעברה. תסתכל בדיונים שהיו פה בבלוג ותראה שאוהדי בוסטון,לייקרס ונייטרלים הימרו על הלייקרס בחמישה או שישה משחקים מסיבות מגוונות. היה לה את האם וי פי של הליגה, מאמן טוב יותר, ניסיון בגמרים(בראיינט,פישר וג'קסון עצמו), היא הייתה אלופת המערב האיכותי ועדיין טטאה אותו בקלות ונחה לאחר שבוסטון ירקה דם ובקושי הגיעה לגמר. אני בכלל חושב שג'קסון הוא האשם העיקרי בהפסד הסדרה( ריברס המושמץ עשה לו בית ספר) אבל אי אפשר לנקות את קובי ובטח שלא להפיל את זה על גאסול ואודום כשהוא מציג מספרים בינוניים.

Comments closed