על תקרת שכר ושוויוניות והמחיר האיכותי שלה

In כללי

אני די משוכנע שבפרספקטיווה היסטורית אנחנו צופים בגמר אן.בי.איי לא משובח במיוחד. בהערות הסיום שלי על המשחק אתמול כתבתי ששיחק בו רק הול-אוף-פיימר ודאי אחד, בראיינט, וגם אם יצטרפו אליו עוד אחד או שניים זה לא ממש דומה לסדרות היסטוריות.

קחו את סדרות הלייקרס-סלטיקס של שנות השמונים. שבעה הול-אוף-פיימרים! על שלושה מהם – בירד, קארים, מג'יק – נטינו בדיון קודם להסכים שהם בין ששת השחקנים בהיסטוריה. מבין האחרים – מקהייל, פאריש, וולטון וג'יימס וורת'י נבחרו כולם על ידי הליגה בשנת החמישים שלה לרשימת חמישים הגדולים בהיסטוריה. אז כמובן שהכדורסל היה מדהים. אז כמובן שמתפרצת שמוביל ג'ונסון לוורת'י עם קארים בטריילר זה לא משהו שנראה מאורלנדו הנוכחית או אפילו מהלייקרס.

אני משתמש כמובן בהיכל התהילה רק כמדד לא מחייב. אבל סדרות עם לפחות חמישה שחקנים במעמד כזה המשיכו להגיע. לדטרויט היו שניים – דומארס ותומאס – וגם דניס רודמן שכמובן לא נבחר להיכל רק מסיבות פוליטקלי קורקט. לכן גם לשיקגו הגדולה היו בעצם שלושה שחקנים כאלו – כולל ג'ורדן. ואם שחקן כמו טוני קוקוץ' הוא מחליף אמין, אתם מקבלים תמונה של איזו מין קבוצה זו.

בשנים האחרונות אולי היו מקרים טכניים של שלושה הול-אוף-פיימרים בקבוצה, אבל לרוב בגלל כוכב שהצטרף בסוף הקריירה או בתחילתה. אני יכול לחשוב על אפשרות ששאקיל, וויד ומורנינג ששיחקו יחד במיאמי יגיעו למעמד כזה. והיה את המקרה של שאקיל, בראיינט וקרל מאלון המזדקן. קבוצות בזמננו עם שני סופרסטארים ממש היסטוריים בשיאם? שאקיל ובראיינט לתקופה. גם דנקן וג'ינובילי. אני מאד מוטה לטובת ג'ינובולי וחושב שבסופו של דבר הוא יהיה ענק היסטורי.
*
אני מעלה את הנקודה הזו כי פעמים רבות בדיונים כאן עולה עניין תקרת השכר ויש לכך תמיכה נלהבת. אנשים רואים בתקרה הזו סוד להצלחת הספורט האמריקאי ורוצים שהיא תחול באיזשהי צורה גם על הכדורגל ברמות העליונות. אבל אנשים צריכים לדעת את המחיר. המחיר הוא ויתור על פסגות ספורט מסויימות. רואים את זה בצורה ברורה בפוטבול האמריקאי. בשנות השמונים היו כמה קבוצות היסטוריות. כולן היו בNFC ובמשך שנים לא קיבלנו סופרבול אחד נורמלי. היום יש  לפחות שתי קבוצות היסטוריות. ניו אינגלנד ופיטסבורג. אבל הן היסטוריות בגלל מה שעשו בתוך הגבלות תקרת השכר. הפער בינן לליגה הוא לא תהומי כל כך. הן לא ינצחו סופרבול בשלושים נקודות. הן לא יעברו פלייאוף שלם כשהן סופגות טאצ'דאון אחד או שניים.

אני חושב שהכדורגל רחוק הרבה שנים ממודל דומה לספורט האמריקאי, אם בכלל. כלומר ליגה אירופית סגורה עם הגבלת שכר נוקשה. אבל אפילו הגבלות שמוצעות – מצד אחד על בסיס לאומי ומצד שני חובות לשתף צעירים או שחקני בית או מצד שלישי הגבלת תקציב – תביא להשפעה כזה. כי דבר אחד כדאי שאנשים יידעו: אין מספיק כדורגלנים לקיים שלושים קבוצות ברמת הסגל של ברצלונה ויונייטד. אם רוצים כדורגל אירופי עם שלושים קבוצות ברמה קרובה –  הרמה הזו תהיה פחותה במשהו. ייתכן שזה יהיה מעניין יותר. ייתכן שזה יחזיר את החשיבות לשיטות משחק ולמאמנים. אבל סגלים כאלו לא יתקבצו לעתים כל כך קרובות.

התחושה שלי היא שלמרות הכל זה הכוון שהספורט כן הולך אליו. כי בסופו של דבר עניין מכניס יותר כסף מאיכות. רואים את זה בהתנהגות של סבב הפורמולה-1 עכשיו. הם אמרו לפרארי שהם יכולים ללכת לעזאזל עם המותג והיוקרה שלהם. הם רוצים תחרות פתוחה ולא אכפת להם אם במקום פרארי יתחרו קבוצות מטעם יצרני מדפסות ליזר מקוריאה. רואים את זה יפה בבונדסליגה. הרמה יחסית לצמרת האירופית היא הנמוכה בתולדות הכדורגל הגרמני מאז המלחמה. האיצטדיונים מפוצצים, הליגה בריאה כלכלית ויש מתח עד המחזור האחרון. האיטלקים מקנאים בהם. אני חושב שגם רוב הקבוצות באנגליה וספרד מקנאות בגרמניות.

אני חושב שבכל מקרה זה נחוץ. אנחנו בדור הראשון אי פעם בו אפשר לדמיין שחקני סגל של נבחרות ברזיל, ארגנטינה, אנגליה, הולנד או צרפת שהם שחקני ספסל בקבוצות בכירות. אבל יש המון כאלו. וזה כמעט לא מוסרי. זה שודד מהקהל כדורגל שהוא היה יכול לראות.

*

בחזרה לגמר המתקיים עכשיו. דווקא בNBA הייתי ממתן קצת. אמנם הפתרון הבאמת נכון הוא פשוט למחוק שש קבוצות מהליגה הזו ולשלוח אותן לשחק מיינור-ליג. אבל זה לא מציאותי ולכן אולי הייתי נותן יותר הטבות לשחקנים שממשיכים תקופה ארוכה בקבוצה. נניח פוטר שחקנים שנמצאים בקבוצה יותר מחמש שנים מהתקרה. כי במצב הנוכחי נוצר כמעט תמריץ שלילי לקדם שחקנים. הם מתקדמים ואז הם שווים יותר כסף, ואז אין דרך לשמור אותם. זה קצת יותר מדי קרוב לפנטזי-ליג וכדורסל של ג'נרל-מנג'רים. כי הרמה בפלייאוף הזה קצת רחוקה ממה שהכדורסל צריך להיות.

No Comments

גיל 8 ביוני 2009

אני לא חושב שהבעייה בנבא היא בעיקר תקרת השכר. אני חושב שזה עודף קבוצות ועודף משחקים שגורמים לשחקנים להגיע סחוטים או פצועים לפלייאוף. פציעה של שחקן כמו גארנט הורגת את הפלייאוף במובנים רבים.

הבדל נוסף משנות ה-80 העליזות זו העובדה ששחקנים מגיעים לא מוכנים לליגה כי שנה אחת בקולג' משמשת בתור חלון ראווה למכללה ולא עבודה על יסודות משחק. אם יחייבו שחקנים בהסכם הבא להשאר לפחות שנתיים בקולג' האיכות תעלה.

אה, וגם טוני פרקר יכנס להיכל אין לי ספק בזה.

רונן דורפן 8 ביוני 2009

גיל – אין סיכוי שתהיה חובת קולג'. במיוחד שהקולג'ים מרמים גם ככה בדרישות אקדמיות. בקונגרס גם יש התנגדות להגבלת הגיל ל-19 אז הרחבת ההגבלה לא מציאותית. וכמוה גם צמצום מספר הקבוצות – מה שהיה פותר גם את בעיית העומס. הפתרון שלי הוא בתחום היותר ריאלי. במצב כזה קבוצה גם יכולה להחתים שחקן ולהשאיל אותו לאירופה או להשקיע זמן בהכשרתו.

רחמנ א ליצנ 8 ביוני 2009

אני מתנצל שוב שאני מסיט אותכם מרומו של עולם. אבל אוסטרליה נוסעת הביתה.

גיל, מזימבבואה 8 ביוני 2009

רונן כל מה שאתה אומר זה נכון, הבעיה היא שהקהל מעדיף לראות כוכבים על פני תלכיד קבוצתי ואם אותו כוכב גם מוביל את הקבוצה לאליפות אז מה טוב. הדוגמא הכי טובה היא דווקא אצלך בבלוג, כמה אנשים הודו שמאז שמייקל, מג'יק או לארי פרשו הם כבר לא קמים לראות משחקים? או מהו הרייטינג של ה – NBA כיום לעומת העבר?.
אני יודע שמה שאני אומר לא פופולרי ואפילו יוצר מצב שהכח נמצא אצל העשירים אבל בטווח הקרוב זה מה שיש, לטווח היותר רחוק הקבוצות יצטרכו לדעת איך לבנות עצמם כך שהצעירים שגדלים בפנימיות או בקולג'ים של המועדון ישתלבו במועדון שהוא כבר בצמרת וכך כל שנה יתווספו "כוכבים" צעירים.

קורא 8 ביוני 2009

יש איזה תחום אמצע בין תקרת שכר נמוכה שתפגע בספורטיביות לבין משחק חסר ערך ספורטיבי שהופך רק לבידור, כמו ההארלם גלובטרוטרס רק בספורט המקצועני. את הקו הזה כל אחד יכול לשרטט כראות עיניו. בעיניי המצב בכדורגל האירופי הולך ונהפך ללא ספורטיבי, וצריך תקרה, אבל גבוהה.

אסף 8 ביוני 2009

קשה לי להסכים עם הטענה שהליגה גדולה מידי על כמות השחקנים הלגיטימיים.
אם אני לא טועה, מאז שנות התשעים נוספו 3 קבוצות ומאז השמונים עוד 2. זה אמור להתקזז עם השילוב של שחקנים מחוץ לאמריקה הצפונית שהיה מצומצם בעשור הקודם וזניח בזה שלפניו.

הבעיה של הNBA בעשור האחרון היא פשוט שכל הקבוצות הטובות והמעניינות הגיעו מהמערב. ככה יריבות בין הלייקרס לספרס או לקינגס ( וגם פיניקס של דאנטוני יכולה להשתלב שם ) התבזבזה על גמרים וחצאי גמר איזוריים, במקום לייצר סדרות גמר אפיות.

שלו רומא 8 ביוני 2009

אני מקבל את מה שרונן כתב אתמול שאחרי מייקל הליגה פשוט חזרה לגודלה הטיבעי.
בכדורגל האירופי הבעיה המרכזית בעייני היא שחקנים שמתייבשים על הספסל במקום לשחק בקוצות אחרות.

אני לא יודע מה הפתרון כי לכל שיטה תהיה התחכמות שתעקוף אותה.
הגבלת תקציב מהשחקן ה 16 לא אמורה לפגוע באיכות של מנצ'סטר,(בארסה וכו').
אבל לא תחזיק(השיטה) על הספסל של קבוצות בחירות שחקן כמו אופיה.
לדוגמה ריסה נתן עונה טובה מאוד ברומא, במקום להתייבש על ספסל פ.צ. מרסיסייד.
אין שום בעיה שמהשחקן ה 17 יוגבלו השחקנים בשכר של מיליון יורו.
מי שרוצה לקחת ככה אליפות (למשל לשחק באינטר / לייקרס) שידע שיש לזה מחיר.

ב N.B.A. יש לדעתי בעייה עם העובדה שקבוצה יכולה לתת 4 שנים רעות
ולא לשלם מחיר של ירידת ליגה אלה מקבלת פרס של בחירות ראשונות בדראפט – אבל זה אני.

לירן שבתאי 8 ביוני 2009

כל מי שהתחכם ולא רצה גמר קלאסי בין קובי ללברון אוכל את הכובע עכשיו. כמה שיותר עימותים ישירים בין השחקנים הטובים בעולם בענפים השונים(פדרר – נאדל, מסי – רונאלדו, קובי לברון) יתקבל בברכה ויותר מכך.

אנונימוס 9 ביוני 2009

"שודד מהקהל כדורגל שהוא היה יכול לראות". נו שויין.
אבל מה האלטרנטיבה? שוד מהקהל של יכולת להזדהות אמיתית עם קבוצה מקומית, כי כל הכסף התארים והכוכבים הולכים למספר מצומצם של קבוצות?

זה קצת מזכיר לי (כאוהד הפועל מקופח עם רגשי נחיתות, כמובן) את הטענות שנזרקה במהלך השנים לפיה רק מכבי יכולה לייצג אותנו בכבוד באירופה, ולכן לא נורא שהיא זוכה באליפות כל שנה (ובשנים האחרונות – לא נורא שהיא משוריינת). כאילו האיכות האדירה של הקבוצה שהיא מעמידה מצדיקה את העובדה שבינתיים הליגה המקומית במצב של מוות קליני.

מארלי 9 ביוני 2009

אני מסכים חלקית עם איבחון הבעיה,וחושב שצריך לשלב כמה אלמנטים בשביל הפיתרון.

א – הרמה לא כ"כ נמוכה.נכון שיש פחות סופרסטארים היסטורים בכל קבוצה,אבל כמו שקליבלנד הוכיחה השנה,עדיין צריך מינימום שניים.השוקים הביןלאומיים רק מתרחבים כל הזמן,ורמת הכישרון שאפשר למצוא רק עולה ותעלה.

ב – הNBA מקדשת את התחרותיות לפני הכל,וכנראה שיש לזה הצדקה.גם כלכלית,גם ספורטיבית.לא הייתי רוצה להגיע למצב של הכדורסל הארופי שכמה מג'נונים קונים כל מה שזז והפיינל פור מורכב מ6 קבוצות וחצי במשך עשור שלם.
גם ליגת האלופות בשנים האחרונות מראה את הבעייתיות בשיטת "כל העשיר זוכה".לכן קריטי לשמור על תקרת שכר קשיחה למדי.

לגבי הרעיון של רונן שיאפשר החתמה של שחקנים ותיקים בקבוצה בלי להחשיבם בתקרת השכר – החוק למעשה כבר קיים,זה חוק לארי בירד.יש לתקרת השכר אין ספור חוקים ויוצאים מהכלל שנועדו לאפשר סוג של גמישות למרות המגבלות..זה נושא סבוך למדי ומי שיריץ חיפוש על NBA SALARY CAP יוכל להתעמק בו.

לטעמי הפיתרון האידאלי יהיה לחזור לפרופרוציות ולסגור כמה פרנצ'ייסים שאין להם זכות קיום אמיתית,לא מעניינים תקהילה,חסרי מסורת וגם מקרטעים כלכלית (מי אמר ממפיס?).בשעה של משבר כלכלי מתמשך (מי אמר 2009 2010) זו לא אמורה להיות בעיה גדולה מידי למצוא תבעלים שמנסים להפטר מהעסק.(ניו אורלינס כבר מראה סימנים כאלה).

פיתרון יותר קיצוני שהרהרתי בו בהקשר של הפציעות – קיצור משמעותי של העונה הסדירה.המשחק נהיה אתלטי מאי-פעם,והמגמה הזו רק תתגבר.82 משחקים גם גורמים להרבה פציעות,גם מורידים את החשיבות של משחק בודד לשפל קצת מוגזם וגם מתישים מנטלית – את השחקנים והאוהדים.
ליגה של 50 משחקים +- עם פלייאוף רענן – זה לדעתי יעשה תעבודה.סךהכל הNBA עם כל הביקורת היא ליגה שמנוהלת לעילא.תקרת השכר,הדראפט,וכל ההגבלות והחוקים (הרבים מספור) הוכיחו ומוכיחים את עצמם לאורך ההיסטוריה.

וסךהכל,רק בשנה שעברה היתה לנו אלופה עם השלישיה של פול פירס,ריי אלן וקווין גארנט…

עומרי 9 ביוני 2009

אני חושב שההקבלה שאתה עושה בין קשיחות התקרה לגדלות הקבוצות קצת בעייתית. אם נבדוק את 10 השנים שעברו מאז השביתה לדעתי נמצא שמבין 10 הקבוצות ששילמו הכי הרבה כסף לשחקנים וכמס מותרות בעונות נתונות הרוב נכשלו- אני מדבר על מועדונים כמו פילי, דנבר וכמובן הניקס. השושלות של העשור הזה הקפידו על ניהול פיננסי שפוי, הלייקרס של השושלת לא שילמו מס מותרות וסן אנטוניו היא בכלל מופת בנושא הזה.

בניגוד לכדורגל האירופי, בו בסופו של דבר קבוצה כמו הסיטי תטפס לרמות הגבוהות ביותר, בנבא אתה מתקשה לקנות תואר עם אוקיינוס של כסף. יש דברים שבולמים אותך כמו אורך החוזים של השחקנים, שיטת הפלייאוף שדורשת בנייה של קבוצה במשך מספר שנים ע"מ שתצליח (ברוב המקרים) ועוד.

לגבי הNFL, לדעתי גם הקולטס הם בהחלט קבוצה היסטורית למרות שהספורטאי השנוא עלי ביקום הזה פותח שם כקווטרבק. רצף ההופעות בפלייאוף שלהם מעורר השתאות.
ב-2007 גם קיבלנו קבוצה היסטורית. את הפאטס של אותה עונה לא נשכח גם עוד 20 שנים, אולי דווקא משום שהפסידו. זו קבוצה עם 4-5 בחירות ראשונות להיכל התהילה (בריידי, מוס, סימור, ורייבל ואולי גם ברוסקי)

רונן דורפן 9 ביוני 2009

עמרי –
ראשית, בתקופת השיא של הלייקרס והסלטיקס, לפני תקרת השכר, הן שלמו לפעמים פי 2-3 מקבוצות אחרות. בלייקרס היו ארבעה שחקנים שנבחרו ראשונים בכל הדראפט – זה בלתי אפשרי כיום.
שנית, הרבה אנשים עושים את הטעות כשהם אומרים "למרות שהם הוציאו הרבה כסף. הם נכשלו". בפועל קרה משהו הפוך. הקבוצה נכשלת עם כמה שחקנים, אבל בגלל שהיא לא רוצה לחכות שנים ארוכות עד שתוכל לבנות מחדש היא משקיעה כסף במס המותרות כדי לחזור למשחק. מי שמצליח לא צריך את מס המותרות. ומי שמוציא אותו – זה לאו דווקא "ניהול בלתי שפוי". לפעמים זה נחוץ לצורך חוזה השידור המקומי או משהו.

גלן 9 ביוני 2009

אני לא עו"ד אבל חשבתי שדווקא בנבא יש תקרה "רכה" עם תקנת לארי בירד אבל אשמח לשמוע תיקונים. זה לא ההסבר שיש שם יותר חריגות ושושלות מאז התקרה?

בכל מקרה אני חושב שגם לתקרת שכר אפשר להתרגל ולפחות לייצר סוג אחר של מצוינות. ראה (אולי, אולי) הרד וינגס שעל הנייר בתחילת השנה היו באמת "אריות" של נייר.לגבי כדורגל- ממתי מצוינות היא באמת דיון? ואם כן אז מילאן של סאקי (וקצת קאפלו) ברצלונה של קרוייף שלא לדבר על הסקוטי הזה _בוב פ.) הראו מהי מצוינות. אבל אז בא הרוצח הזה, בוסמן והרס הכל.

עומרי 9 ביוני 2009

תראה, יכול להיות שיש בעיות בשיטה שגרמה לקבוצה כמו פיניקס לוותר על: לואול דנג, ג'ו ג'ונסון, רייג'ון רונדו ורודי פרננדז תוך 5 שנים יש כנראה בעיה. הסאנס של 2006-7 אלופים עם שניים מבין דנג, ג'ונסון ורונדו והם יכלו להשיג את שלושתם ב-20 מיליון לעונה.

ביל סימונס הציעה לא מזמן שינוי אחר לשיפור האפשרות שקבוצה כמו הלייקרס של האייטיז תיווצר שוב- לתת לכל הקבוצות שלא נכנסות לפלייאוף סיכוי שווה בלוטרי. זה ייתר את הרצון לטנקינג וזה יאפשר לקבוצות מזדקנות כמו הסאנס הנוכחיים או כאלו מוכשרות בעונה לא טובה (כמו הבולס שבקלות יכלו למצוא עצמם בחוץ) אפשרות אמיתית להיות גדולות.

תאר לך שפיניקס מביאה את בלייק גריפין. זה יכול ליצור קבוצה עצומה בעונה הבאה.

זיזו 9 ביוני 2009

אני לא בטוח שהרמה ירדה. בפסגה כמובן שקשה לדמיין שייווצרו קבוצות כמו הלייקרס של שנות השמונים אבל אני לא בטוח שהרמה הכללית ירדה. הכדורסל השתנה והאתלטיות של השחקנים הפכה לאלמנט מרכזי הרבה יותר עם השנים.

זה המחיר שאנחנו משלמים על הזכות שהייתה לנו לראות את מייקל ג'ורדן. (לבלוג באהבה)

במהלך העונה שכולם מתלוננים עלייה יש משחקים נפלאים. אני רואה כמה משחקים כל שבוע ונהנה כל יום מחדש. הקהל הרופף שהגיעה למשחק בהתפוצצות הגלובאלית של שנות ה90 אולי עזב אבל עכברי NBA אמיתיים נשארו ומהם אני לא שומע את אותם תלונות.
כמובן שיש התרפקות על הנוסטלגיה אבל קבוצות היום משחקות לאורך העונה באינטנסיביות הרבה יותר גבוהה מבעבר ולא ראיתי עייפות גדולה מידי אצל אף קבוצה.
הכוכבים הגדולים עוברים מ36 דקות ל40 והכל בסדר.
אתמול שאלו את פיל ג'קסון על זה שפישר (שבאופן לא מפתיע יוצא מהמשבר ברגע החשוב) שיחק 41 דקות. הוא ענה שהוא שיחק פחות דקות לאורך העונה כדי שבשלב הזה הוא יוכל לשחק את אותם דקות.

לשאלה האם הקהל עזב? זה נכון שהליגה איבדה אפיל כשג'ורדן פרש ורבים חשבו שיהיה לה קשה להתאושש. אסור לשכוח שבמקביל לפרישתו הליגה נכנסה לשביתה ויצאה ממנה עם גמר מזעזע בין הניקס לספרס.
כמו שדה גול אמר: בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף.
למעשה הליגה כיום מצליחה מאי פעם. TNT וESPN שברו בכל סיבוב של הפלייאוף את שיאי הרייטינג בכבלים. משחק מספר 1 בין הלייקרס לדנבר שבר את שיא כל הזמנים והיה התוכנית השנייה הכי ניצפת אחרי אמריקן איידול (גם להצלחה יש גבול). אני מניח שהמשך הסדרות רק העלה את הרייטינג.

הליגה מצליחה מאי פעם והסיכוי להרחבה גדול בהרבה מהסיכוי לצמצום.
הדבר היחיד שיכול לעצור את הכיוון זה משבר כלכלי באמת חסר תקדים (לא כמו זה העכשיוי).

יורם אהרוני 9 ביוני 2009

"…ענין מכניס יותר כסף מאיכות…" שלח את המשפט הזה בבקשה אל האנשים המנהלים את האתלטיקה בעולם. מסרט דפאר שברה בחורף את השיא העולמי בריצת 5000 מטרים באולם תוך שהיא משיגה ביותר משתי הקפות של המסלול את הרצה שסיימה במקום השני. זה ספורט בכלל? ראיתי ב – 1994 בקריסטל פאלאס תחרות גראן פרי בו שברה סוניה אוסאליבן את השיא האירופאי בריצת 3000. כמובן שהייתה שם מושכת אבל דאגו גם להצמיד לה רצה מאחור כדי ליצור אשלייה של תחרות…

רונן דורפן 9 ביוני 2009

זיזו – מילא זילזלת בג'ורדן…אבל אל תזלזל במשבר הכלכלי! הליגה כמובן לא תצומצם.

IDO 9 ביוני 2009

אני גם חושב שהמשחק פחות מעניין היום, אבל, אני חשוב שזה החוקה ב NBA שעושה את המשחק למצגת של אינדוודיאולים.
הזברות שורקות על כל שטות ואין כלום מהרוע והקשיחות שקבוצות היו צריכות להתמודד עימן פעם.
אז בטח שקבוצה תשקיע בקלעים ועוד קלעים ותרוץ איתם עד הסוף, ואנחנו נתחרפן כל פעם שמשהו יתפוס יום רע, וישאיר לנו משחק משעמם לצפיה.
יש לי תאוריה שהלייקרס של מג'יק לא היתה נוצרת בכלל בלי המרפקים החדים של מקהיל.

הפוך בדיוק אגב זה הכדורגל האירופאי.
באנגליה מותר משחק קשוח. בספרד לא.
ליגת האלופות בחרה את המודל האנגלי, ואנחנו רואים רק סוג אחד של משחקים מהרבע גמר ומעלה.

S&M 9 ביוני 2009

להגיד שהגבלת שכר היא הגורם לביזור השחקנים הגדולים ואי רויכוזם בקבוצה אחת היא נכונה חלקית בלבד. עקרונית, זה מה שההגבלה אמורה לעשות. אלא שבדוגמאות שנתת התגברו על הגבלת השכר ע"י זה שהכוכב הראשי ויתר על שכר כדי שהקבוצה תביא כוכבים גדולים.

היו שנים שג'ורדן שיחק תמורת 1 מיליון דולר לעונה כדי שיביאו שחקנים, ובנו לו את השכר במדרגות כאלה שבסוף הקריירה הוא קיבל את הפיצוי. גם בלייקרס של מג'יק זה היה כך. אני מניח שגם בעוד קבוצות.

אם לברון ג'ימס רוצה להיחשב לשחקן גדול, שיוותר על שכר ויחיה כמו ג'ורדן רק מפרסומות. אם הוא ייקח 20 מ' דולר (סתם מספר, לא יודע כמה) וימלא את כל תקרת השכר – הוא יישאר שחקן טוב, אבל בלי אליפויות. ולא צריך לרחם על שחקן שחותם חוזה עם נייקי בשווי 90 מיליון דולר ל-5 שנים. הוא צריך לשחק בליגה תמורה דולר לשנה אם הוא רוצה עוד שחקנים טובים לידו.

גיל 9 ביוני 2009

אני חושב שהבעיות של הכדורסל בנבא עמוקות יותר. המשחק פשוט בלתי נסבל לצפייה אם אין לך DVR. ה-2 האחרונות לוקחות חצי שעה, ורובן מלאות בקליעות עונשין שזה אנטי כדורסל. אני הייתי קובע בחוק שאסור לקחת פסקי זמן ב2 הדקות האחרונות כך ששחקנים יצטרכו להתמודד עם הלחץ לבד. במובן הזה, כדורסל אירופאי זורם יותר.

יורם אהרוני 9 ביוני 2009

קראתתי לפני מספר דקות הטור שלך בישראל היום (בינתיים העיתון כבר נחטף ממני על-ידי הספרנית…). טור מעולה! אתמול התמזל מזלי לראות את המשחק עד סופו מאחר שבמקום לנסוע ללמד נסעתי לחיפה לתערוכת עולמות הגוף (מומלץ!). השחקנים באמת נראים לי מפחידים בממדים שלהם. זו בטח חוויה הרבה יותר עוצמתית אם עומדים לידם במגרש. אני זוכר שכילד עמדתי פעם לי כהן-מינץ ורק אז הבנתי כמה הוא גבוה. גם אני מקווה, אם כי מתקשה להאמין, שרק ויטמינים ואימוני משקולות מביאים שחקנים דוגמת הווארד לגודל מפלצתי. הנה כותרת טריה: Phillips sails 8.74m in Eugene for best Long Jump in world since 1991 – מאיפה הוא הביא את זה בגיל 31?

ראשיד 9 ביוני 2009

רונן, אתה לא צריך להיות מוטה בנוגע לג'ינובילי – הוא באמת ענק. חוץ מזה, הקבוצה שהכי נהניתי לצפות בה בשנים האחרונות הייתה דטרויט של לארי בראון ושם לא היה אפילו כוכב על אחד ( למרות שאני חושב שבילאפס בהחלט אחד הגדולים בדורנו)

אריאל 9 ביוני 2009

דווקא שנה שעברה ראינו קבוצה עם שלושה הול אוף פיימרס זוכה באליפות. נכון ששלושתם כבר מבוגרים אבל כל אחד מהם היה חלק מכריע באותה קבוצה (לא כמו מאלון בזמנו בלייקרס, למשל).
בעיקרון, אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל כמו שנאמר פה, יש הרבה בעיות ב-NBA שבכלל לא קשורות לתקרת השכר. דווקא ה-NFL שבה תקרת השכר הרבה יותר נוקשה (אין כזה דבר מס מותרות) היא ההוכחה להצלחה של השיטה. נכון שבקושי יש שם שושלות ולא רואים דומיננטיות כמו של הניינרס או הקאבויוז בזמנו, אבל לא נראה שזה ממש מפריע למישהו – הפופולריות של המשחק בשמיים.
חוץ מזה, שדווקא כן ראינו קבוצה דומיננטית באותן רמות בדמותה של הפטריוטס ב-2007 (זה שהם לא זכו באליפות זה לא רלוונטי, הם ניצחו 16 משחקים בעונה הסדירה, זה משהו שאפילו הברס של 85 או הנינרס של 89 לא עשו)

עזי 9 ביוני 2009

יורם, אתה בטח זוכר את ה-8.74 של לארי מיירקס ב-88'. אז זה היה עוד יותר מרשים והוא היה בן 32-33.

אביעד 9 ביוני 2009

תקרת שכר היא לא בהכרח הקטנת האיכות אלא יותר פיזור שלה. שחקן כמו נאני יכול לפרוח בסנדרלנד ולשפר את הקבוצה ותרומתו לקבוצה כזו תהיה גדולה לאין שיעור מתרומתו ליונייטד.
גיל, אני לא חושב שטוני פרקר ייכנס להיכל. לטעמי גם לא מגיע לו. על מה ולמה? על MVP של סדרת הגמר הכי חד צדדית מאז 1995? דאנקן וג'ינובילי הולכים ומזדקנים וככל שעול הקבוצה יונח יותר על פרקר, הוא אולי ישפר את הסטטיסטיקות שלו אבל הקבוצה תקרוס.
כמו כן, לגבי זמן הצפיה – זו הסיבה שאני כמעט לא רואה משחקים ולא טורח לקום בשביל הגמר. לקום ב 5:00 בבוקר בשביל משחק שייגמר כמעט ב 9:00? זה ממש מוגזם.
עומרי, מה פיניקס תעשה עם בלייק גריפין (אלא אם היא נפטרת מאמארה)? מה שפיניקס תעשה השנה זה פשוט – "המירוץ לטרייד". להיפטר כמה שיותר מהר משאק או אמארה (אפילו נאש פתוח לדיון) בכדי להתחיל לבנות מחדש. אליפות אני לא אראה מהם בעשור הקרוב…

גיל 9 ביוני 2009

טוני פרקר עדיין צעיר ורק עכשיו נכנס לשיא הקריירה שלו. הוא שותף ל3 אליפויות, 3 פעמים אולסטאר ואחד משלושת הרכזים הטובים בליגה. גם העובדה שהוא צרפתי תעזור. אגב, ללייקרס ב2004 הייתה עוד האל אוף פיימר בדמות הכפפה (שבסוף מצא אליפות במיאמי).

משה 9 ביוני 2009

השאלה האם הכיוון הקפיטלסטי של הכדורגל באירופה שהופך לנחלתם של מעט קבוצות לא יהפוך באופן פרדוכסלי ליותר שוויוני בעיקר בגלל שהוא מאבד הרבה מהאופי הדתי, החברתי, והלאומי שחורג הרבה מעבר לספורט?
שלום רונן אני מאד הפילוסופיה הסוציאליסטית שלך, שיושבת יפה מאד על תרבות ספורט הוגן, שוויוני, ומוסרי. הסוצילאיזם מבחינתך = לתחרות הוגנת מעניינת ומלאת מתח ועניין. מעניין שדווקא בארה"ב הקפיטלסטית הספורט הרבה יותר שוויוני, ודווקא באירופה, ובמיוחד באנגליה שיש לה מסורת סוציאלסטית הספורט לבש צורה כל כך קפיטלסטית, ואני מדבר לא רק ברמה של תקציבי הקבוצות, אלא גם ביחס לאוהדים. היום כדי לראות את מנצסטר צריך הרבה מאד כסף. כנראה שהספורט באנגליה וספרד הוא הרבה מעבר לספורט והוא עניין לאומי ודתי, ולכן כל האמצעים הם כשרים כדי לנצח. במיוחד הדבר בולט ביריבות בין ברצלונה(קטלוניה) לריאל(ספרד).

כסיפוביץ 9 ביוני 2009

אריאל- 3 הול אוף פיימס??
לגבי גרנט אין ויכוח, אבל פירס??
אם אינני טועה מי שהרביצו בלייקרס תורה היו דוקא פוזי ורונדו.
ההוכחה לכך שפירס ואלן לא סוחבים קבוצה היתה ברורה מאוד השנה.

יוני 9 ביוני 2009

S&M, לא יכול להסכים יותר. אני חושש שאף אחד מחברי הבלוג לא מרוויח משכורות של 7 ספרות בדולרים (עדיין) ולכן קשה לנו להבין אותם. שחקן בן 28-30, בשיאו כבר הרוויח 30-50 מיליון דולר, ויכול לבחור עם מי הוא רוצה לשחק, להביא חברים (לא בצחוק), לבנות את קבוצת חלומותיו. אז נכון, יהיו לו רק 80 מיליון בסוף ולא 120. אפילו אחד כמו טורקוגלו, שמרוויח היום 6 רוצה חוזה של 12. לאורלנדו יהיה מאוד קשה לספק את זה, אבל יש להם סיכוי לקחת אליפות בשנתיים-שלוש הקרובות, עם שינוי קטן בגארדים, עוד מחליף ראוי. זה לא בכיוון החשיבה של השחקנים.

איתן גרין 9 ביוני 2009

ליורם
תודה לך שאתה מעדכן אותנו מדי פעם בענייני אטלטיקה(אכן, לדעתי, מלכת הספורט.)- 8.74! תוצאה אדירה.
בענייני קפיצה לרוחק ועימותים ראש בראש של שני ענקים(נאדל – פדרר, קובי – לברון): זוכרים את הקרב קרל לואיס – מייק פאול בטוקיו?! יכול לעמוד ליד הצמדים האחרים. לא?
ובעניינים אחרים וסליחה על שאני מקושש כאן נושאים שכבר דנו בהם.
שם אחד לא הוזכר פה בין גדולי הכדורסל, במובן מסוים בצדק אבל להזכיר צריך: ביל וולטון. אכן היתה לו רק עונה אחת מפוארת של האליפות הראשונה שלו ועוד עונת אליפות עם בוסטון בה שימש כשחקן מחליף בלבד(חשוב ברגעים מסוימים) אבל עדיין יש הרואים בו(ואני ביניהם) את הסנטר בעל יכולת המסירה הטובה ביותר מעולם(אולי רק מיודענו סבוניס יכול היה להתחרות בו). בקיצור ביל וולטון היה שחקן כדורסל נפלא עם קרירה מצוינת במכללות וכניעה מצערת לפציעות במקצוענים. שחקן שכאמור יש לפחות להזכיר.

הדינוזאור 9 ביוני 2009

אביעד ,
המשפט הראשון שלך חשוב מאוד לדיון וגם נכון .
במיוחד אם מתעקשים להמשיך עם ליגה ארוכה ללא פלייאוף
שם מאבדים עניין אם קבוצה בינונית בתקציב לא פותחת באופן פנומנלי .

משה,
דווקא המימד החברתי/דתי/לאומי לא כ"כ מפריעים לרוב האנשים בכדורגל. זה עושה את המשחק להרבה יותר ממה שקורה על הדשא.
הבעייה בכדורגל היא ששולטת בו הפוליטיקה של הקבוצות הגדולות והאינטרסים שלהם קובעים את הטון.
לכן לא נראה הגבלות עליהם והם ימשיכו להיות אלה עם הכסף להחתים את כל מי שרק ירצו ולא תהיה להם אלטרנטיבה בליגות המקומיות במרוץ השנתי לאליפות .
ההשתתפות הקבועה באירופה תבטיח להם מעבר לעוד הכנסות , גם הגדלה נוספת של ערך המותג שלהם כמועדון שהוא אימפריה כלל עולמית .

אז לשחקנים אין הרבה תהיות – הם מודעים לכך שישנם הבדלי מעמדות ברורים .
לכן , אם קבוצה גדולה רוצה אותך ומוכנה לשלם יותר כסף בשביל שתהיה בקידמת הבמה , עם פי כמה יותר חשיפה והשתתפות במשחקים משמעותיים הן בליגה והן באירופה – זו הצעה שאי אפשר לסרב לה.

לעבור מוויגאן ליונייטד או ריאל מדריד זה כמו לעבור מהליגה האיטלקית בכדורסל ל NBA , למרות שוויגאן משחקת באותה מסגרת ליגה כמו יונייטד וקובעת במידה מסויימת מי תהיה האלופה ( הרי זה נקבע מי מפסידה פחות נקודות מול קבוצות כמוה ).

וכך גם לגבי האוהדים הפוטנציאליים בשוק הבינלאומי העצום –
למה להם לראות משחקים של הקבוצות ה'קטנות' ( בעצם כל מי שלא נמנה על ה 3-4 הגדולות באותה ליגה )כאשר ידוע שהן לא מאיימות על האליפות או מתכוונות להגיע לשם, וגם לא תלויות ביכולתן כלל , אלא ב'מתנות' מהאליטות .

אז הרשתות ישדרו 95 אחוז מהפעמים ויותר ( אם יש 2-3 שידורים בשבוע ) את הגדולות משתעשעות עם הקורבן התורן .

אי אפשר לקיים ליגה אמיתית שתהיה תחרותית ומעניינת
בלי הכרעה ישירה ובלי סוג של הגבלת שכר .
אבל לך תשכנע את מי ששוחה בכסף ובתהילה לוותר על מה שיש להם עכשיו – דומיננטיות מוחלטת בפסגה , ללא עוררין ועם אפשרות רק להגדיל את השליטה וליצור אשלייה של כוח ועוצמה.

ותכל'ס, קשה לבוא בטענות לאוהדים – מוכרים להם 24/7 שקבוצות בודדות גדולות מהליגה שלהם והשיא הוא במפגשים בינלאומיים בצ'מפיונס ליג בין האימפריות .
רק מה – בליגות הם משחקים בינתיים 38 משחקים בעונה , ובצ'מפיונס ליג הכי הרבה שתשחק זה 1/3 מכך .
וזה בעונה שמשתרעת מתחילת ספטמבר ועד סוף מאי , 9 וחצי חודשים .

אנונימוס ב 9 ,
הרשומה פה היא המשך ישיר לדבריך .

אריאל 9 ביוני 2009

כספיוביץ' – פירס יהיה בהול אוף פיים, אני מוכן להתערב על זה. אם שחקן כמו דומארס נמצא שם, אין שום סיבה שפירס לא יהיה.
8 פעמים אול סטאר, MVP של סדרת הגמר (וזה לטענה המגוכחת שזה לא הוא סחב את הקבוצה), ממוצעי קריירה של 22 נקודות ושישה ריבאונדים. אם היתה לידו קבוצה קצת יותר טובה מאנטוואן ווקר, הוא גם היה מגיע ליותר אליפויות

יובל (אחר) 9 ביוני 2009

אריאל – הברס של 85 והניינרס של 89 לא רימו.

אריאל 9 ביוני 2009

יובל, הפטריוטס של 2004 אולי כן, אבל את אלה של 2007 תפסו במשחק הראשון של העונה, אז די ברור שדווקא הם לא רימו.
חוץ מזה, אם ראית את המשחקים שלהם, אתה יודע שזה היה הרבה מעבר לרמאות

ניינר 9 ביוני 2009

אריאל, מה זאת אומרת "הרבה מעבר לרמאות"? אשמח להסבר. האם אתה גם משונאי בליצ'יק שלא מעריכים את גאונותו של האיש?

אריאל 9 ביוני 2009

ניינר, בדיוק להיפך. הקבוצה הזאת היתה כל כך דומיננטית, ששום סיפורים על רמאות לא יוכלו להסביר אותה. תחשוב על זה ככה – שמים הול אוף פיימר ק"ב (אני מקווה שאף אחד לא ייתווכח על זה שבריידי הוא הול אוף פיים), יחד עם אחד מחמשת הרסיברים הכי טובים בהיסטוריה (מוס), עוד רסיבר שבעילית של הליגה (ווקר) ויחד עם אחת ההגנות היותר דומיננטיות שבה משחקים כמה ששווים הול אוף פיים או קרוב לכך (סימור, ברוסקי, האריסון) ותוסיף את המאמן הטוב בליגה – ותקבל את אחת הקבוצות הכי דומיננטיות בהיסטוריה, רמאות או לא רמאות.

אביעד 9 ביוני 2009

גיל, טוני פרקר בלי צמד כמו דאנקן וג'ינובילי לצידו הוא "רכז" טוב, אבל לא יותר טוב מדוין האריס או רייז'ון רונדו. בכלל, הוא לא רכז אלא למעשה סקנד גארד. יש בליגה הזאת הרבה רכזים יותר טובים ממנו (פול, וויליאמס, בילאפס, נאש, קיד, אנדרה מילר, ג'אמיר נלסון, ביבי) ועוד כמה שתוך שנה שנתיים יותר טובים ממנו (רונדו, רוז).
הוא לא יקבל הול אוף פיים על "שותפות" ל-3 אליפויות בדיוק כמו שהוראס גרנט או דרק פישר לא ייכנסו להול אוף פיים. הוא אמנם טוב מפישר (אני לא בטוח לגבי הוראס), אבל הוא לא היה גורם מכריע יותר ב-3 האליפויות הללו משהם היו בקבוצותיהם.

זיזו 9 ביוני 2009

אריאל
לא לשכוח את האופנסיב ליין

אריאל 9 ביוני 2009

זיזו, נראה אותך מונה שם של אחד משחקני האופנסיב ליין של הפטס בלי לבדוק באינטרנט..
לא שהאופנסיב ליין שם לא היה מעולה – הוא היה, פשוט זה לטעמי חלק מהגדולה של ביליצ'ק, שהופך שחקנים אנונימיים לטופ פרפורמרים. הפטריוטס באופן קבוע לא לוקחים שחקני אופנסיב ליין בסיבובים הראשונים בדראפט ומעדיפים לקחת שחקנים עם פרופיל נמוך ולהכשיר אותם להיות הטובים בשטח. כמובן, לאופנסיב ליין היה חלק חשוב באותה עונה, בדיוק כמו שאר חלקי המכונה.
טוב, חוץ מהסופרבול. אמא שלהם..

זיזו 9 ביוני 2009

תכינו את העגבניות. אני מחזיר אותנו לדיון הקודם… סתאם.
אני רק מצרף שתי מאמרים.
הראשון הוא של סקופ ג'קסון מיודענו. לדעתי הוא קרא את שמו בדיון הקודם והחליט להצטרף. הוא פרסם היום מאמר שמסכם בצורה מעניינת ומצוינת את הדיון.
http://sports.espn.go.com/espn/page2/story?page=jackson/090608&sportCat=nba

המאמר השני מדבר על ההבדל בצורה שאנו שופטים את קובי משחקני העבר הגדולים ומסביר למה זה מגוחך להמשיך ולדרוש ממנו הוכחות לגדולתו (מכניס גם קצת פרספקטיבה על השנים עם שאקיל).
http://www.nba.com/2009/news/features/vince_thomas/06/08/kobe/index.html

ג'קסון מאמר חובה, השני רשות.
תהנו.

אילי מנינג 9 ביוני 2009

לגבי הטור בישראל היום – דוויט הווארד דווקא כן עבד על העונשין שלו כשהיה בסין עם הנבחרת, המאמנים ביקשו שיפסיק לזרוק עונשין שלוש שעות ביום מחשש שזה פוגע בביצועים שלו. דווקא אחוזי העונשין שלו בפליאוף במאני טיים די טובים. אולי אחרי השנה הוא יבין כמו שאק שלא מספיק להיות האיש הכי חזק בליגה וצריך עוד משהו חוץ מזה. כנראה שאדם צריך ללמוד מנסיון אישי כמו שילד צריך לגעת בתנור חם ולראות שזה כואב כדי להבין שלא כדאי לגוע במשטח חם. הבעיה היא שכנראה אין להווארד את חוכמת המשחק של שאק כך שהוא צריך להתפתח הרבה יותר כשחקן כדי להיות בשחקנים המשפיעים על הליגה לאורך זמן. יתרון אחד שיש לליגה על פני שנות השמונים הוא שמאגר הכשרונות גדול יותר שכן הוא מגיע מכל העולם ולא רק מארה"ב. לכן ייתכן ולמרות שמספר הקבוצות גדול יותר אם ישפרו את עניין פיתוח השחקנים על ידי הקבוצות נשפר את רמת הליגה.

אילי מנינג 9 ביוני 2009

אריאל רק רציתי להזכיר שאני ניצחתי את הקבוצה הכי דומיננטית שלכם

יוני 9 ביוני 2009

הבעייה העיקרית של הווארד היא אכן אינטיליגנציה, יותר מאשר עונשין, בטח בפיינלס האלה. הוא לא מצליח להוציא אסיסטים, 1.5 למשחק, ולא הולך לו עם המובים בהתקפה מול גאסול. שאק מסר 2.5 למשחק בתחילת הקריירה ובשיא שלו עלה ל-3.8.
לא ברור איך הווארד לא עובד על מסירה בדאבל טים. מעבר לזה, ממוצע הנק' שלו משתנה כל סידרה – 24, 16, 26 ועכשיו 14. טעון שיפור…

אביאל 9 ביוני 2009

שאלה בקשר לתקרת השכר בNBA – ממה שאני יודע יש תקרה אבל אפשר לחצות אותה ולשלם קנסות בהתאם לא ? אז בעצם אם יבוא מישהו ממש עשיר שלא ממש אכפת לו לשפוך טונות של כסף הוא פשוט יוכל לקנות רק כוכבים ? או שיש איזה הגבלה.

אילי מנינג 9 ביוני 2009

ההגבלה היא שניתן להחתים שחקנים חדשים על חוזה רק לפי כמות הכסף שנשארה מתחת לתקרה. אפשר להחתים שחקן אחד בממוצע השכר בליגה במידה והקבוצה נמצאית מעל התקרה. הדרך שבה קבוצות עוברות את התקרה היא להחתים שחקנים שנמצאים בסגל שלהם מספר שנים על חוזים אשר סכומם גבוה מהתקרה

עומרי 9 ביוני 2009

אריאל- האופנסיב ליין של הפאטס עשה עבודה מדהימה ב-2007 אבל חד וחלק הפסיד לנו את הסופרבול.

gdana 9 ביוני 2009

רונן – איך זה שיש כזו תחרותיות בליגה הגרמנית, יש שם רגולציה שונה מבשאר הליגות הגדולות?

אילי מנינג 9 ביוני 2009

לגבי ביל וולטון הוא אולי שחקן הקולג'ים הטוב בהיסטוריה אך לרוע המזל אי אפשר להכליל אותו ברשימת הגדולים עם קריירה אפקטיבית כה קצרה, בבוסטון הוא היה רול פלייר

רוני שטנאי 9 ביוני 2009

אחד הדברים שאני באמת לא מאמין שלא מדברים עליהם, ואף אחד לא מזכיר את הסיבה בכלל שהלייקרס מגיעים לפיינלס בפעם השנייה ברציפות – הטרייד ההזוי של גאסול. הטרייד הזה עמד בניגוד לכל הגיון ויסלחו כל אוהדי הלייקרס שימצאו אלף ואחר תירוצים למדוע הטרייד הזה לגיטימי בדיוק כמו הטריידים שבנו את בוסטון, וכמה שהלייקרס היו נפלאים בחודשים שלפני הטרייד הגאוני. הטרייד הזה שפופוביץ' הציע להקים וועדה שתמנע כאלו טריידים שינה את כל המאזן של המערב והליגה בכלל. הוא גם מצטרף לחזרה של פישר לליקרס מיוטה שהגיע עונה קודם לכן לגמר המערב ובה הוא שיחק קרוב לשלושים דקות בערב (כן יש שוב תירוץ טיפול רפואי טוב יותר לבת ), הוא מצטרף למעבר של פייטון ומאלון כשהם מוותרים על השכר כדי לזכות בטבעת מכוערת(תודה לאל על דטרויט), הוא מצטרף לשריקות במשחק ההוא נגד סקרמנטו וכו' וכו'.
בקיצור מכבי תל אביב קטנה על מה שקורה כאן.

למה אני כל כך זועם על הטרייד הזה ? כי הוא הורס את כל מה שיפה ואת מה שרונן הזכיר וזה השיוויוניות ושהאפשרות לכל קבוצה לזכות מתישהו בתואר אם היא תשחק עם הקלפים בצורה נכונה. אצל הלייקרס יש קיצורי דרך משום מה שנחשבים לגיטימיים אבל כל כך מסריחים. ולא לא מדובר כאן באוהד מתוסכל של הקליפרס ואפילו לא באוהד שרוף של בוסטון.

קיטרתי הרבה מאוד על הרמה בפלייאוף הזה, אבל אני סבור שחלק גדול מכך קשור לאו דווקא במיעוט הכוכבים בקבוצות, אלא יותר לתפקוד של הקבוצה כקבוצה ואימון השחקנים. אורלנדו עם הכלים שלרשותה משחקת את הכדורסל הכי יפה בפלייאוף הזה בלי כוכב על אמיתי(הווארד שחקן כל כך מוגבל), בזכות משחק צוות ואימון. אני סבור שניתן להגיע לרמות גבוהות עם אימון טוב יותר גם עם שחקנים פחות טובים, וזה האתגר הגדול של המאמנים, בפלייאוף הזה הם לא עומדים בו יותר מדי וחבל. בכל מקרה אני מעדיף מתח ועניין על פני משחקים פיננסיים, מספר שחקנים גדולים בקבוצה, וויתור על שכר וכו'.

לגבי אורך המשחק, אני לא מבין על מה מתלוננים ? שימו לב למה שאני מספיק בכל ההפסקות האלה – אני קם בזמן, מספיק לעשות אמבטיית קצף, להתגלח, לראות ארבעה סרטי אימה במקביל, לצאת לחלוב פרה , לפסטר את החלב, לרקוח ריבת משמשים נפלאה, לאסוף בייצים אורגניות אצל התרנגולות של השכנים, לקטוף פטריות יער, ןלהכין חביתת פטריות ועשבי תיבול שקטפתי בגינה, לקצור חיטה ולטחון ממנה קמח מלא ממנו אני אופה לחמניות ביס מלוחות, לצאת שוב לפרדס ולקטוף כמה תפוזים למיץ של הבוקר, ובנוסף להתחיל בהכנות של הילדים לגן וכל זה עוד לפני שהתחיל בכלל הרבע הרביעי של ההמשחק.

רונן דורפן 9 ביוני 2009

רוני – אמבטיות קצף? אוכל אורגני? לא פלא שהמצב של אייאקס כל כך קשה.

יורם אהרוני 9 ביוני 2009

עזי, לארי מייריקס נתפס על סמים. אמנם רק ב – 1990, בגיל 34, אבל בשלוש תחרויות שונות! בהתחלה השעו אותו לכל החיים אבל קיצרו לו את העונש לשנה אחת בלבד. להערכתי החל לקחת סמים הרבה קודם. ב – 1978 השיא האישי שלו היה 8.09. שנה אחר כך כבר 8.52. אתלטים שמשתפרים פלאים בשנה אחת חשודים תמיד. לינפורד כריסטי למשל. בגיל 25 – 10.42. שנה אחר כך – 10.04. נתפס בסוף רק בגיל 40…כנ"ל אלאן וולס.

רוני שטנאי 9 ביוני 2009

האמת היא רונן, צחוק צחוק, אבל השבוע נפטר אחד הסמלים והאנשים הגדולים ביותר של המועדון – בובי הארמס. אבידה קשה וכואבת של אדם שנתן הכל למועדון, כבר כמעט שלא נותרו אנשים כמוהו.

ניינר 9 ביוני 2009

אריאל, ותוסיף לכל התבשיל הזה מנכ"ל על כמו סקוט פיולי (איזה באסה שהלך לקנזאס) פלוס בעלים חכם ביותר ותקבל אירגון מדהים וקבוצה שבאמת היא מהגדולות אי פעם.
טום בריידי, גם אם לא יזרוק עוד כדור אחד, נכנס להיכל התהילה במכה ראשונה.נראה איך הוא חוזר מהפציעה. אם הוא בסדר הפטריוטס מועמדים רציניים ביותר לסופרבול, כרגיל.

בני תבורי 9 ביוני 2009

רוני,
זה כל מה שאתה מספיק בזמן המשחק? צב שכמוך.
וברצינות, אצל האמריקאים הגודל קבע מאז ומתמיד וצריך לקבל תמורה בעד האגרה. כעקרון זה טוב, אבל אורך המשחקים באמת מוגזם. מצד שני, בשביל לראות משחק הם לא צריכים לקום בבוקר לחלוב ילדים, לקושש לחם ולהכין פרות לגן…

גיל, מזימבבואה 9 ביוני 2009

בני אתה יודע מה הכי עצוב? שפעם היינו קמים מוקדם וסובלים את זה בשקט (מדי פעם שומעים את התוצאה הסופית בקבינה של הג'ון דיר)אבל היה את מי לראות, היום פשוט אין בשביל מי לקום. בניגוד לדעתו של רוני אני חושב שעדיין מרבית צופי ה – NBA מעדיפים לראות כוכב על שמנצח לבדו על פני משחק קבוצתי.

ד"ר א. 9 ביוני 2009

איתן-
קראתי איפשהו (אולי אפילו כאן בבלוג) שכיום היו מטפלים בפציעות של וולטון יחסית בקלות, והיה יכול לשׂחק הרבה יותר. יש גם דיבורים על כך שהוא כעס על האופן בו הנהלת הבלייזרס טיפלה בפציעות, ואף שבת ממשׂחק בשנה האחרונה של החוזה שלו שם. לא יודע יותר פרטים – אשׂמח אם הידענים יוסיפו.
ראיתי משׂחקים מה-4:2 על פילי (בדיבוב ספרדי בלתי-אפשרי). הוא אכן היה מדהים.

בני תבורי 9 ביוני 2009

גיל,
נכון לגבי הפרסונות שריתקו אותנו אז, ובנוסף צריך לזכור שכל העסק היה דבר חדש וההיצע הטלביזיוני היה מאוד מוגבל יחסית להיום. והכי עצוב, פעם זה היה אירוע חברתי עם בירה ואוכל, כיום כל אחד בביתו. ג'ון דיר? ג'ון דיר? זכור לי משהו כזה…

יובל (אחר) 9 ביוני 2009

אריאל – אם הייתי יודע שההערה המבודחת שלי תתחיל כאן אורגיית התלהבות מהפטריוטס, בליצ'ק בריידי (חבר'ה תרגעו – הוא תפוס ואלא אם כן אתם דוגמניות על ברזילאיות אין לכם הרבה סיכוי (אם את דוגמנית על ברזילאית את מוזמנת ליצור איתי קשר)) ואחרים הייתי נמנע מלהעיר אותה.
אבל עכשיו משהערתי כדאי להבהיר – הפטריוטס של 2007 היו קבוצה ענקית, אבל מה לעשות ותמיד יקשר אליה כתם הריגול. ככה זה – מי שעושה דברים מסריחים מקבל עונש היסטורי. והרמיה הזו מתאימה כמו כפפה ליד לבליצ'ק, שמתחרה בכבוד עם סוציופתים אחרים על תואר "המאמן המגעיל ביותר בתולדות ה-NFL". בתור מאמן הוא ענק, בתור בן-אדם לא כל כך.

ואגב להערתך "אם ראית את המשחקים שלהם, אתה יודע שזה היה הרבה מעבר לרמאות". אי אפשר לדעת. הרמאות בה הואשם בליצ'ק היתה כזו שההשפעה שלה לא בדיוק ניתנת לכימות. אי אפשר לדעת אם מסירה גאונית נובעת מהעובדה שמוס באמת רסיבר ענק שיודע להשתחרר מצוין או מכך שמאמן ההתקפה זיהה את תרגיל ההגנה של הקבוצה השניה. אני אישית מאמין שהפטריוטס של 2007 היו הקבוצה הדומיננטית ביותר שראיתי בימי חיי בזכות השחקנים והמאמן. אבל הכתם שם.

ניינר 9 ביוני 2009

ד"ר א לצוות הרפואי של הבלייזרס יש הסטוריה ארוכה של פשלות. וולטון, בואי, אודן…אם אתה ביג מן פצוע אל תעיז לבוא לבלייזרס!

אלון זנדר 9 ביוני 2009

דנה . ממש בקצרה: קודם כל, אין כוכבים גדולים שמגיעים לליגה שנחשבת פחות אטרקטיבית עבורם, לכן הקבוצות מסתמכות על דרג ב' ועל תגליות מרחבי העולם פלוס שחקנים גרמניים . וזה מתאזן בסך הכל. דבר שני – בעונת 2007/08 קיבלה באיירן 29.5 מיליון אירו מחוזי הטלוויזיה של הבונדסליגה. ברמן במקום השני 27.5,שאלקה בשלישי 25.7 מיליון. קרלסרוהה במקום ה16 עדיין 15.5, דואיסבורג 17, 14 מיליון ורוסטוק האחרונה 13 מיליון. זה לא דומה למילאן, שמקבלת פי עשרים ואחד (!) מקייבו, או ריאל שמרוויחה פי 12 מחטאפה, לפני השיווק בחו"ל. וגם הליגה השנייה מקבלת נתח יחסית גדול, מה שמקל על קבוצות שעולות.

אריאל 9 ביוני 2009

יובל, אני אוהד הפטריוטס והכל, אבל לצערי אני נאלץ להסכים איתך. הכתם קיים וביליצ'ק הוא אכן יצור די מחליא, כמה שהוא מאמן ענק.
אבל כמו שאומרים, קבוצה לא בוחרים.

שלו רומא 9 ביוני 2009

אלון – איך באמת עובדת הליגה האיטלקית, לי יש תחושה שלמשל שמילאן בפני פשיטת רגל. (לא באמת, אבל כבר לא משלמים כל מחיר) למרות שהעזיבה של קאקא היא יותר על הרקע שברלוסקוני החליט לתת את המפתחות לרונלדינו. אינטר כנראה תשתחרר מאיברהימוביץ כאילו הליגה נכנע לקביע שהאנגלית והספרדית יותר בחירות. והיא משמשת צינור מעבר בין הליגה הגרמנית והצרפתית אליהן. ואפילו ישנו כוכב (לוקה טוני) שהעדיף את באיירן על קבוצה איטלקית.
איך עובדת חלוקת ההכנסות באיטליה ומהם סדרי הגודל (ביורו ובהשוואה לליגות האירופאיות הבכירות האחרות)?
רומא כעיר (שתי הקבוצות) נהנת למשל מהכנסות תיירותיות שלדעתי אף עיר באיטליה לא יכולה להנות מהן (לערכתי 5000 – 7000 צופים במשחק רק תיירים) ובנוסף יש את כל מוצרי הלוואי (חולצות מתנות וכו').

רונן דורפן 9 ביוני 2009

זיזו – מי זה הסקופ ג'קסון הזה? האמת שלא נחשפתי אליו ולאחר קריאת המאמר אני מצטער שנחשפתי אליו.
. קראתי את המאמר: הוא משתמש בו במלים כמו

ahhhhh

או בטיעון אחר, חריף במיוחד:

feels good

נימוקים לעומת זאת אני רואה שם מעט. אני קורא שכולם שונאים את קובי, וזה לא בסדר, והוא אוהב את קובי, וזה אחלא. ושכולם יישבו בשקט. כי קובי מלך.

זה בעצם מין טוקבק שמצא את דרכו להיות מאמר.

הוא גם מערב את עניין משפט האונס. שזו טעות. לכך אין קשר לגדולתו בכדורסל.

יונתן 9 ביוני 2009

שאלה אוף טופיקית לחלוטין,
אבל אולי מישהו משועלי האתלטיקה בבלוג יוכל לענות,
ביום ראשון הקרוב יש בברלין תחרות גולדן ליג באתלטיקה
ואני מתכנן ללכת,
מהם הארועים המרכזיים הצפויים? הכוונה אחרי מי כדאי לעקוב ?
האם כדאי לבוא בתחילת היום לכל מקצי המוקדמות או שמא להצטרף בהמשך לגמרים?

שלו רומא 9 ביוני 2009

כמה זמן באמת עובר מרגע תחילת המשחק עד סופו?
עבור משחק קצר?
עבור אחד המלא בפסקי זמן?
זה עובר את השלוש שעות?
הלילה משחק מספר שלוש לא?

זיזו 9 ביוני 2009

רונן
א. סנגוריה על סקופ ג'קסון לא תקבל ממני. כדאי שתפנה לעומרי.
ב. למיטב זכרוני הוא ממש לא מאוהבי קובי.
ג. אוהבי קובי קשה למצוא במידיה. אפילו כתבים מל.א. כמו א.ג'. אדנדה וביל פלצ'קי רחוקים מההגדרה. אני מניח שרובם התחככו באישיות הכובשת שלו ולכן סולדים ממנו.
עיתונאים אחרים כמו ביל סימונס מרחיקים לכת ומגדירים את עצמם באופן גלוי בתור שונאי קובי. נראה לי שזאת תופעה באמת חסרת תקדים!
אני בכלל לא רוצה לדבר על שטיפת המוח שמתרחשת בעיתונות ואתרי הספורט הישראלים. פשוט בושה, חוסר מקצועיות!

לגופו של עניין. לפי התגובה שלך אני בכלל לא בטוח שקראת את המאמר.
לא רק שהוא לא כותב בשום מקום שהוא אוהב את קובי, הוא אפילו לא כותב את המאמר בשמו!

כל המאמר נכתב בשם השנאה, המשפט הראשון במאמר הוא: Hello, my name is Hate !
מטרתו להראות את היחס של קובי לאותה שנאה ואיך הוא מתמודד איתה ומשתמש באה כמוטיבציה.
המשפט: Lemme breathe. Ahhhhhh. Feels good. שכל כך הפריע לך בא לתאר איך הוא (השנאה) נהנה מזה ששונאים את קובי ברמה אחרת.
בקיצור, אני מרגיש שעשית ספין לכמה מילים והוספת את מה שרצית.
אני חושב שזאת תגובה לא מכובדת!

רונן דורפן 9 ביוני 2009

קראתי קראתי. אמוציונליות בגרוש. לא טיפה אחת של מידע חדש. ואני לא אוהב כתיבה בלי מידע. לא הייתי מעסיק אותו כעיתונאי. תמשיך להגן על קובי בעצמך – אתה יותר טוב ממנו!

אגב, קראתי שבשידור בישראל טענו שהשופטים עם אורלנדו. אני הרגשתי משהו אחר. השופטים נתנו לשחק והלייקרס הבינו את זה וקצת הרביצו. ואורלנדו הייתה עצורה. היחיד שהבין את זה היה טורקוגלו והחסימה שלו מאחור על בראיינט הייתה קלאסיקה.

רונן דורפן 9 ביוני 2009

אהרוני – רבת עם הספרנית בגלל הטור שלי? איזו מחמאה!

סמוראי 9 ביוני 2009

קצת נמאס מהתלונות של מעריצי קובי על זה שהמדיה שונאת אותו.
אולי יש סיבה לכך שהעיתונאים לא כל כך מעריכים אותו? אולי הם מבינים קצת יותר מ"אחד שמבין" מהטוקבק של one ומ-"KB24" מהטוקבק של espn?

זאב אברהמי 9 ביוני 2009

דורפן, משום מה אף אחד לא מדבר על זה כמעט אבל ההחטאה של לי, לפי חוקי האנ.בי.איי, היא סל לכל דבר ועניין–גאסול נוגע ברשת ובטבעת בנסיון החסימה שלו.
http://www.youtube.com/watch?v=ZKshgJwb_ac

זיזו 10 ביוני 2009

תודה.

אני מניח שהתכוונת שהשיפוט עם ל.א. השיפוט עם הלייקרס זאת זמירה רגילה שאני כבר לא מתייחס אליה. בזמן השידור שימי ריגר מתלהם כמו ברבר מצוי וזה עוד דוגמא לחוסר המקצועיות שדיברתי אליה מקודם.

הבעיה בשיפוט היא שהם שורקים על שטויות במאבק על מיקום ופתאום מפסיקים לשרוק ונותנים להשתולל.
הצטערתי לקרוא את מנחם לס, באמת אגדה ואיש חשוב בתרבות הספורט שלנו (לצערי גם שונא לייקרס וקובי מוצהר), כותב בזעם שאורלנדו הייתה צריכה לנצח בגלל גולטנדינג של גאסול.
לפי מה שהבנתי בשידור השופטים אפילו ראו את הנגיעה שלו בטבעת והחליטו בצדק שהיא לא השפיע על המהלך ולכן לא שרקו. הרי אסור שמשחק, במיוחד בגמר, יוכרע ע"י שריקה טכנית שלא קשורה לכדורסל.
יש טענה שצריך לשפוט את המשחק באותה צורה לכל אורכו. תיאורטית זה נכון אבל יש גם מוסכמה הרבה יותר חשובה ששחקנים צריכים להכריע את המשחק ולא שופטים! אם השופטים היו נותנים לאורלנדו סל במהלך זה ודאי הייתה השריקה האומלל בהיסטוריה. אם רוצים להיות נודניקים אז לואיס עשה עבירה שהייתה נשרקת ברבע השלישי על קובי במהלך שבו הוא נחסם ע"י הידו.
גם את זה היה צריך לשרוק? ברור שלא!!!
לצערי אני חושב שאיש אינו באמת חושב שהיה צריך לשרוק ואם זה לא היה הלייקרס זה בכלל לא היה נכתב.

אגב גולטנדינג, איזה חסימה של הווארד! לא התעצבנתי, זה פשוט היה מצחיק.

סמוראי
אין פה בעיה של הערכה, כולם מעריכים אותו. הבעיה היא שבארץ הם גולשים לחוסר אוביקטיביות בעקבות שנאה. שנאה, לא חוסר הערכה.

עזי 10 ביוני 2009

יונתן, זה לא בדיוק מוקדמות וגמרים. מה שיש בהתחלה זה תחרויות נוער, גמרי ב' (זאת אומרת משתתפים פחות טובים שרצים רק שם). בתכ'לס יש לך בשעתיים וחתי-שלוש את כל האירועים שבעצם כולם גמרים, תבדוק את השעות זה יחסית מוקדם לדעתי כי זה יום ראשון.

רונן דורפן 10 ביוני 2009

זיזו, סמוראי – השנאה לקובי לא משרתת את הדיון בדיוק כמו ההשוואות שלו לג'ורדן. זה מביא לעמדות מגוחכות – החל מכך שהוא טופ-5 עד הערכות "שהוא לא בין העשרים". ככדורסלן לדעתי הוא בין 10 ל-20 עם אפשרות לשפר עמדות.

אביעד 10 ביוני 2009

זיזו, קראת את שני המאמרים. סקופ ג'קסון כותב באופן יצירתי, אבל הוא לא כותב שום דבר שאפשר להיאחז בו כאשר מתדיינים לגבי מקומו של קובי בהסטוריה. הרבה כתיבה שמתיימרת להיות שנונה לגבי למה שונאים את קובי, שום סיבה מדוע קובי גדול.
וינס תומאס קצת שונה. עובדות, טיעונים, הגיון. בקיצור, כל מה שכתבת כבר בעבר. והאמת? לי אין ויכוח עם דבריו העקרוניים של תומאס, אני לא חושב שיש רבים שיתווכחו עם המסקנה שלו – קובי הוא שחקן בקנה מידה הסטורי. לבטח אחד מ-20 הגדולים בהסטוריה כשעל מיקומו המדויק נדע יותר כשהמסך יירד על הקריירה המפוארת שלו. נראה לי די ברור שהוא לא ג'ורדן. אני חושב שיש קונצנזוס שהוא לא בקליבר של בירד, מג'יק, ד"ר ג'יי וקארים. נראה לי שהדיון (גם בסוף הקריירה שלו, למרות שזה בוודאי פתוח לשינוי) יתמקד יותר בשאלה האם הוא בדרג השלישי או הרביעי. אולי אם הוא בדרג השני או השלישי.

אביעד 10 ביוני 2009

שכחתי בדרגה השניה את וילט וראסל. עמם הסליחה…

עזי 10 ביוני 2009

יש כל כך הרבה אתלטים לעקוב אחריהם, קודם כל אני מקווה בשבילך שקנינסה בקלה ירוץ, הוא היה פצוע תקופה וחזר לפני שבוע רק כדי לפאוש מריצה. יש את ג'רמי ווארינר ב-400, מבולאני מולאודזי ב-800, ג'נט גפקובגי ב-800 נשים, בלאנקה ולאסיץ בגובה, פיקאמאקי הפיני ותורלידסן הנורבגי בכידון ועוד ועוד.

זיזו 10 ביוני 2009

אביעד
אני מסכים איתך שהוא לא בדרג של ד"ר ג'יי (-;

זאב אברהמי 10 ביוני 2009

זיזו המלומד, אתה צריך להשתמש בראש שלך כמו שנשוא שמך השתמש בו בגמר העולמי הראשון שלו, לא השני. זה מה שיש לספורטאים להגיד על ספורטאי על:

Tiger remains first and foremost a competitor. A month ago, when he returned from knee surgery to play in the Accenture Match Play tournament, I watched as most of the Houston Rockets gathered around a small ceiling-mounted TV after practice to watch, gazing up as if Woods were Neil Armstrong. "I want Tiger to win every single time he plays," forward Shane Battier said. "But I don't want it to be easy. I want him to be pressed. I want it to come down to the end every time." Asked why, Battier said solemnly, "Because we've never seen another competitor like him, other than Michael Jordan. He never misses a putt that counts. Never."

זיזו 10 ביוני 2009

זאב
אין לי שום בעיה עם מה שנכתב.
אף פעם לא כתבתי שקובי הוא ברמתו של מייק.
אבל I want to be like mike , וגם קובי.
לכן ההשוואה לדעתי מתבקשת וכמובן שהוא נופל בה.
כמו שמשווים את הווארד לשאק. מה? אי אפשר להשוות אותו מבחינת מעמד לאלף סנטרים לפניו?
הווארד, למרות הדומיננטיות הפיזית שלו אפילו לא מזכיר את שאק ועדיין ההשוואה עולה.
אין שחקן אחר בהיסטוריה של הNBA שדומה בסגנון, תפקיד (ומעמד היסטורי בתפקיד), סביבה (מאמן ושיטה) לקובי כמו מייק.
אז למי נשווה אותו?

גיל 10 ביוני 2009

זאב, נקודה חשובה. טייגר ממגנט אליו צופים כפי שאף גולפאי בהיסטוריה לא מיגנט. זה דומה בדיוק למה שקרה עם ג'ורדן. אני בספק אם יש יותר צופים לסדרת הגמר רק בגלל שהם רוצים לראות את קובי (מעבר לאוהדי הלייקרס הרגילים שהם כמות די נכבדה). טייגר מושך אליו צופים שביום רגיל לא יתעניינו בגולף. אני אישית צופה בכל טורניר שטייגר משתתף בו וכמעט לא צופה בטורנירים אחרים כי אני יודע שאני צופה בהיסטוריה ואני אוכל לומר לנכדים שלי שראיתי אותו משחק. כמות החבטות הגאוניות שראיתית ממנו בשנים האחרונות פשוט לא תאמן ורחוקה שנות אור מכל אחד אחר. מספיק לראות מה היה שלשום בשביל להבין את האפקט.

גיל 10 ביוני 2009

אגב זיזו, השופטים היו חייבים לקבוע שהיה סל במהלך האחרון מכיוון שגאסול נגד גם ברשת וגם בטבעת. זו טענה די מגוחכת שאסור היה להם לקבוע שזה סל. חוק הוא חוק ואין להם שום שיקול דעת בנושא. אם נתחיל אם כל מיני אמירות מתי רצוי שהשופטים ישרקו ומתי לא, לא נצא מזה כי בפעם הבאה הם ישרקו לביטול סל כי הסל היה מכוער וקיפץ על הטבעת.

זיזו 10 ביוני 2009

אני שמעתי שהפרשנים אמרו שהפרוש הנכון של החוק הוא שאם הנגיעה לא השפיעה על המהלך אז לא צריך לשרוק אבל אני באמת לא יודע מה החוק אומר.

בכל מקרה, אם הם היו שורקים את זה היה צריך להוציא אותם להורג!

תומר חרוב 10 ביוני 2009

טוב מה?
יהיה פוסט חי הלילה פה או אצל אברהמי? ומה קרה למניין של השנה שעברה?

זיזו 10 ביוני 2009

iPhone vs. Nokia 5800

Cola vs. Pepsi

Red Bull vs. XL

Seinfeld vs. Friends

Marilyn Monroe vs. Anna Nicole Smith

Sampras vs. Federer

The Princess Bride vs. Willow

Anna Kurnikova vs. Maria Sharapova

Ps vs. Xbox

Hluna Gal vs. Hmimadion

לא כולם בעלי אותו מעמד,חלק טובים מהמקור חלק לא, אבל לנצח ישוו ביניהם.

נ.ב. רציתי להכניס השוואה בין שתי כוסיות על אז נכנסתי לרשימת MAXIM 100. הבעיה היא שפשוט עברתי על 100 תמונות בלי שום מחשבה שקשורה לבלוג. בר במקום ה- 3, אם זה לא תרומה למדינה אז מה כן?!.

מבקר המדינה 10 ביוני 2009

בוודאי שהרמה של הליגה ירדה לעומת פעם (למרות שיש עלייה קלה בשנה ומשהו אחרונות, בעיקר הודות למכירת חיסול של קבוצות התחתית והעמקת הפער בין קבוצות אלו לקבוצות הצמרת. עדיין עם כל הרוח והצלצולים, שתי סדרות הגמר האחרונות פשוט גרועות עד כה). מישהו מסוגל לדמיין את נבחרת החלומות המקורית מתקשה, שלא לדבר על כמעט מפסידה לנבחרת אחרת כמו הנבחרת האמריקאית בקיץ?
לא מפתיע שהדעה ההזויה הזו, כמו בת דודתה הקרובה על מעמדו ה"מיתולוגי" של קובי בראיינט בהיסטוריה מוחזקת בחפיפה דומה על ידי אותם אנשים.

רונן דורפן 10 ביוני 2009

זאב – פיל ג'קסון אמר שצריך היה להיות סל וואן גנדי אמר שהוא לא הולך להתלונן על זה. כלומר שניהם רוצים קצת קרדיט מהשופטים בהמשך.

יונתן 10 ביוני 2009

תודה עזי!

S&M 10 ביוני 2009

זאב ורונן, יכול להיות שזה היה צריך להיחשב כסל, אבל היה סל עוד יותר ברור במהלך המשחק, כששחקן של אורלנדו חסם כדור דרך הרשת ומתחת לטבעת. ממש הוציא את הכדור מתוך הסל מלמטה. טעויות שופטים מתקזזות, וכאן הן התקזזו עוד באותו משחק.

הדינוזאור 11 ביוני 2009

מה , יש שתיים מעל בר ?
אניטשמים …

Comments closed