ווימבלדון (4, סוף היום): על ווזניאקי שהיא באמת יפה, ומי הכי יפה, אבל איפה נמצאת האהבה?

החלטתי להעמיק ולחקור בנושא קרולין ווזניאקי הדנית, שניצחה לבסוף את מאריה קירילנקו. תיקון – היא רצחה אותה. כשלפני גיל 19  היא תשיעית בעולם, אלופת הנוער של ווימבלדון בעבר, צריך להתחשב בה מאד.

אנחנו לא נעסוק ביופיה של הגברת אלא בנושא בו עסקנו לאחרונה – גנטיקה. ובכן גנטית הילדה הזו היא מין עילוי: האבא שיחק בנבחרת פולין בכדורגל. האימא שיחקה בנבחרת פולין בכדורעף. ובתשובה לשאלה שלי "באיזה ענפי ספורט עסקת באופן רציני עם מאמן?" היא מונה כדורגל, אתלטיקה, כדוריד, כדורעף ובעיקר שחיה וטניס. ומוסיפה גם שהיא מנגנת על פסנתר.בקיצור מין בייב דידריקסון של נהר הויסלה או הים הצפוני.

שאלתי עיתונאי דני מה מצב הפולנים בדנמרק. “הם עושים את העבודות הקשות", הוא אומר לי. זה עורר אצלי מחשבה שאולי הסיפור שלה היא חברתי: “והיא הפכה למין גיבורה עבורם?”. "מה פתאום”, הוא עונה לי ומסתכל עלי כמו משוגע, "הגיבור שלהם הוא פיטר שמייכל". אני מודה ומתוודא – לא הייתי מודע לכך! והעיתונאי הוסיף ששמייכל מדבר פולנית שוטפת.

בחזרה לווזניאקי דבר אחד די ברור בה. היא לא בתחום בכדי למלא תסכולים של ההורים. היא גם חושבת שמאד טוב לילדות לעסוק בהרבה מאד ענפי ספורט. "אבל בסוף צריך להתמקד”, היא אומרת. ואז מוסיפה סיפור עצוב. היא מספרת כמה הייתה עצובה ביום בו הלכה למאמן השחיה להגיד לו שהיא תתמקד בטניס.

הבטתי בעיניה הכחולות העמוקות. אפשר היה לחוש את העצב. העצב שלה. העצב הדי מובן של מאמן השחיה. הדמעות זולגות מעצמן.

*

את הדיון שמאד מעניין חלק מהמשתתפים "מי נראית עוד יותר טוב לעומת מה שרואים בטלוויזיה ומי פחות טוב" אני אסיים כאן. לא בגלל פוליטקלי קורקט, או שהדיון זול מדי או בגלל שצריך להעריך את השחקניות על הטניס שלהן ולא על המראה וכל הבולשיט הזה. פשוט כי אין בסיס לדיון אמיתי. זו אנה איבנוביץ' וזהו. אני מבטיח לכם בהן צדק שזה מעבר לטעם אישי. היא לא רק יפיפיה, בניגוד לרוב היפות-טניסאיות היא גם מאד אלגנטית וכריזמטית בתנועה ובהתנהגות שלה.

*

אבל להמונים בווימבלדון יש רק שתי גיבורות.

לא ראיתי את המשחק של וונוס וויליאמס היום אבל ראיתי כיתת ילדות של בית ספר עממי מקנט מחכה לה במסיבת עיתונאים. הילדות, כולן לבנות, בתלבושת אחידה של שמלות פסים רעדו מהתרגשות. במיוחד כשהורשו לשאול שאלה את האלופה האגדית. הן שאלו – באמצעות מורה – "מה הדבר הטוב לדעתך בטניס?". וויליאמס ענתה להן בחביבות שהדבר היפה הוא שהיא לבד במגרש, או מקסימום עם אחותה סרינה, והכל תלוי בה והיא אחראית לתוצאות שלה. והתחושה שלי הייתה שהיא מישהי שלא לוקחת כמובן מאליו את ההערצה של ילדות כלפיה.

אחר הצהריים האחיות שיחקו זוגות במגרש מספר 3. שהוא איצטדיון קטן – אבל פתוח לרוכשי הכרטיסים הרגילים. כמה מאות ממזרים תפסו הרבה יותר מוקדם את מקומות הישיבה, אבל אלפים הקיפו את האיצטדיון להריע להן כשנכנסו. ילדים הורמו על כפיים בכדי להציץ בהן לרגע מעבר לגדר. מהמגרשים החיצוניים השחקניות צריכות ללכת דרך המתחם בחזרה אל חדרי ההלבשה. ובסיום עמדו שני טורים ארוכים כל הדרך חזרה לחדרי ההלבשה למחוא כפיים לאלופות של העם.

10 קושיות
הבלוג מרכין ראש. מייקל ג’קסון נשמה אבודה

No Comments

עופר הירוק 26 ביוני 2009

למה שמייכל מדבר פולנית? אפשר קצת הסבר?

אגב, הפולנים ממה שראיתי השתלטו על אירלנד, מעניין מתי יהיה כוכב הארלינג או פוטבול גאלי פולני, אם בכלל.

ובקשר לאחיות וויליאמס, מה עוד נותר להוסיף. הן פשוט נהדרות.

רונן דורפן 26 ביוני 2009

עופר – כי הוא פולני! משפחת מהגרים פולנים בדנמרק מסתבר. הבלוג שוקל את צעדיו.

Mr. Kate 26 ביוני 2009

מישהו שם לב איזה טורניר נוראי הולך בינתיים לרוסים? השחקנים והשחקניות נופלים כמו זבובים. יש מצב להפתעה בדיוויס?

לון 26 ביוני 2009

רונן, רחמים עליך. בטח חיסלת חבילות טישו במסיבת העיתונאים…

אני לגמרי איתך בנושא איוונוביץ'. יש לה יופי יוצא דופן עם חינניות וכריזמה. ואת כל זה אני אומר מבלי שראיתי אותה.

וכן, גם ווזניאקי בהחלט לא רעה…

אין מה לעשות, כגברים המראה שלהן משפיע עלינו, בין אם זה פוליטיקלי קורקט או לא. לא רק בטניס, גם במהדורות חדשות. בדוק במחקרים.
(נשים יקרות, סה לה וי. זה קמאי מידי מכדי שנשלוט בזה).

בוונוס יש משהו אצילי. ומה שיפה זה שהיא רכשה את זה. כשהגיעה לסבב היתה די פרחחית.

התיאור של מחיאות הכפיים לאחיות נשמע ממש מרגש. איזה יופי !

ולחשוב שכל זה קורה באנגליה לנשים שחורות צעירות. לפני שלושים שנה זה היה נחשב מדע בדיוני.

רונן דורפן 26 ביוני 2009

לון – זה לא פחות ממדהים. כשראיתי את ילדות בית הספר נזכרתי דווקא במשהו שאתה כתבת בדיון יום כיפור. שהספורטאי המשמעותי אי פעם הוא מייקל ג'ורדן למרות שמעולם לא ניסה לעשות משהו חברתי או פוליטי. כי המליונים שהעריצו אותו כבר לא יוכלו להיות גזענים ממש. ונדמה לי שזה נכון גם לגביהן.

לון 26 ביוני 2009

בהחלט. והאמת שזה נכון גם למייקל ג'קסון שנפטר הלילה. לפחות בתקופה שהתרכז במוזיקה.
הוא היה האומן הכי משמעותי בתקופה ש MTV נסקה והמעריצים ראו שהוא שחור (ולא רק שמעו אותו, כמו בתקופה שהרדיו היה הכלי העיקרי להפצת מוזיקה).

תומר ש 26 ביוני 2009

לאור הגילוי המרעיש אולי צריך לשקול להעניק את אפודת השוער הראשון דווקא לתומאס קוז'אק?

rtz 26 ביוני 2009

מה עם מילה טובה על ההופעה הסמי הרואית של ונוס – על אף יריבה בינונית מאוד הייתי מוכן לחתום אחרי שני משחקונים שהיא בדרך לפרישה על פי האופן בו נעה (או יותר נכון לא נעה) על המגרש.

לירן שבתאי 26 ביוני 2009

רונן בקשר לספורטאית הכי יפה אולי כדי שתעלה פוסט עם נקודות לגבי השאלה הזו בדיוק כמו הפוסט על השחקן הטוב בכל הזמנים. 5 נק' על יופי במהלך המשחק, 5 נק' על הפוזה של ה – "יש", 3 נק אסתטיקה ותלבושת(שרפובה לוקחת), ועוד כמה פטישים.
ועכשיו ברצינות המוות של ג'קסון הלם בי, בתור ילד הוא אחד מגיבורי הילדות שלי שנראו כמו דמויות מצוירות, גם ג'ורדן היה כזה. זה כאילו באגס באני או דונלד דאק מת יחד איתו ופתאום אני מרגיש מזדקן. בכל אופן, מייקל גקסון אייקון תרבות, מוזיקה, אופנה,שיגעון ומה לא, הוא דמות שאני לא אשכח. וכן אני רציני.
והייתי מכניס את סרינה לטופ 10 של היפות. לא יפה כמו שהיא סקסית.

יואב 26 ביוני 2009

מייקל ג'קסון-אמן עצום. לא כוס הבירה שלי, אבל אדם שהמציא ריקוד(כמה זה קשה) פנומן מוסיקלי שמגיל חמש היו לו שומרי ראש והתנהל בלימוזינות.בעיני, הוא תמיד היה סוג של קורבן. כמה נורמאלי זה?פיטר פן מודרני. היה לו הכל ולא היה לו כלום. מכר חמישים הופעות באנגליה מראש, רחוק משיאו. עצוב לי קצת.

יורם אהרוני 26 ביוני 2009

הסיפור על העיסוק בהרבה ענפי ספורט מתאים לתפיסה שלי. הכרתי כמה כאלה. דניאלה קרוקובר למשל שהייתה תחת חסותי שנתיים. הייתה ספורטאית מאד מגוונת שיכלה לעשות כמעט כל דבר: טניס, כדורסל, אתלטיקה. רק בגיל 19 התחילה להתמקד בג'ודו. התמקדות מוקדמת מדי בענף ספורט אחד היא לדעתי בעייתית מאד.

אבו יו יו 26 ביוני 2009

שיר לקרולין ווזניאקי:
מילים: איריס רצאבי וחמי רודנר

טלפון שמצלצל מעיר אותה פתאום
נרדמה במיטה עם בגדים
יתושים מזמזמים זוגות מאוהבים
הקיץ ברחוב נים לא נים
איש אחד רחוק משם כותב לה מכתבים
אותם לא תקרא בחיים
פעם אהבו אותה עכשיו הם שוכחים
לחבק אהההה לנשק אההה

העצב שלה העצב שלה
היא לוקחת אותו לעצמה
את הכוח שלה היא לא מבינה
לא מבינה

סופרפלי 26 ביוני 2009

לג'סון יש לפחות שני אלבומי מופת (אוף דה וואל ומותחן), ועוד עשרות שירים מעולים מתחילת הקריירה שלו עם הג'קסון פייב ועד לתקליט האחרון (כן, אפילו שם) חבל שהוא היה משוגע ושבסופו של דבר הטעם הרע המוחלט שלו השתלט על הכישרון האדיר לא פחות.

מיכאל 26 ביוני 2009

לעניין הפולנים: המצב הכלכלי בפולין הביא לתנועת "יורדים" המונית. מליונים הגרו למדינות צפון אירופה: דנמרק, סקוטלנד ועוד. בגלזגו יש רחובות "פולניים", בהן תוכל למצוא מכולת, אטליז, קונדיטוריה…ממש כמו בעיירה יהודית של פעם.
הממשלה הפולנית יצאה בתכנית עידוד להחזרת הצעירים, כי הנשים הצעירות לא מוצאות בני זוג. המשבר הנוכחי מעורר גלי חזרה.

חברי הטוב משכבר הימים 26 ביוני 2009

סוף סוף יש לי סיבה להתגאות במוצא הפולני שלי! ורק כדי להבהיר, אני מתכוון לשמייכל. ולגבי מייקל ג'קסון- על ההצלחה שלו אי אפשר לערער, אבל… המממ… אין לי שום סנטימנטים אליו. צר לי. אני גם לא יודע עד כמה זאת אבידה לעולם המוזיקה, הוא בכל מקרה היה גמור. לא כמו ריק רייט למשל, שמותו גנז סופית את הסיכוי לאיחוד של הפלויד…

ספיידרמן בקיבוץ 26 ביוני 2009

ראשון ראשון ואחרון אחרון – לענין שמייכל, אכן גילוי בעייתי, אבל צריך לזכור שלא כל הפולנים מקשה אחת. גם יאנוש קורצ'אק היה פולני, לך ולנסה וגם יאצק של בראבא. אז אפשר לחיות עם זה בשלום והוא יכול להישאר גיבור לאומי.
לגבי איוונוביץ' וכולי – אני יכול רק לומר שמסירותו של הבלוג לתחקירי שטח מעמיקים ראויה לציון לשבח.
לגבי ג'ורדן והגזענות – התיאוריה כי "המליונים שהעריצו אותו לא יכולים להיות גזענים ממש" היא יפה אבל נדמה לי שלא ממש נכונה, ואני חושב שישי גם מחקרים שמראים זאת. גזענות זה לא רק לשנוא שחורים, אלא גם לקטלג אותם בצורה מסויימת – לא ג'ורדן ולא ג'קסון עשו הרבה לשנות זאת, אם לא להיפך. אז הערצה של אתלט או רקדן לא בהכרח משנה את הדעה המוקדמת לפיה שחור לא יכול להיות רופא או מרצה, ולעתים אף משרשת אותה. היתה לכך התייחסות יפה באחד מהפרקים של "המפצח" או איך שלא קראו לסדרה עם רובי קולטריין.
לגבי ג'קסון, ממש אחרי מות קדושים אמור. לפני שבועיים נזפו בו בבלוג בקובי שהתפשר עם הגברת שהתלוננה נגדו, ופתאום שוכחים שג'קסון עשה את זה במספר מקרים עם הילדים שהוא ניצל. מה נהיה? כמו שאומרים. ואני גם חושב שדוקא בגלל הכשרון העצום שלו (ושל קווינסי ג'ונס…) הוא מאלה שתרמו רבות לרידודה והזנייתה של המוזיקה הפופולרית בימינו. לא שונה בהרבה מהדברים שאנו מתלוננים עליהם בקשר לנבא (מברוק לכספי, ד"א).
אז רק מפני שבכל זאת אדם נפטר אני נמנע מלהכניס כאן את הבדיחה על למה מייקל ג'קסון הוכיח שאמריקה היא אכן ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

אנונימוס 26 ביוני 2009

אני רוצה לאמר משהו בנושא ההתעסקות ביופיין של הטניסאיות (שאולי ישמע מעט חסוד ודבילי ואנערף מה לכמה מהקוראים, אבל בכל זאת). אני הראשון להתלהב מספורטאיות יפות, ולחלוק את דעתי בנושא עם חברים. אבל זה מפריע כאשר גם פרשנים, עיתונאים ושדרים עושים זאת. זה פשוט לא מקצועי.
זה לא מקצועי בעיקר כי זאת התייחסות ששחקנים גברים לעולם לא יקבלו. אף פעם לא נקרא על פרשנ/ית שמספר לנו על "פדרר הניע את גופו החתיך על המגרש באלגנטיות" או נשמע התייחסות למראה של כדורגלן באמצע משחק.
ואני די מופתע למען האמת כמה התופעה נפוצה. מפתיע אותי שכ"כ הרבה אנשי תקשורת, שאין לי ספק שיודעים לשמור את דעותיהם האישיות בנושאים אחרים לעצמם, ושיודעים בתחומים אחרים להפריד מצויין בין מה שאפשר להגיד כשהם בשידור, למה שניתן לאמר כשהם בין חברים – חשים עדיין שבנושא הזה יש לגיטימציה להתבטא כאילו הפמיניזם לא היה מעולם והם יושבים בפאב עם החבר'ה אחרי כמה בירות.
ההתעסקות הבלתי פוסקת הזאת במראה של נשים בספורט, ורק של נשים לעולם לא של גברים, היא בעצם סוג של זלזול, שמגיע מאותו מקום סקסיסטי ומתנשא שממנו נובע יחסם של מרבית הגברים בעולם כיום לנשים. אותו מקום שגורם לגברים להתייחס לנשים שהם לא מכירים כ"מותק".
זה גם בעצם מצביע על כך שבאופן בסיסי אותם אנשים שמתעסקים בספורט נשים מסתכלים עליו כמשהו פחות רציני ופחות מעניין שאפשר להכניס לשידור שלו התייחסות בלתי פוסקת לזוטות כמו המראה החיצוני. זאת דעה לגיטימית כמובן. אני למעשה חולק אותה גם. אבל אם זה המצב, הם לא מתאימים לשדר ספורט נשים. ובכל מקרה הם אמורים להיות מקצועיים מספיק כדי לא להכניס לשידור את הזלזול הזה (אפילו אם הם חשים אותו).

נותר לי רק לקוות שקוראי הבלוג חשים כמוני, וקריאתי פה להפסיק את התופעה תכה גלים בענף התקשורת =)

בני תבורי 26 ביוני 2009

אנונימוס,
העם דורש ראיות.

חברי הטוב משכבר הימים 26 ביוני 2009

בני תבורי- ראיות למה? איך שלא יהיה, גם לי זה טיפה מפריע. גם אני לא מתעניין בכלל בספורט נשים, וחושב שאם כבר ספורט נשים אז רק משהו שבאמת מתאים להן, כמו קארלינג. סתם, צוחק. רק רציתי להגיד שאני די מרגיש הזדהות עם אנונימוס.

איתן גרין 26 ביוני 2009

יורם
היו בספורט הישראלי כמה ספורטאים שהצטיינו בכמה ענפי ספורט:
יואל שוהם שהיה שוער כדורגל מצוין בליגה הלאומית (קיבל, עד כמה שאני זוכר, את הציון 10 באחד ממשחקיו) והיה גם שחקן פינג פונג ברמה הגבוהה ביותר (היה לדעתי אלוף הארץ).
נמרוד דרייפוס שהיה שחקן כדורגל וגם שחקן כדורמים (בנבחרת הלאומית, אם אני לא טועה).
היה כמובן אורי שטרן (כאן בהחלט אפשר להשתמש במילה החביבה: האגדי.) שהיה בעת ובעונה אחת גם שחקן נבחרת בכדורסל (בגיל 17), גם אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה וגם אלוף הארץ לנוער בשחיית גב (100 או 200, אני לא זוכר).
והיה גם גלעד בלום שלנו שהיה כמובן מהטניסאים הטובים שצמחו כאן אבל היה גם שחקן כדורגל וגם שיחק כדורסל לא רע בכלל (עדות אישית).
בעולם ובעיקר בארה"ב יש לא מעט ספורטאים כאלו.

gdana 26 ביוני 2009

רק בשביל לתת לעם הדני את הקרדיט המגיע לו, יש לציין שמוצאו של שמייכל חצי פולני וחצי דני (אמו דנית).

בני תבורי 26 ביוני 2009

חברי הטוב וכו',
לשם הדיון בלבד, סימוכין לטענותיו של אנונימוס. אני לא מוצא כל רע בהתייחסות מידתית ליפי מראיה של ספורטאית ולא חושב שמדובר בסקסיזם. אני לא הייתי נשפך מעונג למראה שריריו של ספורטאי זכר, אבל לא הייתי חושב שמדובר בסקסיזם אילו היתה עושה זאת עיתונאית, שדרית או פרשנית.

L.dar 26 ביוני 2009

אכן,לאיוונוביץ' יש תנועה אצילית ומרחפת על המגרש

אני מבקש להצביע על תופעה מעניינת בהקשר של השפעת ספורטאים שחורים על תופעת הגזענות : יש אנשים יפי נפש ביומיום שעוברים תהליך התבהמות ביציעים ולעומתם אנשים מתבהמים בחיי היומיום שהופכים להיות אצילי נפש ביציעים.
לדוגמא,יש אוהדי כדורגל כהניסטים שמסוגלים לבצע את הנתק הרגשי ולקבל שחקנים ערבים בקבוצתם,לשיר להם שירי הלל ולעודד אותם ומיד לאחר היציאה מהמגרש הם ישובו להכריז בקול את דיעותיהם הפוליטיות ולצרוח מוות לערבים. 
אפשר לשער שאוהדי כדורסל רבים בארה"ב וברחבי העולם שנגועים בגזענות ביצעו בהצלחה את ההפרדה בין ג'ורדן השחקן במגרש ובין ג'ורדן השחור מחוץ למגרש.
אסור לקבל את זה כמובן מאליו שהתייחסות אוהדת אל ספורטאי שחור מצליח בגבולות המגרש תבטיח יחס דומה גם מחוץ להקשר הספורטיבי.
בסופו של דבר הכל מתחיל ומסתיים בחינוך.

רונן דורפן 26 ביוני 2009

אנונימוס – הייתה לי ידידה אוסטרלית פמיניסטית ביותר, ויום אחד ראיתי שהיא קנתה את לוח השנה בעירום של נבחרת אוסטרליה בכדורגל נשים. כששאלתי אותה למה – היא אמרה שהיא שמחה שעולם הספורט קובע את אידיאל היופי לנשים ולא עולם הפורנו או הדוגמנות.

בכל מקרה – הדיון הופסק. תהיה הורדת נקודה בחידון למי שיחדש אותו. פשוט כי איבנוביץ הפסיקה אותו…

ספיידרמן – ייתכן שאתה צודק. אולי איש לא הפסיק להיות גזען בגלל ג'ורדן אבל מי שהיה גזען עשה זאת בעוצמה נמוכה בהרבה.

אנונימוס 26 ביוני 2009

בני אין לי בראש דוגמאות שאני יכול לזכור. זה פשוט לא משהו שהיה עד כדי כך חשוב לי ועד כדי כך חרה לי שאנצור דוגמאות בזיכרוני, או אתעד אותן.
אבל זה בפירוש משהו ששמתי לב אליו בעבר. אתמול למשל במקרה ראיתי כמה דקות וימבלדון, ובהפסקת אחד המשחקים השדר הישראלי (שימרון?) שוב דיבר על "הרוסייה היפהפייה" או משהו בסגנון. וזה פשוט עיצבן אותי. מיותר לחלוטין. יש איזו לגיטימציה משום מה לדבר על דברים כאלו בשידור ספורט נשים. אבל אם הייתי רוצה התחרמנויות ילדותיות של אנשי תקשורת, הייתי קונה בלייזר.

תומאס 26 ביוני 2009

רק להוסיף על דברי בני, זכורים לי דיבורים "נגועים" לגבי נבחרת איטליה בכדורגל. בכל המונדיאלים. אולי לא מהשדרים(בכל זאת, גברים-גברים) אבל בהחלט בקהל הצופים והפרשניות.

בני תבורי 26 ביוני 2009

אנונימוס,
אף לרגע לא זלזלתי בתחושותיך. את שימרון אני ממש לא מחבב ולכן אמנע אפילו מלסנגר עליו. עקרונית, לא הייתי נדרש למראה החיצוני של טייסת חלל או מדינאית, אבל בהחלט כן לספורטאית העוסקת במישרין בתרבות הגוף, וגם זאת במנותק לחלוטין מיכולותיה הספורטיביות.

תומר חרוב 26 ביוני 2009

מיכאל- זה כזה פולני להאשים את המשבר הכלכלי באי מציאת בן זוג….
ספיידרמן- יאצק לא היה פולני, הוא היה האמא של הצברים. בראבא שיחק אמנם דמות של פולני בזהו זה ששכחתי את שמה אבל אני זוכר שהוא חלם להיות זמר, ספר בפולנית(כמו שיידוב חלם בספרדית)וניסה להתאבד מקומת קרקע(יחד עם מושונוב הסוכן שלו). בחייך,תהיה יותר מדויק בדברים החשובים האלה.
רונן- אני מאוד אוהב את הדיווחים שלך מווימבלדון,אתה שופך אור אחר על הטורניר. אני שם לב לכך שבכתיבה שלך אתה מעניק ממש יחס אישי למושאי הסיקור,ביום אחד סיפרת לנו על העצב של ווזיאנקי,על היחס של ונוס להערצה של ילדות ועל השינוי שעבר על לייטון יואיט, האם בטניס זה טבעי יותר מאשר בספורט אחר?גם קבוצתי וגם אישי?

יובל (השלישי) 26 ביוני 2009

איתן גרין- אורי שטרן היה הכדורסלן הכי טוב ששיחק פה. ספורטאי ענק, שאילולא היה חולה נפש אמיתי כל אם וילד היו מכירים ומוקירים אותו. בכלל בגבעת חיים (בשתיהן) של אותה תקופה היו כמה ספורטאים אגדיים- גרשון וראובן שפע, נחום מנבר…עמיר קרן, איתן חפר ואחר כך גם נמרוד דרייפוס ועוד. חלק מהם (אורי, נמרוד, וראובן שפע הבעלים של ארומה) היו כל כך כישרוניים במספר די גדול של ענפי ספורט.

אבל אני מאוד שמח שזוכרים את אורי שטרן הגדול, כי אין דברים כאלה היום

Red Camel 26 ביוני 2009

אנונימוס- ביורוספורט זה לא קורה

Mr. Kate 26 ביוני 2009

בין האחיות ונוס לסרינה יש הבדל כל כך גדול. ונוס פשוט מטריפה אותי. בכל פעם שראיתי אותה משחקת היא הייתה כל כך אנמית וגם מאוד מאוד מעצבנת. לעומתה סרינה שולטת בנקודות ונותנת תחושה של שחקנית גדולה. יש גם משהו בתסרוקת של סרינה, שכאילו המציא אותה מחדש, ונותן לה מראה הרבה יותר בוגר.

ספיידרמן בקיבוץ 26 ביוני 2009

תומר – אתה צודק, אבל מבחינה זו גם הוא בן למשפחת מהגרים כמו שמייכל (אגב – הוא יליד פולין או דנמרק? שמייכל, לא יאצק).

redsox 26 ביוני 2009

אבו יו-יו: שיר נפלא מתוך אלבום נפלא.
איתן גרין: ליואל שוהם יש בת מקסימה בשם הילה שגם היא היתה שחקנית פינג-פונג מצויינת.

אורי שטרן היה עילוי. זה עוול שהסיפור שלו לא מוכר בכל בית בישראל כחלק מתרבות הספורט כאן. אני מכיר את הסיפור כי אבא שלי היה מעריץ גדול שלו. ראש של כאון שמורכב על גוף פנומנלי עם נפש קיצונית. אבא שלי אומר שהוא שיחק כדורסל כמו אף אחד אחר. לא מבחינת הרמה-בצורה שהוא זז על המגרש, בטיפול שלו בכדור ובחשיבה "מחוץ לקופסא" לגבי המשחק ובעצם לגבי החיים בכלל.
יש פה כתבה לא רעה שעוש עליו במעריב לפני שנתיים.
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/585/221.html

ליאור 26 ביוני 2009

רונן,
ישבת במשחק של מארי נכון? מה דעתך על הסגנון שלו?
אני מחזיק בדעה שמארי הוא יוון של הכדורגל. טניס טקטי והגנתי להחריד, שפשוט מצליח להטריף את היריבים עד שהם עושים מהלך אובדני, כמו נסיון ללכת על ווינר קשה או עלייה לרשת גרועה, שמשאירה למארי את האופציה לעבור אותם בקלות. הוא השחקן שאני הכי פחות מתחבר לסגנון המשחק שלו

moses 26 ביוני 2009

אפרופו מוות – רונן – תגובה למותו של סטיבן וולס מהגארדיאן? הטור השבועי שלו היה מלאכת מחשבת של כתיבת ספורט מקורית ורבת דמיון. מספיק להיזכר באותו מאמר מפורסם על גיבור הבלוג, ווין רוני, כדי להבין עד כמה היה מוכשר. עצוב.

moses 26 ביוני 2009

למי שזה מעניין אותו, מצ"ב לינק לאותו טור מפורסם על הסקאוזר האולטימטיבי:

http://www.guardian.co.uk/football/2002/dec/30/sport.comment3

זיזו 26 ביוני 2009

רונן
הייתה לו אחות הרבה יותר כוסית משל זידאן אבל קורבנות הרבה פחות מרשימים משל קובי.
אבל ברצינות, כמו שכתבת לגבי אנה. זה נושא שהוא מעבר לטעם אישי. אייקון תרבות ענק. צעירים היום לא יבינו מה מייקל ג'קסון היה לעולם בשנות השמונים.

אופטופיק.
דראפט קצת מוזר עם הרבה הפתעות. שאפו לכספי על הבחירה הגבוהה, נקווה שיצליח.
מערב הדראפט הליגה יוצאת בכיוון מאוד ברור. 10 קבוצות במרוץ חימוש מטורף שיעשה שנה מאוד מעניינת. כמה פרויקטים ניסיוניים במטרה אחת, טבעת. הלייקרס מכרו את בחירת הדראפט שלהם, צעד לא אופייני שמראה בברור שבכוונתם לשמור על השחקנים החופשיים שלהם (שנון בראון, אודם ואריזה).
כל שאר הקבוצות הרימו דגל לבן. חלקן סתם חוסכות כסף (טריידים כמו של גאסול שהרימו צעקה גדולה הם היום דבר שבשגרה) וחלקן יוצאות לדרך חדשה עם פרויקטים מעניינים מאוד.

בלילה כספי אמר שסקרמנטו מקום נחמד כי הוא קרוב לסאן פרנסיסקו. או שהוא היה מבולבל או שהוא לא יודע אבל אם הוא רוצה ליהנות שם כדאי שהתחבר לאחים מאלוף וידחוף לכיוון וגאס. אולי הוא אפילו יתפוס סיבוב על החברה שלהם פריס.

ליאור
זה רק אני או שמארי שיחק אתמול נגד הכפיל שלו.
לא ראיתי את המשחק באופן שוטף. הוא היה דלוק והצצתי אליו מדי פעם. הרבה פעמים לא ידעתי מי עשה את הנקודה.

redsox 26 ביוני 2009

זיזו-אתה לא היחיד שהתבלבל.

ליאור-הפוסט שלך היה יכול להיות מדוייק להפליא אם היה כתוב בהתחלה "נדאל" ולא מארי. מארי משחק יחסית הגנתי אבל הוא נבדל מטניסאים "הגנתייים" אחרים בנטייה הכמעט כפייתית שלו "לקצר" נק'. לפחות פעם אחת בכל משחקון הוא נמצא במצב של שליטה בנק' ואז מחפש את הדרך הקצרה ביותר לנצח אותה, בד"כ עם דרופ-שוט. יש לזה כמה חסרונות:
-כמו כל מכה מתוחכמת לפעמים זה עובד ולפעמים לא.
-להבדיל ממכות אחרות, כשדרופ שוט לא מבוצע כמו שצריך (בד"כ זה אומר שהכדור קופץ גבוה מדי) אתה מקבל אותו חזרה על הראש.
-זה כבר לא מפתיע אף אחד למרות שמארי מבצע את המכה הזו עם הסוואה (דיסקייס) מצויין.

גלעד בלום 26 ביוני 2009

איתן גרין-תודה על המחמאה,איפה "אלי הילד" איפה..היו ימי שישי יפים שם בגימנסיה,לגבי הדיון-ברוב המקרים ספורטאי שטוב בענף כדור אחד יכול להצליח בכמה ענפים,הקואורדינציה של יד-עין- כדור היא די דומה,ג'ון לוקאס שהיה שחקן אן בי איי מצויין שיחק טניס(וכדורסל כמובן) בקולג' ובחר בכדורסל רק אחרי הקולג',גם לדני איינג' היתה אפשרות לשחק בייסבול מקצועני.בארץ בני אלון מהפועל חיפה היה טניסאי טוב בנוער,אגב גם נדאל היה מעולה בכדורגל כשהיה ילד.יצא לי לשחק טניס עם כדורגלנים וכדורסלנים,ג'מצי מעולה,גם מיקי ברקוביץ,סטיב קפלן,ורן בן שמעון, כולם שחקנים שהיו יכולים להצליח בטניס בקלות.

מומלץ לילדים לעסוק בכמה שיותר ענפי ספורט בגיל צעיר(עד גיל 12 בערך),זה עוזר להתפתחות המנטלית,פותח את הראש וגם מונע פציעות כי ההתמקדות בענף אחד יכולה ליצור חוסר איזון או עומס על קבוצת שרירים.

לגבי הסוגיה של נשים יפות בטניס וכו'-בתקופה שלי אם היית רואה שחקנית יפה היית יודע שהיא מחוץ למאתיים הראשונות…היום יש דור של גם יפות וגם טובות וזה המקסימום שניתן לומר עליהן אם רוצים להישאר פוליטיקלי קורקט.אני חושב שגם הגברים מקבלים הערצה מחובבות הטניס לפי דרגת ה"חתיכות" שלהם,אשתי שהיא חובבת טניס אוהבת את וורדסקו כי יש לו טוסיק ורגליים יפות ואת פדרר כי הוא תמיד נראה אסתטי,מגולח ואלגנטי(בניגוד לבעלה).היא בכלל לא מתעניינת בטניס נשי…אני אישית חושב שאיבנוביץ מעצבנת עם האגרופים שלה אחרי כל נקודה,מה שכן יש לה גוון עור מאד נעים לעין ונראה שהיא מטפלת בעצמה עם משחות משובחות.כמו כן יש לה מבנה גוף אתלטי וחינני עם פרופורציות די מאוזנות וזה די נחמד לראות מבנה גוף מהסוג הנ'ל כשהוא בתנועה,עושה מאמץ ואף מוציא קולות תוך כדי הנקודה.כל תיאור מעבר לזה יחשב לסקסיסטי.

איתן גרין 26 ביוני 2009

יובל (השלישי) וredsox –
אורי שטרן היה, לפחות לדעתי, ככשרון כדורסל צרוף, השחקן הגדול ביותר שנולד כאן. אין ספק שאישיותו קטעה את התפתחותו. בין השאר משום שבשלב מסוים לא ראה כבר בספורט את עיקר חייו ועבר לעסוק בעניינים אחרים לגמרי(ארכיטקטורה אם אני לא טועה) אבל מי שראה אותו (אני) ראה דברים שרק בארי ליבוביץ הראה כמה שנים מאוחר יותר.

גלעד –
"אלי הילד" נעלם לי כמו לעוד כמה אנשים. חלקם הופתעו וסיבותיהם עמם.

ספורטאים נוספים, אמריקאים, שהצטיינו וברמות גבוהות ביותר מענף אחד: בובי ג'ונס (פילדלפיה 76) היה קופץ לגובה מצוין בתיכון וכמוהו, עד כמה שאני זוכר (הפתעה) בוב מקאדו.
דייב דה בושר היה גם שחקן ביסבול מצוין.
היו לא מעט ספרינטרים ששחקו פוטבול אמריקאי. בוב הייס למשל, אבל, כאמור עוד רבים וטובים.
מריון ג'ונס היתה שחקנית כדורסל מצוינת ברמת הקולג'.

מיכאל 26 ביוני 2009

תומר: רכשתי באיזשהו אתר אינטרנט לכל הגברים במשפחה חולצה עם הכיתוב "פולנים סובלים בשקט". הגענו איתה כולנו לארוחת-ערב משפחתית, בהרכב מלא. היה שוס !!!

redsox 26 ביוני 2009

איתן, אני מוסיף:
צ'ארלי וורד היה הייסמן טרופי ווינר (הק"ב הטוב ביותר במכללות).
בוב הייס וג'ים ת'ורפ הם חברי היכל התהילה בפוטבול שזכו גם במדלית זהב אולימפית. ת'ורפ הוא בגדר תופעת טבע כי היה אלוף אולימפי בקרב 5 ובקרב 10 וגם היה מקצוען בכדורסל ובבייסבול (…).

דיון "פריים-טיים" סונדרס כמובן…

redsox 26 ביוני 2009

ובאיחור מסויים אני נזכר גם בבו ג'קסון שנבחר ראשון בדראפט הNFL והיה גם (בעיקר?) אולסטאר בביסבול

rtz 26 ביוני 2009

פרשני ערוץ הספורט מוכיחים את היותם קוראים אדוקים של הבלוג ודואגים לציין את דעתם על מראהו של טומי רוברדו "בחור נאה שגם הופיע כדוגמן בפירסומות"
יש עוד עוולות בעולם שניתן לפתור ע"י תגובה בבלוג ?

הדינוזאור 26 ביוני 2009

חברי הטוב ב -15 ,
הנה כמה סיבות להתגאות במוצא הפולני :
א. קופרניקוס היה פולני .
ב. ניטשה היה מספר לאנשים שהוא ממוצא פולני , העיקר לא להימנות על הגרמנים שהכיר אבל לא אהב .
ג. 'עטרת יהדות העולם כדברי ז'בוטינסקי .
ד. we all had ponies in Poland ( סיינפלד ) .

לגבי טניס הנשים ,
לא חושב שאנחנו מתייחסים אל היופי של השחקניות בזלזול או שובניסטיות . מה ? האיקונים היווניים לא היו חתיכים ?

Old timer 26 ביוני 2009

Dino

The primary reason to be proud of your Polish descent is Jerzy Dudek (if only for a moment)

אנונימוס 26 ביוני 2009

rtz –
תודה על העדכון. אנו אכן בפתחו של עידן חדש, תגובה זניחה בבלוג של דורפן הביאה לתיקונו של עוול היסטורי. עכשיו צריך לחשוב על קמפיין חדש =)

איתן גרין –
האם ראית גם את חיים חזן? דיברתי עם כמה ותיקים מתקופתו שטוענים שהוא מהגדולים אם לא הגדול בכל הזמנים.

איתן גרין 26 ביוני 2009

אנונימוס –
ראיתי גם ראיתי (את חיים חזן). הוא בהחלט היה שחקן מיוחד. 'גארד' גבוה (לזמנו) עם שליטה מצוינת בכדור ואישיות כריזמטית מאוד על המגרש (רכז, לא?). הוא היה ספורטאי וכדורסלן נהדר ושיחק מצוין את המשחק של תקופתו. אורי שטרן שיחק בתקופתו משחק מקודם הרבה יותר. לפעמים שאלתי את עצמי, אחרי הכל מדובר היה בבן קיבוץ ובשנות השישים, איפה הוא ראה מהלכים מסוימים שביצע. אף אחד בארץ לא עשה אותם וכמובן מהדברים הקודמים, גם לא היתה טלויזיה (כדי לראות, נניח, כדורסל מאמריקה.)
התשובה היא שהוא ראה אותם בראש שלו, במסך מיוחד שיש רק לגאונים.

אנונימוס 26 ביוני 2009

כנראה שהסמים עזרו לו לראות הרבה דברים שאחרים לא ראו…נחמד לשמוע. נשמע שהפסדנו לא מעט מהחלטתו לפרוש כ"כ מוקדם.

בני תבורי 27 ביוני 2009

איתן גרין,
חיים חזן הוא אביו של ארז?

יורם אהרוני 27 ביוני 2009

גם אני ראיתי את אורי שטרן. הוא זכור לי במיוחד במדי הפועל חולון. זורק כדור עונשין אחד, הולך לקו אמצע המגרש לפני הזריקה השנייה. ידענו שהוא משוגע אבל הוא היה כשרון גדול. את חיים חזן לא ראיתי משחק אבל זכיתי לכך שהוא היה מאמן בקבוצה שנמניתי עליה. המאמן הכי טוב שהיה לי, למרות שהיום לא היו מקבלים אותו לקורס מדריכים אפילו. לא היה לו מושג בביומכניקה או אנטומיה אבל מה זה חשוב. הייתה לו הבנת משחק נדירה ובמיוחד הבנת נפש שחקניו. קרא מהלכים כמה שניות לפני שהתרחשו. במשחק שלנו (ניר-דוד/בית-אלפא) נגד הפועל תל-אביב ראה שמרק טורנשיין הולך לאבד עשתונות ונכנס למגרש כדי להרגיע אותו ולמנוע אלימות. אולי הפסדנו צ'אנס להפתיע את הפועל אבל הוא החזיר למשחק ערך ספורטיבי. אדם ענק!

אנונימוס 27 ביוני 2009

בני, אפילו אני יכול לענות על השאלה. התשובה חיובית.

יורם –
אני אנצל את ההזדמנות שכתבת על חזן והוכחת את עצמך כותיק כדורסל בשביל לחקור עוד קצת על העבר. יש לך הסבר לעובדה שלמרות שלחזן כמאמן הפועל היו כמה מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, ולמרות שהשחקנים אהבו אותו מאד, עדיין הוא לא הצליח להביא אפילו תואר אחד, אחרי שקיבל ליד אימפריה משמעון שלח?

יורם אהרוני 27 ביוני 2009

אנונימוס, אני חושב שאתה יודע את התשובה לבד: הכוחניות של מכבי. פסילת לייבוביץ', לחץ על שופטים וכו'. הפועל של סוף שנות ה – 60 ותחילת ה – 70 לא הייתה ממש אימפריה אלא קבוצה שאיבדה דרך. הבאת חמישיה שלמה של אמריקאים בעונה אחת:(לייבוביץ', טורנשיין, לישינסקי, ז'ולוט, צוקרמן) זו לא בדיוק הבעת אמון בסגל הקיים… אני זוכר משחק דרבי משנת 1972 שכל מה שנשאר להפועל היה רק גרשי דקל. דני ברזילי היה שחקן די מוגבל…
בנושא אחר, גלעד בלום כתב כאן שטוב לעסוק בענפי ספורט רבים עד גיל 12. זה אולי נכון לגבי טניס וענפים אחרים הדורשים התמחות בגיל מוקדם. יש הרבה ענפי ספורט ששלב התתמחות בהם יכול לחכות עד גיל 16 ואולי אף מאוחר יותר. זה בטח נכון לגבי אתלטיקה. לדעתי המודל הטוב ביותר לגבי אתלטיקה הוא עיסוק בענפי ספורט אחרים עד גיל 16 ורק אחר כך אם רואים שיש כישרון אתלטי לנסות לעבור לענף זה. כך זה היה עם רוגל נחום, איתי מרגלית וגם עם ספורטאים לא מעטים בעולם. אימוני אתלטיקה אינטנסיביים לפני גיל 16 "מבטיחים" כמעט בודאות אי הצלחה בתחרויות בוגרים.

אנונימוס 27 ביוני 2009

תשמע אבל בכל זאת היו לייבוביץ', גרשי, טורנשיין. הייתה שנה שגם איתמר מרזל הצטרף. הכוחניות ובארי והכל, אפשר להבין. אבל בלי בארי לקחו דאבל להזכירך. עם כל השופטים, והכוחניות והכל לעבור עם כאלה תותחים ממצב של 5 אליפויות בעשור שנחתמו בדאבל מרשים, למצב שאפילו לא מנצחים דרבי איזה 9 שנים, שלא לדבר על תואר…
כנראה שאני פשוט לא הייתי שם בשביל לראות כמה ההשפעה של מה שאמרת הייתה קריטית.

איתן גרין 27 ביוני 2009

אנונימוס –

עם בארי הם לקחו אליפות כמאמן. הבה לא נשכח זאת.

ובאשר לחיים חזן היקר עוד תוספת קטנה: לחזן היה עיסוק שהוא הפך לאומנות – ניפוח זכוכית. הוא היה עושה בזה יצירות מקסימות. ראיתי אותו פעם ואני נער שבא עם הכיתה מאשקלון לתערוכת התחביב (מקום בו נמצא עכשיו קולנוע גת) ופתאום ראיתי אותו יושב בפינה, סביבו עבודות הזכוכית שלו והוא מנפח לעיני המבקרים עבודה נוספת. יפה ועדינה כשאר עבודותיו. הייתי מהופנט.

אנונימוס 27 ביוני 2009

ממה שקראתי בארי לקח דאבל אחרי שקיבל ליד קבוצה ששלח בנה ואימן, ולא זכה להוביל לאליפות בגלל הפסד אחד בסיבוב הראשון שבעקבותיו סר חינו בעיני ההנהלה. לא יודע אם אפשר לתת לבארי כזה קרדיט על התארים האלו. לפחות לא קרדיט מלא

רונן דורפן 28 ביוני 2009

תומר חרוב – הדבר היפה בטניס הוא באמת מה שאמרה וונוס וויליאמס לילדות. הספורטאי שם לבד. כל האופי שלו מדבר.

רונן דורפן 28 ביוני 2009

רד סוקס – באיזה עוד ענפי ספורט הייתה לצ'רלי וורד יכולת מינימלית?

Comments closed