גיבור של אינטגרציה

מרכוס דופרי היה אחר ממיליארד בכשרון שלו. אבל כנראה גם אחד מאלפים רבים שדרך הספורט איחדו אחת לאחת ערים קטנות באמריקה

In כללי

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

טוב, זה פוסט אחרון על סדרת 30-30 של ESPN.

כמות לא קטנה של הסרטים הללו עוסקת ביחסי גזע באמריקה מכל מיני אספקטים. הסוחף ביניהם אולי הוא הסיפור של פרננדו וולנזואלה שהרים הקהילה המקסיקנית באמריקה בעונת רוקי מטמטמת. אולי הטוב ביותר קולנועית הוא סרט שעשה הראפר אייס-קיוב שמסביר לדעתי שאלה שנראית לא קשורה לעניין: למה אין כיום קבוצת NFL בלוס אנג'לס? מסתבר שהחיבור שנוצר בין תרבות הראפרים והכנופיות ללוס אנג'לס ריידרס בשנותיהם בעיר זה משהו שבNFL לא רצו. זה היה חיבור לתרבות שחורה שבשלב מסויים גם בNBA ניסו לצנן. כמובן שבשנים הקרובות תגיע לשם קבוצה – אומרים שמג'יק ג'ונסון רוצה לייסד אחת – אבל באותה נקודה של מהומות רודני קינג ושחרור השוטרים המכים ומשפט או.ג'יי.סימפסון, הלוס אנג'לס ריידרס היו השפעה בלתי רצויה.

הסיפור המקביל הוא סרט אחר – על קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מיאמי – היא נרדפה על ידי רשויות הNCAA עוד יותר מאשר הריידרס. ציינו פה בצדק באחד הדיונים שבאמת הייתה שם הרבה מאד טינופת והסרט מתעלם אפילו ממקרי תקיפות מיניות. כל זה לא סותר עניין אחד: לאוניברסיטה ולNCAA לא הייתה בעיה לעשות מילדי האינר-סיטי טונות של כסף מבלי באמת לדאוג לאיזשהו צד אקדמי לקריירה שלהם או לחיים שלהם בכלל.

*

אבל הסיפור שהכי תפס אותי הוא של מרכוס דופרי. דופרי זה שם מיתולוגי במיסתוריות שלו. סיפור הפוטבול של דופרי שאני שמעתי הוא של מישהו שאמרו עליו שהוא מהיר מהרשל ווקר וחזק מג'ים בראון. זה מה שטוב בדוקומנטרי על נושא מודרני יחסית. אפשר לבדוק את הצ'יזבאטים הללו. והסרט מביא כמעט את כל הצילומים הקיימים שלו – מהתיכון, מאוקלהומה, מתקופה קצרה בUSFL ומ-15 משחקי NFL ששיחק אחרי שישב בחוץ חמש שנים בגלל פציעה וסדרת החלטות לא נכונות. ועם הוידאו הללו אפשר להגיע לחקר האמת הפשוטה. והאמת הפשוטה שרואים בוידאו היא שחקן מהיר מהרשל ווקר וחזק מג'ים בראון.

יש הרבה מאד מסקנות מאיך שאמריקה ובעיקר הקולג'ים הלבנים הדרומיים משתמשים בכשרון האתלטי השחור ובצביעות שבמעמד ההאתלט החובב. אבל אני אניח לכל זה וגם לעובדה שמרכוס דופרי בנה מחדש את חייו.

אתרכז בצד אחר:

כשדופרי נולד עירו פילדלפיה, מיסיסיפי, התפרסמה ברצח שלושה פעילי זכויות אדם – שני שחורים ויהודי – כנראה בגלל שסגן השריף מסר אותם לידי הקו-קלוקס-קלן. וכשדופרי הלך לתיכון הוא היה במחזור האינטגרציה הראשון ושיחק עם בנו של סגן השריף בקבוצה.

וכשדופרי סיים את הקאמבק הצנוע שלו בNFL והיה צריך עבודה, אותו סגן שריף משוקץ סידר לו עבודה טובה כנהג משאית בה הוא מחזיק עד היום.

*

אני חושב על כל פורצי הדרך הגדולים של האינטגרציה. על ג'ק ג'ונסון וג'סי אואנס וג'קי רובינסון וביל ראסל ואפילו מייקל ג'ורדן ו-ונוס וויליאמס וטייגר וודס. חלקם היו בעלי אישיות נדירה, אחרים רק היו שם ברגע הנכון של ההיסטוריה.

מרכוס דופרי לא איחד את אמריקה. הוא רק ריפא עיר אחת קטנה במיסיסיפי ממארת הגזענות. מעניין לדעת בכמה מקומות לרוחבה ואורכה של אמריקה זה קרה. שהאינטגרציה של בתי הספר עוררה התנגדות עצומה. ואז בא איזה ילד אחד ושינה את הכל.

אז מרכוס דופרי לא זכה להיות השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים. למרות שהיה אחד ממיליארד בכשרון שלו. אבל הוא היה אחד מאלפי גיבורים מקומיים שדרך הספורט שינו מאד את החיים בחלקה הדרומי של ארצות הברית.

33 Comments

ברק 31 ביולי 2011

פוסט ללב ולנוסטלגיה.
כשהייתיילד גרנו על הגבול בין CARSON ל COMPTON. הייתי הילד הלבן היחיד בכיתה. רק שהייתי טיפה יותר גדול וגרנו בTORRANCE. הבנתי כמה הזוי זה היה שגרנו שם.

אני עדיין זוכר את המהומות לאחר תקיפה רודני קינג. אולי שווה פעם לכתוב באריכות על כך.

דורפן 31 ביולי 2011

האם רדית בתלמידי הכיתה? האם כל הבחורות השחורות נדלקו על כך שהיה לך כובע טמבל ומוסיקה של נעמי שמר בווקמן?

ברק 31 ביולי 2011

שמע היו הרבה קטעים מעניינים. מקצתם:

הזמינו משטרה פעם לבית ספר כי ילד ששכח איך קוראים לי קרא לי JEW-BOY. וזה נחשב גילוי גזענות.

במערכת החינוך של קליפורניה יום כיפור הוא יום חופש מסיבות הסטוריות, פעם כל המורים היהודים היו לוקחים יום חופש באותו יום עד שהבינו בהנהלה שזה מגוחך שחסרים חצי אז נתנו חופש לכולם. (מיותר לציין שהייתי ילד פופלרי באותו שבוע).

העובדה שכולם שם אוהדים את הקליפרס, ושונאים את הלייקרס (זה היה בין עידן מג'יק לעידן שאקובי).

בבתי הספר אסור: ללבוש כובע, חולצות של קבוצות ספורט, ללכת עם מכנסיים נופלים (באגי), סווטשירט קשור על המותן או בקיצור כל דבר שעלול לזהות אותך בתור חבר בכנופיה כלשהיא.

היו כמה בנות חמודות (הרוב היו שמנות בלי עין הרע) רובן היו גבהות ממני בראש וחצי.

אין לכם מושג כמה ISRAEL זה שם נפוץ בקהילה ההיספנית.

דורפן 31 ביולי 2011

ענק

בני תבורי 31 ביולי 2011

שווה שווה, כתוב בבקשה.

ניינר 31 ביולי 2011

ואו, קומפטון? כשאני גרתי באל איי, עבור בחור לבן סיבוב בקומפטון היה משול למשאלת מוות. העיר שהעניקה לנו את NWA ודוקטור דרה. יש מצב שהם למדו איתך?

גיל 31 ביולי 2011

אני חושב שהסיפור של מרקוס דאפריי מדגים יותר מהכל כמה כישרון הוא אוברייטד אם אין לך מספיק מוסר עבודה ושכל לעשות את הבחירות הנכונות. יכול להיות שכל הסיפור הזה היה גדול עליו, אבל הוא אשם בחלקו בנפילה שלו. הסיפור שלו מדגים בצורה טובה את כל המניפולציות והרעש שיש סביב שחקני תיכונים מצטיינים ואת תאוות הבצע של המכללות. מעניין אגב לראות בהקשר הזה את הסרט על SMU וdeath penalty שהושתת עליהם.

מרקוס 31 ביולי 2011

מה הקשר למוסר עבודה, לדופרי היה חוסר מזל, או כמו שנאמר כבר – 90 אחוז זה מזל בחיים.
הוא דווקא היה ילד טוב שעבד קשה ולא איזה שחצן מתלהב

גיל 31 ביולי 2011

זה קשור למוסר עבודה כי הוא ידע יותר טוב מהמאמנים שלו בקולג' מה טוב עבורו, ובאופן כללי לא היה טיפוס נוח לעבוד איתו עד כמה שאני זוכר נכון את הסרט. יכול להיות שאני מתבלבל עם סרט אחר בסדרה.

דורפן 31 ביולי 2011

הוא עבד קשה מאד. המאמנים בקולג' מודים שלא טיפלו בו נכון. סוויצר אמר שזו הטעות הגדולה של הקריירה שלו

גיל 31 ביולי 2011

כמובן שבדיעבד קל לומר את זה אבל הסרט מראה גם שהוא לא היה עצלן ודרש דברים לא הגיוניים. היו לא יועצים גרועים שניסו לעשות עליו קופה. אני חושב שהסרט יותר מהכל מראה את המתח בין החובבנות כביכול של הקולג'ים לכסף של המקצוענים. שחקנים משמשים מוצר עבור האוניברסיטאות לעשיית כסף.

דורפן 1 באוגוסט 2011

גיל – מסרט SMU לא התרשמתי כל כך. זו כתבת תחקיר מאד טובה אבל קשה לומר שסרט דוקומנטרי. אם המטרה היא להראות משהו בתרבות הטקסנית אז זה די שטחי.

גיל 1 באוגוסט 2011

אני חושב שהם כן נגעו בתחרותיות העצומה בטקסס שהעבירה אנשים על דעתם, אבל גם כל הנושא של מתן כספים מתחת לשולחן, הצורה וההיקף שבה זה נעשה היה חדש לפחות לי.

דורפן 1 באוגוסט 2011

גיל – קשה להגיד שכסרט זה התרומם מעבר לכתבת "60 דקות" טובה.

גיל 1 באוגוסט 2011

אני מוכן כל שבוע לראות כתבת 60 דקות טובה!

הקומיש 31 ביולי 2011

ללא ספק הסרט הכי חזק בסידרה. הוידאו בשחור לבן מהתיכון זה פשוט משו בלתי נתפס..והתמונה שלו בגיל 14?! ספסמנט של פעם במאה שנה

LEONIDAS 31 ביולי 2011

רונן.
רצח רודני קינג???
אולי התכוונת ל"מכות הרצח" שהוא קיבל משוטרים.

דורפן 31 ביולי 2011

סליחה, סליחה.

בני תבורי 31 ביולי 2011

לא הבנתי את ההבדל

LEONIDAS 31 ביולי 2011

dead or alive..

bobo 1 באוגוסט 2011

אם רק היה לדופרי את האבא של מאור בוזגלו…..
:)

תום 1 באוגוסט 2011

הסרט של אייס קיוב נחשב טוב בעינך? זה היה טפיחה עצמית על שכם בת שעה של אייס קיוב.

אם כבר אז צריך לעשות סרט על פוטבול בלוס-אנג'לס באופן כללי. לפתוח עם העזיבה של הראמס ב-79 לאנהיים, דרך ההגעה של הריידס, בו זמנית גם הירידה של USC ממעמד של קונטנדורית תמידית, ההצלחה היחסית של USC ו-UCLA בשנות ה-80, העליבות אליה הגיעו הראמס בשנים האחרונות שלהם בקליפורניה, העזיבה של הריידרס והראמס, החזרה של פואבול מכללות לקדמת הבמה בגלל UCLA של סוף שנות ה-90, תחייתה של USC והדומיננטיות שלהם בעשור הקודם, הנסיונות השונים להחזיר את ה-NFL לעיר וההתנגדות הציבורית והפוליטית היחידה במינה בארה"ב לבזבז כספי ציבור על בניית אצטדיון חדש, פרשת בוש והמכה ש-USC חטפה בגלל זה, ובסוף התוכנית החדשה להביא קבוצות NFL לעיר שכנראה תצא לפועל.

bobo 1 באוגוסט 2011

דרך אגב, בקשר לסרט הטוב בסדרה, לטעמי ללא תחרות זה

THE TWO ESCOBARS

למי שראה אני ממליץ סרט נוסף של אותו במאי שנקרא

COCAINE COWBPYS

bobo 1 באוגוסט 2011

COWBOYS**

כסיפוביץ 1 באוגוסט 2011

מה לגבי הסרט הנפלא Remember the Titans

ארז 1 באוגוסט 2011

ראיתי את הסרט The Best That Never Was פעמיים ב- ESPN . נראה לי שמי שאשם בנפילה שלו זה יותר הוא עצמו והקרובים אליו. כשהוא חתם ב- USFL בניו אורלינס הוא קיבל חוזה מאוד נדיב אבל איכשהו כל מיני "מקורבים" אכלו את הכסף הזה.

יש קטע ב- Fab Five שמיץ' אלבום מספר שהוא הולך עם כריס וובר ברחוב ורואה בחנות חולצה שלו שעולה 90 דולר והוא מתבכיין איך מישיגן מנצלת אותו. זה צד אחד של העניין. מצד שני הוא קיבל מלגה מלאה, צ'אנס לשחק ברמה הכי גבוהה ולקבל חוזה גדול ב- NBA . אולי שחקנים עוזרים לאוניברסיטאות לעשות כסף, אבל גם ההיפך הוא הנכון

דורפן 1 באוגוסט 2011

ארז – הפוטבול עושה יותר כסף ומספק הרבה פחות אפשרויות פרנסה אחרי הקולג'

תום 1 באוגוסט 2011

לדעתי הסרט על יום המרדף של או ג'יי סימפסון הוא הכי טוב בסדרה.

מבחינה קולנועית-טכנית (בימוי, עריכה וכ'ו) זה הסרט הכי קרוב לשלמות שאי פעם ראיתי. השילוב של הפרסומות הישנות שאו ג'יי השתתף בהם וקטעים שלו מה-NFL עם המרדף עצמו והדיאלוג בין או ג'יי למשטרה כל זאת בזמן שהטלוויזיה כאילו מעבירה ערוצים בעצמה היה פשוט מושלם נקודה. התיאורים של השדרים ואנשים שעלו לאוויר הצליחו לתפוש את המצב והאווירה באופן מושלם (הציטוט של ברוקאו "טרגדיה מודרנית במימדים שייקספיריאנים"). חוץ מלתאר את אירועי היום ונפילתו של או ג'יי מחסד, הסרט הזה מראה לנו את הולדת הריאליטי והתרבות הצהובה.
ההישג הכי גדול של הסרט לפי דעתי היה לגרום לי להתרגש מהפרישה של ארנולד פאלמר, למרות שזה קרה לפני 17 שנה ולא ידעתי מי הוא עד שצפיתי בסרט.

דורפן 1 באוגוסט 2011

לא חשבתי על זה בקונטקסט של סיפור הריאליטי הראשון – זה די נכון

טל בן יהודה 1 באוגוסט 2011

הסרט על מרקוס דופרי היה מעולה ומאד נהניתי מכל הצילומים הישנים שלו.

עדיין לא ראיתי את כולם – אבל הסרט שהכי הרשים וריגש אותי היה הסרט על טרי פוקס הקנדי, Into the wind, של סטיב נאש ועזרא הולנד. סיפור פשוט מדהים על אומץ בלתי נתפס של ילד בן 22.

אולי הכי נהניתי מזה כי אני קנדי או אולי כי אבא שלי השלים לי את הסיפור בחוויה אישית שלו (הוא נכח במשחק הבייסבול של הטורונטו בלו ג'ייס שבו טרי נכנס לאיצטדיון) – אבל אני ממליץ לכולם!

טל

צור שפי 1 באוגוסט 2011

אני מניח שניתן לגגל אבל אם יש למישהו טיפ איפה כדאי וניתן לקנות את כל הפרקים של 30-30 אשמח לקבל אותו.

תום 1 באוגוסט 2011

מפרץ הפיראטים.

Comments closed