יום קצת היסטורי בהיסטוריה של הצביעות

היום התקבלו לתכנית האולימפית, כבר בלונדון 2012, תחרויות אגרוף לנשים. ויש כאן היסטוריה קטנה כי אגרוף היה הענף האולימפי האחרון שהיה לגברים בלבד. כך שתהליך ההאחדה בין גברים לנשים בספורט האולימפי נמשך 116 שנים. נותרו עדיין הבדלים קטנטנים – למשל נשים שוחות 800 במקום 1500 או קרב-7 במקום קרב-10. אבל הסיבות לאלו הן כבר מזמן לא אי-אמונה ביכולתן של נשים לעמוד בקשיים גופניים. אלא הבירוקרטיה שקשורה בהחלפת תחרות ואפילו בהגינות – שינוי קרב-7 לקרב-10 יחסל את הקריירה למשתתפות מבוגרות. ואגב, באופן מוזר נותרו תתי-ענפים שהם עכשיו לנשים בלבד – שחיה צורנית והתעמלות אמנותית.

כמה ציוני דרך בהיסטוריה של נשים במשחקים האולימפיים:
1900: השתתפות כלשהי של נשים. המדליה הראשונה הייתה בגולף.
1912: שחיה. הענף "הגדול" הראשון.
1928: אתלטיקה – האפיפיור שלח מחאה רשמית.
1952: ביטול ההגבלה על מספר ענפי האתלטיקה שאישה יכולה להשתתף בהן. גם בייב דידריקסון ב-1932 (זהב במשוכות וכידון, כסף בגובה למרות שעל פי החוקים היום הייתה מנצחת) וגם פאני בלנקרס-קון ב-1948(ארבע מדליות זהב) היו זוכות ביותר מדליות אם היו נותנים להן להתחרות ביותר ענפים.
1960: ריצה ארוכה מ-200 מטרים. ב-1928 הייתה ריצת 800 לנשים אבל בסיומה התעלפו כמה נשים בגלל החום. אותו יום התעלפו גם לא מעט גברים אבל התנועה האולימפית ביצעה איזשו תחקיר בסיומו קבעו כמה רופאים מטופשים שנשים לא לא יכולות לעמוד בקשיים של ריצה של יותר מ-200 מטר. זה היה אחרי שנשים כמו אנט קלרמן וגרטרוד אדרל כבר ביצעו מבצעים כמו חציית הלמנש או משחים לעשרות קילומטרים.
1984: ריצת מרתון. דווקא באיצטדיון חיכו עוד כמה שנים להוסיף ריצות ארוכות מ-3000.
2000: הרמת משקולות.
2004: היאבקות.
2008: 3000 מכשולים. זה הענף האחרון באתלטיקה שהיה לגברים בלבד בלי מקבילה לנשים.
2012: איגרוף.

*

מבט מהיר בתאריכים מגלה דבר מעניין: אין שום קשר לקושי גופני. נשים שחו 400 מטרים לפני שהן רצו את המרחק. המרתון צורף לפני ריצת 3000 מכשולים. אין שום סיבה גופנית שאגרוף יהיה הענף האחרון – מכיוון שגם מי שמרביצה היא אישה נשארת פחות או יותר אותה פרופורציה כמו אצל גברים (ואני אוסיף בציניות – ספיגת מכות היא דווקא תחום בו נשים משתתפות ברמה החברתית שנים עם הגברים). אין פה גם עניין של תרבות והתפשטות הענף כמו בכדורגל למשל. ששם הענף באמת נכנס באיחור פשוט כי לא היה פופולארי מספיק בכדי ליצור דרישה כזו. אגרוף נשים דווקא קיים מאות שנים. אפילו הייתה תחרות ראווה באולימפיאדה הגדולה מכולן – זו של 1904 – אבל התנועה האולימפית לא מכירה באותה תחרות.

כך אני מסכם את היום ההיסטורי בכך שאני מוצא רק הגיון אחד בתהליך. וכן, אני יודע שאני לא מחדש דבר. נשים קיבלו את האפשרות להשתתף על פי הטעם של גברים שמרנים לגבי "במה ראוי שנשים יעסקו".

רפא בניטז - טוב או רע לליברפול?
חידון (142) חגיגי ומיוחד לפתיחת הפרמייר ליג

No Comments

ליאונידס 13 באוגוסט 2009

מה עם האבקות נשים-בלי בוץ…

יורם אהרוני 13 באוגוסט 2009

למען הסדר הטוב, נשים לא מתחרות בהליכה ל – 50 ק"מ. קרב-10 לנשים כבר מצוי כמה שנים בחוקת האתלטיקה ויש אפילו שיא עולמי רשמי אבל המקצוע לא צובר תאוצה, כנראה שבינתיים הנשים לא מגלות בו עניין. מה שקורה בשנים האחרונות באתלטיקה הוא שהפער בין הגברים לנשים מתרחב במקום להצטמצם. רק שלוש תוצאות שרדו בין עשרת הטובים במרתון בין אביב 2008 לאביב 2009. אצל הנשים ,באותה תקופה, נרשמו רק שני שיפורים ב – 25 הטובות בכל הזמנים. נראה לי שכבר מזמן הבעיה אצל הנשים היא לא חסימה על-ידי גברים אלא דווקא על-ידי נשים. כמעט בכל מקום בו מוקמת קבוצת נשים, תמצא גבר משוגע לעניין שהיה הרוח החיה מאחורי הקמתה. פעם נלחמתי על הקמת קבוצת כדורעף בנות בבית-ספר. זה היה שווה כי הייתה לי תלמידה בשם מורן צור שרק בשבילה היה שווה להקים את הקבוצה. קשה לומר שזכיתי לתמיכה מהמנהלת, סגנית המנהלת, המורה לחינוך-גופני וכו'. מה שהכריע את הכף היה התעקשות של רכז הכדורעף האזורי, שלי וכמובן של מורן שארגנה את חברותיה כדי שתהיה לה קבוצה.

רונן דורפן 13 באוגוסט 2009

יורם – הסיבה להתרחבות הפער הייתה שסמים – בעיקר הורמון גברי – השפיעו יותר על תוצאות נשים. ועם ההחמרה בבדיקות התוצאות שלהן נפגעו יותר ולמעשה בהרבה מקצועות אין סיכוי לשיא עולם. אבל זה לא הפרמטר שצריך לבדוק אלא היקף ההשתתפות באתלטיקה.

אריאל 13 באוגוסט 2009

השאלה היא אם באמת יש דרישה. תמיד יהיו נשים שיירצו להתעסק בדברים כמו הרמת משקולות אבל האם תחרות בשביל מספר מאוד נמוך של אנשים יש לה ערך אמיתי. מה עוד שאני לא יודע כמה צופים באמת יש לסוג התחרות הזה.
הבעיה באולימפיאדה שהתחרויות שמצורפות אליה תלויות יותר בפוליטיקה מאשר בצורך אמיתי. לטעמי האולימפיאדה צריכה להיות מוגבלת למספר מצומצם של ענפים מרכזיים. ברגע שמתחילים לערוך תחרויות בקפיצת מכשולים לסוסים, זה אומר שמשהו פה ממש לא בסדר

רונן דורפן 13 באוגוסט 2009

אריאל – אני חושב שדווקא האבחנה צריכה להיות אחרת. אם האולימפיאדה היא לא הארוע החשוב של אותו ענף – החוצה! כלומר טניס, כדורגל וכיוצא באלו.
קפיצות מכשולים לסוסים הוא דווקא ענף פופולארי עם הרבה צופים.
לגבי משקולות אתה צודק. במקום לתת לנשים להתחרות בדיוק בתכנית לגברים, היה עדיף שישולבו ענפי ספורט שיותר נשים עוסקות בהם. לכן הדוגמא של התאחדות השחיה ששילבה שחיה צורנית, היא דווקא טובה. איגרוף מכל מקום הוא ענף שיש בו השתתפות נשים רחבה ברמת השטח וטוב ששולב.

יורם אהרוני 13 באוגוסט 2009

אפשר לחלק את האתלטיקה לשלוש קבוצות: הליכה, ריצות ארוכות, שאר המקצועות (מקצועות אצטדיון). להליכה אני לא מתייחס. מבחינתי היה מזמן צריך להוציא אותה ממסגרת האתלטיקה וגם מהמסגרת האולימפית. בהשתתפות בריצות הארוכות יש גידול עצום בהשתתפות ובמיוחד בקרב הנשים. יש היום בעולם מירוצי מרתון בהם מספר הנשים עולה על מספר הגברים. יחד עם זה מתקיים מעין פרדוקס: יש ירידה ברמה של כל אלה שאינם ילידי אפריקה. אולי בגלל עליית כוחם של האפריקאים כל האחרים מסתפקים בג'וגיג כי הם מבינים שאין להם סיכוי להשיג את האפריקאים.אצל הנשים נבלמה העלייה ברמה במרתון אולי בגלל שאין עדיין מסה של משתתפות מאפריקה אבל אני לא בטוח שזו הסיבה. אולי אתה צודק וזה קשור גם לפיתוח מבדקים לזיהוי תכשירים ופרוצדורות המיועדים להעשיר את הדם בהמוגלובין.
אבל אם להתייחס שוב לנשוא המרכזי של הפוסט: כיום נשים נחסמות יותר על ידי נשים מאשר על-ידי גברים. כמה אמהות מוכנות לשלוח את בנותיהן לכדורגל בישראל וכמה לבלט? ג'ודו כבר נתפס בישראל כספורט מתאים לבנות אבל האבקות??? איזה הבדל עקרוני יש בין האבקות לג'ודו? הבנות של יאיר מקלר לא היו מגיעות בישראל להאבקות. קרוב לודאי שלג'ודו.

גיל 13 באוגוסט 2009

גן גולף יכנס כנראה לאולמפיאדה וזה משהו מאוד מרגש בעיניי! יכולות להיות תחרויות מסוגים שונים, כמו מא'צ פליי, זוגות, וכמובן בודדים. גם רוגבי הומלץ ובייסבול כנראה יחתך.

גיל 13 באוגוסט 2009

ואגב, לא המליצו על סקווש וזה מאוד מצער. היה לזה את הפונטציאל להיות כמו כדורעף חופים. זה ספורט עממי שיכול לעודד אנשים להשתתף בו והוא גם מאוד בריא.

עזי 13 באוגוסט 2009

נשים רצות 100 משוכות – פעם רצו 80 ושכבר שינו זה היה ל-100 ולא ל-110 כמו בגגברים – האמת שהגיוני היה להוריד באותה הזדמנות את הגברם ל-100.

odedkramer 13 באוגוסט 2009

הקטע של הגולף הוא בעיני הבעייתי יותר. במשך שנים הוועד האולימפי עמד על דעתו שאירועי ספורט חדשים שמוצגים למשחקים חייבים לעמוד בעקרון אחד מרכזי – שאולימפיאדה תהפוך לאירוע המרכזי של אותו הספורט. זאת, אגב, הסיבה שבגללה ביסבול לא עמד במבחנים (ואכן נחתך סופית).
כולנו יודעים שזה לא יקרה בגולף. עם כל הכבוד לאולימפיאדה – בגולף שם המשחק הוא מסורת וכסף. כן אולימפיאדה, לא אולימפיאדה, קשה לראות איך המאסטרס הוא הבריטיש אופן מאבדים מחשיבותם.
וגיל צודק. סקווש באמת היה צריך להיות בחירה לאולימפיאדה. רק שבמקרה הזה הבעיה היא הצילום הטלוויזיוני שפשוט מתקשה לעקוב אחרי הכדור
 

אריאל 13 באוגוסט 2009

בסדר, אנחנו מדברים על אותו דבר. כשאני מדבר על ענפים מרכזיים אני לא מדבר על טניס או כדורגל (כשאני חושב על זה, אין ממש משחק כדור שבו האולימפיאדה באמת חשובה. אולי כדורסל) אלא על אתלטיקה, שחייה וכו'. ובהזדמנות חגיגית זו, הנה רשימת הענפים שצריכים לפסול לאלתר מהאולימפיאדה:
– שחיה צורנית והתעמלות צורנית – אני בטוח שיש תחרויות ריקוד איפשהו. גם את הקפיצות למים הייתי זורק לפח
– הליכה – המטרה היא להגיע הכי מהר בדרך הכי איטית, ממש הגיוני.
– כל דבר שמעורבים בו סוסים
– הטלת פטיש וזריקת דיסקוס – לא כל דבר שהתאים ליוונים הקדמונים מתאים לנו
– התאבקות – כנ"ל. מצטער, אם אני ארצה לראות סרט פורנו גיי אני אקח אחד בספריה
– ג'ודו, קארטה, ג'יו ג'יטסו ושאר ירקות – תלכו מכות ומי שהכי חזק ינצח, מה זה כל החוקים השונים האלו?

סימנטוב 14 באוגוסט 2009

למה לא עשינו איתן משא ומתן על שחיה צורנית לגברים? יש שני כוונים של דפוסים חברתיים (למרות שקשה לראות הפליה בעולם הספורט הגברי)

 

עומר 14 באוגוסט 2009

רונן: למה כינית את האולימפיאדה של 1904 כגדולה מכולן? מאיזו בחינה?

עומרי 14 באוגוסט 2009

לא יודע…
ברכותי למין היפה אבל זה לא ספורט שאני ארצה לצפות בו…

בכלל, ספורט נשי הוא ברובו המכריע לא מעניין פרט לטניס (מסיבות שחלקן הגדול אינו קשור לטניס) ולענפי אתלטיקה שונים…

מי שטוען אחרת שינסה לצפות במשחק מלא של ליגת הWNBA.

עוז 14 באוגוסט 2009

אריאל – בכדורמים, כדוריד וכדורעף האולימפיאדה היא האירוע החשוב ביותר.

רועי מ(זה שבא קודם) 14 באוגוסט 2009

רונן
לי דווקא יש בעיה עם ענפים שלדעתי הם לא ספורט אלא סוג של תחרות שזה דבר שונה. לא מבין מה ספורט ברכיבה על סוסים וגם גולף או כל מקצועות הירי למינהם ובטח שיש כאלה שאני לא זוכר?
מה לגבי קרלינג??
וסוג המקצועות השניים הם המעצבנים עוד יותר, כל סוגי הענפים שהמנצח נקבע ע"י שופטים או שופטות. איך אפשר לקבוע מי מנצח בתחרוןיות קפיצות או התעמלות ואותו הדבר גם על קפיצות סוסים?

בקיצור לדעתי ספורט צריך להיות פעילות גופנית אמיתית וגם שאת המנצח כל אחד יכול לזהות תוך שניה ולא לחכות להחלטת שופטים.

גיל 14 באוגוסט 2009

על פי הקריטריונים של אנשים כאן היה צריך לבטל את אולימפיאדת החורף כי אין שם הרבה ענפי ספורט אובייקטיבים.

הקריטריון שלי להכללת ספורט באולימפיאדה הוא כזה: אם השחקנים הכי טובים מתחרים שם אז שווה לשים את זה. אף אחד לא יחשוב שמדליה אולימפית בגולף חשובה יותר מהמאסטרס, אבל טניסאים למשל רוצים מאוד לזכות בזהב אולימפי. זה גם מוביל להשגים ייחודיים כמו זה של גראף. בייסבול לא שולח את השחקנים הכי טובים וזה לא מעניין אף אחד. כדורגל הוא חריג בזה שלא השחקנים הכי טובים משחקים, אבל מצד שני יש שם מספיק כישרון צעיר וזה הספורט הכי פופולארי בעולם כך שאני חושב שיש הצדקה שהוא ישאר.

רונן דורפן 14 באוגוסט 2009

גיל – בהגבלה של שלושה משתתפים למדינה טורניר הגולף הולך להיות מביך. מה עוד שבריטניה היא מדינה אחת. יהיו לך לא יותר מ-15 שחקנים ברמה. או שאולי אתה רוצה לתת לגולף הנחה וארצות הברית תביא למשחקים 30 גולפאים?
יש פה פשוט רמאות. תאורטית כדי שענף יהיה מועמד הוא צריך להיות משוחק ב-75 מדינות ו-4 יבשות. אז אני מניח של-75 מדינות יש התאחדות גולף. אבל אם אתה מחשיב מדינות כמו ישראל אז זו רמאות. גולף לא משוחק ברצינות ב-75 מדינות. הם רוצים את טייגר וודס באולימפיאדה כשם שהם רצו את שחקני האן.בי.אי. כדי שאן.בי.סי יראו את הכסף שלהם.

באולימפיאדת החורף יש מעט מאד ענפים סובייקטבים. רק החלקה וכמה קפיצות פעלולים. הבעיה היא שנדמה לי שאתה צופה מארצות הברית…. והם משדרים החלקה בלי סוף.

ד"ר א. 14 באוגוסט 2009

אריאל –

אתה רואה, דוקא בספורט המכות אתה חושב כמו יווני. היה להם ענף שנקרא pankration, שתרגום החופשי מאד שלו הוא משהו כמו: מי שיודע לתת מכות הכי חזק כל מיני צורות – הוא ינצח.

לעניין משׂחקי כדור – כדורעף, כדוריד, טנ"ש – השׂיא של כל אלה גם במשׂחקים האולמפיים. ובטח יש עוד כמה וכמה שאני לא זוכר כרגע. הוקי, נגיד?

גיל 14 באוגוסט 2009

וודאי שתהיה הגבלה על המשתתפים אבל יש עדיין מספיק גולפאים איכותיים באירופה, דרום אפריקה, יפן, אוסטרליה, ארגנטינה. נכון שלא יהיה לזה את העומק של תחרויות הPGA אבל מה שיפה באולימפיאדה זה שנותנים גם לשחקנים חלשים לשחק נגד הכי גדולים.

כן, בארה"ב מראים יותר מדי החלקה על הקרח לצערי. באולימפיאדה הקודמת הכניסו גם את הפעלולים כמו half pipe והסנובורדים שזה דווקא די יפה.

אלון זנדר 14 באוגוסט 2009

אריאל, אתה לא רוצה לצפות בענף מסויים? אל תצפה. אתה רוצה להגיד לקרלין בפרצוף שהספורט שלו זה פורנו הומוסקסואלי? אני לא אהיה שם כדי לנקות את השאריות. אתה מדבר על ספורט עתיק עם מאות אלפי משתתפים רשומים. במרכז אסיה זה ספורט חזק מאד, למשל. וקפיצות למים זה ספורט לאומי בסין. שזה, רגע, מיליארד וחצי, אופס כבר מיליארד נקודה שש. לא נאה לך? הפנקראטיון, אגב, בוטל כבר בתקופה העתיקה בגלל עודף ברוטאליות (נזכיר רק שאפשר ביד פשוטה לחדור את עור הבטן ולהוציא מעיים). או שאולי כן עדיף קצת חוקים? מצד שני, צריך ללמוד את החוקים ולהבין אותם כצופה. איזה באסה.
רועי – כנ"ל קפיצות סוסים וענפי ספורט קליעה, שהם מהותיקים שיש, מגלגלים סכומי ענק ומעסיקים מיליונים בעולם. אגב, בכל סוגי הספורט האלה, יש ניקוד ותיזמון ברור. בקפיצות הסוסים מנצח המהיר ביותר שלא הפיל קורה, כשכל הפלה היא עונש קצוב בזמן. לא ממש מסובך. מה שאתה מדבר עליו זה כנראה הדרסאז', ענף שאני אישית לא אתגעגע אליו – אבל הוא הסיבה לעשרות אלפי נערות לראות בכלל משחקים אולימפיים. קרלינג הוא אכן ספורט אולימפי, ואני זוכר שכתבתי את (למיטב ידיעתי) הכתבה הראשונה שפורסמה בארץ על הספורט הזה, שהיתה מזלזלת ביותר. מאז גיליתי, שלא רק צריך להתאמן שעות משי יום כדי להיכנס אפילו לליגת חובבים בדבר הזה (והליגות נפוצות בכל אירופה וצפון אמריקה), הוא גם מצריך שרירים חזקים במיוחד בירך ובזרוע. חוץ מקואורדינציה מושלמת בתנועה וטקטיקה.
מה ספורט בזה?
אני אשיב לך בתגובה הסטנדרטית שלי למי ששואל אותי על ההגדרה המדוייקת לעם היהודי, עם, לאום, אתניות או תרבות: אנחנו היינו פה עוד לפני שההגדרות האלה הומצאו. אז תתאימו אותן אלינו, לא להיפך. כנ"ל בקשר לענפי ספורט שהיו פה לפנינו, וכנראה גם ישרדו אחרינו.

אלון זנדר 14 באוגוסט 2009

גיל – אבל יש גם החלקה במדרון על כל ענפיה, קפיצות סקי, החלקה למרחק, החלקה מהירה, הוקי קרח – כל האדרנלין!

ההלטה עבור הגולף משמחת אותי מצד אחד, כי תהיה תחרות נחמדה מן הסתם, וכולם יגיעו אליה (למרות שלך תדע מי יהיה פה עוד שבע שנים). מצד שני, זה ביזיון. הנימוק עבור הגולף היה "זה התחום היחיד דרכו יכול הגולף להתפשט ולהגיע למקומות נוספים", וכן "רק ספורט אולימפי ממומן במדינות רבות על ידי הממשלה וגם אנחנו רוצים". ב-י-ז-י-ו-ן

גיל 14 באוגוסט 2009

כן, זה נכון. אני חוזר בי לגבי אולימפיאדת החורף. אני חושב שחלק מהענפים לא ממש טלביזיוניים ודי משעממים אבל זה משהו אישי.

אני דווקא חושב שזה יפה מאוד שיש ענפים זניחים כמו גם ענפים מרכזיים באולימפיאדה. כל היופי זה שבאולימפיאדה מייקל ג'ורדן שווה לאחרון המתחרים בקרב חמש המודרני. גם המאסה הגדולה של התחרויות הופכת את זה לחגיגה ענקית יפה.

יורם אהרוני 14 באוגוסט 2009

עזי, לא הבנתי למה היה הגיוני להוריד את הגברים ל – 100 משוכות. בריצת המשוכות הקצרה עוברים 10 משוכות כאשר כולם מבצעים שלושה צעדים בין המשוכות. צריך מרחק האצה לפני המשוכה הראשונה ומרחק מסוים בין המשוכה האחרונה לגמר. איך בדיוק אתה רוצה להפוך 110 משוכות ל – 100 ולשמור על אופי המקצוע? להוריד משוכה? לשים את קו הגמר מיד אחרי המשוכה האחרונה? לקצר את המרחק בין המשוכות לא בא בחשבון כי אז הרצים הטובים יצטרכו להקטין צעדים ופירוש הדבר הקטנת המהירות. המעבר של הנשים מ – 80 ל – 100 משוכות התבצע בד בבד עם הגבהת המשוכות לנשים מ – 76 ל – 84 ס"מ והגדלת המרחק בין המשוכות מ – 8 ל – 8.5 מטר. כמובן שהוסיפו גם שתי משוכות. גם היום יש הטוענים כי יש להגביה עוד את המשוכות לנשים. יחסית לגובה המשתתפים, המשוכות נמוכות יותר אצל הנשים.

אריאל 14 באוגוסט 2009

אלון – לא צריך לקחת הכל ברצינות. בכל מקרה, זה שעושים משהו אלפי שנים לא הופך אותו למעניין.
לגבי ענפי הכדור השונים – I stand corrected

דחילו ורחימו 14 באוגוסט 2009

מסכים עם אריאל לגבי הסוסים. כשהסוסים עצמם יארגנו לעצמם משחקים אולימפיים זה יכול להיות ספורט לגיטימי. אבל כל עוד אנחנו עוסקים באנשים שמתחרים זה בזה, אני לא רואה טעם בספורט שהמטרה שלו היא לגרום לחיה אחרת לעשות משהו טוב יותר.
ואם כבר מרוצי סוסים, הייתי מעדיף לראות מירוצי חמורים. נראה לי הרבה יותר מצחיק.

גיל מזימבבואה 14 באוגוסט 2009

אני אישית לא יכול לראות נשים מתחרות במקצועות שעל מנת להיות טובות בהם הם חייבות להתנהג בצורה גברית או לאבד את הצורה הנשית. או חס וחלילה להיפצע בצורה קשה, לדוגמא: משקולות, איגרוף, כדורמים, כדורגל וכ"ו. לכן התפללתי שלא יכניסו איגרוף.
יכול להיות שזו דעה קצת פרימיטיבית אבל זה פשוט מוציא את החשק לראות אישה נוזלת דם או שוכבת על הדשא וזועקת מכאבים.

ד"ר א. 14 באוגוסט 2009

אלון –
התשובה שלך למגדירי היהדות מעולה, ואפיץ אותה הלאה.

גם אני אוהב את מגוון התחרויות הגדול במשׂחקים האולמפיים. הבעיא היא שמפעם לפעם קשה יותר לארח אותם, בגלל המאסיוויות. באתונא החריבו שמורת טבע במרתון כדי לבנות מתקנים לסללום קיאקים (או משהו אחר שקשר בחתירה).

עזי 14 באוגוסט 2009

יורם, להוריד משוכה.
הרי עניין השיוויון הוא חלקו פוליטקלי קורקט מזוייף, ברור שנשים יכולות לעשות הכל, אבל עדיין קודם משווים את הכסף בטורנירי הטניס אבל ממשיכים לשחק הטוב משלוש בנשים ולא הטוב מחמש כמו אצל הגברים. גם באתלטיקה חלק מזוייף, הדיסקוס של הגברים כפול ממשקלו אצל הנשים, כדור הברזל או הפטיש כבדים ב-80 אחוז ויותר אצל הגברים (אפילו נערים הודפים ומיידים כדור ברזל ופטיש במשקל גבוה יותר משל בוגרות) וגם הכידון של הגברים כבד יותר. זה לא באמת שיוויון.

יורם אהרוני 14 באוגוסט 2009

אני לא מבין את הרציונאל שלך עזי. 110 משוכות רצים כבר יותר מ – 100 שנים כמעט בלי כל שנויים. השנויים היחידים היו במבנה המשוכה: המקצוע התחיל כריצה בשדה למרחק 120 יארד מעל גדרות צאן סטנדרטיות שגובהן שלושה פיט וששה אינטש. הגובה של המשוכה נשמר עד היום (במטרים זה 1.067). המרחק בין המשוכות גם כן נשאר מאז אמצע המאה התשע-עשרה: 10 יארד ( 0.914 מטר). כך גם המרחק למשוכה הראשונה: 15 יארד (13.72 מ'). הדבר היחיד שהשתנה, מלבד מבנה המשוכות, הוא תוספת קטנה במרחק בין המשוכה האחרונה וקו הגמר (120 יארד זה רק 109.728 מטר). במקור רצו 15 יארד למשוכה הראשונה, 10 יארד בין המשוכות ו – 15 יארד מהמשוכה האחרונה לגמר.אין שום סיבה לשנות את המקצוע ל – 100 מטר. שנוי אחד שאפשר לחשוב עליו הוא גמישות קטנה במרחק בין המשוכות. ככל שהרץ מהיר יותר כך צעדיו גדולים יותר ולכן קשה מאד לשפר את ההישגים. אפשר לחשוב שכמו שניתן בקפיצה במוט להזיז קצת את עמודי הקפיצה קדימה ואחורה, כך במשוכות יוכל כל רץ לגשת ולסדר את המשוכות שלו במרחק המתאים לו בטווח קטן ( למשל – 9.14 מטר פלוס מינוס חצי מטר. ברור שצריך קודם לעשות נסוי לבדוק מה תהיה ההשפעה של שנוי כזה בחוקה).

Yair N. 14 באוגוסט 2009

All the equestrian events are incredibly popular, at least here in Australia. People here would be shocked about the idea of removing the horses from the Olympic games.

I love boxing, its an incredible sport that requires an enormous amount of fitness and technique. Its beautiful. I'm very glad that women boxing is included, about time.

Ronen you wrote before about boxing being in decline and really threatened by MMA. I would love to hear more about this, I honestly doubt it. Sure MMA might be very big amonst white middleclass kids in their 20s in the USA and in Asia but imo it lacks the majesty of boxing, . besides go to any country in the world and ask about their boxers if they have a world champion everyone will know him. MMA fighters will not be know by a majority of the population.

Mr. Kate 14 באוגוסט 2009

אני חושב שהמושג שיוויון לא צריך להיות במשמעות המילונית שלו. כמו שכל בני האדים שווים אבל הם לא אותו בן אדם. ככה השיוויון בין המינים צריך לכלול בתוכו את השוני ביניהם.אף אחד לא אומר שמבנה הגוף של הבנים והבנות זהה. נכון שבנות יכולות להגיע להישגים ספורטיווים כמו בנים, אבל בהשקעה הרבה יותר גבוהה. לכן השיוויון האמיתי הוא ביחס ליכולת.
ולמי שאמר שקפיצות למים זה לא ספורט. אני מציע לך לראות תחרות קפיצה למים, להסתכל בשנייה לפני שהספורטאים קופצים ולראות את הפנים את הריכוז, את ההפנמה העצמית, ואז את הביצוע. גם מי שהוא יותר הדיוט יכול להבדיל בין קפיצה טובה לקפיצה רעה. בטוח בקפיצה סינכרונית.

ד"ר א. 14 באוגוסט 2009

Mr. Kate –
אני הדיוט, אבל כנראה גם אידיוט. כל הקפיצות נראות לי אותו הדבר. חיי שאין לי מושׂג על מה מורידים נקודות.
מישהו פעם הסביר לי: כמה שמשפריצים פחות מקבלים ניקוד יותר גבוה. אבל בטח יש משהו מעבר לזה…

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 14 באוגוסט 2009

יש לי הרגשה שאי שבירת השיאים אצל בנות היא במידה רבה חלק מתנועת הBACKLASH לפמיניזם של שנות השבעים. הטרנד הזה שנשים מקבלות באהבה את המגבלות והציפיות (הלא אנושיות) שהחברה הגברית משיתה עליהן כי זה מעצים את הנשיות שלהן או קשקוש כלשהו אחר

מתי אשרוב 14 באוגוסט 2009

לעוד מישהו מפריע שבאולמפיאדה נבחרת שלמה של כדורסל / רגל / עף / יד וכו' צריכה לנצח לא מעט משחקים בשביל שבסוף זה ייחשב למדליה אחת בטבלת המדליות לעומת עשרות מקצועות איזוטריים שידועים רק למתחרים ולמשפחות שלהם שמצטברים בסוף לכמות מטורפת בטבלת המדליות ?
לא היה ראוי שספורט קבוצתי ייחשב לכמות גדולה יותר של מדליות שתיקבע לפי מפתח מסוים ?

רונן דורפן 14 באוגוסט 2009

מתי אשרוב – זה נכון לחלוטין. אלא שדרוג המדליות איננו רשמי. בעיתונות ארצות הברית למשל אם רואים שסין מובילה במספר הזהב, נותנים דרוג על פי כלל המדליות. אבל התנועה האולימפית לא מכירה בשום דרוג.
מה שכן, די קל לקבוע מפתח. לוקחים כל ענף בפני עצמו נותנים 6 לראשון, 5 לשני וכך הלאה… הבעיה שכאן הדרוג לא מתייחס לדומיננטיות בכל ענף.
אפשרות אחרת היא להתייחס למספר חברי הסגל בכל מדליה. הבעיה שכאן אתה מקבל שטניס זוגות יוקרתי יותר מטניס יחידים, ועוד מקרים כאלו, וזה לא נכון.

רועי פ 14 באוגוסט 2009

אגב יש ענף אחד באולימפידת החורף (בעצם שניים, כי השני נבנה עליו), שעדיין לא ספורט אולימפי – קפיצות סקי (השני הוא נורדי משולב). אבל השנה באליפות העולם כבר הייתה קפיצות סקי לנשים, כך שהמגבלה הזו כנראה שתעלם מתישהו.
אגב בביאתלון, במסגרת אליפות העולם, יש מרוץ שליחים מעורב. למה לא בשאר הענפים בהם יש מרוץ שליחים ?

אריאל 14 באוגוסט 2009

מר קייט – אף אחד לא אמר שקפיצות למים הם לא ספורט, אבל מבחינתי כל ספורט שבו צופה מהצד לא יכול לדעת מי ניצח הוא מבחינתי לא מעניין. והדבר הכי גרוע בסוגי הספורט הללו – אם זה התעמלות אומנתית, החלקה על הקרח או קפיצה למים – זה שיש שם כמויות פוליטיקה מעורבות שחבל על הזמן.
אני, מה לעשות, אוהד כדורגל, אני רוצה לראות תוצאה ברורה שאני מבין. מה שמוחלט על ידי שופטים לא מעניין אותי. זאת, דרך אגב, אחת הבעיות העיקריות שלי עם אגרוף, אם כי שם יש הרבה יותר מצב להדיוט להבין מי באמת ניצח

Comments closed