טוטנהאם. כמעט טוב, טוב, פאקינג טוב!

הפתרון של דה חיאה פשוט. לתת לבלמים בטחון ולא להיפך. הפתרון של יונייטד פשוט - לדרוס את האגפים בבית והליגה תגרד בראש


Manchester United v Tottenham Hotspur by geuzehead

זה בהחלט פרוייקט, אלו לא החלטות הרכב מקריות, וזה בהחלט מתקדם. בניית קבוצה בשידור ישיר. ממחצית ראשונה של לא מחובר דני וולבק מגיב עם שער מצויין ובישול. הוא לא השחקן הכי טכני בעולם. אבל להשלים את האופציות של ברבטוב (שכל וטכניקה), צ'יצ'ריטו (מיקום וחושי רוצח) האתלטיות של וולבק היא תוספת.

החדשות היותר טובות. כבר ראינו את האביב מאנדרסון פעמים רבות בעבר. אבל איכשהו תמיד הוא בסופו של דבר מצא את עצמו מאחרי מישהו שהרים את היכולת שלו. פעם קאריק ופעם פלטשר ולא פעם סקולס. אבל עכשיו הוא בתוך כדורגל שיותר מתאים לו.

ובכל זאת צריך להסחף קצת. למנצ'סטר יונייטד לא חסרו היום שני הבלמים הכי טובים שלה. אם לא הייתי שונא את הנבחרת האנגלית הייתי אומר לעצמי שהצוות הזה – כריס סמולינג-פיל ג'ונס – בהתחשב בגילו ובלאומיותו ובקבוצה שבא ישחק, יכול לשנות את גורלה של אנגליה בכדורגל הבינלאומי. משחק אחד יושב לי בראש מהשנה שעברה. כשפאביו ורפאל נשלחו למגרש וניצחו לבדם את ארסנל. המחשבה שירכיבו את אלו על סמולינג וג'ונס, לעשר שנים…

שוק ההעברות המדכא עוד פתוח. אין לי מושג לגבי איזה הולנדי אחד. השכל אומר שאולי יהיה נחוץ למשחק גדול באפריל. הלב אומר שהלוואי ואנדרסון וקלברלי יקבלו את הבעת הבטחון המוחלטת בהם.

תכניות לחוד ומציאות לחוד. פרגוסון החליט במחזור הפתיחה שהוא הולך על הרכב צעיר בגיבוי כמה וותיקים מנוסים כמו וידיץ ופרדיננד. במיוחד כשהשוער בן עשרים. טוב, וידיץ' ופרדיננד נפצעו ועכשיו יש לנו גם שני בלמים צעירים. הרכב מרגש בפוטנציאל שלו לשחק יחד 5-6 שנים. הרכבים שנשארים ביחד 5-6 שנים יכולים לעשות דברים מדהימים.

זה גם הפתרון לעצבנות שהראה דה חיאה בכמה מצבים. לא שפרדיננד ווידיץ יתנו לו בטחון אלא להגיד לו לתת לסמולינג וג'ונס בטחון. תאמינו לי – זה יעבוד יופי. בהנחה שהוא באמת משתפר באנגלית.

בכל שנה אליפויות מושגות בצורה שונה ומנותחות בדיעבד. פעם זה "אליפות לוקחים נגד הגדולות" ופעם זה אליפות לוקחים "בסטוק ובסנדרלנד". אבל בשנה שעברה הייתה מגמה אמיתית שלא נחשפה בדרוג בטבלה אבל נחשפה בניקוד. נתתי את הנתון הזה בעיתון של יום ראשון: שש הראשונות צברו 37 נקודות פחות. שלוש היורדות, למשל, צברו 23 נקודות יותר. בליגה כזו היה נתון אחד מכריע שסגר את הסיפור: מאזן ה0-1-18 של יונייטד בבית.

אז ג'ונס ודה חיאה וקלברלי ואנדרסון יישפטו כולם בבוא השעה בתפקידים החדשים שהם צריכים לשחק. אבל את 50 נקודות הבית צריכה להביא שורת הקיצונים הפרודוקטיבית ביותר בעולם. כל עוד נאני, ואלנסיה, פארק, גיגס, עכשיו גם יאנג, גם אברה ופאביו – ממוטטים את אגפי היריבות, הליגה תמשיך לגרד בראש.

*

והנה משחק שלמרות שיונייטד ניצחה בו, ולמרות שטוטנהאם עשתה לה את המוות, אוהדי שתי הקבוצות היו מרוצים. ושני שערים מאד אנרייטד בהיסטוריה של יונייטד במיוחד לנוכח הלחץ הגדול במשחק הזה. היכולת של בקהאם לחתוך כדור בימין מימין לשמאל, כמעט כל שחקן בעולם צריך לחתוך למרכז להוציא בעיטה, הייתה פנטסטית והוא עשה זאת לא פעם אחת. ממחיש כמה תכונה אחת – בעיטה מושלמת ברגל ימין – היוותה תחליף לכל כך הרבה תכונות שלא היו לו. וגם עצירת הכדור של אנדי קול לשער האליפות קלאסה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

וזה לדה באזר בפייסבוק

וזה לsoccer debate ומחייב הסבר. זה פרוייקט שאני מרכז שאוסף הרבה מאד מאמרי דיעה בענייני כדורגל לעמוד פייסבוק אחד. לא רק שאתם צריכים להצטרף – על ידי like – אלא גם להשתתף ולהמליץ על כותבי כדורגל אחרים שמוכרים לכם. אבל באנגלית.

ים, טילים וגוסטבו בוקולי (בחזרה לקיץ 2006)
מי צריך אזניים כשיש עיניים (בדרכנו לאליפות העולם)

116 Comments

אמיר 22 באוגוסט 2011

רונן,

הייתי שם יום ראשון 16/5/99ואכן שניי שערים מרהיבים של בקס ואנדי תחת לחץ של פיגור אחת אפס כשארסנל ממתינה למעידה במשחק ביתי בהייבורי כמדומני מול הוילה.
להיות במשחק אליפות המוכרעת במחזור האחרון אצלך בבית לא דומה לשום דבר אחר.

אלי(המקורי) 22 באוגוסט 2011

הרכב עם הרבה מהירות, יהיה משחק מהנה!

יובל 22 באוגוסט 2011

נראה לי ש"רשות השידור" חדלה לעבוד.
הנה תחליף נאות:
http://www.livefootballol.com

אלעד 22 באוגוסט 2011

תודה :-)

נינו 22 באוגוסט 2011

יובל, שוב תודה. עבד לי מצוין. שמתי בפייבוריטס

איתי 22 באוגוסט 2011

זה עניין זמני בלבד. עושים מתיחת פנים, זה הכול.

אריאל 22 באוגוסט 2011

למעשה, מאזן הבית של יונייטד שנה שעברה נראה כמו משהו לא טבעי. זה צריך להתאזן מתישהו, אם כי מאזן החוץ של היונייטד היה על הפנים שנה שעברה וכנראה גם זה ייתאזן (כבר התחיל שבוע שעבר). אין לי הסבר טוב להבדלים הללו בין בית לחוץ – קשה לי להאמין שקבוצות באמת מפחדות מאולד טראפורד, לדעתי זה יותר עניין של ביטחון של השחקנים של היונייטד עצמה. נראה מה יהיה השנה

נינו 22 באוגוסט 2011

יובל – תודה על הלינק, מנסה.
רונן – שערים גדולים (וגם ההחטאה של סקולסי). משחק מותח מאוד… את הבעיטה החופשית של אנדרטון אני רואה פה בפעם הראשונה – לא יכולתי להסתכל על הטלויזיה אז מרוב מתח

וכל מה שאמרת לגבי רקורד הבית והקיצונים – בסלע.

שי 22 באוגוסט 2011

למישהו יש מושג מה קורה עם P2P?
מלחיץ שכבר יומיים האתר לא עובד.
יובל, תודה על הפתרון בינתיים…

עוז 22 באוגוסט 2011

גם rojadirecta.es היא אלטרנטיבה מצוינת

איתי 22 באוגוסט 2011

כמו שאמרתי בתגובה קודמת, האתר עובר מתיחת פנים ובחדש יהיו אפילו אפשרויות מהמעט שהספקתי לראות.

איתי 22 באוגוסט 2011

יותר אפשרויות.
כבר מאוחר…

נעל 22 באוגוסט 2011

מחצית
חברים אני מניח שאתם מאוכזבים מסגנון הכדורגל המיושן שנחנו רואים מ 2 קבוצות הצמרת של "הליגה הטובה בעולם" עם 2 מאמנים שביחד מגיעים לגיל 150 ,הרבה הרמות לרחבה,כמו בימים הטובים
אבל אבקש מכולם לגלות סבלנות,יוניטד היא קבוצה בבניה,וטוטנהם במשחק ראשון ובלי עושה המשחק שלהם
נקווה שהבוס יכניס את ברבטוב וגיגס שנוכל לראות קצת כדורגל

אלי(המקורי) 22 באוגוסט 2011

קודם תקרע את הנעל אחר כך נדבר.

אמיר 22 באוגוסט 2011

מחצית – וולבאק ייצא לנוח כי אין ברירה,הבחור תוקע את ההתקפה ונראה בלתי מחובר בעליל לקבוצה.
זה משחק למהירות של ציציריטו או לחוכמה של הבולגרי.
אנדרסון ממשיך להוכיח שאי אפשר להפקיד את הקבוצה ברגליו וזו תהיה העמדה הבעייתית שלנו העונה כי גם קאריק מעבר לשיא ופלאטשר לא היה פליימיקר מעולם.
בקיצור דרוש איזה סניידר או תואם….ההפתעה הנעימה משחקו השקט והבטוח של פיל גונס,מהיר ואגרסיבי ורגוע כאילו זה לא משחקו הראשון בטראפורד.

דורון 22 באוגוסט 2011

מה כתבת על וולבק ואנדרסון?

בר שושני 22 באוגוסט 2011

טי הי..

אז וולבק עם שער ובישול אדיר ואנדרסון מסיים מבצע קבוצתי יפהפה ויונייטד רומסת.

ובפרפראזה על הביטוי, זה עוד אחד מאותם ימים בהסטוריה הארוכה של טוטנהאם כשהיא משחקת מול יונייטד.

נינו 22 באוגוסט 2011

ממש ככה… טוטנהאם עוד היו במשחק עד בערך דקה 60-65. מאותו רגע, שיונייטד הגיעה למצב אחרי מצב, נראה היה שהם השלימו עם המצב שלהם לגמרי ורק חיכו לגאולה

ולגבי כל התגובות שיגיעו לאמיר – וולבק אכן לא היה נראה מספיק חד במחצית הראשונה, ולמעשה עד השער בערך. מאנדרסון דווקא הייתי מרוצה עוד קודם

מיכאל 22 באוגוסט 2011

רונן, אתה חושב שתוכל לתת פה הסבר מיקצועי (הכוונה להסבר שמדבר על כדורגל נטו, בלי סיפורי פיק ברכיים באולדטרפורד) להבדל העצום בין מאזן הבית לחוץ של יוניטד שנה שעברה? אני מבין איך מגרש ביתי משפיע בכדורסל על אחוזי הקליעה, אבל האם יש השפעה דומה בכדורגל? או שזה באמת נטו עניין של ביטחון ואמונה ושום דבר מעבר לכך?
ובקאהם לקח מיומנות אחת והביא אותה עד לקצה. אני לא חושב שראיתי שחקן ששולט בטכניקה אחת באופן כה מושלם. הסיבוב שלו את הכדור הוא ברמה של נגינת הבלוז של קלפטון או ביבי קינג, של הקליעה ביציאה מחסימה של רג'י מילר או ריי אלן. שלמות.

אביעד 22 באוגוסט 2011

אני יכול לנסות – כמו מפולת שלגים. 2 תוצאות התיקו הראשונות בחוץ במשחקים שהיו ביד (פולהאם ואברטון) דירדרו קצת את הביטחון ובנוסף לעיסוק התקשורתי האובססיבי בנושא פתאום כל משחק חוץ הלחץ התגבר והמשחק הפך קשה יותר…

נינו 22 באוגוסט 2011

מסכים על כל מילה לגבי בקהאם.
שני הסנט שלי לגבי משחקי החוץ – לקח זמן עד שההתקפה התחילה לתפקד גם במשחקי החוץ. בהתחלה עוד לא ידעו אם צ'יצ'ריטו הוא קוריוז (השער עם הפרצוף מול צ'לסי) או אמיתי, וברבטוב תפקד אבל לא באופן רציף. תצרף לזה את הכושר הגרוע של רוני בתחילת העונה ואת הפציעה של ולנסיה (שהוא קיצוני ימני טבעי, שהולך לקו ולא חותך פנימה כמו נאני), פלוס פציעות בהגנה, ותגיע למצב שבו ליונייטד קשה יותר בחוץ, שם יש צורך להיות זהירים יותר – הבלמים לא יכולים לדחוף קדימה באותה מידה.
כמובן שחלק מהקשיים האלו היו קיימים גם במשחקי הבית, אך לדעתי נושא הבטחון של ההגנה ויכולתם של הבלמים לדחוף קדימה הוא הבדל משמעותי.
וכמו שאביעד אמר – ברגע שהרצף הראשוני בחוץ לא היה כל כך טוב, זה פגע בביטחון של יונייטד ביכולתה להגן על יתרון בחוץ

גמאני 22 באוגוסט 2011

וולבק גנב את ההצגה מפיל ג'ונס

גיל 22 באוגוסט 2011

קלילות, אסתטיות, יצירתיות, שמחת חיים. מה עוד אפשר לבקש?

אופיר 22 באוגוסט 2011

עוד עונה, שוב פרגוסון ממציא את עצמו מחדש, שוב יש לכם קבוצה צעירה ומצוינת להתרגש ממנה, ולנו (אוהדי ארסנל) יש רק את הלב לאכול.

יואב 22 באוגוסט 2011

ההרמה של קלברלי בשער הראשון=פלאשבק לבקהאם.היה רשום על זה גול איך שהכדור יצא לו מהרגל.
משחק ההגנה היה טוב והחדשות הנהדרות הן שמשחק ההתקפה עוד יכול להשתפר.
וולבק-נע כמו איילה.מזכיר לי קצת את איאן רייט הגדול.

רמוס 22 באוגוסט 2011

אילו שחקנים אמיתיים? ועוד בהרכב של יונייטד?
הסטטיסטיקה אומרת 28 בעיטות לשער מתוכם 14 למסגרת – בערך כל 3 דקות בעיטה לשער !

סימנטוב 22 באוגוסט 2011

סמולינג לעיתים כקיצוני, קלברלי וולבק ופלוס אחד מגיגס, רוני… יום טוב במשרד. גם נוויל הודה שכנראה הגול של רוני זה בזכות תוספת השיער :) ג'ונס רגוע, יציב לאלה הוא כמו קיר בטון. אהבתי את המשחק של דה חיה, יש לו משחק רגל מעולה ובמחצית הראשונה הוא הראה את חדות וקריאה טובה של מהלכים עם תזמון חד.
נוויל דיבר על התנועה למקומות הנכונים winning the possession game והמעבר המהיר להתקפה זה מה שניצח את המשחק.

עוז 22 באוגוסט 2011

במחצית השניה יונייטד נראתה בלתי עצירה. מברוק לפרגוסון (טייק 138271)

Danny - Long Island 22 באוגוסט 2011

Very good 2nd half for the young boys, 3 points every game? I am happy

אביעד 22 באוגוסט 2011

במחצית הראשונה וולבק היה החלש ביונייטד. אני מניח שהפיתוי להשתמש בהרננדז או ברבאטוב היה גדול. אבל פרגוסון נתן אמון בילד וזה (שוב) השתלם.
מחצית שניה הרבה ותר טובה, אבל האמת שטוטנהאם לא הייתה מסוכנת בשום שלב. אם הרעיון היה להפעיל לחץ על דה חאה אז הטקטיקה וההרכב היו לא נכונים. בעיטות מ-30 מטר לא יפעילו לחץ על השוער אלא יבנו לו את הביטחון.
פיל ג'ונס היה ענק, אנדרסון לדעתי היה הטוב בשדה.
ומבחינת מתן אמון בצעירים – ג'וני אבנס היום זה ממש, ממש לא אותו אבנס של שנה שעברה. שחקן שונה לחלוטין.

אלי(המקורי) 22 באוגוסט 2011

איזה הבדל בין היונייטד לסיטי, הם קונים שחקנים במאות מליוני פאונד ואנחנו עם וולבק וקלברלי (שגורם לנו לשכוח את קאריק) ממציאים את עצמינו מחדש. שוב אני קורא, יש לשבט את הבוס.
 

אלי(המקורי) 22 באוגוסט 2011

ודה חאה צריך לעבוד קצת על הפלג גוף העליון, כאן זה לא גמדי ברצלונה, בשביל לקחת כדור גובה אתה צריך להיות סוג של רמבו.

אסף רביץ 22 באוגוסט 2011

כתבתי תגובה עם המון מחמאות ליונייטד אבל האתר נפל, הפעם אני אקצר כדי שהאתר ילמד לקח:

יונייטד משחקת כדורגל שהשם היחיד שאני מוצא לו הוא מעורר השראה. זה מתחיל ברוני שבכל פעולה שלו יש משהו אקסטרה- הוא חזר להיות אחד מארבעת השחקנים הטובים בעולם. הפכתם לחובת צפייה מבחינתי.

לגבי טוטנהאם- היא עמוסה בשחקנים שעשו לעצמם שם בכמה חודשים טובים ומאז לא שווים הרכב בקבוצה גדולה. לא החלטתי מה היה יותר מעצבן מבחינתם- חוסר היכולת של לנון למסור כדור פשוט לואן דר וארט ב-0-0 או ההרמה האיומה של אסו אקוטו, מיד אחרי החילופים ההתקפיים של רדנאפ וכשרוב הקבוצה שלו נמצאת ברחבה של יונייטד, שהוציאה את יונייטד למתפרצת שנגמרה בשני וחיסלה את המשחק.

אסף רביץ 22 באוגוסט 2011

אה, ועוד משהו- עוד לא החלטתי מה יותר מדהים- שמלך שערי הפרמיירליג הפך לחלוץ הרביעי של היונייטד או שזה קרה בצדק.

matipool 23 באוגוסט 2011

אסף – הרביעי זה סוארז ?

יוסי מזרחי 23 באוגוסט 2011

matipool
זה דיון רציני,מספיק עם השטויות.

matipool 23 באוגוסט 2011

יוסי מזרחי – אני רציני לגמרי .
כשאסף רביץ כותב ש"רוני חזר להיות אחד מארבעת השחקנים הטובים בעולם" אני מניח שהוא ( וגם מרבית הקוראים כאן ) מתכוון למסי , רונאלדו , רוני ושחקן נוסף .
השאלה מי הוא השחקן הנוסף ? מכיוון שאם זכרוני אינו מטעה אותי , אסף הוא אוהד ליברפול ומכיר בגדולתו של סוארז , הנחתי מתוך אינסטינקט שהוא מתכוון אליו .
כל מה שאני יודע זה שכרגע אני לא מחליף את סוארז בשום חלוץ אחר בעולם .

טל 23 באוגוסט 2011

ארבעת השחקנים הטובים בעולם הם מסי, צ'אבי, אינייסטה ורונאלדו. כל טענה אחרת היא זלזול באינטילגנציה. סוארז?? לפני וויה, לפני אטו? מה הוא עשה בקריירה שלו?

יוסי מזרחי 23 באוגוסט 2011

לטל:
אתה רציני? יש שחקן ברביעיה המובילה שלא בא מברצלונה ?

"כל טענה אחרת היא זלזול באינטלגנציה"
זה משפט שכל כולו הוא זלזול באינטלגציה של כל מי שהוא לא אתה.

גיל 22 באוגוסט 2011

למנצסטר נדמה יש כל כך הרבה אופציות להרכבים שהראש מסתחרר. מזל שיש מנג'ר עם קצת ראש על הכתפיים. טוב גם שהם פותחים את השנה בצורה טובה בניגוד לעבר. עם כל משחק כזה, המחיר של סניידר יורד בכמה עשרות אלפים לשבוע.

נעל 22 באוגוסט 2011

לשם שינוי מילה טובה על הבוס
מוריניו לעולם לא יעלה למשחק חשוב עם חבורת צעירים
גם גרדיולה לא(למרות טיאגו בגביע המלך)
גם לא קאפלו או אנג"לוטי
במיוחד עם הגנה צעירה ושוער חדש
כל הכבוד לפרגוסון

גיל מזימבבואה 22 באוגוסט 2011

המהלך של המשחק – התקל של ג'ונס על בייל. לדעתי ג'ונס ואוונס היו הכי טובים ביוניטד.
הליגה האנגלית מתחילה להגעיל, הקבוצות הגדולות משלמות כספים על שחקנים בלי שום קשר ליכולת שלהם ורק רוצות להראות מי יותר חזק (מאטה 23 מיליון פאונד!!!), עכשיו גם מנצ'יני רוצה עוד שני שחקנים לקישור. בסופו של דבר שחקנים של 40 מיליון פאונד יישבו על הספסל, גועל נפש.

אסף רביץ 23 באוגוסט 2011

ולגבי הנבחרת- תוסיפו לאנגלים של יונייטד את ג'ו הארט, ווילשר וצ'ארלי אדם וקיבלתם את הבסיס שקאפלו צריך לרוץ איתו כבר ליורו הקרוב, עם מחשבה על המונדיאל ב-2014. לדור הילדים הזה מגיע צ'אנס, בדיוק כמו שעשו בגרמניה.

אביעד 23 באוגוסט 2011

צ'ארלי אדם סקוטי ולא אנגלי.

דורפן 23 באוגוסט 2011

אם לא הייתי שונא את אנגליה, אבל מבלי לחשוש שהם יעשו מהלך כל כך מבריק, הייתי אומר להם לאזרח את פאביו ורפאל. בפורטוגל או ספרד או איטליה לא היו חושבים פעמיים.

גיל מזימבבואה 23 באוגוסט 2011

עכשיו אתה מבין למה אנגליה לא יזכו בכלום בעשר שנים הבאות, תוסיף לזה את מה שגרי נוויל אמר וגם הדור הזה לא יזכה בכלום.

טל 23 באוגוסט 2011

צ'ארלי אדם סקוטי. ולא צעיר. בלי קשר, והבעיה של אנגליה מעולם לא הייתה במרכז ההגנה או ההגנה בכלל. עם כל הכבוד ל"שחקן הרביעי בטיבו בעולם", יש לה בעיות קשות בעמדות האחרות.

דורפן 23 באוגוסט 2011

אנגליה יכולה היום להרכיב הרכב שכולו העיר מנצ'סטר – הארט, סמולינג, ריו, ג'ונס, ריצ'רדס, קלברלי, בארי , אדם ג'ונסון (מילנר), יאנג, רוני, וולבק. אולי עם שיפורים: אשלי קול, ווילשר ובנט.

אבל אין חשש שזה יקרה. העיתונות תדרוש את לאמפרד וג'ררד ביחד.

טל 23 באוגוסט 2011

שתי הקבוצות של מנצ'סטר הן כנראה שתי הקבוצות המובילות בפרמיירליג היום, זה די מובן מאליו שרוב הכישרון האנגלי הצעיר יתנקז לשם.

אנגליה צריכה מאמן בריטי טוב שינסה לנצל ולכפות על המשחק את היתרונות של הכדורגל האנגלי- קצב משחק, מהירות, פיזיות- ולא לשחק איתם כמו איטלקים / ספרדים/ ברזילאים / הולנדים. בסגנונות הללו אין להם סיכוי, מכוון שהזרים תמיד יישמו אותם יותר טוב (זה הDNA של המשחק שלהם מילדות).

הבעיה היא שרוב המאמנים הטובים בכדורגל הבריטי הם סקוטים ולא נראה שהם יסכימו לאמן את אנגליה. רדנאפ הוא ממש לא הפיתרון.

מיכאל 23 באוגוסט 2011

א. אם יש מאמן שיכול לזרוק על העיתונות זה קאפלו. לדעתי לאמפרד כבר לא יוזמן לנבחרת, או לפחות לא יהיה שחקן הרכב.
ב. ריצ'רדס מגן ימני מוצלח יותר מסמולינג. משמעותית.
ג. בארי לא צריך לפתוח אם ג'ררד משחק ובכושר. קלברלי שחקן שיקבל אצלי הרכב בכל קבוצה. שקט וקטלני.
ד. דורפמן, אתה רואה את וולבק משחק חלוץ פותח מרבית העונה? אני חושב שכרגע יש יותר מדי עליות וירידות במשחק שלו. אבל הוא שחקן טוב. טיפונת מזכיר את החלוצים של יוניטד בסוף האלף הקודם.

Mr. Kate 23 באוגוסט 2011

לאמפרד בעונת האליפות של צ'לסי(שהייתה עונת המונדיאל) היה בבירור השחקן האנגלי הכי טוב בפרמיירליג, והוביל את ההתקפה הכי טובה בפריימרליג. להזכירך הוא הדביק ביפייפיות את הכדור ישר לשער של נוייר(והשאר היסטוריה…).
אני מסכים עם טל. הבעייה של האנגלים היא לא "בעומק", יש את חבורת המוכשרים של היונייטד, ואת חבורת המוכשרים של טוטנהאם ואסטון וילה שמדברים עליהם תמיד. כישרונות אנגליים לרוחב יש הרבה- ארון לנון, אגבונגלהאור, וולקוט, קול, דאונינג… השאלה היא איזה שחקן יצליח לשנות משחקים, להוביל את הקבוצה כשהיא בפיגור. ב2010 זה היה אמור להיות רוני, וזה בכלל לא עבד.

טל 23 באוגוסט 2011

לא כתבתי שלאנגלים אין בעיית עומק. להפך, לאנגליה יש בעיית עומק קשה מאד. זה נראה לך שאין לה (בהשוואה לנבחרות אחרות) כי אתה מכיר את הליגה האנגלית (והשחקנים שמשחקים בליגה הזו) הרבה יותר מליגות אחרות. מהקישור ומעלה, ספרד יכולה להעמיד שלוש נבחרות יותר טובות מאנגליה ועם כל הכבוד לדור האנגלי המוכשר הוא לא מתקרב למה שיש לגרמניה.

מה שיש לאנגלים בדרך כלל זה עומק מצוין בעמדת בלם, אולי הטוב ביותר אחרי ברזיל, בעוד בנבחרות כמו ספרד וגרמניה תמצא בסגל הנבחרת קונוסים כמו אלביול ומרטסאקר.

Mr. Kate 24 באוגוסט 2011

אבל ספרד היא אלופת העולם ואלופת אירופה :)
כשאני מסתכל על הסגל האנגלי מול הסגל הפורטוגזי, או אפילו ההולנדי הוא שווה לו מבחינת "עומק". אני חושב שבאירופה רק גרמניה(ואולי צרפת) יכולות להתחרות בעומק הספרדי.

טל 24 באוגוסט 2011

זה נכון, אבל תחשוב על זה פורטוגל היא מדינה של עשרה מיליון תושבים והולנד של 16 מיליון.

צרפת, ספרד, הן קנה מידה הרבה יותר טוב לבחינת העומק האנגלי מכוון שהן מדינות עם אוכלוסיה דומה לאנגליה (גרמניה קצת יותר).

ולמרות הנחיתות המשמעותית בגודל האוכלוסיה, להולנד ופורטוגל יש שחקני הרכב ראשון יותר טובים. מלבד רוני ובמצבם הנוכחי של למפארד וג'רארד, אני בספק אם יש שחקני אנגלי אחד שהיה עולה בהרכב ההולנדי או הפורטגלי מהקישור ומעלה. אולי ווילשר בפורטוגל.

יואב 23 באוגוסט 2011

רונן,
אני חושב שוולבק הרבה יותר טכני ממה שנותנים לו. מגע כל כך עדין עם הכדור וגובה כזה-מחזה מרהיב.  

Danny - Long Island 23 באוגוסט 2011

you will see much more if he gets to play more games

קורא 23 באוגוסט 2011

השער של בקהאם פשוט מדהים, אני לא חושב שיש שחקן בכדורגל העולמי היום שמצליח להבקיע שערים כאלה בבעיטה עם כדור שמסתובב באוויר בדרך, ועוד לפינה הרחוקה. באשר ליונייטד היום, דה חאה שוב נתן בירטוז ואני עדיין חושש שהוא לא השוער הנכון לקבוצה. השדרן הבריטי אמר את מה שאני חשבתי, שאין לו מספיק נוכחות שמפחידה חלוצים ברחבה, מבחינת הגובה והרוחב, בניגוד לשוערים כמו שמייכל ואפילו ואן דר סאר

מיכאל 23 באוגוסט 2011

דווקא הנתונים הפיזיים שלו לא שונים בהכרח מאלו של ואן דר סאר (הוא נמוך ב4 סנטימטרים), אבל זה עניין של גישה וביטחון. יש לו המון תכונות חיוביות, ונשאלת השאלה האם הוא יוכל לעשות את ההסתגלות לכדורגל שבו אתה צריך להיות שליט הרחבה הבלתי מעורער. בכנות, עדיין מוקדם להגיד.
ובחייאת, אני זוכר רק שוער אחד שהיה דומה במשהו לשמייקל מבחינת נוכחות מפחידה- אוליבר קאן. זהו. שני השוערים היחידים בשני העשורים האחרונים שבאמת מטילים מורא, במלוא מובן המילה.

גמל (סתם גמל) 23 באוגוסט 2011

חלוצים היו קוראים פרקי תהילים כשהיו נכנסים לרחבה של צ'ילאברט

נינו 23 באוגוסט 2011

והיגיטה היה קורא תהילים לפני שהיו נכנסים לרחבה שלו…

אובארוב, להבדיל, הטיל מורא גדול פה בארץ (מי שזוכר את מה שהוא עשה לאלון מזרחי שהעז ליפול אצלו ברחבה…)

בנבחרת השוערים המפחידים של שני העשורים האחרונים נמצאים צ'ילאברט, קאן, שמייכל ופרוצי (אותי תמיד הוא הפחיד).

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 23 באוגוסט 2011

איזה תענוג של משחק (אוקיי, אוקיי, בחצי השעה האחרונה) השער השני, כדור שיוצא מהשוער שלנו ועשרים שניות אחר כך אנדרסון מול שער ריק אחרי חמש שש מסירות. מבריק
ואף דיון בבקהאם לא יכול להתעלם מהתכונה הכי חשובה שלו – שבלעדיה גם אותה יכולת מסירה מושלמת בימין לא היתה מביאה אותו רחוק: ווינריות חסרת פשרות. מנטליות של אלוף. לב של יונייטד

matipool 23 באוגוסט 2011

לגבי בקהאם – תיאור מדויק של המעלות שלו . ומה שמפתיע זה שגם שנים אחרי שהוא הפך לכוכב עולמי , התכונות הללו נשארו אצלו . בכל משחק נתן את כל מה שיש לו ונלחם כאילו זה משחקו הראשון בבוגרים .
אני כמעט משוכנע שאם הוא היה בליברפול של שנות ה-90' , הוא היה משלים את הפאזל לשתי אליפויות לפחות .

אבי 23 באוגוסט 2011

כמה מסקנות:

1) וולבק יהיה שחקן גדול.

2) ג'ונס כבר שחקן ענק (והטיפוס הכי סמכותי בסגל…).

3) נאני יהיה שחקן מפחיד השנה – זה לפי איך שהוא מחלץ כדורים וחוטף.

4) הסיקי שיושב במעבר חידש את המנוי.

5) פרגוסון מאז ולתמיד.

אבי 23 באוגוסט 2011

2.5) רואים – וזאת למרות ההססנות והפספוסים – למה פרגוסון כ"כ רצה את דה-חאה: משחק רגל מעולה!

טל 23 באוגוסט 2011

1. מישהו ראה פעם את וולבאק וג'ון פנסטיל באותה מקום?

לא יודע, זה נראה חשוד.

2. גם אני שמתי לב לזה. שני ההודים האלו זה הגרסה היונייטדית לאוהד חיפה עם החולצה האפורה..

שי 23 באוגוסט 2011

מסכים מאוד עם נקודה מספר 3, אם זה מגמה שתימשח השנה אז נאני בדרך לגדולות!

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 23 באוגוסט 2011

אם אנדרסון ממשיך ביכולת המשובחת הזו ומתחיל לכבוש באופן סדיר, הוא חייב להתחיל לעבוד על הריקוד שלאחר שערים. נראה יותר אנגלי מברזילאי. אבל איזה תענוג לראות אותו משחק לעומק באופן כל כך אפקטיבי

אבי 23 באוגוסט 2011

משהו על טיפוח שחקנים צעירים,ובכלל על אנושיות:
What was it like meeting Sir Alex for the first time?
It can be a daunting experience… It was brilliant. We talked for hours, but not necessarily about me or the club, about things in general. It settled a few nerves.

מתוך ראיון עם פיל ג'ונס באתר של יונייטד.

צור שפי 23 באוגוסט 2011

1. חזרתי מבלומפילד והספקתי לראות את כל שלושת הגולים בלייב!
2. קשה להחליט איזה מהם יותר יפה וההתלבטות גדולה במיוחד בין האסיסטים של וולבק וגיגס.
3. מאז השתלת השיער יש משהו פסיכופתי בלוק של רוני. החלטתי שהוא מזכיר לי את צ'וקי, הבובה השטנית.

צור שפי 23 באוגוסט 2011

נ.ב. לסעיף 1 – זה רק כי לא עצרתי ליד הסביח של עובד בכיכר נח. הייתי רעב פחד אבל רציתי לתפוס משהו מהמשחק וחוץ מזה היה שם תור של אדומים מעכשיו ועד להודעה חדשה.

גיל 23 באוגוסט 2011

אגב, ממוצע הגילאים של השחקנים אתמול הוא 23, הממוצע השני הכי נמוך במשחק של צמצ'סטר תחת פרגוסון.

שלו 23 באוגוסט 2011

1. לגבי שוק העברות אני אוהב את הפתרונות של הסר, צעירים זו ברכה.
2. למי אכפת נבחרת אנגליה.
3. הפתרון למשחק באפריל-מאי לפי הסר נראה לי פשוט לשחק עוד יותר מהר.
אני לא יודע אם זה יצליח אבל נראה מעניין.

mnm 23 באוגוסט 2011

מי בישל את השער לאנדי קול?

זיזו 23 באוגוסט 2011

טל
לירן חולצה אפורה. נא לשמור על הכבוד הראוי.

זיזו 23 באוגוסט 2011

אסף רביץ
"יונייטד משחקת כדורגל שהשם היחיד שאני מוצא לו הוא מעורר השראה", אני קורא לו… כדוגל אנגלי!

זה הסוד הקטן של פרגסון, הוא משחק כדורגל אנגלי.

כשכל הליגה עברה שינוי והתחילה לשחק את הכדורגל ה"אירופאי" הוא נשאר נאמן לכדורגל הבריטי.

למרות החסרונות שאוהבים לציין לגביו הכדורגל הבריטי הביא הישגים פה ושם והנטישה שלו רק עזרה לפרגסון בכך שייחד אותו אל מול השאר.

הוא מאמין בשחקן הבריטי ובסגנון.

השיטה הרבה פחות חשובה ורמת ההוצאה לפועל שלה, נדמה לי שג'ון וודן אמר את זה.

אתמול ראינו כדורגל אנגלי כמו שהוא אמור להיות משוחק. לא רע הא…

טל 23 באוגוסט 2011

זה לא לגמרי מדויק. העונה האחרונה שבה יונייטד שיחקה "כדורגל אנגלי" לכל אורך הדרך הייתה 2006/7. מאז אותה עונה שהייתה מוצלחת מאד בליגה וטובה באירופה, אבל עם תוצאתו לא טובות בחוץ והתפרקות במשחק המכריע במילאנו, פרגוסון אימץ גישה מאד "איטלקית" במשחקים גדולים. ברמת התוצאות זה מאד השתלם, בעיקר באירופה (בליגה יונייטד בסתדרה גם בלי זה).

לדעתי חלק גדול מהתלהבות של אוהדי יונייטד מהקבוצה הנוכחית לא קשורה לתוצאות עצמן או לרמת הכדורגל (עם כל הכבוד, יונייטד פירקה קבוצות הרבה הרבה יותר חזקות מטוטנהאם של אתמול, קבוצה שמתפרקת באופן קבוע באולד טרפורד גם עם הרכבים יותר חזקים שלה), אלא לסגנון המשחק שקצת שונה ממה שהתרגלנו לראות מיונייטד של השנים האחרונות ומזכיר מאד את הקבוצה של 2006/7, שלא לומר 99.

יונייטד של השנים האחרונות מילאה בהצגה של הכדורגל האירופאי, את התפקיד שמילאו תמיד הקבוצות האיטלקיות: המון ניסיון, גישת תוצאה מעל הכל, הגנה סופר חזקה. הקבוצה הנוכחית מהווה סוג של חזרה למקורות.

נועם 23 באוגוסט 2011

מישהו יכול להסביר לי מנין צצו ג'ונס וקלברלי הנהדרים? בכלל לא ידעתי שיש לנו שני ילדים כשרוניים כאלו בסגל.

ואין מילים שיכולות לבטא את ההערצה שלי לאלכס פרגוסון. לייצר כזה כדורגל נפלא ומרהיב עם חבורת צעירים אלמונית כזו, זה פשוט בלתי נתפס.

זיזו 23 באוגוסט 2011

מרמת ההוצאה לפועל שלה

דורפן 23 באוגוסט 2011

דווקא כי נחשף לנגד עיננו שוב ושוב ושוב שקבוצה עליונה על שחקנים – אני מלא הערכה לבודדים שיכולים לבוא לקבוצה ודי לשנות את מצבה – וזה מה שעשה סוארש.

הרי זה מגוחך כמה שחקנים שמנצ'סטר סיטי חושבת שהיא זקוקה להם – רק משום שהיא לא מסוגלת להחליט מי השחקנים עליהם היא בונה.

שווה כנראה להפריד בין השחקנים הטובים ביותר לשחקנים השווים ביותר. הטובים ביותר הם אלו שבתפקידם בקבוצה בה הם נמצאים הם הכי טובים. השווים ביותר הם אלו שמוכיחים פעם אחר פעם שהם מסוגלים ללכת לקבוצות ולהצטיין בהם למרות הסיטואציות השונות – סניידר, טבז ואטו הם דוגמאות טובות מאד לשחקנים כאלו.

זיזו 23 באוגוסט 2011

רונן,

הבעיה עם טבז ואטו היא שהם שחקנים שקשה לבנות עליהם, זה אלמנט קריטי לשחקן "שווה".

סניידר וסוארז הם בינגו בכל מצב.

טל 23 באוגוסט 2011

הויכוח לגבי סוארז לא נוגע ליכולת או הפוטנציאל שלו, אלא למה שהוא עשה בקריירת הקבוצות שלו עד היום: כלום ושום דבר. שישה שערים בחמש עשר משחקי פרמיירליג והצטיינות בליגה ההולנדית לא מספיקים למועמדת לאחד החלוצים הטובים בעולם.

אגב, ברמה מסויימת יותר קל להצליח או לפחות לבלוט (אינדבידואלית) בקבוצה כמו ליברפול בהשוואה לסיטי (או ריאל מדריד, כפי שמראות אינספור דוגמאות מהעבר הקרוב). בליברפול אתה דג גדול בבריכה בינונית, השחקנים שלידך לא מתקרבים אליך ביכולות שלהם, הקהל תומך בצורה בלתי מסוייגת.

טל 23 באוגוסט 2011

אני גם לא מקבל את הטענה על שחקנים שהוכיחו את עצמם "בסיטואציות שונות". שחקנים כאלה הם לרוב שחקנים שיש איתם בעיות בחדר ההלבשה או שהם חסרי נאמנות למועדון מה שמייצר את האפשרות להצליח בסיטואציות שונות.

אטו הוא החלוץ הטוב בעולם לדעתי, אבל לא מקרה שברצלונה וויתרו עליו או שהוא הולך היום לשחק ברוסיה. טבז מצליח ב"סיטואציות שונות" כי הוא מתלונן אחרי חודש בכל מקום שבו הוא נמצא. סניידר נתפס כמיותר בריאל. אף אחד לא היה רואה את צ'אבי כמיותר בברצלונה או חושב אפילו על למכור אותו. זה הופך אותו לפחות טוב מדויד סילבה שמוכיח יכולת להצטיין בסיטואציות שונות?

Mr. Kate 24 באוגוסט 2011

אטו לא היה שחקן בעייתי בברצלונה, אלו שטויות. הוא היה מאוד נאמן למועדון(נאום האליפות הפרובוקטיבי מ2005 לדוגמה) וכמובן אחד מהשחקנים המובילים בו. ההחלטה לוותר על אטו הייתה מהטיפשיות של ברצלונה ועלתה לה גם בעוד יותר מ80 מיליון יורו(המחיר של זלאטן וווייה). שניהם אגב, היו פחות טובים מאטו בברצלונה. גם היום, הוא לא עוזב בבושת פנים את אינטר אלא הופך להיות השחקן היקר ביותר בעולם.

טל 24 באוגוסט 2011

אם אטו לא היה בעייתי, למה ברצלונה ניסתה להיפטר ממנו? הרי על היכולת שלו אין מחלוקת.

אגב, במקור ברצלונה ניסתה להיפטר ממנו עוד בתחילת עונת 2008/9, מכוון שגווארדיולה זיהה אותו (ביחד עם רונאלדיניו ודקו) כאחד האחראים לבעיות בחדר ההלבשה שפירקו את הקבוצה של ראייקרד.

זה לא שאטו הוא בן אדם רע, הוא גם לא כפויי טובה סטייל טבז, אבל הוא בהחלט טיפוס מורכב ורגיש מאד עם מטען לא פשוט ותחושה קבועה שהוא לא מקבל מספיק כבוד בגלל המוצא האפריקאי שלו (זכור המשפט המפורסם שלו ש"אם היו קוראים לי אטודיניו, הייתי נחשב לשחקן הטוב בעולם").

דורפן 23 באוגוסט 2011

טל – סניידר נמכר מריאל אחרי שהיה שותף לשתי אליפויות כי הייתה שם אובססיה לקנות את רונאלדו וקאקה מסיבות שלא קשורות לכדורגל. אם יאיא טורה היה בנו של שחקן ברצלונה ובוסקטס שחקן זר מאפריקה – ייתכן שטורה היה נשאר בברצלונה ובוסקטס משחק היום במנצ'סטר סיטי. לא כל השחקנים שעוברים קבוצות בעיתיים. ויש גם שחקנים שמאיזשהי סיבה אוהבים לעבור – זלטן איברהימוביץ למשל. שבדרך כלל הצליח בקבוצות שהיה בהן.

טל 23 באוגוסט 2011

לא כל השחקנים בעייתיים, אבל טבז ואטו ספציפית הם כן שחקנים בעייתיים. העובדה שגיגס וסקולס מעולם לא הוכיחו יכולת להצליח מחוץ ליונייטד מעמידה אותם מתחת לזולה (סתם דוגמה)?

אטו הוא חלוץ על בגלל הרקורד שלו, התארים שבהם הוא זכה (שלוש זכיות בליגת האלופות), היכולת להבקיע שערים חשובים. הריבים שלו עם רונאלדיניו או בעיות האגו שלו הם לא חלק ממורשת שהייתי מתגאה בה.

דורפן 23 באוגוסט 2011

טל – היא מעמידה אותם במקום אחר מזולה. לטעמי לא הוגן לשפוט את שחקני המועדון באותם מדדים של שכירי החרב. במיוחד כשזה מגיע לתארים. ברור שיש שחקנים שאחראים לתארים גם במועדון יותר מאחרים, אבל כשמועדון נכנס לתהליך של המשכיות ומצליח לחדש את ההרכבים שלו תוך כדי זכיה באליפות המדדים ההשוואתיים הופכים לא רלוונטים. נדיר לראות שחקן שהוא גורל של מועדון. כשבאלאק הוביל את לברקוזן לגמר הצ'מפיונס ליג ומיד אחרי עזיבתו המועדון נעלם לתקופה ארוכה – אתה חייב לתת לשחקן כזה כבוד. ופה אתה חייב לשאול על צ'אבי או על סקולס או אפילו זידאן – אם הם היו מצליחים לעשות דבר כזה? כנראה שלא.

אבל מצד שני כשהוא הלך למועדונים יותר גדולים הוא בסופו של דבר היה שחקן פחות מרשים מכל החבורה הזו. כשהוא היה צריך לשרת מהקישור כוכבי על אמיתייים זה היה די בינוני.

אני אוהב את דוגמת דארן בנט. הוא יושב בנקודת התפר הכי גדולה של הכדורגל העולמי מבחינה כלכלית – הוא מציל קבוצות מירידה לפרמייר ליג. אז הוא שחקן "שווה". מועדונים גדולים מעולם לא התעניינו בו.

זיזו 23 באוגוסט 2011

די… די, אתה לא חייב ללכלך על זידאן בכל הזדמנות (למרות שאני בכלל לא מבין את ההזדמנות או איך השם של זידאן עלה לך לראש).

זה לא יעשה את קרוייף לגדול יותר :)

טל,
היום שבו אינייסטה יהיה אחד מארבעת השחקנים הטובים בעולם הוא היום שבו באמת יהיה צריך להשבית את הכדורגל.

גפן 23 באוגוסט 2011

טרולים אנגלופילים

אינייסטה מקום 4 בשחקן השנה באירופה ב2009/10
אינייסטה מקום 4 בשחקן השנה בעולם ב 2009/10
אינייסטה מקום 2 בשחקן השנה בעולם ב 2010/11

תארים של פיפ"א אופ"א ו Ballon d'Or

שער ניצחון בגמר המונדיאל

דורפן 23 באוגוסט 2011

גפן – הבכיינות כלפי האנגלופיליות של קוראי הבלוג מזכירה לי קצת גלגולים אינסופיים על הדשא במשחק מסויים שראיתי לאחרונה. בכל פעם שערכנו הצבעה – איניאסטה דווקא סיים גבוה יותר בין קוראי הבלוג מאשר במשאל הרשמי (ב-2010-2011 זה יחסית לחלק העיתונאים בבחירת פיפ"א, משאל הקפטנים שלה לא שווה התייחסות).

העובדה שחמישה מקרובי משפחתך נפלו בקרב על קטלוניה במלחמת האזרחים גורמת לך לראות צל הרים כהרים. יותר מכך. לאחרונה נחשף שבמלחמת האזרחים בספרד אנגליה לא השתתפה!

זיזו 23 באוגוסט 2011

אתמול על המגרש אני ראיתי לפחות שחקן אחד שהייתי לוקח לרביעייה.

שמנמן, מקריח אבל סחורה מוכחת.

בראד פרידל!

גפן 23 באוגוסט 2011

אני פולני.המשפחה שלי נהרגה בשואה.
תעבוד על חוש ההומור/ציניות שלך.

אתה מתכוון לגלגולים שראינו בוומבלי 2011 וברומא 2009? : )

דורפן 23 באוגוסט 2011

גפן – אני נורא מתנצל עם גרמתי לך לחיות מחדש את כל זוועות השואה.

טל 24 באוגוסט 2011

זיזו דווקא סוג של ספרדופיל, הוא פשוט אנטי בגלל השוואה (המוצדקת) שעשיתי בין אינסייטה וזידאן. חוץ מזה שיש לו עדיין סחרחורת מהסיבובים של העפרד הלבן נגד העגלות של מוריניו: http://www.youtube.com/watch?v=MOMqg0lCsfI&feature=player_embedded

השחקן היחיד בעולם שיותר מהיר עם הכדור, מאשר בלעדיו.

יואב 23 באוגוסט 2011

טל,
לא כל כך מבין את "הסגנון האנגלי" של 07.הוא היה הכי לא אורטודקוקסי 4-4-2 של 99.

פרגי פרגמטי. הוא ישחק גם עם חלוץ אחד אם זה מתאים לו.
הוא לא יוותר על אגפים חזקים אבל הסקנד סטרייקר(או לא) יקבע את הטון.
יונייטד כבר ממשחקי ההכנה, משחקת הרבה יותר מהיר, גם על חשבון דיוק.דוחפת קדימה הכי מהר שהיא יכולה.הרבה יותר מהר משנים קודמות.
וליונייטד אין בעיה שהשישיה שלה ממוקמת עם הפנים לשער. היא נהדרת.
יש לה בעיה מסויימת בלכפות את זה יותר דקות ולצאת קדימה מהר.
כן, היא זקוקה לעוד קשר וורלד קלאס שיכפה את זה מכוח כישרונו וכריזמותו.

זיזו 23 באוגוסט 2011

לאס :)

טל 24 באוגוסט 2011

בלי טיפת ציניות, אתה יכול להסביר לי פעם אחת איך אף מאמן שאימן אותו אי פעם לא רצה לשמור עליו? איך אף אחד לא הבין את גדולתו?

טל 24 באוגוסט 2011

"בסגנון אנגלי" הכוונה שלי למשחק פתוח, של ריצה מצד לצד עם דגש גדול על האגפים (זו הייתה העונה האחרונה שבה רונאלדו תיפקד יותר כיוצר על הקו מאשר כמסיים. בריאל היום הוא כבר משחק ממש חלוץ).

נכון שהדגש על האגפים קיים תמיד, אבל בשנים האחרונות יונייטד ללא באה למשחקי חוץ באירופה מתוך כוונה לשלוט במשחק (המשחק מול שאלקה היה יוצא דופן). בעבר היא ניסתה לתקוף בכל מגרש, כולל הקשים ביותר (לא צריך להזכיר לך את ה3-3 בקמפ נואו ב99, במשחק שבו הפסד היה מדיח את יונייטד).

הוא שינה את הסגנון, גם כדי להצליח יותר באירופה ואולי גם כדי להתמודד יותר טוב בקרבות החפירות עם צ'לסי.

ברמת התוצאות זה עבד, אבל די ברור שאוהדי יונייטד די התגעגעו לסגנון הישן. כאוהד אוביקטיבי, זה הרבה יותר מלהיב לראות. אגב, גם השטויות של דה חאה הן שחזור של חלק מהקסם הישן שהיה ליונייטד שכלל לא מעט טעויות בהגנה.

דורפן 23 באוגוסט 2011

זיזו – מה שמדהים עם פרידל הוא כשראיתי אותו חשבתי שגומש פצוע. אבל גומש היה על הספסל. הוא אשכרא לקח לו את המקום בהרכב והיה פנטסטי.

זיזו 23 באוגוסט 2011

באופן כללי לאמריקאים יש שוערים טובים. יש לזה סיבה?

זיזו 23 באוגוסט 2011

וכמובן אסור לשכוח, שוערות חתיכות!

זיזו 23 באוגוסט 2011

גפן
גם אני פולני ואפילו רומני. לא רק זה, חלק מהמשפחה הזאת גם שרדה את השואה.

אז אל תדבר איתי על זוועות!

הכל בהומור, אני מתנצל מראש.

דורפן 24 באוגוסט 2011

היחיד שיכול לקרוא לעצמו ספרדופיל זה אני. אני הבנאדם היחיד בהיסטוריה של העולם שעשה טיול של ארבעה משחקי כדורגל בספרד בלי ריאל ובארסה. כל היותר דואופולופילים

דורפן 24 באוגוסט 2011

מה שקרה לסגנון של יונייטד הוא בגלל רונאלדו. בכדי ליצור לו שטח יותר גדול עברו לשחק עם קשרים מרכזיים שלא מאיימים כמעט על השער ומשחקים מאד נסוג. זה גרם להגנה להתחזק מאד ובאמת למין תקופה גרמנית-איטלקית כזו.

טל 24 באוגוסט 2011

הקבוצה של יונייטד של השנים האחרונות הכי מזכירה זה את באיירן של 99-02. זו לא הייתה קבוצה בונקריסטית במובן האיטלקי, אבל קבוצה מאד מסודרת, שמאד קשה להתמודדות וכזו שהשלם שלה היה גדול בהרבה מסכום החלקים.

דורפן 24 באוגוסט 2011

אני לא מאמין במספרי תושבים. אני מאמין בתחרות ברמת השטח. לפעמים שחקן מניח איזשהו סטנדרט בתפקיד מסויימת נוצרת שושלת. כך למשל אפשר לראות דורות של שוערים במדינות – זה מאד בולט. או פליימייקרים קדמיים באייאקס. או פוטרה-פיגו-קושטה-רונאלדו-נאני – רובם מאותה אקדמיה אפילו.

טל 24 באוגוסט 2011

ברור שלמסורת יש חשיבות, מצד שני ברור גם שלמדינות של 60 מיליון תושבים (שלא לדבר על 200 מיליון) יש יתרון על מדינות כמו הולנד ופורטוגל. זה לא מבטיח איכות יותר גבוהה, אבל זה בהחלט יתרון.

זו אחת הסיבות שהליגה ההולנדית הרבה פחות חזקה מהליגה הצרפתית: להולנדים אין מספיק עומק להעמיד להעמיד תחרותית, כאשר רוב הכוכבים משחקים בחוץ. לצרפת יש. למרות שברמת הרכב ראשון, להולנדים יש כנראה יתרון.

דורפן 24 באוגוסט 2011

טל – אתה מייחס הרבה יותר מדי למולד והרבה פחות מדי לחינוך והכשרה. העובדה היא שכדורגל פופולארי מאד בסין, חלקים גדולים של הודו, בנגלדש ואינדונזיה ואין משם כדורגלן אחד סביר.

לעומת זאת חצי מהכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה בערך באו מארבע ערים: ריו, סאו פאולו, בואנוס איירס ואמסטרדם. אין תאימות גנטית בין הערים הללו ובגלל שזה לא ספורט קשה פיזית שום גזע לא יוצר לעצמו יתרון במשחק.

טל 24 באוגוסט 2011

אני מסכים שזה לא חזות הכל, אבל אם נניח שברמת חינוך והכשרה הולנד וברזיל שוות, האם העובדה שבברזיל יש 200 מיליון תושבים ובהולנד 16 מיליון לא מהווה יתרון?

אגב, דוגמה הרבה יותר טובה לטיעון שלך היא מקסיקו. מדינה של 130 מיליון תושבים, מטורפת כדורגל לא פחות מאף מדינה בעולם ומאז הוגו סאנצז' הם לא ייצרו סופרסטאר אמיתי (אולי הרננדז יגיע פעם למעמד הזה).

דורפן 24 באוגוסט 2011

בסופו של דבר זה יתרון אבל קטן דרמטית ממה שחושבים ולעתים הופך לחסרון. תראה כמה שחקנים שנבחרת ברזיל בהחלט הייתה זקוקה להם – דקו, סנה – חמקו להם דרך השיטה. בברזיל הגודל גורם לברדק. באנגליה להתעשרות של הענף שבסוף התהליך מהווה חסם רצחני על השחקן האנגלי. בספרד היה מצב דומה במשך דורות.

רואים את זה בלא מעט ענפי ספורט. ניו זילנד מגדלת בערך חצי משחקני הראגבי הרציניים למרות שזה ספורט לאומי במדינות הרבה הרבה יותר גדולות ממנה. קניה בשבט אחד מגדלת מאסות של רצים – למרות שזה שבט די שנוא ונרדף פוליטית. ההונגרים בשחיה (מקום שני היסטורית באירופה במדליות אולימפיות – אוכלוסיה 8 מליון ושלג בחורף) – אתה צריך לראות איזו השקעה הם שמים בכל שחיין שהם מוצאים – אותו מאמן מילדות עד תחרות כשכל המערכת עוזרת לו.

דסקל ידידי קורא לזה אפקט ספרטה. הקטן הוא מאורגן ויעיל.

דורפן 24 באוגוסט 2011

ואמחיש את זה בשאלה קטנה: מאיזו כיתה יש יותר סיכוי לגאון במתמטיקה – של ארבעים או של חמישה?

טל 24 באוגוסט 2011

שהמדינה גדולה יותר אין פרוש הדבר שיש בהכרח יותר ילדים בכיתה, זה גם יכול להתבטא בכך שיש יותר כיתות של חמישה ילדים.

הסתברותית, בהנחה שכל שאר המשתנים שווים, איפה יש יותר סיכוי ליצר גאון: מחמש כיתות של חמישה ילדים או מחמישים כיתות של חמישה ילדים?

דורפן 24 באוגוסט 2011

רק שעשית פה מניפולציה. התעלמת מהבעיות של מדינות גדולות: חוסר היכולת להשתלט על המערכת. ההסתברות פועלת לטובתם אבל לעומת זאת הסיכוי של "כל שאר המשתנים שווים" הוא קטן.

טל 24 באוגוסט 2011

אתה צודק ביחס ליכולת לייצר נבחרת תחרותית, שם הפערים הללו פחות משמעותיים (מה זה עוזר לארגנטינאים שיש להם חמישה-שישה חלוצים מעולים כאשר בכל מקרה רק שניים יכולים לשחק?). זה כן משמעותי ביחס ליכולת לייצר ליגה תחרותית. תסתכל על גרמניה. למרות שכמה מהכשרונות הבולטים שלהם משחקים בחוץ, יש שם ליגה ברמה גבוהה, בהתבסס כמעט רק על שחקנים מקומיים (לא בהכרח במובן של אחוז הזרים, אלא של הדומיננטיות של המקומיים). להולנד או פורטוגל, למרות שהן מייצרות בקביעות שחקנים מהטופ העולמי, אין עומק שמאפשר את זה (בפורטוגל הליגה חזקה יחסית בגלל כמות עצומה של ברזילאים).

Comments closed