על קריסת פדרר

אצל פדרר אנחנו רואים דבר נדיר. הרוח הלכה לפני החומר

Squeaky Knees. cc license

אלוף גדול הוא שני דברים.

היכולת הפיזית והיכולת המנטלית. היכולת המנטלית היא לאו דווקא מה שקוראים "רוח קרב". אלא יותר חושי קרב. היכולת לפרק סיטואציה. להבין מה חולשות היריב. להבין את העיתוי הנכון להגברת מאמצים.

לרוב תהליך הדעיכה של אלופים בספורט הוא כזה. היכולת הפיזית מתחילה לרדת לפני היכולת המנטלית. זה ברור. כי היכולת הרבה יותר תלויית בעניינים פיזיים. ואצל הגדולים-גדולים – עלי, פלה, ג'ורדן – היכולת המנטלית מחפה כמעט ב-100 אחוזים על הירידה הפיזית.

וזה מה שכל כך ייחודי בתהליך הירידה של רוג'ר פדרר. לא בעקבות אתמול אלא בעקבות כל שלוש ההדחות האחרונות שלו בטורנירי גרנד סלאם. כשאנחנו מגלים שזה לא רק "נדאל שנכנס לו לראש". שזה משהו יותר מהותי על התגובה שלו לקשיים.

ההדחות הללו היו מאוחרות מאד בטורניר כי דווקא היכולת שלו עדיין קיימת.

היכולת המנטלית קרסה לפני הפיזית.

בחר לך קבוצה באן.אף.אל (לאוהדי הכדורגל הישראלים)
נגמר האבל, חזרה לכדורגל / ערן לוי, ברלין

110 Comments

אבי ש 11 בספטמבר 2011

אתה מעמיס יותר מדי פרשנות על שתי נקודות שהתפספסו, כולנו היינו רוצים לחשוב שבגיל 30 יש לנו את אותה היכולה הפיזית שהיתה לנו בגיל 20.

גיל שלי 11 בספטמבר 2011

אתמול ואני הולך להגיד משהו מאוד קשה, פדרר הזכיר לי את לברון. פשוט נראה היה, שאיך שמגיע קושי אמיתי, הוא מתפרק. אני מבקש לא לכעוס מכל אוהדי פדרר

כסיפוביץ 11 בספטמבר 2011

אני מאוהב בפדרר קשות.
בשנייה שדג'וקוביץ החזיר את הפורהנד האדיר במצב 40-15 לפדרר ידעתי שהפנומן יפסיד את המשחק.
שנייה אחרי גם פדרר ידע את זה.

כמו שכתב רונן אצל פדרר משהו נשבר כשהוא מאבד יתרון משמעותי, וכל העולם רואה את זה בברור.
לדוגמא, היתה לו הזדמנות במשחקון הבא אבל הוא החמיץ פורהנד שהיה מקרב אותו שוב לשבירה.
בסוף המשחק היו לו כמעט פי 2 טעויות בלתי מחויבות- סיבה מנטלית בלבד

חלפס 11 בספטמבר 2011

גיל, איך אתה משווה בין שחקן צעיר שצריך להוכיח את עצמו לבין שחקן וותיק שצריך להמציא את עצמו מחדש?

ותודה רונן על הסיבוב של המחט בתוך הפצע.

גיל שלי 11 בספטמבר 2011

הדבר היחיד שאני משווה זה חוסר היכולת שלהם להתמודד עם משברים. לברון לא מצליח, ומסתבר שגם פדרר לא. אני רחוק מלשים את לברון בדרגה של פדרר בכל השוואה אחרת

דורפן 11 בספטמבר 2011

חלפס… מתנצל. "הלהמציא את עצמו מחדש" זה מה שעלי עושה מול פורמן. זה מה שג'ורדן עושה כשהוא עובר להיות פאואר פורוורד ב-1996-1998.

ניינר 11 בספטמבר 2011

אני נותן הרבה קרדיט לנולה על כך שלא נשבר במצב אבוד. נראה לי שהפנייה שלו לקהל אחרי הפורהנד המופלא הזה הוציאה את רוג'ר לגמרי מדעתו ומאותו רגע הוא פשוט התפרק לרסיסים. אני לא נמנה על חובבי פדרר, מודה שהוא טניסאי גדול אבל שלטון היחיד שלו בטניס התרחש בתקופה בה לא היו לו מתחרים של ממש. לא נראה לי שהוא היה לוקח חמישה סלאמים לו שיחק בתקופתם של לנדל,מקנרו,אדברג,אגאסי, בקר ושות'. הוא פשוט ניצל ואקום עצום בעולם הטניס וראינו מה קרה לו איך שצץ יריב אמיתי בדמות רפא. בקיצור צ'וקר שהיה במקום הנכון בזמן הנכון.

אשך טמיר המקורי 11 בספטמבר 2011

אני לא חושב שהוא איבד את זה מנטלית
לדעתי מעולם לא היה לו את זה מהבחינה הזאת.

כשהוא היה פשוט הכי טוב, וכל השאר הגיעו עם חצי הפסד בראש למשחק מולו, הכל היה קל וזורם.
כעת יש 2 יריבים רציניים, שהם גם שחקנים עילאיים וגם פייטרים עילאיים. וקל זה לא.

יש שחקנים בעלי יכולות גבוהות שמגיעים לגדולתם כשהכל זורם והולך בקלות, מונעים מעצם עליונותם הטכנית המהממת את היריב.
פדרר הוא כזה, כמו גם רוני אוסאליבן בסנוקר.
כששחקנים כאלה נתקלים ביריב שלא חושש מהם ובא להילחם בהם בכל דרך אפשרית עד טיפת הדם האחרונה, הם מאבדים את היתרון הגדול שלהם – יתרון ההרתעה.

אני אישית אוהב יותר את הפייטרים האמיתיים, שהניצחונות שלהם יותר קשים אבל יותר מתוקים :)

ניר 11 בספטמבר 2011

פעם קראתי שטניסאים אומרים שלפדרר הם מפסידים במגרש ודווקא לנדאל מפסידים בחדר ההלבשה, אז מהבחינה הזאת יתרון ההרתעה של פדרר לא יותר גדול משל יריביו.

matipool 11 בספטמבר 2011

"אני אישית אוהב יותר את הפייטרים האמיתיים שהנצחונות שלהם יותר קשים אבל יותר מתוקים" – מתחבר לזה לגמרי . גם אצלי זה כך .
נ.ב. – יש אשך טמיר לא מקורי ?

מנחם לס 11 בספטמבר 2011

כן! אני מכיר אחד שישנם לו שני אשכים!

ניר 11 בספטמבר 2011

מן המפורסמות שפדרר סבל בתחילת הקריירה מבעיות מנטליות קשות ומצבי רוח משתנים שקצת האטו את הפריצה שלו לצמרת.

אבל עם השנים הוא התחזק מנטלית, וידע גם לנצח כשלא הכל הלך בקלות, בשנים האחרונות חלה כנראה איזו ירידה פיזית שהחזירה אותו למצב מנטלי בעייתי.

סך הכל לעולם לא נדע אם פדרר בשיאו היה שולט את השליטה המוחלטת שבה שלט בסבב אם גם נדאל ונולה היו בסבב באותו זמן. (לפרוטוקול נציין שנדאל כבר היה בסבב בזמן השליטה של פדרר ולקח לו זמן עד שהצליח לגבור על פדרר מחוץ לחימר).

בכל מקרה צ'וקר או לוזר פדרר הוא לא!

חלפס 11 בספטמבר 2011

טוב זה מה שהוא מנסה לעשות… בינתיים ללא הצלחה מרובה.

תראה, אני לא אוהב לעשות את ההשוואות האלו בין ספורטאים. את קרבות האגרוף אני מכיר רק מקריאה וג'ורדן היה באמת עצום שידע לפרוש בזמן. השנים שלו בוושינגטון לא נלקחות ברצינות – בצדק, כי הוא לא ניסה לאיים למעלה. פדרר מנסה ולא מצליח. מה יעשה? יפרוש בנונשלנט?

Cabrio 11 בספטמבר 2011

דורפן – יכול להיות שפדרר כן מנסה לעשות את השינוי שעלי וג'ורדן עשו? אני שם לב כרגע לשתי נקודות עיקריות :

1. מינווי מאמן אחרי שנים רבות ללא אחד – ועוד את אנאקון, שהוביל את סמפראס לשיאים גם סביב גיל 30.
2. יותר חשוב – שינוי משמעותי בבקהאנד – יכול להיות שפדרר שם לב סוף-סוף שזו הנקודה החלשה שלו מול נדאל? יכול להיות שהוא אכן יורד מאולימפוס ה"אני הטוב מכולם ולא צריך לשנות כלום"?
כי הבקהאהנד שלו בטורניר הזה היה פשוט מטמטם.. חד, עמוק, עוצמתי.

אולי בין כל הפסימיות העמוקה סביב רוג'ר, יש איזשהי נקודת אור קטנה בקצה המנהרה…

Bery 11 בספטמבר 2011

מציע לכם לקרוא את המשפט האחרון בראיון של פדרר בסוף מסיבת העיתונאים:

“I will be extremely hungry going to Australia next year,” declared Federer. “It's clear and obvious, and I know if I keep on working hard now that I'm feeling so good right now it will all pay off. I know it. I haven't felt like this in a long time, so this is a good time.”

Bery 11 בספטמבר 2011

הרבה דיברו על כך שהוא קצת שבע…אפילו מנחם הסכים איתי שלפעמים אם הוא לא עם הגב אל הקיר אז הוא לא מונע ממשהו מיוחד.

אני לוקח מאוד ברצינות את ההצהרה הזאת שלו, הוא לא היה אומר זאת סתם.

דורפן – אין ספק שזו קריסה מנטלית אבל בנוסח גלעד בלום אני אומר שעוד 2 ס"מ לא היינו מדברים כך…הקריסה באה לאחר הפורהאנד המדהים של נולה שהתחיל את המהפכה.

אגב – מוזר איך אף אחד לא מדבר על קריסה מנטלית של ג'וקו כשהגיש במערכה החמישית במצב של 4-3 לפדרר ונשבר על ה- 0!!! אין יותר פיק ברכיים מזה!

רק מה? במבחן התוצאה הוא ניצח אז אף אחד לא זוכר אבל תכל'ס, זה יותר גרוע מלאבד נק' משחק להחזרה מדהימה מצד היריב.

IDO 11 בספטמבר 2011

דורפן, מה עניין ג'ורדן ופלה לספורט יחידני? כשהם מצמצו היה להם מחליפים. בטניס אתה לבד.

פדרר אלוף גדול, כספורטאי יחידני כנראה שני רק למוחמד עלי.
אני ראיתי איך הוא שינה את המשחק שלו פעם נוספת, ואם הוא אומר שהוא מרגיש קרוב אז אני מאמין לו.

דורפן 11 בספטמבר 2011

לטעמי הוא לא שחקן הטניס הגדול בהיסטוריה. ובוודאי ובוודאי אין כל סיבה לשים אותו מעל פלפס, בקלה או וודס בענפי ספורט אחרים – ואני מדבר רק על תקופתנו. הוא פשוט לא ווינר מספיק גדול כדי לזכות במעמד כזה.

Bery 11 בספטמבר 2011

ואם הוא היה פורש לאחר הסלאם ה- 16 שלו היית אומר אותו דבר?

אבי ש 11 בספטמבר 2011

אז מי כן? נדאל? שמרוב ווינריות הפסיד בסלאמים לפרר (פעמיים), יוז'ני (פעמיים), בלייק, מארי (פעמיים), טסונגה, יואיט, סודרלינג, מולר וגונזלס?

אסף רביץ 11 בספטמבר 2011

כשבחרתי את פדרר לספורטאי העשור שלי, הנימוק שלי היה ששליטה בטניס הרבה יותר מרשימה אותי משליטה בענפים שדורשים יכולת חד מימדית כמו אתלטיקה ושחיה. אני לא מבין בגולף, אבל נדמה לי שהייתי מצרף את זה לרשימה.

אריק 11 בספטמבר 2011

נובאק נתן לפדרר את המשחק על מגש כמו צ'וקר אמיתי. פד לא השכיל לקחת ונחנק בעצמו. היתה לי רק מחשבה אחת בסוף הסט החמישי: לראפא זה לא היה קורה. תכ'לס דיוק קצת טוב יותר בנקודת הזאת אבל בהפרש מזערי

יותם מ 11 בספטמבר 2011

רונן,

הזכרתי את זה אתמול באחת מהערותיי בפוסט של לוינטל. אני לגמרי מסכים איתך שההדרדרות המנטלית מקדימה את הפיזית. כי הוא בהחלט נראה בכושר, זז טוב על המגרש ויש לו את היכולות הגופניות. אני בדרך כלל נמנע מפרשנויות פיכולוגיסטיות כאלה ואחרות, אבל אם היו שואלים הייתי, אני רואה פתרון אחד: חופשה ארוכה, כזו שכוללת ויתור על שני אוסטרליה וצרפת, או משהו בסגנון. אתמול זה היה נראה כאילו הוא שבוי של גדולתו ומפחד מהצל שלו עצמו; ההישגים, הסטטיסטיקות וכו'. הרי הוא שיחק על אוטומט ואז-ככה לי לפחות זה נראה- התחילו לו המחשבות "רגע, אני הולך לנצח. מה יקרה אם אגיע לגמר? ומה יקרה אם אנצח שם?" זה כאילו הוא פחד מהניצחון. יש לו מלא שדים בתוך הראש ויריביו יודעים זאת. אם פעם הוא היה מפסיד ככה רק לנדאל, היום זה כבר מול נובאק, טסונגה, ברדיץ', מארי. ברור לי שגם אם הוא לא יצא לחופשה הוא ימשך להיות פקטור ולזכות בתואר מדי פעם, אבל לדעתי אם הוא רוצה להיות רלוונטי-הוא חייב לקחת הפסקה משמעותית. אחד המגיבים ענה לי שהפסקה משמותה פרישה, אבל לי נראה שלפי היכולות הפיזיות שהוא הציג ומציג לאחרונה ואם לוקחים בחשבון את העובדה שהוא בורר בקפידה טורנירים, יש לו לפחות עוד שנתיים-שלוש. לפני תשע וחצי שנים הוא נכנס לעשיריה הראשונה ומאז ינואר 2003 הוא בחמישייה. מבחינתי "להמציא את עצמו מחדש" יהיה לקחת הפסקה ארוכה. כל זאת כדי לעכב במקצת את הדעיכה הצפויה.
אני מסייג את דברי ומודה שרוג'ר הוא גדול ותמיד יהיה גדול וגם אתמול הוא היה גדול ואני קטונתי ואין לי כל יומרה להבין את צפונות ליבו או ראשו.

יותם מ 11 בספטמבר 2011

* התכוונתי ויתור על שני סלאמים: אוסטרליה וצרפת. ולא פעמיים על אוסטרליה ופעמיים על צרפת

גלעד בלום 11 בספטמבר 2011

חבר'ה זה ספורט ולפעמים השפיץ של הנעל קובע,שחקן שזכה ב-16 תארים והעפיל לעוד לא יודע כמה גמרים וחצאי גמרים רצופים אין לו שום בעיה בראש והתגובה שלו במסיבת העיתונאים מראה את זה.

בסך הכל זה עוד יום בקריירה של פדרר,אף אחד לא הבטיח לו שהוא ינצח כל הזמן וגם 5-3 ושני מאצ' פויטים זה לא ערובה לנצחון,הבן אדם שלט בסבב במשך שנים ועכשיו יש לו מתחרים צעירים ממנו,אחד מהם נמצא בתקופת שיא שבה הכל מתחבר לו,אפילו בימים שהוא אמור להפסיד דיוקוביץ מנצח.

אם גם בגיל 30 הוא ממשיך להגיע לשלבים המאוחרים בכל טורניר גדול ועדיין בתמונת הזכייה אז המצב שלו טוב,לא מעט פעמים שחקנים שהיו מס' 1 בעולם מידרדרים באופן דרסטי בדרוג כשהם מתבגרים(בורג,מקנרו,ווילאנדר,ווילאס,קורייר,היואיט,סמפראס),במקרה של פדרר מדובר באדם שבגיל 30 בסך הכל ירד למקום השלישי ועם קצת יותר מזל וריכוז היה יכול לנצח את השחקן שמציג את הטניס הכי טוב בעולם השנה.

הגדרה הרבה יותר קרובה למציאות עבור פדרר היא לאו דווקא "צ'וקר" אלא הטניסאי הכי טוב בכל הזמנים ויש גם קייס לטעון שהוא בין 3-4 הספורטאים הטובים בהיסטוריה.

ההסטוריה לא מודדת דברים לא ברורים כמו "יכולת מנטלית" אל מס' זכיות בטורנירים,מס' נצחונות,העפלות לגמרים ודרוג עולמי.

אם תקחו את הקריירה של פדרר אז תראו בוודאות שיש לו הרבה יותר נצחונות מכריעים מאשר הפסדים כמו אתמול,הוא פשוט הגיע לכל כך הרבה מעמדים מהסוג הזה והסטטיסטיקה שלו מתיישרת כי מה לעשות והוא קצת מעבר לשיאו ויש לו מתחרים ראויים,בגדול אפשר לומר שהוא הווינר הגדול בהסטוריה של הענף,מלשון לנצח בצורה המילולית שלה,אתמול הוא יצא לוזר אבל זה נקודתי,העובדה שהוא עדיין בתמונת הזכייה ושהוא "יגיע לאוסטרליה רעב" הופכת אותו לווינר,כמה פעמים ראינו את נאדאל,דיוקוביץ,מוריי,רודיק, ועוד רבים יושבים במסיבת עיתונאים אחרי הפסד לפדרר? אם פדרר לוזר אז כל אלה צריכים להתאבד.

איבן לנדל הגיע לשמונה גמרים רצופים בארה'ב והפסיד בחמישה,הוא לוזר?

מקנרו הוביל 2-0 במערכות מול לנדל ו-4-2 עם כדור קל לעלות ל- 5-2,זה היה בגמר של רולן גארוס,עד היום הוא מדבר על ההשתנקות הזאת,הוא לוזר?

היציבות של פדרר לאורך שנים היא דבר בלתי נתפס כמעט,לבוא ולומר שהוא השיג את ההישגים הללו בגלל שהוא כל כך הרבה יותר טוב מכולם ולא בגלל שהוא חזק בראש זה קצת פרדוקס.

אי אפשר להיות כל כך טוב לאורך תקופה כה ארוכה בלי להיות חזק בראש,תכניסו א זה טוב טוב לראש שלכם :)

ראול 11 בספטמבר 2011

כל מילה בסלע

ארז ענבל 12 בספטמבר 2011

לא יכולתי לרשום זאת טוב יותר. מבחינתי הוא בוודאי הטניסאי הגדול בהסטוריה ובין 3 הספורטאים הגדולים בכל הזמנים

גיל 11 בספטמבר 2011

דורפן, אתה לא טענת שברמות הגבוהות הללו זה מגוחך לדבר על עניינים מנטליים? דווקא אתמול אני פחות חושב שהקטע המנטלי הוא זה שהרג אותו. סנטימטר אחד לצד השני וכולנו היינו אומר כמה הוא ווינר לחזור אחרי שמיטת שתי מערכות.

דורפן 11 בספטמבר 2011

גיל – אתה מעוות. אמרתי שזה מוגזם לייחס חולשה פסיכולוגית למי שהוא שלישי או רביעי. וכל שציינתי כאן שהוא שההחלשות הפסיכולוגית באה לפני הפיזית בעוד אצל הרבה ספורטאים אנחנו רואים את ההיפך.

גיל 11 בספטמבר 2011

לא עיוותי פשוט לא זכרתי בדיוק. האמת היא שאני לא בטוח שלא הייתה גם חולשה פיזית אתמול. מבחוץ הכל נראה אותו הדבר אבל יכול להיות שהוא פשוט התעייף. על המערכה הרביעית למשל נראה שהוא מוותר במכוון כדי לחסוך אנרגיות לחמישית.

דורפן 11 בספטמבר 2011

דווקא מהלך כזה הוא כן מהלך שאני מכנה "חושי קרב". גם ההתעקשות שלו לזכות במשחקון שייתן לו להגיש ראשון בחמישית הייתה נכונה. אני פשוט חושב ששלושת ההדחות האחרונות שלו במצטבר – מ-2-5 על נדאל בסט ראשון בפאריס (הוא היה כנראה מפסיד ממילא) ופעמיים לשמוט יתרון 0-2 – זה אומר שיש אצלו איזשהי החלשות שמקדימה קצת את ההחלשות ביכולת – שהייתה נפלאה בטורניר הזה.

אסף רביץ 11 בספטמבר 2011

זאת תהיה תגובה ארוכה שתתייחס גם לפוסט הזה וגם לכמה מהתגובות לגבי פדרר ביום האחרון:

1. מה שאני מסכים איתו זה שפדרר הוא לא תופעת טבע מנטאלית מהסוג של ג'ורדן ועלי. הייתי טוען שנדאל כן, אבל מה שנולה עושה לו השנה משנה את התמונה שלו. נראה גם מה יקרה מחר.

2. מה שאני לא מסכים זה מה שמשתמע מזה- שהוא לא גדול כמוהם, ושהאופן בו הוא דועך אמור להקטין מההערכה הכללית כלפיו. אני לא מסכים כי טניס זה ספורט שמייצר שילוב של אתגר פיזי ומנטאלי שאין באף ספורט אחר. זה לא מקרה שנדיר למצוא שחקנים שנשארים גדולים גם בגיל 30, יש זכיות חד פעמיות אבל לא יותר מזה.

3. ממה שאני ראיתי, כששחקני טניס דועכים זה קורה בצורה די דומה לפדרר- זה לא שרואים נפילה משמעותית ביכולות הפיזיות, כי בסך הכל מדובר בגילאי 28-29 בדרך כלל, אלא ביכולת לשמור על יציבות. זה, לטעמי, השילוב של הפיזי והמנטלי. היכולת שהכל יהיה מחובר ולא בעשירית שנייה פחות מהיר או בסנטימטר פחות מדויק. כשהגוף מתחיל להשפיע, התוצאה היא ששחקנים מצליחים להישאר במצב האידיאלי לחלקים פחות גדולים של המשחק ויש להם הרבה יותר עליות וירידות תוך כדי. פדרר בשיאו היה פותח משחק נהדר או מגיע לשיא בסוף מערכה ראשונה- תחילת שנייה, נרגע קצת ואז חוזר לעצמו, במקרה הצורך, בסוף השלישית והרביעית. הייתה תחושה שהוא בשליטה מוחלטת על הגוף שלו. כיום, הוא מתחיל חזק, ברור שתבוא ירידה במשחקים קשים ולא ברור אם ומתי הוא יחזור לעצמו. זה כבר לא בשילטה שלו.

4. לגבי הלהמציא את עצמו מחדש- הדוגמאות הגדולות של שחקנים שהמציאו את עצמם מחדש כוללות הפסקה באמצע. אי אפשר להמציא את עצמך מחדש תוך כדי שאתה נשאר אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם, לא נפצע אף פעם ולא משתעמם מספיק כדי לפתוח בקריירת בייסבול בשיא הקריירה שלך. השליטה של פדרר בעולם הטניס הייתה לא פחות גדולה מזו של ג'ורדן, וביחס לאורך הקריירה בענף גם לא פחות ארוכה. ג'ורדן, עם ההפסקה באמצע והפרישה בשיא, השאיר לעצמו הילה של בלתי מנוצח. יכול להיות שאם פדרר היה לוקח שנתיים הפסקה בתחילת 2009 הוא היה חוזר טוב יותר ולוקח עוד כמה תארים, אבל אז הוא היה מפספס את שיאי ההתמדה המדהימים שלו שאותי, לפחות, לא פחות מרשימים.

5. עוד משהו שאני מסכים- בשנות השיא לא היו לו יריבים מהקליבר של נדאל ונולה בשיאם. אבל כמה כאלה כבר היו בהיסטוריה? רק בתקופה של סוף ה-70 ותחילת ה-80 ניתן לציין שלושה תותחים כבדים ביחד. לסמפראס ואגאסי היו אחד את השני, אבל עם הרבה הפסקות וכמעט בלי מתחרים חוץ מהם רוב הזמן.

לפדרר כן היה בשיאו את שחקן החימר הטוב בהיסטוריה שלבד מנע ממנו שלוש שנים רצופות של גרנד סלאם מלא, אז מותר לו כן להתלונן קצת על התחרות בתקופתו. בנוסף לכך, נדאל ונולה בשיאם נמצאים כרגע ומונעים ממנו לזכות בעוד תארים בתקופה בה הוא עדיין השחקן השלישי בעולם. כשאגאסי זכה באוסטרליה בגיל 32, היריבים שלו היו שוטלר, ווין פריירה וגרוז'אן. בגיל 30 אלה היו ארנו קלמונט, ראפטר ודומיניק הרבאטי. ראפטר הוא היחיד שמדגדג את רפא ונולה, אבל גם הוא רחוק מהם. מישהו מדמיין את פדרר הנוכחי לא לוקח טורניר כשאלה היריבים?

6. מה היה קורה אם פדרר, רפא ונולה היו מגיעים לשיא ביחד ומשחקים ככה חמש שנים? אין דרך לדעת, אפילו על זכיות של רפא ברולאן גארוס קשה לחתום בגלל האופן בו דיוקוביץ' מתמודד איתו. אישית, אני מאמין שפדרר כן היה לוקח את רוב הטורנירים שלא על חימר, כי בשיאו היה בו משהו שנראה לי יותר דומיננטי ופחות עציר משני האחרים.

7. ההיסטוריה, כנראה, תזכור את פדרר כגדול ביותר. דווקא כי היא זוכרת לא רק תארים (ראו ג'ורדן-ראסל, מראדונה) אלא גם את המשהו מעבר. פדרר בשיאו היה תופעה אסתטית-תרבותית שיש רק מעט כמוה בספורט, תופעה מהסוג של מסי ובולט כיום (שגם הם לא בעלי מנטליות מברזל), תופעה שגורמת לסופר גדול כמו דיוויד פוסטר וואלאס להתפייט עליו בכתבה מ-2006 שהאתר של ביל סימונס עשה לנו שירות ענק ופרסם שוב השבוע. קשה לי לדמיין איש תרבות חשוב כותב ככה על נדאל, בטח לא על דיוקוביץ'. שום דבר שהוא עשה ויעשה בהמשך לא ייקח לו את זה.
הכתבה:
http://www.grantland.com/story/_/id/6940897/federer-religious-experience

דורפן 11 בספטמבר 2011

אסף – דברים מעניינים. מלבד סעיף 4 שלא תקף לאלכס פרגוסון…

ואיפה שאני מסכים הוא שבלי קשר לכלום התקופה עכשיו בצמרת היא חזקה קיצונית – אני מעדיף אותה על קורייר-סמפרס-אדברג אולי מקנרו-בורג-קונורס הייתה דומה לה.

עומרי 11 בספטמבר 2011

הבעת בצורה מדויקת את מה שרץ לי בראש מסיום המשחק אתמול.

דורפן 11 בספטמבר 2011

אגב, אסף, גיל. בהקשר למה שכתבתם. המערכה החמישית של נדאל ב-2008 היא כנראה אחד ההישגים המנטליים הנדירים ביותר. כי נדאל נמצא בנקודה שחזרו נגדו מ0-2. היה לו חוסר מזל עם הפסקות הגשם. ובאותה נקודה בקריירה אין לו שום סלאם אחר מלבד חימר. זה הרגע להתפרק וללכת הביתה. הוא סיפר אחרי המשחק מה אמר לו טוני בהפסקת הגשם: "אנחנו יותר רחוקים מאשר קודם, אבל יותר קרובים משאי פעם נהיה"

גיל 11 בספטמבר 2011

הבעייה עם פדרר, כמו עם גדולים אחרים (למשל טייגר) שאנחנו משתמשים בים תירוצים בשמם למה ככה ולמה אחרת. לגדולים ביותר לא צריכים להיות שום תירוצים, הם צריכים להצליח. אז נכון שיש ירידה ביכולת אבל נראה שההפסדים הם קצת יותר מרק ירידה הדרגתית ביכולת אלא באמת קשורים לאלמנטים מנטליים כלשהם.

Bery 11 בספטמבר 2011

גלעד – כמה כיף שאחד מהזווית שלך אומר דברים כאלה, בכל זאת "אין חכם כבעל ניסיון".

לפעמים אנחנו יותר מידי נשאבים בקונספטים של "מה היה אילו…" שאנחנו שוכחים שיש פה חתיכת טניסאי…

תודה!

דורפן 11 בספטמבר 2011

אסף – שליטה כמו שהייתה לטייגר בגולף היא יותר קשה מכל דבר. כי בגולף אין לך שום יתרון מוחלט. אין סרב שלא עונים עליו. אין צעד ראשון קטלני. כל חבטה שטייגר נותן כל שחקן אחר לפעמים נותן. לא רק זה – פדרר בטורניר גרנד סלאם חשוף רק ליום מוצלח של שבעה יריבים. בגולף יום טוב של כל אחד מ-90 היריבים ואתה עלול להפסיד למרות ששיחקת טוב.

זו אגב הסיבה ששליטה כזו לא נמוגה לאט. היא פשוט נעלמת. כי ההבדלים כל כך קטנים שאם אתה יורד "רק" לרמה של פיל מיקלסן ממוצע אתה לוקח מייג'ור בשלוש שנים וזהו

Bery 11 בספטמבר 2011

אם כי בגולף הצד של הכושר הגופני משחק תפקיד הרבה פחות חשוב.
אם ג'וקו היה בכושר שלו כיום בשנים קודמות לך תדע מה הוא היה משיג…כמה פרישות היו לו בגלל תשישות?

דורפן 11 בספטמבר 2011

BERY- זו שאלה מצויינת מה היה קורה אם היה פורש אחרי הסלאם ה-16. אין לי תשובה כי קריירה היא רק הקריירה כפי ששוחקה. כשכתבתי לא מזמן משהו שאני מאד מאמין בו – שמוניקה סלש הייתה הגדולה אי פעם – זה על פי סיטואציה ספציפית. היא הייתה מדהימה עד גיל 20 ואדם שפוי לא שופט את גדולתה על מה שהשיגה אחרי שנדקרה במגרש.

היא הגיעה לדקירה עם 32 גמרים ב-33 טורנירים – יציבות שבין הנשים לא ראיתי. עם שמונה סלאמים לפני גיל 20. עם שינוי דרמטי בעוצמות. אבל זהו: יש לנו לנו רק את מה שעומד בפנינו.

פדרר החליט להמשיך לשחק ועל זה הוא גם נשפט. אגב, אם היה ממשיך עד גיל 40 כטניסאי סבב הייתי מאד מעריך אותו על זה, אני לא חושב שמישהו חייב לפרוש. באופן אירוני, אז לא שופטים אותך לחומרה כל כך. כפי שאדם שפוי לא לוקח בחשבון את שנות וושינגטון של ג'ורדן. שגם בהן אגב היה הרבה יותר טוב מהיכולת הפיזית שלו.

Bery 11 בספטמבר 2011

מקובל…ועדיין נראה שאנחנו שופטים את פדרר לפי הסטנדרטים של 2004-2006 ולא של 2011.
ולפי טעמי, לפי הסטנדרטים של 2011 הוא מדהים עוד יותר כי הוא נלחם נגד הגיל, היריבים שהגיעו לשיא (פעם רק נדאל) ונגד הביקורות השונות על ימין ועל שמאל.

גיל 11 בספטמבר 2011

אבל כן יש משהו נגד פדרר. הוא משחק בצורה מעולה נגד כל יריב אחר שאינו נדאל או ג'וקוביץ', ונגד שניהם הוא גם משחק מעולה לפרקים אבל איכשהוא קורס בנקודות חשובות במשחק. כך שבאופן כללי (אני לא מדבר על המשחק אתמול) נראה שהבעיות שלו הן לא כושר גופני או יכולת שנחלשה.

Drazick 11 בספטמבר 2011

שמשווים לגדול מכולם צריך לנרמל לסרגל מסויים.
והסרגל הוא בדרך כלל הייחוס לסביבה.
כי בממוצע אנחנו מניחים שהסביבה די דומה בין שנים.

פדרר הוא לא הטוב ביותר בחלק מהשנים בו הוא אמור לזהור.
אנחנו מדברים על השנתיים האחרונות.

גם כשחקן הוא לא אחד שהתבסס על פיזיות, אז לבטח לא הגיל אמור להיות הבעיה.

גלעד הביא זווית של שחקן ויש לכך משמעות.
אבל אתמול שחקן עם הבנה לא פחותה משל גלעד בטניס, מאטס, אמר בבירור, פדרר משחק טוב מאי פעם ועדיין זה לא מספיק.
כלומר בשיאו היו 2 טובים ממנו. עכשיו תנרמלו הכל…

זה כמו להכתיר את פיפן לטוב מכולם, כי הישגית, הוא לא שונה מג'ורדן.
אבל ברור לכולנו שאפילו בזמנו הוא לא היה הכי טוב ולכן הוא אפילו לא נחשב לטוב מבירד לצורך העניין. כי מי שמנרמל אותך זו הסביבה שלך.

Bery 11 בספטמבר 2011

להגיד שפדרר משחק עכשיו יותר טוב מאי פעם זו פשוט יהירות…פדרר של 2006 היה מטטא אתמול את נולה 3-0 מבלי להסתכל לאחור במערכה השלישית…עיין ערך גמר US 2007 נגד אותו ג'וקו בדיוק.

עכשיו תגיד שאי אפשר להשוות את גו'קו של 2007 לג'וקו של 2011? צודק…בדיוק הפוך כלפי פדרר. אי אפשר להגיד שב- 2011 הואר משחק יותר טוב מ- 2007 כי זה פשוט לא נכון.

אגב, יש קטע מאוד מעניין בגמר של 2007: ג'וקו הוביל 40-15 על הסרב של פדרר במערכה השלישית כאשר יש לו זיכוי טוב לחזור למשחק כשהוא בפיגור 2-0 במערכות. קצת דומה למה שהיה אתמול…
ואז, פדרר מכה 4 אייסים ברצף ושולח אותו לספסל מבואס.
זה פדרר של 2007…פדרר של 2011 לא יכה 4 אייסים רצוף גם אם תגיד לו שזה מביא לו את הניצחון.

אתמול אייס אחד הציל לו נקודת שבירה במצב של 5-3 לטובתו במערכה החמישית והוא עדיין לא ידע לנצל את המומנטום ולנצח אלא נשבר והסוף ידוע.

Drazick 11 בספטמבר 2011

לא יודע, כשבא לך, אז אילן גבוה כמו שחקן עבר (גלעד) אומר דברי טעם.
אבל אם שחקן אחר, מבין גם כן איזה דבר או שניים בטניס אומר, זו יהירות?

קרא היום את כל הפרשנויות בטניס בתקשורת העולמית, כמו גם פדרר עצמו, יאמרו לך שהוא בפורמה מעולה.
אין שום בעיה פיזית או טכנית במשחק שלו והבקהאנד שלו אתמול היה טוב מאי פעם.

עדיין, זה פשוט לא מספיק וצריך לקבל את זה.
הוא פשוט לא השחקן הטוב ביותר של דורו (אולי של רבע דור אחריו).
ויש לכך משמעות עמוקה.

Bery 11 בספטמבר 2011

וילאנדר אומר הרבה דברים בטורנירים שהוא מלווה…גם לפני חצי הגמר באוסטרליה השנה הוא אמר שפדרר ינצח וגו'קו ניצח 3-0, אז מה?

עובדתית, פדרר לא יותר טוב היום מאי פעם, איך שלא תסובב את זה חבוב. צריך להיות קצת לא שפוי כדי לומר את זה.

וכן, מה המשמעות? שזה מעצים עוד יותר את נדאל וג'וקוביץ?
זה כבר הופך לשאלת הביצה והתרנגולת, אתה לא חושב?

Cabrio 11 בספטמבר 2011

מחזק את Bery. דראזיק, ממליץ לך ולאחרים לראות ביוטיוב גמרים או חצאי גמר של פדרר בין השנים 2003-2007. לראות את הקליפים הללו מבהיר לי עד כמה פדרר גדול, כי כמה שהיום הוא מדהים – אז הוא היה בערך פי 2.5 יותר טוב. מהיר כשד, עוצמתי, חד מאוד מאוד, מרהיב. להגיד שהיום הוא יותר טוב זה פשוט מוזר..

TD 11 בספטמבר 2011

עם כל הכבוד למר ווילנדר, הוא זכה בסלאם האחרון שלו בגיל 24 ולא עשה יותר כלום אחרי זה. אני מעריך את הפרשנות שלו אבל הוא לא יודע הכל, למשל איך לנצח אחרי גיל 24. ואם הוא אומר שפדרר משחק טוב מאי פעם, הזכרון שלו לא משהו…

ארז ענבל 12 בספטמבר 2011

שנים שאני מקשיב למאטס וילנדר והמסקנה הברורה ביותר שהגעתי אליה לגביו היא שאייל ברקוביץ' משנה את הדיעה שלו פחות פעמים ממנו, וזה חתיכת הישג כי ברקוביץ' יכול להגיד על שחקן שהוא מעולה וגרוע בהפרש של כמה דקות. הפסקתי להתייחס לוילנדר ברצינות כבר לפני כמה שנים ואני ממליץ בחום לכולם לנהוג כמוני

שלו 11 בספטמבר 2011

טוב ברור שאני לא אכתוב על טניס.
ראשית כי אני לא מבין בזה כלום, שנית כי אני לא רואה.

הבעיה הכי קטנה של לואיס אנריקה היא טוטי.
ברומא הפתיל קצר, כשאתה מקצה את אליל ההמונים, הפתיל מתקצר עוד יותר.
כשהוא בין היחידים שיכול לעשות או עושה משהו, כבר לא נשאר מרווח נשימה.
שבוע הבא יש אינטר, בחוץ.
כדי להתחיל את העונה בשני הפסדים לא צריך את אנריקה, מספיק ראניירי.
מה יש לטוטי אנחנו יודעים, אבל לואיס הנריקה עוד לא גילה מה יש בו עצמו.
עוד עונה נגמרת לפני שהיא מתחילה.

ריקי רומא 11 בספטמבר 2011

אני נותן לאנריקה עוד שבוכיים לפני שיתפוטר

שלו 12 בספטמבר 2011

אם לא לוקחים אליפות לפחות שיהיה שמח.

איברה 11 בספטמבר 2011

ולי הקטן, פדרר נראה דווקא כמו בורשטיין. חיצונית נראה שהוא יכול לעשות הכול כמו פעם אבל האכזבה שולחת אותונ לחפש את ההסברים בראש שלו.
כמובן שאין מה להשוות בין העליונות של פדרר ליכולת של בורשטיין, אלא כתופעה פסיכו-ספורטיבית.

Mr. Kate 11 בספטמבר 2011

הקריסה של פדרר לא הייתה בנקודת המשחק, היא התרחשה עוד הרבה קודם. אחרי שעלה ליתרון 2-0 הוא היה חייב לגמור את זה מהר וחזק, וגם אחרי נשבר בסט השלישי אסור היה לו לוותר כל כך בקלות על הרביעי בשביל נולה. פדרר היה צריך לגמור את זה הרבה יותר מוקדם, זו רק אשמתו שהוא הוריד הוליך ונפגע מזה בסופו של דבר.
תראו את ההבדל בינו לבין נדאל-בסט הרביעי, אחרי הנצחון של מארי בשלישי, נדאל כבר היה עם הגב לקיר והצליח להציל את עצמו שוב ושוב מנקודות שבירה ובסוף לנצח ולא להגרר למערכה חמישית גורלית. גם סרינה , במשחק מול ווזניאקי במצב 5-4 לטובתה במערכה השנייה, אחרי 2 games רצופים של וזניאקי, התעלתה ושברה את הדנית החמודה(אחרי שני משחקונים בהם לא לקחה נקודה מההגשות של ווזניאקי). זה ההבדל בין פדרר לנדאל (וסרינה)-הם פשוט לא מגיעים לנקודות שבהם חוט הסערה מציל או מחריב עולמות, כי הם מביסים קודם את היריב.

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

מזעזע לומר את זה אבל הפורהנד של פדרר לא מספיק יציב לנצח את נדאל ודג'וקוביץ.

הוא לא מספיק גם כנשק עליון כמו שיש את זה לשניהם.

זה הפורהנד הכי טוב בהיסטוריה והשני הכי טוב… ( נדאל ודיוקו)

TD 11 בספטמבר 2011

לדעתי היכולת המנטלית בתקופה האחרונה מושפעת ישירות מהפיזית. הפורהנד הקטלני שלו כבר לא כזה, בעיקר מבחינת עוצמה. הבקהנד כבר מזמן לא מה שהיה. הוא איטי יותר ורואים זאת ביכולת ההגנה שלו ובראנינג-פורהנד. וכמובן שהוא לא מצליח לשמור על אינטנסיביות לאורך משחק ארוך. זה ברור שהחוסן המנטלי שלו ייפגע כיוון שאין לו את אותן יכולות. המצב קשה יותר מול הסופר-אתלטים החדשים שרק עכשיו (פרט לנדאל) מצליחים לגבור עליו. אפשר להוסיף לזה גם שחיקה כי זה ברור למשל שהוא לא מגיע מלא מוטיבציה לטורנירים הקטנים יותר (למרות שהוא אומר אחרת).
עם כל זה, הוא עדיין בטופ של הספורט ואני גם מאמין שהוא באמת מנסה ברצינות בסלאמים. מול טסונגה ודג'וקוביץ הוא עזב את הטניס ההתקפי שלו והתמקד בניהול טקטי של המשחק. מול טסונגה זה עבד, מול דגו'קוביץ רק 2 מערכות.

נ.ב.: דורפן, אתה מתאמץ (שוב ושוב) להמעיט בגדולתו של פדרר מול ענקי ספורט אחרים. חסרה לי השוואה (המתבקשת) למשל לסמפראס. זה שנחשב לשחקן קלאץ' הגדול מכולם, הפסיד פעמיים בגמר של ה-USOPEN אחרי גיל 30 (לסאפין והיואיט, שרבים ממעיטים ביכולתם) וכמעט לא היה פקטור בסבב בשנים האלה. (הוא זכה רק כשהיה מולו בן גילו, אגאסי, בטורניר האחרון בו שיחק.)

Bery 11 בספטמבר 2011

נקודה טובה…שווה מחשבה.

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

פדרר שני רק לג'ורדן לדעתי.
וודס או לא וודס, טניס הוא משחק הרבה יותר אינטנסיבי וחזק ומכיל בתוכו את כל המרכיבים, במקסימום יכולת:
מהירות
כוח
דיוק
גמישות
כושר גופני
חוסן מנטלי
עוצמה
כושר התמדה
ריכוז
זריזות

אין עוד משהו שדומה לזה.
למרות שמצאו נוגדני פדרר לקראת סוף הקריירה הוא עדיין הרבה מעל כל שאר טניסאי העל.

הוא לקח את המשחק כמה צעדים קדימה והכריח את השאר לקפוץ באבולוציה שלהם כשחקנים יותר מהר ממה שתכננו אם בכלל.

אפילו מארי משחק ממש מצוין אבל עם שלישייה כזו אין לו שום סיכוי לזכות בסלאם לדעתי, ובאמת שהוא משתפר משנה לשנה.

Bery 11 בספטמבר 2011

צודק לגמרי…לא הייתה לו אף פעם שנה כזו יציבה.
הוא הגיע השנה לחצי הגמר בכל הסלאמים שלו ובאוסטרליה הוא כבר שנה שנייה ברציפות בגמר.

אתמול נגד נדאל הוא חבט בכדור ממש טוב ובעוצמות ממש חזקות.
אם זה לא נדאל אתמול הוא היה לוקח אבל זה המזל שלו…תמיד נדאל בצד השני.
הוא יצטרך למצוא פתרון שכמו שג'וקו מצא…ובתור התחלה קצת פחות לכעוס על עצמו אחרי כל טעות, זה כבר גובל בפסיכיות!

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

כבר כתבתי פעם אחת.

אם פדרר רוצה לזכות בעוד סלאם אחד הוא צריך פשוט לזנוח הכל ולהתרכז רק בגרנד סלאם.
את אף אחד לא מעניין כרגע טורנירי מאסטרס, בטח לא בשבילו, ובטח לא במצבו.
גם רפא משחק מעין משחק כזה שהוא מרוכז יותר בגרנד סלאם, מרשה לעצמו להיות פצוע בטורנירים אחרים אבל מגיע כמו אריה לסלאמים.

אולי הוא קצת פוחד לפגוע לעצמו בתדמית אבל הכל יישכח לו אם באמת יזכה.
אני במקומות מתאמן מפה ועד הודעה חדשה לקראת שנה הבאה ומכין את עצמי ל 4 טורנירים בלבד.
כמובן שעל הדרך פה ושם איזה מאסטרס לשמור על כושר תחרותי לא יזיק.

אבל בראש לחשוב אוסטרליה בכל הכוח, ולאחר מכן פאריז, ולאחר מכן וימבלדון ולאחר מכן ארה"ב.
וזהו!

אם יצא הנס וזכה באחד מהם פשוט לפרוש באותו רגע.
אחרת אני ברוגז..

דניאל אחר 12 בספטמבר 2011

זה לא קשור למזל… מול פדרר או דיוקוביץ' בטח שאין לו סיכוי. מבין 3 הבכירים נדאל הוא המץ'-אפ הכי טוב לו על מגרש קשה.
הוא פשוט לא מספיק טוב כדי להתחרות באף אחד משלושתם. בתקופה אחרת אולי היה זוכה בגרנד-סלאם.

גיל 11 בספטמבר 2011

פדרר לא שני רק לג'ורדן, קודם כל שיתגבר על אחרים במקצוע שלו כדי שיוכלו להשוות אותו לגדולים ביותר אי פעם. אני מסכים שהיום קל לרדת עליו ושוכחים לו את השנים החזקות שלו, אבל עובדה שיש ויכוחים אם הוא הטניסאי הכי טוב אי פעם. על ג'ורדן אין ממש ויכוח ואפילו על וודס לא למרות שהוא עוד לא שבר את השיא של ניקלאוס.

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

מה ז"א שיתגבר על אחרים במקצוע שלו?!

איזה מן דבר זה להגיד על מי שזכה ב 16 גרנד סלאם?!

הוא ניצח את נאדאל ודיוקו ואחרים.

זה שהוא לא פרש אחרי התואר ה 16 כמו שאחרים היו עושים זה משהו אחר.

הוא חיפש בכוח להמשיך ובגיל 30! 30! באינטנסיביות שלו ובמשחק כמו טניס זה כמו 38 לכדורסלן.

התגובה הזו פשוט מזעזעת!!

וודס שמודס, עכשיו יבואו על המתחסדים ויצעקו שגולף זה ספורט.
גולף לא עניין אף אחד לפני וודס ולא יעניין אף אחד אחריו.

אם אתה יכול לשחק משהו בגיל 50 בצורה תחרותית אז זאת לא ממש תחרות.

בטח לא ברמה של כדורגל- כדורסל- טניס.

עכשיו יגידו לי חסידי אומות העולם שגולף דורש בלה בלה בלה.

כל דבר שצריך לעשות אותו במיומנות דורש בלה בלה בלה.

טניס זה האמא והאבא של הספורט היחידני. וגם הסבתא והדודה.

ארז ענבל 12 בספטמבר 2011

לא יודע על מה אתה מדבר. אני מכיר לפחות 5 אנשים שחושבים שקובי בראיינט גדול מג'ורדן ואני איתם לגמרי בעניין הזה

גיל 12 בספטמבר 2011

תקרא את הפוסט של מנחם לס בנושא, זה נושא שדיברנו עליו לא מעט כאן.

ארז ענבל 12 בספטמבר 2011

קראתי ולא השתכנעתי

נתי 11 בספטמבר 2011

קטונתי מלהוסיף על מה שאסף רביץ וגלעד בלום אמרו.
אז רק כתוספת למה שהם אמרו:
רונן, אני חושב שאתה צריך לבחון לעומק יותר את הכלים למדידת "גדול גדול" בסגנון ג'ורדן, פלה ועלי.
בא נשים את דברים על השולחן, המבחן הוא בעצם האם יש כאן ווינריות ברמת ג'ורדניזם.
אם נעזוב רגע בצד את עלי (גם כי אגרוף זה לא בשבילי, וגם כי בכל זאת נדמה לי שהוא שונה מרו ענפי הספורט בחד פעמיות והאינטסיביות של המפגשים), אז אתה אומר בעצם שבפועל כדי להיות מוגדר בסקאלה של הגדולים באמת צריך לעמוד באמות מידה ג'ורדניות. אבל זה כמובן מופרך לצפות משחקני יחידים לעמוד באמות מידה של שחקן קבוצתי.
זה בלתי אפשרי בעליל.
לכן גם טייגר וודס לא ג'ורדן, לא פדרר, או כל דוגמא אחרת (לא חושב שרוקט רוני בכלל נכנס לכאן).
אבל ברור שזה לא הוגן ונקודת הייחוס צריכה להיות פנים ענפית. ברור שלא כל מי שהוא הכי גדול (ואני לא טוען שפדרר כזה או לא) בענף שלו הופך לג'ורדן, אבל אמת המידה היא אחרת.
אי אפשר ולא ניתן לצפות משחקן יחידים לנצח כל התמודדות.
צריך לבחון מה הוא עושה לענף, אמת יציבות, הרמה הנדרשת כדי לנצח אותו ועוד ועוד. טור של נצחונות בלבד הוא קריטריון לא רלוונטי.
לכן גם זה לא נכון ליצור ענף חדש של "חימר ב-5 מערכות" כדי להוכיח את גדולתו של נדאל…
אם נביא שנולה נותן ככל הנראה עונה היסטורית אין בכך למשל לתת פרורציה אחרת להפסד? אני אנסח זאת כך: אם נניח שמחר נולה לוקח את נדאל ביתר קלות, עדיין נדאל עדיף משום שהוא לא הגיע לנקודת משחק מול נולה? זה אבסורד.
אם רוצים להגדיר וונריות כמדד כמעט בלבעדי לגדולת שחקן (ברור שזה הכרחי השאלה עד כמה) היא חייבת להיות מוגדרת בצורה שונה לענפי יחידים.

דורפן 11 בספטמבר 2011

נתי -אי אפשר להיות הגדול מכולם בענף שלך כשמול שני היריבים הישירים שלך מצבך לא טוב. רוד לייבר למשל שלט מול כל יריב.

נדאל הוא גדול לא בגלל החימר. הוא ניצח את פדרר בגמרים של סלאם על כל המגרשים. פדרר אותו רק באחד (וזה רק חלק מהיתרון הכללי).

נתי 11 בספטמבר 2011

רונן,
כאן זה כבר ממש שכתוב: מצבו של פדרר לא טוב מול נולה? רולאן גארוס השנה נניח מקזז את היו.אס השנה. נשארנו עם הסטטיסטיקה של שנים שעברות. אתה באמת חושב ששם יש לפדרר בעיה -בנקודת הזמן הנוכחית- מול נולה? או אולי צריך למחוק את השנים שעברו כי אז נולה אכל גלוטן? נו באמת.
אתה יודע טוב ממני שאת השליטה של לייבר מול כל יריב לא ניתן להשוות לטניס המודרני (אני לא אשים לינק לפוסט הסקירה של את הענף…).
וזהו. אין לך עוד שליטה מוחלטת של מישהו מול היריבים שלו. לא בורג מקנרו וקונורס, לא סמפראס ולא אף אחד אחר, פשוט כי זה לא אפשרי בענף היחידים. וזה כולל את סרינה, שרק תישאר בריאה (אני לא מצליח להבין למה לא אוהבים אותה בניו יורק ברמה שמגיע לה, ואשמח להתייחסות).
ואני בהחלט לא טוען שפדרר הוא הגדול מכולם, ואולי אי אפשר להגדיר בענפים כאלה את הטוב מכולם. אני טוען שאתה בוחן את (אי) גדולתו בקריטריון לא נכון.
אם אני זוכר נכון אז ביחס לשיאים הגדרת פעם שצריך להסתכל בשיאים הבאים אחרי, למשל. או בעוצמת שיפור השיא נכון לאותו זמן. אלה קריטריונים.

נתי 11 בספטמבר 2011

ואולי לא רק ביחידים:
גם בענף קבוצתי, שחקני קלאץ' דווקא קיימים בנמצא. הדברים המופלאים של ג'ורדן זה לאו דווקא כמות סלי הניצחון, אלא הנתונים הכלליים של השתלטות על משחקים: גידול הממוצע נק' למשחק בפלייאוף למשל.
בניגוד לשחקנים אחרים שבמשחקים גדולים יתנו עבודה במקרה הטוב אך לא ישתלטו על המשחק. קורט וורנר בקדינלס לא ניצח אבל ברור שהפגין אופי ווינרי.
רוצה לומר, שכל עוד יש מפגן טניס ראוי מצידו של פדרר, והמשחק מוכרע על השפיץ של הנעל כנגד שחקן שנותן עונה היסטורית, זה יהיה לא הוגן לשים את כל הביצים על אותו שפיץ.
אני מרגיש שיצא קצת מסורבל, אז אנסח את זה באנגלית: גם אתה מצפה מהסר לא לזכות באליפות כל עונה, אבל כן להתמודד כל עונה על כל התארים….

גיל 11 בספטמבר 2011

אבל הבעייה שהוא כבר לא זוכה בתארים. אם היה מנצח מדי פעם את נדאל וזוכה בגראנד סלאם אחד השנה אז הדיבורים עליו היו אחרים לגמרי. כרגע זה נראה לא כוחות.

נתי 11 בספטמבר 2011

אבל העובדה היא שעד היום שום שחקן לא נדרש לקחת סלאם כל שנה כדי להוכיח גדולה. זה פשוט סטנדרט ל פדרר…
אמנם נדאל עומד בזה מאז שהתחיל לקחת, האם יעמוד בכך בגיל 30? ואם לא זה יגרע בעיניך מגדולתו?
בורג פרש מוקדם. כל האחרים הראו סימני החלשות ברורים בגילאים האלה, ולא לקחו כל שנה תואר.
שינוי ענף, שיחת היום, לאלה אני מסכים (רק הבעיה שאינם מדידים ולכן אינם ברורים דיים). זה סיפור אחר.
לצורך העניין, אם וודס לא ייקח יותר תואר על כל המשתמע מכך (ניקולאוס וכו')-אז הוא לשינה את הענף. הוא לא יצר משהו אחר?

גיל 11 בספטמבר 2011

למה לא? אני חושב ששחקנים כן חייבים לקחת סלאמים כדי להוכיח שהם עדיין רלוונטיים. זה לה הקריטריון היחיד אבל זו נקודה לרעתו. לגבי אחרים, לא אומר שהם גדולים ממנו ורק בסוף הקריירות שלהם אפשר יהיה להשוות.

וודס שינה לגמרי את הענף. גולף הפך לספורט פופולארי מאי פעם והפרסים הכפילו פי כמה מאז שהוא נכנס.

דניאל אחר 12 בספטמבר 2011

גיל: יפה, אז בוא נחכה שפדרר יפרוש לפני שמספידים אותו. יש לך ספק שהוא יכול לקחת סלאם בשנה הבאה?

גיל 12 בספטמבר 2011

אני לא רואה שהוא יכול לזכות ביותר סלאמים אבל הלוואי שאתבדה.

גיל 11 בספטמבר 2011

מה שמשותף לשחקנים כמו ג'ורדן, גרצקי, פלה, עלי וודס הוא שהם שינו את המקצוע שלהם מקצה לקצה. הם העלו את הספורט שלהם לרמות שהוא לא היה לפניהם, וגם לא היה אחריהם. פדרר, ככל שהיה טוב לא שינה משהו מהותי בטניס. לא העלה רייטינג לא עצר את העולם כשהוא שיחק. אולי זה קשור לענף ספורט שלו אבל בשנות ה80 למשל טניס היה שיחת היום.

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

הכדורגל ממש לא היה צריך את פלה כדי לעלות לגדולה.
גם הוקי היה ונשאר אותו דבר.
אגרוף זה כבר ענתיקה.

פדרר לא שינה?? אז מי שינה דודי סלע?..

בטניס תמיד היו שחקנים גדולים ותמיד יהיו.

פדרר שלט בכל המשטחים- לזכות ברולאן גארוס זה כבר משהו אחר.
הוא הציב רף חדש ונראה בסיכומו של דבר איך תיגמר הקריירה של נאדאל.
אם יעבור את המספר 16 הוא יהיה הגדול מכולם.

אגב אתם רואים מה הולך עם סרינה שם?…
זה טירוף…

גיל 11 בספטמבר 2011

הוא לא היה צריך את פלה כדי לעלות לגדולה אבל פלה הפך אותו לפופאלרי באופן חסר תקדים והיה הסלבריטי הראשון בענף (גם הטלביזיה תרמה לזה).

מה בדיוק פדרר שינה? וכמו שדורפן אמר, אף אחד לא יציב אותו מקום 20 בכל הזמנים אבל כן יש דיון האם הוא הכי גדול אי פעם בטניס.

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

מי בדיוק מדיין על מקומו של פדרר ברשימת כל הזמנים בדיוק?

אני מניח שאותם אנשים שמחשיבים את גולף כמשהו שצריך להתחשב בו כשבוחנים ספורטאי גדול.

ישנם כמה פרמטרים עיקריים:
כמה סלאם יש לך
כמה משטחים לקחת
כמה עקבי היית

פדרר הכי הרבה פעמים, בכל המשטחים, ובעקביות הגדולה ביותר.

אי אפשר לדעת איך היה מתנהל קרב פדרר- דיוקו- נאדאל כשכולם בשיא לכן כל מה שנשאר זה 90 אחוז מה שהשגת ו 10 אחוזים איך עשית את זה.
או אולי 80-20.

פדרר מקום ראשון.
הדיון הזה יפתח רק כאשר נאדאל יגיע למספר 16 .

דורפן 12 בספטמבר 2011

קליי – זו הנחה מופרכת. האם מישהו אומר שראסל גדול מג'ורדן. אני לא יודע אם אתה בקי בקריירה של לייבר- אבל לכל דבר ועניין צריך להחשיב לו יותר מעשרים סלאמים.

חוץ מזה – נניח בדור אחר יגדל שחקן ברמה של פדרר או נדאל, אבל הוא יהיה לבדו. אז הוא ייקח 20 סלאמים – זה יעשה אותו גדול מהם?

הסטטיסטיקה הזו חשובה. אבל יש לה מגבלות והיא לא סוגרת שום דיון.

גיל 12 בספטמבר 2011

קסיוס קליי, זה שאתה מזלזל בגולף מעיד בעיקר עליך. זה אחד מענפי הספורט הכי נפוצים בעולם.

סלאמים זה לא הכל בחיים. כשהוא קרוב לשיאו, הוא הפסיד בשיטתיות לנדאל כנשראה בבירור שיש לו בעייה מנטלית נגדו. איך הוא משחק נפלא בטורניר ואז מול נדאל הוא פתאום פחות טוב? וזה שבנקודות מפתח הוא לא מתעלה נגד נדאל אבל כן נגד אחרים?

Bery 12 בספטמבר 2011

כנראה לא ממש היית בפוקוס בשנים הטובות של פדרר.
אין שחקן ששינה את הענף יותר ממנו בכל ההיסטוריה של הטניס!

למה להרחיב? כך מאמר מאלף בנושא (לפני כמה שנים):
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=411&docID=711&lang=HE

גיל 12 בספטמבר 2011

איך הוא בדיוק שינה את הטניס? הוא הביא אותו לשלמות אולי אבל לא ערך איזו שהיא מהפיכה קונספטואלית. עובדת שנדאל מצליח מאוד בטניס שונה ממנו. חוץ מזה, שנות הדומיננטיות היו מהשנים השקטות ביותר של הטניס אי פעם. הוא שיחק נהדר אבל הענף כולו ישן ומעטים הסתכלו על טניס. הרייטינג עלה כאשר נדאל הגיע לזירה. אי אפשר להשוות את מה שקרה בזמנו לתקופת ג'ורדן או וודס.

דורפן 11 בספטמבר 2011

נתי – אתה מתייחס לעניין כאילו נאמר שפדרר הוא לא בוודאות מגדולי הטניס. אבל הוא הוגדר לתקופה כמי שכאילו המציא את הענף. כל שנאמר הוא שאיננו חורג במיוחד מכמה גדולים אחרים. אבל איש לא ישים אותו מחוץ 3-5 הגדולים בהיסטוריה של הטניס – זה יהיה בלתי שפוי.

נתי 11 בספטמבר 2011

אם אתה בא להגיד -בדומה לגיל למשל- שהוא לא "שינה" את הענף, או לחילופין שהוא לא עשה משהו שיגדיר אותו כפאזה מהותית אחרת משאר גדולי הטניס אז הגענו לנקודת ההסכמה.
האמת שאני אישית גם לא נחשפתי לטענות כאלה, אבל אולי בגלל שצר עולמי כעולם נמלה..

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

נתי,

אולי משחק מושלם לא נחשב "אחרת" אצלך.

מה בדיוק נחשב "אחרת"?

נאדאל הוא סוג של פסיכופת ספורטיבי, רק הוא יכול היה לעוות את פדרר ככה.

לפדרר אין חסרונות.
במשחק של 5 מערכות נאדאל הוא פשוט משהו שפדרר לא נתקל בו ופה התחיל כל הבלאגן.

פדרר הוא בית ספר לטניס.

דורפן 12 בספטמבר 2011

את כל ההגדרות הללו אני קונה

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

בגלל זה אמרתי 80-20
ולא מאה אחוז.

וכדורסל זה ממש שונה מטניס.

טניס זה ספורט יחידני. יחידני. יחידני.

אני מתפלא עליך שאתה משווה אותו לכדורסל.

ואני לגמרי בקיא בטניס. הטניס התחיל בשנות ה 80. לפני תסכים איתי שזו הייתה בדיחה.

וכן, אם יהיה מישהו שישחק כמוהם ויקח 20 סלאם הוא יהיה הכי גדול.
לקחת מעל 10 סלאמים זו גדולה.

אחרי 10 סלאם מתחילים לדבר ולהשוות. קודם כל שמישהו יגיע לזה ואחרי זה נדבר.
בינתיים בהווה פדרר הוא הגדול מכולם.
מה שיהיה יהיה, נפתח את הדיון הזה שוב בבלוג שלך.
יקח כמה שנים נראה לי.

גיל 12 בספטמבר 2011

למה לפני 80 הוא היה בדיחה? שיחקו על רקטות עץ ואולי קשה להשוות אבל ההישגים של לייבר ביחס לזמנו עולים אפילו על זה של פדרר.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

הוא לא היה מקצועני.

גיל 12 בספטמבר 2011

הוא כן היה מקצועני בשנות ה70 רק עם הרבה פחות פרסים מהיום.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

לגיל,

זה מעיד עלי ועל מי שמבין באמת בספורט.
כמה פוסטים נכתבו על גולף?..
תזכיר לי מתי לאחרונה היה םוסט חי על גולף?
כמה מילים שפכנו על גולף?? ולעומת זאת כמה על טניס??

חוץ ממנחם שמדי פעם אשכרה מלמד אותנו דברים חדשים אבל בתכלס זה רק נחמד לדעת. אין לזה שום יישום.

גולף נמצא על הסקאלה שבין תחביב היסטרי לספורט.

יש כאלה שיגידו לך שראגבי זה הספורט האולטימיטיבי וכו…

בסופו של דבר אחרי כל הטרארם נישאל עם כדורגל-כדורסל-טניס.

ואם משחק NBA היה משוחק רק 16 פעם בשנה גם הוא היה הופך למשחק גמר והוא היה סולד אאוט למשל דורות שלמים.
סתם הערת אגב לשים בפרפסקטיבה נכונה מדד פופולריות.

בחזרה לגולף.. כן..
אוקיי.. לא יודע.. כמה קוראים יש לאתר 1000 ?
כמה לדעתך יחשיבו על אמת גולף בספורט שיש להתחשב בו כשלוקחים את הספורטאים הגדולים בהסטוריה? לא יותר מ 5 אחוז. ובהצבעה חשאית לא יותר מ אחוז.

זו הבעיה איתו, אם תשאיר אותו בפרופורציה הנכונה זה סבבה.
אם תיקח אותו ותשים אותו בשווה לטניס זו כבר בעיה.

אני אומר לך שאם אני משחק ג'ולות אני משנה את פני המשחק.
קודם כל אני כריזמטי, אני מושך תשומת לב, אני שחקן מעולה, יש לי טאצ לא נורמלי באצבעות ודיוק לא מהעולם הזה.
אני גם שולט בכל סוגי הזריקות- מכות קצרות, מכות ארוכות, סיבובים ומכות ישרות.

אז מה זה אומר שאני ספורטאי ענק??

טגב זה סיפור אמיתי והייתי שליט השכונה בגולות..

אז כן.. לקחת צנון מיובש כמו גולף ולהפוך אותו למשהו שמדברים עליו זה בהחלט מרענן והישג בפני עצמו וודס בהחלט ברשימה מכובדת אבל לא ממש בטופ 10.

דורפן 12 בספטמבר 2011

קסיוס קליי – נראה לי שאתה קצת מבלבל בין ספורטים שאתה אוהב לבין ספורטים חשובים. כדורסל הוא זניח מחוץ לארצות הברית ושם הוא הענף השלישי – והחמישי אם מפרידים לקולג' ומקצוענים. שלא לדבר על אופניים, מכוניות, אגרוף, אתלטיקה והמון דברים לא פחות חשובים מטניס. וביניהם גם גולף.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

אם מכוניות יתחרו 82 פעמים בשנה כשכל המשדרים הם בטלויזיה נראה כמה הם יישארו פופולריים.
ועוד לא דיברנו על הליגות.

תחרויות כמו אופניים, מכוניות אתלטיקה הן למעשה מקבילות לאליפות העולם. אז אם תיקח את הכדורסל הכדורגל והטניס הן עדיין רמה אחד מעל.

אגרוף קורה אחת ל … אחרת זה לא מעניין ולא אפשרי.

כל הספורטים שהם חשובים אני אוהב.
עוקב אחרי כל אחד מהם- כולל מכוניות, אופניים גולף וכו.

אני לוקח את המידע הזה לאחר התבוננות מעמיקה.

ועדיין עדיין תהרוג אותי… ניסיתי בייסול ולא הצלחתי.
פוטבול כן, בייסבול לא.

גיל 12 בספטמבר 2011

לא היה כאן שום פוסט חי על קריקט, הוקי, ראגבי ומירוצי מכוניות אז הם ענפי ספורט זניחים? רק בגלל שמשהו לא פופולארי בארץ לא הופך אותו לזניח בעולם.

תחביב היסטרי? אתה עושה צחוק? אתה יודע כמה מרוויחים גולפאים? כמה מהם נמצאים ברשימת ה100 הכי מרוויחים בספורט כולל באיזה מקום וודס היה במשך שנים?

הקוראים פה הם לא מדד מייצג. אם כבר, הייתי לוקח את הכותבים ושואל אותם ואז תקבל תשובה יותר מהימנה כי המקצוע שלהם זה לכתוב ולסקר ספורט ויש להם פרספקטיבה רחבה יותר.

נקודת המבט שלך היא לא רק מאוד אתנוצנטרית אלא מפגינה בורות של ממש בספורט שאתה לא מכיר ולא מבין בו.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

גם בשייט היאכטות יש הרבה כסף כי פשוט זה ספורט לאנשים עשירים ובשביל אנשים עשירים.

ואתה טועה לחלוטין- הכותבים יכולים לכוון מגמות.
ממש כמו בתקשורת בישראל.

בסופו של דבר העם בולך מרכז וימינה.

גם פה תגלה תוצאות שונות.

הכתבים פה אוכלים מאותו מסטינג. אף אחד פה לא יעז לקטול ענף מסוים.

יש לי חדשות בשבילך- אני בור גם בקריקט. וקריקט לא מעניין אותי למרות שנראה לי שהידע שלנו זהה לפחות לגבי גולף.

(אני רוצה לספר לך משהו עלי, איפה שיש ספורט שמאתגר אותי אני שם- שאני מרגיש שווה לתת בשבילו משהו- כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, לפעמים כדורעף, לפעמים כדוריד, אגרוף.

ספורט זה החיים, גולף לא מספק את מה שאני מרגיש שספורט עלית אמור לספק- כן הוא מספק הרבה כסף ויחס וכו אבל לא מה שאני מחפש בספורט.
כל אחד ומה שהוא מחפש. לכן נדלקתי על פוטבול והפכתי לצופה נלהב).

וזו בדיוק ההגדרה של ענפים זניחים, אם לא נכתב עליהם הרבה אז כנראה שהם זניחים.

הקוראים פה זה המדד הכי מייצג כי אין קוראים יותר מביני עניין ויותר חכמים באף מקום!

בא-ח-ר-י-ו-ת.

אני אקבל כל הכרעה של עם הקוראים.

לקרוא פה כל פוסט וכל דיון שמתפתח הוא פשוט תענוג. התגובות פה הן ברמה הכי גבוהה מאשר כל אתר אחר מכל נושא שהוא.

גיל 12 בספטמבר 2011

מה הקשר שכותבים יכולים לכוון מגמות? הם לא מייצגים את כל מדינות העולם. אני מציע לך לגגל קצת על גולף ולראות איפה בדיוק משחקים את המשחק.

אם היית כותב שגולף לא מעניין אותך אישית אז הייתי מבין, אבל אתה משליך מהדיעות הפרטיות שלך כאילו כל העולם חושב ככה או צריך לחשוב ככה. גם אותי לא מעניין קריקט ורוגבי זה אומר שאני מזלזל בקהל העצום ובחשיבות שלהם?

דורפן 11 בספטמבר 2011

קליי – עניין כל המשטחים דווקא נוטה לטובתו של נדאל. הוא היה הראשון להיות אלוף על כל המשטחים וגם ניצח את פדרר על כל המשטחים בגמר סלאם – פדרר ניצח אותו רק על דשא ורק לפני יום הולדתו ה-21 של נדאל. הוא היחיד מכל לזכות ברציפות בצרפת, ווימבלדון, ארה"ב כשכל היריבים נוכחים. ואם אומרים שפדרר "עזר" לנדאל בצרפת השנה, זה כאין וכאפס לעזרה שפדרר קיבל מסודרלינג והמזל בזכיה שלו בצרפת. למעשה הוא לא עמד במטרה שהגדיר לעצמו – לנצח את נדאל על חימר ברולאן גארוס.

קסיוס קליי 11 בספטמבר 2011

פדרר הגיע לחצי גמר בכל המשטחים 6 שנים רצוף.
לא רק זכייה מצביעה על שליטה.

סמפראס היה אומר תודה אם היה מגיע לשמינית.
ובאמת זה מה שקרה. אני לא מגזים בכלל.

הרעל על פדרר הושתל בחימר. ומפה והלאה נאדאל הפך בזכות פדרר לשחקן שלם יותר

Mr. Kate 12 בספטמבר 2011

מה זה משנה אם הוא ניצח את נדאל בגמר או לא? אז בגלל שנדאל הפסיד ברבע גמר של USOPEN ליוז'ני ב2006 זה מפחית מהזכייה של פדרר? וההפסד של נדאל לסודרלינג אמור לגרום לפדרר לרגשות חרטה כשהוא מניף את הגביע בצרפת? אני מקווה שאתה מבין שזה אבסורד.
נדאל היה שחקן משטחים קשים בינוני במשך מרבית הקרייה, ורק בזכות סופר מטמורפזה שהוא עבר בשנים האחרונות הוא הגיע ל3(!!) גמרים על משטחים קשים, במה שנחשב לשיא הקריירה שלו עד כה.
פדרר הגיע ל5 גמרים באליפות צרפת, והיד עוד נטויה. העובדה שפדרר היה תמיד מעולה בכל המשטחים ולכן הגיע למפגשים ברמות הגבוהות מול נדאל על החימר מטה את הכף לרעתו "ראש בראש". אם נדאל היה מצליח לעבור ב2006 או ב2007 את הסיבוב הרביעי של אליפות ארה"ב תאמין לי שפדרר כבר היה מתעלל בו.
איך אפשר להשוות את הורסטיליות על המשטחים של שני השחקנים הללו? אני אשמח לבלבל אותך עם מעט נתונים על הופעות בגמרים של גראנד סלמים.
50 אחוז מההופעות של נדאל בגמרים של GS היו על החימר של צרפת. יו אס אופן-16.6%, ווימבלדון-25%, אליפות אוסטרליה-8.4%.
אצל פדרר:
אליפות צרפת-21.79%, אליפות אוסטרליה-21.79%, ווימבלדון-30.43%, אליפות ארה"ב-26.08%(מההופעות בגמרים של GS).
אבל אתה צודק, נדאל באמת שחקן מגוון יותר….

Mr. Kate 12 בספטמבר 2011

ועוד כמה מילים.
המאזן של נדאל מול פדרר נבנה אך ורק בשל היותו של פדרר שחקן חימר עילאי שהגיע שוב ושוב(והפסיד) לנדאל שהיה שחקן חימר טוב ממנו מצד אחד, ומצד שני, היותו של נדאל שחקן משטחים קשים "סביר" בסקאלה של הגדולים ביותר. אם נדאל היה מגיע ליותר מפגשים מול פדרר על משטחים קשים בשיא של פדרר, מאז המשחקים ביניהם לא היה מוטה כל כך לרעתו של הגאון השוויצרי. אבל השור ממאיורקה לא היה פשוט לא היה טוב מפסיק.
משנת 2004 נפגשו פדרר ונדאל 25 פעמים.
8 פעמים על משטחים קשים-והמאזן הוא שיוויון 4-4 (וגם פה שני נצחונות של נדאל אחרי 2009)
3 פעמים על דשא-והמאזן הוא 2-1 לפדרר
14 פעמים על חימר- 12-2 לנדאל

דורפן 12 בספטמבר 2011

מה הקשר לאחוזי ההופעות בגמרים על משטחים? הזמינות של מחשבים היא לא סיבה להעמיס סטטיסטיקות. הנה תעלול סטטיסטי נגדי לא פחות מרשים – ואחסוך את ההקטנות הלא מנומסות של "לבלבל עם עובדות" – בוודאי שמעת שאליפויות ארצות הברית ואוסטרליה משוחקות – אז זה שחילקת את זה לשתיים זו סתם מעשיה. ואגב – זה מטה את מספר הזכיות לטובת מי שמצטיין על המשטח אז כשבודקים באמיתי: פדרר: 50 אחוז קשים, 30 דשא, 20 חימר. נדאל 50 חימר, 25 דשא, 25 קשים. כלומר בדיוק אותה חלוקה. אה??????

אבל עניין קצת פחות סטטיסטי: פדרר לא הצליח לגבור על נדאל על החימר בטורניר סלאם נדאל כן הצליח לגבור עליו בכל המגרשים. בגמרים של סלאמים.

אתה אומר אחרי 2009? תבדוק את המאזן החל מיום ההולדת ה-21 של נדאל? כלומר מאז שהוא לא שחקן נוער

Mr. Kate 12 בספטמבר 2011

אחוזי הופעות בגמר על משטחים היא נתון חשוב, זה מוכיח עד כמה השחקן "מקובע" על טורניר אחד, ועד כמה הוא מגוון. פדרר מגוון הרבה יותר מנדאל, וזה משתקף נהדר בהצלחות שלו. שוב, זה לא משנה אם הוא ניצח את נדאל בגמר או לא-זה שנדאל הפסיד למתמודד אחר ברבע גמר, בחצי או בשמינית אמור להפחית מההישג של פדרר? כלומר, נדאל לא היה טוב מספיק להגיע לגמר ולכן הזכייה של פדרר, שכן היה טוב מספיק, "פחות" נחשבת? זה היגיון מאוד מאוד מוזר.
אם פדרר היה היה מצליח להגיע ל2 גמרים של אליפות צרפת, ולא ל-5, זה היה הופך את הזכיות של נדאל שם לפחות ראויות? אני בטוח שאתה יודע שלא.
וזה לא משנה שיש 2 סלאמים על המגרשים הקשים, כי אלו שני סלאמים שגם נדאל וגם פדרר משחקים בהם. חוסר ההצלחה (היחסי) של נדאל על המגרשים הקשים מוכיח שהשוואת המאזן "ראש-בראש" ביניהם היא לא הוגנת, וגם שאין לה כמעט קשר לחוסן מנטלי. זה נהדר שלנדאל יש חוסן מנטאלי לנצח את פדרר שוב ושוב על המשטח המועדף עליו, אבל העובדות הן שבשאר המשטחים המאזן ביניהם שווה לחלוטין.

גיל 12 בספטמבר 2011

אז מה, סרינה קרסה? מדהים אותי איך לפעמים מתווכחים על נקודה, גם אם היא קריטית כשהם לא ממש יודעים מה החוק אומר. מעניין אם היא תקבל קנס על הדברים שלה וגם על זה שסירבה ללחוץ את היד לשופטת.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

לדעתי סרינה לא קרסה פשוט האנרגיה סביבה הייתה רעה.
זה היה בסדר להלהיט את הקהל לטובתה לדעתי אבל היא פשוט ניבלה את הפה בצורה מכוערת.

על פי החוק אמור לקרות- נק' חוזרת או פסילה של הנק', בחרו פסילה, וזה מה שבדר"כ קורה.

מה גם שההיסטוריה שלה לא משחקת לטובתה.
סרינה עשירה בהתבטאויות לא פרופורציונאליות.

הייתי בעד סרינה אבל הראיון שלה לפני המשחק וההתנהגות אחרי פשוט הוציאו לי את החשק. היא נעה באיטיות ולא נראתה מוכנה בראש.

לעומת זאת סטוסור לגמרי באה מוכנה לקחת את מה שסרינה תשאיר והיא לקחה כמעט הכל וכמעט ולא טעתה.
היא לא באה להופיע בגמר היא לחלוטין באה לנצח אותו.

גיל 12 בספטמבר 2011

מה היא אמרה לפני המשחק?

דורפן 12 בספטמבר 2011

קסיוס – אני מת על טניס, ואין לי שום צורך להמציא המצאה מטורפת שהוא אחד משלושת הענפים הפופולארים. חישוב ה-82 משחקים שלך הוא חסר משמעות. גם משחק שביעי בגמר האן.בי.איי לא מביא רייטינג של משחק פלייאוף פוטבול. ויש עוד המון ענפים שאולי לא מעניינים אותך – ראגבי, קריקט – אבל מחוץ לארצות הברית הם בשנות אור מעל כדורסל. כולל הוקי קרח.

קסיוס קליי 12 בספטמבר 2011

מי אמר שהוא אחד משלושת הענפים הפופולריים?

הוא אחד מהשלושה כשרוצים לבחון שלמות של ספורטאי.

Bery 12 בספטמבר 2011

אגב, קטע מאוד מעניין מהמאמר של פיט בודו מהאתר tennis.com על היריבות שמגיעה לשיא בין נדאל לג'וקו ומדוע יש סיכוי גדול שיזכרו אותה במונחים היסטוריים יותר מהיריבות שלו מול פדרר:

The Nadal-Federer rivalry has attained something like Laver-Rosewall or Sampras-Agassi status, yet it may not be the one that tennis historians will obsess over in years to come. That honor may be reserved for the Nadal vs. Djokovic competition, which in many ways is a better conceived one.

For one thing, Federer is five years older than Nadal—an enormous difference in tennis. For another, Nadal’s head-to-superiority is somewhat qualified by the fact that for all the problems Federer has had with Nadal on red clay, he at least established himself as the clear No. 2 on the surface and often reached the final, opposite Nadal. The same could not be said for Nadal on hard courts or grass for too long a time in their history.

Federer and Nadal have met 25 times; it’s an impressive number and a tribute to both men, but the Nadal vs. Djokovic rivalry has already eclipsed that. They’ve played 28 matches, a mind-boggling number when you consider that they’re within a year of each other age-wise. Which brings us to one of the other issues looming over the men’s final. Unless Nadal figures out a way to beat Djokovic again, the competition may peter out and lose some of its appeal. It’s simple: Nadal must stop the bleeding.

מומלת לקרוא את המאמר המלא:

http://blogs.tennis.com/tennisworld/2011/09/final-preview-djokovic-vs-nadal.html

יורם אהרוני 12 בספטמבר 2011

מישהו בדק את הקריירה של פדרר לפני שהתחתן והפך לאב לזו שאחרי החתונה והאבהות? מממעט הביוגרפיות שקראתי וממעט השנים שאימנתי בוגרים נראה לי שיש לבת הזוג השפעה עצומה. זה נכון גם בספורט קבוצתי אבל בענפים אישיים זה ממש קריטי.אני זוכר שקראתי פעם בעיתון שבמכבי תל אביב כדורסל של סוף שנות השבעים היו בשנה מסויימת כל השחקנים נשואים. מישהו כתב שזה מצב טוב ואני חשבתי שהוא לא יודע על מה הוא מדבר…אני זוכר עוד שקראתי פעם ראיון עם רץ מרתון אמריקאי שאמר שכל רצי המרתון הבכירים בארה"ב היו באותו הזמן בהליכי גירושין! רון היל, שעל הביוגרפיה שלו אני ממליץ מאד, מספר על התמוטטויות של אשתו ועל הצורך שלו להתמודד עם מצבים נפשיים לא פשוטים שלה וזאת כאשר עבד במשרה מלאה ככימאי במפעל והתאמן כמרתוניסט.

Comments closed