האם מרתון השעתיים קרוב? לדעתי לא כל כך רחוק

לדעתי מרתון השעתיים קרוב משנדמה. הסיבה? אנחנו בדור הראשון בו קנייתים צעירים מתרכזים דווקא בריצה הזו

joelkatz23. cc license

התייחסתי היום בעיתון (בטקסט שהופיע בטעות תחת שמו של עמיתי לוינטל) לאפשרות של ריצת מרתון בפחות משעתיים. נקודת המוצא היא שהשיפור הדרוש – עוד 3:38 ד' – דומה לשיפור מאז 1986 ועד היום. והמדענים – דוקטור מנחם לס ידידי למשל – תמיד יגידו לכם שקצב שיפור שיא עולם הולך ומאט כל הזמן אל עבר מה שנקרא "קצה גבול יכולתו של האדם". מושג שפעם היה פופולארי והיום פחות. אבל ברור שהוא קיים – הרי לא ניתן לרוץ מרתון בעשרים דקות.

אבל בחרתי להתייחס לזה מזווית קצת אחרת. מאיפה אנחנו יודעים שריצת המרתון מתקרבת בכלל למיצוי היכולת?

והבאתי כדוגמא שני עניינים. הראשון הוא שרק לפני עשר שנים הקנייתים אמנם היו לא רעים בריצת המרתון אבל נטו עדיין להשקיע יותר מאמצים בריצות האיצטדיון. ב-2000 9 מ-25 הראשונים בעולם היו קנייתים והכי טוב מביניהם היה רביעי. אחרי אתמול כל שמונת המהירים השנה בעולם הם קנייתים. וגם 12 מ-13 המהירים בהיסטוריה הם מקניה.

למה עברו הקנייתים למרתון? אולי כי נמאס להם מהחוקים המגוחכים – מנקודת המבט שלהם – לפיהם רק שלושה או ארבעה קנייתים יכולים לרוץ באולימפיאדה או אליפות עולם. הכל בכדי שנציגי ישראל ולבנון ואיסלנד וטורקמינסטן יוכלו לשוטט על המסלול בריצות מוקדמות. במרתונים יש כסף ופרנסה מובטחים יותר.

העניין השני שציינתי היה הגילאים של הרצים המובילים בעולם – ארבעת הראשונים הם צעירים יחסית – עד גיל 27. זה דבר מאד שונה מהמרתון בעבר. בעבר המרתון היה עיסוק פרישה לרצי 10,000 מטרים. מפאבו נורמי דרך אלן מימון וזאטופק (שהמשיך במרתון גם אחרי שפרש מהמסלול) ועד גברהסילאסי בימינו. וזה, אם חושבים על זה, לא חייב להיות ההגיון. ברוב ענפי הספורט לבני 25 יש יתרון פיסי על בני 35.

אבל במשך השנים נתנו לזה הסבר מדעי כמו "שהעבודה על סיבולת דורשת זמן" או "שעדיף לבנות את המהירות במרחקים הקצרים יותר". כל זה נכון אולי לאימונים – אבל להסיק מכך שהגיל בו כדאי לנסות שיא עולם במרתון הוא 35 ולא 25 נראה על פניו בעייתי. אני אומר לעצמי שאם גברהסילאסי שבר את ה2:04 בתקופה שכנראה יכולתו ב-10,00 מסתובבת סביב ה26:50 בכמה היה מסוגל במרתון בשנים בהן היה מסוגל ל26:20 לעשרה קילומטר?  אין לי מושג אבל אני אזרוק הצעה: לפחות דקה או שתיים מהר יותר, אז אנחנו כבר ב2:01 ורק התחלנו את הפוסט.

ועד לפני כמה שנים הייתה לנו תופעה מוזרה. השליטה של קנייתים ואתיופים בריצה הלכה וגדלה ככל שהמרחק מתארך – מ-800 ועד 10000. ואז דווקא בצמרת המרתון הופיעו לפתע לא מעט רצים לבנים. הסבירו את זה בכל מיני תופעות ודרישות אחרות שכאילו יש למרתון ואין לריצות האיצטדיון. אבל ההגיון היה כנראה פשוט. הקנייתים לא התעסקו עם זה. עכשיו הם מתעסקים עם זה ואף אחד לא מתעסק איתם.

ייתכנו עוד התפתחויות לטובה. עד היום התרכזה הריצה המזרח אפריקאית כמעט באופן בלעדי בשתי קבוצות אוכלוסיה. הקלנג'ין בקנייה והאורומו באתיופיה. שתי הקבוצות הללו קיבלו מסיבות היסטוריות חינוך טוב יותר לספורט. זה קרה מסיבות פוליטיות ולא כי מישהו בדק והחליט שהם הכי טובים בריצה. אם הדברים ישתנו ומאגר הרצים יגדל – אז מי יודע מה צפוי? אולי יתברר שיש קבוצת אוכלוסיה עוד יותר חזקה בריצה? הנה למשל דניאל רודישה הוא מאנשי המסאי. ככל הידוע לי, עד דניאל רודישה המדליסט היחיד מבני המסאי היה אבא שלו.

בכלל – כפי שאומר מומחה האתלטיקה שלנו יורם אהרוני – מה היו שוות כל ההערכות המדעיות עד שהאפריקאים הופיעו על הבימה? אפס, כלום ושום דבר. כל הזאטופק והנורמי והבאניסטר היה ברמה של יום ספורט בקולג' למורים באלדורט.

ועכשיו אזהרה: ההתקדמות גם היא לא דבר מובטח. כך למשל שמעתי שלפני חודשיים נוצרה סכנה עצומה לעתיד הריצות הארוכות בקנייה. ידיעה אמיתית:"קנטקי פרייד צ'יקן" פתחו את הסניף הראשון בניירובי. זה עלול להיות קטסטרופלי. דה באזר ממליץ לקוראיו לא לגעת בזבל הזה.

*
זה לא מקרה יחיד בו הסברים מדעיים ניתנו לעתים לתופעות שניתנות להסבר חברתי או כלכלי. פעם למשל סברו שספרינטים זה ענף לצעירים. למה? כי אלופי הספרינטים היו צעירים. אבל כל מה שבאמת קרה הוא שאתלטיקה הייתה חובבנית. הספרינטרים המובילים במהלך רוב ההיסטוריה היו אמריקאים שחורים. בתקופת הקולג' הם התקיימו מהמלגה שלהם. ואז הם היו פורשים – או לחיים הרגילים או לפוטבול אמריקאי. לא בגלל שהם מיצו את עצמם בספרינטים. שמעתי לא פעם דיעה שבוב הייז היה גדול רצי ה-100 מטר (לפני שבולט הופיע) הוא פרש בן 22 לשחק פוטבול.

עוד דוגמא אנחנו רואים עכשיו. אוסאין בולט מוכיח באותות ובמופתים שרץ 100 מטרים כן יכול להיות גבוה – כ-1.95 מ'. היו תקופות בהן סברו שרץ גבוה יתקשה להאיץ. נתנו הסבר מדעי למקום שיש בו כנראה הסבר יותר כלכלי. שאתלט אמריקאי בגובהו של בולט יתקשה לסרב להצעות מהפוטבול ואולי הכדורסל בגיל צעיר לטובת אימוני אתלטיקה סיזיפים.

וכך למשל כולם קופצים למסקנות שההתקדמות הג'מייקנית במאוצים היא סמים. אני בטח לא חושב שהעולם נקי מסמים, אבל יש פה בהחלט גם  הסבר אחר. האיים הקאריבים הם תמונת ראי של אמריקה השחורה מבחינה גנטית – אלו אותם אנשים בדיוק.  אנחנו בדור בו בכל זאת תנאי החיים שם השתפרו ויותר ילדים מקבלים חינוך ספורטיבי. רק בלי פוטבול. עכשיו מה היה קורה לאתלטיקה האמריקאית אם כל מחזור הפוטבול הנפלא של אתמול לא היה מתרחש ובמקומו הייתה תחרות אתלטיקה? כל מיני דברים שלא חשבתם שייתכנו. למשל אלכס סמית' היה פוסל בכל ששת הנסיונות בזריקת כידון.

*

בכל אופן המסקנה שלי לגבי מרתון השעתיים, הייתה שלמרות המרחק העדיין גדול מרף השעתיים – אנחנו בדור הראשון בו המון קנייתים מתרכזים בגיל צעיר במרתון. ולכן הזמן שלקח לשיא להתקדם מ2:07 ל2:03 הוא לא בהכרח הזמן שייקח לו להתקדם אל ה2:00.

*
הנה כתבה אוסטרלית נחמדה, גם אם בת 11 שנים, על ריצה בקנייה.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

ודה באזר גם בפייסבוק

43 Comments

קורא אדוק 26 בספטמבר 2011

רונן,יש בעיות עם הRSS ?

משום מה כל פוסט של דה באזר מופיע לי בגוגל רידר איזה 10 פעמים

דורפן 26 בספטמבר 2011

הבעיה ידועה. אנחנו מנסים לברר אותה

סמי 26 בספטמבר 2011

זה נראה שכל תגובה משכפלת מופע ב RSS
ולכן לא אגיב…

כח הגברה 26 בספטמבר 2011

שאלה: אם בגמר הטלת כידון בתחרות אתלטיקה רשמית, כל המטילים (או, לצורך העניין, חמישה מטילים) פוסלים את שלוש ההטלות הראשונות שלהם – מה עושים? האם כל השנים עשר מקבלים עוד שלוש הטלות? אחרת אני באמת לא חושב שיתכן שאלכס סמית' יפסול שש הטלות.
הכינוי שלי נגזר ממשחק מילים מטופש על שמו של גברהסילאסי, היות שהתגובה הראשונה שלי בבלוג היתה בחירתו לספורטאי השנה ב- 2008. בתור שכזה, היומיים האחרונים קצת עצובים בשבילי.

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

יש אתר דרום אפריקאי שכותב על הנושא שוב ושוב, כל פעם שנשבר שיא עולמי במרתון או במרחק אחר. ראו למשל:
http://www.sportsscientists.com/2011/04/sub-2-hour-marathon-debate.html
הקצב של השיאן אתמול היה 2:55.8 דקות לכל קילומטר. כדי לרוץ בשעתיים צריך לרוץ 2:50.6 לכל קילומטר. לא פשוט… השנה נקבע שיא עולמי בריצת 30,000 מטר על מסלול. קבע אותו אחד מרצי המרתון הטובים בעולם, זה שסיים שני בבוסטון עם זמן טוב מהשיא העולמי, מוזס מוסופ. הזמן שלו: 1:26:47.4. זה 2:53.56 לק"מ. אתמול למעשה נקבע גם שיא עולמי ב – 30 ק"מ על כביש: השיא הקודם היה 1:27:49 של גברסילאסי במרתון ברלין 2009. מקאו קבע אתמול ב – 30 ק"מ 1:27:38.
מדברים עכשיו על מעבר של קנניסה בקלה ומו פארח למרתון. דיברו גם על מעבר של זרסניי טדסה (השיאן בחצי מרתון – 58:23) אך בניסיון הראשון שלו הוא לא הצליח. הקצב שלו בשיא חצי המרתון הוא 2:46 לאלף. הקצב בשיא העולמי ב – 10,000 הוא 2:37.7. זאת אומרת שאם מישהו ירוץ מרתון בשעתיים הוא כנראה יצטרך לרוץ חצי מרתון על קצב של 2:40 – 2:41 ו – 10,000 על 2:32! נגיד אולי אפילו "רק" 2:35 לק"מ ב – 10,000. זה עדיין טוב בהרבה מקנניסה בקלה.

דורפן 26 בספטמבר 2011

הפתרון היחיד שאני יכול לחשוב למצב כזה הוא ללכת לחוקי שבירת שוויון. הרי אם המקום השמיני והתשיעי עומדים בשוויון – מעלים תשעה לשלב הבא. אז לדעתי כולם ממשיכים. אגב, גם אם שבעה כן רשמו תוצאה חוקית כל אלו בשוויון למקום השמיני ממשיכים

דורפן 26 בספטמבר 2011

יורם – אני לא התכוונתי בדיוק למעבר של בקלה למרתון עכשיו (כשגם הוא כנראה מעט אחרי שיא יכולתו) אני מדבר על מצב בו היה מתאמן למרתון מגיל צעיר – אילו תוצאות היה קובע בגיל בו קבע את ה26:17 בעשרת אלפים.

אלעד 26 בספטמבר 2011

הרגת אותי עם אלכס סמית'…
נראה לי שההקבלה המתאימה יותר שהוא היה רץ במסלול מקביל לבולט, ובטעות נכנס למסלול שלו ומעיף אותו החוצה…

דורפן 26 בספטמבר 2011

האמת נראה לי שהוא פשוט היה הורג עם הכידון את אחד הרצים בגלל זריקה עקומה. למעשה די ברור לי שהוא היה הורג את אוסאין בולט

יובל (אחר) 26 בספטמבר 2011

זה אומר שסמית' היה מצליח לפגוע בדיוק במישהו עם משהו שהוא זורק. זו כבר התקדמות יפה!

אבי 26 בספטמבר 2011

איך אנחנו יודעים שלוינטל לא כתב גם את זה?!

אבי 26 בספטמבר 2011

יהיה מי שזה יהיה, זה פוסט מחכים.

הופ 27 בספטמבר 2011

אכן. וגם התגובות (לפחות אלו שהיתה לי הסבלנות להבין)

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

גם אני התכוונתי לבקלה בשיא יכולתו ואני מאד מסופק אם מי שרץ 10,000 על קצב של 2:37.7 לק"מ יכול לרוץ מרתון על 2:50.6
הטוב ביותר עד ביום בשילוב של 10,000 – חצי-מרתון ומרתון שלם הוא גברסילאסי.הקצבים שלו(זמן לקילומטר) בשיאיו האישיים הם: 10,000 – 2:38.3, חצי מרתון – 2:47.5, מרתון – 2:56.3 (הכל דקות ושניות). כדי לרוץ מרתון בשעתיים צריך לרוץ בקצב של 2:50.6. נניח שגברסילאסי הוא רץ מאד לא יעיל וההפרש של 18 שניות לק"מ בין הקצב ל – 10,000 והקצב למרתון הוא גדול יחסית. כמה קטן יכול להיות ההפרש אצל רץ אחר? נראה לי שרץ שירד משעתיים במרתון חייב יהיה לרדת מ – 26 דקות ב – 10,000. כאשר נראה רץ כזה אולי אפשר יהיה לחשוב ברצינות גם על מרתון בשעתיים.
המזין רנרס וורלד ביקש מהסופר המנוח איזאק אסימוב שיכתוב על רץ העתיד. מה שאני זוכר מהסיפור הוא שאסימוב ראה את המגבלה בכך שאותו צינור בגוף האדם משמש הן לקליטה והן לפיטה של הגזים. רץ העתיד שלו היה עם צינור מפלט, כלומר מן הראות יצא צינור אל פתח מיוחד בגוף לפליטת גזים ובצורה כזו אפשר יהיה להכניס יותר חמצן לגוף. יש גם מגבלות נוספות למכונה המכונה גוף האדם: זה רכב היברידי העובד על כמה סוגי דלק במקביל וכדי להתקדם במהירות שיוט מקסימלית של למעלה מ – 21 קמ"ש למשך שעתיים הוא זקוק לכל סוגי הדלק. הוא לא יכול לעבוד במהירות כזו רק על מאגרי השומן (צורה חסכונית של אנרגיה – 9 קלוריות לגרם) אלא נזקק גם למאגרים גדולים של גליקוגן (רק 4 קלוריות לגרם). אם יעמיס הרבה גליקוגן הוא יעלה במשקל… חוץ מזה הגוף לא מעמיס הרבה מדי גליקוגן, את העודפים במזון הוא הופך לשומן…בקיצור: צריך גם אינפוזיה קבועה של סוכר…על התחממות המנוע כבר דברנו? צריך הרבה נוזל קירור…

matipool 26 בספטמבר 2011

דורפן – נשבע לך שכשקראתי הבוקר את הטקסט בעיתון הוא היה נראה לי קצת מוזר .
כלומר – מי שהיה חתום עליו היה לוינטל אבל הקול היה קולו של דורפן ללא ספק .
אני גאה בעצמי על ההבחנה . משפר את ההרגשה אחרי התוצאות הלא משהו בחידונים שלך .

Erez 26 בספטמבר 2011

בדיוק באתי לציין שמאוד הופתעתי שראיתי את הקרדיט על הטקסט, כי זה היה די ברור שמדובר בדורפן.

דורפן 26 בספטמבר 2011

גם לוינטל הופתע! אבל דברים כאלו קורים

אבי 26 בספטמבר 2011

תגנוב לו בתמורה דווח על אחד ההפסדים הקרובים של ארסנל!

Erez 26 בספטמבר 2011

אין סיכוי שדורפן יצליח להתבכיין על ארסן ונגר כמו לוינטל.

Erez 26 בספטמבר 2011

אגב, בעיתון שבו עורך הספורט מפרסם טור שבו הוא כותב כי "שופטים בכירים לשעבר הודו(!) כי יפת היה חייב לראות(!) את אור פישביין דוחף את …". גם ציטוט ללא זיהוי (ולך תדע מה האג'נדה של אותם "שופטים בכירים לשעבר" גם "הודו" משל סהר הצמיד אותם לקיר ואיים לשבור להם את הברכיים, וגם "היה חייב" כלומר ראה והתעלם. יכול להיות שסהר בדיוק צפה ב"כל אנשי הנשיא" והחליט להפוך שיחת חולין עם איזה יצחק בן-יצחק לחשיפת יפתגייט?

אז לא פלא שטועים בקרדיט.

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

אגב, שש פסילות בכידון בהחלט אפשריות. זה יכול לקרות בתחרויות בהן מספר המשתתפים הוא שמונה ומטה… היו כמה מקרים כאלה השנה ב"ליגת היהלום" (שמונה משתתפים ומטה, לא זוכר שש פסילות…). שלוש פסילות בכידון בקרב-רב כבר ראיתי לא פעם (בקרב-רב ניתנים רק שלושה ניסיונות בברזל, דיסקוס, כידון ורוחק)

חלפס 26 בספטמבר 2011

אתה מציג פה בעיה מעגלית. אם גברהסילאסי היה מתאמן למרתון בגיל 25 סביר להניח שלא היה מגיע למה שמגיע ב10000. ומכאן – כפי שיורם הציג, שיפור ב 10000 שהוא הכרחי ע"מ לשפר תוצאת מרתון, לא היה מושג.

דורפן 26 בספטמבר 2011

חלפס – אין לי כמובן את הידע הספציפי של אהרוני. אבל לא תמיד המוסכמות הללו מתבררות כנכונות. למשל -תמיד סברו שהצירוף 100-200 הוא הנכון. בא מייקל ג'ונסון ובירידה מ-400 ל-200 הביס את רצי ה-200 מבלי שהיה אי פעם רץ 100 טוב. בדומה גם בולט גדל ב-400 מטר.

עכשיו קם די לראשונה דור של רצי מרתון "ייעודיים" (כלומר הם לא עברו דרך ה10,000 או לפחות כבר היו במרתון בגילאי 20) ונוכל לראות אם הכל ההנחות הללו נכונות. עדיין רצי 10000 מצטיינים בכמה תכונות שאין לרצי מרתון – למשל הספרינטים שלהם בסיום.

אני לא אומר שזה נכון – אני רק מציג סיטואציה. קניה לא התרכזה בריצה הזו עד לפני כ-5-6 שנים. עכשיו ייווצר עומק. סיטואציה אחרת: עוד לא ראינו ריצות מרתון מתוכננות לשיא – כפי שכל שיא 10000 הוא מהונדס על ידי מושכים. למשל לשים לרץ המיועד שני חוסמים שירוצו לפניו 30000 מטר. אולי גם כאן אפשר לייצר הבדלים.

דבר נוסף… מקאו אמר בבוקר הריצה שהוא לא מרגיש טוב. אם היה מרגיש טוב אולי היה מזדרז יותר….

ויינר 26 בספטמבר 2011

גם אתמול היה פייסר (ל-30 ק"מ) שבאופן הזוי סיים שני…

דורון 26 בספטמבר 2011

רונן, הוא רץ הכי מהר שהוא יכול כי היה לו תור לרופא…

עמיר 26 בספטמבר 2011

שאלה אחרת קשורה לא קשורה. האם לדעתך צריכים לבטל את ״חוקי פלאטיני״ למיניהם באולימפיאדה כך שכל מדינה תוכל (על פי סף אולימפי קבוע) לשלוח מספר מתחרים לא מוגבל?
ישראל תשלח 2 שייטים בניל פרייד, 3 ג׳ודוקות בעד 60 קילו וקניה ואתיופיה יהיו המדינות היחידות המיוצגות בריצות הארוכות (לדוגמא).

דורפן 26 בספטמבר 2011

צריך איזון. שלושת המדליסטים מהאולימפיאדה הקודמת. חמשת הבאים אחריהם בעולם. ואז השיטה הקיימת.

גיל 26 בספטמבר 2011

יש שני דברים שלא לקחת בחשבון לדעתי. אחד זה המסלול שמשתנה ממקום למקום. יכול להיות שיש מקומות טובים יותר לרצים וגם תנאי מזג האוויר יהיו אופטימליים אז יהיה שיפור נוסף. דבר שני, במרתון המוביל כמעט תמיד רץ לבד. אין שום ריצת איצטדיון שבה מובילים רצים בבידוד כל כך גדול. אני לא יודע עד כמה רץ כזה יוכל למצות את המסקימום כשהוא רץ נגד השעון.

גולר 26 בספטמבר 2011

השופט האקוודורי ביירון מורנו,שהדיח את איטליה במונדיאל 2002,נידון לשנתיים וחצי מאסר בפועל על הברחת הרואין

http://www.goal.com/en-us/news/1786/fifa/2011/09/24/2680407/disgraced-world-cup-referee-byron-moreno-jailed-for-heroin

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

אם נתרגם את הקצב אתמול ל – 10,000 נמצא שמקאו עבר כל 10,000 מטר ב – 29:18 דקות. בשביל לרוץ שעתיים במרתון צריך לרוץ כל 10,000 ב – 28:26 דקות. אין ספק שרץ כזה, שיכול לרוץ יותר מארבע פעמים 10,000 ברציפות בזמן כזה, יכול לרוץ 10,000 אחד הרבה יותר מהר. השאלה היא כמה יותר מהר. לדעתי זה חייב להיות אחד שמסוגל לרוץ פעם אחת 10,000 בפחות מ – 26 דקות. השיא העולמי ב – 10,000 נקבע לפני 7 שנים ומאז לא כל כך מתקרבים אליו אבל יש לזכור כי גם כמעט שלא רצים כיום 10,000 על מסלול! בשנת 2010 לא נערכה שום תחרות רצינית למרחק עם מושכים והשנה המרחק נכלל פעמיים ב"ליגת היהלום" (ביוג'ין ובבריסל), אם כי מחוץ למסגרת הרשמית. בקניה יש יותר מ – 200 רצים עם קריטריון A במרתון למשחקים האולימפיים. זו ממש בדיחה עצובה לתת להם רק שלושה כרטיסים למשחקים. המרתון הוא המקצוע היחיד במשחקים האולימפיים אליו לא מגיעים כל הרצים הטובים, אפילו כאלה שאין להם מגבלה של מכסה למדינה, מאחר שתנאי הריצה במשחקים האולימפיים לא נוחים לרצי מרתון. חבל שלסבסטיאן קו לא היה קצת מעוף והוא לא חשב להכריז על המרתון של לונדון 2012, זה המתקיים בחודש אפריל, כמרתון האולימפי ולהזמין אליו את כל הגברים שירדו מ – 2:20 וכל הנשים שירדו מ – 2:40, או משהו כזה. אני מאד מקווה שיום אחד זה יקרה. המרתון הוא אחד מסמלי המשחקים האולימפיים אבל הגיע הזמן שהוא יערך בתנאים אנושיים.

דורפן 26 בספטמבר 2011

יורם – אבל זה עניין שאני לא מבין בו. כמה זמן "מבזבז" קנניסה בקלה על אימוני ספרינטים בכדי שתהיה לו את הסיומת שנחוצה לו למרחקים הקצרים יותר. לכך התכוונתי – בהיותו "רץ ייעודי".

עניין מתמטי אחר ששווה לבדוק הוא מה טווח התוצאות בדרך כלל בין גיל 35 ל-25. אולי כך נוכל לקבל הערכה כמה גברהסילאסי היה "שווה" במרתון כשהיה בן 25.

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

אחת הבעיות היא שעל ספורטאים מאירופה וארה"ב אנחנו יודעים המון בעוד על ספורטאים מאפריקה אנחנו יודעים הרבה פחות. רון היל, האירופאי הראשון מתחת ל – 2:10 במרתון (2:09:28 בשנת 1970) כתב ביוגרפיה מפורטת ביותר בה תיאר כמעט כל יום מחייו (עד הגיל בה נכתבה האוטוביוגרפיה…). הוא אחד הרצים שאצלם יש הפרש קטן בין זמן לק"מ ב – 10,000 וזה שבמרתון. בשיאו האישי ב – 10,000 הוא רץ בממוצע 2:52 לק"מ ובמרתון – 3:04. בעיה, באנגליה של שנות הששים רצו יותר במיילים מאשר במטרים וכך בשיאו האישי ב – 6 מייל (9656 מטרים) הקצב כבר 2:50 לק"מ… כיום אחת הבעיות במרתון היא דלדול מאגרי הגליקוגן בגוף: רצים מהר מדי והגוף לא מסוגל לאזן את הסוכר בדם אחרי כ – 35 ק"מ, מה שרצי מרתון קוראים "הקיר". אולי ימצאו שיטה להחדרת סוכר לגוף במהלך המרתון, שיטה יותר יעילה מאלו שיש היום (ג'לים, משקאות איזוטוניים) וזה יפתור אחת הבעיות. ראו אתמול את מקאו די נואש ליד תחנות השתייה בשלבים הסופיים של המירוץ כאשר בכמה תחנות הוא כנראה לא מצא את הבקבוק האישי שלו. לנשים המובילות לעומת זאת, היו אתמול מושכים גברים שעזרו להן גם בתחנות השתייה. בצדק החליטו לבטל את השיא העולמי של רדקליף שהושג עם גברים מלווים. זה לא ממש ספורט.

shohat 26 בספטמבר 2011

יורם, יופי של פוסטים. נכון שבשנים האחרונות השתנתה התפיסה ביחס ל"זן" של רצי המרתון (מה שטים נוקס חזה לפני שנים, והיו פה ושם דוגמאות קודמות). כלומר, בניגוד לתפיסה בעבר שרצי מרתון הם שונים מרצי הבינוניות (ביחס בין סיבי שריר איטיים לסיבי שריר לבנים) כיום, בעקבות טרגאט, גברסלאסי והדור החדש של הכוכבים, כבר די ברור שרצי המרתון המצטיינים נדרשים ליכולת מעולה גם למרחקים הקצרים יותר. זה לא אומר שמקאו או מוטאי ינצחו את בקלה על המסלול (או להיפך), אבל הרץ שיירד משעתיים במרתון יידרש ליכולת של סאב 26 ב – 10,000.

אופיר 26 בספטמבר 2011

נחשון, כבוד גדול שאתה ויורם מביאים את הידע שלכם לכאן. נועם שיזף כתב כאן סדרת כתבות נהדרת על ההכנות שלו למרתון ניו יורק, שבסיומן קבע 3:25. אני לא בטוח אם מישהו כאן יודע שאת הפוסט מעלי כתב מישהו עם 2:34 בריזומה :-)

דורפן 26 בספטמבר 2011

על זה צריך להזכיר שמאמו וולדה, אלוף המרתון של 1968, יייצג את אתיופיה בשליחים 4 פעמים 400 ב-1956. אני מעריך שלא היה רץ 400 מזהיר במיוחד אבל לדעתי זה מקרה יחיד שמישהו רץ מרחק המוגדר לרוב כאחד הספרינטים וגם מרתון אולימפיים.

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

חנה שזיפי רצה 400 במקסיקו סיטי 1968 ואם היה בזמנה מרתון לנשים אז הייתה בטח משתתפת… אם הולכים אחורה בהיסטוריה האולימפית מוצאים ספורטאים שזכו במדליות בהתעמלות וגם בקליעה למטרה ועוד צירופים מוזרים כאלה. מה זה אומר? כאשר הרמה נמוכה אז הכל אפשרי. חוץ מזה אולי ב- 1956 גם האתיופים עצמם לא ידעו שהם מסוגלים לרוץ מרתון… בסוף שנות החמישים יצאה מן הארץ משלחת של צנחנים לערוך באתיופיה קורס קומנדו לצבא המקומי. הצנחנים שלנו החליטו שמבחן הכניסה יהיה מסע מזורז ל – 70 ק"מ. מה שקרה הוא שכמובן שאחרי שכל המדריכים שלנו התמוטטו המקומיים שאלו מתי מתחיל המבחן…

דורפן 26 בספטמבר 2011

זה מזכיר את הסיפור של אוני ניסקאנן – המאמן הפיני שאימן את אבבה ביקילה ומאמו וולדה. הוא הגיע לאתיופיה עם משלחת סיוע שבדית שדווקא פרסמה בעיתון מודעה שהיא צריכה מאמן כדורגל. הוא ענה למודעה וכתב שאמנם אינו יודע כדורגל אבל אם לא ימצאו מאמן כדורגל ישמח לסוע כמאמן אתלטיקה. והשאר באמת היסטוריה.

shohat 26 בספטמבר 2011

הכוונה איננה לספרינטרים כמובן, ואני לא המטומטם שישלח את יוהאן בלייק לרוץ מרתונים. :)
בהצגה מאד פשטנית, אצל ספרינטרים יימצא בדרך כלל יחס גבוה יותר של סיבים מהירים – type II. בעבר נהגו לחשוב על מעין רצף, מבחינת חלוקת סיבי השריר, שבין ספרינטרים בקצה האחד, ורצי מרתון בקצה השני, כשרצי הבינוניות פחות או יותר באמצע.
נוקס העלה כבר לפני שנים את ההשערה שכמות גדולה מאד (80-90 אחוז) של סיבי שריר איטיים (type I) אינה נחוצה להצלחה במרחק המרתון – הגישה שרווחה בשעתו, אלא שהממצאים הללו (שאכן נתמכו במחקרים) נבעו מסיבות אחרות, "מלאכותיות". נוקס העריך ש"בעשרים עד חמישים השנים הקרובות" הממצאים ישתנו כך שגם אצל רצי המרתון המצטיינים ברמה העולמית תימצה חלוקת סיבי שריר דומה לזו של רצי בינוניות (בערך 50-50). נוקס הסביר שבעבר פשוט התמחו במרתון רצים שלא היו מספיק מהירים כדי להצטיין על המסלול, אבל לאורך זמן יתחילו רצים עם כמות גדולה יותר של סיבים מהירים להיות דומיננטיים גם במרתון. באחד המחקרים שלו – נוקס הסיק שתוצאת הריצה ב – 10,000מ' מנבאת את פוטנציאל ההצלחה במרתון יותר מכל המדדים הפיסיולוגיים (צח"מ, סח"ח וכו').
בעבר היו דוגמאות בודדות (רוד דיקסון שזכה במדליית ארד אולימפית ב – 1,500מ' וגם ניצח את מרתון ניו יורק) והתיזה של נוקס גרמה להרמת גבות. אבל בעשור האחרון, בעקבות ההצלחה של טרגט וגברסלאסי (אגב, גברסלאסי הוא בעל התוצאה השניה בכל הזמנים ל – 1,500מ' באולם, שערה אחרי אל גארוז') ומן הסתם בעקבות כניסת הכסף הגדול למירוצי הכביש – יותר ויותר רצים בעלי יכולת של סאב 13 ל – 5,000, סאב 27 ל – 10,000 רצים מרתונים, ולכן 2:07 היא כבר מזמן לא תוצאה שמישהו מתרגש ממנה. כדי לתת את הטוויסט ההיסטורי המקומי – אזכיר את דב קרמר שהיה אלוף ושיאן ישראל גם ב – 1,500מ' וגם במרתון, ואת יובל רחמילביץ' שהיה אלוף ישראל בשני המרחקים.

יורם אהרוני 26 בספטמבר 2011

אתה יכול ללכת רחוק יותר: יאיר קרני היה אלוף ישראל ב – 800 ובמרתון ואפילו באותה שנה קלנדרית (1977). באותה תקופה בערך טוני סימונס ייצג את בריטניה בכל המרחקים מ – 800 ועד מרתון והיה רץ קצת יותר טוב מקרני (27:43 ב – 10,000, 2:12 מרתון)

קורא 27 בספטמבר 2011

השאלה היא למה דווקא ריצה? הרי הקנייתים והג'מייקנים עליונים מבחינה פיזית, אז למה לא כדורגל או כדורסל? ובעיקר, למה לא טניס?

דורפן 27 בספטמבר 2011

נחשון שוחט מפתח עוד את הנושא בבלוג שלו:

http://www.bc-running.com/wp/?p=1932&cpage=1#comment-1195

עומרי 9 באוקטובר 2011

רונן- הערה קטנה.
קראתי את הפוסט הזה כשפורסם אך רק כעת נודע לי ששיא העולם בכלל נשבר ע"י הקנייתי ב25 לספטמבר.
יש ימים שלמים שבהם ההתעדכנות היחידה שלי באירועי ספורט היא דרך הפילטר של דה באזר. כדאי שבתחילתו של פוסט כזה תציין שאתמול נשבר שיא עולם. לטובת אלה שמצמצו.

:)

Comments closed