נא לא לכבד עכשיו את המת

אני מאד רוצה לדעת מה הסיפור שגרם לגארי ספיד להתאבד. להבין בדיוק מה שרשרת המאורעות שמביאים לעניין כזה

אם גארי ספיד באמת התאבד בגלל סיפור שאמור היה להופיע בטבלואידים אני מאד רוצה, ואפילו הייתי מחייב זאת, לדעת מה הסיפור הזה. אני לא רוצה שיניחו לזה מתוך כבוד המת.

כי ייתכן וזה סיפור שהיה ראוי שיתפרסם. לפעמים למשל נחשפים רמאים נוראים או פדופילים או כיוצא באלו פושעים, וצריך לחשוף זאת בלי קשר לתוצאות. רק מה: לרוב אלו סיפורים שמקומם קודם כל במשטרה.

וייתכן שזה סיפור שבסך הכל ספיד חושב לבושה גדולה מדי. היו לנו לא מעט סיפורים כאלו בתקופה האחרונה – וודס, גיגס, טרי – שהיו מבישים מאד למעורבים אבל לא היה בהם דבר פלילי. וכדאי לערוך דיון "בזכות הציבור לדעת". האם באמת בגלל שטרי לובש את סרט הקפטן של אנגליה הבחורה המדוברת – שאולי עשתה את הדברים מתוך לבטים רומנטיים אמיתיים – צריכה שחייה ייחשפו לפני הציבור. או האם הסבל לילדיו של ריאן גיגס שקול לכך "שמי שקונה חולצה של גיגס ראוי שיידע אם הוא באמת דוגמא לנוער". האם העובדה שוודס הוא נואף מיליארדר היא סיבה לכך שהעיתונות תמתין עם תחמושת בכדי להרוס כל סיכוי לתיקון חיי משפחתו. נכון – לא גיגס, לא טרי ולא וודס ראויים לרחמים. ותקף לגביהם המשפט "אם אתה לא יכול לסבול את החום אל תכנס למטבח". אבל יש אנשים בפרשיות הללו שלא נכנסו למטבח וחוטפים את החום.

יחד עם זאת יתכן אגב והדיון הזה הוא דיון באורוות ללא סוסים. כל כלל שנקבע לגבי צהובונים לא רלוונטי לאינטרנט. ייתכן והסלבריטאיות תביא איתה תוצאות בלתי נסבלות למי שבחרו בה. אבל תיתכן גם תופעה אחרת – סף הגירוי יעלה – ונפסיק להתרגש מעניינים של סקס כשהם חוקיים. כי כנראה שלא מעט מתרחש.

אבל עדיין – אני מאד רוצה לדעת מה גורם לבן אדם לעשות מעשה כזה בימינו. זכות הציבור לדעת גם את זה.

דה באזר בפייסבוק

אחרי סיטי ולפני הכ"ט בנובמבר
יומן הנרגן / יואב בורוביץ': למה לא שורה אובארוב?

57 Comments

גיל 28 בנובמבר 2011

לא תמיד יש תשובות פשוטות לשאלות הללו. אני חושב שסיפור, מביש ככל שיהיה, שמופיע בטבלואידים לא יסביר למה הוא התאבד. הרי כמו שציינת, הרבה ספורטאים נחשפו לסיפורים מביכים ולא התאבדו. זה אולי היה הטריגר אבל בלי נפש מיוסרת שלאחרים כמעט אין גישה אליה קשה באמת להבין. התאבדויות זה נושא מאוד מסובך ואני דווקא בעד שידברו על זה, אבל קטונתי מהלכנס למוחו של אדם מתאבד.

ואגב, סקס תמיד ימכור והצביעות חוגגת כמובן בהקשר הזה. אני יוצא מנקודת הנחה שכל ספורטאי בכיר בגד או יבגוד ולכן לא ממש מתרגש מזה.

יוסי מזרחי 28 בנובמבר 2011

אני לא מניח שיש כאן רק ענין של סקס מהצד, שבגלל פרסומו ואפילו בצהובון שמחפש רק סנסציות,המוצא הוא התאבדות.
החלטה כזו, אני מעריך לא נופלת ברגע אלא היא תוצר של ענינים עמוקים יותר ואולי גם ארוכים על פני הזמן.
בכל מקרה ההסבר או הסיבות לא ישארו חסויים הרבה זמן ואם יסתבר שהצהובונים הלכו רחוק מדי עם או בלי סיפור מהותי, יתכן שתהיה כאן נקודת מפנה.

גמל (סתם גמל) 28 בנובמבר 2011

לא מסכים בכלל.
אם מדובר במעשים לא חוקיים חשוב מאוד שיפרסמו את הסיפור (כמובן במידה שיש הוכחות לקיומו של אותו מעשה).
אבל אין שום סיבה לפרסם פרשיות אהבים למיניהן. למיטב הבנתי בגידה באשתך היא לא מעשה פלילי וכל אותם משפטים מגוחכים כמו "שמי שקונה חולצה של גיגס ראוי שיידע אם הוא באמת דוגמא לנוער" הם פשוט תירוץ של אנשים קטניםצדקנים צבועים שחושבים שיש להם זכות לומר לאנשים אחרים כיצד לחיות את חייהם.

דורפן 28 בנובמבר 2011

בדיוק בגלל זה אני רוצה שיפרסמו את הסיפור. כדי שנבין אם הייתה כאן חדירה חסרת הצדקה לפרטיות שלו או חשיפת פרשה ראויה

גמל (סתם גמל) 28 בנובמבר 2011

אוקיי, זה כבר סיפור שונה אבל מה כבר אפשר לעשות לעיתונאי שרצה לפרסם שהוא בגד באשתו עם עז? שום דבר, ולכן במקרה כזה זה לא רלוונטי

רועי מ 28 בנובמבר 2011

שישחטו את העיתונאי אם בגלל זה הןא התאבד.
זה שמישהו מפורסם לא עושה את זה בסדר להכנס לו לחיים פרטיים. תאמת זה לא כל כך אכפת לי. כל עוד השחקן או הספורטאי מספק את הסחורה על המגרש(וכנראה גם במקומות אחרים) זה לא עניין שלנו. לפחות לא שלי.
צלבה של עיתונאי ומי יודע חרם עליו בגלל ציבור זועם יכולה להיות נקמה טובה.

גמל (סתם גמל) 28 בנובמבר 2011

אני מסכים לגמרי, הלוואי והיו מפסיקים לפרסם את השטויות האלה. הבעיה היא שיש אנשים שמשעמם להם בחיים והם שואבים עניין מחיטוט בחיים של אנשים אחרים או סתם צדקנים צבועים שחושבים שיש להם זכות לקבוע כיצד אנשים אחרים צריכים לנהל את החיים הפרטיים שלהם.
והלוואי שהיו כלים אפקטיביים כנגד אותם עיתונאים וצלמי פפראצי למיניהם, אבל אין.

פנדלוביץ' 28 בנובמבר 2011

מהרגע שהוא התאבד אין לציבור שום זכות לדעת. לציבור ולתקשורת יש חובה לכבד את משפחתו.

דורפן 28 בנובמבר 2011

ואם מישהו דחף אותו להתאבדות הוא יהיה עכשיו חסין מביקורת?

פנדלוביץ' 28 בנובמבר 2011

כן. אני מעדיף לתת שקט למשפחה שלו על פני להוציא כביסה מלוכלכת כדי לצלוב עיתונאי.

רועי מ 28 בנובמבר 2011

ישר נכנסתי כי ידעתי שיהיה דיון מעניין בפמקום הזה.
לפנדלוביץ אני בהחלא לא מסכים איתך. יש ענינים שהם לא קשורים למשפחה שלו.
אם הכביסה שלו לכלכה כביסות אחרות עם כתמים מאד קשים?
אם הוא םגע בכבודם של ארחים בדרך כזאת או אחרת אז הציבור צריך לדעת אל זה. אסור לשתוק ולההדיר דמות אם לא מגיע לה. אם סרח והתאבד בגלל פרסום בצהובן חחיבים לפרסם. ובעצם חייבים לפרסם בכל מקרה מה דחף אותו למעשה זה. עם יש בכלל סיבה כזאת.
נותר לנו להמתין בסובלנות אין מה לעשות.

פנדלוביץ' 28 בנובמבר 2011

בשביל מה? כדי להעניש אותו? אם תאורטית האיש פגע במישהו, הרי הוא העניש את עצמו בעונש האולטימטיבי. יותר מזה?
אם תאורטית הוא התאבד כי נניח פגע במשפחתו – בגד וכו'. מה הציבור זכאי לדעת? ולמה לפגוע במשפחתו שוב.
אני מבין יותר את דורפן: הגישה שלו היא שאם נניח הוא התאבד כי לא יכל לשאת שצהובון יוציא סיפור סטייל גיגס החוצה, אז זו הזדמנות לשים את הצהובונים במקום. אני אישית לא רוצה שיתפסו טרמפ על הטרגדיה של משפחת ספיד כדי לתקן את עוולות התקשורת הבריטית.

אופיר 28 בנובמבר 2011

הוא (כנראה) לא פגע באף אחד פרט לעצמו, וחשיפת הפרטים (לאור התוצאות) עשויה להיות בעלת השלכות כמעט היסטוריות (אם השמועות נכונות).

דורפן 28 בנובמבר 2011

אז אני כן. השמועות ממילא שם – ושאנשים יישאו לפחות בהשלכות הציבוריות של המעשים שלהם.

פנדלוביץ' 29 בנובמבר 2011

אם אתה גברת ספיד או אחד מילדיה: מה היית רוצה?

דורפן 29 בנובמבר 2011

קודם כל אינך יודע. אם עיתונאי גרם למותו מאד יכול להיות שהיא רוצה שהציבור יידע מכך והעיתונאי יישא אות קלון.

שנית, היא לא הצד היחיד לסיפור. יש הרבה קרבנות עתידיים ותופעה מחרידה שצריך לשים לה קץ.

פנדלוביץ' 29 בנובמבר 2011

נכון, אינני יודע. אבל אני מעדיף שהחלטה האם לחשוף את הסיפור שמאחורי הטרגדיה היא תהיה שלה.
אני לא חושב שלקורבנות אחריםעתידיים של חשיפות תקשורתיות (באם זה באמת העיניין פה), יש משקל פה. לדעתי לא צריך למנף את הסיפור של ספיד כדי לתקן את העולם.
הוא בחר במה שבחר, בחר לא לתת פומבי לסיפור שלו. אני מעדיף לכבד את רצונו ורצון משפחתו.

אופיר 28 בנובמבר 2011

אני די בטוח שאני יודע מה היתה סיבת ההתאבדות (כל חיפוש גוגל יעלה את זה מיד) ואני חושב שבמקרה הזה חובה לפרסם את הרקע למעשה מפני שההשלכות של זה על חיי ציבור גדול (ובפרט כדורגלנים שמשתייכים אליו) תהיינה עצומות, לחיוב כמובן.

אין מחיר לשיעור שיכול להלמד כאן על ידי צהובונים, אוהדי כדורגל והשחקנים עצמם. לא רוצה להתלדעתי ענין בסדר הגודל של הילסבורו מבחינת השלכותיו העתידיות.

אופיר 28 בנובמבר 2011

המשפט האחרון התבלגן. רציתי לומר שמבלילהתפס לפומפוזיות מדובר לדעתי על ענין בסדר הגודל של הילסבורו מבחינת השלכותיו העתידיות.

המום 28 בנובמבר 2011

אופיר תועיל להסביר על מה מדובר?

אופיר 28 בנובמבר 2011

חלק מהשמועות מדברות על נטיותיו המיניות שעמדו לכאורה להחשף ע"י צהובון כלשהו.
לעת עתה עדיף לקחת את זה עם חופן גדול של מלח.

מנחם לס 28 בנובמבר 2011

לי היו שני חברים טובים וידידה טובה שהתאבדו. נוח התאבד בקרית טבעון כשהייתי בכיתה ח' והוא בכיתה י'. איקה דיאמנט (שוער הפועל חיפה בשנות ה-50 וה-60 המקודמות) התאבד לפני 5 שנים בחוף הים בבת גלים ע"י שקשר לבנים לרגליעו, יצא לים בחסקה וקפץ. באדלפי היתה לי ידידה פרופסורית חמודה ומאד מצליחה שהתאבדה. אף אחד מה-3 לא השאיר מכתב. את הסיבות לא נדע לעולם.

ואם אין מכתב התאבדות, לעולם אין לדעת את הסיבה האמיתית, אפילו אם אדם ניתפש במאה זיונים מצהצד ובשוד שלושה בנקים. ברוב המקרים התאבדות היא לא כתוצאה של "מעשה" אלא כתוצאה של דכאון שיצא משליטה.

פנדלוביץ' 28 בנובמבר 2011

LIKE

אבי 29 בנובמבר 2011

מסכים מאד.

ארז (דא יונג) 29 בנובמבר 2011

התאבדות בעיני היא מעשה אנוכי, ברוב המקרים, מפני שבזמן שהמת כבר לא צריך להתמודד עם כלום, הוא גורם נזק ולעתים מרסק את משפחתו והאנשים הקרובים לו יותר מכל.

לא להשאיר מכתב התאבדות זה (לצערי, מנסיון אישי) הוספת חטא על פשע, מפני שכך כל הקרובים עלולים לחשוב שזו אחריותם ולחוות רגשות אשמה, שיכולים היו להמנע , ולו חלקית, עם מכתב שהיה מסביר את הסיבות והרקע להתאבדות.

כאילו, אתה הולך להתאבד, מה כל כך קשה לך לכתוב 5 דקות מכתב בשביל שלפחות יהיה משהו לאשתך ולילדים? תבקש סליחה על שאתה עוזב ככה, תגיד להם שזה לא באשמתם. אולי זה יחסוך כמה פגישות אצל הפסיכולוג לילדים.

גיל 29 בנובמבר 2011

ברור שזה מעשה אנוכי אבל איך אפשר להאשים את המתאבד במשהו? הוא לא במצב נפשי לחשוב על אחרים כי אז כנראה לא היה מתאבד. המוח שלנו חושב ומרגיש דברים אחרת ממוח נורמלי ואחד האתגרים הכי קשים זה לנסות לחדור אליו בטרם האדם יתאבד.

ארז (דא יונג) 29 בנובמבר 2011

דווקא לדעתי בשלב ראשון לפחות להאשים את המתאבד זה בהחלט לגיטימי. בסופו של דבר, ההחלטה הייתה שלו והנזק שהוא גרם לקרובים אליו הוא ממשי, כך שזה כלי עזר מוצלח בעיני כדי להתחיל להתמודד עם האובדן. אבל אני לא פסיכולוג.

גיל 29 בנובמבר 2011

כן, אבל איך אפשר להאשים מישהו שכבר מת? ברור שזה מאוד מתסכל ופוגע כשיש התאבדות והחיים בצל אי הוודאות יכולים לפגוע בך. צריך פשוט להבין שזה לא עניין של אשמה של אף אחד ובטח לא אשמת המשפחה או החברים שלא מנעו את ההתאבדות. מאוד קשה למנוע מישהו שבאמת רוצה להתאבד.

גיל מזימבבואה 29 בנובמבר 2011

אתמול פורסם שבעבר הוא כבר היה בדיכאונות ולקח כדורים כנגד זה.

matipool 29 בנובמבר 2011

אני חוויתי התאבדות של אבא לפני יותר מעשרים שנים בעקבות הסתבכות כלכלית . מבחינתו – זה היה המוצא האחרון והוא הציל מבחינה כלכלית את המשפחה שלו ( עניין של ביטוחי חיים וכו' ) .
הוא השאיר מכתבים מפורטים ומרגשים . התחושה שלנו הייתה שהמעשה שלו היה אמיץ ולא פחדני או אנוכי אבל הייתה תחושת תסכול עצומה שהוא לא שיתף אחרים בבעיות ויש אנשים שהיו יכולים לעזור ולפתור את הבעיות .
אני כבר הייתי לקראת השחרור מהצבא אבל ילדה בת 7 נשארה בלי אבא והחיים שלה נדפקו .
משום מה , עד היום כששואלים אותי בהזדמנויות שונות ממה הוא מת אני מתפתל עם התשובה ומאד קשה לי להוציא את זה החוצה . אפילו עם הילדים הבוגרים שלי לא ממש נכנסתי לנושא וזו אולי הפעם הראשונה שאני מדבר / כותב על זה עם אנשים שהם לא ממש קרובים אלי .
אם יש כאן מישהו שחושב על מוצא כזה – שינסה לעשות הכל אבל ממש הכל בשביל לא להגיע להתאבדות . הפגיעה בקרובים אליך היא עצומה .

אריאל 29 בנובמבר 2011

רק על השיתוף הזה מגיע לך כל הכבוד, ברור עד כמה זה קשה

כסיפוביץ 29 בנובמבר 2011

+10

זיגי 29 בנובמבר 2011

matipool –
תודה וכל הכבוד על השיתוף.
וכבוד (אם זו המילה) לאביך ז"ל שבנקודה הנמוכה בחייו טרח וכתב מכתבים אחרונים. מידיעה אישית אם כי קצת מרוחקת (לשמחתי), הוא חסך לכם חיים של רגשות אשמה ושאלות מנקרות ללא תשובה.

אביעד 29 בנובמבר 2011

כואב ומרגש. כל הכבוד על האומץ והשיתוף.

הופ 29 בנובמבר 2011

matipool – מצטער לשמוע, ושמח ששיתפת אותנו. אני לא פסיכולוג אבל נדמה לי שזה צעד חשוב בהשלמה ובקבלה של המוות של אביך.
זה גם אומר כנראה שאנחנו (המגיבים פה) קרובים אליך יותר ממה שחשבת…
כמו גיל אני לא חושב שיש פה עניין של אנוכיות, מי שמתאבד כנראה הגיע למצב כזה שהוא לא מסוגל לחשוב על שום דבר אחר חוץ מהקושי שלו. ולפעמים הוא חושב שההיעלמות שלו תעזור לקרובים לו, ולא מסוגל להבין כמה הוא חשוב להם.
אני חושב שברוב מקרי ההתאבדות אנשים מאבדים פרופורציות ולא מבינים כמה בעיותיהם בעצם לא נוראיות. הייסורים יחד עם רגשות האשמה מקשים עוד יותר על היכולת להסתכל מבחוץ על הקשיים בצורה מפוכחת.
לעניין הפוסט – לדעתי אין עניין לציבור אלא אם כן היה מעורב פה משהו פלילי. ברור שיש לפרסם במקרים בו אנשים נוספים היו מעורבים במעשים פוגעניים.

matipool 29 בנובמבר 2011

תודה על כל התגובות .
חיממתם לי את הלב .

רועי מ 29 בנובמבר 2011

מתיפול תודה על שיתוף המקרה האישי שלך.

רציתי להגיב ולומר שאני יכול להבין אדם שנדחק לפינה ורואה הכל שחור.
להבדיל אלף אלפי הבדלות הייתה לי תקופה קצרה מאוד לשמחתי בצכ שהוצבתי במקום שממש לא אהבתי והרגשתי חנוק בו. זה הסתיים לאחר כ שלושה שבועות למזלי. אם זה היה נמשך יותר אין לדעת לאן זה היה מתקדם.כי אז הייתי במצב נמוך. אבל ברגע של יציאה משם הכל חזר לקדמותו.

ובכל מקרה אם זה מקרה מיני של העדפת בנים , העיצונות צריכה לעשות חשבון נפש גדול במה מותר לפרסם ומה לא. זה שאדם מפורסם לא עושה אותו הפקר. אם האישיות מושכת אש ומכניסה את התקשורת בכוח לחיים שלה אז שלא תתפלא אם יפורסו דברים אבל אם הוא בתקשורת רק בגלל תפקידו או מקצועו אבל הוא שומר על חייו הפרטיים הרחק מהציבור. יש לדעתי לשמור על פרטיותו.

MOBY 29 בנובמבר 2011

על פי המגיבים פה יש שמועות לגבי הרפתקאותיו המיניות. את מי זה אמור לעניין למעט אם נעברו עבירות פליליות?
האם שוט הדומה לחוק לשון הרע (למרות שיש פה פגיעה מוכחת) לא אמור לגרום לעורכי עיתון לחשוב פעמיים?
ואם יש עיתון שרצה לפרסם? האם זו לא "עיתונות אמיצה"? כלפי צרכני הרכילות המקומיים?
והאם השתקת העיתונאי אינה פגיעה בערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי? נכון שהמצב פה הוא קיצוני למדי, אבל אם הנסיבות היו אחרות האם התשובות היו אחרות?
שאלות שעלו במוחי
מחקרים מראים כי התאבדות ובוודאי מתליה היא צעקה לעזרה שהשתבשה טרגית.

זיגי 29 בנובמבר 2011

אם המידע נכון, יש למפרסם הגנה טובה כנגד תביעת לשון הרע. העובדה שהמידע (נכון ואמיתי ככל שיהיה) אינו רלבנטי, או אין הצדקה לפרסומו, אינה נוגעת לעניין לשון הרע.

Yair 29 בנובמבר 2011

תרשו לי לסטות קצת מהנושא, אבל למען השם, יש בפוסט הזה תגובה שבה מספר מנחם על חברים טובים שהתאבדו ש"זכתה" לתגובה "like" ווידוי מדהים של מטיפול על אב שהתאבד שזיכתה את הכותב, או את המגיב לו ב"+10".
זהו, אי אפשר להגיב בלי ללחוץ על כפתור בפייסבוק? אם היה מדובר בתגובה על עוד וידאו של מסי או משהו כזה אז מילא, עדיין מעצבן אבל נזרום עם הקדמה, אבל על תגובות כאלה?

כסיפוביץ 29 בנובמבר 2011

צודק.
הסיפור השאיר אותי ללא מילים ורק רציתי לחזק בעשרה מונים את התגובה לסיפור.
קבלו את התנצלותי הכנה אם נראה שזילזלתי

matipool 29 בנובמבר 2011

כסיפוביץ – ממש אין צורך להתנצל . אני ראיתי בתגובה שלך את החיוב שאליו התכוונת .

כסיפוביץ 29 בנובמבר 2011

תודה מכל הלב

פנדלוביץ' 30 בנובמבר 2011

עשיתי LIKE כי אני עצמי ביצעתי ניסיון התאבדות (אקדח, היה מעצור) והזדהיתי עם מה שלס כתב.
לך תחנך טוקבקיסטים במקום אחר.

ארז 29 בנובמבר 2011

אגב, לא ברור אם יש קשר או לא, אבל לפני כשבוע התאבד (ככל הנראה) פרשן הקריקט פיטר רובאק (Roebuck) בקפיצה מהחלון במלון בדרום אפריקה, בזמן שנעצר באשמת (נסיון) להתעללות מינית בצעיר מזימבבוואה. עדיין לא ברורים כל הפרטים, אבל בהקשר הזה, האם גם כאן צריכה לצאת האמת לאור, או שמא צריך לומר שמותו של רובאק סוגר את התיבה הזו?

כסיפוביץ 29 בנובמבר 2011

אני מקדיש באהבה את השיר הבא לכל מי שעבר חוויה נוראית כזו [גם לעצמי]

Hello
Is there anybody in there
Just nod if you can hear me
Is there anyone at home
Come on, now
I hear you're feeling down
Well I can ease your pain
Get you on your feet again
Relax
I'll need some information first
Just the basic facts
Can you show me where it hurts

There is no pain you are receding
A distant ship, smoke on the horizon
You are only coming through in waves
Your lips move but I can't hear what you're saying
When I was a child I had a fever
My hands felt just like two balloons
Now I've got that feeling once again
I can't explain you would not understand
This is not how I am
I have become comfortably numb

O.K
Just a little pinprick
There'll be no more aaaaaaaaah
But you may feel a little sick
Can you stand up
I do believe it's working, good
That'll keep you going through the show
Come on it's time to go

There is no pain you are receding
A distant ship, smoke on the horizon
You are only coming through in waves
Your lips move but I can't hear what you're saying
When I was a child
I caught a fleeting glimpse
Out of the corner of my eye
I turned to look but it was gone
I cannot put my finger on it now
The child is grown
The dream is gone
I have become comfortably numb

גיל 29 בנובמבר 2011

רונן, בהמשך לדיון הקודם שהיה לנו בקשר לפן סטייט, הייתי רוצה לשמוע מה דעתך על מה שקורה בסירקיוז. ESPN ועיתון מקומי בסירקיוז שמעו כבר לפני 8 שנים שהעוזר מנצל מינית ילדים ולא עשו עם המידע הזה כלום. ESPN הודיעו שלא היה להם מידע נוסף ולכן לא הלכו עם זה למשטרה. בעיניי המקרה הזה דומה מאוד לזה של פטרנו ופה אפילו אין שום מחויבות רגשית או מוסדית לאיש. זה מחזק את הדיעה שלי שבמקרים של חוסר ודאות גם אנשים וגם עיתונאים חוששים לעשות משהו שיכול להרוס חיים של אדם גם אם זה נראה הדבר המתבקש לעשותו.

דורפן 29 בנובמבר 2011

זה מביש. אחת הבעיות הגדולות כאן היא הפרסום.

מפרסמים חשדות פדופיליה כאילו היו חשדות של העלמת מסים או דו"חות חניה. הדברים הללו צריכים להחקר בסודיות מירבית.

למעשה עיתונאי יעשה את מלאכתו הרבה יותר נכונה אם ידווח למשטרה ולא ימשיך לחפש חשדות בעצמו. זהו מקרה שבו החקירה המשטרתית הרבה יותר יעילה מהעיתונאית – כי זו העיתונאית היא למעשה התליין. כל חשש לחשד לפדופיליה משמיד את תדמיתו של אדם.

גיל 29 בנובמבר 2011

אבל אני חושב שזו בדיוק הבעייה. פדופיליה היא משהו כל כך מתועב שאנשים וארגונים לא רוצים להלבין מישהו ברבים רק על סמך חשדות לא מבוססות, אבל אני מסכים איתך שזה משהו שצריך להחקר בסודיות.

קרמבו 30 בנובמבר 2011

נשאלת השאלה מה יותר חמור? להחזיק מידע שיכול בעקיפין לתת דרור לפשע נתעב כזה או להחפז עם אותו "פריט מידע עיתונאי" כדי להשיג את המתחרים ולהכפיש על-ידי כך את שמו של אדם בצורה הגסה וההורסנית ביותר שישנה מבלי לברר עם חף הוא או לאו.
ולא כ"כ ברורות לי ה"שמועות" שרצות בגוגל. זה אחרי הכל אתר שמכיל 100% מהאינטרנט וכפועל יוצא 99.9% ממה שקורה בעולם המערבי קל וחומר כשמדובר בידוען. אם היה מדובר ב-שמועה אחת- דהיינו של אותו טאבלויד ששיחרר את הידיעה (או החשד) לאוויר המרשתת בכדי לעקוף צו פירסום כזה או אחר, זה היה מקובל עליי.. אבל כשמדובר בשמועות ברבים זה במקרה הטוב ספוקולציות שעושה כל טוקבקיסט/עיתון כזה או אחר בהתבסס על "מקורות" כאלו או אחרים, ובמקרה הרע נשמות טהורות שמצאו במותו של אדם מפורסם את הליגיטימציה להתעלל בגופתו, בשמו הטוב (לפחות עד שיוכח אחרת) ובמשפחתו.

דורפן 30 בנובמבר 2011

קרמבו – כמה מחשבות שעולות לי לראש:

בנושאים של פשעים – כמו פדופיליה – עיתונות לא צריכה לעסוק בחשיפות. מי שיש לו מידע כזה – מוסר למשטרה.

עיתונות צריכה לעסוק בחשיפות של שלטון או ארגונים או אנשים מאד חזקים.

חשיפת חיי המין של אדם היא לא לגיטימית אלא אם כן הוא עצמו נוקט איזשהי עמדה. למשל אם הוא פוליטיקאי שרודף הומואים או מטיף למוסר גבוה וכיוצא באלו.

גיל 30 בנובמבר 2011

לכאורה נראה שהתשובה ברורה אבל המציאות כמובן מורכבת יותר. יש המון שמועות כל הזמן שרובן מתגלות כשקריות. אם על כל שמועה כזו היו רצים למשטרה או כותבים בעיתון אז היה יוצא מזה הרבה יותר נזק מתועלת.

תום 29 בנובמבר 2011

לפי מה שקראתי באתרים שונים משטרת סירקיוז חקרה את העניין לפני 7,8 שנים ולא נמצאו שום ראיות. גם אחד המאשימים טען שהעוזר מאמן התעלל בו עד גיל 25. זה לגמרי מדיף ריח של ניסיון לעשות כסף ואני מבין את המאמן שקרא למאשימים שקרנים (אין להם בדל של ראיה להוכיח את טענותיהם = שקרנים בעיני החוק).
למרות שלא הוגש כתב אישום נגד עוזר המאמן ולא מתנהלת אפילו חקירה משטרתית נגדו בזמן זה, האוניברסיטה בכל זאת פיטרה אותו. אם כצפוי שום דבר לא יצא מההאשמות הללו, הם יצטרכו להעביר לו אחוזי בעלות על האוניברסיטה.

פנדלוביץ' 30 בנובמבר 2011

ציטוט מ FOOTYTUBE

http://www.footytube.com/news/guardian/liverpool-v-manchester-city-five-things-we-learned-L13539?ref=hp_trendian

Bill Shankly got it wrong

It isn't more important than life or death. Craig Bellamy was so distraught about Gary Speed's death there were probably parts of the day when he felt he could barely function, let alone play a key match against his former club.

"It was best for us to make the decision for him," the manager, Kenny Dalglish, explained of Bellamy's withdrawal before the match. "Gary was a mentor for him, he admired and looked up to him. There's no way a game of football is more important than grieving."

Bellamy, a scorer against three of his former clubs, must have spent a good part of the week imagining exacting some form of revenge on Roberto Mancini for the way he was ostracised at City, but suddenly none of that felt particularly relevant. Shankly's was a great quote. Truly great, in fact. But not true.

קרמבו 30 בנובמבר 2011

רונן בהמשך לתגובתך 30 אני מסכים עם כל האמור חוץ מהקטע של מה לגיטימי ("חשיפת חיי המין של אדם היא לא לגיטימית אלא אם כן הוא עצמו נוקט איזשהי עמדה. למשל אם הוא פוליטיקאי שרודף הומואים או מטיף למוסר גבוה וכיוצא באלו") זו נקודה מדוייקת אבל חסרה את האלמנט הכי חשוב, כי להטיף נגד הומוסקסואליות ולהיות הומו בו בזמן זה אמנם צביעות אבל זה לא פלילי.
ודומני שהמושג "לגיטמיציה" בא לידי שימוש בצורה הרבה יותר חופשית ע"י עורכי הצהובונים… האם ההגדרה שלך ללגיטימי מוטעית? חד וחלק לא, אני שותף מלא לה… היא פשוא לא מחוייבת המציאות.
בעידן הנוכחי חשיפת חיי המין של אדם היא """מעניינת""" (אל תשאל אותי את מי) וזאת כל האמתלה שעורך צהובון צריך…

גיא 5 בדצמבר 2011

בלי הרבה חפירות,
מחלת דיכאון, זה הכול. זה יכול לבוא גם בלי סיבה. עכשיו אתה יכול לכבד את מותו . :

Comments closed