11 של מראה עיניים

שחקנים פחות מדוברים שיש לכם מזל אם ראיתם אותם בשיאם

In כללי

 

 

 

 

 

 

 

 

היה לי במקרה צ'ט קצר אתמול עם חיים ברעם  והוא אמר לי משהו שמאד מאד הפתיע אותי. שמכל השחקנים שראה באנגליה בשנות הששים השחקן שהכי הזכיר לו את איניאסטה – שחקן שהוא מעריץ את האדמה עליה הוא דורך – היה פאדי קררנד. הוא ראה אותו בגמר הגביע של 1963.  דווקא שוחחתי עם קררנד ערב משחק החוץ בשאלקה. איש הכי חביב שתפגשו עם זמן לכל אחד. ולא מישהו שאנשים נוטים לזכור כסטאר ענק ביונייטד. חשבתי בטח עוד חייל של יונייטד במרכז המגרש. מסתבר שמי שראה אותו באמת חושב שקצת יותר.

בכלל מעניין למה אנשים נזכרים בהיסטוריה יותר מאחרים. לפעמים אלו תארים, השתייכות לקבוצה גדולה, מדינה גדולה, שער חשוב או זכור במונדיאל. מה שבטוח: זה לא בגלל איך שאנשים בדיוק שיחקו!


זה נתן לי רעיון, 11 מעולים שזכורים לי אישית שלעולם לא מדברים עליהם.

תומס אנקונו. מוזר שאפילו כיום יש תחושה שלא סומכים על שוערים אפריקאים

אריק גרטס. משתלט על משחקים כמגן ימני

מריוס טרזור. כיום בלמי עלי הפכו בולדוגים אבל היה עידן בין מור לבקנבאואר לשיראה שהם היו אלגנטים. ומעטים היו אלגנטים מטרזור

ווילי מילר. אני די בטוח שאלכס פרגוסון מתבלבל לא פעם בינו לבין וידיץ'

ולאדיסלב זמודה. חלק עצום בהצלחות הפולניות של שנות השבעים והשמונים וזוכרים אותו פחות

גבריאלה אוריאלי. תחנה אחרונה, מרכז השדה

שאפט סושיץ'. החוצפה במיטבה

אנטונין פננקה. לעולם אודה לזידאן שהזכיר אותו פעם באיזה ראיון כאחד הגדולים

הרברט פרוהסקה. לא זכינו כמובן שסינדלר יצולם, אבל פרוהסקה כנראה אחרון האוסטרים שיכול היה להתגאות שהכדורגל שלהם מעודן ואלגנטי משל הגרמנים

תאופיליו קוביאס. משהו בין דרוגבה לתיירי הנרי. וברמה שלהם

פרבן אלקיאר לארסן. האחרון הוא באמת הגדול מכולם. מי שראה אותו יודע שבינו או ואן באסטן או בטיסטוטה לא היו הבדלים יוצאי דופן. הוא גם במידה רבה המראדונה האמיתי. זה שהוליך קבוצה באמת באמת קטנה לאליפות איטליה בעידן מאד תחרותי.

ולראייה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

ומי אתם חושבים?

דה באזר בפייסבוק

195 Comments

ניינר שמארח את גמר הNFC 17 בינואר 2012

ויקטור לוי מביתר ירושלים-הקשר האחורי הראשון בארץ
יצא לי לראות את לארסן מספר פעמים. שחקן עצום בכל קנה מידה. ועוד היה מעשן סיגריה במחצית

דורפן 17 בינואר 2012

ראית את לארסן במגרש?

יוסי מזרחי 17 בינואר 2012

ניינר-
בפרופורציות הנכונות לביצה שלנו בארץ, אכן וויקטור לוי.

בני תבורי 17 בינואר 2012

תודה שהזכרת את קוביאס ולארסן.

בני תבורי 17 בינואר 2012

…והייתי רוצה לראות גם את שמוליק רוזנטל ברשימה, אבל החרא הזה פושע. מצד שני, אף אחד בארץ, עד רוזנטל, לא שיחק בתפקיד בלם בשילוב של אלגנטיות נוראייבית וקטלניות בקנבאוארית. הקדים את זמנו.

ירון ב. 17 בינואר 2012

גרהאם שארפ, קווין שידי, טראבור סטיבן והגדול מכולם נוויל סהות'הול.

ניינר שמארח את גמר הNFC 17 בינואר 2012

ירון, ומה עם פול ברייסוול וגארי סטיבנס האגדי?

דורפן 17 בינואר 2012

תיקון. שני הגארים סטיבנסים האגדיים.

נוויל סאות'הול – יותר טוב מפיטר שלטון

ניינר שמארח את גמר הNFC 17 בינואר 2012

ואללה נכון-שניהם היו נפלאים וסאותהול בשיאו היה השוער הכי טוב בבריטניה

ירון ב. 17 בינואר 2012

כל ההרכב של אברטון של 85 צריכים להיות כאן. קבוצה פשוט ענקית.

Felix Tamsut 17 בינואר 2012

אחלה טקסט. אגב, גם אני פגשתי את פאדי קררנד לפני הדרבי באוקטובר האחרון, והיה לי ולחבר אחלה סיפור איתו.
בזמן שביקשתי ממנו להצטלם איתי, הוא שם לב שעל המגן של האייפון של החבר שלי יש תמונה שלו ושל אישתו.
אחרי שהצטלמנו, הוא ניגש בזהירות, גנב לחבר את הטלפון ובהה בתמונה במשך איזו דקה.
אחרי הדקה הזו, קררנד שאל את חבר שלי "WHO IS SHE?"
ההוא אמר לו שהיא אישתו, ופאדי קררנד הגיב, בפשטות הסקוטית הכל כך חיננית שלו, "FUCKING HELL, HOW DID YOU BANG ON THAT?".
חוויה לספר לנכדים.

יואב 17 בינואר 2012

אנטוניוני-10 באלגנטיות ובחוכמה. אחד מגיבורי 82.
בונייק-לקח את הפולנים עד חצי הגמר(82)והיה המוציא לפועל העיקרי של יובה הגדולה.מהיר כמו הרוח.
אלטובלי-הספיק לכבוש כמחליף בגמר 82 (היה ילד אז).מסיים מושלם וחוויה אתטית לצפיה.
יאן קולמנס-קשר שעשה פשוט הכל.רגלו בכל ורגל כל בו.
לה טיסייה-כי כבר לא מייצרים כאלה.גאון שהיה אהוב על כולם.

יואב 17 בינואר 2012

אסתטית

פאקו 17 בינואר 2012

לא יודע אם אלקיאר לרסן יכול להשתייך לקטגוריה של אלו שלא מדברים עליהם.

דורפן 17 בינואר 2012

פאקו – אני משוכנע. אולי הוא מוזכר מדי פעם. אבל הוא היה שחקן בשיאו שממש אין סיבה לדבר עליו פחות מנניח רומאריו, רובי באג'יו, בטיסטוטה, קנטונה. ולתחושתי שבשיאו אפילו מעט מעל הרמה הזו עם הסתייגות שאולי שיאו היה קצר מדי. מה שהוא עשה עם וורונה, ואיך שהוא עשה את זה, פשוט בלתי אפשרי

אביעד 17 בינואר 2012

מאת'יו לה טיסייה תמיד יהיה השם הראשון שיקפוץ לי לראש בדיונים מעין זה :)

דורפן 17 בינואר 2012

אני חושב שמדברים עליו המון. אתם מתבלבלים עם נושא הכוכב הגדול בקבוצה הקטנה

אביעד 17 בינואר 2012

אני מדבר עליו המון :) ונכון, שמו עולה כשמדברים על כוכב גדול בקבוצה קטנה. אבל זה בהקשר של "מה שהוא יכל להיות" אם היה עוזב את סאות'המפטון ולא בהקשר של מה הוא היה באמת.

matipool 17 בינואר 2012

אלן האנסן – מדברים עליו יותר בהקשר למה שאמר אז על תינוקות פרגי ועל היותו פרשן מוביל . איזה בלם אדיר ואלגנטי הוא היה .

יאן קולמאנס – מאד מאד הרשים אותי במדי נבחרת בלגיה . קשר נפלא שהוביל את בלגיה למקום הרביעי במונדיאל 86'.

פיל ניל – מלך התארים של ליברפול . היה שותף בכיר מעמדת המגן הימני לכל התארים מאמצע שנות ה-70' עד לאמצע שנות ה-80' .

איבן דה לה פניה – הייתה תקופה שחשבתי שהוא הולך להיות השחקן הכי טוב בעולם . איזו קריירה מבוזבזת .

דודו פ. 17 בינואר 2012

אחחחח, איזו הגנה אדירה היתה לליברפול של שנות ה- 80: אלן האנסן ומארק לורנסון באמצע, פיל ניל וסטיב ניקול בצדדים.

יואב 17 בינואר 2012

רונן,
מה שהוא עשה עם וורונה היה אדיר אבל כשאני חושב עליו ועל דנמרק,עולה תחושת החמיצות וההחמצה של מונדיאל 86.

נועם שוהם-מכבי הגדולה של התשעים פשוט לא מתקיימת בלעדיו(מקצועית). מנהל משחק מושלם שהיה העוגן לאחרים לנצוץ.

דורפן 17 בינואר 2012

כן – אבל אני חושב שתסכים איתי שלאור עוצמת הליגה האיטלקית אז וגם גודלה של וורונה – ההישג הספציפי הזה קשה יותר להשגה מהרבה הישגים מדוברים יותר – כמו ואן באסטן ביורו-88 או רומאריו עם ברזיל וכו. זה הישג יחיד במינו ביותר.

יואב 17 בינואר 2012

מסכים. הליגה האיטלקית בשנות השמונים היתה הליגה הכי חזקה, קשה וכשרונית שלי יצא לראות. פלאטיני ובונייק, סרזו, פאלקאו, זיקו, מראדונה,רומיניגה ואלופי עולם מקומיים…

גלעד 17 בינואר 2012

פננקה צריך להיכלל ברשימה הזאת למרות שיש על שמו פנדל?

פאדי קרראנד באמת עושה רושם של איש חביב ביותר, אבל הפך למעין דמות קומית כפרשן ב-MUTV (לא שיש משהו לא בסדר עם זה)..

דודו פ. 17 בינואר 2012

השם הראשון שעולה לי בראש זה פרננדו רדונדו, שהיה לדעתי אחד השחקנים הכי אנדר-רייטד שאני זוכר ב- 30 שנים האחרונות. נכון שהוא מוזכר מדי פעם אבל גם בשיאו לא דיברו עליו כוורלד-קלאס והא כמעט לא הותיר חותם בנבחרת ארנטינה, אבל מי שראה אותו בריאל היה מאוהב.

שחקן נוסף הוא סטיב מקמהון מליברפול של שנות ה- 80.

עוד שחקנים שהיו באנגליה וכמעט ולא נתקלים בשם שלהם: אלן ברזיל ופול מרינר(איפסוויץ' של תחילת ה- 80. איזו קבוצה היתה להם), קלייב אלן (מכונת שערים), קולין הנדרי (הבלם הנפלא של בלקבורן), פיטר ריד (קשרה של אברטון), גארי מאבוט וגארת קרוקס (טוטנהאם).

YG 17 בינואר 2012

בדיוק מה שבאתי לכתוב על רדונדו, ואני רואה שהקדימו אותי.

למרות אהדתי לברסה באותם ימים, לא יכולתי לא לאהוב את ריאל של רדונדו. וורלד קלאס! אלגנטיות לצד חכמה, רקדן אמיתי

רנדה 18 בינואר 2012

חולה על רדונדו, גאון אמיתי. לא פגש במאמן הנכון ולדעתי גם לא שיחק במועדון הנכון.
יפה שהבאת אותו

אריאל ש 18 בינואר 2012

כבוד על האזכור לאיפסוויץ' של תחילת השמונים. תענוג של קבוצה.

סימנטוב 17 בינואר 2012

כמו ניינר גם נזרקתי שאלקיאר עישן בכבדות. על המגרש הוא כל הזמן נע.
אנטוניוני היה נפלא מסכן נפצע הרבה עם אני לא טועה פיברקו תמונות של אשתו.
סאות'הול היה באמת ענק שסימן לי את שיא תקופת המדבר כשד אדום (איך הרוווד קנדל נעלם?)
ג'והנסון האוסטרלי בקבוצה של בני
אלן סימונסון (כבר דיברנו עליו)
בונייק ו…
ראבל "גארנצ'ה" מיריסון מה שהוא עשה בנוער היו ימים…

ניינר שמארח את גמר הNFC 17 בינואר 2012

אם כבר איפסוויץ אז חובה להזכיר את פרנס טייסן שהיה שחקן ענק ודומיננטי בקבוצה ששיחקה כדורגל נפלא

גלן 17 בינואר 2012

אלן דבונשיר. אם ברעם לא מזכיר אותו אז לפחות אני. ורודני מארש גם. כשושנים הין החוחים.

ניינר שמארח את גמר הNFC 17 בינואר 2012

ראיתי את דבונשייר בשיאו כמה פעמים באפטון פארק. שחקן מדהים עם יכולות בלתי נתפשות. נשרף מהר מאד אבל כשהיה טוב זה היה עונג לצפות בו

גלן 17 בינואר 2012

וקולין בל. חייבים לדבר על קולין בל יותר

דורפן 17 בינואר 2012

הוא לא המציא את הטלפון. והוא מונצח בשיר של יונייטד

they have colon bell who was better than gigs

cause city in a massive club

יואב 17 בינואר 2012

ג'וניור-המגן הנפלא של ברזיל 82. אולי הגרסה הראשונית של רוברטו קרלוס.

גיל 17 בינואר 2012

קוביאס הוא אחד השחקנים האהובים עליי בכל הזמנים (יש לי גם שורשים פרואניים). ונדמה לי שראינו לא מעט מאלקיאר לא?

רועי מ 17 בינואר 2012

מושיקו גריאני (-:

הזכירו את רודונדו. כל כך קיוותי שיגיע לליברפול. קלאסה של שחקן.
מה לגבי יאן מולבי דיברו עליו הרבה? כי הוא גם מהנבחרת הדנית ההיא המופלאה ההיא עם אלקייאר שבאמת היה שחקן גדול .

דורפן 17 בינואר 2012

יואב – ראיתי את ג'וניור גם בבחירות שונות של ה-11 בכל הזמנים של ברזיל… אז אני לא חושב שהוא אנדרייטד היסטורית.

גיל – מדברים לעתים נדירות על אלקיאר. תמיד יזכירו את לאודרופ. מי שראה את המונדיאל ההוא יודע שאלקיאר היה הרבה יותר דומיננטי.

רועי מ – מולבי היה שחקן נהדר, זכור בליברפול ואייאקס, לא באזור החיוג של אלקיאר

הפכנו למרכז לקידום מורשת פרבן-אלקיאר לארסן

גלן בדרך לניו-אורלינס 17 בינואר 2012

ואחד החביבים עלי שנשכחו- ריינר בונהוף . איזה בעיטה. קלאסה. אחד הגדולים של שנות ה70 אבל כלם תקועים עם ברייטרומיניגה ומילר ובקנבאור. המתקדמים שמורדים בביארן, רק יוסיפו נצר. אבל ריינר, הוא היה תותח!

גיל 17 בינואר 2012

אגב, אני הייתי מכניס גם את אנצו שיפו שאמנם הקריירה שלו הייתה לא אחידה אבל היה כישרון גדול, ואפילו מישל פרודום שהיה קצת בצל של ז'אן מארי פאף.

דורפן 17 בינואר 2012

בלגי אחד מספיק. שיפו היה עליון. אבל שאפט סושיץ' מדהים לא פחות וממש לא מדברים עליו

דורפן 17 בינואר 2012

אודה שעמדתי לכלול את דבונשייר. האחרונים שלא כללתי וחשבתי לכלול היו לאופולדו לוקה, אלן דבונשייר, פול קופר, ברנדרד ג'נג'יני, ריינר בונהוף וגטאנו שיראה – לגבי שיראה ובונהוף חשבתי שהם כן זוכים להערכה לה הם ראויים.

ואת סאותהול הייתי כולל אם הייתי נזכר בו.

יואב 17 בינואר 2012

גם אני התלבטתי לגבי שיראה.
בכלל, באיטליה של 82 (לא כולל שיראה, רוסי וזוף) יש לא מעט מועמדים(טראדלי, קבריני,קונטי).

דודו פ. 17 בינואר 2012

שיראה לגמרי מקבל את הכבוד שמגיע לו בין גדולי הבלמים שהיו (לצד ג'נטילה, בן זוגו להגנה של איטליה ויובנטוס)

ערן קאלימי 17 בינואר 2012

איזה בנזונה רצחני היה הג'נטילה הזה, יא אללה. מת עליו.

Yavor 17 בינואר 2012

didn't he score something like 35 point on Maccabi, this Fernando Gentile?

dice 18 בינואר 2012

אף פעם לא הבנתי איך שחקן יכול להיות כל כך טוב מצד אחד, ומצד שני לפרסם בשם שלו מסעדה גרועה כמו ננדוס.

דודו פ. 17 בינואר 2012

אם כבר ברזילאים, היה את ג'ובאני אלבר שהיה מכונת שערים בבאיירן מינכן אבל לא שיחק בנבחרת כמעט.

בני תבורי 17 בינואר 2012

נכון, כי הוא חי במקביל לרומריו.

דודו פ. 17 בינואר 2012

ואם כבר בלגים אז יאן קולמנס היה ענק וכמובן ז'אן מארי פאף בשער (לטעמי, אחד מעשרת השוערים הגדולים בהיסטוריה)

אשך טמיר המקורי 18 בינואר 2012

בארט גור – עוד בלגי טוב.
אהבתי גם את אמיל אמפנזה.

גיל 17 בינואר 2012

אגב, מותר גם להכניס ענפי ספורט אחרים או שזה יותר מדי עבור הפוסט?

גלן 17 בינואר 2012

רונן אין לי כמובן דבר וחצי דבר נגד מרכז המורשת. נהפוך הוא (בתנאי שגם בריגל יוזכר למרות שנראה לי שהוא זכור). לגבי האליפות של ורונה, יש לזכור פרט חשוב. זאת הייתה העונה הראשונה של הגרלות שופטים באיטליה מזה דור. צריך להבין שהאימפריות לא התארגנו עדיין. מערכת השוחד החדשה לא הייתה יציבה ולכו כנראה יש להסתכל בחשדנות בהישג הנדיר. סוג של עונה פיננסית

דורפן 17 בינואר 2012

גיל – נראה לי שאסור. זה ירחיב את גבולות הפוסט לאינסוף.

גלן – אתה מתכוון לעונה אנטי-פיננסית כמובן

גלן 17 בינואר 2012

כל עונה שאתה לא משחד שופטים באיטליה היא לא סוג של עונה פיננסית? בהחלט אפשר להסתכ על העניין מכל כיוון.

אריאל ש 17 בינואר 2012

גורדון מקווין, מפלצת הגנתית של איש אחד.

יוני 17 בינואר 2012

שיראה בהחלט לא אלמוני.

אצלי זה בני קוזושווילי. אם לא היה פתח תקוואי בשנות ה-80…

סימנטוב 17 בינואר 2012

אהבתי… להוסיף גם את עוז איליה

ערן קאלימי 17 בינואר 2012

ואיתן בודניוק

גיל 17 בינואר 2012

טוב, אז אני מציע גם את טיגאנה שנדמה לי היה הכי פחות מוכר מהרביעייה החלומית של צרפת באמצע שנות ה80.

דודו פ. 17 בינואר 2012

הגזמת, טיגאנה היה יותר מוכר ויותר טוב גם מפרננדז וגם מז'ירס. שני רק לפלאטיני

גיל 17 בינואר 2012

כן, באמת קצת הגזמתי קצת אם כי נראה לי שזיראס ופרננדס הם שמות יותר מוכרים.

גדעון 17 בינואר 2012

רונן תודה על שינדלר.
פלאניצ'קה השוער של צ'כוסלובקיה, ספ מאייר.
דיטר מילר שבגללו אהדתי את קלן כילד.
ליטברסקי.
סיס ובוסיס. אילו שמות נחמדים, יכול להיות שנלקחו בנבחרת כמחווה לאבשלום קור ?
וכמחווה לעלי מוהר – גדעון טיש.

גיל 17 בינואר 2012

ואגב אלקיאר, איך אפשר שלא להתגעגע ליספר אולסן האגדתי?

זיזו 17 בינואר 2012

פאולו מונטרו

הbackbone של יובה הגדולה.

אם רק היה לאורוגוואי אותו ב2010 זה יכל להיות מעניין מאוד.

ערן קאלימי 17 בינואר 2012

הוא בטח היה חוטף 3 אדומים בטורניר אחד.

תומר חרוב 17 בינואר 2012

וואלה חשבתי עליו…
אם כבר יובה גם הייתי מכניס את יוגוביץ שקצת נשכח.

דודו פ. 17 בינואר 2012

אפרופו יובה, פבריציו רבאנלי. היה שחקן מעולה ונראה לי שהוא לא מקבל מספיק קרדיט כשנזכרים בו.

גם טאקינרדי

אביעד 17 בינואר 2012

וגם בירינדלי…

אשך טמיר המקורי 18 בינואר 2012

ואטילה לומברדו בסמפדוריה!

אביעד 17 בינואר 2012

נראה לי גם שפלמינג פאולסן הוא אחד שנשכח. כשמדברים על יורו 92 של דנמרק, תמיד יזכרו את שמייכל, ג'ון ינסן ובריאן לאודרופ. אבל לטעמי פאולסן היה השחקן של האליפות.

טל 12 18 בינואר 2012

מסכים.פלמינג פאוסלן היה נהדר ביורו 92.למרות שהוא היה החלוץ שלהם הוא לא כבש אפילו שער אחד,אם אני זוכר טוב(אולי רק בפנדלים).אבל הוא נתן עבודה כמו שאומרים.

דורפן 17 בינואר 2012

בירינדלי, טקינרדי ובנריבו עדיין מחפשים את ריאן גיגס בלילות

דודו פ. 17 בינואר 2012

עוד אורוגוואי נפלא ונשכח היה רובן סוסה, מהתקופה של פרנצ'סקולי.
שחקן נפלא ונשכח נוסף או פאולו סואוסה שיש לו שני גביעי אלופות, עם יובה ודורטמונד.

אביעד 17 בינואר 2012

וגם דניאלה פונסקה…

גיל 17 בינואר 2012

אגב, יש שחקנים שהיו ידועים בזמנם אבל מי שגדל על הכדורגל של היום לא ידע על מה מדברים. למשל סטיוקוביץ' שאי אפשר לומר שהיה לא ידוע אבל כמה בני פחות מ30 מכירים אותו?

mirage 17 בינואר 2012

אני מקוה שאתה מתכוון לדרגאן סטיוקוביץ'. האחד והיחיד! אחד הכוכבים הגדולים של הכוכב האדום בלגראד. אחר כך הסכים לשחק ביפן ולמעשה היה אחד ממייסדי הליגה שם. אחרי שהוא פרש פלטיני הודה שסטיוקוביץ' היה טוב ממנו! פשוט אגדה. האיכות לא הכי טובה אבל למי שלא מכיר, הנה: http://www.youtube.com/watch?v=oaxcdUgHm74

גיל 17 בינואר 2012

כן, הוא ולא אחר. הוא כמעט לא מוזכר היום כאחד הגדולים ב30 השנה האחרונות והוא היה באמת שחקן מיוחד.

קישקשתא 17 בינואר 2012

סטויקוביץ היה באמת אחד הענקים. שיחק במרסיי של טאפי עם כל פרשיות השחיתות שם.
הוא באמת אחד הגדולים ביותר.

ערן קאלימי 17 בינואר 2012

חבל שענפי ספורט אחרים אסורים, אחרת הייתי מזכיר את ארז מרקוביץ', יוברט רוברטס, יובל אשכנזי, דני גוט, אדי פיליפס, אמיר מוטפצ'יץ', מרכוס גייטר ומאיר טפירו. אבל אסור, אז לא אזכיר אותם.

בכדורגל, איתן אהרוני ביעת את לילותי, משה סלקטר הרטיב את לילותי, רונן חרזי היה אלוהי ומפוספס ועד היום אני בטוח שקז'ימיש מוסקאל היה אחד הזרים הטובים אי פעם.

כסיפוביץ 17 בינואר 2012

אל תשכח את כרמלו מישיש

קטמונאי 18 בינואר 2012

אל תזכיר גם את דרק המילטון

old timer 17 בינואר 2012

רובי רנסנברינק הוא בעיני גדול השחקנים הנשכחים. הולנד הגיעה לגמר מונדיאל נוסף לאחר לכתו של קרויף. היא נעלמה מן המפה לעשור אחרי פרישתו של רנסנברינק.

בני תבורי 17 בינואר 2012

ז'אן פייר פאפן מתאים?

גיל 17 בינואר 2012

הזכרתי את פרודום ושיפו, אבל רונן מרשה רק בלגי אחד.

בני תבורי 17 בינואר 2012

גיל,
זפ"פ שאליו התכוונתי הוא צרפתי ממארסיי.

גיל 17 בינואר 2012

סליחה, אתה צודק. חשבתי משום מה שהתכוונת למארי פף.

גלן 17 בינואר 2012

פאפן תרנגול צרפתי כשר

פורצה פיורנטינה 17 בינואר 2012

היו שלושה שחקנים גדולים כולם בשנות ה-70.
הראשון הוא אנטוניוני האיטלקי.שחקן אינטלגנטי מאין כמוהו.התנועה(עם ובלי כדור)הטאצ' בכדור מזכיר לי בהרבה מובנים את יוהאן קרויף הגדול.
השני הוא אלן סימונסן הדני הבלתי נלאה שכיכב בגלדבאך הגדולה של שנות ה-70.חלוץ קטן קומה שדרך אגב נבחר לשחקן השנה באירופה בשנת 77 (או 78).כובש שערים בחסד.
השלישי הוא חלוצה קטן הקומה של אייקס רוד חילס שתמיד היה נמצא במקום הנכון ברחבה על מנת לכבוש(סוג כזה של אמיליו בוטרגניו).

גיא אלון 17 בינואר 2012

גלן הודל !!!!

דורפן 17 בינואר 2012

הוא לא מקבל שום תת-הערכה. הוא מוערך מאד כאחד השחקנים האנגלים הגדולים אי פעם.

גיא אלון 17 בינואר 2012

אני לא בטוח שאוהד כדורגל מהשורה מעריך אותו כמו שאתה חושב, או זוכר אותו

טל 17 בינואר 2012

רדונדו הוא דוגמה מעולה. הקשר האחורי הגדול בדורו שבגלל פציעות וחוסר נכונות להסתפר (מה שמנע ממנו לשחק בנבחרת) לא קיבל את הכבוד שמגיע לו.

– ויסנטה היה השחקן הטוב באירופה בתפקיד שלו לפני שהפציעות גמרו אותו.

– ולרון מלה קורניה.

– רוי מקאי היה חלוץ מעולה ברמות הכי גבוהות שלא רוע מזלו היה בן דורם של ואן ניסטלרוי וקלייבארט שתפסו לא את המקום בהרכב הנבחרת.

– אז'אלה שהיה בשיאו אולי הבלם הטוב בעולם (אחרי נסטה) ונזכר בעיקר כמי שברגקאמפ ואואן הבקיעו עליו את הגדולים הגדולים שלהם במונדיאל 98.

– דוגמה ישראלית: עופר מזרחי. באחת מעונות האליפות של חיפה, הוא הציג יכולת מדהימה ולא נפל מאף שחקן ישראלי שאני זוכר. משום מה הקריירה שלו נעצר (פציעות?) והוא מעולם לא שיחזר את היכולת ההיא.

הגול שלו נגד בית"ר בגמר הגביע היה ונשאר הגדול בהסיטוריה של הכדורגל שלנו לדעתי (בהתחשב במעמד ובדקה).

הופמן 17 בינואר 2012

כן, פציעות

צור שפי 17 בינואר 2012

במחלקת השוערים רוני הלסטרום השבדי שעדיין חי בזכרוני ממונדיאל 1974 עם תצוגות עצומות.

B. Goren 18 בינואר 2012

גם ב-1970.

טל 17 בינואר 2012

רונן,

איך אתה מסביר את העובדה שסיפור אליקאר לא מפורסם יותר? אולי כי זה קצת הורס את הסיפור של מראדונה?

דורפן 17 בינואר 2012

טל –

נראה לי שלסיפור מראדונה נוסף המימד של נאפולי-הדרום-הדפוקים בעוד שוורונה היא קבוצה קטנה ודי פשיסטית מהצפון. זה כמובן לא הורס את סיפור מראדונה שהוא בכל זאת שחקן גדול יותר אבל כנראה שדני עם מראה של חוואי שמביא אליפות לקבוצה לא אופנתית מהצפון השלו זה פחות מעניין…

טל 17 בינואר 2012

זה הורס את היחודיות שמנסים ליצור סביב ההישג של מראדונה בנאפולי (שהיא קבוצה גדולה ועשירה מוורונה ללא כל ספק).

גלן 18 בינואר 2012

ממש לא הורס. מרדונה מול מילאן האימתנית. וורונה באותה עונה זה כמו קריית שמונה. הצמרת אינה מהאריות. הישג גדול עם בריגל שהיה לא פחות קריטי לאליפות אבל פחות.

גפן 17 בינואר 2012

גארינצ'ה שעם רגל אחת לא ראה ממטר את פלה

במחוזותינו

אהרון אמר
קיש רומנו
אלי בן רימוז'
מוצי ליאון
אבי רן
ירון פרסלני
אברהם אבוקרט
ברוך ממן
שלום רוקבן

בני תבורי 17 בינואר 2012

גפן,
תוציא את רוקבן מהרשימה, אני נכנס איתך לשותפות.

גפן 17 בינואר 2012

טוב אז שיהיה ניסים כהן

בני תבורי 18 בינואר 2012

סגרנו

אריאל ש 18 בינואר 2012

יש פה סתירה להגדרת הפוסט. נסים כהן היה מוערך יחסית לשותפו ניסן כהן :-)

אשך טמיר המקורי 18 בינואר 2012

לאן נעלמו צמדי השמות של פעם?
ניסים וניסן כהן
טל בנין וטל בניה :)

MOBY 17 בינואר 2012

אהיה תקליט שרוט.
ברוך ממן ואברהם אבוקרט שני יסודות שעליהם הוקמה אימפריה. מספר משחקי הנבחרת שלהם פשוט מביישת. רק בגלל עיתונות של עסקונה.

זיזו 17 בינואר 2012

אם הזכרתי את יובה אז פרוצ'י בתקופה ההיא היה שוער ברמה שספק אם נראתה מאז.

משהו ברמת הרפי כהן בחיפה.

מיקי 19 בינואר 2012

ועלה ליובה בתואר ליגת האלופות…
אני לא יודע כמה מגיע לפרוצי להיות ברשימה כה מכובדת

איתן 17 בינואר 2012

אנגליה – איאן ראש שמשום מה לא הצליח להגיע או שלא להשאיר חותם בנבחרת.
שווייץ – אלכסנדר פריי. גולר של מאני טיים.
ישראל – אבא גינדין. המגן הכי אלגנטי שראיתי בישראל והראשון שראיתי שעושה גליצ'ים וקם עם כדור ברגל.

טל 17 בינואר 2012

איאן ראש היה וולשי.

טל 17 בינואר 2012

כלומר, הוא עדיין וולשי, פשוט זו הסיבה שהוא לא שיחק בנבחרת אנגליה.

קישקשתא 17 בינואר 2012

יש את דרגן סטויקוביץ הידוע בכינויו פיקסי שהיה חלק מנבחרת יגוסלביה האחרונה, נבחרת שהיתה מסוגלת לזכות בגביע העולמי אם לא היתה פורצת מלחמת האזרחים.
אפשר גם להסיף את זבונימיר בובאן שהיה אחד חשרי ה50/50 הטובים של זמנו.
קארלו אנצ'לוטי שהיה קשר הרבה יותר טוב משהוא בתור מאמן.
ואם כדרוגל אנגלי, אז ג'וליאן דיקס שאם לא היה מקרה ראש היה יכול לשחק במועדונים יותר גדולים מווסטהאם (ועונה אחת בליברפול).

ניינר שמארח את גמר הNFC 17 בינואר 2012

סופרמק! מלקולם התותח מקדונלד!!!

גודיונסן 17 בינואר 2012

קואטאמוק בלאנקו – המכסיקני הנהדר, שאם היה אירופאי ובטח ברזילאי היה היום מפורסם הרבה יותר.

אמנות של נגיעה בכדור. מקוריות. רגש. בעיטות עונשין מופלאות. וכמובן ההקפצה בין שני מגינים והמסירה עם הגב.

http://www.youtube.com/watch?v=lDjtvEKktng&feature=related

פשוט לא אמיתי.

רונן דורפן 18 בפברואר 2012

הקדשתי לו פוסט פעם בנאדם..

מתי 17 בינואר 2012

אמדאו קרבוני וראול טאמודו (אם-כי הוא הכוכב הגדול של אספניול)

עופר פרוסנר 17 בינואר 2012

יש את עמנואל פטי, המגן השמאלי הנהדר של ארסנל. בהתקפה, יש את פייר ואן הוידונק, בעיני החלוץ ההולנדי הטוב בדורו (שלמשחתי יצא לי לראות במשחק). גם מהמט שול העצום צריך לקבל מקום.

תומר חרוב 17 בינואר 2012

הסלביינק היה טוב ממנו.

טל 17 בינואר 2012

ואן ניסטלרוי, קלייברט, ברגקאמפ ורוי מקאי גם היו טובים ממנו. זה עושה אותו לחלוץ ההולנדי השישי בטיבו בדורו. אם לא שכחתי מישהו.

כפי שציינתי בהודעה קודמת, רוי מקאי הוא דוגמה הרבה יותר טובה לחלוץ הונלדי אנדרייטד. הוא עשה קריירה יותר מרשמה מואן הוידויק ובאמת לא קיבל הזדמנות בנבחרת בגלל החלוצים הקדימו אותו בהיררכיה.

עופר פרוסנר 17 בינואר 2012

אני מצטער. אני ראיתי את ואן הוידונק בעיניים שלי (ברגקאמפ שהוא אחד האלילים שלי לא היה חלוץ קלאסי, אני מדבר על מספרי 11) ולא אכפת לי מה אומרים הנתונים או ההיסטוריה וכל הדברים האחרים: ואן הוידונק היה חלוץ מדהים, ובטוח יותר טוב מקלויברט ומהייסלבנק. אני מוכן להתווכח על ניסטלרוי ומקאיי (מת על מקאיי) אבל בעיני הוא לתמיד יישאר החלוץ ההולנדי השני הכי טוב אחרי מרקו.

טל 18 בינואר 2012

אם הקריירה שלו הייתה הרבה פחות מרשימה מזו של החלוצים שהזכרתי, הוא בטח לא היה יותר טוב מקלייברט או האסלבינק. כי אם הוא היה יותר טוב, זה היה משתקף בקריירה שלו.

עופר פרוסנר 18 בינואר 2012

אבל טל – כל העניין פה הוא מראה עיניים. זה כמו שלעולם הזר הכי טוב במכבי חיפה בעיני יהיה ייז'י בז'נצ'ק. אני באמת מאמין בזה. יש את מה שאתה רואה, ויש קריירה. וגם בוא לא נשכח שואן הויידונק כמעט לבד לקח עם פיינורד את גביע אופ"א.

גיל 17 בינואר 2012

אוקיי, אז בואו נעשה תרגיל מחשבתי. נעשה פאסט פורוורד לעוד 20 שנה ותופעת דורפן 7 מנסה לאתר שחקנים מתחילת המילניום שלא הוערכו בזמנו. מי מהשחקנים שמשחקים היום לא מוערכים מספיק שאנשים לא כל כך יזכרו את השמות שלהם?

דורפן 17 בינואר 2012

אני לא טוען שאלו לא ייזכרו – אני טוען שיזכרו אותם מעט פחות טוב ממה שהיו טובים באמת:

אדווין ואן דר סאר – שפשוט מקדים את בני דורו בסדר גודל מבחינת תפישת התפקיד
קלוד מקללה – שנתן את הפלטפורמה לזידאן ויותר מפעם אחת
קווין פרינס בואטנג – כי לא יקבל את המפתחות באמת בקבוצה גדולה (הלוואי ואני טועה)
דידיה דרוגבה – שייזכר כמצויין אבל אנשים לא יבינו כמה מאמנים טמבלים ומועדון כפוי טובה (כלפיו) התעללו בו
מרכוס סנה – שכיר חרב אלמוני בעצם פרץ את הסכר עבור ספרד
לוקה מודריץ' – כי לא יקבל את המפתחות באמת בקבוצה גדולה (הלוואי ואני טועה)
אריק אבידל – בצל של המון שחקנים גדולים בקבוצתו, אבל אחראי על תחימת המגרש למימדי הקבוצה

טל 17 בינואר 2012

ואן דר סאר ייזכר כאחד השוערים הטובים בדורו, שזה בדיוק המקום שלו. אלא אם אתה טוען שהוא שוער ברמה של..לא יודע…יאשין (או אפילו בופון או קאן)?

שחושבים על זה, מאז יאשין, אין שוער שממש נזכר לאורך ההיסטוריה. שאני הייתי ילד, דאסייב נחשב לשוער הטוב בעולם. מי זוכר אותו היום?

מקללה נהיה קצת אוברייטד. קשר הגנתי מצוין שהיה מוגבל מאד בחלק הקידמי. עצם זה שיש תפקיד על שמו, מעיד על כך שאנדרייטד הוא בטח לא.

לגבי סנה אני מסכים, חלק מהענין הוא שהוא שיחק בקבוצה לא גדולה מספיק (מקרה דומה לולרון).

מודריץ' לדעתי אוברייטד מטורף, אבל האמת לגביI תתבהר כאשר הוא יעבור קבוצה או יוליך את טוטנהאם להישג ממשי.

אבידאל מגן מעולה (בעונה שעברה היה הטוב בעולם בתפקיד שלו), אני לא בטוח שהוא מגן היסטורי ביכולות שלו. הוא דוגמה יותר טובה לשחקן שאנדרייטד היום (אנשים מתייחסים אליו כנקודת תורפה של ברצלונה, שזו שטות מוחלטת), מאשר בראיה היסטורית.

דורפן 17 בינואר 2012

ואן דר סאר ייזכר על התארים שלו ואפילו כמה שיאים שלא בטוח שיישברו כל כך מהר. הוא לא ייזכר כמה שהוא באמת: מי ששיחק את תפקיד השוער בהבנה חסרת תקדים. מי שכשהוא שיחק אפילו הקישור היה מסודר יותר.

והסיבה לכך: שוער זה תפקיד אמוציונלי. לכן אנשים יזכרו תמיד את איקר קסיאס. שיש לו כמה מההצלות המדהימות ביותר שנראו, אבל ההגנה שלו תמיד מבורדקת והוא בעיני שוער קצת פרימיטיבי. הנה: השנה פיפ"א בחרה אותו לשוער השנה בעולם. על מה?

טל 17 בינואר 2012

קסיאס נבחרת משתי סיבות:

1. הוא השוער הכי מפורסם. אז שצריך לבחור מישהו ולא בטוחים במי, הוא ברירת המחדל.

2. ואן דר סאר לא שיחק חצי מהתקופה הקלאינדרית שעל פיה אמורים להיבחר.

מצד שני, אי אפשר להתייחס לתארים ולהתעלם ממה שהשיג קסיאס, שזה יותר ממה שהשיג ואן סאר. ומעבר לתארים מדובר בשוער שלא קיבל שער במדי הנבחרת בשלב הנוק אאוט בשני טורנירים רצופים. אל תשכח גם שואן דר סאר נכשל ביובנטוס (בפולהאם הוא נחשב להצלחה?).

המסקנה היא שיש לו יתרונות גדולים, אבל גם חסרונות. שוב, ללא ספק אחד השוערים הגדולים בדורו. אבל יותר גדול מקסיאס (או בופון. או קאן)? כהעדפה אישית, אפשר לקבל את זה, אבל זו בוודאי לא עובדה שאפשר להוכיח.

גמל (סתם גמל) 18 בינואר 2012

אתה מתייחס לפולהאם ויובנטוס אבל מתעלם מאייאקס. כשואן דר סאר שיחק באייאקס זה לא היה עוד מועדון הולנדי חביב, זה היה ה-מועדון.

טל 18 בינואר 2012

לא התעלמתי (וכתבתי בפירוש שהוא אחד השוערים הגדולים בדורו), נתתי את תקופתו ביובה כדוגמה לכך שבסיטוציה מסוימת (בקבוצה מאד חזקה) הוא לא הצליח. כלומר הוא היה שוער שהיו לו חסרונות, בדיוק כפי שלקאסיאס יש חסרונות.

גיל 17 בינואר 2012

ואן דר סאר לדעתי יזכר גם יזכר בלי קשר לזה שהקדים את דורו. האיכויות שלו פשוט בולטות מאוד לעין. מה שמעניין אצל רוב השחקנים הנשכחים הם שהם באים מקבוצות קטנות ברוב המקרים. זה מעלה את השאלה עד כמה הם יכלו להיות גדולים אילו היה להם עם מי לשחק.

נבדל ברור 17 בינואר 2012

פבלו איימאר – היה לו (או יש לו) הכל כדי לשחק בקבוצה מהדרג העליון אבל איכשהו הוא התגלגל לבנפיקה וכנראה יגמור את הקריירה שם (בן 32).

שווינשטייגר – 50/50 מהטובים בעולם והמנוע של באיירן והנבחרת אבל תמיד נעלם מתחת לרדאר.
יש אנשים אנשים שיתווכחו איתי על היותו אנדרייטד אבל מבחינתי כל עוד אומרים שבוסקטס טוב ממנו (נו באמת…), אז הוא לא מטערך מספיק.

טל 17 בינואר 2012

בוסקטס הוא הקשר האחורי הטוב בעולם. הוא דוגמה הרבה יותר טובה לשחקן אנדרייטד. חלק מזה באשמתו (ההצגות) וחלק לא.

בכל מקרה, הם לא משחקים באותו תפקיד. שווינשטייגר משחק בתפקיד של צ'אבי.

איימר לא בדיוק היה אנדרייטד. בשיאו (בולנסיה) הוא נחשב לאחד הטובים בעולם בתפקידו והיה שחקן מפתח בקבוצות שזכו באליפות, הוא פשוט ירד מאד ביכולת.

נבדל ברור 17 בינואר 2012

אתה צודק, במחשבה שנייה אולי ההשוואה שלי לא בדיוק הייתה במקומה, אבל זה לא משנה את העובדה ששווינשטייגק אנדרייטד.
בקשר לאיימר, כן אני זוכר את התקופה שהוא ירד ביכולת אבל בכל זאת, אני חושב שמעבר לקבוצה טובה (הוא עבר מוולנסיה לסראגוסה!!) היה יכול להציל את הקריירה שלו.
מדי פעם אני רואה משחקים של בנפיקה והוא עדיין מראה ניצוצות פה ושם…

טל 17 בינואר 2012

כן, אבל הוא עזב את ולנסיה בגלל הירידה ביכולת. ובסרגוסה (שאז נחשבה לקבוצה עם הרבה יותר ציפיות מהיום) הוא ירד ליגה. בסגל שכלל גם את דייגו מליטו ודאלנסדרו.

אין ויכוח שהקריירה שלו קצת מפוספסת, אני לא בטוח שזו הייתה הסיטואציה שגרמה לזה.

טל המנצ'סטרי 17 בינואר 2012

דניס ארווין, נטול אבק כוכבים, שקט, עניו ( בשנים הראשונות שלו ביונייטד אחרי משחקים באולד -טראפורד מדי פעם היה חוזר באוטבוס הביתה, זה לא שלא היה לו כסף לרכב אבל היה מספיק אחראי לדעת שבגלל שהוא הולך לשתות קצת בפאב לאחר המשחק אז אי אפשר לנהוג לאחר מכן)
ובמשך שנים חוליה יציבה ואיכותית בהגנה של יונייטד ובהצלחות הכי גדולות כמגן ששיחק ב 2 הצדדים.
גם בנבחרת אירלנד עשה חיל.

לפאדי קרראנד היה פאב באולטרינגהאם ושהוא התגורר מעליו. מספרים שלא פעם וגם לאחר השעה 11 וכשהיה צריך לסגור את הברזים ולסלק את כולם הביתה, היו מדי פעם אוהדים וגם שחקנים שרצו להישאר עוד.
פאדי היה אומר להם תשמרו על הסדר, תשאירו את הכסף של מה שאתם ממשיכים לשתות על הדלפק ועולה לישון.

אדם 17 בינואר 2012

במשחק האחרון של יונייטד נזכרתי בדניס ארווין.. אחרי ההחטאה של רוני בפנדל צעקתי לטלוויזיה " למה הוא לא בועט את זה כמו דניס?!"

דורפן 17 בינואר 2012

סיפורים גדולים. לא הכרתי אותם. תודה

טל 17 בינואר 2012

דוגמה אנגלית: קוין קיגן.

לא ראיתי אותו משחק, אבל ביחס לשחקן שזכה פעמיים בבלון דאור, כמעט אין התייחסות אליו כשחקן היסטורי, אפילו מקרב השחקנים האנגלים.

אולי זה נובע מכך שהעזיבה שלו השאירה תחושות כל כך לא נעימות כלפיו בליברפול, כך שלא נשאר מי שילחם על מקומו בהיסטוריה.

טל המנצ'סטרי 17 בינואר 2012

בשנים האחרונות זוכרים יותר את קיגאן המנג'ר הנכשל אבל כשמדברים עליו כשחקן זה תמיד בהקשר של אחד הגדולים שיצאו מהממלכה.

גיל 17 בינואר 2012

זה גם מה שעובר על אייזייה תומאס ולהבדיל עם אוג'י סימפסון.

אדם 17 בינואר 2012

יש לי הרגשה שחלק גדול מהשחקנים שלא הוערכו מספיק במהלך הקריירה איכשהו מקבלים את ההכרה לקראת סוף הקריירה בגלל שאינטלגנציית המשחק שלהם היא מה שמחזיקה אותם ברמות הגבוהות ביותר.
מהשחקנים המבוגרים שנתנו עונות מצויינות אני זוכר את :

1. ג'וסלן אנגלומה המגן הימני של ולנסיה, אני זוכר איזה משחק אחד מול יונייטד שהוא שיתק את גיגס לגמרי.. ונראה לי שהיה בן 36 באותו משחק..

2. דונאטו של לה קורוניה.

3. גארי מקאליסטר, לקח גביע אופ"א עם הילדים של ליברפול וגם זכה היה השחקן המצטיין במשחק.. אני זוכר שאיך שהוא עזב את דרבי קאונטי הם ירדו ליגה עונה לאחר מכן.

4. בראד פרידל הוא אחד השוערים הכי אנדרייטד לטעמי.

5. מיגל אנחל נדאל.. אני בספק אם ייזכר כבלם היסטורי בספרד.. יכול להיות שאני טועה כי מגיע לו כל כך הרבה קרדיט.. במיוחד על השנים היפות במיורקה בדמדומי הקריירה שלו.

קובי 18 בינואר 2012

נדאל קנה לו מקום בהיסטוריה, כדודו של רפא…

דיזידין 17 בינואר 2012

יוז'י סורינוב – גדול שוערי בית"ר והמזרח התיכון כולו.
פאט ג'נינגס – גדול שוערי טוטנהאם, צפון אירלנד והעולם כולו.

דודו פ. 17 בינואר 2012

מנדייטה – היה נפלא במדי ולנסיה וגמר את הקריירה ברגע שעבר ללאציו

זו'ניניו – השחקן הנמוך שהיה במידלסבורו ולא בועט העונשין מליון. איך אהבתי אותו.

מיאטוביץ' – הסרבי הנפלא של ריאל

סטפן שאפויזאט – השוייצרי של דורטמונד

אנג'לו דיליוויו – קשר של יובנטוס

דניאלה מסארו – חלוץ אפור ומאוד יעיל של מילאן

אלן בוקסיץ' – החלוץ הקרואטי הנפלא של מארסיי

באזיל בולי – הבלם הנהדר של אותה מארסיי

אטילו לומבארדו – הקירח של סמפדוריה

הורסט רובש – הראש והאגדה

avigol 17 בינואר 2012

אולי כבר הזכירו,אם לא,פרננדו רדונדו.

אלון זנדר 18 בינואר 2012

לפני רשימה קצרה כמה הערות:
שוויינשטייגר רק בן 27, אל תסכמו לו קריירה. בטח שלא לפני היורו הקרוב. לפי כל משאל שנערך השנה בקרב שחקנים, אוהדים או עיתונאים, הוא נבחר כשחקן השנה בגרמניה. לא בדיוק שכחו ממנו.
את ואן דר סאר יזכרו ולו רק בגלל שהוא חומר לימוד. באוניברסיטה לספורט בקלן הוא מייצג את הדור שבין הנפילים על הקו (דסאייב, שילטון, פפאף) ובין השוערים המודרניים. הוא זה שפיתח את משחק הרגל של השוער המודרני, ובזכות זה הוא נכנס לספרים. לדעתי דווקא את בופון ישכחו, אגב. כמו ששוכחים קצת את שמייכל (קאהן ניסה להידמות לו, אבל כמו שהוא מודה בעצמו, לא היה לו את הכישרון המספיק). עוד שוערים שנשכחו הם נ'קונו הקמרוני, אנדריאס קפקה, ריי קלמנס, יצחק ויסוקר, אריה בז'רנו, אריה חביב ויש עוד.

גרמנים שנשכחו הם תומאס הסלר המעולה, למרות גביע עולמי ואליפות אירופה בארון הגביעים
ברנד שוסטר החד פעמי, למרות ששיחק בבארסה וריאל (וגם באתלטיקו)
זאמר, שוורצנבק (400 משחקים בלי שמישהו ישים לב שהוא נגע בכדור)

רודי פלר, אנדריאס ברמה, פליקס מגאת, קרל היינץ פרסטר וכמובן הנס פטר בריגל. שהביא עם לארסן האגדי (שמועדון טוהדים מסויים רצה להביא ליונייטד…) את האליפות לוורונה.

חוץ מזה, רק מ82 יש גם, למרות שלא מפסיקים לדבר על המונדיאל, את קארקה (הזכור מהמשפט "אבל למראדונה היה גם את קארקה בנאפולי"), אלטובלי והעיט בוטרגניו. שלושה כוכבי על בקנה המידה של היום.

מ78, אולי בגלל שהם ארגנטינאים, איש לא מזכיר את פסארלה שהקדים את זמנו, את פיז'ול, את מריו קמפס שאני זוכר בהערצה ואת ארדילס, סיפור ענק שאפילו על האי מעדיפים לשכוח. איזה מלחמה, משהו. ומונדיאל עם כוכבית.
נפסיק פה, אני חושב.

תומר חרוב 18 בינואר 2012

לא חושב שישכחו את בופון.
מעבר לעובדה שקשה לשכוח שחקנים בעידן של היום משום שאנחנו רואים אותם כל הזמן בטלוויזיה ומעבר לעובדה שיש לבופון פלוס מינוס עוד חמש שנות משחק במועדון צמרת, לא ישכחו אותו בגלל הגביע העולמי בו הוא ספג שער שדה אחד(עצמי), בגלל הירידה עם יובה, בגלל האליפויות ובגלל שמבחינה טכנית כשוער (בלי להתייחס לשינוי הואן דר סארי) ברור שמדובר בשוער הטוב ביותר בעולם מתחילת המאה הנוכחית. קסיאס באמת נהדר וצ'ך היה טוב מאוד עד הפציעה, אבל בופון(שהשנה נמצא בכושר מעולה)הוא פשוט רמה אחת מעל. אני הייתי בכל משחק של איטליה ב2006, קנאברו היה גדול אבל זה היה פשוט עוול שבופון לא נבחר למצטיין של האליפות. לפעמים לוקחים שוערים איטלקים(וגם גרמנים) קצת כמובן מאליו בגלל שזו עמדה שהיא בדרך כלל סגורה אצלם, אני לא חושב שלג'יג'י מגיע היחס הזה.

טל 18 בינואר 2012

אם כבר שחקני הגנה איטלקים, אולי נסטה לא יקבל את הכבוד שמגיע לו- כשחקן ברמה של מאלדיני ובארזי וגדול הבלמים בדורו. בעיקר כי לרוע מזלו הוא החמיץ את המונדיאל ב2006.

טל 18 בינואר 2012

לפחות מבחינה סטטיסטית, הוגו סאנצז' נראה כבחירה יותר מתאימה מבוטרגניו. לא ראיתי אותו משחק (אולי בשלהי הקריירה במדי הנבחרת), אבל הוא העמיד בשנים הגדולות שלו מספרים שלא נופלים ממה שמעמידים רונאלדו ומסי היום (אני מניח שבלי להתקרב לכמות הפנדלים של רונאלדו), מספרים שגם היו טובים בהרבה מאלו שהעמיד בוטרגניו ששיחק לצידו או לינקר בעונות שלו בברצלונה באותה תקופה.

לא ברור למה הוא לא נזכר ככוכב על, אולי כי ריאל לא זכו באליפות אירופה באותן שנים, אולי כי הוא שיחק בנבחרת פחות טובה.

אלון זנדר 18 בינואר 2012

תומר – את בופון יזכרו כמו שאתה אומר. עוד שוער מעולה. לא כאבן פינה – כי הוא לא. וכנראה שלא ראית אותו איזה תקופה, כי מאז הפציעה הוא לא חזר לעצמו באמת.

טל – סאנצ'ז מעולה, ללא ספק. רבל לדעתי זוכרים אותו, אני לפחות. אם אני לא טועה גם ראיתי אותו ברשימות של השחקנים הגדטלים במאה העשרים למשל. בוטרגניו מצד שני היה כמו פרבן אלקיאר לארסן: לשנתיים שלוש הוא הפך כוכב ענק, ואני בטח לא אשכח לעד מה הוא עשה לדנים המסכנים. אבל מאז הוא כאילו נעלם מהזיכרון.
נסטה ללא ספק סובל מחוסר מזל. כשחיפשו איטלקי מגן לשחקן השנה, הוא לא היה בסביבה. מה שהוא עשה למסי עוד לא עשה אף מגן אחר. אבל גם הקריירה שלו טרם נגמרה. נחכה ונראה אם ייזכר.

תומר חרוב 18 בינואר 2012

ראיתי גם את הירידה בכושר, הוא סבל מכמה פציעות אבל העונה צפיתי ביובה כמה פעמים והוא חזר לעצמו בגדול.
מעבר לזה, נתן את תצוגת השוערות הגדולה ביותר בגביע העולמי (לפחות מאלו שאני ראיתי) והוא אולי גדול השוערים האיטלקים, בטוח שמאז דינו זוף. במקום שכל השוערים מעולים הוא היה מעל כולם. ושוב, יש לו עוד ארבע חמש שנים.
נסטה סבל מפציעות אבל לא רק. גם השינוי הטקטי במשחק פגע בו. נסטה משחק נהדר את הבלם האחורי שנעלם מהעולם, כשכולם באיטליה שיחקו 3-4-3 הוא פרח.

אלון זנדר 18 בינואר 2012

אדם – יופי של רשימה. בעניין אנגלומה, כנס מחר. הפתעה!

אדם 18 בינואר 2012

אלון- תודה :).. מה עם אנגלומה?

אלון זנדר 18 בינואר 2012

אה – אני לא יכול לכתוב פה את הפוסטים שלי. אצלי בבלוג!

טל 12 18 בינואר 2012

ציון יעקב,יעיש סויסה,איתן שלום..

זיזו 18 בינואר 2012

בופון הוא הכי טוב וזה אפילו לא קרוב.

אפשר לנתח את הטקטיקה של ואן דר סאר, להתרשם מהעצירות של קסיאס או להעריץ את הקשיחות של קאן אבל שוער צריך בעיקר למנוע ספיגת שערים.

בזה בופון הוא head and shoulders above the rest.

מזכיר ימים בהם בזול או ביקר יובה עשתה בית ספר לאירופה בכל רכישה ורכישה.

אוי מוג'י מוג'י… איפה אתה?

פורצה יובה!!!

עומרי 18 בינואר 2012

קלארנס סיידרוף הוא אחד מ-10 הטובים של שכבת גילו אבל לא ייזכר ככזה.

קובי 18 בינואר 2012

אם סיידורף, אז מה עם דאוידס?

עומרי 18 בינואר 2012

אפשר אולי לטעון שהפיק של דווידס היה גבוה יותר. למרות שאני נוטה לא להסכים. אבל פערי האיכות הכוללים בין הקריירות ברורים.

יבור 18 בינואר 2012

נראה לי שכמעט כל שם מהשיר של איינשטיין על מונדיאל 90 יעשה כאן את העבודה – הרי סך הכל מדובר בהעלאת נוסטלגיה. ניתן למצוא טיעונים לטובת:
אבל באלבו הארגנטיני
מיצ'ל של ריאל מדריד
חוליו סאלינס המגודל, שהיה סוג של אלי דריקס
גנאדי ליטובצ'נקו הליברו
ג'אניני עושה המשחק האיטלקי
ויאלי הסקורר
תומס סקורהבי הצ'כי
ברגומי במרכז ההגנה
רדין הקולומביאני, שבגללו לא הגענו לאותו מונדיאל
סטיוארט פירס

ובטח יש עוד לא מעט…
http://www.youtube.com/watch?v=aUzPjoHJcNM

B. Goren 18 בינואר 2012

אבי המנוח הפליא בסיפורים על גדעון טיש שלצערי לא ראיתי אותו משחק. גם מיקו בלו קצת נשכח. אני אהבתי מאוד את פול ברייטנר. מגן ענק שידע בעת הצורך גם להחזיק כמו שצריך את הקישור האחורי.

ערן קאלימי 18 בינואר 2012

אני תמיד חשבתי שדווידס לא נתפס כגדול מספיק. בעיני דווידס היה גרסה אולטרה משופרת של מקללה+עמנואל פטי.
ואני מסכים לגבי סיידורף.
יש לי גם תחושה שאנשים קצת שכחו איזה שחקן עצום היה פסוטו בזמנו.

דודו פ. 18 בינואר 2012

גם סיידורף וגם דווידס מוערכים כענקים ובצדק. מי שלא מוערך מספיק לדעתי הוא דני בלינד, הבלם הנהדר שהיה הקפטן בתקופת השיא של ילדי ואן-חאל.

תומר חרוב 18 בינואר 2012

שחקנים של הדור הזה, כמו סיידורף ודווידס לא באמת ישכחו, לא במובן שרונן דיבר עליו בפוסט. הזיכרון האנושי הוא מושג בעייתי, בטח כזיכרון קולקטיבי.
טוב היום אפשר פשוט להיכנס ליו טיוב, לראות קליפ של סיידורף ולהזכר כמה טוב הוא היה. אפשר יהיה להתווכח עליהם בהשוואה לאחרים אבל לא תהיה איזו תפיסה עליהם כשחקנים ממוצעים ויבוא איזה חיים ברעם שראה אותם בלייב וישפוך עליהם אור חדש. במובן הזה, זה קצת חבל.

אוהד בני יהודה 18 בינואר 2012

איזה יופי של פוסט,איזו נוסטלגיה מעלים פה כל השמות האלה שליוו אותנו ופתאום נעלמו…
אז גם אני אוסיף שמות שצריכים לקבל את הכבוד שלהם(חלק כבר נזכרו):אטיליו לומברדו,ראבנלי,רדונדו המעולה ,רוי מקאי,דויד ז'ינולה,קולין הנדרי,לוקה טוני,קלאודיו "פיוחו" לופז,אנדי הרצוג,מריו באזלר.
לגבי שחקנים ישראלים,נדמה לי שדוד לביא ובעיקר,דניאל בריילובסקי לא קיבלו הערכה מספקת.

אביעד 18 בינואר 2012

במחשבה נוספת – סטיב ברוס. כן זכה ב-3 אליפויות, 3 גביעים, גביע המחזיקות (הכל כבלם הפותח ומנהיג ההגנה) והיה בנבחרת העשור (המקומית) בפרמייר ליג. ולמרות כל אלו, הוא מעולם לא שיחק בנבחרת.

סוס זקן 18 בינואר 2012

סטיב מקמנמן. האלגנטיות בהתגלמותה.

matipool 19 בינואר 2012

מקמנמן הוא אחד השחקנים האהובים עלי בכל הזמנים .
כל כך כשרוני , אלגנטי ותאווה לעיניים אבל לא חשבתי שהוא לא מקבל את ההכרה הראויה לו .

אדם בן דוד 18 בינואר 2012

כריס וודל. כריס וודל כריס וודל- היית או חלמתי חלום?
מה שהאיש הזה ידע לעשות לכדור- אני מניח שזה לא חוקי מלבד באלבמה…
שיחק בשפילד וונדסדיי, אני חושב. מישהו מכיר?

אריאל ש 18 בינואר 2012

באחד מהקטעים בווידאו וודל מפרפר את ריאן גיגס הצעיר :-)

דודו פ. 18 בינואר 2012

היה שחקן ענק בטוטנהאם (כחלק מהצמד הודל-וודל) ועבר למארסיי שם שיחק בשנים הגדולות שלה

רפאל זר 18 בינואר 2012

אלקיאר לרסן הוא לא גיבור ספורטיבי שלי, הוא גיבור תרבות.
כל פעם שהייתי מקנח רכיבה מייגעת או ריצה ארוכה בסיגריה טובה, טהרני הספורט שסביבי היו מתחילים בהערות.
ואז הייתי מספר להם על אלקיאר לרסן.

אריאל ש 18 בינואר 2012

לות'ר בליסט. מחלוצי שילוב השחקנים השחורים בכדורגל האנגלי והאחראי לאחד משערי הנגיחה המרהיבים שאני זוכר (ולא מוצא ביו-טיוב).

דודו פ. 18 בינואר 2012

טרי בוצ'ר. זה היה שחקן ששמו הלם אותו מאוד. אני זוכר אותו במדי הנבחרת (נדמה לי במונדיאל 86, אבל אולי אני טועה) משחק חצי משחק עם תחבושת ענקית על הראש, כמו התמונה המפורסמת של אריק שרון.

גיל 18 בינואר 2012

התמונה הזו היא זן נכחד שאין סיכוי לראות אותה שוב. היום כל שחקן שהאצבע שלו מדממת מייד יוצא החוצה.

גיל 18 בינואר 2012

בוצ'ר אחד השחקנים האהובים עליי כמו יתר הכוכבים מאיפסוויץ'.

mirage 19 בינואר 2012

פה התכוונתי לשים ++++ ולא תחת פרננדו היירו (למרות שגם הוא היה מעולה).

אשך טמיר המקורי 18 בינואר 2012

כריס וודל.
מוכר אבל לא מספיק

אשך טמיר המקורי 18 בינואר 2012

אוי רק עכשיו ראיתי שכבר כתבו עליו.
שחקן ענק.

גיל 18 בינואר 2012

עוד שחקן שלא ראיתי שהוזכר פה זה פרננדו היירו.

mirage 19 בינואר 2012

++++++

אריק 18 בינואר 2012

דשאן. כמו מחשב. מודל מוקדם של צאבי

שחר 18 בינואר 2012

האם יש יורש לפרגיסון?אולי
http://www.dailymail.co.uk/sport/football/article-2088006/Sir-Alex-Ferguson-tips-Ole-Gunnar-Solskjaer-replace-Manchester-United.html
תסתכלו על התמונה הראשונה, איזה כבוד והערכה יש בין שניהם.

אריק 18 בינואר 2012

אלקיאר לארסן הוא עדיין גיבור על בורונה כמעט בכל מסעדה תלויה התמונה של הקבוצה ההיא. ובין pastisada de caval (קדירת סוס) לעוגת פנדולו המבוגרים תמיד שמחים לספר בעיניים בורקות על הדני הנערץ, שהם קוראים לו רק אלקיאר או Il pazzo da Verona (המשוגע מורונה). בשבילי הוא אחד מגיבורי הכדורגל הגדולים של ילדותי.

חמוס 19 בינואר 2012

אריה חביב, אוננה ואמיגה, סמי מלכה, ברונו קונטי ובשבילי מס' 1 הארנבון סביולה

קורא 19 בינואר 2012

אני נזכר ביספר אולסן הדנמרקי, איזה שחקן ענק הוא היה. ועוד אחד מצרפת שמעטים זוכרים היום, ז'אן פייר פאפן.

ירון 19 בינואר 2012

לא חושב שיש הרבה דוגמאות לשחקנים כמו לארסן… שחקן ענק בצורה יוצאת דופן. וחוץ מזה בן אדם ענק שלא לקח את עצמו ואת המאמנים שלו ברצינות רבה מדי. אולי הוא לא מוערך מספיק, אבל הוא עשה חיים יותר מכל הכוכבים ביחד. כשהמאמן שלו שאל אותו אם זה נכון שבילה את הלילה בחברת בקבוק וויסקי ובחורה, הוא ענה לו שזה שקר ושזה היה בקבוק וודקה ושתי בחורות… חחח

סימנטוב 20 בינואר 2012

רונן זרוק איזה סנט בודד על מוריסון, פוגבה, וולבק לך על זה מותר לך… אפשר גם דיון ספקולטיבי האו"ם מרשה… נו נו… יאללה :)

חיים ברעם 31 בינואר 2012

כוכבי עבר רחוק, אהובים וטובים, בריטים בלבד:

פט ג'נניגס, סטיורס פירס, דייב מקאי, בובי מור, פט מקררנד, טרי קופר, פרנק מקלינטוק, אלן דבונשייר, ג'ימי גריבס, ג'ורג' בסט, טרוור ברוקינג, אלן דבונשייר, אדי גריי (מלידס יונייטד), ג'וני ג'יילס, ליאם בריידי, רודני מארש, סטן בואלס, ג'ורג' איסטהאם, ג'וני בירן, קליף ג'ונס, דון רוג'רס, ג'וני היינס, אלן מלארי, צ'ארלי קוק. רוב השחקנים האלה היו מחוננים גם מבחינה טכנית ויכלו לשחק בכל קבוצה באירופה

Comments closed