סטוק. סוג של טיקי טקה מתיש

יונייטד התישה והחדשות הטובות זורמות מקרוב ומרחוק

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

זה היה מין ניסוי של יונייטד בטיקי-טקה אמיתי. כלומר לדחוף את החזקת הכדור עמוק לתוך ה70 ומשהו. וזה השיג את מטרתו גם אם יונייטד לא השיגה שערי שדה. במצב של משבר שוערים שיטה בה היריב לא רואה את הכדור היא מאד יעילה. זה התיש את סטוק ועשה את העבודה.

גירסה מאד אפורה של השיטה.

גליון ציונים והערכה:

ואלנסיה הוא שחקן נפלא אבל לא של שטח קטן. פארק יכול לשחק את זה בעיקר הגנתית. ברבטוב לא חרוץ מספיק וצ'יצ'ריטו לא סבלני מספיק. אברה דווקא נראה לי יותר טוב כשדברים הם יותר סדורים והוא לא סתם רץ על דעת עצמו בכל המגרש. נראה לי שגם סמולינג ופרדיננד היו בסדר, וקצת במפתיע גם ג'וני אבנס היה נוח עם המטלות המוגבלות שלו. פוגבה? אחרי כל הטרראם סוף סוף ראינו משהו! קאריק משחק את זה לא רע וסקולס מה יש לדבר? מעולה פלוס. זה כמעט בלתי נתפש. האיש חזר מפרישה ובתוך שבועיים הוא לא רק משתלב. הקבוצה פשוט שלו. יותר משהייתה בשנים האחרונות. מזכיר קצת את 2003.

אבל איש הערב הוא כמובן דארון גיבסון האהוב. הריעו!


szólj hozzá: E1-0M

ומכאן אנו נושאים תפילה חרישית להמשך הצלחתם של הפילים הגיבורים של חוף השנהב במאבקם על אליפות היבשת השחורה!

וזה נכתב לפני המשחק:
חלון ההעברות ייסגר שעתיים לאחר סיום המשחק (אז להזדרז להעביר את רשימת השחקנים שיונייטד חייבת לקנות מיד אחרי השריקה) ולפי המנצ'סטר איבנינג ניוז יונייטד החתימה שחקן צעיר של סיטי, פרדי ווסלי השוויצרי שרשום כבלם. כלומר לא נעשה שום מהלך גדול באמת ועל האליפות יונייטד תיאבק בסגל הקיים (רוני, גיגס, אברה וכאלו) וגם מעמדת אי-פייבוריטיות. אני פשוט רואה שלושה משחקי חוץ בלוח המשחקים – צ'לסי, סיטי, וטוטנהאם – שלמנצ'סטר סיטי כבר אין. איכשהו נראה לי שאם יונייטד תהיה סבירה הכל יתכנס למשחק מול סיטי, אצלה, כשכל המזומנים על השולחן.

וצ'לסי זה כבר בראשון הבא. לכן המשחק היום הוא משחק שיונייטד צריכה לנסות לצלוח בלי לסכן משאבים לקראת צ'לסי. נכון שמשחקים כל משחק לחוד – אבל בעצם מה שפרגוסון עושה בדרך כלל נכון כל השנים זה כן לחשוב על המשחקים הבאים. למשל רצוי לעשות זאת בלי להזדקק ליותר ממעורבות חלקית של פיל ג'ונס ולרוני שמחלימים מפציעה. זה בדיוק סוג המשחק ואלנסיה, סקולס וצ'יצ'ריטו הם האופציות לעשות מהמשחק היום משחק קל יחסית. לעומת זאת משחק רך נגד כדורי גובה בהגנה הם דרך בטוחה לסבך אותו.

הסגל של סטוק די משובץ בשחקנים שגדלו במנצ'סטר יונייטד, וזה מתייחס לנקודה ששווה להתייחס אליה. מאז שיונייטד הגדילה מאד את מרכז האימונים שלה היא עושה המון כסף ממכירת שחקנים צעירים שגדלים בקארינגטון. אבל בינתיים בקהאם, סקולס או גיגס חדשים אין – למרות שוולבק וקלברלי הם שיפור משמעותי ביותר על השנים האחרונות. זה תהליך שראינו מתרחש גם באייאקס. אבל ייצור שחקנים סדרתי עבור הליגה כולה זה מהלך עם הגיון מסחרי. לא בטוח שמקצועי. נכון שהמחשבה היא "לשמור את כולם אצלנו ואז לבחור את המוכשרים יותר". אבל אני אישית לא מאמין בייצור המוני.

דה באזר בפייסבוק

הבליסטראה. שערי מגן תוקף ברזילאי
אז יש מה לראות כאן. כדורסל נשים / יואב בורוביץ'

83 Comments

אריק 31 בינואר 2012

וקוזאק בשער…יותר מדי פציעות, אם זה לא יגמר ובקרוב יגמר הכוח

רועי שהגיע אחר-כך 31 בינואר 2012

קושאק על הספסל. אמוס בשער. הירידה במעמדו של קושאק פשוט מדהימה. ואני לא בטוח שהיא לחלוטין מוצדקת.

אביעד 31 בינואר 2012

מוצדקת לגמרי. אין שום טעם להשקיע בשוער שלא יהיה השוער הראשון והבהיר שלא יסכים להמשיך כמחליף.
אם קושצ'אק היה מוכן לשבת על הספסל, אני לא בטוח שלינדגארד היה מגיע.

בני גלובינסקי 31 בינואר 2012

נכון שסיטי כבר שיחקה מול טוטנהאם וצ'לסי בחוץ, ומצד שני, יונייטד ניצחה בחוץ את אברטון, וילה וארסנל שם סיטי עוד צריכה לבקר. גם מול ניוקאסל ונוריץ' בחוץ היא לא תלקק דבש.

רון 31 בינואר 2012

הלוואי שהכל יתנקז למשחק אליפות בסיטי אוף מנצ'סטר.. תענוג..

רועי שהגיע אחר-כך 31 בינואר 2012

סיכום המחצית: סקולס מופלא. מרכז השדה של יונייטד נראה אחרת לגמרי מאז שהוא חזר. הוא החליט שהוא בעל הבית. זה מתבטא גם בניהול המשחק וגם בגישה הכללית שלו במשחק הזה. הוא פשוט אלפא דוג. העבירה שהוא עשה על פנאנט בהתקפה הראשונה של סטוק אחרי הפנדל היתה עבירה של "בעטת בפארק? אני בועט בך". והעבירה שהוא חטף עליה צהוב? הוא לא תיקל ככה כי הוא לא יודע לתקל. הוא תיקל ככה כי הוא רצה להעביר מסר (ולעשות את זה בלי לשבור רגל, הוא קיפל את הרגליים שלו פנימה ברגע האחרון כדי למנוע מכה כואבת מדי).
אבל מי שבאמת צריך להגיד עליו מילה רעה זה השופט. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי שופט שמצליח לעמוד לכל כך הרבה שחקנים בדרך כל כך הרבה פעמים. יש לפעמים תחושה שתכנית המשחק ההגנתית של סטוק היא "אם סקולס או קאריק מתקרבים למרחק של 30 מטר מהשער שלנו, השופט יוצא לשמור אותם אישית". זה מגוחך.

רועי שהגיע אחר-כך 31 בינואר 2012

סוכן מיוחד דארון גיבסון מעלה את אברטון ליתרון על הסיטי.

בר שושני 31 בינואר 2012

כן. זה הצד השני של מטבע ה"לגדל הרבה שחקנים אבל פחות טובים". אין לך יותר בקהאם, סקולס וגיגס, אבל יש לך ווס בראון שנותן לך שער במתנה, ויש לך את גיבסון שחומס מהסיטי שלוש נקודות. ויהיו עוד.

יוסי מזרחי 31 בינואר 2012

חומס ??

בר שושני 31 בינואר 2012

חומס, חומס. לא במובן של "גונב" (לא ראיתי את המשחק, לא יודע) אלא במובן של לוקח בכוח. איכשהוא, בלי לראות את השער, אני מניח שלא היה מדובר בסלאלום מעודן שבסיומו צ'יפ קטן לרשת.

יוסי מזרחי 31 בינואר 2012

ראיתי את הגול. טיפוסי לגיבסון. פצצה מה-16 חצי גובה קצת ימינה , במקום חמס,אולי : התווה לסיטי את המשך הדרך ?

Yair 31 בינואר 2012

איזה כיף שזה גיבסון.

אריק 31 בינואר 2012

well well well… איזה פגיעה רונן! אייגנט גיבסון! פוגבה שחקן

רועי שהגיע אחר-כך 31 בינואר 2012

הוא בהחלט שחקן, פוגבה. נהניתי לראות אותו, למרות שכשהוא נכנס, סטוק כבר ויתרו.

אביעד 31 בינואר 2012

מילה לגבי מדיניות הגידול. ראיין שואוקרוס ששיחק היום בסטוק, בקלות יכל לפתוח ביונייטד היום. פרגוסון אמר השבוע שהוא וויתר על שואוקרוס כי בנוסף לוידיץ' וריו, היו לו את אוונס ופיקה ביד וחבל היה להחזיק את שואוקרוס סתם. כמה שבועות אחרי ששואוקרוס עזב, פיקה ביקש לעזוב כי התגעגע לספרד. אליבא דפרגוסון, אם היה יודע בינואר 2008 שפיקה יבקש לעזוב, שואוקרוס היה נשאר. עניין של תזמון.
המשחק היום היה תצוגה של סקולס וולנסיה, אבל מישהו ששווה להזכיר היום הוא ריו פרדיננד. כשמאחוריו בן איימוס (הופעת בכורה בפרמייר ליג?) ולצידו אוונס, משחק מול סטוק הפיזית הוא פוטנציאל לצרות. אבל ריו שיחק רגוע ונתן המון שקט לחולייה האחורית. יופי של משחק.

רועי שהגיע אחר-כך 31 בינואר 2012

אביעד, אני מסכים לגמרי עם הדברים שכתבת על פרדיננד, וגם על סקולס וואלנסיה (לטעמי גם קאריק ופארק היו מצויינים). אני גם מסכים עם זה שהיה יופי של משחק. ולא רק שהיה יופי של משחק, גם ניצחנו!

אביעד 31 בינואר 2012

אגב, עוד נקודה ששווה להתעכב עליה. היונייטד עוד צריכה לבקר אצל צ'לסי, סיטי וטוטנהאם, אבל גם לסיטי יש מצבור של משחקי חוץ לא קלים – סוונסי, אסטון וילה, סטוק, ארסנל. היום מול אברטון היתה דוגמא למוקש כזה…

אופיר 31 בינואר 2012

משחק מול ארסנל זה 3 נקודות באנקר.

יואב 31 בינואר 2012

סקולסי,
כמה טוב שהוא חזר. קלאסי למשחקים כאלה בהם היריב רק יכול לבהות בו מוסר לכל כיוון ואת כל סוגי המסירות שיש בספר.

פוגבה,
רגליים ארוכות ואלגנטיות במרכז השדה של יונייטד זה מחזה חדש.
Fergie Sign Him Up!

גיבסון,
"יש רק דארן גיבסון אחד" שרו היום באולד טראפורד לשחקן שהיה מקבל שתיקה רועמת שהכרוז הבייתי היה מציג אותו. priceless

אריק 1 בפברואר 2012

העיתונאים שמסתובבים ליד קרניגטון (הפשכחצקים של מנצ'סטר), חושבים שהוא יחתום…

טל 31 בינואר 2012

לא בטוח שהכושר של סקולס כזה מדהים. שחושבים על זה, זה הגיוני ששחקן בגילו (שמעולםלא היה בנוי על מהירות ולמעשה על יכולת פיזית בכלל), שקיבל שבעה חודשי מנוחה, יחזור בכושר טוב יותר, פיזית ומנטלית.

בדיעבד, אולי בכלל זו הייתה הדרך להשתמש בו בשנים האחרונות: מנוחה כמעט מוחלטת בחצי הראשון של העונה, כדי שיגיע מוכן פיזית ורעב לחצי השני והחשוב ביותר.

ואה כן, יונייטד יזכו באליפות. לסיטי פשוט אין אופי: אחוז הניצחונות שלהם במשחקים שבהם הם לא הובילו בדקה ה60 הוא מחריד לקבוצה שמתיימרת להיות אלופה. בעונה הבאה, אולי עם מוריניו על הקוים, זה יהיה יותר קשה.

טל 31 בינואר 2012

מה שבטוח, השיפור שסקולס הביא למשחק של יונייטד זו ההוכחה שהבעיות המדוברות של יונייטד באמצע לא היו המצאה של חורשי רעתה מצד אחד או איזה מסטר פלן מכוון של פרגוסון מצד שני. גם פרגוסון יודע, שאפילו בגיל 700 לסקולס יהיה יותר כדורגל מכל שחקני האמצע שלו ביחד (אולי חוץ מקלברלי ששיחק מעט מכדי לבסס עליו עמדה מוצקה).

דורפן 31 בינואר 2012

נכון (חוץ מזה שאני בכלל לא בטוח באליפות ומוריניו ייקח את נבחרת אנגליה ולא את סיטי)

טל 31 בינואר 2012

איזה סיבה כגיונית יש למוריניו לקחת את נבחרת אנגליה?

אפשר להגיד על מוריניו הרבה דברים, רובם רעים וגם כמה טובים. רומטיות או נכונות לתמודד עם אתגרים קשים באמת (לא במובן של לאמן קבוצות גדולות, ולחוצות אלא בסיטואציות מסובכות, בניחיתות מובנת. נניח לאמן את ליברפול או אנגליה) הן לא חלק מזה. מוריניו הוא אופרטוניסט.

במילים אחרות, או שהוא יאמן עוד עונה בריאל (אם הוא לא יזכה באף תואר הוא יפוטר בכל מקרה. אם הוא יזכה רק בליגה או רק באלופות ייתכן שהוא ירצה עוד ניסיון וסביר שיתנו לו) או בקבוצה אחרת שתיתן לו את הסיכוי הגדול ביותר להצליח מבין האופציות הרלבנטיות. לדעתי זו סיטי.

נגבי מצוי 31 בינואר 2012

על פי חרושת השמועות, לגבי המיוחד, המתרוצצת באתר הזה אפשר לחשוב שהוא בוודאות עוזב את ריאל ביוני…

מישהו יודע משהו שאני לא?

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 31 בינואר 2012

האם זה היה אחד ממשחקיו הטובים של גיבסון ביונייטד?

דורפן 31 בינואר 2012

ואידך זיל גמור

דורפן 31 בינואר 2012

את האליפות בספרד נראה כרגע שייקח ואם ייקח את אירופה, או אפילו לא ייקח אבל גם ברצלונה לא תיקח – נראה לי שהכי טוב עבורו זה
quit while you are ahead
כי התפקיד אינו מטיב איתו.

הסיבה שלו לקחת את נבחרת אנגליה היא לא לשרוף את עצמו ליונייטד – מה שהוא יעשה בסיטי או בכל קבוצה אחרת שתתחרה ביונייטד. למרות שהאמת שנראה לי די ודאי שיתנו את זה להארי רדנאפ.

אז מוריניו צריך למצוא דרך להעביר שלוש שנים בזמן שהוא מחכה לפרגוסון לפרוש. האופציה הכי הגיונית? שנתיים נבחרת פורטוגל עם הדור הכי טוב שלהם ואז שנה לעבוד במשותף עם פרגי כדי לחסל את התחרות על התפקיד.

טל 31 בינואר 2012

חשבתי שזו תהיה התשובה שלך.

לעניות דעתי אתה מפריז מאד ברצון של מוריניו לאמן ביונייטד ספציפית. ההנחה שהוא יחכה שלוש שנים ועוד יבלה אותן במשרה שרוב מוחלט של הסיכויים שלו לצאת ממנה רע (ועוד במדינה שבה הוא אמור לאמן לאחר מכן) נראית לי די מופרכת.

ההנחה שלי היא, שבמצב הנוכחי הוא יעדיף לאמן בסיטי על יונייטד בכל מקרה (כלומר גם אם שתי המשרות יתפנו בו זמנית), פשוט כי שם יש לו סגל טוב יותר והרבה יותר יכולות כלכליות. יונייטד היא עמדה הרבה יותר קשה כי זו קבוצה שההישגים שלה מתבססים הרבה יותר על יכולת המנג'ר הנוכחי שלה מאשר על כישרון. ממש לא מקום אידאלי למוריניו.

להערכתי, גווארדיולה הוא אחד שהרבה יותר מתאים להתמודד עם אתגר מהסוג שיונייטד מציבה מאשר מוריניו (לדעתי הוא יהיה בחירה יותר טובה ומאמן יותר טוב, אבל זה נושא אחר).

יואב 31 בינואר 2012

טל,
אני חושב שאתה טועה.הוא רוצה לאמן את יונייטד כי הוא נמשך לאתוס שלה(יש אומרים-אפילו אובססיבי).ותיהיה לו רק הזדמנות אחת לעשות את זה(כנראה).

דורפן 31 בינואר 2012

הוא אומר את זה – אז הוא לא ירצה להצטייר כמי שלא קיבל את מה שרצה.

יונייטד תרצה את גווארדיולה הרבה יותר ממנו. זה ברור לחלוטין. אבל אולי הוא ירצה לאמן 20 שנה את ברצלונה ואז להיות נשיא שלה?

טל 1 בפברואר 2012

ממש לא ברור. גווארדיולה נתפס כבחירה עם הרבה יותר סיכון, מכוון שהוא לא מוכח באנגליה (או מחוץ לברצלונה).

יש לו יתרונות (התנהלות מחוץ למגרש, מחויבות לכדורגל יותר התקפי), אבל מזווית של מקבלי החלטות, מוריניו יותר כל מאמן אחר מבטיח, אולי לא תארים, אבל לפחות תחרותיות. הסיכון של יונייטד אחרי לכתו של פרגוסון היא לא באי זכיה באליפות אלא בסיום במקום חמישי, מה שעלול ליצור כדור שלג. מוריניו מבטיח שזה לא יקרה.

אביעד 31 בינואר 2012

השמועה אומרת שיש לו ס' בחוזה לפיו הוא יכול לעזוב בכל עת ליונייטד ללא פיצוי בעוד שמעבר לקבוצה אחרת לפני תום חוזהו בריאל כרוך בפיצויים גדולים.

יואב 31 בינואר 2012

אני חושב שהמיוחד רוצה רק את יונייטד(מעבר לסיטי או ליברפול סוגר כנראה את הדלת הזאת) ולכן אופציית נבחרת אנגליה שרונן העלה נראית הגיונית אם כי התחושה היא שהג'וב הזה כבר נתפר לרדנאפ.

דורפן 31 בינואר 2012

זה יהיה עוול גדול לא לתת את זה לרדנאפ. אבל לא עוול שהחנטרישים בהתאחדות לא עשו לפייזלי וקלאף

טל 31 בינואר 2012

על מה מבוססת ההנחה שמוריניו כל כך רוצה את התפקיד ביונייטד ספציפית? כל כך רוצה אותו שהוא יוותר על תפקיד בסיטי או ילך לאמן בבית הקברות שהוא נבחרת אנגליה???

מוריניו הוא איש חסר סנטימנטים. הוא לא איש ל יונייטד (למעשה, הוא איש של ברצלונה הרבה יותר מאשר של יונייטד). ביונייטד יהיה לו סגל פחות טוב ויותר מגבלות כלכליות מאשר היו לו במועדונים קודמים.

היתרונות שיונייטד יכולה להציע לו בהשוואה לסיטי:

א. היסטוריה של סבלנות מוכחת והרבה כוח למנג'ר. דבר שבמקרה של מוריניו הוא לא ממש רלבנטי, היות שבכל מקרה לא מדובר במנג'ר לטווח ארוך.

ב. הכבוד שבלהיות המחליף של פרגוסון. אני לא מזלזל בזה, אבל המחשבה שזה מה שידחוף אותו למשרה פחות טובה עבורו בכל פרמטר אחר בערך, מעניקה למוריניו תכונות רומנטיות שאפילו הוא לא ידע שיש לו.

דורפן 1 בפברואר 2012

שוק ההעברות האחרון מעיד שסיטי כן הגיבה לפחות במידה מסויימת לאזהרות של אופ"א לגבי הפייר פליי הפיננסי. אם זה נכון – יש לו שם סגל מעולה אבל מעט חופש לחזק אותו יותר.

אביעד 1 בפברואר 2012

האתגר. ברמות הגבוהות אין אתגר גדול יותר מיונייטד מיד אחרי פרגוסון.

טל 1 בפברואר 2012

בהחלט יש. למשל, להביא אליפות לליברפול אחרי יותר מ20 שנה. למשל להביא אליפות לטוטנהאם אליפות אחרי יותר מ50 שנה.

אלו אתגרים רומנטיים, כלומר שבו ההישג גדול יותר בגלל הנחיתות (היחסית) שבה אתה נמצא ביחס למתחרים עליו. רק שמה שמנחה את מוריניו זה הסיכוי הגדול ביותר להגיע להישג (אליפות, אליפות אירופה), לא המקום שבו ההישג יתפס כגדול יותר.

אביעד 1 בפברואר 2012

לא, אין. האתגר של ליברפול מתקרב, אבל להתמודד עם הצל של פרגוסון על כל צעד ושעל זה אתגר גדול יותר. המנג'ר שיביא אליפות לליברפול "יסיים" את האתגר ברגע שיזכה באליפות. המנג'ר שיחליף את סר אלכס יידרש לעשות יותר מזה.

טל 1 בפברואר 2012

רונן, בהסתכלות אובייקטיבית על הדברים ועל סמך ההיסטוריה התעסוקתית של מוריניו: נראה לך סביר שהוא יעדיף ת יונייטד (שמציעה לו כבוד ומסורת) על חשבון סיטי (שמציעה לו כסף וסגל טוב יותר)?

שוב, מורינו הוא איש חסר סנטימנטים. אני מזכיר את השלבים שלו כמאמן בהתייחס לברצלונה: מתורגמן ועוזר של בובי רובסון וואן חל. האויב מספר 1 של ברצלונה בתקופתו בצ'לסי. המועמד מספר 1 שהיה כמעט סגור לתפקיד היורש של ראייקרד. שב האויב מספר 1 של ברצלונה.

המעברים הללו נראים לך הגיוניים? זה נראה לך איש שרומנטיקה או סנטימנטים מנחים אותו? הוא יעשה את מה שטוב לו וילך למקום שבו יש לו את הסיכוי הטוב ביותר להצליח. הוא לא מסתכל על היכולת להיות חלק מההיסטוריה המפוארת של יונייטד אלא על המקום שיתן לו את הסיכוי הטוב ביותר לבנות את ההיסטוריה של מוריניו.

דורפן 1 בפברואר 2012

נראה מה יהיה המצב עם סיטי. אם הפייר-פליי יחנוק אותה (כלומר הלובי של רומיניגה נגדה) אז הסיכוי להצליח ביונייטד גדול יותר. מה שכן – אני לא חושב שהוא רוצה לאמן ביונייטד 10 שנים. וזה יעבוד לרעתו

יוסי מזרחי 1 בפברואר 2012

נניח שיעבוד ביונייטד חמש שנים,
לאן ילך משם?,על פי סולם מוריניו כמובן.

אביעד 1 בפברואר 2012

יוסי – נבחרות…

אביאל 1 בפברואר 2012

אם כבר מדברים על מוריניו, אני נושא תפילה גדולה לחזרתו הביתה אל צ'לסי, המאמן הנוכחי נראה כמו חיקוי עלוב.

דורפן 1 בפברואר 2012

בכל מקרה לגבי מוריניו. אם נבחרת פורטוגל בתכניות שלו – אז זה הרגע לקחת אותה. לא יהיה לה עוד רונאלדו כל כך מהר

יואב 1 בפברואר 2012

טל,
הצגת ההיסטוריה שלו לא רלוונטית לרצון שלו(סניידר אישר את זה, מוריניו רמז על זה, ריו ופרגי התייחסו לזה).
השמועות על האובססיה החלו עוד בימיו בצלסי.
אני כותב את זה באובייקטיביות מוחלטת.לאהדתי את יונייטד אין שום קשר לעניין.
אני לא יודע מי יאמן את יונייטד אחרי פרגי אבל דעתו של פרגי תיהיה משמעותית.וזה עוד יתרון שיש למיוחד כי פרגי כבר תקופה אומר עליו את כל הדברים הנכונים.
ולא נשכח, יונייטד היא אחת משלושת המועדונים הגדולים בעולם.
אפשר אפילו להגיד שאחרי ריאל(ברצלונה לא באה בחשבון), כל מועדון אחר שהוא לא יונייטד-זאת סוג של ירידה.
אם כי צריך לקחת בחשבון את הסנטימנטים שיש לו לצלסי ואת האהבה הגדולה שהקהל רוחש לו. בטח בימים מאד אפורים של בואש.

טל 1 בפברואר 2012

יואב,

1. אל תשכח שבתקופתו של מוריניו בצ'לסי, סיטי עוד לא נרכשה, כך שיונייטד הייתה האופציה הטובה ביותר גם ברמה המקצועית
(מלבד צ'לסי עצמה).

2. תסתכל על ההיסטוריה התעסוקתית של מוריניו: מאז פורטו, כל הקבוצות הוא אימן ענו על אותו דפוס:

– סגל מצוין.

– קבוצות צמרת גבוהה (אפילו צ'לסי הייתה קבוצת מקום שני בליגה וחצי גמר ליגת אלופות לפני בואו).

– אנדראצ'יביריות מסוימת.

– משאבים כלכליים ניכרים, במקרה של ריאל וצ'לסי באופן כללי, של אינטר לפחות ביחס לליגה המקומית.

– החליף מאמנים שלא נחשבו לבעלי נעליים גדולות במיוחד להיכנס אליהן.

יונייטד לא עונה לקריטריונים הללו בכלל: היא קבוצה אובראג'יברית שנמצאת בנחיתות כלכלית גדולה ביחס ליריבה הישירה שלה בליגה, הסגל שלה משיג הרבה יותר ממה שהוא שווה על הנייר והמנג'ר שלה נחשב לבעל הנעליים הגדולות והשקות למילוי בעולם הכדורגל, אולי בספורט בכלל. לעומת זאת, סיטי עונה עליהם אחד לאחד.

שוב, אתה מניח שמוריניו יבחר בחירה פחות טובה מקצועית ואופיינית עברו משיקולים לא אופרטונסטיים. לי ההנחה הזו נראית די מופרכת. בקיץ נראה מי צדק..

טל 1 בפברואר 2012

יונייטד לא עונה לקרטיריונים הללו מלבד אחד כמובן: היא כן קבוצת צמרת גבוהה. רק שהיא קבוצת צמרת גבוהה הרבה בגלל המאמן, שזה לא בדיוק מאפיין של הקבוצות הקודמות של מוריניו.

אביעד 1 בפברואר 2012

טל, יש פקטור אחד שאתה לא מתייחס אליו. בהנחה העקרונית שמוריניו אכן מעוניין אך ורק בהעצמת ההסטוריה שלו, אז לקחת את היונייטד זה אולי הדבר היחיד שהוא יכול לעשות בכדורגל מועדונים.
הוא הפך את צ'לסי למועדון על, החזיר לאינטר את הצ'מפיונס אחרי למעלה מ-40 שנים, האתגר הבא היה לנצח את הקבוצה החזקה בעולם בליגה שלה. אחרי זה, מה בדיוק האתגר בללכת לסיטי? במה זה שונה מצ'לסי?
ההישגים של צ'לסי, אינטר וריאל (מה שלא יהיו) יירשמו בעיקר על שמו. הישגים בסיטי – פחות. זה גם ייתפס בתור more of the same אחרי תקופתו בסטמפורד ברידג'. זה כמו ללכת לאמן במילאן או יובנטוס.
היונייטד זה משהו אחר. אמרת את זה נכון – המנג'ר של היונייטד נחשב לבעל הנעליים הגדולות והקשות למילוי בעולם הכדורגל, אולי בספורט בכלל. כאן טמון האתגר.

דודו פ. 1 בפברואר 2012

זה פשוט עצוב לראות את ההדרדרות של הליגה האנגלית. ליגה שרק לפני כמה שנים שלחה 3 נציגות לחצי גמר ליגת האלופות, ליגה שהיתה לה נציגה קבועה בגמר האלופות במשך כמה שנים.
בעונה אולי החלשה ביותר של יונייטד ב- 20 שנים האחרונות היא נמצאת חזק במאבק האליפות וזה אומר הכל. בעונה טובה של צ'לסי או של ארסנל, שתי הקבוצות של מנצ'סטר היו כבר הרבה מאחור, אבל נפלנו על שנה שבה גם צ'לסי וגם ארסנל בעונה בינונית במקרה הטוב. סיטי השנה היתה אמורה להיות כמו צ'לסי של מוריניו וזה לא קרה בגלל מאמן בינוני ובגלל חוסר נסיון במאבקי צמרת. צ'לסי של מוריניו היתה מובילה את הטבלה בהפרש דו-ספרתי כבר. טוטנהאם טובה וסימפטית, אבל לא באמת קבוצה של אליפות, שלא לדבר על ליברפול חסרת היציבות שאם בעונה כזו חלשה הם לא רצים לאליפות, אז מתי כן?

אם בעבר הלא רחוק, כל שחקן באירופה חלם להגיע לליגה האנגלית, גם במגמה הזו רואים שינוי כשכוכבים גדולים עוברים מאנגליה לקבוצות הגדולות של ספרד (הבאים בתור ואן-פרסי? סוארז? בייל?) ושחקנים לא מעטים מעדיפים ללכת לליגות המתחזקות של גרמניה, איטליה ואפילו צרפת (בעיקר פ.ס.ז') ולא רצים לאנגליה.

אביעד 1 בפברואר 2012

העונה הכי חלשה של יונייטד ב-20 השנים האחרונות? כי אני זוכר יונייטד שחטפה שישיה מסאות'המפטון. יונייטד שחטפה רביעייה ממידלסבורו.
% ההצלחה של יונייטד וסיטי הם קרוב ל-80%. זה אומר שבשביל להוביל בפער דו ספרתי, צ'לסי של מוריניו הייתה צריכה להשיג אחוזי הצלחה של למעלה מ-90%, קצב של 106 נקודות בעונה. אתה סגור על התרחיש הזה?
אל תשכח שצ'לסי של מוריניו התמודדה נגד יונייטד וארסנל בתקופת מעבר וליברפול לא יציבה. היו לה חיים לא פחות קלים מאלו שאתה מתאר לגבי המצב הנוכחי. אפילו חיים יותר קלים.
בסגלים של ריאל וברצלונה אני רואה 8 שחקנים שהגיעו מהליגה האנגלית, כמעט כולם לטיניים (4 ספרדים, שני פורטוגזים, ארגנטינאי וצרפתי). כאשר מקסימום 3 מתוכם ענו להגדרה של "כוכבים גדולים" כשעזבו את אנגליה (רונאלדו, פברגאס ואלונסו) ובמקביל לא מעט כוכבים גדולים מספרד (ששיחקו מחוץ ל-2 הגדולות) עברו לאנגליה.
אין ספק שרוב השחקנים בעולם יעדיפו ללכת לברצלונה/ריאל ולא לאנגליה אבל חוץ מהקטע של כסף ומזג אוויר, זה המצב הקיים כבר לא מעט שנים ולא ממש אומר שום דבר לגבי הליגה האנגלית "אז והיום".
אני גם מתקשה לחשוב על יותר מדי שחקנים שדחו את הליגה האנגלית והעדיפו ללכת לאיטליה, צרפת או גרמניה (פסטורה עולה לראש, למרות שאני לא בטוח כמה ממשית הייתה ההתעניינות של צ'לסי בו. אתה מחשיב גם את טבז?).
בקיצור, אני יכול להבין טענה לפיה הליגה האנגלית כרגע פחות חזקה משהייתה בשנים 2005-2009 (לא בטוח שזה נכון לגבי כלל הליגה להבדיל מקבוצות מסוימות, אבל זו אפשרות סבירה), אבל "התדרדרות הליגה האנגלית"? קצת הגזמה.

דודו פ. 1 בפברואר 2012

ההדרדרות היא יחסית. היא עדיין ליגה מעולה, אבל היא כבר לא הליגה הכי טובה, כפי שהיתה במשך שנים. לגבי אחוז הנקודות, כשכל הליגה נחלשת אז אפשר להשיג הרבה נקודות גם נגד קבוצות אחרות. זה לא שרק הגדולות נחלשו. כל הליגה חלשה יותר ולכן עדיין הגדולות מצליחות, למרות יכולת בינונית במקרים רבים, להשיג לא מעט נקודות.
אתה באמת חושה שיונייטד הנוכחית היא קבוצה מרשימה? לראיה הבומבות שהיא חטפה באירופה (מקבוצות בינוניות מאוד) וההדחה בגביעים המקומיים. סיטי "המפחידה" יצאה גם היא עם הזנב בין הרגליים מהמפגשים עם נפולי, מקום שלישי בליגה האיטלקית שנחשבת לנחותה בהרבה האנגלית.
לגבי מעבר שחקנים, עדיין הליגה האנגלית מושכת שמות, אבל היום רוב השחקנים הגדולים לא רוצים לאנגליה אלא לבארסה או ריאל. לא סתם לפני כמה שנים היתה הגירה של שחקנים מספרד לאנגליה (פברגאס, פיקה, טורס, צ'אבי אלונסו, ריינה, סילבה, ארבלואה) ולא סתם רובם חזרו לספרד (גם טורס היה חוזר אם היה מי שייקח אותו). המגמה הזו רק תלך ותגדל עם שמות כמו שהזכרתי מקודם (ואן פרסי, בייל, סוארז) ואחרים.

ליבר 1 בפברואר 2012

להגיד שיש נהירה לליגה הספרדית זה סוג של בדיחה. הרי הנהירה היא רק לברצלונה וריאל מדריד. כל שחקן בעולם יעדיף לשחק בקבוצת פרמיירליג מובילה (יונייטד,סיטי,צ'לסי,ארסנל,טוטנהאם,ליברפול) מאשר בולנסיה או אתלטיקו. אין ספק שרב השחקנים הלטינים יעדיפו לעבור לספרד בגלל השפה ומזג האוויר אבל הפרמייר ליג עדיין מוקד משיכה לשחקנים מצרפת,אפריקה, סקנדינביה, מזרח אירופה ועוד.
נכון שהשנה שתי המנצ'סטריות פישלו באירופה אבל זה קורה לפעמים. עד לפני שנה ריאל לא הצליחה לעבור את שמינית הגמר במשך 8 שנים אז בוא נכנס לפרופורציות. אני מבטיח לך ששנה הבאה גם היונייטד וגם הסיטי יעברו את שלב הבתים ויהוו פקטור משמעותי במפעל.

דורפן 1 בפברואר 2012

ליבר – זה מצחיק אותי שאנשים מייחסים כל כך הרבה משמעות לשפה, מזג אוויר ומסורת – כלומר מקשיבים לשקרים של הסוכנים.

עם קצת כסף ערבי מנצ'סטר סיטי הפכה לקבוצת פאר בעיר חמה בה כולם מדברים ספרדית.

אביעד 1 בפברואר 2012

הבנתי למה אתה טוען שמס' הנקודות של סיטי ויונייטד "מרמה", רק שאותה צ'לסי של מוריניו היא דוגמא זהה לחלוטין. גם עליה ניתן לומר שהתמודדה עם ליגה "חלשה".
ההגירה שהייתה לפני כמה שנים מספרד לאנגליה היא של שחקני נוער ו/או שחקנים מקבוצות דרג הביניים. ההגירה הזאת עדיין ממשיכה. ארסנל החתימה לא מזמן שני שחקני נוער מבטיחים של ברצלונה (טוראל ובלרין) על תקן ססק ופיקה ובנוסף הגיעו גם בשנתיים האחרונות מאטה, סילבה, דה חאה, אגוארו, גומז (על תקן ארבלואה). כל שחקני ה"נהירה" שחזרו לספרד חזרו לריאל/ברצלונה וכמו שאמרתי מקודם, זה לא מצב חדש. גם ב-2005 וגם היום, רוב השחקנים הגדולים רצו לריאל ולברצלונה. אז למה ב-2005 זה לא אמר כלום והיום זה אומר שהליגה מתדרדרת?
עדיין לא ראיתי שחקנים מאנגליה שקבוצותיהם האנגליות רצו אותם אבל הם עברו לספרד לקבוצה מדרג הביניים. מקרים הפוכים ראינו בשפע.
בעייתי להשתמש בבייל, סוארז וואן פרסי כדוגמאות לנהירה מחוץ לאנגליה לאור העובדה שהם לא עזבו את קבוצותיהם. אם וכאשר יעברו, אז ישמשו כדוגמא בהתחשב בנסיבות (ואם אחד מהם יעזוב את אנגליה כי קבוצתו תסרב למכור אותה למי מיריבותיה לצמרת?). בכל מקרה, ההשוואה מולם היא של מאטה, סילבה, אגוארו וכו' – שחקנים מקבוצות שאינן העשירות ביותר.

דורפן 1 בפברואר 2012

דודו פ. הנהירה שאתה מדבר עליך מתרחשת בשתי מקומות:

1. כאשר ריאל מדריד או ברצלונה מציעות יותר מ40 מליון פאונד על שחקן הוא באמת עובר. להגיד שזה קשור לליגה זה מופרך.

2. בכותרות של שמועות שלא התממשו. בינתיים בייל וואן פרסי משחקים בליגה האנגלית בקבוצות מספר 5 ו-6 (מבחינת כסף). לעומת זאת ואלנסיה, קבוצה מספר 3 בספרד, מכרה שניים משלושת כוכביה לאנגליה. כשאני חושב על זה אין לברצלונה שחקנים שבאו מאנגליה שאינם קטלונים שעברו במחלקת הנוער שלה ולריאל יש את רונאלדו שנקנה ב-80 מליון פאונד. חתיכת נהירה.

שחקנים הולכים אך ורק אחרי הממון. המסקנה שלך ששחקנים יושבים בבית מנתחים באופן מקצועי את הליגות ומחליטים – לא קשורה לשום דבר שבעצם מתרחש במציאות.

להגיד שיונייטד היא החלשה בעשרים שנה זה מופרך באופן קיצוני. בשנות התשעים הליגה האנגלית הייתה בדומיננטיות של פנסיונרים מאיטליה וצרפת וגרמניה – שחקנים כמו רבנאלי, ג'ינולה, ג'וניניו וקלינסמן היו כוכבי על שם. אין שום קשר בין הליגה הזו לאחרות.

טל 1 בפברואר 2012

שכחת את מסצ'ראנו ואלונסו (אני לא מתייחס לקרבליו או ארבלואה).

אני דווקא מסכים עם הדברים שלך: שחקנים לא נוהרים לליגה. הם נוהרים לקבוצות. ברצלונה וריאל נמצאות בראש שרשרת המזון ואחריהן יונייטד / קבוצת הנפט התורנית.

מצד שני הדרך שבה הצגת את הדברים היא קצת דמגוגית: שקבוצות מגדלות שחקנים ולא רוכשות אתם, הם עשויות להחזיק בתקופה מסוימת בכוכבים מאד גדולים, למרות תקציב לא גדול. הרי ולנסיה לא קנו את דויד סילבה, הוא תוצר של מחלקת הנוער שלהם. בייל או ואן הם לא תוצרים של מחלקות נוער, אבל הם שחקנים שנקנו כאלמונים והתפתחו לכוכבים בקבוצות הנוכחיות שלהם. בדיוק באותה מידה, אפשר לכתוב שלבילבאו- הקבוצה מספר 8 תקציבית בספרד- יש שלושה שחקנים (מונאין, מארטינז ויורנטה) שעולים על כל שחקן אנגלי מלבד רוני. או שלקבוצה שמדורגת מתחת לקו האדום בליגה הספרדית יש שחקני נבחרות הגדולות בעולם (כולל החלוץ האיטלקי מספר 1), דבר דימיוני עבור קבוצות תחתית באנגליה. זה נכון עובדתית, אבל זו דרך דמגוגית להציג את הדברים.

טל 1 בפברואר 2012

אביעד,

הנחת המוצא שלך היא שמוריניו מחפש "אתגר". אני לא חושב שזה המצב. לדעתי מוריניו מחפש את הסיטואציה שתיתן לו את הסיכוי הטוב ביותר להצליח ולא את הסיטואציה שבה ההישג יתפס כגדול יותר.

הוא לא הגיע לריאל כדי "להתמודד עם ברצלונה". הוא הגיע לריאל (לדבריו. זה הדבר הראשון בערך שהוא אמר בראיון אחרי הזכיה באלופות עם אינטר) מכוון שהוא רצה להיות המאמן הראשון שזוכה באליפות בשלושת הליגות הבכירות וריאל הייתה האפשרות הריאלית היחידה שלו להשיג את זה.

ביונייטד (בעיקר אם תזכה באליפות העונה) היא אופציה רעה עבור מוריניו מכוון שיהיה כמעט בלתי אפשרי עבורו להשיג יותר מפרגוסון. ולא רק במונחים היסטוריים, אפילו במונחי שנה-שנתיים אחרונות של פרגוסון בתפקיד.

אביעד 1 בפברואר 2012

הבאת דוגמא בעצמך – מוריניו הגיע לריאל בכדי להיות הראשון שזוכה באליפות בשלושת הליגות הבכירות.
העניין הוא שגם בקיץ 2010 הוא יכל ללכת לסיטי. אם היה רומז בנקודת הזמן ההיא שהוא בעניין של הסיטי, הם היו מעיפים את מאנצ'יני בשבילו בלי לחשוב פעמיים (ממילא מאנצ'יני מונה במקור כתור ברירת מחדל כי היה פנוי במהלך העונה). סיטי הייתה נותנת לו את התקציב הכי גבוה לרכש (יותר מריאל) והיריבות מולן היה מתמודד הן בבירור פחות חזקות מברצלונה. ובכ"ז מוריניו בחר בקבוצה עם השם הגדול יותר ובאתגר הגדול יותר. למה שהוא לא יעשה זאת שוב?

טל 1 בפברואר 2012

ראשית, אני ממש לא בטוח שהתקציב הרכש של סיטי גדול משל ריאל, בטח לא בעידן הפיירפליי. עם כל הכסף שלהם, לא סיטי הם אלה שהוציאו 250 מיליון יורו בקיץ אחד.

שנית, הוא לא יכל לזכות באליפות ספרד בסיטי, מה לא ברור פה?

שמת לב שהאתגר שמוריניו חיפש בריאל הוא אישי (להיות המאמן הראשון מגיע להישג מסוים). איזה הישג כזה יונייטד יכולה להציע לו? יותר נכון, איזה הישג אפשרי היא יכולה להציע לו שסיטי לא מציעה?

היא יכולה להציע לו כניסה לסיטואציה יותר קשה ומאתגרת. הויכוח בינינו נוגע לשאלה הם זה מה שמוריניו מחפש. כפי שכתבתי בהודעה קודמת, לדעתי סוג התפקיד ה"מאתגר" יותר מתאים לגווארדיולה שיש לו לכאורה יותר מה להוכיח ממוריניו ואולי הוא גם טיפוס מעט יותר רומנטיקן בגישה שלו (אם כי, קשה לדעת כמה מהדברים הם אמת וכמה הצגה).

ההימור שלי שבשנים הקרובות קרבות גווארדיולה נגד מוריניו ימשכו במנצ'סטר, כאשר מוריניו מאמן את הסיטי.

אביעד 1 בפברואר 2012

ריאל הוציאה 250 מליון בקיץ 2009 – לפני בואו של מוריניו. גם אחרי הגעתו תקציב הרכש שלהם הוא אסטרונומי, אבל אני בספק אם בריאל יכולים להרשות לעצמם 2 קיצים ברציפות ברף הוצאות כזה.חוץ מזה, אני חושב שטרום עידן הפייר פליי הגיוני להניח שלא משנה מה יהיה תקציב הרכש של ריאל, הרי סיטי יכולה לעבור אותו (וקיץ 2010 היה לא רלבנטי לפייר פליי).
אני לא כ"כ מבין את הכוונה שלך. מצד אחד אתה טוען שההגעה לריאל נועדה בכדי להשיג הישג אישי שרק בריאל יכל להשיג, מצד שני כשאותו הגיון מצביע על היונייטד, אז פתאום מה שחשוב לו זה התקציב?
מוריניו וויתר על צ'אנס להשתמש בתקציב של הסיטי בכדי לרשום הישג אישי כמאמן ריאל. למה אתה מתנגד לטענה שהוא יוותר שנית על אותו תקציב בכדי להשיג הישג אישי אחר – להיכנס בהצלחה לנעליים הכי גדולות בכדורגל?
או במילים אחרות – למה זכייה באליפות בשלוש ליגות הגדולות היא אתגר "אישי" אבל להחליף בהצלחה את פרגוסון זה לא אתגר "אישי"?

טל 1 בפברואר 2012

אבל אנחנו כן בעיחדן הפיירפליי. מה שדעוד שריאל יכולה להשיג שחקנים במחירים הרבה יותר זולים מאלו שבהם סיטי יכולה להשיג את אותם שחקנים (אוזיל למשל). לא משנה, זו לא הנקודה.

לא הבנתי איזה הישג יונייטד יכולה להציע לו (שסיטי לא). להיות המחליף של פרגוסון זה אולי כבוד, זה לא הישג בפני עצמו.

להיות המאמן הראשון שזוכה באליפויות בשלושת הליגות הבכירות זה הישג שאף אחד לא השיג מעולם. לזכות ארבע פעמים באליפות אירופה זה הישג שאף אחד לא השיג מעולם. להיות המחליף של פרגוסון זה כבוד, זה אתגר, זה לא הישג.

טל 1 בפברואר 2012

בקריאה נוספת, אולי לא ניסחתי את הדברים בצורה ברורה.

ב"אתגר אישי" הכוונה שלי לא הייתה שמורינו מנסה לקחת על עצמו את התפקיד המאתגר ביותר במבחינת הסיכוי להצליח, אלא שהוא מנסה לקחת את התפקיד שיאפשר לו להגיע להישגים אישיים שאף אחד לא השיג לפניו.

אביעד 1 בפברואר 2012

טל, כשכתבתי "בטרום עידן הפייר פליי" הכוונה הייתה לקיץ 2010, הקיץ בו מוריניו העדיף ללכת לריאל ולא שקל את האפשרות של הסיטי. הכוונה הייתה להבהיר שהוא וויתר בעבר על האפשרות של תקציב בלתי מוגבל למען ההישג האישי.
ואם כבר פייר פליי – בעידן הפייר פליי, לסיטי אין יתרון תקציבי משמעותי (אם בכלל) על היונייטד. למעשה, בשנתיים הקרובות בסיטי יצטרכו לרסן מאוד את הבזבוזים.
במצב הנוכחי, ההישג האישי הוא ביונייטד – לא סתם להחליף את פרגוסון אלא "להחליף בהצלחה" את פרגוסון. אם תרצה לתת לזה זווית יותר אישית – אם מוריניו יצליח מספיק בכדי ששמו יוזכר יחד עם שמם של באזבי ופרגוסון אז זה הישג אישי גדול יותר מכל מה שישיג בסיטי.

טל 1 בפברואר 2012

כן, רק שכדי לעשות את זה הוא יצטרך לאמן 20 שנה ולא נראה לי שזה משהו שמענין אותו לעשות.

חוץ מזה שההישג שאתה מדבר עליו נוגע ליונייטד ספציפית, הוא לא מדיד, זה לא משהו ש"אף מאמן אחר לא השיג".

טו מייק אה לונג סטורי שורט, אתה מניח שלמוריניו יותר חשוב להיות חלק מההיסטוריה של יונייטד מסיכוי יותר גבוה לזכות בתארים. אני בספק גדול אם זה רציונל החשיבה שלו.

אביעד 1 בפברואר 2012

זה היה רציונל החשיבה בעבר כשבחר בריאל…

טל 1 בפברואר 2012

זה לא נכון. הוא לא הגיע לריאל מדריד כדי להיות חלק מההיסטוריה שלה. הוא הגיע לריאל כי:

1. היא האפשרות הריאלית היחידה שלו לזכיה בליגה הספרדית. יונייטד היא לא האפשרות הריאלית היחידה שלו לזכיה באליפות אנגליה.

2. היא הקבוצה עם סגל השחקנים הטוב ביותר שהוא יכל לאמן (כלומר חוץ מברצלונה). יונייטד היא לא הקבוצה עם סגל השחקנים הטוב באנגליה.

יואב 1 בפברואר 2012

הדיון לא לוקח בחשבון את האלמנט הריגשי.לפעמים לרצות להיות חלק מהיסטוריה של מועדון שאתה כל כך מעריך-זה כל העניין.להיות חלק מיונייטד ולהצליח איתה לאחר פרגי, אין מפואר מזה לקורות החיים שלך בעולם הכדורגל.

אביעד 1 בפברואר 2012

הוא לא הגיע בכדי להיות חלק מההיסטוריה של ריאל אלא חלק מההיסטוריה. באופן דומה, בחירה ביונייטד (והצלחה בה) יכניסו אותו לחלק מההיסטוריה יותר מאשר בחירה בסיטי.

דורפן 1 בפברואר 2012

טל – אבל להחלשות של הליגה האנגלית שנטענת פה אין שום קשר לכמות השחקנים שספרד מגדלת ובכלל אין קשר לליגה הספרדית. הליגה האנגלית בצמרת נחלשה קלות לעומת לפני שלוש שנים עם קצת התחזקות באמצע. לעומת לפני 15 שנים זה שנות אור יותר טוב.

טל 1 בפברואר 2012

אנגליה התחזקה בקבוצות 5-6, דווקא קבוצות האמצע נחלשו.

למרות שהמגמות הללו לא תמיד קשורות לרכישת או מכירת שחקנים, אלא לתפקיד המאמן. תראה איך אוניל שדרג את סנדרלנד למשל או קבוצה קטנה כמו סוונסי מצליחה מעל הציפיות בגלל שיטה ומאמן בעוד QPR העשירה שוקעת (בספרד, תראה איך ביילסה וסימאונה שדרגו את הקבוצות שלהם). לא תמיד הדברים עמוקים כפי שמציגים אותם.

אריק 1 בפברואר 2012

יש נקודת זמן בה ספרס מחליפה את ארסנל בצמרת. זה לא נקרא היחלשות. סיטי קרובה לרמה של צלסי שבעצמה עוברת שנת מעבר וספרס לא רחוקה מארסנל של לפני שלוש שנים. יונייטד נחלשה לכאורה ביחס לעצמה אבל אי אפשר לדון בכך ברצינות עם כ"כ הרבה פציעות

אריק 1 בפברואר 2012

יונייטד הייתה מקום שישי במסירות מדויקות אחרי סיטי ספרס ארסנל צלסי וסאונסי)!( לפני החזרה של סקולס הייתי שמח לראות מה היה בשלושת משחקי הליגה מאז.

יואב 1 בפברואר 2012

דודו פ,

כתבת-"בעונה טובה של צ'לסי או של ארסנל, שתי הקבוצות של מנצ'סטר היו כבר הרבה מאחור".
ומתי היתה עונה טובה של ארסנל? איך אפשר לבסס תאוריה על משהו שלא קרה כבר שמונה שנים?
ועל סמך מה בדיוק כתבת את זה? לארסנל(ולצלסי) לא יכולה להיות עונה טובה יותר מהמנצ'סטריות מהסיבה המאד פשוטה שהן קבוצות פחות טובות, מוכשרות, עמוקות מהקבוצות הצפוניות.
אח.. אם מכבי היתה בעונה טובה טובה, היא כבר היתה בדו ספרתי על קריית שמונה ושאר הליגה.אתה מבין כמה מופרך מה שכתבת?

נעל קרועה 1 בפברואר 2012

טל צודק
אין עוד השייג ענק בכדורגל העולמי למאמן כמו לקחת אליפות ב 3 הליגות הגדולות בעולם
לאמן את יוניטד לעומת ההשייג הזה,זה סתם קישקוש רומנטי

Yair 1 בפברואר 2012

איתך במלחמתך הצודקת בשפה העברית.

טל 1 בפברואר 2012

תיקון..

לא כתבתי שבעיני זה הישג ענק יותר או פחות, כתבתי שזו התפיסה של מוריניו.

בכל מקרה, זה לא רלבנטי לבחירה בין סיטי ויונייטד.

אביעד,

ההיסטוריה שלו (לתפיסתו) תגיע דרך הישגים. ולכן (לדעתי) הוא יבחר בקבוצה שתיתן לו את הסיכוי הטוב ביותר להגיע לכמה שיותר הישגים. אתה חושב שהוא יבחר ביונייטד משיקולי הכבוד שבעצם ההחלפה של פרגוסון? אולי, אבל אני בספק..נחכה לקיץ (או לקיץ הבא) ונראה מי צדק.

דורפן 1 בפברואר 2012

אין שום הישג בלהגיע לאמן איזשהי קבוצה. בטח שלא ברמות של מוריניו. יש הישגים בקבוצה עצמה.

אני אישית לא חושב שמה שיקרה יוכיח בהכרח מה מוריניו רוצה. יש הרבה נסיבות.

אם פרגוסון ירצה לאמן עוד חמש שנים או עוד שבע שנים, למוריניו לא יהיה זמן לחכות לתפקיד.

אם יונייטד תהיה בבעלות הגלזרים זה סיפור אחד. אם היא תמכר והפייר פליי הפיננסי ייאכף אז ייתכן שהיא תהפוך לקבוצה עם יכולת ההוצאה הגדולה בעולם – ואז כל הסיפור הכלכלי שלה משתנה.

ככל שיעברו יותר שנים – סיכוי טוב יותר ליורש מתוך המערכת (סולשיאר)

ככל שיהיו יותר בריטים בקבוצה – סיכוי יותר טוב לדייויד מוייס. ראיתי אתמול את אברטון משחקת נגד סיטי עם סגל של ממש כלומניקים – הוא מאמן גדול.

אם תהיה תחושה שחייבים ללכת לקבוצה יותר בינלאומית – הסיכוי של גווארדיולה או מוריניו גדול יותר.

אם פרגוסון יעזוב במצב של הצלחה – סיכוי יותר טוב ליורש פנימי.

אם יעזוב במצב של הצלחה מקומית ולא באירופה – סיכוי טוב יותר ליורש אירופאי.

טל 2 בפברואר 2012

אני דווקא חושב שיש כבוד בלהגיע למועדונים מסוימים. גם עבור מוריניו. יותר מזה, אני אפילו מקבל את זה שלאמן ביונייטד זה יותר מלאמן את ריאל, ברצלונה או מילאן, פשוט כי יש שם היסטוריה אדירה של כבוד וסבלנות ביחס לתפקיד המנג'ר (הרי הרגע שבו מוריניו החליט לעזוב את ריאל הוא הרגע שבו שרקו לו בוז, למרות שהקבוצה שלו ניצחה 26 משחקים רצופים בכל המסגרות נגד קבוצות שהן לא ברצלונה. זה משהו בלתי נתפס באנגליה).

אני חולק על כך שזה לבדו השיקול שיגרום למוריניו להעדיף את יונייטד על חשבון ג'וב טוב יותר באספקטים אחרים, מה עוד שהבעלים של סיטי עושים רושם כהרבה יותר סבלניים מאברמוביץ'.

לגבי מוייס: מצד אחד הוא עושה עבודה עצומה באברטון. מצד שני, לא כל מאמן שמתאים לקבוצה קטנה, יתאים לקבוצה גדולה ולהפך. זה מצריך סוג שונה של כדורגל, יחסי אנוש, עמידה לחץ. ואם כבר העלת את מויס, למה לא אוניל? הרי הוא הצליח בכל מקום שבו הוא אימן.

יואב 2 בפברואר 2012

טל,
כמו שכתבת, תשובות נקבל באחד מהקייצים הקרובים.
לא חושב שמוריניו מחפש ג'וב טוב יותר או פחות, אלא את הג'וב שהוא רוצה.
יהיה מעניין.

טל 2 בפברואר 2012

תיקון קטן: אברטון- הקבוצה האוהודה עליי באנגליה- היא כמובן לא קבוצה קטנה באופן כללי (נכון לתחילת שנות ה90 היו לה יותר אליפויות מיונייטד), אלא קבוצה צנועה ביכולות שלה היום.

דודו פ. 2 בפברואר 2012

כולם מדברים על מוריניו בהקשר של סיטי או יונייטד, אבל אני חושב שמוריניו יעדיף ללכת דווקא לקבוצה מדרג נמוך יותר, שזה אומר טוטנהאם או ליברפול.
לא רואה מצב שמוריניו יחליף את פרגוסון. יהיה לו רק מה להפסיד שם. אם ייקח תארים יגידו שזה המשך טבעי של פרגוסון ואם לא יזכה בתארים הוא ייצלב. לגבי סיטי, נראה לי שהוא ירצה אתגר קצת יותר גדול מאשר ללכת שוב לקבוצה הכי עשירה ולקחת תואר, במיוחד אם סיטי תצליח לקחת אליפות השנה.
לגבי טוטנהאם וליברפול, האתגר יהיה גדול יותר. לטוטנהאם קבוצה שמגרדת את הטופ אבל לא מספיק חזקה כדי ללכת עד הסוף. רדנאפ יילך או לנבחרת או הביתה בגלל ההאשמות הפליליות נגדו ומוריניו יוכל לגרום לכוכבים הגדולים בייל ומודריץ' להישאר ולהביא איתו עוד כמה כוכבים. לליברפול יש כסף אבל אין לה מספיק כוכבים כדי ללכת עד הסוף. בחירת שחקנים שגויה לאורך שנים דפקה את הקבוצה ודלגליש, אם כל הכבוד, לא מספיק כדי לקחת תואר אליפות. מוריניו יכול לקחת על עצמו אתגר גדול ולנסות להחזיר את אחת הקבוצות המעוטרות בעולם לטופ האנגלי.

אליפות עם אחת הקבוצות ממנצ'סטר תתקבל בטבעיות/אדישות (כסף במקרה של הסיטי ומסורת במקרה של יונייטד), אבל תואר אחרי שנים רבות של בצורת (רבות מאוד במקרה של טוטנהאם) יהיה באמת הישג ענק ל"מיוחד".

Comments closed