יומן אליפות של הניינרס. מצב הפוטבול

אני מרגיש שהשושלת הבאה תבוא מניו אורלינס או מהניינרס. הפוטבול של "קווטרבק גדול וכמה אינטרספשנס" חייב לפנות את מקומו

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפוטבול המקצועני נמצא בנקודת שווי משקל מאד נחמדה. 267 משחקים קשוחים מסתיימים בהשלכת כדור מחצי מגרש אל האנד-זון ובסיומה יש לנו את האלופה עם מאזן העונה הרגילה החלש בהיסטוריה. אבל יש להדגיש: לא האלופה החלשה ביותר. הם היו דומיננטים אתמול – רק ההתמשכות של מופע המחצית המייגע מנעה מהשליטה הפיזית שלהם להיות מכריעה יותר.הם היו דומיננטים על הגרין ביי פקרס. והם שרדו קרב חפירות הרואי במפרץ. אחד הפלייאופים החזקים של העשור. וזו לא בעיה: זה מצב בו אין קבוצה ממש גדולה אז השוויון בחומר השחקנים מדבר.

אני לא כל כך ביקורתי על הפוטבול הבינוני העונה. זו הייתה עונה של השבתה גם אם משחקים רשמיים לא בוטלו. אמנם זו לא הפארסה שמתרחשת עכשיו בNBA שגובלת בחוסר אחריות כלפי השחקנים, אבל זה היה הרבה פוטבול לא מאומן. שתי הקבוצות עם המאזנים הטובים ביותר שיחקו בשיטה הקרויה "קווטרבק אגדי ומהלכים גדולים בהגנה". הפאטס והפקרס היו אחרונים במספר יארדים בהגנה וטוב שההיסטוריה בעטה במי שככה מזלזל בדיפנס.

המשחק הטוב ביותר של הפלייאוף הזה שוחק לפני שלושה שבועות. שיחקו בו ניו אורלינס וסן פרנסיסקו. בין התקפה והגנה שאני מרגיש שהן היחידות שמשקפות משהו מהותי יותר בהתקדמות של המשחק. היו הרבה התקפות מסירה טובות השנה אבל הרגשתי משהו בניו אורלינס שהוא יותר מאשר "יש לנו קווטרבק ואינסוף רסיברים". משהו שהרגשתי בעבר לגבי הווסט-קוסט אופנס כשסן פרנסיסקו שיחקה אותו. משהו מתוזמר יותר. ששואף גבוה.

ובסן פרנסיסקו הייתה הגנת הטוטאל-פקאג' היחידה. לא כזו שבוחרת. "נחטוף כדור או שניים" או "נעצור את הריצה" או "נזרוק בליצים". אלא היחידה שמתיימרת לחנוק את היריבה לגמרי וגם לא לתת לה לזוז וגם לחטוף כדורים. בשתיהן יש כמובן עדיין משהו קצת לא מבושל. אבל זה בעיני סימן טוב. ולכן אני די מצפה מאחת הקבוצות הללו להפוך לשושלת אמיתית. כזו שתשבור את הבינוניות. לא כזו "שמגיעה במומנטום לפלייאוף" אלא כזו שעושה 2-14 ואז מטיילת בו.

הן שתי המועמדות שלי להווצרות של שושלת מהותית יותר. אולי לא כזו שהייתה אפשרית לפני תקרת השכר אבל לפחות כמו ניו אינגלנד המוקדמת. דומיננטיות רצינית. כמובן שגרין ביי היא הכי קרובה להיות קבוצת על כבר עכשיו. אבל איכשהו אני מרגיש שזה לא יבוא משם. הם יותר מדי דומים למה שעושים היום. חיים על הקווטרבק (וואחד קווטרבק יש לציין!). ואולי בגלל שזה הוכיח עצמו באליפות אחת הם יתקשו לחדש.

כי אחרת מה יש לנו במורשת של המשחק?

מוקדם מאד העונה אמרתי שבעיני אילי מאנינג הוא הול אוף פיימר. היום הוא כמובן הרבה יותר הול אוף פיימר משהיה לפני 24 שעות. אבל תום קופלין למשל? מחיאות כפיים סוערות על טבעת אליפות שניה על הגב של מאזן 15-19. אבל אנחנו לא רוצים הול-אוף-פיים על "שמירת יציבות הקבוצה במהלך משברים" ואולי בעצם על "מניעת היווצרותה של שושלת גדולה".

יאללה יאללה (ליברפול בליגת האלופות?)
שונא להיות אוהד

105 Comments

Amir A 6 בפברואר 2012

דרו בריז בן 33. בריידי בן 34. שניהם יתחילו בקרוב את המסע הארוך למטה, מה שיחזיר את ניו-אינגלנד לימים של הדשדוש וימנע מהסיינטס להתפתח לשושלת. רוג'רס בן 28, כך שדווקא שם, לדעתי, יש יותר סיכוי להתפתחות של שושלת.

אלון 6 בפברואר 2012

תוריד לרוג'רס 3 שנים שהוא ישב על הספסל ולא חטף מכות משחקנים של 300 פאונד.

עומרי 6 בפברואר 2012

תוסיף לו 2 זעזועי מוח ב-4 שנים ונטיה כללית לא לעשות חשבון לאפשרות להיפצע.

גיל 6 בפברואר 2012

נכון, אני חושב שזה יאריך את הקריירה שלו. במונחי פוטבול הוא צעיר מאוד ורק עכשיו נכנס לשיא שלו שזה די מפחיד.

עומרי 6 בפברואר 2012

גם הפאטס היו סוג של בשורה השנה עם משחק המסירות הקצרות והדואו האדיר בטייט אנד.
יש להם הרבה בחירות בדראפט הקרוב ובריידי לא מראה סימני דעיכה.

גיל 6 בפברואר 2012

לכולם, חוץ מאוקלנד, יש בחירות השאלה היא מה עושים אותם. חוץ מהטייט אנד, הרקורד של ביליצ'ק לא משהו בשנים האחרונות. לדעתי השנה הזו דווקא מסמלת את תחילת הדעיכה של הפטס. הם נהנו מלוח משחקים קל למדי ומזל גדול עד הסופרבול ושנה הבאה יהיה להם הרבה יותר קשה לשחזר את ההישגים מהשנה. יוסטון והג'טס יהיו טובים מאוד וגם בולטימור והסטילרס יהיו יריבות קשות למרות הזדקנות ההגנות שלהן. אם ביליצ'ק ימשיך לחשוב שהוא כל יכול ולא יתחיל לבזר סמכויות אז הם יתקשו להצליח.

עומרי 6 בפברואר 2012

מה אני אגיד, שכל שנת דעיכה תסתיים בסופרבול..
יש להם הרבה בחירות גבוהות, לדעתי 2 בכל אחד מ3 הסיבובים הראשונים. אבל זה נכון, בארבע השנים האחרונות רק גרונקוסקי, הרננדז ומאיו הן בחירות ברמה גבוהה. שנה שעברה הוא בכלל חירב מחזור דראפט מעולה, אף שנראה שאיכות קו ההתקפה באמת השתפרה בעקבותיו.

גיל 6 בפברואר 2012

זהו, שלא צריך להסיק מההגעה לסופרבול כאילו זה דבר שבשיגרה. לפטס היו לא מעט בעיות השנה. הם צריכים איום עמוק, קורנרים ופאס ראש ולדעתי גם ההסתמכות על טייט אנד מסוכנת מדי. בצורה שבה הם משחקים הם חשופים ליותר פציעות.

עומרי 6 בפברואר 2012

קורנרים וסייפטים איכותיים זה מאסט. יותר מהכל ההגנה הזו זקוקה לפליימייקר אמיתי. הייתי מוכן לשקול הטיית כובד המשקל וניסיון לעשות טריידים כדי לקבל בחירת טופ 10. לא הרבה עונות ברמה הזו נשארו לבריידי בקנה.

גיל 6 בפברואר 2012

אני בספק אם תבוא שושלת מניו אורלינס או סן פרנסיסקו במצבן הנוכחי. עם אלכס סמית הם לא יהיו שושלת ודרו בריז לא נעשה צעיר יותר. האמת שניו אורלינס היא הפספוס הגדול כי הם באו חדורי מוטיבציה אחרי ההשפלה של שנה שעברה ונראו כמו קבוצה של דנסיטי. היה להם חוסר מזל משווע במשחק נגד הניינרס ועם קצת יותר מזל הם היו עוברים אותם ולוקחים סופרבול. גרין ביי נראית לי הכי בשלה לשושלת דווקא בגלל ההגנה שלה. אחרי שנה כזו גרועה ועם הכנה מתאימה, אין מצב שהם לא יהיו יותר טובים שנה הבאה ואז עם יציבות של הקווטרבק השמיים הם הגבול.

כמה מחשבות שלי לסיכום העונה אחרי שקצת נרגענו מהניצחון אתמול:

הייתה עונה מאוד יוצאת דופן, כאוטית, עם רמה בינונית במקרה הטוב, שבסופה ניצחה הקבוצה המאוזנת ביותר, כזו שהגיע לשיא בזמן הנכון, האופורטוניסטית ביותר, עם הקווטרבק הכי יציב במצבי לחץ השנה. קבוצה שניצחה בפלייאוף שתיים משלוש ההתקפות הכי טובות בליגה ואת ההגנה מספר אחד היא אלופה ראויה בהחלט גם אם היא לא תזכר כאחת הגדולות בכל הזמנים.

שיפוט: בפלייאוף השיפוט היה מופתי לרוב ושופטים נתנו לשחק. היו רק שלוש קריאות לפאס אינטרפרנס כל הפלייאוף! מצד אחד זה תרם לשטף המשחק והוא לא נעצר כל שנייה על פנלטי מעצבן, אבל מצד שני זה די שערורייה ששינו את החוקים לקראת הפלייאוף. קבוצות שמתבססות על הגנה סובלות במהלך העונה ופתאום בפלייאוף מותר להרביץ? הלוואי שהשיפוט בעונה הבאה יהיה דומה לזה של הפלייאוף.

עכשיו אחרי שאיליי עקף את אחיו ואת בריידי בסיבוב, האם אפשר להשוות אותו למונטנה או שהוא צריך עוד סופרבול אחד כדי שזה יהיה לגיטימי?

Amir A 6 בפברואר 2012

חשבתי להגיב לדברים שכתבת עד שראיתי את המשפט האחרון

גיל 6 בפברואר 2012

זו הייתה ציניות אם לא הבנת..

Amir A 6 בפברואר 2012

אה,… לא הבנתי. אם כך אז מה שרציתי לומר זה שלפטס יש עוד שנתיים שלוש של פלייאופים יחסית בקלות, בגלל הבית החלש שלהם. מיאמי ובפאלו נראות נורא ואילו הג'טס מצליחים לחרב לעצמם בכל פעם את העונה. הפטס הם פשוט ברירת המחדל של הבית הזה.

גיל 6 בפברואר 2012

מיאמי דווקא לא נראתה נורא בחלקים גדולים של השנה והג'טס לא יהיו כאלו חלשים עוד שנה. אני חושב שהם יתקלו ביריבות חזקות יותר באופן כללי בשנה הבאה. קשה ללמוד משנה כזו כאוטית.

עומרי 6 בפברואר 2012

כן, את אחיו הוא ודאי עקף בסיבוב. את בריידי?
ובכן, 2 טבעות זה פחות מ3 נדמה לי.. ו2 סופרבולים זה פחות מ-5. (רגע, בעצם הטיעון הזה טוב מול כל QB פרט לאחד. מעניין)

גיל 6 בפברואר 2012

שלוש פעמים הוא ניצח את בריידי במפגשים ישירים ב4 השנים האחרונות, שניים מהם במשחק הכי חשוב של העונה, ובכולם הוא עם דרייב מנצח כשבריידי לא עושה כלום. אז כן, הוא השאיר את בריידי מאחור.

עומרי 6 בפברואר 2012

בריידי לא ממש יכול לעשות בליץ אתה יודע…
וכן, אילי היה לא אנושי אתמול בדרייב האחרון. אין לי ספק שהייתי בוחר בו לפני פייטון במשחק על חיי.

גיל 6 בפברואר 2012

זה נשמע כמו אכלו לי, שתו לי. בריידי לא יכול לעשות בליץ, ופתאום הרסיברים שלו אשמים שהשמיטו כדורים. היו לו שתי טעויות קשות בסייפטי ובאינטרספשן שהן טעויות בשיקול דעת. נכון, היו לו שני דרייבים מעולים משני צידי החצי אבל חוץ מזה הוא נעלם. בריידי לא יכול לעשות בליץ, אבל יותר מ25 דקות של משחק בחצי השני בלי שום נקודות? אפילו לא להביא אותם קרוב לשער שדה? אם כבר הזכרת את פייטון, מעניין מה היו אומרים עליו אחרי הופעה כזו.

בטח לבחור את איליי זו הבחירה הקלה היום. כולם היו בוחרים בו על פני כל שחקן אחר.

טל 6 בפברואר 2012

גיל,

בלי להבין כלום בפוטבול, ברור שההבדל בין הכדור שהשחקן של ניו יורק תפס (כמעט מחוץ לקוים) לכדור המכריע שהשחקן של ניו אינגלנד פספס, הוא לא הקווטרבק.

קטונתי מלהתווכח איתך על פוטבול, אבל רק על סמך הגיון סביר, נראה לי טיפשי לקבוע שמאניג יותר טוב, רק בגלל ניצחון במשחק אחד, שנקבע על מהלכים שבמידה רבה לא הוכרעו על התעלות / טעות של המוסר אלא של התופס. הרי אם מאניג יותר טוב והקבוצה מסביבו יותר טובה, איך הם סיימו במאזן כל כך חלש לעומת ניו אינגלנד?

זו אחת הבעיות בעונת הפוטבול: קובעים תיאוריות שלמות על סמך כל כך מעט ספורט בהשוואה לענפים אחרים.

עומרי 7 בפברואר 2012

25 דקות בלי נקודות זה ביזיון. בריידי לא ניהל בסבלנות מספקת חלק מההתקפות, היו צריכים גם לנסות לרוץ יותר. מאידך, גרונקוסקי היה נון-פקטור במשחק הזה בגלל הפציעה(כמו שחזית האמת). הפאטס היו תלויים בו כגו טו גאי כל העונה וזה היה יותר מדי לשאת.
בריידי היה לא טוב, אבל רחוק מגרוע. זו הגנה שביטלה את רוג'רס, מאט ריאן ובריידי תוך חודש. מה אפשר להגיד…

גיל 7 בפברואר 2012

כמה דברים: אחד, הזריקה של בריידי לא הייתה מספיק מדויקת. זו לא הייתה תפיסה קלה כל כך והוא היה חופשי לגמרי ובריידי פספס זריקה מדויקת יותר.

דבר שני, אכן יש אלמנט של מזל אבל מה תגיד על זה שתפיסה שנשמטה במשחק נגד בולטימור או שער שדה שהוא כמעט אוטומטי הוחמץ? זה הולך לשני הכיוונים. אם מזל לא היה משחק תפקיד הפטס לא היו בכלל במשחק אתמול.

וזה לא רק משחק אחד. אי אפשר להתעלם מהקאמבקים של איליי העונה והמאזן המדהים שיש שלו בפלייאוף במשחקי חוץ. הגי'אנטס אכן היו פחות טובים בעונה הרגילה אבל היו להם הרבה פצועים שחזרו לקראת הפלייאוף וגם לוח משחקים הרבה יותר קשה. כמו שכבר כתבתי, הפטריוטס ניצחו כל העונה רק קבוצה אחת שסיימה במאזן חיובי את הליגה וזה היה בולטימור לפני שבועיים. חוץ מזה, העדות הכי טובה זה המפגשים הישירים בין הקבוצות. הג'יאנטס ניצחו את הפטריוטס בעונה הרגילה ובחוץ בדיוק באותה צורה, עם מהלך ניצחון של איליי.

גיל 7 בפברואר 2012

נכון, בריידי לא היה גרוע והיה מצוין לפרקים רק לא עקבי.

עומרי 7 בפברואר 2012

לא הבנתי על איזה השמטה דיברת? על וולקר? זו הייתה מסירה מצויינת, לא שמעתי או קראתי מישהו שביקר אותה.

האינטרספשן היה באשמת בריידי אבל לא השפיע על התוצאה.

בכל אופן זה לטחון מים.
הפאטס נכנעו להתעלות של ניו יורק בשני צידי המגרש במחצית השניה. במאמר מוסגר אני מאמין שהם היו מפסידים גם לסיינטס ולפאקרס (אבל לא לניינרס). משום שהגנת המסירה שלהם היא משהו שבאמת לא נראה כ"כ גרוע אצל קבוצה בסופרבול.
לא האמנתי ביכולתם לזכות לאורך כל העונה הרגילה. התחלתי להאמין רק לאחר שהפאקרס והסיינטס הודחו בחצי גמר הNFC. לא הערכתי נכון שגם אילי הוא QB עלית לכל דבר ועניין עם רסיברים מסוכנים.

בריידי לא הפסיד את הסופרבול הזה, אבל הוא גם לא התעלה וניצח אותו. לקחת סופרבול עם הגנה כזו היה באמת שם אותו במקום מיוחד. זה לא קרה. יכול להיות שהמשחק הרוויח בלונג ראן, אבל סעמק, איזו אכזבה.
תמיד יש את השנה הבאה כמו שאומרים אוהדי המטס.

גיל 7 בפברואר 2012

כן, המסירה של ווקר. הרבה מאוד ביקרו אותה וחשבו שלבריידי יש לפחות חלק בזה שהוא לא תפס.

בריידי היה טוב ברבע השני ובתחילת השלישי, איליי היה טוב ברבע הראשון והרביעי. זה רק מראה עד כמה המיתוס על בריידי ואחרים כווינרים מופרך. אגב, גם אצל איליי בסופו של דבר זה יתאזן אני מאמין.

אבו ציצריטה מהבלקברי 7 בפברואר 2012

רונן – ראשית נפלה טעות סופר בכותרת: רשום יומן האליפות של הניינרז וצ"ל הג'יאנטס …
אף קבוצה בשנים הקרובות לא תטיל בפלייאוף. אין חיה כזאת בליגה הזו. גם השנה נמשכה המגמה של השנים האחרונות שקבוצות ויילד קארד או כאלה עם מאזן חלש נותנות ריצה בפלייאוף שנגמרת בטבעת או סופרבול )קולטס, פאקרז, פעמיים ניו יורק)
אני לא מסכים שהיה פוטבול כל כך בינוני, מאד שויוני, נכון אבל רמה סבירה. המשחק אתמול היה ברמה דומה לזו של הגמר הקודם בין השתיים

רונן דורפן 7 בפברואר 2012

האינטרספשן לדעתי טעות קשה של גרונקווסקי. הרי יש לך את היתרון של הפאס איטפרנס ואסור לדחוף אותך. מרגע שראה שהכדור לא שלו היה חייב לשחק קורנרבק ולמנוע מהמגן לתפוס

סלטיקס 7 בפברואר 2012

נכון.
וגם לא מזכירים את הפנלטי של נינקוביץ (אופסייד בדאון 3 ו 7 יארד שהסתיים באינקומפליט ובמקום זה הפך ל3 ו-2 יארד שהפך לפירסט דאון של הגיאנטס)-שמנע מהפטס פילד פוזישן מצויין שיכול והיה גומר את המשחק.

ירון 7 בפברואר 2012

כמה מחשבות מעניינות:
לג'איינטס סיכוי לא פחות טוב משאר הקבוצות לשלוט בליגה ולהפוך לשושלת. זה מנוגד ל- DNA שלהם, אבל עם הנהלה וצוות מאמנים כמו שלהם, עם כמות כשרון שלא נופלת מאף קבוצה הם מועמדים רציניים לאליפות שניה ברציפות וחקיקת שמם בסלע כשושלת.
ההשואה בין מאנינג ראויה אבל לוקה בחסר. נכון להיום מאנינג עולה על בריידי ואחרי שני נצחונות רצופים בסופרבול מולו ברור שהוא בשיאו ושבריידי מעבר לפסגה. א ב ל, השואה במונחים היסטוריים תצטרך להשוות בין בריידי ומאנינג כשהם בשיאם.
ואחרון חביב (אבל הכי שווה) – מה אתם אומרים על פייטון מאנינג בג'טס ????

דורפן 7 בפברואר 2012

כמי שחושב שאילי מאנינג כן בדרך להול-אוף-פיים אפשר להרגע לחלוטין מהשוואות בינו לאחיו ולתום בריידי. מספרי אליפויות משקפות יכולת של קבוצות – לא קווטרבקים. דן מרינו היה טוב מטרוי אייקמן.

בריידי ופייטון – 7.5 יארד למסירה בקריירה – 64 אחוזי השלמות מסירה.

אילי – 6.5 יארד למסירה – 58%.

אלו הבדלים ניכרים מאד. הסטטיסטיקה כאן אינה משקרת כלל. במושגי ההבדלים בפוטבול זה כמו להשוות בין גארד כדורסל של 30 נקודות לכזה של 18.

טל – הטענות שיש מעט מאד פוטבול זה כמו לטעון שבגלל שיש מעט מאד אגרוף או שבתחרות קפיצה לגובה התוצאות מקריות משום שזמן התחרות ממש הוא אפסי – אז התוצאות לא משקפות.

פוטבול הוא משחק עם המון אימון והכנה ותכנון (גם במהלך המשחק) – יחסית לזמן הביצוע. בגלל התנאים הכספיים גם אלמנט תכנון הסגל הוא מתוחכם בהרבה. בנוסף, בניגוד לאן.בי.איי, העונה הרגילה מלאה משחקים משמעותיים. אז לתאוריות יש משמעות. הטעות שעושים אנשים היא זהה לטעות שהם עושים בכדורגל – נותנים משמעות מאד מאד קטנה לקבוצה ומאד מאד גדולה לפרטים.

ירון 7 בפברואר 2012

אז מה אתה אומר בעצם? שפייטון טוב יותר מאיליי? אני לא מתכוון בפוטנציאל (פייטון לא פחות מוכשר) אני מתכוון תכל'ס. אם תשווה אותם רק ברגעי לחץ הסטטיסטיקה שלך תשתנה.

רונן דורפן 7 בפברואר 2012

פייטון טוב בהרבה מאילי. והסטטיסטיקה תשתנה רק כי מדובר במספר נמוך מאד של משחקים.

ירון 7 בפברואר 2012

מספר נמוך של משחקים? לפייטון היו פחות עונות פלייאוף מאיליי? אני לא בטוח. פשוט כמו שאמרתי – יכול להיות שפייטון מוכשר יותר אבל איליי מתעלה במשחקים מכריעים.

גיל 7 בפברואר 2012

ירון, מה זה בדיוק רגעי לחץ? לפייטון יש את המספר השני הכי גבוה אחרי אלווי של קאמבקים ברבע הרביעי. רק בגלל שלאיליי הייתה שנה יוצאת דופן בנושא לא הופכת אותו לעליון בקטגוריה הזו.

יובל (אחר) 7 בפברואר 2012

מסכים מאוד. לדעתי הטענה שבעקבות המשחק אתמול איליי טוב יותר מפייטון היא פשוט מוזרה. לא מבין איך אפשר לטעון אותה ברצינות.

פייטון הרבה יותר טוב מאיליי. פייטון למעשה יותר טוב מכל ק"ב שראיתי (לא שראיתי כל כך הרבה) מלבד אולי בריידי, למרות שלדעתי הוא גם יותר טוב ממנו. זה נכון גם אם אני מתעלם מההבט האסתטי הטהור: מבחינת הקריטריון הזה פייטון הוא לדעתי בליגה משל עצמו.

להתקע על תארים קבוצתיים כמדד יחיד לשחקן במשחק קבוצתי זה מופרך. אני חושב שכולם יסכימו שפושקש היה גדול יותר מראהן, למרות שלאחרון יש גביע עולם רשום על שמו ולראשון אין.

ירון 7 בפברואר 2012

בעקבות המשחק אתמול? לדעתי זה בעקבות שתי ריצות אליפות מדהימות. מה שהג'איינטס עשו השנה ולפני ארבע שנים פשוט לא נתפס.

יובל (אחר) 7 בפברואר 2012

והתבסס בעיקר על ההגנה שלהם, בדגש על הרביעיה הקדמית.

להזכיר: גם טרנט דילפר לקח אליפות. לא שאני משווה את איליי לדילפר, אבל זה פשוט קריטריון לוקה בחסר. פוטבול הוא ספורט קבוצתי.

הופמן 7 בפברואר 2012

ומישהו העלה את זה על הוול שלי היום. זו נראית לי בדיחה על טים טיבו, אבל זה מצחיק באופן כללי:
http://www.youtube.com/watch?v=ZaLMPVWAHGw

אביעד 7 בפברואר 2012

מגיע לך לייק על זה גם פה :)

אפריים 7 בפברואר 2012

מעולה. הלוואי ויום אחד יהיה באמת שחקן כזה. אחד שיחשוף חולצה עליה כתוב 'תודה לאבולוציה', או סתם 'תודה לרפואה המודרנית'. מכיוון שזה לא יקרה, נסתפק בפארודיה…

Avg. Joe 7 בפברואר 2012

ואוו – בחזרה לפונדמנטלס!
יש כל כך הרבה לכתוב…
אז דבר ראשון יש להגיד שראינו ס"ב טוב. לא ענק, לא בלתי נשכח.
ס"ב שהמסר היוצא ממנו הוא תשכחו את כל התיאוריות על עדיפות ההתקפה מעל ההגנה, על החשיבות של מהלכים גדולים, על פריצת דרך עם תפקוד של 2 TE ועוד.
הנה באים הג'יאנטס עם מאזן נמוך וחוזרים לפוטבול "רגיל" שילוב נכון של מהלכי ריצה עם הרבה מאוד חסימות של TE ועם שלישיית רסיברים קלאסית (THE POSSE) של אחד בראוטים קצרים למרכז, אחד כאיום עמוק ועוד אחד (מועדון 88 -ניקס)כפוזשיין רסיבר.
פאס ראש טוב והגנה שלא נותנת מהלכים גדולים.
אז איליי גדול וקופלין ענק, אבל הבשורה היא פשוטה
שחקו את המשחק כמו ששיחקו אותו. שחקו חזק נקי מטעויות קריטיות (2 פאמבלס של הג'יאנטס שלא מוממשו ע"י הפטס) וזהו.

גיל 7 בפברואר 2012

לא בלתי נשכח? ראינו את אחד הסופרבולים שיזכרו לדורות בגלל כל מה שהוביל אליו ומה שהיה בו. סופרבול שהוכרע רק בשנייה האחרונה הוא בהגדרה בלתי נשכח גם אם האיכות לא גבוהה (והוא דווקא היה לא רע בסך הכל).

אריאל 7 בפברואר 2012

וואו, כמה פרשנויות על משחק אחד שמהלך אחד היה יכול לשנות את כל התוצאה שלו. ווס וולקר תופס את זה ופתאום בריידי ווינר ואיליי לוזר. הרגל של מאריו מאנינגהם שניה אחת בחוץ ופתאום הכל משתנה. תסלחו לי, זה ערימת בולשיט אחת גדולה.
בפוטבול, אסור אף פעם להסתכל על משחק אחד אלא על תהליכים. הנה התהליכים שאני רואה השנה:
– הק"ב הפך לא רק לשחקן הכי חשוב, אלא כמעט ליחיד שחשוב. כל הק"בים הגדולים הגיעו לפלייאוף ושניים מהחמישה הכי טובים בליגה שיחקו בסופרבול.
– בהמשך לזה – הגנות הרבה פחות חשובות היום. הג'איינטס לא ניצחו בסופרבול בזכות ההגנה שלהם, פשוט לא. הם ניצחו בגלל ההגנה של ניו אינגלנד. אנשים תמיד יביאו את הדוגמא של הניינרס אבל הניינרס הם בדיוק הקבוצה שתלויה במהלך בודד כל משחק. מאזן 13-3 יכול להפוך בקלות ל-8-8, ואני מעריך שזה מה שיקרה בשנה הבאה אם לא יהיה שינוי מאחורי הסנטר. ההפסד שלהם בפלייאוף היה צפוי בשלב זה או אחר
– איליי מאנינג עשה קפיצת מדרגה אמיתית. לא בגלל שהוא ווינר – כל התגים האלו זה שטויות במיץ – אלא בגלל שהוא צמצם למינימום את הטעויות שלו וסחב את הקבוצה שלו על הגב. הוא ייצטרך מאוד להזהר שנה הבאה לא להפוך לגרסה הבאה של אהרון רוג'רס או אח שלו – כזה שכל הקבוצה נשענת עליו.
– לטום בריידי עדיין יש את זה. אנשים מסתכלים על מהלך אחד בעונה ארוכה ולפי זה מחליטים דברים. זה מגוחך. האיש לקח קבוצה מוגבלת עם הגנה איומה, מרחק תפיסה אחת מאליפות (בגמר שבו היה חסר לו הנשק מספר אחד שלו, יש לזכור).

גיל 7 בפברואר 2012

אריאל, זה נכון אבל זה לא רק משחק אחד. זה כל הפלייאוף כולל הניצחונות חוץ שמצטרף לפלייאוף הקודם. המאזן של הג'יאנטס עם איליי במשחקי חוץ בפלייאוף הוא לא פחות ממדהים כרגע. זה בדיוק מסוג הסטטיסטיקות שהפכו את בריידי לכזה גדול ב3 האליפויות הראשונות רק שלאיליי יש יותר מניות בשני הסופרבולים שהוא זכה מבריידי אז. גם אני חושב שהוא לא יכול להמשיך עם הסטטיטיקות הללו כל הקריירה בדיוק כמו שזה התאזן עם בריידי אבל בינתיים זה מה שיש.

יואב בורוביץ' 7 בפברואר 2012

דורפן- אני חושב שאתה יותר מדי מחפש התקדמות טקטית-פילוסופית-תיאורטית במשחק. גם הפוטבול, למרות כל מורכבותו, הוא לעתים משחק פשוט של חסימות ותיקולים- כפי שטוענת המימרה הידועה (והלא פשטנית). לכן יש לי המון כבוד לטום קופלין, מאמן קפדן של פאנדמנטאלס. ולדעתי הוא כן יכול להיות קנדידט להול אוף פיים בהתבסס על שתי האליפויות והתקופה המרשימה והארוכה מאוד בג'קסונוויל שם בנה אקספנשן פרנצ'ייז למופת.
עוד דבר שבחרת לא להתייחס אליו- טריו הרסיברים הנהדר של הג'איינטס. שלושה אתלטי-על ותופסים מוכשרים שעשו את ההבדל השנה. כיף לראות כי הליגה הזו מוכרעת (גם) על אתלטיות.
בנוגע לאיליי מאנינג והתלהבותך הגדולה ממנו כבר די מזמן- בהחלט צדקת. הוא קוורטרבק מעולה. הייתה לו תחילת קריירה בעייתית וברור שהוא פחות מוכשר מאחיו בהרבה. אבל הוא מתעלה ברגעי ההכרעה ויש רבים כאלה במשחק ובליגה עם כל כך מעט משחקים כשרבים מהם צמודים. איליי מאנינג הוא חתיכת תופעה.
אני גם מסכים שניו אורלינס היא קבוצה מרשימה משתי הפינאליסטיות אך גם גרין ביי היא כזו, ואני בספק אם הסיינטס יצליחו למסד שושלת. כי דרו בריז לא יהיה צעיר יותר וספק אם בכלל ניתן ליצור שושלות בעידן הנוכחי. מה שעוד יותר מגדיל את הישג הג'איינטס שזכו בשתי אליפויות בארבע שנים. העובדה שהם עשו זאת בלי המאזן הטוב ביותר רק ממחיש את הווינריות שלהם.
אני, בכל אופן, מבסוט מאוד מהמצב הנוכחי של הפוטבול. אני פחות מחפש התקדמויות טקטיות-פילוסופיות-תיאורטיות גם כי אני פחות מאמין בהן וגם כי אני מעריך אנשים פשוטים (כמו קופלין ואיליי) שחוברים לחבורת אתלטים כבירה (טריו הרסיברים ופייר פול) והופכים לאלופים תוך גילוי ווינריות וניצחונות חוץ בגרין ביי וסאן פראן החזקות (ומול הפאטס כמובן).
יש לנו אלופה ראויה ולדעתי גם הייתה ליגה מרתקת למרות שהיו איכותיות ממנה (ה-AFC לכלכה). אבל אם מחברים את עידן הקוורטרבקים הדגולים עם השוויוניות וכל יתר הסיפורים והדרמות שהיו לנו העונה לדעתי אין מנוס מהמסקנה שהפוטבול מצוי במצב טוב מאוד. זה לא אומר שהעונה הבאה לא תהיה מאכזבת. אבל הסיכויים לכך נמוכים. והכי חשוב- אני לא יודע מה לעשות בחצי השנה הקרובה. כי ברור לי שלא יהיה ספורט בנמצא שבכלל מתקרב לרמת האיכות והדרמה של ה-NFL.

הקומיש 7 בפברואר 2012

איליי טוב יותר מפייטון.
נכון פייטון מדוייק יותר אבל זה רק אספקט אחד של התפקיד.
גם עוד חמש שנים שיסכמו את הקריירות של שניהם פייטון ייזכר כשחקן אינדבידןאל שעשה 4 mvp אבל נחנק בפלייאוף.אנגראציבר.
איליי היה שחקן טוב שידע להתעלות שהכסף על השולחן.

יופי זה למיס אמריקה.כאן זה פוטבול.נכון איליי לא סקסי ולא מפרסם כל דבר שזז אבל הוא שחקן פוטבול טוב יותר.
אגב הכי באסה בכלל לאח הגדול שלהם שנפצע ולא הגיע לליגה בכלל.

גיל 7 בפברואר 2012

רק מדויק יותר? התגובה שלך מצחיקה. אף אחד לא חושב שבראייה איליי טוב מפייטון. זה כמו לומר שדיפלר שווה לפייטון כי יש להם אליפות אחת. כבודו של איליי במקומו מונח אבל אם הוא פורש היום לא בטוח שהוא נכנס להיכל, בטח לא בניסיון הראשון בעוד פייטון ודאי.

רונן דורפן 7 בפברואר 2012

קומיש אתה נחרץ מדי. אילי למשל כן שבק לגמרי מול סן פרנסיסקו. לא ייצר דרייב ראוי לשמו במחצית השניה. אבל היה לו מזל. פייטון ייצר דרייב לשוויון בסופרבול, ולקח את הסיכון שחייבים לקחת – ומסר אינטרספשן. אפילו ג'ו מונטנה שבק לפעמים בפלייאוף.

שני כללים:

1. כולם שבקו
2. חוץ ממייקל ג'ורדן

שי 7 בפברואר 2012

חוק מספר 2 צריך להכנס ל10 לחוקה של ארצות הברית או משהו :)

שי 7 בפברואר 2012

בלי 10 כמובן

גיל שלי 7 בפברואר 2012

איליי לא שבק מול הניינרס. בגשם, בבוץ, בלי קו התקפה, איליי חטף ולא מסר לניינרס. הוא לא היה גדול מול הניינרס אבל בטח לא שבק. עדין, איליי קווטרבק נהדר, אבל זה לא אומר שהוא יותר טוב מפייטון, אפילו לא טוב כמוהו. זה ממש לא משנה. לא הייתי בוחר בשום קווטרבק אחר על פניו כדי להנהיג את הג'איינטס. זהו בדיוק אחד היתרונות הגדולים שלו, הוא לא כמו בריידי, פייטון, בריז. הוא חלק מהקבוצה, לא מאפיל עליה. בריידי מאז שנהיה בריידי ולא חלק מהקבוצה, לא לקח שום אליפות.

ניצן נ. 7 בפברואר 2012

בטוח שאתם לא רוצים את פיליפ ריוורס? בבקשה. אנחנו מוכנים גם להוסיף את טרנר ועוד כמה מהקבוצה.

מנחם לס 7 בפברואר 2012

בגלל אילוצים, ניכנסתי מאוחר, ואני כבר יוצא. רק כמה מילים:

אני אוהד של הג'איינטס, ורוצה שאיליי ימשיך להצליח, אך להשוותו לבריידי או לפייטון היא שטות כזאת אינפנטילית, שלא שווה אפילו תשובה, אבל לא יכולתי להתגבר.

ירון 7 בפברואר 2012

אני מסכים, הבעיה העיקרית של בליצ'יק וברייד היא שחצנות. אני פשוט לא מסוגל לדמיין את קופלין מורה להגנה שלו לתת ליריב טאץ' דאון… יכול להיות שזה היה מהלך הגיוני, אבל אני פשוט לא יכול לראות את זה קורה. מי שבאמת מבין מה זה פוטבול יודע שבליצ'יק פשוט השפיל את ההגנה שלו לעיני כל העולם.

ירון 7 בפברואר 2012

אני גם קצת אינפנטיל… אנא האר את עיני! השוואה קצרה בין איליי לפייטון: לאיליי שתי טבעות. את שתיהן השיג אחרי פלייאופים הירואיים בצורה בלתי נתפסת. לפייטון אליפות אחת. בגמר הוא ניצח את שיקגו… לסופרבול השני שלו הגיע אחרי שניצח בגמר הקונפרנס את הג'טס…
והכי חשוב – כולם שוכחים את דשא הבריכות עליו שיחק פייטון בשנים הגדולות שלו!

גיל 7 בפברואר 2012

ולברשדאו יש 4 טבעות אז הוא הקווטרבק הכי טוב בכל הזמנים? אליפויות מעידות בעיקר על משחק קבוצתי טוב ולא על קריירה שלמה. לפייטון יש לא מעט משחקים הרואיים בפלייאוף, מה אם הקאמבק על הפטס שהוביל אותם לסופרבול הראשון? ולמה אתה לא סופר את הניצחון בקונפקרנס שהוליך את הגי'אנטס לסופרבול השני שנעשה כנגד הק"ב האלמותי אלכס סמית?

בשורה התחתונה, הקריירה של פייטון הרבה יותר טובה מבחינה אישית. אל תשכח שהג'יאנטס גם לא מגיעים לפלייאוף כל שנה עם איליי אז זה גם לזכותו?

אריאל 8 בפברואר 2012

איזה קשקוש, יא אללה. השפיל את ההגנה שלו? הוא נתן לה סיכוי מסוים לנצח את המשחק. אם הם לא היו נותנים לו להכנס, לא היה לו שום סיכוי. השפיל את ההגנה שלו, הרגת אותי עכשיו

אלעד 9 בפברואר 2012

גרין ביי עשו אותו דבר מול דנבר ותרל דיוויס לפני כ-13 שנה. לפעמים זאת פשוט הברירה הטובה ביותר

עמית ג' 7 בפברואר 2012

פייטון לניינרס!

הקומיש 7 בפברואר 2012

דורפן והדוקטור מה שהתכוונתי זה שפוטבול לא משוחק בוואקום על מגרש סטרילי.בואאקום פייטון טוב בהרבה הרבה מאיליי. אבל פוטבול משוחק ברבע הרביעי . ולכן 2 זה זה טוב יותר מאחת.

ירון 8 בפברואר 2012

תודה רבה. זה הרי ברור. משום מה אנשים בדיון הזה קצת מזלזלים בדבר עצמו – טבעת! עם כל הכבוד, איליי התמודד עם מצבים הרבה יותר קשים מפייטון ולא מדובר במשחק אחד או שניים. מה שהג'איינטס עשו בשתי האליפויות שלהם גובל בבלתי ייאמן. אם בודקים את הביצועים ברגעי האמת של פייטון, הוא כשל בשני האתגרים הבאמת קשים בקריירה שלו – גמר הקונפרנס בניו אינגלנד והסופרבול נגד הסיינטס.
את הטבעת הוא לקח נגד שיקגו, ולסופרבול השני הגיע אחרי ניצחון על הג'טס בקונפרנס…

גיל 8 בפברואר 2012

לא מזלזלים בטבעות אבל אתה לא יכול להשוות כמה משחקים בודדים, אופילו דקות בודדות במשחק, לקריירות שלמות. עם כל הכבוד לאיליי, איפה הוא היה בשלוש שנים בין הסופרבולים? פעם אחת הודח בסיבוב הראשון ופעמיים לא הגיע לפלייאוף בכלל. אם הוא כזה גדול איך הוא לא מסוגל אפילו להביא את הקבוצה שלו לפלייאוף?

פייטון אגב לא כשל נגד הסיינטס. הוא היחיד שתפקד במשחק הזה באינדי. הסיינטס היו קבוצה טובה יותר באותו היום ובאו עם תוכנית מושלמת שעבדה להם.

ירון 8 בפברואר 2012

לא מדובר בכמה משחקים בודדים. מדובר בשתי סדרות פלייאוף בתנאים הכי קשים שניתן להעלות על הדעת. בפעם הקודמת המשחק בפריזר והנצחון בגמר על הקבוצה הכי מושלמת בהיסטוריה עם 19-0, והשנה נצחון חוץ על האלופה שנראתה כמועמדת רצינית ללכת עד הסוף והניינרס בחוץ ושוב ניצחון על בריידי והפאטס. דרך אגב, ואיפה פייטון היה בין הסופרבולים??? ואיפה ההתייחסות לדשא בריכות שעליו שיחק בשנותיו הגדולות?

גיל 8 בפברואר 2012

אכן, כל הכבוד לו על סדרות הפלייאוף אבל מה עם כל אותן שנים שהוא לא הגיע לפלייאוף? זה אוויר? ועם כל הכבוד, ב2007 הוא היה פחות טוב והניצחון היה יותר שייך להגנה ולמהלך האחרון שלו במשחק. הפעם באמת יש לו יותר מניות בסחיבת הקבוצה כל השנה כולל הפלייאוף.

פייטון הוביל את הקבוצה שלו לפלייאוף כל שנה כמעט בליגה. זה הישג חסר תקדים בהתחשב בזה שרוב השנים ההגנה הייתה לא משהו. הוא שיחק במגרש של אינדי כי זה מה שיש להם. מעניין שביקורת דומה לא משמיעים נגד בריס.

ירון 9 בפברואר 2012

טןב אני מוותר. אני חושב שגם אם בשנה הבאה איליי ופייטון ייפגשו בסופרבול (הלוואי!) ואיליי ינצח עדיין תחשיבו את פייטון לק"ב יותר טוב…

הקומיש 7 בפברואר 2012

אליפויות כמובן.אנדרואיד ארור.
בעיניי פארב הטוב בהיסטוריה כי הוא ריגש אותי יותר מכל ספורטאי שראיתי.מלבד מייקל

רונן דורפן 7 בפברואר 2012

הקומיש ידידי – בהגזמה קלה – האם רוברט הורי טוב ממייקל ג'ורדן?

טל 7 בפברואר 2012

דווקא בNBA שחקנים נבחנים על פי מספר האליפויות, אולי יותר מבכל ספורט אחר. לא במקרה של רול פלייר מוחלט כמו הורי, אבל כן במקרה של שחקנים משמעותיים יותר.

אני תמיד חוזר לדוגמה של אלג'ואן ששתי האליפויות שלו (מבחינת צוות מסייע, התעלות בפלייאוף, אליפויות שהוא השיג ביחס למספר העונות שבהן היה לו צוות מסייע סביר) היוו הישג הרבה יותר גדול מחמשת האליפויות של קובי ואף לא מתייחס אליו כאחד הגדולים באמת בכל הזמנים.

ושאלה לא צינית: למה מונטנה נחשב לגדול אי פעם? הרי סטטיסטית היו היו טובים ממנו. הוא היה חלק מקבוצה אדירה שהצליחה מאד גם בלעדיו. תקן אותי אם אני טועה, זה הרבה מאד בגלל מספר האליפויות וההתעלות ברגעים המכריעים.

רונן דורפן 7 בפברואר 2012

הקבוצה לא הצליחה בלעדיו כל כך. היא הייתה טובה אבל לקחה עוד אליפות אחת.

הוא היחיד עם וי על כל הקטגוריות.

מספרית – יחסית לתקופה – הוא היה ברמות בריידי-פייטון.

ווינריות והרואיות – עדיין לפני אלווי ואילי מאנינג.

השפעה היסטורית – הבסיס לכל השינויים במשחק והמעבר למסירה הקצרה כאופציה העיקרית.

ומה שיפה – גם לגביו וגם לגבי ג'רי רייס, ששניהם שיחקו מספיק בנפרד בכדי שכל אחד יוכיח את גדולתו גם לחוד.

רונן דורפן 7 בפברואר 2012

ולגבי אולג'ואן אני מתייחס אליו כענק. אבל למצער צריך להתייחס לפחות לשלושה וכנראה לארבעה בתפקידו כטובים יותר: ראסל, צ'מברליין, קארים וכנראה שאקיל. אז בתפקיד שלו הוא תקוע נמוך יחסית בעוד בראיינט כנראה 2 או 3. למרות שהפער בין 1 ל-2 גדול בערך כמו הפער בין 1 ל10 בין הסנטרים.

טל 7 בפברואר 2012

אם לאלג'ואן היה נהנה מהצוותים המסייעים שהיו לשאקיל לאורך הקריירה ואם הוא היה מתמודד בעידן נטול ג'ורדן וקבוצות העל של הלייקרס והסלטיקס (להזכירך, הרוקטס בהנהגתו עברו את הלייקרס בשיאם ונתנו קרב גדול לסטליקס של 86/7 שנחשבים אולי לקבוצה הגדולה אי פעם) הוא היה מסיים את הקריירה עם יותר מארבע אליפויות.

זאת בדיוק הנקודה: למה שאק נחשב לגדול יותר? מספר האליפויות.

לגבי הניירס: אליפות אחת זו לא הצלחה גדולה? תקן אותי אם אני טועה, אבל הם התמודדו בעידן של קבוצות צמרת יותר חזקות מהיום.

עומרי 7 בפברואר 2012

יוסטון הפסידו לבוסטון 86 4:1. לא ממש סדרה אלמותית…

שאק הגיע ללייקרס כשקובי עדיין בגדר הבטחה וסייע רבות לעקומת השיפור שלו עד לנקודת איזון ב-2003.

הלייקרס של שאק ניצחו קבוצות חזקות בדרך לתואר במערב -פורטלנד עמוסת כישרון, סקרמנטו שרבים מחשיבים לטובה ביותר שלא זכתה בתואר, סן אנטוניו של דאנקן ורובינסון.

הוא והאקים צמודים אבל ההבדל ביניהם שהוא שאצל שאק בפיק שלו יכולת להמר את הבית על אליפות של הלייקרס לפני תחילת עונות 2001 ו-2002 בעוד האקים היה פחות דומיננטי.

טל 7 בפברואר 2012

4-2.

בתחילת הדרך בלייקרס זה לא היה רק קובי. אדי ג'ונס בשיאו היה שחקן מצוין, גם סבלוס וואן אקסל.

לשאק, החל מהשניה שלו בליגה ועד העונה האחרונה, היה צוות מסייע לגטימי לזכיה באליפות. לאלג'ואן מתחילת הקריירה ועד שיאה, היה צוות מסייע כזה רק עונה אחת- האליפות השניה של יוסטון- וגם הוא היה פחות טוב מהצוות שהיה לשחקנים אחרים, כולל שאק שהוא ניצח בגמר. את האליפות הראשונה הוא לקח עם הקבוצה שהשחקן השני בטיבו שלה היה אוטיס תורפ.

הצוות המסייע שהיה לו בתחילת הקריירה ביוסטון (עם רלף סמפסון) יכול היה להיחשב ללגטימי לאליפות היום, אבל לא בתקופה של הלייקרס והסלטיקס בשיאן. בשלבים מאוחרים יותר, היה לו צוות מסייע מצוין, אבל אז הוא עצמו כבר היה מעבר לשיא.

וזו בדיוק הנקודה: יכולת להמר על אליפות של הלייקרס כי היה לשאק צוות מסייע שאקים יכול היה לחלום עליו. אתה חושב ששאק היה לוקח אליפות (בטח כזו שאפשר להמר את הבית עליה) עם חמישיה שכוללת את קני סמית', וורנון מקסוול, הורי הצעיר ותורפ?

עומרי 7 בפברואר 2012

שאק 2001 הוא השחקן הדומיננטי ביותר בכל הזמנים. פשוט תחזור לסטטיסטיקות הפלייאוף שלו. בוודאי שהיה לוקח אליפות עם השחקנים שציינת. אגב שכחת את סם קאסל.

הצוות המסייע שלו היה נפלא אבל הוא גם מיצה ממנו את המיטב ועשה עימו תריפיט. עוד כדורסלנים שעשו תריפיט לפחות: ג'ורג' מייקן. ביל ראסל. מייקל ג'ורדן.
והם היו גם עושים מעבר לתריפיט בלי המניירות של בריאנט.

טל 7 בפברואר 2012

איך אתה יכול לטעון שהוא היה לוקח אליפות עם השחקנים הללו, כאשר הוא לקח אליפויות עם שחקנים הרבה יותר טובים?
אף שחקן, מעולם, לא לקח אליפות עם צוות מסייע כל כך חלש.

קאסל היה אז רוקי. כבר אז הוא היה ווינר (סל הניצחון על הניקס), אבל שחקן גדול הוא בטח לא היה.

הופעת הפלייאוף המרשימה ביותר ב20 השחקנים האחרונות של שחקן שהוא לא ג'ורדן (אני נזהר לא לכתוב כולל) הייתה של אלג'ואן בפלייאוף ב95. הסדרה שהוא נתן מול דויד רובינסון הייתה אולי הדומיננטית ביותר שנתן שחקן אי פעם מול שחקן בסדר הגודל הזה (הMVP של העונה הסדירה), שנחשב לשווה לו לפני הסדרה.

עומרי 8 בפברואר 2012

אני לא מפחית מהאקים. ממש לא.
אבל לא צריך ללכת יותר מדי רחוק כדי למצוא הופעת פלייאוף לא פחות גדולה(ולדעתי האישית גדולה יותר) – דירק נוביצקי בפלייאוף האחרון.
ניצח 4:0 את האלופה המכהנת. הדיח קבוצה מצויינת וקשוחה כמו אוקלהומה. וגבר בגמר על שני סופרסטארים שאחד מהם (לברון) יירד מהבמה בוודאות כגדול יותר מדייויד רובינסון.
ועשה את הכל תוך דומיננטיות אדירה כשהוא מוביל חבורה של 'מי שהיו' (קיד, מריון, טרי) או מי שלעולם לא יהיו (צ'נדלר).

וגם הוא לא מתקרב לשאק 2000-2002 ששלט בשלושה פלייאופים רצופים.

טל 8 בפברואר 2012

שאק לא "שלט בשלושה פלייאופים רצופים". למעשה, האליפות השלישית בכלל לא צריכה להיחשב והיא תוצאה של שערורית שיפוט שלא הייתה כדוגמתה (והייתי אז אוהד לייקרס).

שאתה מתייחס ליריבות, בוא נזכיר שלעבור את הלייקרס של מג'יק בשיאה, זה הישג יותר גדול בכמה דרגות מכל דבר שקבוצה של שעשתה בסדרה ספציפית.
צריך גם להזכיר, שיוסטון ניצחה את כל הקבוצות שאיתן הבולס של ג'ורדן התמודדו: הניקס, אורלנדו של שאק ופני, הסאנס של בארקלי ויוטה של של מאלון וסטוקטון. בכל הסדרות הללו אלג'ואן ניצח בנוק אאוט את הכוכב של הקבוצה השניה שתמיד נעזר בצוות מסייע טוב בהרבה.
מעבר לזה, לטעון שההופעה של נוביצקי הייתה ברמה של אלג'ואן זה פשוט לעוות את המציאות, צר לי. ואני מעריך גדול של נוביצקי. הניצחון על רובינסון לא רק היה ניצחון על כוכב על אחר, זה היה ניצחון על כוכב על אחר שמשחק בעמדה שלך, שאתה מתמודד אתו ישירות יותר מ40 דקות בכל משחק. אני לא יודע אם ראית את הסדרה ההיא, אבל היכולת שאלג'ואן הפגין שם הייתה לא נתפסת (שלושה משחקים של ארבעים נקודות ועוד משחק של 39 מתוך שישה משחקים, כאשר הוא מנצח את רובינסון במץ' אפ האישי בכל משחק, בחמישה מתוכם בנוק אאוט).

לשאקיל היה מזל ואולי הדרייב מחוץ למגרש (הרי המעבר ללייקרס היה בחירה שלו) לשחק לאורך כל הקריירה בקבוצות שסיפקו לו צוותים מסייעים ברמה הגבוהה ביותר. לאלג'ואן מעולם לא היה את המזל הזה וכנראה שגם הייתה לו נאמנות גדולה יותר לקבצה הראשונה שלו. זה היתרון של שאק וזו הסיבה היחידה שיש לו יותר אליפויות.

עומרי 8 בפברואר 2012

שאק לא בחר לעזוב את ל.א. הוא נזרק משם בגלל ברייאנט.
האקים שיחק ב-86 עם רלף סמפסון. למיטב הבנתי זו הייתה הקבוצה של שניהם באופן די שווה.

שאק הגיע לגמר 6 פעמים עם שלוש קבוצות שונות. שתיים מתוכן הגיעו איתו לגמר בפעם הראשונה בתולדות המועדון.

נוביצקי השמיד את היריבים שלו בפלייאוף האחרון. גם סטטיסטית הוא לא נופל מאולאג'ואן וגם הוא היה הסופרסטאר היחיד בקבוצה.

טל 8 בפברואר 2012

שאקיל בחר לעזוב את אורלנדו.

אקים שיחק ב86 עם רלף סמפסון, מול קבוצות שנחשבו לגדולות והמוכשרות בהיסטוריה. אתה יודע, רמתו של הצוות מסייע הוא ענין יחסי.

הצוות המסייע של המאבריקס היה מה הפחות מרשימים, אבל עדייף עדיף על זה של הרוקטס.

טל 7 בפברואר 2012

ושאלה (שוב, לא צינית) לגבי הסטטיסטיקה: הוא היה ברמה של מרינו?

גיל 7 בפברואר 2012

אף אחד לא היה ברמה סטטיסטית של מרינו. מרינו נחשב עד לפני עשור לאחד משניים שלושה הקווטרבקים הכי גדולים אי פעם. זה שהוא לא זכה באליפות זה לא בהכרח לרעתו. צריך גם לזכור שבשנות ה80 וה90 היו פערים עצומים בין קבוצות מה שמקשה על השוואות. היו שחקנים מעולים בקבוצות זבל בלי שום סיכוי. אנחנו למעשה מפונקים כי בעשור האחרון כל הסופרבולים היו צמודים כמעט עד לרגע האחרון. הסופרבול החד צדדי האחרון היה כנראה בניצחון של טמפה. בשנות ה80 וה90 רבים מהסופרבולים היו מאוד משעממים.

ירון 9 בפברואר 2012

צודק, זה שהוא לא זכה באליפות זה לא בהכרח לרעתו… בחייך גיל – מדובר בספורט מקצועני. לא מקבלים ציון על השקעה וכשרון. בסופו של דבר משחקים על טבעת ולא על דף סטטיסטיקות. זה שהוא לא זכה באליפות זה ממש לרעתו קודם כל מבחינת הרגשת הפספוס האישי.

גיל 9 בפברואר 2012

אכן אני צודק. אתה מבטא חוסר הבנה מינימלי בפוטבול שהוא הספורט הכי קבוצתי שקיים. למיאמי בתקופה שלו לא הייתה קבוצה טובה. הוא לא מקבל ציון על השקעה וכישרון אלא על יכולת במגרש ואת זה הוא הראה בשפע. מה לעשות שזה לא הספיק לאליפות כי שאר החלקים בקבוצה היו פחות טובים?

אני בטוח שזה פספוס אישי ואכזבה מאוד גדולה מצידו אבל זה לא מעיד בהכרח על היכולת שלו ומי שראה אותו משחק הבין את זה. יש לו משחקי פלייאוף עילאיים שהוא דפק 4 ו5 ט"ד שלא הספיקו כי ההגנה שלהם הייתה נוראית. אולי הוא צריך להתחיל לשחק גם בהגנה?

דורפן 8 בפברואר 2012

על מה אתם מדברים? מונטנה היה כמעט חמישה אחוזים מעליו בהשלמת מסירות ועלה עליו גם ביארד פר מסירה. אז בכל עניין איכותי הוא היה ברמתו – מרינו פשוט מסר הרבה הרבה יותר.

טל 8 בפברואר 2012

רונן,

האם המשמעות שאתה מוסר יותר היא גם שההגנה של היריב צריכה להתמודד עם התקפה הרבה פחות מגוונת ולכן אמור להיות יותר קל להתמודד עם משחק המסירה?

רונן דורפן 8 בפברואר 2012

זה נכון במידה מסויימת. ומרינו גם עשה זאת למרות שהיה סטטי לגמרי בלי כל סיכוי לרוץ על חייו. אבל הפער באחוזי המסירה די גבוה. למעשה מונטנה עומד על אותם אחוזים של בריידי-מאנינג בעידן שלנו בו קו ההתקפה גדל דרמטית ומספר הפלות הקווטרבק ירד בכ-30%. אני אמנם משוחד אבל קשה למצוא איזשהו דיון רציני לגבי מעמדו כהכי טוב. מספרית הוא לא נופל. מנהיגות וקור רוח הוא עולה על כל מי שאי פעם שיחק. ועוד את כל זה הוא אפילו הראה בשתי זכיות באליפות לפני ג'רי רייס.

טל 8 בפברואר 2012

לא טענתי שמרינו היה ברמה של מונטנה באופן כללי (ובכל מקרה אין לי כלים להתווכח על זה איתך), רק חשבתי שברמה הסטטיסטית הטהורה מונטנה לא עמד על אותה מדרגה של מי שהיה אז המצטיין באספקט הזה (וזה מה שטענת בהשוואה שלו למאנינג ובריידי שהם המובילים בשנים האחרונות).

נשאל את זה כך: נניח שמרינו היה לוקח אליפות אחת. איפה הוא היה מדורג היום ברשימה ההיסטורית?

ירון 8 בפברואר 2012

כנראה שאקיל ???
אנחנו שוכחים שמדובר בספורט מקצועני ברמות הגבוהות ביותר. הפרס נחשב! ועוד איך נחשב. אולג'ואן גדול אבל רחוק מהרמות של הרביעייה הראשונה. הוא הרבה יותר קרוב ליואינג מאשר לשאק, אני בטוח שאם ליואינג היתה איזה טבעונת קטנה על הזרת הייתם מכניסים אותו לרשימה.

גיל 8 בפברואר 2012

בחייך, אולוג'ואן קרוב ליואינג? אולוג'ואן בשנות האליפות שיחק ברמות ג'ורדניות לדעתי ומול קבוצות יותר חזקות ששקיל למשל היה צריך להתמודד איתן.

רונן דורפן 8 בפברואר 2012

יכולת הגמר הכי גבוהה מאז מייקל ג'ורדן הייתה של דווין וויד ב-2006

טל 8 בפברואר 2012

יכולת השופטים להעמיד אותו על הקו אתה מתכוון.

אף שחקן, להוציא את ג'ורדן, לא נתן פלייאוף ברמה של אלג'ואן ב95. והקבוצות שאקים התמודד מולן היו בדיוק אותן קבוצות שמולן התמודד ג'ורדן, כך שההשוואה בהחלט רלבנטית.

חבל שהרוקטס מעולם לא פגשו את הבולס בגמר, מכוון שהם היו אמורים להיות הקבוצה שתציב מולם את המץ' אפ הקשה ביותר (הם ניצחו את הבולס בחמישה מתוך שישה משחקים בעונה הסדרה בעונות האליפות הראשונות של ג'ורדן).

עומרי 8 בפברואר 2012

בגמר ספציפית יתכן שכן (שוב, שאק ב-2001 מול מוטומבו). אבל על פני פלייאוף שלם לדעתי דירק מנצח.

רונן דורפן 8 בפברואר 2012

בעיני כל נסיון למצוא הבדלים בין החבורה שאני ראיתי בימי כאוהד: מארינו, אלווי, מאנינג, בריידי – כשאולי הייתי כולל את קלי ואת פארב ובדוחק גם את יאנג וכן את רודג'רס אם יראה את היכולת הנוכחית שלו כמות סבירה של שנים – הוא מלאכותי ומאד תלוי שיטות, עוצמת קבוצות וכל מיני דברים מקריים. רק מונטנה נמצא במדרגה האחת מעל אלו.

עומרי 8 בפברואר 2012

למה רודג'רס כן ובריס לא?
העונה האחרונה הייתה הרביעית ברצף שבריס מציג יכולת עילאית ויש לו גם טבעת

רונן דורפן 8 בפברואר 2012

כל אחד ברשימה – ואני מסיר ממנה את יאנג – הציג לפחות כעשור של יכולת על. אף אחד מהם לא החל את הקריירה בחמש שנים של ככה-ככה. בריס ברמתם -אבל פחות זמן – אז הוא לא גדול כמוהם. ורודג'רס יש לו לא מעט שנים להגיע לשם גם אם השנה הוא נראה לפרקים היסטורי ממש.

יובל (אחר) 8 בפברואר 2012

שמע, אני אוהד בילס ומת על ג'ים קלי אבל לצערי הוא לא יכול להיות באותה רשימה כמו מארינו ואלווי (אני מקפיד להשוות לבני תקופתו). הוא היה דומיננטי מאוד עונה אחת, וב-3 ההופעות הבאות בסופרבול הבילז הגיעו לגמר מ-AFC חלש למדי. הוא היה קווטרבק ענק לעונה אחת ומצוין למשך עונות נוספות, והנו-האדל שהוא הנהיג ללא ספק היה מרשים ביותר, אבל מארינו ואלוויי פשוט נמצאים ברמה אחרת.

גלן אוהב את סופר מאריו 8 בפברואר 2012

באיחור,
היה לדעתי משחק לא רע בכלל. הופתעתי לטובה יחסית לעונה בינונית מינוס.
אבל אני לא אופטימי לגבי הרמה או הדיינסטי ווטס או אבר בהמשך. הרבה סיבות לכך אבל המרכזית טרם מוצתה לטעמי- הרמה והמוכנות ל NFL כמו שהוא משוחק היום נראית לי פחותה בקולג'. אני משווה את זה ללפני עשור או פחות.
וזה אפילו מסתדר לי עם האג'נדה הנוכחית- אורבן מאייר אשם (כמעט) בכל! כל ק"ב רוצה להיות אצלו והנה האינונטר של בחירות ק"ב בסבוב הראשון שהוא ניפק- אלכס סמית וטים טיבו, ברררר….

נוצר פער גדול מדי בתפיסה של איך לוקחים אליפות מכללות מול איך מצליחים ב NFL וזה מתחיל באספקט ההתקפי ונגמר בהגנתי. יש לא מעט הזנחה בפונדמנטלס. זה לא שאין סאנדוסקיים (במובן הפוטבול, סוטים) ב NCAAF , פשוט יש פחות כאלה והשחקנים נראים לי הרבה פחות מוכני NFL מפעם. נשאר להתנחם במתח, התחרותיות היומיומית והאסטטיקה. זה ממש לא מעט בהשוואה למשל לענפי ספורט אחרים שיצאו לי מהאף.

גיל 8 בפברואר 2012

אני חושב שלא יהיו שושלות כי פשוט שדה המשחק תחרותי מדי. יש אגב סטטיסטיקה מעניינת שכבר 7 שנים מי שמגיע לסופרבול לא מנצח משחק אחד בפלייאוף שנה אחר כך. בגלל שהרבה תלוי במזל ובחוט השערה קשה מאוד יהיה ליצור שושלות ועוד לא דיברנו על פציעות שהם מאוד משמעותיות פה.

גלן אוהב את סופר מאריו 8 בפברואר 2012

ולגבי בריידי- העולם אכזרי (לאריאל וגיל). ההוא תופס את ההייל מרי ומונטנה ובריידי נאמר בנשימה אחת. זה לא קרה וזה גם בסדר. מונטנה לבד ואף אחד לא צריך להתלונן. ןגם פייטון לבד וזה גם בסדר כי הוא לא קשור בכלל לדיון מונטנה בריידי (שנראה פתאום דיון תלוש וזה יופייה של האכזריות הספורטיבית).

גיל 8 בפברואר 2012

תמיד אפשר לשער מה היה קורה אילו. אל תשכח שבלי ההשמטה של אבנס או הצ'יפ שוט של הקיקר של בולטימור הפטס בכלל לא בסופרבול כנראה.

עומרי 8 בפברואר 2012

דווקא אבנס זה פחות מקרי מוולקר. אבנס לא השמיט – הוא 'קולף' בטכניקה הגנתית מושלמת בעת המהלך.

רונן דורפן 9 בפברואר 2012

הנושא של ספירת טבעות אליפות זה כמו להשוות בין פדרר לנדאל על פי מספר זכיות בגביע דייויס.

גיל 9 בפברואר 2012

אני חושב שטניס דווקא קל יחסית למדוד לפני זכיות של טורנירים אישיים אבל באמת גביע דיוויס לא רלוונטי לגדולה.

רונן דורפן 9 בפברואר 2012

אבל זה מה שאני אומר. אנשים משווים פה קווטרבקים על פי זכיות בסופרבול כאילו זה טורניר אישי. זה מראה על יכולת בערך כמו גביע דייויס – אולי פחות (בגביע דייויס שחקן גדול לפחות מביא 2 נקודות).

גיל 9 בפברואר 2012

נכון, עם זה אני מסכים לגמרי.

Comments closed