סופרבול 25. ההמנון

זכרון ספורטיבי מוויטני יוסטון

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בוויקיפדיה אני קורא שהיא הייתה הזמרת המעוטרת ביותר בתולדות המוסיקה האמריקאית. ואתה תוהה איך אדם מגיע לנקודה כל כך נמוכה ממקום כל כך גבוה. ועוד מישהי שהיא ממש אצולה – ארתה פרנקלין  הייתה הסנדקית שלה. של וויטני יוסטון שמתה היום.

את הסופרבול הזה – זה שזוכרים אותו ספורטיבית בגלל סקוטי נורווד המסכן – ראיתי במחנה מטיילים באוסטרליה. איפהשהו על החופים הדרומיים של ניו סאות' ווילס. באותו יום היה גם גמר האוסטרליאן אופן והיה גם משחק קריקט של יום אחד בין האנגלים לאוסטרלים.

את ההמנון האמריקאי הזה, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, זוכרים ואולי בדיעבד הוא תחילת הפטריוטיזציה של הסופרבול שלפחות לי כלא-אמריקאי כבר מחבלת אנושות באירוע הזה.

אבל באותו יום – בלי שיהיה שם אמריקאי אחד – משהו היה מחשמל. אני מביט בזה עכשיו. הפנים שלה פשוט קרנו.

ליגת שוקי ההון: ההבדל בין איליי ופייטון כמשקיעים
מכבי "המכביה" תל אביב

51 Comments

בריליאנט 12 בפברואר 2012

סרטון מדהים. גדולתו של הקפיטליזים האמריקאי היא להצליח להפוך את כולם לחלק מהמערכת. גם האויביים הגדולים ביותר שלו הופכים לבסוף למוצר צריכה. בסופו של דבר, גם ויטני שנגעה בשיא החלום האמריקאי בהמנון הזה, וגם השחקנים שעלו אחריה לשחק וישלמו על זה בבריאות קלוקלת לכל החיים (?), הם מוצר שהחברה לא לוקחת עליו אחריות.
וכשהמוצר מתקלקל, כי כנראה שהחשיפה והפירסום זה לא לכולם, אז אולי זוכרים לה את רגעי השיא, אבל זה כבר לא "מרגש" אף אחד.
ומה שמדהים, שעם הכל, הסרטון הוא פשוט, כמו שאמרת, מחשמל.

דורפן 12 בפברואר 2012

לגמרי. אני לא מתלהב כמעט מכל מה שזה מייצג. הערבוב של מיליטריזם וספורט. אפילו מדהים אותי לראות בין הדגלים את מה שאני מזהה כדגל הקונפדרציה בזמן שהזמרת שחורה… אבל זה פשוט מדהים.

בריליאנט 12 בפברואר 2012

אני חושב שזה אולי הדגל של מיסיסיפי, שדגל הקונפדרציה הוא חלק ממנו. בכל מקרה, תשמע סיפור מרגש ולא קשור כמו שרק אמריקה יודעת לנפק. ישבתי עם איזה בחור לפני שלוש שנים על איזו מרפסת בלפייט, לואיזיאנה. הבחור סיפר שלמשפחה של סבא של סבתא שלו הייתה חווה עם המוני עבדים. הסבתא, ב-2008, בגיל 95, שעוד הספיקה להכיר את סבא שלה ולשמוע את דעתו על שחורים, הלכה לקלפי והצביעה לנשיא שחור.
אחר כך בראש עשיתי כמה חישובים והגעתי למסקנה שזה יכול להסתדר, מה גם שהבחור לא היה נראה חרטטן.
הוא אמר שסבתא שלו קרנה ביום הזה.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

פטריוטיזם האמריקאי הוא הדבר הנפלא ביותר שישנו. לכן לאף אומה בעולם אין אוהדים כמו האוהדים האמריקאים, ולכן אין אף אומה בעולם שתושביה גאים בדגלה כמו האמריקאים בדגלם.
וזה מתבטא בדגל בהרימו באיבו ג'ימה, ובדגל שהרימו בפאריז, כשהיאנקים הצילו אותה עבור הצרפתים מהגרמנים.
ומה שמפליא הוא שלמרות כל הבעיות העכשוויות (שמתחילות להירפא בצעדים די ברורים מבחינת גדילה רצינית בשכירת עובדים ובניית בתים חדשים), האמריקאים יכולים להיות מופרדים לשתי יחידות שונאות ממש אחת את השנייה בקונגרס, אך כשזה מגיע לדגל, כולם מאוחדים כמעט ללא סלידה. אפילו רוב המפגינים בפורטלנד ובסן פרנציסקו, יגנו על הדגל בכל נפשם ומאודם.

לכם זה נראה אולי סכריני ונאיבי, אבל כשאני רואה באולימפיאדה רוב קהל אמריקאי (מלבד הקהל המקומי), ולא משנה היכן היא נערכת, וכולם צורחים במקהלה "USA", "USA", עורי הופך לעור ברווז. ומותר להם, כי יש מדליות במקום שהם צורחים. THEY DON,T JUST YELL. THEY DELIVER AS WELL. אגב, ארה"ב תזכה בלונדון ב-46 מדליות זהב, וסין רק ב-36.

ובקשר למגיב הראשון על הפציעות בפוטבול, זה נכון לגבי קמצוץ של משתתפים. הרוב הכמעט מחלט הופכים למיליונרים החיים חיים בריאים ושלמים. והליגה עושה מאמצים בלתי פוסקים למנוע את הפציעות. ואגב, מאמר ב-SOCCER WORLD כבר כתב על זעזועי המוח בכדורגל, שהם במספר הגדול ביותר בספורט מבלי תחרות בכלל (זעזועי מוח 'מצטברים' – SUMMATION OF BLOWS – כפי שהרופאים מגדירים אותן)

אני מקווה שהכדור החדש הקל יותר הוא פחות מזיק.

אריאל 12 בפברואר 2012

שחקני פוטבול חיים עד גיל ממוצע של 55, שזה 20 שנה פחות מהאמריקאי הממוצע. לא קמצוץ, זה בטוח

מנחם לס 12 בפברואר 2012

אריאל, אסור לך לומר דבר אידיוטי כזה שאפילו לא מתאים לאדם שאין לו כלל מושג מבלי להביא הוכחה. הראה לי ששחקני פוטבול חיים לא 20 שנה פחות, אלא 20 רגעים פחות מהאדם הממוצע, ואסכים עם כל דבר אינפנטילי אחר שאתה כותב.

תגיד לי, אריאל, בארה"ב היו מרשים לשחק פוטבול אם אפילו קמצוץ מהאינפנטיליות שבדבריך היתה נכונה?

בריליאנט 12 בפברואר 2012

מנחם, אני "המגיב הראשון".
לא סתם שמתי סימן שאלה אחרי דבריי על בריאותם של שחקני הפוטבול. לא ראיתי אף פעם הוכחה של ממש (וגם לא ממש חיפשתי עד כה), אך שמעתי את זה לא אחת. הסתכלתי באינטרנט בחצי השעה האחרונה וראיתי כל מיני מחקרים שאינם מתיישבים זה עם זה, ושום דבר בנתיים שהיה נראה לי רציני במיוחד.
אבל, בעניין הערתך האחרונה על כך שלא היו מרשים לשחק פוטבול אם קמצוץ מזה היה נכון, אני חייב שלא להסכים. כמעט אין ספק, לצורך העניין, שהאגרוף גורם לנזק משמעותי, ועדיין לא תראה מי שמבקש לבטל את החוקיות של קרבות אגרוף.
האם באמת אתה יכול לטעון שלו הוכח בצורה כמעט ודאית שפוטבול גורם לנזק ארוך טווח היו מבטלים את הליגה? או משנים אותה בצורה משמעותית? אני לא בטוח.

גיל 12 בפברואר 2012

אני חושב שיש מספרים שונים למרות שגם ראיתי את המספר 55. מה שבטוח זה שפוטבול לא טוב לבריאות שלך וכל הניסיונות לטפל בזעזועי מוח ופציעות הם ניסיונות סרק. כל עוד זה לא יהפוך לפלאג פוטבול המשחק ימשיך לגבות קורבנות.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

כדורגל טוב לבריאות שלך? וכדורסל טוב לבריאות שלך? ומה עם משחק ההוקי עכשיו בין רוסיה לשבדיה? זה טוב לבריאות של השחקנים?
והגולף בפאבל ביץ' שמתחיל עוד שעה טוב לבריאות שלך? הוא הורס את הכתף הימנית לימניים, ואתה מקבל דלקת ריאות כשאתה בפאבל ביץ', וכשאתה חבר בקלוב זה צעד ראשון לאלכוהוליזם. ראית גולפאי אחד בקאונטרי קלוב שלא שותה שתייה או שתיים של סקוטש טוב אחראי סיבוב גולף?

קאם-און גיל. אף ספורט לא טוב לבריאות שלך אם הוא בתחרות ברמה גבוהה, אפילו לא שחייה. אבל שחייה למטרות כושר גופני – לא תחרותית – היא טובה. למה שחייה ברמה עולמית לא בריאה? כי מלמדים אותך דברים בניגוד לטבע: לשחות בלי לנשום (בקפיצה בשחיית חזה, פרפר, וגב), ובאימונים אתה עושה זאת עד דקה שלמה, להזיז מרפקים מעל הגבול האנטומי הטבעי, ועוד.

גיל 12 בפברואר 2012

מנחם, כדורגל לא גורם לפגיעות כל כך חמורות. אתה בטח קראת לפני כמה חודשים את המאמר בSI על זעזועי מוח קטנים אצל שחקני הייסקול שרובם לא מדווחים או מאובחנים. לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שזה ספורט ברוטאלי. אין כמות פציעות כמו בפוטבול כששחקן ממוצע משחק בליגה רק 3 שנים (וזה מספר הרבה יותר בדוק מתוחלת החיים הממוצעת).

נכון, ספורט מקצועני באופן כללי לא הכי בריא אבל פוטבול זו דרגה אחרת. גם אני שרוף של המשחק ושל התרבות האמריקאית אבל לא צריך להיות עיוורים אליו או לכל דבר שנעשה באמריקה. יש לא מעט בעיות ודברים פחות נחמדים בספורט האמריקאי, לא צריך לייפות את זה.

יריב 12 בפברואר 2012

יש הכי הרבה שחקני כדורגל בעולם, אז הנתון הזה הוא חסר חשיבות. אני בטוח שכדורגל הוא גם הספורט שבו הכי הרבה אנשים מתים מדום לב במהלך משחק. בהשוואה לאגרוף (שהוא כפסע מרצח) או אפילו לפוטבול זה משחק עדין שלא גורם נזק ארוך טווח, גם אם בהשוואה לטניס הוא ספורט מסוכן.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

מדובר על "נזק מתווסף" מנגיחות.

ערן 12 בפברואר 2012

לא אכפת לי מה ייצגה וויטני יוסטון ומה דעתו של העם האמריקאי או כל עם ואדם אחר. אני אהבתי אותה, היא היתה שם בשבילי בימים בהם התחלתי לנסות להבין משהו על החיים. התגייסתי והשתחררתי איתה, הכרתי שירים שלה בעל פה, היא ליוותה אותי בארה"ב בשנות התשעים וגם הספקתי לראות אותה קצת לפני שעזבה את העולם. מתוקה…

ארז (דא יונג) 12 בפברואר 2012

כבר כמה שנים יש לי עוד תירוץ לאי היכולת של הנבחרת: ההמנון.

לרוב האומות יש המנונים חזקים וממריצים שמחדירים מוטיבציה בשחקנים ובכל מי שמקשיב לביצוע טוב של ההמנון. לנו יש המנון עם מלודיה ומלים של נהי וכמיהה – לא בדיוק "ארץ החופשיים וביתם של האמיצים" או "יום התהילה הגיע" , כמו בשתי דוגמאות מוכרות, כך שהרבה דרבון לא מגיע משם.

מסקנה: תנו לגיספן לכתוב לנו המנון והמונדיאל בדרך.

martzianno 12 בפברואר 2012

ארתה פרנקלין הייתה אולןי הסנדקית, אבל הבעל היה בובי בראון.
יותר נמוך מזה, אין.

IDO 12 בפברואר 2012

ארור תהיה לנצח בובי בראון.

לדרדר את קול המלאכים של וויטני לקראק, ארור תהיה

עומרי 12 בפברואר 2012

הסרטון הזה מהפףנט משום שהוא מציג אמנית A קלאס בשיאה המוחלט. זה כמו לראות קליפ של בואי מ-72-3 או את ההופעה של נירוונה מסיבוב נוורמיינד ששוחררה לא מזמן.

אבו צ'יצ'ריטה 12 בפברואר 2012

יש עוד ענין באמריקה – אתה לא מגיע סתם ל A ליסט, או בהקשר הזה – לשיר את ההמנון. אני זוכר שרונן כתב פעם פוסט על קרב אגרוף, נדמה לי של מיווט'ר נגד האירי ששמו ברח מזכרונו, ודיבר על הענין הזה. אתם יודעים איזה תחרות צריך לשרוד כדי לשיר במקהלה בהארלם כסולנית? איזה תחרות צריך לשרוד מבין אלה שעשו את זה כדי לפרוץ לשלב הבא, ואז לזה שאחריו – ואז להיות ווטני יוסטון. אחרי כל ההייפ והמדיה והפפרצי והשיווק, צריך כשרון גולמי נדיר וטונות של עבודה קשה והרבה מזל. בסוף התהליך הזה מקבלים דאנק של בלייק גריפין, מסירה של פייטון מנינג (או בריידי או איליי) או ביצוע מחשמל שכזה. ואכן, כגודל הפסגות כן גודל התהומות, כמו שהמקרה הזה מוכיח שוב

עומרי 12 בפברואר 2012

למה רק באמריקה? כל אחד שמגיע לרמות הללו בתחומי הספורט והאמנות עומד על כתפיהם של מיליונים ומאות מיליונים. הכי מרשים בשנים האחרונות הוא דווקא לא אמריקאי, הוא לאו מסי שטיפס על גבם של מיליארד או שניים שבעטו בכדור ונשאר בפסגה יותר זמן מכל אחד אחר מאז מרדונה.

אבו צ'יצ'ריטה 12 בפברואר 2012

לא "רק באמריקה", אבל בתחושה שלי – יותר מבכל מקום אחר (להוציא בכל מה שקשור לכדורגל כמובן). כאמור, תחושה, לא יכול לבסס את זה מעבר

מנחם לס 12 בפברואר 2012

האמריקאים הם היחידים שלא מתביישים להיות סאקרים להמנון ולדגל (כולל שימת יד על הלב בשעת שמיעת ההמנון, דבר שאפילו אני עושה ללא בושה, כי אני היום אמריקאי מאד גאה)

נעל קרועה 12 בפברואר 2012

הסיטי עברו את המשבר הכי חזק שלהם "לשחק בלי יאיה טורה" עם 2 נקודות הפרש בצמרת
מה שברור הוא שטורה הוא השחקן הכי קבוצתי שלהם ושחקן של מאני טיים,סילבה מאכזב מאוד ב 3 חודשים האחרונים,שאבי ואיניסטה הוא לא,זה כבר ברור
הסיטי היא עדיין קבוצה של 11 שחקני סולו לעומת היוניטד שמשחקת כמו קבוצה,היתרון הוא עדיין של היוניטד ,אבל החזרה של יאיה מוסיפה המון לסיטי
2 נקודות הפרש פלוס עוד 3 נקודות מהדרבי עלולים להיות מספיק לאליפות

גיל 12 בפברואר 2012

הסופרבול ב1991 היה מאוד ייחודי בזה שהוא היה ממש בעיצומה של המלחמה במפרץ. זו הייתה המלחמה הראשונה הרצינית שארה"ב הייתה מעורבת בה ובה ראו שידורים בחי ולכן הפטריוטיזם מוצדק. פטריוטיות אמריקאית זה חלק מהפולקלור האמריקאי לטוב ולרע. נכון, זה קיטשי למתבונן מבחוץ אבל אמריקאים מאוד נאיבים בקטע הזה ובטח כשמעורבים בזה חיילים (שתמיד מודים להם במין יראת קודש למרות שלרובם אין מושג מה הם באמת עוברים). אני מוכן לקבל את זה כל עוד יבטלו את מופעי המחצית המזוויעים.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

מופעי מחצית מזוויעים? היית פעם באיצטדיון מישיגן, או נוטר-דאם, בחצי? תזמורות האוניברסיטאות מופיעות במלוא הדרן (וגיל, אל תתחיל להסביר לי את כל ה-HAZINGS בתזמורות של מכללות שחורות; אני יודע על הכל טוב בדיוק כמוך), ואתה מתאפק לא ללכת להשתין כדי לא להפסיד את מופע החצי.
בפוטבול מקצועני אין את זה חוץ מהסופרבול, אבל זה בדיוק כמו המופע האולימפי. זאת חגיגה מיוחדת, ועל כל אחד כמוך ששונא זאת, ישנם 100 אמריקאים שאוהבים זאת, ואחרי הכל זה משחק אמריקאי, לאמריקאים, וכל ישראלי ששונא זאת שיעביר ערוץ ל-SKY.

גיל 12 בפברואר 2012

עזוב מה קורה במכללות. יש דברים שמתאימים לסטודנטים שלא מתאים לכולם. מה עוד שאי אפשר להשוות בגרנדיוזיות שום דבר לסופרבול. וכמו שאמרתי, הבעייה היא באורך ההפסקה. זה לא טבעי, קוטע את כל המומנטום של המשחק ולא פייר. כל השנה משחקים בצורה אחת ואז במשחק אחד משנים את זה?

מנחם לס 12 בפברואר 2012

איך אומרים? אם יותר מדי חם לך המטבח אל תיכנס אליו. זה חלק מהעניין. אתה רוצה להיות בסופרבול? תילמד לשחק עם חצי שעה הפסקה (אני בטוח שהמפסידים תמיד מתלוננים על כך, ןוהמנצחים תמיד מברכים את ההפסקה הארוכה)

מנחם לס 12 בפברואר 2012

גיל, כפ]י שאתה בוודאי יודע, במשחק של מישיגן או אוהיו סטייט, מספר הסטודנטים באיצטדיון לא עולה על 25%. בפן סטייט מקציבים לסטודנטים 25,000 כרטיסים באיצטדיון של 104,000.

ליאור 12 בפברואר 2012

אוי איזה טעות יש בידך דורפן. הפטריוטיות האמריקאית היא מה שעושה את הסופרבול מ"סתם עוד גמר" לאירוע שמחכים לו כל השנה והוא מרכז העולם באותם רגעים.
אין תחושה כמו הרגע בו אתה עומד באצטדיון הומה אדם כשמאות אלפי אנשים שרים יחד איתך את ההמנון של המדינה שלך, חיילים במסך הענק מימין, זמרת שעושה צמרמורת משמאל ודופק מטורף לפי שהמשחק מתחיל. בתור אחד שחווה חוויה קצת יותר קטנה (משחק עם מכבי בהצלבה) אני יכול להגיד שאין ביזה שום דבר מחבל ואפילו לא טיפה של קיץ'.
ד"א, ממתי פטריוטיות ניהיתה מילה גסה? מה רע בקצת אהבה לדגל? האם אין בך את הניצוץ המדהים הזה כשאתה עומד בצפירה ביום הזיכרון או מסתכל על הדגל ביום העצמאות?

מנחם לס 12 בפברואר 2012

לא יכולתי לומר זאת טוב יותר. אני עומד בגאווה על שאני אמריקאי (כבר 51 שנה; 44 שנים אזרח) ולכן אני אפילו שם יד על לבי ושר את ההמנון. ואם אני באולימפיאדה, וישנה עוד מדלייה לאמריקאים שכבר 115 שנים זוכים ברוב הזהב מלבד בבייג'ינג (אבל הם חוזרים לנצח בלונדון 36-46 נגד הסינים; שאר האומות לא תופשות בכל הנוגע למספר זהבים), אז אני שר את ההמנון אפילו בקול רם מאד.

בארץ, כששרים את התקווה, אני עומד וממלמל-מתלחש עם עצמי בשקט כי אף אחד לידי לא שר, רק שומע, ואני מתבייש שישמעו אותי (למרות שיש לי קול משהו-משהו!)

גלן 12 בפברואר 2012

בשבילי זה עניין גיאוגרפי. אני מתפעל מזה באן ארבור. קצת פחות בנאסקר.

גלן 12 בפברואר 2012

אריאל שטות מוחלטת. בעצם קברת יותר מחצי קבוצה של מונטנה שלא לדבר על הדולפינס

של האפס. אין כזה מצב. מספר מצוץ מהאצבע או חסר ערך מתודולוגי. אולי טם זה היה כולל את מט מילאן הייתי עוצם עין אבל זה פשוט מופרך.

גיל 12 בפברואר 2012

גם לי נראה שהמספר הזה מופרך. מעניין אם יש מחקרים מהימנים בנושא.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

"המספר מופרך"? הראה לי מחקר אחד שמוצא שתוחלת החיים של שחקני פוטבול היא בשנייה אחת פחות מאדם רגיל!

שומר הלילה 12 בפברואר 2012

כמובן שזה חרטא. הנה בדיקה שערכו באתר straight dope על מצבם של כל חברי גרין-ביי אשר זכו בסופרבול הראשון.

התוצאות (נכון ל-2010): 20 חיים (בגילאי 64-76), 8 מתים. אם באופן היפותטי, כל החיים היו מתים בו-ברגע כתיבת הרשימה תוחלת החיים הסופית תהיה 66, רחוק מאוד מה-55 המדובר.

http://boards.straightdope.com/sdmb/showpost.php?p=12141328&postcount=9

מנחם לס 12 בפברואר 2012

לפי אריאל, 75% מהשחקנים ששיחקו ב-NFL CHAMPIONSHIP הראשון שראיתי כאורח הג'איינטס בגרין ביי ב-1961 כבר מתפגרים בקברם. מה שהוא כתב זו אינפנטיליות לשמה. בארה"ב היו משחקים MIDGET FOOTBALL אילו ההורים היו יודעים שילדיהם ימותו איזה 4-5 שנים אחריהם אם יתאהבו ממש במשחק, יצליחו בו, וימשיכו לשחק בו, דבר שהוא מטרתם מלכתחילה?

מנחם לס 12 בפברואר 2012

אני מתנצל שאני מגיב כה הרבה היום. אני פשוט מחכה לגולף ב-3:30 מפבל ביץ', וכדורסל מכללות ראיתי כבר 5 משחקים אתמול ואחד היום ב-12 (לא בא לי לחזות במנצ'סטר סיטי).

אמנון 12 בפברואר 2012

אפרופו מסי שנזכר כאן והימנון.
במשחקי נבחרת ארגנטינה מסי לא שר את ההימנון בעוד שכל השאר שרים אותו בהתלהבות. בארגנטינה נמתחה עליו ביקורת קשה בעיתונות ובדעת הקהל-אבל הוא ממשיך בשלו.

מנחם לס 12 בפברואר 2012

אולי מסי סתם מזייף בשירה והוא מתבייש לשיר?

מנחם לס 12 בפברואר 2012

גיל, אין מקום להגיב יותר למעלה כשדברנו על פציעות בפוטבול. כמובן שזה ספורט מסוכן, אבל בוודאי הרבה פחות מסוכן מרוגבי. אז למה איש לא מתנפל על רוגבי? למה רק את האמריקאים לא עוזבים במנוחה.

אבל לגבי אורך הקריירה, אם תקרא עמוק יותר, תמצא שהאחוז הגבוה ביותר של העוזבים את המשחק הוא של אלה שנחתכו.
אל תשכח שפוטבול מתחילים לשחק בגיל 23, אחרי 4 שנים הם בני 27. בינתיים בא דור חדש של שחקנים מהמכללות שהם גדולים יותר ומהירים יותר, ורק הכוכבים באמת נשארים בליגה יותר שנים.

גיל 12 בפברואר 2012

אני לא בטוח שרוגבי יותר מסוכן. במידה רבה מה שהופך את הפוטבול למסוכן זה הקסדות. זה נותן אשלייה של הגנה על הראש ואז אין מניעה להכנס בך חזק. ג'ו פטרנו הציע לפני שנה שיחזרו לשחק בלי קסדות כמו בשנות ה40. אז יהיה לשחקנים יותר כבוד אחד לשני ויהיו פחות פגיעות.

יונתן 12 בפברואר 2012

מפוסט זיכרון על וויטני הגענו לדיון על הסכנות בספורט?
מהמקרה העצוב של וויטני אפשר בעיקר להסיק שגם נישואים זה לא הכי בריא בעולם.

אגב לדעתי המספר שאריאל דיבר עליו התייחס למתאבקים מקצועיים (wwe)

אפריים 12 בפברואר 2012

מרגש מאוד.
זה היה הסופרבול הראשון שראיתי. מאז לא פספסתי.
כנראה שזו הייתה הפעם הראשונה שגם נתקלתי בעוצמה האמריקאית ובפטריוטיות שתמיד משחקת עם גבולות הקיטצ'.
בכל מקרה, וויטני נראית קצת כמו קרל לואיס בקטע הזה…

גיל 12 בפברואר 2012

רונן, אתה צודק. לא מדברים על טייגר יותר עד שהוא מנצח. כזו תצוגה עלובה ממנו ביום האחרון כשהוא בעמדת ניצחון אני לא זוכר. זו כבר פעם שנייה רצוף שהוא לא מתפקד ולדעתי זו כיום הבעייה מספר אחד שלו. יכולת יש לו אבל משהו נפגע במנטליות האגדתית שלו. הוא עובר פדרריזציה של המשחק. מעניין אותי לדעת האם שחקנים בגיל מבוגר יותר יותר פגיעים מנטלית, אולי כי הם חושבים שאין להם יותר מדי זמן לנצח, בעוד צעירים חושבים בצורה מוגזמת שהם לא פגיעים. זה לא עבד על ג'ורדן ומיקלסון מראה שזה כנראה לא נכון. אני מקווה שיש לו פסיכולוג ספורט טוב.

גיל 12 בפברואר 2012

זה נשמע לי אינטואטיבית לא נכון אבל הייתי שמח לראות את המחקר המקורי. יכול להיות שהשונות עצומה ביחס לאוכלוסייה. יש אחוז גבוה של שחקנים שמת לא מוות טבעי, התאבדויות, תאונות וכו' ואולי זה קשור לפגיעות ראש שלהם. בכל מקרה, לא בריא לשחק פוטבול זה בטוח.

תומר חרוב 12 בפברואר 2012

בלי לבדוק ובלי להבין יותר מידי, צריך גם להוסיף שלא נכון להסתכל על שחקני הפוטבול של פעם כשברור שהיום המשחק הרבה יותר פיזי ווככל הנראה יש גם הרבה יותר סמים, במיוחד בקרב השחקנים הצעירים בתיכונים ובמכללות. גם צריך לקחת בחשבון אץ הפציעות שלא גורמות לתמותה אלא לנכות כזו או אחרת. בקיצור, מסכים איתך. מי שחושב שלא מדובר בספורט מסוכן ביותר משלה את עצמו.  

מנחם לס 13 בפברואר 2012

אני מציע שפשוט תשתתק ולא תכתוב יותר על הנושא. הכנסת כאן "מידע" מצוץ מהאצבע, לא נכון, ומטעה. נכנסתי ללינקים שלך. הם לא טובים יותר מההצהרה המקורית שלך.
אתה טעית בגדול, ואולי הטעית כאן כמה אנשים.

אריאל 13 בפברואר 2012

אני מציע שתלמד להתבטא

סימנטוב 13 בפברואר 2012

שום גובה לא מבטיח אושר, ראיתי מספיק אנשים שהגיעו די גבוה (לאן בכיוונו ויותר) ועדיין חסר להם אושר ועםבלי קשר גם טיפת חמלה. נזכר במילות השיר שהיא שרה…
Learning to love yourself
It is the greatest love of all
את המוזיקה שלה לא אהבתי (בלשון המאתה) אבל כמו רבים אחרים המוזיקה שלה ליוותה לילות קסומים, לכן גם אני חב לה תודה

גלן 13 בפברואר 2012

אריאל אני בטןח שקראת את הרפנסחם שהבאת וברור לך שהם שטות מוחלטת. זה לא מדע ולא פסןידו מדע. לגבי הדור הצעיר אפילו אם זה היה נכון הם עוד לא הגיעו לגיל 55 אז איך אפשר לזרוק כזה מספר . לא כל מקור הוא מהימן

בני תבורי 13 בפברואר 2012

לא אהבתי את המוסיקה שלה ולא את סגנון השירה שלה. מצד שני, לא מגיע לה למות ככה כל כך צעירה. לאף אחד לא, כשאני חושב על זה.

Comments closed