ריאליזם-ריאליטי

למה בעצם במאה ה-21 כל כך מנסים למנוע פנדלים?

.

.

.

.

.

.

.

.

.

מצחיק אותי קצת עניין המשחקים החוזרים בגביעים. וגם עניין שערי החוץ די מבדח. ואפילו הבית חוץ בגביע אירופה (שיתנו לטובה יותר לארח משחק אחד – זה סטטיסטית יתרון גדול יותר). כי נראה שכל עולם הכדורגל עדיין מנסה להמנע מהאסון הזה שקרוי פנדלים. אני דווקא לא מעביר כאן ביקורת. כי גם אני חושב שהכרעה בפנדלים זה לא משהו ולא לגמרי משקף יכולת כדורגל. אבל זה מצחיק אותי כי ברור לי שאני במיעוט כאן. ושייך לעולם האתמול.

 

הציבור הרחב ח-ו-ל-ה על פנדלים.

ראיתי לפני שבוע בדיוק את הגמר האפריקאי בפאב קטן אפוף עשן לא רחוק מתחנת רכבת גדולה בעיר לא קטנה.  אדי אלכוהול ואווירה בין-מגדרית מאד מחושמלת. היחיד במקום שהיה מרוכז בעניינים חשובים באמת היה כותב שורות אלו. וכך חלפו 120 דקות עם כל ההפסקות והתוספות, בקצב טוב מאד ורמת כדורגל לא רעה למרות שלא נפלו שערים. וכל הזמן הסתירו לי אנשים שניגשו לדלפק לקחת עוד בירה.

עד שהחלו הפנדלים. המקום השתתק. כולם צפו בפנדלים. כל כך מרותקים ומעוניינים היו, עד שאחרי כמה פנדלים החלו לשאול יודעי דבר,  מי נגד מי ועל מה העניין? ולפתע בעל הבלוג, שרק דקות ספורות קודם לכן היה מין יוצא-דופן מוקצה חברתית,  היה אותו יודע דבר שתפקידו להסביר ולסבר את אזני הבריות!

וההסברים – כמו שיש באפריקה אליפות בין המדינות ועוד כמה דקות קבוצה תזכה בגביע – מצאו חן בעיניהם! עד שאפילו הביעו את דעתם על המתרחש. כמו "אה. בגלל זה כולם שחורים" וגם "הכי טוב לבעוט גבוה" או מישהי ששאלה "איך זה שהמאמן לבן?" אני דווקא לא אומר זאת בזלזול. תחשבו על זה: למה שלמישהי שמעולם לא התעניינה בכדורגל או ראתה משחק, יהיה כל כך ברור שמאמן לאומי לא חייב להיות מהמדינה המשחקת? והנה הפנדלים גרמו לה להתעניין ולדעת.

והמקום ממש יצא מדעתו כשהשוער הזמבי, קנדי אמווין, גלגל את הכדור לפינה תחת לחץ עד כדי שהשוער היריב לחץ את ידו. כחצי שעה קודם לכן, על מסך טלוויזיה ליד המסך של גמר אליפות אפריקה, כריסטיאנו רונאלדו הבקיע שער בבעיטה שהתרוממה וצללה במהירות של מטוס אף-15 וגרמה לכל מי שמבין כדורגל התקף אפילפטי. וזה לא עניין איש כקליפת שום. אבל הגלגול הנון-שלאנטי של השוער הזמבי? אליפות!

ככה זה בעולם הריאליטי.

שער חוץ? משחק חוזר בגביע? לא נראה לי שזה בא בטוב כל כך.

ספורטאי מצטיין או כולם סוחבים את האלונקה
בנפול אויבך אל תשמח (תן גול לפני זה) / תומר חרוב

35 Comments

אנונימוס 19 בפברואר 2012

הגזמת דורפן. זה כמו ששער נצחון מדרדלה משני מטר אחרי טעות מגן בדקה ה94 תמיד יעורר הרבה יותר רגשות משער מספרת אחרי 20 מסירות בדקה ה30.
זה לא קשור לעולם הריאליטי. זה קשור לאופי האנושי.

הופמן 19 בפברואר 2012

אין על פנדלים. שמעתי שמישהו אומר שכמה שפנדלים מעניינים בטלוויזיה, ככה הם מייבשים כשאתה במשחק. יש בזה משהו.

matipool 20 בפברואר 2012

הופמן – לא בטוח .
מה שאני יודע , זה כשהייתי באותו לילה קסום באיצטדיון "אתאטורק" באיסטנבול והגיע שלב הפנדלים אחרי 120 דקות של רכבת הרים מטורפת , אף אחד לא התייבש .
הדופק הגיע לגבהים מטורפים , התפילות וההבטחות שלי לאלוהים ( שבשוטף וברגיל אין לנו כל כך שיתוף פעולה ) היו טירוף מוחלט והמתח פשוט הרג אותי .
השמחה אחר כך כבר בכלל הייתה בספירות שאני לא מכיר בד"כ .

הופמן 21 בפברואר 2012

טוב, המשחק הזה היה יוצא דופן ביותר ממובן אחד :)

פרננדס 19 בפברואר 2012

ומעניין לעניין… אני חושב שאת הגמרים האיזורים ב NFL צריך לשחק 2 משחקים במידה והקבוצה עם המאזן הפחות טוב ניצחה בחוץ. שינצחו עוד פעם בבית שלהם. .לא כל כך הוגן בעייני השיטה הזאת שקבוצות שגמגמו במהלך העונה (גרין בי שנה שעברה והגיאנטס השנה) ינצחו משחק אחד קבוצות שהוכיחו עצמן עוונה שלמה.
אני יודע שזה ירגיז אותך והרבה קוראים ופרשנים ואין סיכוי שבעולם שזה יקרה. אבל זאת דעתי.

דורפן 19 בפברואר 2012

למה ירגיז. החזרת את הניינרס לתמונה! אבל למה רק את הגמר האזורי ולא את שאר המשחקים?

פרננדס 19 בפברואר 2012

אני משוכנע שאם הסיטאוציה הייתה הפוכה גם היית מגיב כך…

דורפן 19 בפברואר 2012

מכל מקום. שיטת פלייאוף שתאהב קיימת בפוטבול האוסטרלי.

מקום 1 מארח את מקום 2 – המנצחת עולה לגמר

אחר כך 4 מאחרת את 5, 3 מארחת את המנצחת. והמנצחת מתארחת אצל המפסידה במשחק 1-2 על המקום השני בגמר.

יוצא שמקום 5 צריך לנצח ארבעה משחקי חוץ לעלות לגמר. ולמקום 1 שני נסיונות בית לעלות לגמר.

נדמה לי שזה הורחב לאחרונה לשש קבוצות – אבל העקרון זהה

פרננדס 19 בפברואר 2012

נשמע הוגן. גם ככה אני רוצה להתחיל לשחק בי-ם.

Abby Wambach 19 בפברואר 2012

גם בWPS (זכרונה לברכה) היה משהו דומה:
פיינל פור שבו מקום 3 מארח את מקום 4.
מקום 2 מארח את המנצחת במשחק 3-4.
ומקום 1 מארח את המנצחת במשחק הקודם.

זה נראה לי מגוחך בזמנו – כמו עוד דרך שבה האמריקאים לא יודעים לשחק כדורגל כמו שצריך, אבל צריך להודות שזה הוגן ספורטיבית.

טל 19 בפברואר 2012

לפחות בגביע האנגלי הקבוצות הקטנות לא יתנגדו למשחק החוזר כי זה שווה להם הרבה מאד כסף.

עבור קבוצה מליגה שלישית-רביעית, משחק חוזר באולד טרפורד עדיף אפילו על לעבור שלב.

אלון זנדר 19 בפברואר 2012

זו למעשה גם הסיבה לבית-חוץ בגביע אופ"א. קבוצות קטנות ממלאות אצטדיונים ומרוויחות מזכויות שידור מקומיות – שלא היו נכנסות לתמונה ללא אירוח.

גיל 19 בפברואר 2012

אנשים שלא ממש מבינים במשחק (וגם רבים מאלו שכן) מעדיפים מתח ורנדומליות במשחק על משחק איכותי. זו הבעייה של פנדלים וגם של משחקים רבים בפוטבול שם השיטה מעודדת אקראיות. זה יוצר עניין עצום אבל האיכות נפגעת.

ארז (דא יונג) 19 בפברואר 2012

מילא הפרסומת הסמויה, אבל תמונה של קוף והיפופוטם בפוסט שנכתב בעקבות גמר אליפות אפריקה זה תקין פוליטית? :)

אוף טופיק בגלל שדברים כאלה חייבים לחלוק: אוור באנגה מולנסיה שבר את רגלו וייעדר חצי שנה מהמגרשים בגלל שהרגל שלו נתקעה בין המדרכה לגלגל כשהאוטו הדרדר בזמן שתדלק בתחנת דלק, כי הוא שכח להרים אמברקס.

נראה לי שולנסיה עולים למקום הראשון בדירוג המצטבר של פציעות הזויות לשחקניהם.

דורפן 19 בפברואר 2012

כשקבוצה אחת מכנה עצמה פילים והשניה כדורי נחושת?

זו אכן פציעה שאפשר היה להמנע ממנה

ארז (דא יונג) 19 בפברואר 2012

מי זה בכלל ההיפופוטם הזה? אם מדובר בגביע דגני הבוקר הייתי שם את שוגי או קוקו (מי שמהם הוא הג'ירפה) בשער נבחרת תלמה בדרבי נגד קלוגס.

אלון זנדר 19 בפברואר 2012

אתה מתכוון לקאניסארס ובקבוק האפטרשייב? ללא ספק שניים קלאסיים. אבל מובילה לדעתי באיירן עם שלושה:
כריסטיאן לל שעשה לעצמו פדיקור, חתך יותר מדי וזכה בדלקת מתחת לציפורן שהוציאה אותו לחמישה שבועות,
ג'רום בואטנג שבזמן טיסה עם הנבחרת דיילת נכנסה עם עגלת המשראות בברך שלו וקרעה לו רצועה,
ומריו גומז, ששבר את ידו, ובניסיון לפתוח את תיק הרפואות הצליח לרסק אותה לגמרי כך שהוכרח לשים גבס לחודש וחצי.

עוד שלושה גרמנים, פחות מוכרים: צ'רלס אוקונור, אקס-וולפסבורג, דקר את עור מעלה מערות האף עם האנטנה של האוטו שלו. משכך הכאבים שלקח, למרבה הצער, גם הופיע ברשימת החומרים האסורים.
ארן דרדיוק, לברקוזן, שדרך על שברים של כוס צחצוח השיניים שלו שנפלה, עדיין פצוע ומחמיץ את שני המפגשים מול ברצלונה – אחרי בנפצע בתחילת החודש.
והכי מופרך – מרקוס פרל, לתקופה קצרה שוער אהוד באיינטרכט פרנקפורט. כל כך אהוד שאוהדים רדפו אחריו לקבל חתימות. זה אולי שימח אותו, כי לקח לו הרבה זמן להגיע למצב הזה, אבל באותו רגע זה לא בא לא טוב. הוא ניסה להתחמק והתנגש בעוצמה בילדה. בזמן הנפילה פרל המזועזע ניסה לתפוס אותה שלא תיפול רע, הוא פרק את הכתף, ומעולם לא חזר לכושרו אחרי הפציעה.

(ארז )דא יונג 19 בפברואר 2012

וואו, סקירה מרשימה. אז כנראה שבגרמניה חזקים גם בתחום הזה. .
בכל מקרה לגבי באנגה, קשה להאשים אותו – הוא לא בלם.

אלון זנדר 19 בפברואר 2012

D-:

כותרת ענקית. נראה מי יעלה על זה…

רפאל 19 בפברואר 2012

פנדלים זה אדיר.
כי העולם עומד לכמה דקות אבל לא ליותר מדי זמן.
מרגישים שמשהו גדול קורה וזה המקום הכי טוב להיות בו באותו הרגע.
אבל זה הורס את המשחק היפה, האינטלגנטי וההוגן.
הצחקתם אותי.

אסף רביץ 19 בפברואר 2012

דוגמא טובה לפער בין האוהדים האמיתיים של המשחק לאלה שמסתפחים לרגע. עבור השניים פנדלים זה אידיאלי- זה מהיר, כל הזמן קורה משהו והחוקים הכי ברורים בעולם. עבורנו- בוא נגיד שלקח לי עכשיו כמה שניות להיזכר אם צרפת או איטליה זכתה במונדיאל 2006. אני חושב שיש גבול כמה ניתן להתחשב במסתפחים בקביעת החוקים.

גיל 19 בפברואר 2012

זה הדבר הכי אידיוטי, שגמר גביע העולם מוכרע בפנדלים. למה לא לשחק משחק חוזר אחרי כמה ימים? זה נראה כאילו המארגנים חושבים לעצמם: רגע, המשחק הזה צריך להיות מוכרע כי אנשים צריכים ללכת הביתה אז בואו נגמור עם זה ודי.

דורפן 19 בפברואר 2012

אסף … אבל חוששני שברמות שהמשחק הגיע אליהם כלכלית המסתפחים הולכים לקבוע יותר ויותר.

אהבתי את דבריך על לין היום. זה נושא לוועדת חקירה. יש וידאו ביו-טיוב בו הוא מפרק את ג'ון וול, לא במשחק קולג'ים – אלא בליגת קיץ של אן.בי.איי שתפקידה לאתר שחקנים. מה עושים כל האנשים שיושבים ורושמים שם.

גיל 19 בפברואר 2012

אני חושב שסקואטים פשוט נזהרים מלקבוע דברים נחרצים על סמך רבע אחד טוב של לין בליגת הקיץ. נורא קל להתלהב משחקן על סמך משחק אחד אבל יש לך גם לא מעט משחקים אחרים וסטטיסטיקות עליו שגם צריכים להלקח בחשבון.

דורפן 19 בפברואר 2012

גיל – לקרוא את הסטטיסטיקות בעיתון ואפילו לצפות בוידאו לא צריך סקאוט. יש עוזרי מאמנים. וכרגע הוא נותן את משחקו הבשל ביותר – 12 נקודות, חמש אסיסטים ושתי חטיפות, בלי שום איבוד… לפני המחצית אנחנו.

גיל 19 בפברואר 2012

אוקיי, אני אומר שצריך לתת לו זמן. אני רק אומר שעל סמך משחק אחד באמת קשה לקבוע מסמרות. אני לא יודע מה היה במשחקים אחרים. ואגב, ג'ון וול במשחקים הללו אנוכי לגמרי.

אריאל 19 בפברואר 2012

ג'ון וול הוא חתיכת כשלון עד עכשיו

גיל 19 בפברואר 2012

הוא לא עד כדי כך כישלון. בכל זאת, 17 נקודות ו8 ריבואנדים זה לא רע אבל הקבוצה שלו גרועה מאוד. אני חושב שגם קשה מאוד לדרוש משחקן אחרי שנה במכללות להיות פרנצ'ייז פלייר בטח בעמדה שלו.

אריאל 19 בפברואר 2012

לא יעזור, מבחינת דרמה, פנדלים זה ההצגה הכי טובה שיש. שמעתי פעם הצעה שבמשחקים מכריעים ייבעטו את הפנדלים לפני המשחק ואז הקבוצה שהפסידה בפנדלים יודעת שהיא חייבת להתאמץ לנצח בתוך 90 הדקות ולא תגרור את המשחק לפנדלים. וככה גם לא מפסידים את הדרמה

גיל 19 בפברואר 2012

זו הצעה גרועה מאוד. זה יתן דחיפה לקבוצה שניצחה בפנדלים לשחק בונקר.

גאזה 20 בפברואר 2012

ללא ספק, פנדלים זה מרגש וזו דרמה ענקית, אבל לא ספורטיבי. קצת כמו להכריע משחק כדורסל בתחרות שלשות

פראליה 20 בפברואר 2012

אפרופו פנדלים (שני הפוסטים של דורפן בנושא) –
למי שראה את הפנדל של מאטה בשבת –
השוער פתח לו פינה (עמד ארבע תשיעיות לקורה השמאלית ופתח חמש תשיעיות לקורה הימנית, למרות שמאטה כאילו לא התסכל לכיוון) ופיתה אותו לבעוט שמאלה, חצי שניה לפני הבעיטה (כשמאטה כבר החליט לאיפה לבעוט) הוא צימצם את הפער בצעד מהיר ולקח את הבעיטה (עם הרבה מזל והקורה).
מקרה קלאסי שבו לשוער היה חלק מכריע בהחמצה.

הופמן 21 בפברואר 2012

שיטה מעניינת. לא אתפלא אם עוד כמה שנים כל השוערים יעמדו בצד אחד של השער. זו דרך טובה להלחיץ ולבלבל בועטים.

פראליה 21 בפברואר 2012

ההנחה הבסיסית היא שקל יותר לתת גול מול שער ריק מאשר באחד על אחד, מה שכל מי ששיחק כדורגל יודע שממש לא נכון.

Avg. Joe 20 בפברואר 2012

הדבר המרכזי שמכתיב את העניין הוא ששיטת הניקוד בכדורגל היא האחידה והבסיסית ביותר: שער הוא שער הוא שער.
לכן רבות משיטות ההכרעה לאחר שיוויון לא תופסות.
וכאן נגזר על המחוקק (שפה נקייה לגוף מטונף) לייצר הכרעה סופית.
אז אם נבטל באמת את כל השערי בית וחוץ ונקיים משחק אחד נוסף הרי שלא ירחק היום שבו שוב נידרש להכרעה…
אני סבור שהרעיון של פנדל אמריקאי המשלב כדרור מול שוער דינמי מבטא טוב יותר את מגוון הכישורים ויכול להיות תחליף…
אפשרות אחרת היא מעין 1VS1 מול השוער (בהופכי – ז"א כל קבוצה שולחת שוער, מגן ותוקף המתמודדים זה מול זה)

Comments closed