על נשים בשחמט. לא בדיוק מה שחשבתם

מה באמת המחסום בפני נשים בשחמט

1. אלו האולטראס. אלו שנכנסים לאולם הם הלא רציניים. מהר מאד קלטתי שהרציניים עומדים בחוץ ומתווכחים.

2. נתחיל בבדיחה מקסימה ממסיבת העיתונאים. קצינת העיתונות הודיעה שבהמשך הערב תהיה הרצאה טקטית עם קרמניק וכל העיתונאים מוזמנים. והוסיפה: "וגם השחקנים!".

3. הבחורה שאתם רואים בתמונה – שמה אלינה קאשלינסקאייה – וכפי שאתם רואים היא עונה להגדרות המקובלות של "בחורה לוהטת" מבחינת המראה שלה. כדרכן המגונה של בחורות יפות היא הסתובבה עם שלוש חתיכות אחרות וכששאלתי את קצינת העיתונות מי הבחורות שהוזמנו היום לתחרות היא ענתה לי "רבי אמנים נשים מבטיחות של רוסיה". ועל כך נאמר:

OH YES BABY!

מכיוון שהתעורר כאן דיון לגבי יכולתן של נשים בשחמט והשפעת הסביבה על כך ערכתי ראיון קצר עם אלינה. כמעט 2400 נקודות דרוג, השיגה את תואר רב האמן לנשים בגיל 15.

האם העובדה שאת מחוננת שכלית ובתחום תחרותי מפחידה קצת בנים?

הם מופתעים. אבל מי שזה מלחיץ אותו אני מעדיפה שלא יהיה בן זוג שלי. גברים נורמלים חושבים שזה מדליק.

האם היית מעדיפה להיות טניסאית למשל?

כן. זה נשמע נוראי אבל יש לי שתי סיבות. הראשונה היא שבגלל שאני מקדישה כל כך הרבה זמן לשחמט זה על חשבון פעילות גופנית. והשניה היא אווירה קצת לא נעימה בין מתחרות בשחמט. אבל שלא תקבל תמונה לא נכונה. אני נורא נורא נהנית משחמט.

תחרותי מדי – הצורך להיות "רעות"?
במידה מסויימת כן

היו לאורך הקריירה מי "שעודדו" אותך לעשות משהו יותר נשי?
קצת. אבל לא יותר מדי.

אז הסיבה שנשים פחות טובות בשחמט חברתית או באיזשהי צורה פיזית?

"סביר שחברתית"

וזה לדעתי הנחרצת קו החזית של נשים בשחמט. הרי הדיון שערכתי עם גיל גרינגרוז לגבי אפשרות שיש פערים גנטיים – הוא חושב שכן ואני לא – הוא לא משנה. הרי גם אם אני טועה והוא צודקזה לא משנה יש באמת איזשהי הוכחה מדעית לכך שנשים מעט פחות טובות בשחמט – גיל גרינגרוז חושב שכן ואני חושב שלא. הרי איש לא אומר ללבנים לא לשחק כדורסל או לנמוכים לא לשחות. וכך יש לנו כדורסלנים לבנים דגולים ושחיינים נמוכים שזוכים במדליות אולימפיות. שום פער פיסיולוגי, גם אם קיים לא צריך לחסום נשים בשחמט.

בעבר ערכנו דיון מקיף בשאלה כאן – בהקשר יהודית פולגר. ושוב כאן – לאחר ראיון עם יהודית פולגר.

והנה כמה יפיפיות שחמט אחרות:

אלופת העולם אלכסנדרה קוסטיניוק עם מנצחת אליפות אירופה הפתוחה מצרפת – אלמירה סקריפצ'נקו.

כרמן קאס, שחקנית נבחרת אסטוניה ונשיאת ליגת השחמט שם:

רגינה פוקורנה מסלובקיה:

וחוץ מההנאה בתמונות – המסר הזה פשוט חייב לעבור. שחמט לבנות זה מדליק. לשכל אין שום קשר לטפשות.

*

הנה חדשות מעודדות בעניין הזה. האו ייפן הסינית כבר מטפסת בדירוג העולמי. עם 2640 נקודות בגיל 17 היא תגיע, כמו פולגר לפניה, ל-2700 נקודות. וזה גם עתיד השחמט. אנשים מתלוננים פה קצת על קרב תואר לא זוהר במונחים גלובליים. חכו עד שתהיה לנו אישה מסין נגד גבר נורבגי. פישר-ספסקי יהיה שום דבר מבחינת העניין העולמי.

שאנחנו נתנצל? שג'ף רוזן יתנצל
לברון המורד

32 Comments

גיל 26 במאי 2012

טוב, האמת היא שאחרי שראיתי את התמונות קצת קשה להגיב רציונלית, אבל הנה מה אני חושב בקצרה על ההבדלים בין גברים ונשים בשחמט ובכלל.

ראשית, מוסכם לחלוטין שלא משנה אם יש או אין הבדלים גנטיים, זה לא אומר שאין נשים מצטיינות בתחום או שצריך למנוע את זה מהן. להפך, דווקא בגלל שיש מעטות יחסית שמצטיינות צריך לעודד אותן לשחק לדעתי. גם צריך להפריך את החשש שיש לפעמים לאנשים ששוני משמעו אי שיוויון או אפלייה. זה שגברים ונשים אולי שונים ביולוגית זה מזה, לא אומר שצד אחד עליון על השני.

לגבי הבדלים בין המינים, השאלה היא במידה רבה תאורטית. אם מקבלים את זה שגברים ונשים שונים זה מזה בעניינים מהותיים כמו רבייה, מבנה גוף וכו' שהם תוצר אבולוציוני מובהק, האם הגיוני שההבדלים הללו נעצרים במוח? תוסיפו לזה את העובדה שבגלל הברירה המינית, גברים ונשים (כמו כל זכר ונקבה בטבע) עברו אבולוציה קצת שונה, עם אתגרים שונים ובעיות שונות שהיו צריכים לפתור (נשים משקיעות יותר בהריון, גידול תינוק ולכן בררניות יותר בבחירת בני זוג לדוגמא), כך שנראה שלפחות א-פריורי צריכים להיות הבדלים אחרים.

עכשיו, צריך להפריד בין שתי שאלות שלפעמים מתערבבות אחת בשנייה. האחת, האם יש בכלל הבדלים בין גברים לנשים שהם עקביים לאורך זמן וחוצים תרבויות, והשנייה היא מה המקור להבדלים הללו אם הם קיימים. התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית. מחקרים מראים הבדלים עקביים בנטיות ויכולות מסוימות. מהם אותם הבדלים? יש הבדלים די ברורים ברמות האגרסיביות והאלימות. למעט בחוגים רדיקליים למגדר, קשה למצוא מישהו שלא חושב שההבדלים הללו מולדים. ההבדלים הללו נובעים מרמות גבוהות יותר של טסטוטסרון אצל גברים ואפשר לראות שאצל נשים עם רמות חריגות של ההורמון גם מפגינות אגרסיביות גדולה יותר. חלק מההבדלים הללו אפשר לראות כבר ברחם ולנבא על פיהם את ההתנהגות של הילדים שנים מאוחר יותר!

הבדלים אחרים שיש עליהם הסכמה רחבה וקשורים לקוגניציה הם הבדלים מתמטיים מסוימים לטובת הגברים (בייחוד אלו הקשורים למבחנים תלת מימדיים או רוטאציות מנטליות), לעומת נשים שטובות יותר בחישובים ובעלות יכולות מילוליות גבוהות יותר. חלק מההבדלים הללו אגב, הם לא בממוצעים אלא בקצוות. כלומר, יכול להיות שגברים ונשים לא שונים בממוצע היכולת המתמטית אבל באחוזון העליון או באלפיון העליון תמצא פי 8 גברים (זה אומר גם שיש הרבה יותר גברים עם יכולת נמוכה בקצה התחתון). מכיוון שאנחנו מדברים על שחמט ברמה הגבוהה ביותר, זה מה שצריך להסתכל עליו ולא הממוצעים. אנלוגיה טובה לזה היא בחינה של הדיסיפלינות האקדמיות הרלוונטיות. בחוגים למתמטיקה ופיסיקה למשל, יש הרבה פחות נשים מגברים. האם נשים מופלות מהחוגים הללו? אין שום ראייה לכך. להפך, יש ניסיונות חוזרים ועיקשים למשוך נשים לתחומים הללו על ידי מילגות נדיבות או חוגים בגיל צעיר אבל בסופו של דבר זה לא עובד.

זה מוביל אותי גם לנקודה אחרת והיא לא קשורה ליכולות אלא להעדפות והבדלים אישיותיים. יש עדויות רבות לכך שגברים תחרותיים יותר, וגם ייטו יותר לחיים מבודדים יותר. נשים לעומת זאת פחות תחרותיות בממוצע ויותר מעוניינות בעבודות עם אנשים אחרים. גברים מוכנים להקריב הרבה יותר בשביל כסף גם אם תנאי העבודה גרועים, בעוד שנשים יתפשרו יותר על השכר אם סביבת העבודה נוחה יותר. הבדלים נוספים שנמצאו במחקרים בין תרבותיים מקיפים הם שנשים דאגניות יותר, רגישות יותר ומפגינות חום אנושי רב יותר, בעוד גברים כאמור אגרסיביים יותר, דרוכים יותר, מודעים יותר לחוקים ופחות נוירוטים. אפשר לחשוב איך הבדלים כאלו משפיעים על נטייה להיות שחמטאי. גם חשוב לזכור שכל ההבדלים הללו מצטברים. למרות שחלק מההבדלים לא קטנים, כשמסתכלים עליהם ביחד מתקבלת תמונה רב מימדית שגורמת להבדלים בין גברים ונשים להתעצם בסך הכל.

למי שמעוניין לקרוא בהרחבה על הנושאים הללו, יש לי כמה פוסטים בנושא. הנה אחד מייצג שעוסק בהבדלים בין המינים במדע ואקדמיה:

http://greengross.wordpress.com/2011/08/04/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%99/

יורם אהרוני 27 במאי 2012

ההבדלים בין בנים לבנות בהישגים בספורט מופיעים הרבה לפני שהטסטסטורון משפיע על ההתפתחות הגופנית של הבנים בגיל ההתבגרות. סקר שנערך לאחרונה בבריטניה הצביע על כך שילדות מתחילות לרדת ברמת הפעילות הגופנית שלהן כבר בכתה ד'. מי שמסתובב בבתי ספר לא יופתע מכך. אחת הסיבות היא השתלטות הבנים על מרחבי הפעילות בהפסקות. סיבה נוספת: הורים מתירים יותר לבנים ללכת לשחק בחוץ בשעות אחרי הצהריים. כאשר בן נפצע בשעת פעילות ספורטיבית, לא אומרים לו בדרך כלל להמנע מהפעילות בעתיד. כאשר בת נפצעת, אומרים לה שספורט זה מסוכן.
הידע שלנו על ההבדלים הגנטיים והשפעתם על הישגים הוא עדיין קלוש. תצפיות על מספר מקרים והישגים לא משקפות בהכרח הבדלים גנטיים. עד לפני 40 שנה, נשים לא רצו מרתון. האם השתנה משהו בגנום בארבעת העשורים האחרונים שאפשר לנשים לרוץ מרתון?

גיל 27 במאי 2012

הכל טוב ויפה, אבל למרות זאת לא תחשוב שנשים לא רצות 100 מטר מהר כמו גברים בגלל מגבלות חברתיות כלשהן נכון? אין ספק שהיו ועדיין יש מגבלות מסוימות על בנות ונשים וברגע שמשחררים אותם אז הן חודרות לענפי ספורט חדשים. ועדיין, בהקשר של ספורט למשל, די ברורים ההבדלים הפיזיים. דווקא הבדלים קוגנטיביים אפשר למדוד מגיל צעיר מאוד ולנטרל השפעות חברתיות במידה רבה. חשוב להבין שהטענה אינה שהכל בגלל הבדלים ביולוגיים אלא שגם להם יש תפקיד.

אייל 26 במאי 2012

לגבי האו ייפאן (שהיא אלופת העולם הנוכחית) – תהליך ההתקדמות שלה בשלוש השנים האחרונות הוא מאוד לא יציב, עם די הרבה נסיגות – אני בספק אם היא תצליח להתבסס באופן משמעותי בדירוג שהוא גבוה באופן משמעותי מ-2650 ומבחינת מיקום משהו שהוא בגבולות המאייה הראשונה (כרגע היא באיזור המקום ה-170):

http://ratings.fide.com/id.phtml?event=8602980

(כמובן שעיני לא צרה בה – אני אשמח לטעות בעניין הזה…)

לשם השוואה, פולגאר בגיל 17 (היא ילידת 76) כבר נכנסה לטופ 30-20:

http://www.schachchronik.de/rangliste/judit_polgar

בגלל האינפלציה המתמדת במספרי המד-כושר כדאי לזכור את ההבדל בין המספר למיקום. 2700, למשל, מבטיח היום רק משהו באיזור המקום ה 50-45.

דורפן 26 במאי 2012

אתה לא מעודד מהתוצאה האחרונה שלה בגיברלטר – התוצאות שלה מול שחקנים מעל 2700 היו בערך של 2800 – או שאולי זו רק הבלחה מהסוג של סופי פולגאר ברומא?

אייל 26 במאי 2012

כן, התוצאה שלה בגיברלטר באמת היתה מעולה – מתוך שבעה משחקים נגד שחקני 2700+ היא צברה 5 נקודות (כולל ניצחון על פולגאר עצמה); לדעתי ללא ספק פיסגת הקריירה שלה עד כה, למרות שתואר "אלופת העולם לנשים" יכול לצלצל כמשהו יותר יוקרתי. השאלה הגדולה היא אם זה peak נדיר יחסית או שהיא תצליח להתמיד ביכולת כזו לאורך זמן. בחודשים שעברו מאז, למשל, כבר היתה לה סידרה של הופעות בינוניות יחסית בכמה תחרויות נוספות (שתיים פתוחות ואליפות סין) שעלו לה ב-16 נקודות ניקוד (http://ratings.fide.com/individual_calculations.phtml?idnumber=8602980&rating_period=2012-05-01). לא שזה אסון כזה גדול כשלעצמו, אבל נדמה לי שזה די מאפיין את הקריירה שלה בינתיים: מדי פעם הישגים מרשימים ואז נפילות.

דורפן 26 במאי 2012

כן – אבל אם מסתכלים למשל על הקריירה של גלפנד – בכדי להגיע כיום לקרב כתר צריך איזו ריצה אחת טובה במהלך 20 שנות הקריירה שלך. קצת מזל והיא יכולה להיות שם.

וגם אם לא – בקונטקסט של שנים – אני מאמין שכן נראה אישה משחקת על התואר

אייל 27 במאי 2012

כאמור, אני מאחל לה רק הצלחה, אבל לשם הפרופורציות (וכדי להדגיש עד כמה ההישג של פולגאר עדיין יחיד במינו) – אני חושב שכדי שיהיה אפשר לדמיין בכלל הגעה שלה לדו-קרב על התואר היא צריכה להשתפר באופן מטאורי ממש. ביכולתה ומצבה הנוכחיים, כמות ה"מזל" שנדרשת להאו כדי לעשות זאת שקולה בערך לזו שנדרשת לנבחרת לוקסמבורג בכדורגל כדי לזכות ביורו.

באופן קונקרטי, המסלול היחיד שלה בעתיד הנראה לעין להגיע לתחרות מועמדים הוא דרך גביע העולם, שם היא צריכה לנצח שישה או שבעה סיבובי נוק-אאוט. היא כבר השתתפה פעמיים בגביע העולם ועפה בסיבוב הראשון באופן לא מפתיע, כיוון שהיתה מדורגת תשעים-ומשהו מתוך 128 המשתתפים ושיחקה נגד שחקנים חזקים יותר כבר מהסיבוב הראשון. הדירוג הנוכחי שלה יעלה אותה מן הסתם למקום שמונים-ומשהו, אבל זה לא שינוי מהותי מבחינת חוזק היריבים שתצטרך להתמודד מולם כבר מההתחלה (מישהו כמו גלפנד, למשל, שהיה מדורג ראשון ב-2009, יכול לקבל לפחות בשני הסיבובים הראשונים יריבים קלים יחסית). ואגב, עם כל דרגת המקריות והפתח להפתעות שיש בפורמט הזה, בכל גביעי העולם שהתקיימו עד כה שני הפינאליסטים היו מאלה שמדורגים בעשירייה הראשונה (ארוניאן ופונומאריוב ב-2005, קמסקי ושירוב ב-2007, גלפנד ופונומאריוב ב-2009, סוידלר וגרישצ'וק ב-2011). וכל זה כמובן רק השלב הראשון – אחר-כך צריך כאמור לנצח תחרות מועמדים, וכבר כתבתי בפוסט המשחק של אתמול על כמה זה קשה…

ואם משווים לגלפנד: הוא כבר יותר מעשרים שנה ברציפות בצמרת הגבוהה, במיקום שהאו היום יכולה רק לחלום עליו (המקום ה-20 שאליו "הידרדר" לאחרונה הוא הנמוך ביותר שלו מאז 1989, האו צריכה כאמור עוד שיפור רציני כדי להתקרב אל המאייה הראשונה). הוא שחקן שבאופן עקבי מצטיין באירועים שקשורים באליפות העולם, במיוחד כשלוקחים בחשבון עד כמה הכאוס שהשתרר במערכת באמצע שנות ה-90 פגע במשך עשור שלם בהזדמנויות של רוב שחקני הצמרת. למעשה, זו כבר הריצה השלישית הטובה שלו, כשבכל "ריצה" כזו מדובר בכמה אירועים נפרדים ולא בהתעלות חד-פעמית. (בתחילת שנות ה-90 הוא זכה בתחרות בין-אזורית ואז בדו-קרב מועמדים, לפני שהפסיד לשורט ברבע-הגמר; ב-2005 הגיע מספיק גבוה בגביע העולם כדי להתברג לדו-קרבות המועמדים של 2007, ניצח שניים כאלה כדי להעפיל לטורניר האליפות, ושם סיים שני אחרי אנאנד.) ועדיין, הוא נחשב לאנדרדוג הגדול ביותר בעידן המודרני (אולי חוץ משורט) באליפות עולם.

לדעתי, מה שיכולה להיות התפתחות משנה-קריירה עבור האו זה אם תצליח לעשות קפיצה של עוד ארבעים-חמישים נקודות דירוג ואז אולי תתחיל לקבל הזמנות לטורנירים החשובים במקום לנדוד בין תחרויות פתוחות או כאלה שהן לנשים בלבד (אני יוצא מהנחה שבתסריט כזה תהיה לה מבחינת המארגנים עדיפות על פני הרבה גברים בעלי דירוג דומה, בגלל האלמנט של יחסי הציבור).

אייל 26 במאי 2012

דרך אגב, בהקשר של הדיון כאן כדאי לציין שהנסיגה היחסית בקריירה של פולגאר מאז 2005 קשורה באופן הדוק בכך שבמשך כמה שנים הקדישה הרבה פחות זמן לשחמט תחרותי כדי להתרכז בגידול שני הילדים שנולדו לה.

אייל 26 במאי 2012

פוסטים כאלה גורמים לי לחשוב שדהבאזר צריך יותר ייצוג נשי. כשכותרת הכתבה היא על "נשים בשחמט" והיא כוללת "ראיון" עם שחקנית שנפתח כמובן בשאלה על זוגיות, ויתר הפוסט מוקדש לתמונות של נשים שמדגמנות לוחות שחמט (אלו שלא מדגמנות בגד ים) ורק תמונה אחת של שחקנית שמשחקת. לא שיש לי משהו נגד תמונות של בחורות יפות, אבל כשזה מהווה חצי מפוסט שכותרתו "נשים בשחמט" זה טיפה מגעיל, ואם זו הראיה של עולם השחמט אל נשים אז כבר ענינו על השאלה מדוע אין יותר מהן.

אגב, לגיל, כל הטענות לגבי הבדלים מולדים בין נשים לגברים נשמעו לי תמיד מופרחות, גם כאשר למדתי אותם במסגרת פסיכולוגיה וביולוגיה. הסיבה היא פשוטה בעיני – גם אם קיימים הבדלים מולדים, ואכן אין סיבה לחשוב שלא (ויש עדויות שכן!), כמה כבר מבין אלו שיכולים להיות רבי אמן בשחמט הולכים לזה? כמה מכל אלו שיכולים להיות מתמטיקאים או פיסיקאים הולכים לזה? גם אם יש פחות נשים בעלות יכולות קיצוניות, כפי שאתה מתאר, עדיין ברור לחלוטין שיש יותר מכפי שהולכות לתחום. מהכיוון השני, ידוע שלנשים יכולת מילולית יותר גבוהה (וההבדלים, אם אני זוכר את המחקרים, יותר חזקים). אז למה לאורך ההיסטוריה היו יותר נשים סופרות מגברים?
אגב, היום באוניברסיטה ברוב המקצועות אתה רואה יותר נשים בכל שלבי הלימוד עד לדוקטורט (וכולל), ואיכשהו רוב הפרופסורים הם גברים, בכל המקצועות.

אייל 26 במאי 2012

תיקון אחד:
התכוונתי לכתוב שלא היו יותר סופרות מסופרים.
תיקון שני:
ביני לבין האייל השני, זה שמבין בשח, אין שום קשר

גיל 26 במאי 2012

אייל, אם תקרא את הפוסט שקישרתי אליו הוא מסביר למה יש יותר גברים בתור פרופסורים מנשים. כמו שכתבתי למעלה, חלק קשור ליכולות וחלק להעדפות אישיות. נשים מעוניינות יותר להשקיע במשפחה וילדים מגברים וכשמעמידים קריירה מול משפחה אז ההעדפה פעמים רבות היא משפחה. אני לא אומר שזה תמיד חייב לבוא אחד על חשבון השני או שלא צריך לעשות יותר כדי לאפשר לנשים (וגברים) שמעוניינים בכך לשלב משפחה וקריירה אבל זה המצב היום.

לגבי הטענה כמה באמת הולכים לזה, אז זה עניין של סטטיסטיקות. מן הסתם יפנו לתחומים הללו אנשים שיש להם כישרון טבעי למקצועות הללו. אם לוקחים את כולם ביחד אז הפרופורציות של גברים יהיו גבוהות יותר. זה לא אומר שאין נשים מוכשרות כמו גברים ברוב התחומים או שנשים אחרות לא יכלו להצליח גם הן, אבל חלקן פשוט לא מעוניינות בקריירות כאלו שוב בגלל אורח החיים היותר מבודד שזה מביא.

לגבי היכולות המילוליות, הטענה היא שוב, שלמרות הבדלים בממוצע לטובת הנשים, דווקא בקצוות המגמה מתהפכת. יש אגב תאוריה שלמה שמסבירה למה גברים מצטיינים יותר באמנויות באופן כללי אבל לא אלאה אותך כאן.

Ole 27 במאי 2012

אבל מה שאתה מציין כאן הן בדיוק סיבות חברתיות המהוות חסם עבור נשים.
אתה מציג נשים כמעוניינות יותר בהשקעה במשפחה או באופן כללי יותר – בספרה הביתית, כשהביקורת על תפישה זו מציגה באופן עקבי כיצד התפישות החברתיות הן שמעצבות התנהגות זו.

גיל 27 במאי 2012

זה לא רק או אפילו בעיקר חברתי. זה אמנם לא קשור ליכולת קוגנטיבית, אבל אמהות של כל היונקים קשורות יותר לתינוקות שלהם לפני ואחרי הלידה והאינסטינקט האימהי חזק יותר מזה האבהי. אני לא אומר שזה צריך בהכרח להיות חסם להתקדמות שלהם אבל מה לעשות שאלו בחירות של נשים?

אמיר 27 במאי 2012

גם אני נהנה לראות תמונות של נשים אבל מסכים שפוסט כזה תורם להפחתת הערך של נשים ברמה החברתית והתפישתית. מדוע כל עיסוק בנשים וספורט חייב להיות מלווה בתמונות המדגישות את היופי והמראה (ועוד בבגד ים)? זו אחת הסיבות מדוע אני לא מעריך אתרי ספורט מובילים בישראל – הם פשוט מפוצצים בפורנוגרפיה. לא ראיתי דבר דומה ב ESPN או אתרים דומים באירופה….

איתן 26 במאי 2012

לא כתבת דירוג של כל אחת מהן אבל מתוך ידע אישי ושנים של צפייה בשחמטאיות כרמן האסטונית היא בעלת הדירוג הגבוה ביותר.

אייל 26 במאי 2012

אני מניח שזה נאמר כבדיחה, אבל כדאי לציין שבמקרה שלה קריירת הדוגמנות הרבה יותר מרשימה מזו של השחמט. ארבע האחרות, לעומת זאת, הן באמת שחמטאיות צמרת.

mor 26 במאי 2012

ראיון עם כרמן קאס –
http://www.youtube.com/watch?v=4p1-2dW8rLg

יוסי 26 במאי 2012

דה-באזר עשה גם הסכם עם בלייזר? אני מסכים לחלוטין עם הביקורת של אייל על הפוסט. גם בעיני זה משקף תפיסה לא מכבדת כלפי הספורטאיות בפרט, ונשים בכלל.

לגבי הבדלים מולדים בין המינים, אכן ברור שיש הבדלים כלשהם בין גברים לנשים, אבל לא מובן מאליו שההבדלים מיתרגמים לקוגניציה מורכבת כמו שחמט. יש לי שאלת תם לגיל: באופן כללי, כאשר ההבדלים בין המינים הם לא בממוצעים אלא במקרי הקיצון (למשל, בין המצטיינים בלבד), האם הדבר מקטין את ההסתברות לכך שמקור ההבדל הוא גנטי?

למשל, נדמה לי שההבדלים שמוסכם על כולם שהם גנטיים (גובה, עובי הקול, אחוזי שומן בגוף וכדומה) הם הבדלים בממוצעים. האם יש דוגמאות להבדלים שלא מתקיימים בממוצעים אלא רק במקרי הקיצון בלבד שהוכח היטב שיש להם מקור גנטי?

גיל 26 במאי 2012

הדוגמא הכי בולטת היא של הפרעות מנטליות. ברוב מוחלט של ההפרעות יש יותר בנים מבנות. למשל, יש פי 4 אוטיסטים מאוטיסטיות, יש הרבה יותר גברים סכיזופרניים וגם במצב קשה יותר מנשים וכך גם לגבי הפרעות אחרות כשברור שיש להן גם מקור גנטי. זה למעשה הצד השני של המטבע של הגאונות. ויש נתונים שמראים שמדובר כנראה באותם גנים מעורבים. גנים שיכולים להוביל לגאונות מצד אחד, יכולים להוביל לאוטיזם מצד שני. מחקר אחד מצא למשל שאנשי הייטק מולידים יותר ילדים אוטיסטים.

הנה שני פוסטים שני שדנים בנושא הזה:

http://greengross.wordpress.com/2010/01/03/%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a0%d7%98%d7%9c/

http://greengross.wordpress.com/2011/08/10/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%A7-%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/

יוסי 27 במאי 2012

כדי שהפרעות מנטליות תהיינה דוגמה טובה יש צורך במדדים רציפים שההפרעה היא ערכים קיצוניים בהם ושלא יהיו הבדלים בממוצעים בין גברים ונשים. אני יודע שיש מדדים רציפים למרבית ההפרעות (לשאלוני אוטיזם, למשל), אבל האם אין שם הבדלים בין המינים בממוצעים אלא רק הבדלים בשכיחות הגברים והנשים בערכי הקיצון? לא הצלחתי למצוא עדות לכך בחיפוש חפוז בגוגל סקולר.

גיל 27 במאי 2012

ברוב מוחלט של המדדים הקוגנטיביים אין הבדלים מהותיים בין גברים ונשים בממוצעים, למשל באינטליגנציה שזה כנראה המדד הכי רלוונטי למקם את האוטיזם.

דורפן 26 במאי 2012

יוסי, אייל – הביקורת שלכם בוודאי לגיטימית – אני רוצה להסביר פה משהו.

משנות הסיקור שלי של ספורט אני מגלה תופעה מאד גרועה. בנות עוזבות את הספורט בגלל סביבה שאומרת להן שלא נשי ולא מתאים לבנות ומזיק לצורה הגופנית שלהן. לכן אני מאד בעד התייחסות ליופין של ספורטאיות. כי זו דוגמא חיובית.

michaly 27 במאי 2012

בתור האישה היחידה פה, אני יכולה להרגיע אתכם שלא נעלבתי. מה שכן, הייתי מעדיפה שיהיו יותר נשים בספורט לא בגלל שדורפן שכנע אותן שהן יותר סקסיות ככה, אלא בגלל שהן יפסיקו (או יתחילו) לשים זין על מה שהסביבה אומרת להן.

איברה 27 במאי 2012

אני מסכים אבל בקטנה –
אולי בחרת בזה בכוונה, אבל אפילו המטאפורה שלך ללקיחת שליטה לקוחה מהעולם הגברי…
גיל: הביקורת שנאמרה לפני על ידי אייל משכנעת אותי, ולא ברור איך אתה מנמק את הקביעה שנשים מעדיפות וכו'.
הקביעה הזו שלך היא דוגמה יפה כיצד גבר בעל כוח (מסוג "ידע" במקרה הזה) מתווה לאחרות מה עליהם להעדיף.
גם מתודולוגית לא ברור איך אתה מצדיק האמירה שלך: "לא סביר שההבדלים נעצרים רק בהבדלים הפיזיולוגיים". למה לא סביר להסתפק במה שוודאי מבחינת הידע שלנו על המציאות? להוסיף ישים תיאורטיים על סמך מה?

גיל 28 במאי 2012

איברה, לאיזה ביקורת אתה בדיוק מתייחס אז קשה לי להגיב, אבל מה הקשר לזה שאני גבר? המחקרים שאני מדבר עליהם נעשים בחלקם הגדול על ידי נשים ומקובלים בקהילה המדעית, אין כאן שום הטייה. או שמחקרים טובים מתודולוגית או שלא.

כשאני אומר שסביר שההבדלים לא נעצרים בהבדלים הפיזיים מה שאני מתכוון אליו זה שאותה תאוריה שמנבאה ומוצאת הבדלים פיסיים בין גברים ונשים מנבאת הבדלים אחרים (זו הברירה המינית למקרה שלא ברור). איך אתה מצדיק את זה שאתה מקבל הבדלים פיזיים כמולדים אבל לא קוגנטיביים אם אותה תאוריה משמשת לשניהם? דווקא נראה לי שההטייה כאן היא שלך ושל אחרים שלא רוצים לקבל את האפשרות שהבדלים כאלו אכן אפשריים.

קוראת 28 במאי 2012

דורפן,
אני רוצה להסביר למה מנקודת מבטי כאישה ההסבר שלך בתגובה 8 לא מקובל ואפילו מקומם (michaly תמצתה את זה, אבל אני מרגישה שכדאי להרחיב):

ראשית, אני קצת מתקשה להאמין שכשכתבת את הכתבה ובחרת את התמונות כיוונת עבור הקוראות שלך ולא הקוראים, אבל ניחא – בוא נתייחס לטענה שלך שהדגשת יופיין של ספורטאיות היא דוגמא חיובית.

אתה כותב: "בנות עוזבות את הספורט בגלל סביבה שאומרת להן שלא נשי ולא מתאים לבנות ומזיק לצורה הגופנית שלהן". נו, שוביניסטים (=הסביבה) אומרים הרבה דברים. הרי הטריק הכי נפוץ שלהם כשהם מבקרים אישה על מעשיה/הישגיה/דעותיה הוא קודם כל לערער על הנשיות שלה ועל האטרקטיביות שלה. אז הפתרון לזה הוא לנסות להוכיח להם שהיא כן נשית ואטרקטיבית? יעני, לכי תוכיחי שאין לך שפם.

אני סומכת על גברים ונשים אינטליגנטיים שאוהבים ספורט שיבינו לבד שיש גם נשים יפות בספורט בלי שיצטרכו להצביע להם על זה במפורש.

אני לא חושבת שהתכוונת לזה, אבל הכתבה הזאת בסופו של דבר רק משמרת את הלחץ על נשים שנאבקות לקבל לגיטימיות, בכל תחום שהוא, להוכיח שהן לא "גבריות" (שלא נדבר על כך שהיא מכוונת את הקורא הגבר בכלל להתעסק בשאלה יפה-או-לא-יפה).

אני חושבת שמה שישפיע יותר לחיוב על יחס הסביבה לנשים בספורט הוא יותר כתבות שמתמקדות בהישגים הספורטיביים של נשים ולא כתבות שמנסות להוכיח שבספורט נמצאות גם נשים יפות, או שבכלל נותנות חשיבות לשאלה האם ספורטאית היא יפה או לא.

לדעתי התייחסות עניינית לנשים בספורט (והתייחסות גוברת באופן כללי) היא זו שתגביר את הלגיטימיות שלהן יותר מכל – גם בעיניי סביבתן וגם בעיני עצמן.

תודה על ההקשבה (:

את צודקת 28 בספטמבר 2014

את צודקת, אבל אני חושבת שגם זה חלק מהעניין, עם כמה שזה נראה זול ואולי שובניסטי.

למשל – כפי שאמרת גברים אוהבים לערער על הנשיות והאטרקטיביות של נשים מצליחות או חכמות באופן כללי. אפילו על הנשיות והאטריקטיביות של נשים אשר חושבות שהן ראויות לזכויות או שאכפת להן ממצב הנשים בעולם. דווקא זה משום מה "לא נשי" בעיניהם.
לכן הם טוענים שפמיניסטיות הן לא נשיות ומנסים "להוכיח" זאת בדרכים עלובות מאוד.

אבל מה לעשות שבמציאות – דווקא הפמיניסטיות ובמיוחד הפמיניסטיות המיזאנדריות הן היפות ביותר ובעלות המותניים הצרות והגוף המושלם בדיוק כמו בפנטזיה השובניסטית? כואב להם לדעת את האמת – ולכן אני תמיד מראה לגברים דוגמאות במציאות של נשים מהממות ביופיין ומושלמות שהן מאוד פמיניסטיות והמון נשים שובניסטיות שנראות כמו הצרות שלי.

אולי זה לא המעשה הפמיניסטי מצדי, אבל אני חושבת שזה חשוב להציג את המציאות כפי שהיא ולא לתת כוח לשטיפת המוח הגברית.

הם רוצים להסתיר מאיתנו את העובדה שדווקא נשים אנטי פמניניסטיות ושובניסטיות נראות בהמות וגבריות, למרות שניתן לראות זאת בכל העולם (חוץ ממקרים יוצאי דופן).

את צודקת 28 בספטמבר 2014

וגם אלו שהיו הכי גבריות ו"טום בוי" בילדות, או שיחקו כדורגל עם הבנים, היום הן הכי לא פמיניסטיות בעולם, אלא ממש ההיפך מזה.

לעומת זאת העדינות שאהבו לרקוד וכו', הן הרבה יותר פמיניסטיות.

וזה אוכל את לב הגברים שלא מסוגלים להכיל מורכבות ורואים הכל בצורה דיכוטומית שהמציאו לעצמם, כדי להרגיע את סערת הרגשות הטסטוסטרונית שלהם.

אייל 28 במאי 2012

יש איזו נקודה טכנית/ממסדית לגבי האופן בו מתנהל שחמט תחרותי שכדאי אולי להבהיר אותה שוב (נדמה לי שכל הדיון התחיל משאלה של michaly בפוסט קודם לגבי למה יש תחרויות נפרדות לגברים ונשים). ישנן תחרויות לנשים בלבד (כולל אליפות עולם), אבל אין דבר כזה תחרויות לגברים בלבד – כל התחרויות שאינן לנשים בלבד פתוחות מבחינה מגדרית. מבין התחרויות מהסוג האחרון, ישנם הטורנירים היוקרתיים שאליהם מוזמנים מספר מצומצם יחסית של שחקנים על-ידי המארגנים, ודה-פקטו תחרויות כאלה הן בינתיים כמעט אך ורק לגברים – האישה היחידה ששיחקה בהן (ובאופן סדיר) היא יהודית פולגאר, כיוון שהיא בינתיים היחידה בהיסטוריה של השחמט המודרני שהיתה חזקה מספיק כדי שיהיה הגיוני להזמין אותה לשחק ברמות האלה. אני בטוח שאם תופיע שוב שחקנית שאפילו תתקרב לרמה של פולגאר ולדירוג שהשיגה במד-כושר היא תוצף בהזמנות כאלה (היה קודם איזה ויכוח ביני לבין רונן לגבי הסיכויים של השחמטית מס' 2 אחרי פולגאר בעולם כיום, האו ייפאן הסינית, להגיע למצב כזה).

austaldo 28 במאי 2012

מה שמטריד אותי בתמונות האלו זה למשל למה נשיאת ליגת השחמט של אסטוניה צריכה לעשות תמונות כאלו? זה מזכיר לי את הקמפיין שעשתה סטייסי דראגילה כדי להכניס קפיצה במוט לנשים לתכנית הרשמית באתלטיקה ועד שהיא לא הצטלמה בעירום (אמנותי…) אף אחד לא ספר אותה.

אייל 28 במאי 2012

האמת היא שבמקרה שלה (בניגוד לארבע האחרות, שהן אכן שחקניות צמרת), קריירת הדוגמנות הרבה יותר מרשימה מאשר קריירת השחמט, ואני לא אומר זאת באירוניה – היא באמת ידועה כ-supermodel. אני מניח שמינו אותה לתפקיד בעיקר משיקולים של יחסי ציבור (ואולי גם בגלל הכישורים הפוליטיים שלה).

Comments closed