מייל לגלעד בלום (2)

צילום: joe shlabotnk   רשיון: common creative license
צילום: joe shlabotnk רשיון: common creative license


ולפני שאנחנו מתחילים יום נוסף ביו.אס אופן. אי מייל נוסף לגלעד בלום. התרכזתי בו בעיקר בטורניר הגברים שבינתיים לא קרה בו יותר מדי. אגב, את נבחרת הכדורסל לא ראיתי היום, משום שאני באימון נבחרת פורטוגל בכדורגל. אבל באופן כללי אני לא המום. לא מהתוצאה ולא מכך שליאור אליהו קלע פתאום 4 נקודות. יורובסקט הוא טורניר מאד דחוס. יום אחרי יום.  ויש דבר אחד שאסור לעשות בו – להפסיד משחק בו שיחקת טוב.


המדורגים הבכירים בגברים בכושר מדהים, או טורניר משעמם?

יש פה צרוף מקרים סטטיסטי שקורה פעם בכמה שנים. בכל זאת יש דרוג שדי משקף את הרמה,המשטח הקשה הוא משטח די נייטרלי שלא מעניק יתרון משמעותי או משנה את יחסי הכוחות (כמו דשא למשל). כך שזה הגיוני שהמדורגים מתקדמים
בהגרלה, השחקנים הבכירים מכינים את עצמם להגיע לשיא בטורנירי הגראנד סלאם והשילוב של הגרלות נוחות ומיעוט פציעות יצר מצב שפה לא היו כמעט הפתעות. דווקא פדרר,נדאל ודג'וקוביץ לא הכי הרשימו בסיבובים הראשונים. רק בסיבוב השלישי הם העלו הילוך. הטורניר ה"משעמם" לכאורה בסיבובים הראשונים יכול להפוך לטורניר מרתק בשלבים הסופיים כי כל הגדולים עדיין בפנים.

לפני שנתיים חשבת שדג'וקוביץ זה הדבר הבא. הוא באמת מיד זכה אחר כך באוסטרליה, אבל מה עצר אותו?

הוא  נעצר במקום השלישי בעולם כי הוא טיפה פחות יציב מנדאל וקצת פחות טוב מפדרר ומארי אבל הוא בהחלט לא נעלם, יש לו תואר אחד, מה שאין למארי עדיין והוא נמצא בתמונה כמעט בכל טורניר גדול. היתה לו ירידת מתח, משברון אמצע קריירה אם תרצה אבל הוא אחד מארבעה שחקנים שמסוגלים לנצח אחד את השני בכל יום נתון, העובדה שהוא בכושר פיזי מצוין וכמעט שאינו נפצע היא משמעותית וסביר להניח שלאורך הקריירה תביא לו תארים גדולים. לא נראה לי שהוא יהיה שחקן של זכיה אחת כמו איבניסביץ או מייקל צ'אנג. הוא יוסיף עוד אחד או אפילו יותר כי הוא מהווה איום שווה על כל ארבעת המשטחים. הוא הגיע לחצי גמר לפחות בכל הארבעה. זה הישג לא מבוטל. כמו כל הדור הזה הוא יישאר בצל של הפנומן עד שזה יואיל לפרוש או להפסיד.

מה החבטה הכי חשובה על המשטח הזה. ומי הכי טוב בה?


היום התשובה הברורה לשאלה הזאת היא הגשה. השמירה על ההגשה היא קריטית,תמיד היתה  ותמיד תהיה. שחקנים כמו פדרר או מארי שמחזיקים  הגשה בקלות יכולים להתרכז במשחקון ההחזרה עם דופק נמוך, רמת ריכוז גבוהה ובטחון עצמי,כי הם יודעים שהם מחזיקים הגשות במעל 95 אחוזי הצלחה. לעומת שחקן כמו דודי סלע שצריך לחבוט ארבעה ווינרים מהקו האחורי בשביל להחזיק סרב. הגאונות של דודי או שחקנים אחרים עם הגשות חלשות שווה כקליפת השום מול שחקן שנותן 2-3 אסים במשחקון ועוד 2-3 סרבים שהיריב לא מחזיר למגרש. אם היתה אליפות עולם ללא הגשה דודי היה בין העשיריה הראשונה בעולם, רודיק מחוץ למאיה וקרלוביץ לא ב-500 הראשונים.

כמה ספורטאים שאולי תמצאו יום אחד באיקאה
התקשורת במאה ה-21. חשבון נפש

29 Comments

גיל 8 בספטמבר 2009

לי יש שאלה לגלעד, האם החזרה הפנומנלית של קלייסטרס לא מעידה על חולשתו של הטניס הנשי? עם כל האהבה שיש לי אליה, לחזור אחרי פרישה ארוכה ולקרוע את הסבב ככה נראה לי לא הגיוני. אפילו להוד רוממותו ג'ורדן לקח שנה להגיע לרמות הכי גבוהות שוב. לי זה נראה קצת קל מדי אבל אולי אני טועה.

דותן 8 בספטמבר 2009

גיל תקרא את התגובה של גלעד לשאלה שלי מהפוסט האחרון של רונן….

redsox 8 בספטמבר 2009

סוף סוף הפתעה אמיתית. צ'יליץ' מפרק את מאריי עם תצוגה סטטיסטית מוזרה-אחוזים נמוכים להחריד בהכנסת הסרב הראשון, ואחוזים פנומנליים בנק' מסרבים ראשונים מוצלחים. טניס זה ספורט מיוחד-אתה יכול להיות בנחיתות סטטיסטית בהרבה פרמטרים, אבל אם אתה שולט בנק' הקריטיות-יש לך סיכוי טוב לנצח.
מאריי ניצל את המשחק הלא יציב של צ'יליץ' כדי להשיג נק' שבירה-אבל ההגנה המושלמת של צ'יליץ' על אותן נק' השאירה את מאריי בלי שבירה אחת לרפואה.
אני בטוח שנדאל מחייך עכשיו כשהיריב הבכיר בהגרלה שלו נפל. ועדיין-מונפיס, דל פוטרו וצ'יליץ' יכולים מאוד לסכן אותו, כל אחד בנשק שלו.

redsox 8 בספטמבר 2009

אגב גלעד-למה לא עוברים לסטטיסטיקה של unreterned serves במקום לספור רק אייסים "טהורים"? זה משקף הרבה יותר טוב את יעילות ההגשה של שחקן ונותן תמונה הרבה יותר מדוייקת של המשחק.

בווימבלדון הציגו מדי פעם את הסטטיסטיקה הזו על המסך אבל בנתונים הרשמיים עדיין עובדים עם ספירת האייסים המסורתית.

יוסי דגן 8 בספטמבר 2009

אוי, כמה שיהיה כיף לראות שוב גמר של נדאל – פדרר. כולי תקווה.. כולי תקווה.

חמיס 8 בספטמבר 2009

redsox, צ'יליץ' פשוט לקח את הנקודות עם הסרב השני שלו. מארי נראה חצי חולה.

גם אני הולך חצי חולה לעבודה לפעמים, מזל שצ'יליץ' לא עובד אצלנו במשרד.

Danny 8 בספטמבר 2009

At the Open tomorrow, hope to see some great games

זיזו 9 בספטמבר 2009

או…
סופסוף אפשר לראות שוב את הבלוג.

ואלנטינו רוסי???????!!!!!!!!

זיזו 9 בספטמבר 2009

רונן
אצלי התגובות עדין חתוכות.
לא ממש התגובות אבל אני רואה רק את הקצה השמאלי של המספרים.

utopian fragments 9 בספטמבר 2009

the new football story?

(all taken from the bbc page at once) Liverpool dispute tap-up claims
Man City dismiss 'poaching' claim
Man Utd threaten to sue Le Havre
Chelsea chief defends Kakuta deal

The Big 4 Attack

מרקפוצ'ינו 9 בספטמבר 2009

הראלי בין נדאל ומונפיס ב2:1 בראשונה היה הראלי הגדול של השנה. אין דברים כאלה (וסליחה אם אני נשמע כמו ילדה בת 6)

utopian fragments 9 בספטמבר 2009

i like this guy,
he play almost as boring as nadal but much more affable

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

זיזו, אני חושד בך. כידוע עד היום הטקסט המופרך ביותר בתולדות הבלוג היו נסיונותיך להשוות בין מייקל ג'ורדן לאיזה כדורסלן אחר (שמו פרח מזכרוני). אין ספק שכיום הקביעה שואלנטינו רוסי אינו ספורטאי מרגש היא המופרכת ביותר. אבל האם זה באמת היה סימנטוב או שכתבת את זה בשמו?

utopian fragments 9 בספטמבר 2009

i will be surprised if he managed to finish the game standing,

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

אוטופיין- אני משער שאתה מתכוון למונפיס? הרגע הזה שהוא נשען על הברך שלו לא היה סימן מעודד. הנקודות הארוכות הללו, גם כשהוא מנצח אותן לפעמים, שוברות אותו. נראה לי שהוא חייב לזכות במערכה הזו.

מרקפוצ'ינו 9 בספטמבר 2009

מונפיס בקושי נושם…נדאל הולך להריץ אותו הרבה לפני שינצח אותו רק בשביל הנקמה הקטנה לחגיגות המוגזמות של מונפיס אחרי שזכה בראשונה.

רונן דורפן 9 בספטמבר 2009

מרקפוצ'ינו – מעולם לא ראיתי שחקן מובס יותר במצב של 1-1 במערכות… ונראה לי שאתה צודק – נדאל במקום להרוג אותו החליט שהוא יהיה האימון ערב שלו.

יאיר אלון 9 בספטמבר 2009

חבל על מונפיס…
שחקן טוב שתפס יום לא כ"כ טוב והגיע עם תכנית משחק גרועה מול נדאל…
לא יודע מה הוא חשב לעצמו, פתאום להיות התקפי? עדיף כבר להיכנס לקרב חפירות מול נדאל מאשר זה…
חבל לי אישית כי אני די מסמפט את מונפיס, ברם כשאתה מחליט ללכת על משהו שאתה לא יודע ועוד מול נדאל בכושר (וסוף סוף זה היה נדאל בכושר) אתה מסיים עם 63 טעויות בלתי מחויבות ונראה מבולבל ולא קשור לכלום ככל שהמשחק מתקדם…

גיל 9 בספטמבר 2009

אני חושב שמונפיס וגם איסנר הם שרוכים ונראה שהגוף שלהם לא בנוי למשחקים ארוכים. בקיצור, ענף הטניס מחפש עדיין את הבולט שלו.

גיל מזימבבואה 9 בספטמבר 2009

ועדיין הדבר שאותי הכי ריגש עד עכשיו באליפות היה המשחקון בין דג'וקוביץ למקנרו.

ג'וס 9 בספטמבר 2009

אני דווקא לא מבין את גלעד. אני רואה את הסרבים של מארי, והם כ"כ חלשים. שום תחכום ושום כח.
יש לו סרבים כ"כ חלשים, ורק היכולות במשחק מנצחות לו את הנקודה.

אור שחולם להיות אלבס 9 בספטמבר 2009

שבוע ויותר לא הצלחתי להכנס לאתר.
לפני השלמה רבה.
אני ממש מרוצה שאתה מתפרנס גם מהבלוג עכשיו, זה אומר יותר פוסטים! :)

ד"ר א. 9 בספטמבר 2009

נכונה מאד ההבחנה בקשר לאליפות אירופא בכדורסל. אסור, אסור, אסור להפסיד משׂחק שהיית בו טוב. להתמודדות מול מקדוניא, שהיתה מלכתחילה המשׂחק החשוב ביותר עבור שתי הקבוצות, אנחנו הגענו שבורים ומתוסכלים והם הגיעו בהרגשה שגרוע יותר כבר לא יהיה. והתוצאה בהתאם.

אפילו הקדשתי למשׂחק (טוב, לדקה ורבע ממנו) טור בבלוג שלי:
http://www.yehudemo.org/?p=1090

משה 9 בספטמבר 2009

התרמית של חברת אורנג אורנג מרמים אתכם. תקראו איך אורנג עבדו עליי ותראו איך להזהר מהחברה הזאת אורנג http://orangescam.blogspot.com

זיזו 9 בספטמבר 2009

רונן
לא חשבתי על הטקטיקה הזאת אבל זה הרעיון המבריק!

אגב, קוראים לו קובי בראיינט והוא אלוף הNBA (אני יודע כמה תהנה לקרוא את המילים הללו).

סימנטוב(?) 9 בספטמבר 2009

מסי הוא שחקן בינוני הנישא על כנפי התקשורת! הקישור האחורי שלהם לא יכול לתפקד מול קבוצות אחרות בגלל חסרונו הפיזי ולמזלם יש להם את ויקטור ואלדז הגדול שמשאיר אותם בתמונה שנה אחרי שנה.

ד"ר א. 9 בספטמבר 2009

סימנטוב(?) –
על מה אתה מדבר? מסי הפך את כל המשׂחק אתמול. נחיתות פיסית? הוא הרי עשׂה צחוק מכל הקו הקדמי שלנו.

ניינר 9 בספטמבר 2009

סימנטוב, האם אני מבין נכון שאני לא הטמבל היחיד כאן בבלוג שאוהד את גולדן סטייט??? טוב לדעת שיש עוד אחים לצרה כאן

Comments closed