יורו (2): בדרך לגדנסק

האוטוסטרדות לא מוכנות. וטוב שכך!

בשנים שבהן אני בעיתונות ספורט התפתח זרם שלם בעיתונות, שלא לומר כת, שלא לומר תנועה פנאטית, של כתיבה על "מוכנות המדינה המארחת של המשחקים האולימפיים/היורו/המונדיאל/משחקי עמי אסיה/אליפות דרום אמריקה בבדמינטון". זה התחיל בשאלה הקצת חשובה "האם האיצטדיונים מוכנים" שתמיד עצבנה אותי כי תמיד חשבתי שאם מדינה מארחת את המפעל אין שום בעיה שאוהדי הכדורגל האורחים יהנו מאותם תנאים בהם חווים כדורגל באותה מדינה. אבל מילא – יש כמובן תועלת בבנית איצטדיונים. אבל אז כבר הז'אנר הזה החל לעסוק בשאלה "האם התשתיות מוכנות". וזה חלק מהבולשיט כאילו כדורגל הוא ענף כלכלי שצריך להביא מזור לעולם. כדורגל הוא בזבוז כסף לכיף!

כביש צריך לבנות אם צריך אותו ולא כדי שהאוהד הצ'כי יגיע לאיצטדיון בשעה וחצי נסיעה במקום בשעתיים ורבע. ומכל מקום הכבישים במרכז פולין לא מוכנים! אין כביש דו מסלולי עם קיר שיסתיר את הנוף ואתה נאלץ לסוע בתוך ארץ הפולנים. ולהיות תקוע כמה קילומטרים מאחרי טרקטור חדש. גדלתי באזור חקלאי – אמנם ביישוב ובמשפחה לא חקלאית. אבל אני יודע ומוקיר את חשיבותו של טרקטור חדש. כבישים חדשים פחות מדברים אלי.

המראה של פולין נורא מסקרן אותי. סבתא אחת שלי גדלה בוארשה בילדותה ופולין היא לעולם לא משהו "נייטרלי". אני חושב שלכל יהודי או ישראלי היא יותר אסוסיאציה מאשר מציאות. וזה כמעט ביזארי לראות אותה ברמה יומיומית כזו. ואתה רואה גם את מגרשי הכדורגל שלהם. מרכז פולין הכפרית פשוט מלאה מגרשי כדורגל – בשדות ובשולי כנסיות ובשטחים פתוחים. עצרנו באחד כזה וביקשנו רשות לעבור בתוך החצר לצלם את מגרש הכדורגל שלהם והם נותנים בשמחה. למרות שלא שחררו את האווזים להסתובב במגרש!

*

אחד הכדורגלנים היחידים שדיברו על עניין זכויות האדם באוקראינה היה פיליפ להם שאפילו נכנס למלחמת מלים עם מישל פלטיני על הדבר הזה. אין שום ספק שמבחינה כדורגלנית הוא עשה טעות מסויימת – ומעניין יהיה לראות כמה הקהל באוקראינה יטפס עליו על הדבר הזה. אם בכלל.

מגיעה ללהם הוקרה אמיתית על העניין הזה – למרות שאני משוחד אהבתי אותו מהרגע שהתברר לי שמיכאל באלאק שונא אותו. עכשיו גם מסתבר ששלושה כדורגלנים ביקשו להצטרף לסיור של הנבחרת הגרמנית באושוויץ שלא היה חובה לשחקנים. שני הפולנים מירוסלב קלוזה ולוקאס פודולסקי, שזה לא מפתיע אותי. מלבד יהודים, 200 אלף פולנים אחרים נטבחו באושוויץ ופולנים הגונים גם רואים בקרבנות היהודים פולנים. והשחקן הנוסף היה פיליפ להם.

*
ולמדורים:

ההמנון הלאומי של היום הוא של הולנד – על פי הלחן כאן:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

התהילה לאנשי המישורים,
מדיהם כתומים.
נקי ומבריק משחקים,
בוגדני מזלם.

יבשו דמעות רנסנברינק,
אריאן רובן גם.
עתיד כתום,
נחלום לעולם.

*
השאלה שהייתי שואל אם היו תשובות כנות:
"פרנדלי: בלוטלי באמת שווה את כל הבלגן?"

***

"דה באזר" בפייסבוק

לא להימורים
הערות מפאתי מזרח (2.1): כדורגל אירופי. וקצת פולניה

35 Comments

D! בארץ הקודש 9 ביוני 2012

פוסט נהדר
ובעיקר שתי ההבחנות הנוגעות למגרשי הכדורגל – אין סיבה שבשום מקום יישבו בזבל. ובעיקר שהיה יותר טוב אם לא היו צריכים לבנות כבישים במיוחד לאירועים כאלו – אין ספק שההשקעה יכלה להגיע לכיוונים טובים יותר.

לגבי פולין (ואוקראינה), ממה שעולה ממרבית הכותבים והמגיבים פה – ברור שכולנו לוקים בתסמונת ה"אין לי מושג על מה אני מדבר ובכל זאת אני אומר את זה כאילו זו האמת לאמיתה". כבר שווה לסחוב את הכדורגל למקומות לא מוכרים. וזה דווקא אולי כן מוכיח שהרצון של ממשלות ליחסי ציבור על גב הכדורגל (בעלות אדירה, אולי על חשבון התושבים) יש בה מן האינטרס הציבורי ההומני. או שזוהי רוח התקופה.

אמנון 9 ביוני 2012

זה לא רק פולנים הוגנים.
בפולין קיים מושג "שואה פולנית", וגם שם יש 6 מיליון, ואפילו מרד גטו ורשה. אבל 6 המיליון שלהם הם הפולנים שנספו במהלך התקופה, ואת מרד גטו ורשה, שבארץ לומדים כהתקוממות יהודית רואים שם כהתקוממות פולנית-לאומית.
זה די מצחיק להסתובב עם ישראלים בפולין ולראות אנדרטאות לזכר השואה, ואפילו עם אותו סימבוליזם של 6 מיליון, ואז לגלות שזאת לא השואה "שלנו". זאת "שלהם".(והיהודים הפולנים, הם נספרים פעמיים, גם פה וגם שם).

דורפן 9 ביוני 2012

אני לא מכיר את השניים הללו – אבל ישנם פולנים רבים שבאמת רואים את השואה כעוול שעשו הגרמנים לפולנים. באושוויץ בהחלט מודגש הסבל והגבורה של פולנים שהיו שם – בצד היהודים. אבל יש אזכור הגון של המספרים – נדמה לי 1.3 מליון יהודים ו200 אלף פולנים. עם זאת כפולנים – 200 אלף זה הרבה מאד אנשים.

אמנון 9 ביוני 2012

כן, ברור שהפולנים לא מכחישים את השואה היהודית שקרתה בשטחם. לא רמזתי לכך. אבל הפולנים מדברים על שטח פולני, ולא על אחריות פולנית. בהתייחסות שלהם זהו פשע גרמני שנעשה כלפם וכלפי אזרחם מכל העולם על אדמתם.כשאובמה למשל מדבר על "מחנה מוות פולני", בוורשה זועמים-ובצדק. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/372/772.html
אני חושב שבצד האנטי ההגיוני שלישראלים יש לארץ הזאת(והפולניות לא ממש תרמו לדימוי שלה ;) צריך לזכור שהמספר הרב ביותר של חסידי אומות עולם הגיע מפולין, ושמקומם בשרשרת המזון הנאצית לא היה הרבה יותר גבוה משלנו.

דרור 9 ביוני 2012

נראטיב הגבורה הפולני איננו מתמקד בורד גטו ורשה, אלא במרד ורשה 44'. זה ניכר בפינות הנצחה רבות בעיר, בסרטים של אנדז'יי ויידה, בספרו המונומנטלי של נורמן דיוויס על המרד, וכמובן במוזיאון המרד המושקע מאד שנפתח לפני כ-8 שנים.

הנה תמונה של האנדרטה המרכזית למרד, ליד בית המשפט העליון:
http://media.web.britannica.com/eb-media/26/125026-004-FFB638C9.jpg

לגבי האחריות הפולנית, זה עניין מורכב מאד, שמתנהלים עליו פולמוסים לא מעטים פנים פולניים. לדעתי ספרה של מירי פז "החשבון הפולני" הוא נקודה טובה להתחיל בה.

http://www.text.org.il/index.php?book=07040410

על קצה המזלג כדאי להזכיר את מאמר התוכחה של יאן בלונסקי "פולנים מסכנים מסתכלים בגטו" ומן הסתם את ספריו של יאן גרוס "שכנים" ו"פחד".

בכל מקרה, נראה לי שבפולין, למרות הטיות היסטוריות מסויימות, מרד גטו ורשה מוכר הרבה יותר מאשר המרד הפולני מוכר בארץ.

סליחה על האריכות, אבל אני מצרף משהו שפעם יצא לי לכתוב על העניין הזה ועל דמגוגית השואה המתחסדת במקומותינו (ובקישור מפתיע לספורט):

קל, אולי קל מדי, היה לתקוף השבוע את נתניהו על (ר)קולקציית האביב החדשה-ישנה שלו, אושוויץ 44', שהוצגה בפני באי ועידת איפא"ק. אל מול "2012 איננה 1944" ו"בכל דור יש הקמים עלינו לכלותנו", לא התקשו החשודים הקבועים לנפנף בדגם המתחרה, מתוצרת אופנת עוז 82': "היטלר, אדון בגין, כבר מת מזמן". משעשע להיזכר כיצד אך לפני כחודש, לא היסס אותו הקונסנזוס לאמץ לליבו את מעללי הגבורה של מפקד חיל האויר המיועד, אמיר אשל, במסגרת המטס אל מחנה ההשמדה. אשל הורה, כזכור, למטוסי הקרב להנמיך אל מתחת לגובה המוסכם עם הפולנים (אך לנצור את האש לפי שעה–אולי עד שיגיע הפלמ"ח) מלווה את ההוראה בצידוק ההיסטורי החד כתער: "800 שנה עשינו במדינה הזו מה שאמרו לנו. פעם אחת נעשה מה שצריך".
שני המקרים מאירים באור נוגה את השימוש הפשטני בשואה בישראל בת ימינו. כרגיל הם מגלים טפח ומסתירים טפחיים. הטפח הוא מה שעל פני השטח: שילוב גרוטסקי בין חרדות אמת לבין תעמולה צינית, בוטה ומחושבת, המתובלת בהתחסדות (נתניהו) או בצדקנות (אשל). הטפחיים הם התשתית המחשבתית שהייתה לטבע שני: שכבות עבות של קהות מוסרית, אתנוצנטריות וחשיבה סטריאוטיפית. אבל לעתים נחשפות דינמיקות תרבותיות במלוא עוזן לא אצל גדולי האומה, אלא בשוליים בחצר האחורית של התרבות.

מעשה בכדורגלנים ישראלים, יהודים כשרים, שיצאו לשבור שבר בליגת הכדורגל הפולנית רחמנא ליצלן.. והנה עלה לפני חודשיים רצון מלפני אחד היומונים לספק לקוראיו פרטי רקע על מועדון הכדורגל של פולוניה ורשה מתברר כי "הקפטן ונשיאה הראשון של הקבוצה היה תדיאוש גבטנר, מי ששנים לאחר מכן הפך ללוחם במחתרת הפולנית והציל יהודים רבים במהלך המלחמה תוך סיכון חייו". גבטנר דנן "נפצע במרד גטו ורשה", כך נכתב, "ומת מפצעיו באוקטובר 1944. פעילותו העניקה לו את תואר חסיד אומות העולם".

אז מה היה לנו כאן? גם שואה,גם גבורה וגם כדורגל. . הבעיה היא שגבטנר (הלא יהודי) לא נפצע פצעי מוות במרד גטו ורשה (אפריל 1943), כי אם במרד הפולני הגדול (והעלום לחלוטין במדינת ישראל) של אוגוסט-אוקטובר 1944. היד הנעלמה של המשכתב, המגיה או העורך היא זו שבחרה (בתום לב סביר להניח) לשבץ את המילה "גטו" בין "מרד" ל"ורשה" כדי להפוך את הבלתי מתקבל על הדעת (פולנים? מרד?? נגד הנאצים???) למציאות האפשרית היחידה המוכרת במקומותינו.
"זיהום הוא דבר-מה שהוצא ממקומו ומהקשרו", מלמדת אותנו האנתרופולוגית מרי דגלאס, בספרה טוהר וסכנה. זיהום תרבותי יש להעלים מן השיח. בישראל המרד הפולני נתפס כמשהו שמזהם את הזיכרון הקולקטיבי שלנו. כי הפולנים הרי מחזיקים במקום הראשון באליפות העולם באנטישמיות. "הם היו הכי גרועים" (יחד עם האוקראינים, הרומנים והליטאים, אך ללא הצרפתים, האוסטרים, ההולנדים ואפילו הגרמנים).

גילוי נאות: אימו של הכותב ניצלה על ידי פולקסדויטשה פולני שקבור אחר כבוד בחלקת חסידי אומות העולם. כבוד כן. אבל מחוץ לגדר בבקשה., שלא יזהם חלילה את קורבנות הגזענות הכשרים,הייתה מרי דגלאס אומרת…

רונן דורפן 9 ביוני 2012

מרתק

גיל שלי 9 ביוני 2012

תודה, מדהים כמה במקום ללמוד את מה שקרה, מעדיפים אצלנו להתעסק במיתוסים. מרוב פחד להבין שמדובר בשואה שיצרו בני אנוש, אנחנו מעדיפים להתעסק בפחד, בשנאה, ובהאשמת הקורבנות, במקום בהבנה של מה באמת קרה שם במזרח אירופה

מיקי יואכים 9 ביוני 2012

תודה על טקסט מרתק.
אין ספק שבארץ היחס הוא פשטני מאוד ומסתכם ב״הם ואנחנו״. אני רוצה דווקא להצביע על הנקודה לזכות הפולנים והיא העיסוק שלהם בפצעי העבר והנצחה גלויה לקרבנות היהודים. הנצחה שמתחילה מראשי השלטון ויורדת מטה, למרות שכמובן אנטישמים לא חסר גם היום. תופעה דומה זיהיתי גם בליטא (ויש לציין שריגשה אותי מאוד).
זה בולט במיוחד על רקע אוקראינה ובלארוס. בשתיהן בדעה הרווחת עד היום היא הדוקטרינה הסובייטים על ״פשע פשיסטי נגד אזרחים סובייטים״ תוך ניסיון סמוי וגם גלוי להשתיק את העניין היהודי בכל זה. באוקראינה, בייחוד במערבה, יש גם תופעות של האדרת רוצחים ופושעים נגד האנושות – ביניהם כאלה עם היסטוריה עשירה של טבח ביהודים ופולנים – למען איזה אידאל לא ברור של מלחמה למען שחרור אוקראינה וזו תופעה מבחילה לטעמי.

אמנון 9 ביוני 2012

באמת טקסט נפלא.
זיכרון השואה בישראל הוא באמת פשטני, אבל כמעט כל המציאות שבקונצנזוס הישראלי(ואולי בכל מקום?) היא פשטנית. בתור דעה אישית, אני גם לא חושב שהגרמנים היו יותר אנטישמיים באופן מובהק מעמים אחרים באותה תקופה חשוכה. אלא שבמדינה שלהם הנסיבות היו הכי מתאימות ליצירת מצע גידול הולם לזוועה הזאת. מדינה מערבית, מסודרת, מודרנית, קולוניאליסטית, במשבר אדיר. מהחומר הזה נוצרים הסיוטים. אין לי שום יכולת לדעת אם האדם הממוצע בפולין, בארה"ב או באוסטרליה שנא יהודים ומיעוטים יותר מהאדם הממוצע בגרמניה. בגלל זה אני לא מחפש אשמים, אלא גיבורים.

סiox 10 ביוני 2012

נו, גם אחרי שואה הם לא יודעים להתנהג, היהודים האלה, בושה

נודניק 10 ביוני 2012

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A6%D7%94

מאחד שסבא שלו נצל מהפוגרום הנ"ל על ידי שכן פולני

הופמן 10 ביוני 2012

דרור – מעניין מאוד, תודה.

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 9 ביוני 2012

מרד גטו ורשה? לא מרד ורשה במקרה?

אמנון 9 ביוני 2012

בדקתי בשביל לראות שאני זוכר נכון-בויקיפדיה הפולנית לדוג' בערך "מרד גטו ורשה" מוזכרים מורדים יהודים ומורדים פולנים, והערך מכותב תחת הקטגוריה של המחתרת הפולנית.

ארנון 9 ביוני 2012

רונן –
טרקטור חדש זו סיבה לחגיגה. אני זוכר שהגיע לקיבוץ הג'ון דיר 86-40. הציגו אותו לראווה ברחבה ליד חדר האוכל וכולם באו לצפות ביצירת המופת, במפלצת הכבירה.

ומרגש לקרוא על פיליפ לאהם. בשבילו עכשיו אני עוד טיפ-טיפה יותר בעד גרמניה.

דורפן 10 ביוני 2012

ואני זוכר טרקטור מסי-פרגוסון!

אריק 10 ביוני 2012

הסאן עוד יעשו מזה שמועה לכותרת, תיזהר. (זה מייסי אגב, לא מסי)

דורפן 10 ביוני 2012

אריק – סלח לי אבל אתה לא שמעת את החקלאים בכפר ויתקין מבטאים את זה

שלו 9 ביוני 2012

ראשית אושוויץ כמחנה היה לא נגד היהודים ובמוזיאון שלו מציגים (לרוב) את האסירים והזוועות של המקום.
שנית בירקנאו נוצר לצורך השמדת היהודים והיה מחנה שנבנה ואוכלס ע״י יהודים (חוץ מאיזור אחד של צוענים שלאורך כל תקופת המחנה לא הושמדו, רק בחיסולו).
מעניין שהנבחרת האיטלקית למשל מכילה שחקן צועני.
מה לגבי שאר הנבחרות?

שי 9 ביוני 2012

אין ספק שזה שמיכאל באלאק שונא אותו זה סיבה מעולה לחבב את להאם

דורון 9 ביוני 2012

נו, הבלוג דואג לנחס את המנוחסים ממילא, האורנג'דה.

ופיליפ לאהם מצטייר שוב לא רק כשחקן ענק, אלא כמי שדואג לעמוד על זכויותיו של האחר, וזה ראוי לציון מיוחד.

יואב בורוביץ' 9 ביוני 2012

באמת טקסט נהדר.
ועדיין, עניין האצטדיונים והתשתיות כן חשוב. ודאי אם מאות אלפים מגיעים למדינה ומוציאים סכומי עתק כדי לקבל חווית ספורט מהמעלה הראשונה. עם זאת כמובן שהדרישות הללו מציבות בעיה רצינית בפני מדינות עניות. ולכן הדילמה.
מה שעוד חשוב, ואולי אפילו יותר, הוא חווית הצפיה של כל העולם באירוע. הרי יותר מפי אלף מהאנשים צופים במשחק בטלוויזיה מאשר כמות האנשים שמבקרת באירוע. ולכן החוויה הטלויזיונית היא הדבר החשוב ביותר. וגם לחויה הטלויזיונית צריך שהאצטדיון יהיה טופ נוץ'. התשתיות במדינה כבר כמעט ואינן חשובות בהקשר הזה.
בנוגע לחוויה הטלוויזיונית, אני בינתיים לא מתרשם מרמת ההפקה. לא מספיק זוויות טובות. לא מספיק הילוכי סופרסלואו. ובעיקר לא מספיק התמקדות בקהלי האוהדים, ובעיקר בשניות שלאחר הגול. אנחנו ממש לא מקבלים אווירה של אקסטזה ביציעים. אם יש אווירה כזו שאנחנו לא מקבלים אותה זה חמור. ואם אין זה יותר חמור. כי לא ייתכן שבאליפות יבשת קטנה כמו אירופה עם כל כך הרבה מדינות משתתפות לא תהיה אווירת אקסטזה מול יציעים גדושים בכל משחק ביורו הזה.
העובדה שזה לא ממש כך (ככל הנראה) היא עוד תעודת עניות לאופן שבו עולם הכדורגל מנהל את עצמו. היה צריך לדאוג שכל נבחרת שמגיעה ליורו תהיה מלווה על ידי רבבות רבות של אוהדים נלהבים. היה צריך לדאוג שהאירוע יהיה AFFORDABLE. והוא לא.
וכאן אני מאשים ביג טיים את אופ"א וגם את תקשורת הכדורגל בעולם, שכמעט אף פעם אינה עושה די כדי לשפר מציאות וכמעט תמיד אוכלת את כל מה שאופ"א מאכילה אותה בכפית.
התקשורת, כמו תמיד כמעט, היא אשמה משמעותית בחוויית הכדורגל שמאות מיליונים בכל רחבי העולם מקבלים.

דורפן 10 ביוני 2012

בורוביץ- הם לא מוציאים סכומי עתק. הפולנים פשוט לא מפקיעים מחירים כמו אמריקאים או גרמנים במצב דומה. אתה נכנס למסעדה ויוצא עם חשבון 5-7 יורו על ארוחה. הרעש ברוסיה-צ'כיה – המשחק היחיד שהייתי – היה מחריש אזניים. אבל זה באמת היה ליד הגבול הצ'כי

גיל שלי 9 ביוני 2012

דרך אגב, אם את מישהו זה מעניין, פולין עדין נחשבת יעד ההשקעות הטוב ביותר באירופה כיום

עומרי 10 ביוני 2012

עד כדי בועתיות מסויימת, לא?

איתן 9 ביוני 2012

רונן, תמיד מקסים לקרוא את זווית הראייה הייחודית שאתה נותן למציאות שכולם מכירים, תודה.

עומרי 10 ביוני 2012

בוודאי שבלוטלי שווה את המאמץ. הוא ווינר שעבר עונה טובה. לאיטליה אין חלוץ שמתקרב לכישרון שלו.

אזי 10 ביוני 2012

אגב הכתום של הולנד,
מה הסיפור הזה?
הרי הדגל שלהם הוא אדום לבן כחול (בסדר כזה או אחר, כמו חצי מאירופה)
מאיפה כל הכתום הזה הגיע?

דורפן 10 ביוני 2012

בית המלוכה ההולנדי – בית אורנג'

אזי 10 ביוני 2012

זה פשוט השם שלהם? שבעקבותיו בחרו את הצבע?
או שזה באמת עם איזשהו קשר לצבע?

לפעמים אני ממש נפעם כמה העמים באירופה אוהבים את המלוכות שלהם.
רק אנחנו עסוקים בלשנוא כל היום…

דורפן 10 ביוני 2012

האוהד שאתה רואה עם הנבחרת הוא – בהכללה – כפרי או מעיר קטנה, לבן ואוהד את המלוכה. באמסטרדם תמצא הרבה אוהדי אייאקס שלא אוהבים את הנבחרת כי היא מייצגת את הצד הלא ליברלי של הולנד. ויחד עם זאת – הצד הלא ליברלי של הולנד יותר מלבב מהצדדים הלא ליברלים של עמים אחרים כיום

Comments closed