אני אניח להיסטוריה של נדאל. הוא שבר הרבה מאד שיאים על חימר וברולאן גארוס שחלק גדול מהם היו שלו. ואפילו לכך שעשה את מה שפדרר לא עשה מולו: עצר בגופו ההרקוליאני ובמאמץ סיזיפי את גלגלי המומנטום – ועצר את הסחף מול דג'וקוביץ'. אני משתמש בדימויים יווניים כי הטניס בדור הזה הוא הסיפור הטוב ביותר מאז המיתולוגיה היוונית. והבחירות שלנו לגבי הטניסאים הללו הן ערכיות כמעט.
ויש את אודיסאוס. זה שיצא למסע – בעולמם של פדרר ונדאל – לעשות את הבלתי אפשרי שהם מעולם לא עשו. בספר שלי גרנד סלאם הוא ארבעה ברציפות וכל היתר הוא קשקושים סטטיסטיים. ואיש לא עשה זאת – גם רוד לייבר – מאז שזה על שלושה משטחים. אני חושב על מה שנובאק דג'וקוביץ עבר בדרך . נקודות משחק שהציל נגד פדרר בארצות הברית. המשחק הארוך והקשה פיזית בהיסטוריה מול נדאל במלבורן. ארבע נקודות המשחק שהוציא מהאש מול טסונגה ואומה צרפתית באקסטזה. ולבסוף עשה את מה שלא עושים: מנסים לחזור מ-0-2 נגד רפא נדאל על החימר בפאריס. במקום בו לאיש אין תקווה הוא מצא כוחות וכבר כמעט היה שם.
זה נגמר בשגיאה כפולה. האודיסיאה של דג'וקוביץ'.
*
53 Comments
ספורטאי ענק בעל לב ונשמה עצומים וטניסאי מחונן, נראה ששיאו עוד לפניו.
"שיאם" של השניים הללו ובעצם השלושה – כבר לא תלוי בעצמם. הם כל כך גדולים שהם זקוקים זה לזה כדי להפיק את הגבורה שלהם
מזכיר איזה שניים בכדורגל… אבל מה שעוד מרשים פה זאת החברות והכבוד ההדדי העצום ביניהם. פוסט יפה
המשפט הזה הוא זיקוק של הדרמה היוונית שתיארת. זה עושה את הסיפור לכזה שבעוד מאות שנים עוד אפשר יהיה לספר אותו. (ומזל שבאוהל התקשורת במחנה האימונים הגרמני היה שידור ישיר של המשחק!)
כל הכבוד לרפא על הזכייה, אבל מבחינתי הגשם אתמול הכריע את ההתמודדות ולא נדאל. דג'וקוביץ' היה במומנטום אדיר אתמול כשהגשם הפסיק את המשחק ואין כמו נולה מבחינת קאמבקים. אנחנו לא יודעים איך זה היה נגמר אם המשחק היה ממשיך אתמול, אבל יש סיכוי מעולה שאת המערכה הזו לא היה לוקח נדאל, אבל לעולם לא נדע.
זה לא פעם ראשונה שזה קורה, אבל בושה וחרפה שבשנת 2012 עדיין גשם יכול להרוס לשחקן, שחזר כמעט ממצב אבוד, את המשחק. איך זה שאין גג במגרש המרכזי? זה כל-כך קשה לעשות? אפילו בווימבלדון קלטו אחרי הרבה שנים שזה לא ספורטיבי. הגיע הזמן שכל המגרשים המרכזיים בטורנירי הגראנד סלאם יהיו עם גג נסגר. חבל על חוסר הספורטיביות.
דודו ידידי. הזכרון ההיסטורי שלך נמשך שתי מערכות אבל לא שלוש? הגשם הציל את גם את דג'קוביץ' בסוף המערכה השניה.
אין פה שום חוסר ספורטיביות – חוסר ספורטיביות זו רמאות. הרבה גמרים גדולים – גם בווימבלדון נקטעו עם הגשם. יש מקרים של הבדלים משמעותיים בימי המנוחה. זה יופיו של הגרנד סלאם – חלקו בתנאים טובים יותר וחלקו בתנאים טובים פחות. וזה צריך להיות ענק ולהתגבר על הרבה מאד בלתי צפוי כדי לקחת אותו. גרנד סלאם זו אליפות שכונתית. זה קשה.
לחלוטין לא הציל, כשחזרו מהגשם נדאל לקח את המערכה השניה והוביל 2:0 בשלישית. הגשם לא השפיע על המומנטום בכלל.
אלו הכל ספקולציות. ראינו את המשחקים בין השניים הללו מתהפכים אם ובלי הפסקות. כל הנסיון להגיד – "הוא בדיוק הלך לקרוע אותו" הוא לא רציני
מעבר לכך שהגשם שינה את תנאי המשטח לטובתו של דג'וקוביץ. באם לא היה יורד גשם נדאל היה סוגר עניין בשלש מערכות
איך 5 דקות אחרי הסיום אתה מוציא טקסט כזה כאילו כלום? מעורר קנאה.
תודה על המחמאה. אבל חושבים על זה תוך כדי המשחק ותוך כדי השנה. הרגע בו התאושש מול טסונגה – למרות שנראה היה שנדאל חזק בהרבה – היה הרגע שהבנתי כמה זה בוער בו הרצון הזה.
ברור שהכתיבה לא התרחשה בשנייה שנדאל קפץ ליציע. היריבות המשולשת הזו שמה באור פחות מחמיא את ההשגים של פדרר ב-2004-2007 בהן התחרות שלו לא הייתה מטורפת. גם אם מצד שני ניתן לומר שהוא היה כל כך גדול כך שהמתחרים שלו נראו קטנים.
הוא עשה את מה שאפשר לעשות אז – ניצח את מי שבא
מצטרף למחמאה של יוני.אדיר.
צטרף גם למחמאה של יוני. רונן אתה ללא ספק ענק
דיוקוביץ' אכן גדול, אבל היה לו את מי לנצח. לנדאל היה את פדרר ולפדרר היה את השיאים של סמפראס.
לפני שממעיטים מגדולתו של פדרר, צריך לזכור שפדרר בלם את דג'וקוביץ' באותו טורניר בחצי הגמר בשנה שעברה ומנע בדיעבד זכייה בארבעת הטורנירים באותה השנה. נזכיר גם שההפסד קטע רצף ניצחונות דמיוני ושדג'וקוביץ' ניצח את נדאל באופן שיטתי בכל טורניר, כולל בטורנירי ההכנה על חימר.
אה, וחימר זה המשטח החלש של פדרר.
וגם, עם כל הכבוד למסע המופלא של דגוקוביץ, לקחת 3 סלאמים רצוף וליפול בסוף ברולאן גארוס מול נדאל זה משהו שגם פדרר עשה, פעמיים
זה מטורף.
מי שרוצה לקחת חלק במשחק, צריך לשחק ככה!
בספר שלי האבלוציה הלכה שפדרר התאמן כדי לנצח את הסרב וולי.
נאדאל התאמן כדי לנצח את האגרסיב פדרר גיים.
ונולה התאמן כדי לנצח את הקיר של נאדאל.
אני לא יודע מה האלוף אחריהם יביא..
האלוף אחריהם יביא סבלנות. יחכה עד שהם יפרשו…
תשובה: חליפה של סופרמן! (הייתה סוג של בדיחה כזאת בשידור לגבי נולה)
רק לי הייתה הרגשה שהכל תלוי רק בג'וקוביץ'? נכון הוא משחק בבית של המפלצת הכי בייתית שיש, אבל הייתה מן אווירה כזאת שאם נולה היה רוצה ללחוץ על הדוושה אז זה שלו ואין לנדאל מה לעשות חוץ מלקוות לטעות. אפרופו טעויות, אם נולה היה עושה את אחוז הטעויות של נדאל הרי הגמר הזה היה נגמר לטובת נולה בלי דרמה ומשחק כזה יפה.
מסכים, ובכלל דיוקוביץ יכול לצאת מעודד מהמשחק הזה. הוא לא בכושר שיא בטורניר, בעוד נדאל כן, ויותר מזה, הוא בכלל לא שיחק טוב, ועדיין לא היה כל כך רחוק. אין ספק שהיום הוא השחקן טו ביט, ולדעתי גם על חימר הוא יהיה פייבוריט מתישהו.
לא נותר לתהות על העובדה שדיוקוביץ' החל לזכות בתארי גרנד סלאם "מאוחר מדי", ושהשלושה האלו יפרשו, הוא כנראה לא יהיה קרוב במספר התארים לשני האחרים.
לא כל כך מאוחר. הוא בסך הכל בן 25. זכה כבר בחמישה גרנד סלאם. כמה הוא צריך בשביל להיחשב כשחקן היסטורי? עוד 5? בהתחשב בזה שפדרר כבר החל את הירידה, ונדאל נראה כטוב מדיוקו על חימר בלבד, זה לא נראה בלתי סביר.
כמובן שהשאלה הגדולה היא אם יצוץ מישהו חדש שיסכן אותם, אבל כרגע לא נראה אחד כזה באופק, ולכן תוך שנתיים דיוקוביץ יכול למצוא את עצמו במעמד הרבה יותר "היסטורי".
כל מה שאפשר לומר זה רק אשרינו שאנחנו זוכים לראות את משולש הטניס הטוב בהיסטוריה.
הערגה לעידן ג'ורדן תהיה כאין וכאפס לעומת הערגה לעידן שלושת הגלדיאטורים שתאחוז בנו עוד מספר שנים.
כמה זכיות גראנד סלאם צריך נדאל בשביל שיפסיקו להתייחס אליו כאחד שתלוי ביריביו?… הבן אדם אוסף גביעים בקצב לא נורמלי (יצויין פער הגילאים מרוג'ר והסיכוי לשבור את כל שיאיו), משחק טניס מפלצתי שמעורר קנאה ופחד ביריביו שלא לדבר על ספקולציות סמים שכבר נשכחו מפאת הפאתטיות שבהם… ועדיין הוא כביכול מנצח משחקים כי לנובאק יש בעיות פסיכולוגיות (וכנראה רגישות לגשם?) ופדרר הוא כבר לא פדרר והתירוץ האין סופי שהוא גדל על החימר…
רפאל נדאל, ואני אומר את זה למרת שאני אוהד רוג'ר, הוא השחקן הטוב בעולם ויותר מכולם מייצג את הטניס המודרני ובדמותו ייבנו שחקני העתיד-חזקים, מהירים, ווינרים גדולים…
תמיד שחקן/קבוצה שמשחקם הגנתי באופיו יקבלו יחס כזה כיוון שהם משאירים את היוזמה ליריב. ראה מקרה צ'לסי-ברצלונה בליגת האלופות השנה. נדאל כבר מזמן אינו חד מימדי אך בבסיס הוא שחקן שמתגונן ומחזיר אינסוף כדורים וכשהשחקן שמולו שולח כדור קל לרשת אחרי ראלי ארוך, בדר"כ יתייחסו יותר לטעות של המתקיף, זה שהיוזמה אצלו.
במשחק של פדרר מול דג'וקוביץ' זה היה נראה אותו דבר ב- 2 המערכות הראשונות.
אם דברים הולכים לפדרר הוא מפרק…
הבעיה שמול נדאל / דג'וקוביץ' אתה חייב לשחק על הקצה, אחרת לא תעביר אותם.
אז כל טעות "לא הכרחית" מול השחקנים הללו חייבת להזקף, לפחות חלקית, גם למגן.
שאלה לא קשורה:
מה ההבדל בין משחק באולם למגרש פתוח? למה תמיד מציינים את העובדה שהמגרש באולם?
להבנתי אם יש הבדל הוא שבמשחק באולם תהיה פחות השפעה חיצונית ולפחות במובן מסויים נראה טניס יותר איכותי. כמובן שאני שואל כי נמאס לי לשבת שעות ולחכות לראות אם אולי יהיה המשך או לא. אני מתכוון – אין לי בעיה לראות שמונה שעות קריקט אבל אני שמח לדעת אם יש או אין משחק.
יש שני אספקטים לאולם. אחד הוא נטרול התנאים החיצוניים. והשני הוא שבחלק מהאולמות יש משטח שטיח שהוא מאד מהיר – יותר אפילו ממגרש מהיר. לכן "אולם" זה לא בדיוק אותו מצב כמו שסוגרים את הגג בווימבלדון או אוסטרליה.
קודם כל תודה
לגבי ביטול התנאים החיצוניים – זה אמור לאפשר לנו לראות משחק טוב יותר מבחינה "טהורה" (אני עדיין לא בטוח שהייתי רוצה מצב כזה – אבל לצורך הדיון).
לגבי המסלול השונה – בוודאי שאפשר היום להניח דשא או חימר בתוך אולם (יש מספר מגרשי כדורגל בהם הדשא נוסע החוצה ופנימה).
נאדאל השיג את המספר של ג'יוקו כמו שהוא השיג את של פדרר.
ניפגש בוימבלדון.
נדמה לי שנולה רחוק מכושר השיא שלו. ועדיין, אפילו על חימר, כמעט חזר מול נדאל בשיא כושרו (לפחות מאז 2008). גם אני הרגשתי שהכל תלוי בנולה. אגב, אותה הרגשה בדיוק היתה לי בגמר של אוסטרליה השנה, שהיה צריך להיות הרבה פחות צמוד והרבה פחות ארוך.
the flight is in the evening. I thought I will miss it.
Speachless. I will take the words of Ronen. Indeed choosing one over the other tells us a lot about ourselves.
I will see part of the football match at the airport.
This is why we love sport!
Allez les Bleus
Take the rosbeef
מה שאותי מפליא בשלישייה הזו היא שכולם מצטיינים במידה זו או אחרת על כל המשטחים. אני לא יודע אם בגלל שהם נהפכים לדומים יותר או שפשוט הטניס השתנה קיצונית. איפה הימים ששחקנים כמו סאמפרס עשו טובה ששיחקו על חימר בכלל?
זה שילוב של הרבה דברים מן הסתם.
השיפור הטכנולוגי במחבטים, בכדורים ובעיקר בגידים שמאפשרים לחבוט בעוצמות ובזוויות חדשות. המדע והרפואה שמאפשרים לנצל את גוף האדם באופן הרבה יותר אופטימלי מאי פעם. ואפילו האופנה התרבותית-תקשורתית להמליך מלכים בכל תחום.
באופן גורף הטניס היום נשלט מהקו האחורי והיכולת לסגור את המגרש מהקו הקידמי היא כבר לא דרך המלך כפי שהיה לפני עשור-שניים.
רמת הפוסט כרמת הטניס
פשוט פנטסטי
בהחלט
אחלה פוסט
ואחלה משחק
תודה.
כתיבה נהדרת רונן. חבל לי על פדרר שהוא לא בשיאו בימים אלו, זה היה יכול להיות יכול להיות אפי. כי אם כל הכבוד לדגוקוביץ (ויש המון) המשחק בחצי בארהב היה של פדרר להפסיד. גם החצי השנה התחיל בשבירות בשתי המערכות הראשונות, ואז פשוט אתה יודה שהוא הולך להפסיד, הוא כל כך יותר חלש מנטלי משני השוורים שמולו. פשוט חבל
*יודע* *עם*
*עם*
רונן, פוסט קלאסי. פלוס התובנה שבתגובה הראשונה
מעבר לכך – אני חושש שכולנו צריכים לרוץ ליוטיוב ולראות משחקים של פדרר מהשנים 2004-2007….. גם ללא תשומת לב מיוחדת, מיד תעלה ההכרה בכמה גדול, עוצמתי, בלתי שביר ובלתי מנוצח היה פדרר בשיאו. לדעתי, השוואה בין פדרר בשיאו לבין שני האחרים בשיאם היא מגוכחת… אבל אתה תמיד טוב כמו המשחק האחרון שלך, ואם המשחק האחרון שלך הוא בגיל 30… אז המצב התדמיתי שלך לא מזהיר.
ולאן נעלם גלעד בלום???
פוסט נפלא – אני קורא קצת באיחור. שמח שנתת כבוד גם לפדרר, אחרי כמה פוסטים אחרונים שלך (אולי מזמן) על טניס היה לי חשש שאתה לא כל כך מכבד אותו. טוב לראות שטעיתי.
חברים, קצת נסחפתם עם הטענה הזאת שכביכול רק בזכות הגשם נדאל ניצח. להזכירכם, שעה ומשהו קודם דג'וקוביץ' הוא זה שהתחנן להפסקה ואפילו הסתכל כל דקה על השמיים כדי לרמוז למארגנים בעניין. פעם אחת זה עזר לנולה ופעם אחת לרפא. מעבר לכך, כמי שרואה טניס בכלל ועל חימר בפרט כבר 20 שנה ויותר, אני בדעה שנדאל הוא פשוט שחקן מושלם על המשטח הזה. כשאני אומר מושלם, אני מתכוון שבאמת אין לו מה לשפר. אפילו הסרב, שבמשך שנים היה בעוכריו הפך לנשק איכותי. לכן אני מסתכל על המשחק הזה הפוך: אם גם ביום שבו דג'וקוביץ' שיחק לא רע בכלל הוא מפסיד 3-1, קשה לראות את נדאל מפסיד ברולאן גארוס.
למגיב !D,
גלעד בלום לא נעלם הוא חי ובועט,חובט וכותב,בלום ישב וכתב את הטור שלו על המשחק לעיתון גלובס,גם הוא תוך כדי המשחק,והטור שלו יהיה זמין לקריאה באתר של גלובס בעוד מספר שעות למי שמעוניין לקרוא.
הדברים שאני כותב בטור הולכים בקנה אחד עם מה שרונן כותב אם כי אני תמיד נהנה לקרוא את דורפן עם התובנות המעניינות שלו ועולם המושגים הייחודי שלו שאין להם שני,בתור עיתונאי דורפן מספק לי השראה ומוכיח שעיתונאי ספורט יכול להוות קלאסה בפני עצמה,רספקט דורפי,מתי אתה מגיע לנויורק? האמהות היהודיות של התלמידים שלי שואלות עליך :)
היי גלעד,
תוכל לתת לינק לטור שלך בגלובס?
לא מצאתי אותו.
דורפן –
פושט מפליא ממש.
והשאלה כעת היא מתבקשת: האם הניצחון הזה של נדאל הוציא אותו מהבוץ באופן קבוע מול נולה או שזה רק הלשיטה על החימר שחזרה לאדונה הטבעי?
פוסט, לא פושט!
:-)
אחלה פוסט.
אני חייב לומר משהו שיסחף ביקורת רבה…
ברמת משחק היום בטניס הגברים קשה להאמין שאין צריכה של ממריצים כלשהם.
האינטנסיביות והאגרסיביות לא יכולים להביא אותי למסקנה אחרת זה פשוט לא אנושי.
כנראה ואני מסייג את דבריי לא סתם נפוצו שמועות על נאדל ועל אותה חצי שנת חופש שלקח….
דבריי נאמרים במשנה ביקורת על ענ ף האופניים שם זה עוד פחות הגיוני לרכב בשלושה שבועות (ג׳ירו וטור) ברמות הגבוהות בקצב ממוצע של 40-45 קמ״ש זה פשוט מביא למסקנה אחת.
דרז'יק,
הטור יצא אתמול(יום שלישי) בעיתון המודפס ובד'כ עולה לאתר למחרת,אם אתה לא יכול לחכות אני יכול לשלוח לך את הטור הישר מהאימייל שלי,מה האימייל שלך?
היי גלעד,
קראתי את הפוסט ב"גלובס".
מבט מעניין וטור טוב כהרגלך.
הלוואי ותכתוב לעיתים תכופות יותר :-).
מלבד זאת, אשמח לשמוע כיצד אתה רואה את המשחק הספציפי הזה בהקשר של היריבות בין ה- 2?
האם רואים משהו משמעותי שנדאל שינה על מנת להיות מסוגל להוות תחרות לדג'וקוביץ' בניגוד לשנה שעברה?
תודה.