קבוצה גדולה

מחשבות אחרי קונצרט של ספרינגסטין בווינה. מה עושה קבוצה לגדולה?

In כללי

ראיתי אתמול קבוצה גדולה.

אני עדיין מרחף קצת. ברוס ספרינגסטין והאי-סטריט באנד בהופעה בוינה. זו הפעם הראשונה שראיתי את ספרינגסטין למרות שהוא המוסיקאי האהוב עלי ביותר. רק היום כשאני חושב על זה הוא לא שר אף אחד מחמשת השירים שלו שכנראה הכי אהובים עלי – בין היתר gungleland וpromised land. וגם לא את the river ו4th of july asbury park או jackson cage או thunder road או הביצועים לכמה גוספלים. וזה ממש לא הטריד אותי.  והנה כמה מחשבות שיש לי. לאו דווקא על ספרינגסטין אלא יותר על האי-סטריט באנד. ועל מהי קבוצה גדולה –  לא רק ברוק אנד רול –  בהכל!

 

וינה היא לא ניו ג'רסי או בלטימור. היא לא המגרש הכי ביתי של ספרינגסטין. אבל הם נתנו את הארבע שעות נטו הקבועים שלהם. הם רוקרים צווארון-כחול. זה עוד מאפיין של קבוצה גדולה. לא לשכוח את הערכים הישנים. הכרטיס יקר – אבל יפה שיש קבוצה שבעקרון חושבת שבשביל כרטיס יקר צריך לתת פעם וחצי או פעמיים את מה שאחרים נותנים. אולי לא חשובים מוסיקלית כמו הביטלס או אלוויס. אבל הגיעו לרמות ההערצה של אלו. כי אוהדיהם מקבלים מהם הכל.

 

קבוצה גדולה בתוך עמה היא יושבת. ספרינגסטין – ניו ג'רסי. גארי טלנט – ניו ג'רסי. רוי ביטן – קווינס. מקס ווינברג – ניו ג'רסי. סטיב ואן זאנדט – מסצ'וסטס. נילס לופגרן – אילינוי. פטי סקיאלפה- ניו ג'רסי. עם הכסף שיש לספרינגסטין ולאי-סטריט באנד אתם חושבים שבעיה להביא מתופפים מדרום אפריקה וגיטריסטים בריטים? אבל לא. כאן זה האי-סטריט באנד.

 

בקבוצה גדולה לא כל החלטה היא קרה ואובייקטיבית. האי סטריט איבדו השנה סטאר ענק. את קלרנס קלמונס. בכמה נקודות במופע ספרינגסטין עוצר כדי להנציח אותו. בעיקר בשורה ב10th avenue freeze out.

When the change was made uptown

And the big man joined the band

עכשיו יש שני סקסופוניסטים ואחד הוא ג'ייק קלמונס. האחיין של קלרנס קלמונס.

 

בקבוצה גדולה הגאווה היא בקבוצה. כמובן שהם בצילו של ספרינגסטין. הוא לא בדיוק "סולן הלהקה". הם תמיד מוצגים "כברוס ספרינגסטין והאי-סטריט באנד". אבל אני חושב על הלהקות הגדולות שלא עשו את הבידול הזה ומה קרה להן כשהסטאר עזב או מת. וזה עוד עניין: בקבוצה גדולה התחלופה היא טבעית. רק חבר אחד נותר מהלהקה המקורית – גארי טלנט הבאסיסט. סטיב ואן זאנדט ומקס ווינברג וותיקים מאד. אבל הצליל אותו צליל.

 

 היה אתמול קטע בהופעה שספרינגסטין התחיל שיר ומיד נטש אותו. אחרי שורה בערך. לא רצה מאיזשהי סיבה לנגן אותו. זה בקושי הורגש. הם אלתרו במהירות את קטע המעבר לשיר הבא.   זו הטלפתיה של אנשים שעובדים ביחד מ-1973. קבוצה גדולה היא גם במידה מסויימת – וכנראה אובר-מוערכת – כשרון. אבל ההון האמיתי של קבוצה גדולה לא הכשרון ואפילו לא הנסיון המצטבר של כוכביה. אלא הנסיון המשותף. אתמול שמעתי להקה שמנגנת ומלטשת כבר ארבעה עשורים.

 

אתם בוודאי מזהים בין השורות מספר קבוצות גדולות. אולי את יונייטד, את ציבונה זאגרב של פטרוביץ, את ברצלונה, את יובנטוס, את הבוסטון סלטיקס הישנים או אם בא לכם אז גם את הווסט אינדיז בימי קלייב לויד. וזה עוד מאפיין מאד גדול של קבוצה גדולה. היא לא בדיוק דומה לשום קבוצה גדולה אחרת.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

50 Comments

יואב 13 ביולי 2012

במדויק!
אחת הלהקות(קבוצות) הגדולות בהיסטוריה.
הבסיס של האי סטריט בנד(ביטן, מקס, טלנט, קלארנס) נוצר לפני ההקלטות של born to run ב75. ליטל סטיבי הצטרף ללהקה בטור של אותו תקליט.
ראיתי אותם במאי בברצלונה.מפרק.
ותודות לאריאל, גם כתבתי עליה.

http://debuzzer.sport5.co.il/greisas/2012/06/15/%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a9%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9f/

ניינר 13 ביולי 2012

ראיתי מאות הופעות בחיי וספרינגסטין הוא מס' 1. ראיתי אותו שלוש פעמים ואין דבר כזה. הוא לא האמן האהוב עלי אבל כשזה מגיע להופעה אין לו ולאי סטריט בנד מתחרים.
ראיתי אותו בשתי הופעות די היסטוריות – 4 ביולי 1985 בוומבלי מפוצץ כשהוא בשיא ההצלחה עם בורן אין דה יו אס איי. חמש שעות של טירוף מוחלט.
לפני שנתיים ראיתי אותו בהופעה האחרונה בהחלט בג'אינטס סטדיום הישן. זה מה שכתבתי על ההופעה ההיא

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788722,00.html

הנגנים שלו הם אמנם חבורת צווארון כחול אבל אסור לשכוח שביטן ווינברג הם נגנים ברמה עולמית, כל אחד בתחומו. באופן מוזר דווקא להקת הרוק הדגולה הזו נופלת בתחום הגיטרות. אין בה אף גיטריסט על ואין לה צליל גיטרה שמזוהה איתה ובכל זאת הם להקת ההופעות הכי גדולה והכי רוקנרולית שיש.

דורפן 13 ביולי 2012

כמה קלרנס קלמונס נחשב?

בני תבורי 13 ביולי 2012

רונן,
קלמונס היה תמיד סיידמן, למעט שלושה אלבומי סולו שלא הגיעו שלום מקום. אבל גם כסיידמן, אצל הבוס ובהקלטות שעשה עם אחרים כמו למשל ג'קסון בראון, הוא היה אחד ויחיד עם השפעה אדירה. במונחים של כדורגל אני יכול לחשוב עליו כעל צ'אבי אלונזו בנבחרת ספרד.

ניינר 13 ביולי 2012

נחשב אבל לא בטופ

סימנטוב 13 ביולי 2012

סטיב ואן זאנדט עבר ללילהאמר זה הורגש בנגינה שלו?

אריאל גרייזס 13 ביולי 2012

הוא עוד מנסה להתאושש מזה שהתנקשו בו בעונה האחרונה של הסופרנוס..

דורפן 13 ביולי 2012

בטור אצלך לא רואים שזה טור אורח… קלטתי את זה בשניה שהתברר לי שחגגת את נס ברצלונה…

אסף 13 ביולי 2012

אריאל, לא עושים דברים כאלה.
זה יותר גרוע מלפרסם את כל התשובות לחידון של שישי כבר בתגובה הראשונה.

סימנטוב 13 ביולי 2012

כל מי שעדיין לא ראה את הסופרנוס קנאתי בו לחוויה שעומדת לפניו.

יואב 13 ביולי 2012

ראוי לציין שביטן השתתף בהקלטת אלבומו המופלא של דיוויד בואי -station to station.
סימנטוב,
אותה בנדנה, אותם קולות רקע ואותם פרצופים מצחיקים.
הדינמיקה שלו על הבמה עם הבוס-כמו מייקל וסקוטי(:

ניינר 13 ביולי 2012

ביטן עושה עבודה נפלאה גם ב MAKING MOVIES של דייר סטרייטס ו EASTER של פאטי סמית

דורפן 13 ביולי 2012

לא ידעתי שהוא הקלידן בmaking movies. בהחלט מוסיף להערצה

סימנטוב 13 ביולי 2012

יואב זה לא מייקלסקוט זה טוני סופרנוסילביו דנטה…

יואב 13 ביולי 2012

(:
אכן.יד ימינם של הבוסים של ניו ג'רסי.

אסף 13 ביולי 2012

ראיתי אותם בסן חוזה לפני חודשיים, עם קהל של הייטקיסטים שהצליחו להרגיש כמו פועלים במכרה למשך 3 שעות.
בהתחלה לא הבנתי למה זה כל כך סוחף – הרי כל השטיקים שלו הם קלישאות רוקנ'רול לפי הספר – אבל לאט לאט חילחלה ההבנה שהוא זה שכתב את הספר.

בני תבורי 13 ביולי 2012

המשפט האחרון שלך נפלא.

דורפן 13 ביולי 2012

והוא תשובה לידידה החכמה שלך

בני תבורי 13 ביולי 2012

?

בני תבורי 13 ביולי 2012

או קיי, נזכרתי. שמע, היא עשתה הרבה כדי להגיע להופעה ומותר לה להתאכזב.

גיל 13 ביולי 2012

קבוצה גדולה משדרת נינוחות ואתה רואה שאנשים אוהבים להיות אחד עם השני וזה לא נראה מלאכותי. למשל הספרס שבו במשחק אחד פופוביץ' מאפשר לשחקנים לנהל את פסקי הזמן.

גלןו 13 ביולי 2012

מאד אהבתי בעיקר כי זה אולי מסביר למה אין לי קשר עמוק לקבוצות גדולות. בפרספקטיבה היום וכבר לא מעט שנים אני מעדיף את טאנל אוף לאב מעל כלם ונברסקה שלישי רחרי דרקנס…. ככה שיוצא שספריגסטין לבד יותר מרגש אותי.

גלן 13 ביולי 2012

דרך אגב גם ריינגרס היה קבוצה גדולה פעם. אפילו בוני שיחק שם.

שלו 13 ביולי 2012

לא ממש שיחק…

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 13 ביולי 2012

קבוצה גדולה נותנת קונצרטים (כמה מתבקש), ומדי פעם כאלה שנכנסו להיסטוריה של התחום. הגול של גיגס בחצי הגמר, ההקדמה של הבוס לפני דה ריבר, כאלה. גם אם אחיה אלף שנה ועוד יום לא אשכח את קמפ נואו ב 99, או את הפעם ההיא באצטדיון בניו ג'רסי (שיי, שכבר לא קיים), והצמרמורת כששמונים אלף איש עפים על
tramps like us, baby we were born to run
בדיוק דיברתי על זה עם חבר היום (בעקבות הופעה של מנה). סיפרתי לו על הופעות של הבוס שראיתי, והוא אמר משהו כמו "אבל אני לא ממש אוהב את ספרינגסטין". השבתי לו שכשהולכים להופעה שלו זה לא משנה כמעט, זה כמו שמישהו ילך למפלי הניאגרה – הוא לא יעמוד ממול ויגיד "אני לא כל כך איש של מפלים". הוא יעמוד ממול משתאה ונדהם מול איתני הטבע, כמו שאני עמדתי כשראיתי את ניל יאנג וקרייזי הורס או את הסטונז, או את ברוס ספרינסטין והאי סטריט בנד

דורפן 13 ביולי 2012

בדיוק, אבל בדיוק, התגובה של מי שבאה איתי לקונצרט. ומעולם לא שמעה את ספרינגסטין לפני כן

צור שפי 13 ביולי 2012

ראיתי את ספרינגסטין במדריד לפני כשלוש שנים וההופעה קצת איכזבה אותי. היתה חסרה הנשמה היתרה של ספרינגסטין והיה גם די קצר במושגים שלו (קצת יותר משעתיים). מניח שגם לבוס וללהקה מגיע יום פחות טוב בעבודה, חבל לי רק שנפלתי על יום כזה. לגמרי במקרה גם אני כרגע בוינה לקוויקי (הגעתי אתמול בערב, חוזר לארץ מחר בבוקר) אבל זה ארוע משפחתי ככה שגם אם הייתי יודע על ההופעה לא היה לי סיכוי לתפוס אותה. היום ראיתי כאן על עמוד חשמל מודעות להופעות של טום ג׳ונס ונינה האגן, יפה שהם עדיין חיים ובועטים.

יואב בורוביץ' 14 ביולי 2012

ענק

Sooner 14 ביולי 2012

The price you pay הוא אחד מחמשת השירים הטובים ביותר של ספרינגסטין לדעתי. הלוואי ואשמע אותו מתישהו בהופעה. אתפשר גם על outlaw Pete. בינתיים יש מערכת באוטו וקופסת של שמונה אלבומים שקניתי, מעוך מגראס, עם הכסף האחרון שהיה לי בכיס באמסטרדם. אני אוהב אותו כל כך ואני מרגיש, לפעמים, כשאני מגביר את הווליום, שהוא גם קצת אוהב אותי. הוא לא מכיר אותי, אבל הוא לא ממש צריך. הוא אמריקה שהייתי רוצה לראות מקרוב אבל עדיין לא ראיתי. אמריקה של מיינור ליג בייסבול. כמו בבלואי דייס, עם החבר שהיה זורק פאסטבול שהיה גורם לך להיראות עלוב.

יואב 14 ביולי 2012

ביג לייק

בני תבורי 14 ביולי 2012

אבו,

"…והוא אמר משהו כמו "אבל אני לא ממש אוהב את ספרינגסטין". השבתי לו שכשהולכים להופעה שלו זה לא משנה כמעט, זה כמו שמישהו ילך למפלי הניאגרה – הוא לא יעמוד ממול ויגיד "אני לא כל כך איש של מפלים".

איזה יופי!

יואב 14 ביולי 2012

עינב שיף היקר ראה אותו לפני עשרה ימים בערך באיצטדיון של סיטי.
הוא אמר משהו בסגנון:״ מנצ׳סטר, התגעגעתי. שמעתי שיש כאן שתי קבוצות כדורגל(: ואחת מהן לקחה…. אני לא מתכוון להיכנס לזה״.

חיימון 14 ביולי 2012

ראינו את הבוס והאי-סטריט-בנד לפני שבועיים באי וויט באנגליה, מטורף. יומיים לפניהם עלה לבמה עוד אגדת רוק, טום פטי ווהארט-ברייקרס, עוד כוכבי צווארון כחול שחצו שחצו את ה-60.גם הם קבוצה ענקית.. עומדים בצילו של טום פטי אבל מוצגים כחלק בלתי נפרד ממנו

שי 14 ביולי 2012

הדבר הכי טוב בהופעה של דילן בפארק הירקון ב87 היתה ההופעה של פטי

דורפן 14 ביולי 2012

ההופעה של דילן בפארק הירקון ב-1987 הייתה מזעזעת ביותר

יואב 14 ביולי 2012

דילן תיקן בגדול בהופעה בהיכל התרבות, כמה שנים לאחר מכן.
ופטי היה מצוין.

GP 14 ביולי 2012

Just what I needed to get ready for tonight.
London Hyde Park, rain , mud and the Boss :-)

תומר חרוב 14 ביולי 2012

פוסט גדול.
קבוצות גדולות זה סבבה, אבל אתה יכול לגלות שהחבר'ה לא כל כך מחויבים למרות שהם מקצוענים ומתואמים בטירוף.
ונדמה לך שכולם מסביבך אונסים לך את האהבה כי תמיד יהיה איזה אידיוט שיתלונן ברגע שיש איזו חריקה.
ועם כל ההתרגשות, אתה מבין שהיא גדולה רק בגלל שהיא ממחזרת את ההתרגשות שוב ושוב ושוב. ונוח וזה נעים אבל בנאדם צריך טיפה לכלוך.
ברביעי בבארבי ראיתי קבוצה שהיה לה פוטנציאל להיות הגדולה בעולם אבל היא די ירתה לעצמה ברגל. אבל היא שינתה לחלוטין את המשחק והוא היה אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום בלעדיה. ביקורת אצלי בניקלינק.

דורפן 14 ביולי 2012

בריאן ג'ונסטאון בארץ? וואו. הוא פשוט ענק וזו קבוצה גדולה. כמו מי? אולי האוקלנד ריידרס?

תומר חרוב 14 ביולי 2012

פיורנטינה של באטיסטוטה רוי קוסטה ואדמונדו.

בני תבורי 14 ביולי 2012

תומר,
אתה גדול ואני בטלן שויתרתי על ההופעה של ה BJM. נהנית?

תומר חרוב 15 ביולי 2012

וואו…
אתה לא בטלן, אתה פראייר ששווה לצאת בעשרות אלפים בשבילך לרחובות ביחד עם יאיר לפיד ומופז.

matipool 14 ביולי 2012

נפלא .
הגשמת את אחד החלומות שלי .
אני יודע שקשה לך עם ליברפול , אבל הקבוצה ההיא של סוף ה-70' ותחילת ה-80' בהחלט עונה על ההגדרה של הפוסט .

שי 14 ביולי 2012

ממחזר תגובה שלי לפוסט של גרייזס על ברוס
"ום ראשון האחרון. אצטדיון סטאדיו פרנצסקו בפירנצה. מתחיל עם badlands ואותן אנרגיות. באמצע ההופעה מתחיל טפטוף, אנחנו מתעלמים. בהמשך הגשם מתגבר, לא ניתן לזה להרוס לנו. פותחים את המטריה שבמקרה האשה קנתה בבוקר. ב Born to Run המטריה מראה לנו שגם לה יש גבולות ומים מטפטפים דרכה. הבוס מראה שהוא working class hero ורץ מחוץ לבמה נרטב גם כן.
כשמתחיל tenth avenue freeze out ארובות השמים נפתחות, ומבול של ממש מתחיל לרדת על בירת טוסקנה. כבר אין טעם להתחבא מתחת למטריה.
הקהל יודע שזהו שיר אחרון ובסיומו מתחיל לברוח, אבל ברוס מפתיע. SHAKE IT OH BABY! הוא צורח, רטוב כמו אחרון פועלי הבמה או הישראלים בקהל. אני מוצא את עצמי קופץ, רטוב עד למעמקי הגרבים, רוקד עם איטלקים שיכורים "TWEEST AND SHOUT!!", מנופפים בידיים בג'אם שלא רוצה להיגמר.
את ההופעה הוא חתם עם Who'll stop the rain כמובן.
ככה זה נראה למישהו שצילם ממש מתחת לבמה
http://www.youtube.com/watch?v=iWyehx6rllM

דורפן 15 ביולי 2012

שיט – פעם הייתי שם בגשם בפיורנטינה אברטון ויצאתי חולה.

GP 15 ביולי 2012

Tonight in London, same finish with Twist and Shout, with a special guest star…Paul McCartney
But the real twist, was by the Police, shutting them down in the middle of the song due to breaking curfew hour.
Only in Britain

גלן 14 ביולי 2012

bjm בישראל? כל הכבוד. ראיתי אותם ושלוש פעמים וכל פעם היה יותר טוב. אני מתנצל מראש על רגשי הפטרונות. לא ידעתי ש ! Dig מוכר בארץ. שאפו תומר

cookie-monster 18 ביולי 2012

שי – בדיוק נתקלתי עכשיו באחד מקטעי הוידאו הכי מדהימים שראיתי ונראה לי שדי וודאי שזה מאותה ההופעה בגשם – מישהו קצת יותר מאחורה תיעד את Born To Run . כולם רוקדים וצורחים כמו משוגעים במבול. לקרוא לזה כיף חיים לא נראה ממצה את הרגע…

http://www.youtube.com/watch?v=mS4e1EQ7yN0&feature=related

אביעד 22 ביולי 2012

ראיתי את הפוסט הזה עכשיו כי הוא נכתב כשלא הייתי בארץ. הוא נכתב ביום בו אני ראיתי את האלילים שלי – את הסטון רוזס. קצת זקנים, לא בטוח שהכי מתואמים, איאן בראון קצת מזייף, אבל איזו חוויה. איזו חווייה. כל הצרות שבעולם לא משנות שומדבר כששומעים את this is the one. הם כמו קבוצה גדולה שהתפרקה מוקדם מדי ובאיזשהו משחק ראווה 20 שנה אח"כ אתה קולט כמה התגעגעת.

Comments closed