הכל חוץ מכדורגל (1): חץ וקשת וראיון עם קירן פרקינס

הבלוג יוצא למסע - לראות את כל ענפי הספורט האולימפיים. מלבד כדורגל. והיום חץ וקשת

בהשראת הרוח האולימפית החלטתי לערוך מבצע יוצא דופן מבחינתי במשחקים הללו – לראות את כל ענפי הספורט שבתכנית לפחות פעם אחת. במחשבה שניה, וקצת בהשראתו של לוינטל, החלטתי חוץ מכדורגל. כדורגל לא צריך להיות פה. אז זה הפרוייקט – הכל חוץ מכדורגל.

לפני שאני ממשיך – הנה ראיון עם נאדיה קומאנצ'י שפורסם ב"ישראל היום".

וכך אני מוצא את עצמי הבוקר באיצטדיון הקריקט ההיסטורי לורד'ס למקצי הדרוג בחץ וקשת. ואנשים אפילו מחכים בחוץ כדי להכנס! טוב – זה בגלל תקלה. הציבור חשב שזה אירוע פתוח לקהל ומסתבר שלא. הוא פתוח רק לעיתונות החץ וקשת הרצינית של העולם. פרסומים כמו דה באזר. לורד'ס הוא יותר מהבית של ענף הקריקט. למעשה מועדון הקריקט של מרילבון (תודה לארז על התיקון) – שנמצא כאן – עדיין מופקד על חוקי המשחק. הביקור הראשון שלי באיצטדיון הזה היה ב-2002 במשחק שהיה מאד טעון. זה היה בין אוסטרליה לפקיסטן לא הרבה אחרי פיגוע התאומים ותחושות אנטי-איסלמיות קשות בבריטניה. בתוך כל הבלגן מישהו זרק פחית בירה שפגעה למרק טיילור הקפטן האוסטרלי בראש.

הבוקר האווירה רגועה קצת יותר.הרבה מהמדינות המשתתפות הן מהמזרח הרחוק. מונגוליה, בהוטאן, שתי הקוריאות, סין והענף הוא גם אחת התקוות האולימפיות של הודו. ואכן זה נראה ענף שהולך טוב מאד עם תאוריות בודהיסטיות. כל מיני עמים כאלו שמסוגלים להביא את המטרה אל החץ במקום לירות את החץ למטרה. ואגב, היה שיא העולמי למקצי דרוג של נבחרת הגברים של קוריאה שאחד מהם עיוור חלקית. זה התקבל בציטוט "אנחנו לא הולכים לעשות מזה עניין. זה רק מקצה דרוג".

*

וחוץ מזה פגשתי את קירן פרקינס  – כנראה גדול השחיינים למרחקים ארוכים אי פעם. תפקידו במשחקים הללו הוא "מנטור". פשוט אלוף שצריך להסתובב עם הנבחרת ולתת טיפים ולהרגיע. וזה היתרון האינסופי של המסורת. נבחרת הקשתיות של אוסטרליה – אין לי מושג אם היא טובה או לא – הגיעה היום לביתן התחרות שלה בקבוצה גדולה שכללה את קירן פרקינס וגם את סטיב וואו. וואו הוא אולי קפטן הקריקט הטוב אי פעם (אני לא חושב כך, אבל הוא נבחר לאחרונה ככזה במשאל מומחים שמבינים יותר ממני). ובכל מקרה אחד המתחרים הקשוחים אי פעם של אוסטרליה באיזשהו ענף.

שאלתי את פרקינס מה קרה אותו בוקר באטלנטה. למי שלא זוכר הוא היה פייבוריט ודאי לזהב ב-1500 אבל בקושי עלה לגמר – עלה שמיני על חודן של 22 מאיות. למחרת ממסלול 8 הוא שחה משחה מרגש ותקיף כדי להגן על מדליית הזהב שלו. אחד המשחים הגדולים שראיתי.

"התמוססות מנטלית", הוא אומר, "חשבתי שאני מנצח את המקצה בקלות. ואז בחצי הדרך גיליתי שלא ונכנסתי לפניקה. הייתי ממילא באיזה חוסר בטחון לפני התחרות וחשבתי שהכל הלך. ואז טעיתי בקצבים והכל הפך בעייתי מאד".

ומה השתנה ב-30 השעות עד הגמר? 

"הצלחתי לשכנע את עצמי שזה לא נורא. זה רק ספורט. שאם אני לא מנצח יש לי חיים טובים ומשפחה שאוהבת אותי והחיים יהיו בסדר."

הנמכת ציפיות?

"לא בדיוק. אסור להנמיך ציפיות. זו הנמכת משקל השלכות הכשלון. מרגע שאתה מבין שהחיים לא תלויים במקצה שלך אתה יכול לתפקד."

הוא מצביע על הקשתיות ואומר. "תראה את הענף הזה. כמו שחייה הוא אישי ואין מגע עם משתתפים אחרים. אתה לא יכול להשפיע על מה שהם עושים אלא רק על המיצוי העצמי שלך. זה משהו שאני מעביר פה לספורטאים שלנו."

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

מי שקצת נלחצה הייתה דיפיקה קומארי, אלופת העולם בת ה-18 מהודו. מינקשי ראו מהעיתון פיוניר בדלהי מספרת על ילדה מרקע מאד צנוע – אבא שלה הוא נהג ריקשה מעיר השדה רנ'צי במדינת ג'דקהאר. שזה נידח ביותר גם במושגים הודים. והנה היא פה בגיל 18 – אחת התקוות האולימפיות המרכזיות של שישית מהאנושות – והחלק הלא חזק ספורטיבית. כל הנבחרת ההודית, גם הגברים, באנ מאזורים שבטיים. "הקשתות חזקה שם כי עד לפני דור הרבה מהאנשים הללו היו פגניים וצדו ביערות. מסורת מאד חזקה", אומרת ראו.

והנה דיפיקה קומארי:

מה שווה יותר, זהב בטריאתלון האולימפי או איירונמן?
אולימפיאדה? פוטבול! עשר שאלות עם פתיחת מחנות הקיץ

32 Comments

D! בארץ הקודש 27 ביולי 2012

אני רק רוצה להגיד, שאם אתם תעשו לי פה עם כל מיני ענפים איזוטרים מה שעשיתם עם השח, ארבע שעות מול האינטנרט כל יום במשך שבועיים כדי לראות חתיכות עץ נעות לאיטם, וואו – אם תעשו את זה אז יהיה מרגש.

Mirage 27 ביולי 2012

הפרוייקט שלך נשמע מעניין מאד. אני מחכה במיוחד לשמוע על כדור נוצה. ממה שראיתי בעבר, ברמה האולימפית זה ספורט אחר לחלוטין מהמוכר לנו. הם אתלטים אדירים. קראתי היום באתר הרשמי של המשחקים שהנוצה טסה במהירות עד 400 קמ״ש!

גיל 27 ביולי 2012

האמת היא שאני לא כל כך מסכים שאין לכדורגל מקום באולימפיאדה. הכדורגל באולימפיאדה מרגש לפעמים יותר מזה שבמונדיאל. יש הרבה צעירים שכיף לעקוב אחרי ההתפתחות שלהם והכדורגל לא רע במקרים רבים. ארגנטינה וניגריה שזכו היו נבחרות מרגשות. אז נכון שזה לא הכי טובים והוא יחסית מקצוע צדדי אבל עדיין יש לו מקום.

הופמן 28 ביולי 2012

מחזק: פעם המונדיאל היה המקום בו היינו נחשפים לכשרונות צעירים או אלמוניים. היום בעידן האינטרנט, כשאנחנו מכירים כבר את כל השמות עוד לפני שגביע העולם מתחיל, הטורניר האולימפי יכול להיות אלטרנטיבה מצוינת למי שאוהב לגלות את הכוכבים הבאים.

סופרפלי 27 ביולי 2012

נראה שאני הולך להנות באוליפיאדה הזו :)

סופרפלי 27 ביולי 2012

בראיון שלך עם המתעמלת נדיה קומנצ'י היא סיפרה שהמעמלת הנערצת עליה לודמילה טורישצ'בה, אלופת התעמלות גדולה מבריה"מ. "היא נראתה לי תמיד כהתגלמות האצילות. לא רק בהתעמלות, אלא גם בהליכה ובהתנהגות. כשראיתי אותה לראשונה הייתי המומה ממנה"
כדאי לראות את הקליפ המדהים הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=n9gBk0P9yEc

בונוס – ממליץ להוריד את הקריין ולראות את הקליפ עם מוזיקה
אומנות –
http://www.youtube.com/watch?v=l9p0uvq5uP4

בני תבורי 27 ביולי 2012

רונן,
גרמת לי להתאהב שוב בקומנצ'י. ההתייחסות שלה לטורישצ'בה מרגשת.

איציק 27 ביולי 2012

עם כל הכבוד לאוסטראלי, אבל גדול השחיינים ב-1500 מטר חופשי, ובמרחק רב מכולם הוא ולדימיר סלניקוב. המהפך שהוא עשה במשחה זה וההשגים שלו הם משהו הרבה מעבר לניצחון באולימפיאדה. נזכיר רק שהוא הראשון שירד מ-15 דקות; שיאן עולם בכל המרחקים הארוכים 400, 800, ו-150. אלוף אולימפי ממוסקבה 1980 אשר חזר לאולימפיאדת סיאול 1988 ונחשב כמישהו שעבר זמנו, ובמשחה מדהים של דיכוי פסיכולוגי של המועמדים מגרמניה (אם אינני טוע, לא בטוח) ניצח בגמר. לא פחות מדהימה הצורה בה הוא עשה זאת, כאשר כבר לא השתייך לנבחרת ברה"מ, עזב עם אישתו לסיביר ושם התאמן בתנאי שטח, כדי לחזור לדוכן המנצחים.

דורפן 27 ביולי 2012

you have a point

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 29 ביולי 2012

מסכים בענין סלניקוב. ומבקש להוסיף שהטור נפלא. אני קצת מוטרד מזה שאני מהטורים יותר מהמשחקים…

בלינדר 27 ביולי 2012

רונן, המשפחה של חברה שלי בדיוק פה והבן החל לא מזמן להתאמן בחץ וקשת. הם נסעו פה לחנות מיוחדת בשביל לרכוש לו ציוד ויצאו בנזק של כמעט 1500 דולר ועדין חסר ציוד נוסף. בישראל הם סיפרו לי הציוד הזה עולה פי 10. יש לך מושג איך ספורטאים מהודו שלא מגיעים ממשפחה עשירה מצליחים להתחרות בספורט יקר כזה?

דורפן 27 ביולי 2012

מסתבר שכולם מאזורים בהם תחרויות חץ וקשת פשוטות עם ציוד מקומי די נפוצות. אז כנראה שרק בשלב מתקדם צריך ציוד. הציוד האולימפי באמת נראה בן זונה – אני חושב שכל הקשתות ממין גרפית כזו – כמו מחבט טניס

בלינדר 27 ביולי 2012

הציוד מעלף. כבר אמרתי לילד שאם הוא מפסיק להתאמן הוא שולח לי את הקשת בשביל תיק החרום שלי לקראת אפוקליפסת הזומבים. מה שמעצבן אותי זה המאמן שמנצל את חולשת ההורים ומוחו הרך של הילד וגורם להם לקנות ציוד שאין בו תועלת ממשית למישהו שמתאמן בסה"כ חודשיים שלושה.

ניימן 27 ביולי 2012

אתה מזכיר לי את השותפה הגרמניה שלי. היא הצטרפה לחוג כדורגל לנשים – למרות (ובגלל) שמעולם לא שיחקה כדורגל.

עוד לפני האימון הראשון היא הלכה לחנות הספורט, קנתה נעלי כדורגל, שני סטים של תלבושות, מגנים, מנגב זעה ועוד כמה גאד'טים.

ואז חזרה הבייתה ואמרה שהיא לא מבינה "איך זה ספורט עממי".

גיל 27 ביולי 2012

אגב, קשת עיוור קבע עכשיו שיא עולם במוקדמות.

ארז 27 ביולי 2012

אני רק תיקון והערה, המועדון שבבעלותו הלורד'ס, הMCC, הוא המארליבון קריקט קלאב (Marleighbone Cricket Club), ומידלסקס רק מתארחים אצלהם. הMCC אכן מופקדים על עדכון חוקי הקריקט, אבל לא מבחירה של ההתאחדות העולמית, הICC, אלא כי הMCC מחזיקים בזכויות היוצרים על החוקים, ויכולים לאסור על הICC להשתמש בחוקים, בטענה של הפרת זכויות יוצרים (כמו שעשו לWorld Series Cricket של קארי פאקר בסוף שנות השבעים, ופאקר וריצ'י ברנואו נאלצו לכתוב את החוקים מאפס כדי לשחק). למעשה, כל התקנות של הICC אין להן תוקף של חוק, אלא הן רק תקנות (rules, regulations ולא laws).
היום, שהMCC כבר לא קיים כמועדון פעיל ובעיקר משמש כארגון שמנהל את האצטדיון בלורד'ס, ומממן כל מני מחקרים ופרסומים על אימון קריקט, וכיוב. הם גם אלה שמנהלים את הניסויים למשל משחקי טסט (קריקט של חמישה ימים) לאור זרקורים וכיוב. האנגלים לא ממש מתים על המועדון שנתפס כארכאי וסנובי, אבל מצד שני די נהנים מהרעיון שהם עדיין שולטים בחוקי הקריקט.

דורפן 27 ביולי 2012

אני תמיד עושה את הטעות הזו ומערבב בין מארילבון למידלסקס

אלון 27 ביולי 2012

הרד נקס מסתובבים כל היום ביער ויורים בכל מה שזז עם הקשת שלהם. איך הם לא מוציאים אלופים אולימפיים אני לא מבין.

IDO 28 ביולי 2012

איך יגור רד נק עם יהודי מוסלמי סיני שחור באותו כפר אולימפי?

גיל 28 ביולי 2012

טקס די משעמם בסך הכל, ציפיתי לגדולות ונצורות ולמעט כמה רגעים חביבים לא התלהבתי. אפילו את הטקסיות של מדליק המשואה הם קטעו.

דשו 28 ביולי 2012

חזיתי בטכס וקראתי את לס. הוא מסביר את גדולת טכס הדלקת המשואה, שבוודאי לא הבנת את תוכנו וכוונתו (גם אני לא הבנתי עד שקראתי אותו). הוא ואני התלהבנו עד בלי די מכל הטכס, ורוב האנליסטים בעולם איתנו בהתלהבותינו, ולא אתך בשעמומך. שמתי לב כבר בעבר שמאומה לא מספק אותך. יש לך נטייה לראות את רבע הכוס הריקה משלושת הכוס המלאה. אתה בוודאי אדם מאד מאושר מאד בחייך הפרטיים אם הצבע המועדף עליך הוא שחור.

משה 28 ביולי 2012

ההבדל בין הטקס הזה לטקס בבייג'ין הוא כמו ההבדל בין הסרטים הגדולים של שני הבמאים של הטקס: אם אתה אוהב פירוטכניקה חסרת שמטרתה לקדש את הפירוטכניקה בלבד לך על גיבור, אם אתה אוהב סיפור שמסופר ומשוחק היטב טריינספוטינג הוא הסרט שלך כולל היתרון הברור של פס הקול. בעיני טקס מעולה, פעם ראשונה שאני מחזיק עד הסוף.
רונן, בלי להעליב את סטיב וואו, הבת שלי הייתה לוקחת טסטים עם וורן, מקגראת, פונטינג, גילכריסט וחבריהם ושוב אני לא לוקח ממנו כלום. מי לדעתך הקפטן הגדול מכולם ?

רונן דורפן 28 ביולי 2012

לי אין ספק שקלייב לוייד – כפורץ דרך, משנה מנטליות של מדינה, ומי שבעצמו היה מסייר באיים כדי למצוא את הזורקים שלו. ויו ריצ'ארדס קרוב מאד אחריו, אם תשקלל גם יכולת משחק. אבל לוייד הוא ההיסטורי

גיל 28 ביולי 2012

תודה רבה על הניתוח הפסיכולוגי שלך. לא ידעתי שיש לך איזה שהם כוחות על טבעיים לדעת מה אני חושב, מה אני מבין או מה כל העולם חושב על הטקס ולמה זה בכלל רלוונטי. חבל שתגובות דוחות כאלו מותרות פה.

דורפן 28 ביולי 2012

אל תתרגש כל כך… אתה רואה מאיזה בית מדרש האיש בא

בירד 28 ביולי 2012

מיותר וקטנוני דורפן.
הפוסל במומו פוסל..

דורפן 28 ביולי 2012

וכדורגל משחקים משבת לשבת וטובים השניים מהאחד וטוב ציפור אחת ביד. אבל אחרי הקלישאות. כשאתה תעבוד קשה חמש שנים על אתר ואז יבואו אנשים במטרה ברורה לגרור אותו לגסות והתלהמות – תהיה בעמדה יותר נוחה לחוות דיעה על העניין.

בירד 29 ביולי 2012

בכל הכבוד:
זה שאני לא חלק מהעובדים על האתר אלא מקוראיו ואף רחמנא ליצלן נהנה מכך (האם אתר ללא קוראים בכלל קיים, האם כשעץ נופל באמצע היער ואף אחד לא נמצא, הוא עושה רעש? וסליחה על הקלישאה הנוספת..) זה לא רלוונטי.
מרגיש נוח מאוד להביע דעתי על העניין הזה, כמו גם על כל עניין אחר.
זה כמו להגיד לחלק מהכותבים פה שבגלל שהם לא גרים בארץ הם לא בעמדה מוסרית להביע דעתם על דברים שקורים פה, בספורט ולא רק…

דורפן 29 ביולי 2012

אין שום קשר לכך שאתה לא עובד פה והביקורת שלך לגיטימית. ולכן קיבלת תשובה ראויה: יש כאן נסיון די מכוון ודווקני לנצל את העובדה שאין פה מערכת סינון תגובות מראש כדי לגרור את האתר מטה להשמצות אישיות.

דשו 28 ביולי 2012

מציע לכלם ללכת להופס.קו. איל ולקרוא את הפוסט של ד"ר לס על פתיחת האולימפיאדה. מסטר פיס ממש.

mirage 28 ביולי 2012

התחזית שלו היא שתי מדליות לישראל: זהב ללי קורזיץ וארד לרם-ארליך.

Comments closed