מדברים בשחור ובלבן

למה באמריקה לא מדברים על מה שבג'מייקה כן? למה שילוב שחורים בקריקט היה הדרגתי ובבייסבול דרמטי? על פרגמטיזם ואידיאליזם

הנה סיפור שממחיש את ההבדל בין אידיאליזם אמריקאי לפרגמטיות בריטית. למעשה את כל ההבדל.

במלחמת האזרחים האמריקאית, שחלק מרכזי ממנה היה חיסול העבדות, מתו 625,000 בני אדם. הם היוו 2 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית ומטבע הדברים קרוב ל-4 אחוזים מהאוכלוסיית הגברים שלה.

כשלושים שנים קודם לכן בוטלה העבדות באימפריה הבריטית. הפרלמנט החליט לשלם פיצוים בסכום דמיוני 20 מליון פאונד – שהיוו באותם ימים 40% מהתקציב השנתי של הממשלה. הפיצויים היו ל…. בעלי החוות שנאלצו לשחרר את העבדים שלהם וסבלו הפסדים כספיים. התהליך גם בוצע בהדרגה כך שהיו אנשים שנשארו עבדים עוד עשר שנים עד לסיום האמנסיפציה.

הצד השני הוא שמספר המתים בכל ההליך היה אפסי יחסית לטבח הנורא שהתרחש בארצות הברית.

אז מה אומר המוסר שלכם על כל זה?

*

נזכרתי בכל העניין בגלל סרט דוקומנטרי אותו ראיתי אתמול על שילוב שחורים בקריקט של הווסט-אינדיז – האזור של העולם שהכיל חלק עצום מאותם עבדים באימפריה הבריטית.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מסתבר שהם שולבו במשחקי קריקט עוד כשהיו עבדים. למה? האדונים האנגלים אהבו לחבוט ופחות אהבו את משחק השדה ואת הזריקה. אז מתחילת הדרך, גם כששחורים לא הורשו להצטרף ללא מעט מועדוני קריקט, הם פשוט שיחקו. ואז היה תהליך ארוך ומתון, שזור בהליך העצמאות של מדינות הקאריביים. שחורים שולבו בנבחרת הווסט אינדיז כבר 1906 אבל עמדות החובט היוקרתיות היו סגורות בפניהם. זה השתנה בשנות השלושים והדרגה הם קיבלו את כל התפקידים – עד שפרנק וורל מונה לקפטן הנבחרת הראשון ב-1960. ובאותה שנה באוסטרליה נבחרתו הפסידה את הסדרה אבל זכתה למסע ניצחון ברחובות מלבורן על הקריקט הנפלא ששיחקה – ובתקופה בה אוסטרליה הייתה מדינה מאד גזענית.

 

הבדל תהומי מהסיטואציה האמריקאית. בבייסבול היו מותרים שחורים בחלק מהליגות עד 1894. ואז הוחלט על איסור גורף על שיתופם. שהסתיים כאשר ג'קי רובינסון שיחק עבור הברוקלין דודג'רס ב-1947 ואז הליגות הוצפו במהירות בשחורים עד שבתחילת שנות הששים כבר רוב הכוכבים הגדולים הם שחורים. שוב – הנטייה האמריקאית לעשות דברים באופן בומבסטי. לראות את העניין של שחור ולבן בשחור ולבן.

 

עניין דומה הוא עצם התייחסות לשאלת העבדות וההשלכות על ספורט. בארצות הברית היו לא מעט מקרים של אנשים שהורחקו מהדיון הציבורי כי העזו לגעת בשאלת העבדות והיתרון הגופני של שחורים בספורט. בג'מייקה – וקראתי לא מעט דברים משם בהקשר האולימפיאדה – מדברים על זה באופן גלוי. שהעבדים הג'מייקנים היו החזקים ביותר כי זו הייתה תחנת המסע האחרונה של הספינות. ובגלל הקושי להביא עבדים לג'מייקה בעלי החוות שם הפכו לראשונים לגדל עבדים בעצמם. חוקר אחד אפילו עשה בדיקה רצינית וגילה כי בשנת 1800 מחירו של עבד ג'מייקני היה הגבוה בשוק.
והם מוכנים לדון באופן פתוח בהשפעת הענין על החברה שלהם. למשל שהם היו העבדים הראשונים למרוד בצורה רצינית בקאריבים. למשל שיש להם את הספרינטרים הכי מהירים ומרגע שתנאי האימון שלהם זהים לאמריקאים – אלו רואים את הגב שלהם. אבל גם את העובדה שהאגרסיביות שלהם מביאה לנתונים גבוהים של תאונות דרכים. גם בסרט שראיתי אתמול חוקר מקומי אומר שזה ברור שבנבחרת הווסט אינדיז – שמייצגת עשר מדינות קטנות במשותף – ידוע שהג'מייקנים הם תמיד האתלטים הטובים יותר.

אגב, מייקל ג'ונסון, הרץ האמריקאי העצום שהוא היום פרזנטור עצום לא פחות בשידורי הספורט של הבי.בי.סי אמר בראיון לעיתון באנגליה שהוא לא מבין למה הנושא הוא טאבו. הנה הציטוט של דבריו:

‘Over the last few years, athletes of Afro- Caribbean and Afro-American descent have dominated athletics finals.
‘It’s a fact that hasn’t been discussed openly before. It’s a taboo subject in the States but it is what it is. Why shouldn’t we discuss it?’

‘It is currently being researched to see how much of a factor being descended from slaves contributes to athletic ability.’

אבל הכוונה שלי פה היא לא לדיון בעליונות האתלטית של שחורים מסויימים בספורט‫.‬ אלא סתם להראות שוב את
ההבדלים בגישות בין אמריקה לארצות הגוש הבריטי ביחס לעניין הזה‫.‬

ומכיוון שאין כאן מסקנות בואו נצפה הערב לתוצאה טובה של אוסאין בולט בלוזאן הערב‫.‬

על הספר
דודלאנז'. כלומר דיפרדאנז'. כלומר אוברקרון

72 Comments

MG 23 באוגוסט 2012

דורפן, קשה מאד להשוות תהליכים במדינה בת עשרות שנים למדינה בעלת שלטון מרכזי של אלפי שנים.
אני חושב שדווקא במלחמת העולם השניה הבריטים היו מאד אידיאליסטים והאמריקאים מאד פרגמטים.
בריטניה מהתחלה נכנסה למלחמה שתקפו את פולין וארה"ב רק אחרי פרל הרבור.
לקחת תהליך היסטורי אחד ולבנות סביבו תיאוריה, עלול להתנגש עם הרבה מקרים סותרים.

אריק 23 באוגוסט 2012

נקודה יפה, אבל למרחק הגיאוגרפי הייתה השפעה על קבלת ההחלטות

דורפן 23 באוגוסט 2012

בריטניה הגנה על עצמה. ארצות הברית יצאה להלחם עבור אחרים. גם במלחמה הזו האמריקאים היו אידיאליסטים. בהחלטות הטקטיות – לא תמיד.

האימפריה הבריטית נבנתה בעיקר בצורה כלכלית – כמעט בלי מסעות כיבוש. העצמאות לרוב חלקיה ניתנה בהסכמה – עם אלימות קטנה יחסית. היא בהחלט בהחלט בהחלט נבנתה ופורקה בפרגמטיות יחסית.

MG 23 באוגוסט 2012

בריטניה הגנה על עצמה בראשון בספטמבר 1939? היא הכריזה (ביחד עם צרפת) מלחמה על גרמניה כי זו לפשה לפולין.
האמריקאים, אולי בהמשך, נלחמו בשביל אחרים, אבל הם נכנסו למחלמה חד משמעית כי היפנים התקיפו אותם.
אני באמת לא מצליח להבין איך אתה מנסה להפוך את היוצרות…

דורפן 23 באוגוסט 2012

סליחה -לדברים יש קונטקסט. גם ישראל תקפה בששת הימים. בריטניה היא כמעט שכנה של גרמניה. ארצות הברית לא. להתפש להכרזות הרשמיות של מלחמה זה קצת חוטא לאמת.

MG 23 באוגוסט 2012

גרמניה הכריזה על ארה"ב ולא להפך.

דורפן 23 באוגוסט 2012

MG -גם הונגריה הכריזה מלחמה על ארצות הברית.

הטענה שלי – שאתה לא חייב להסכים איתה – שגרמניה היוותה איום קיומי מיידי יותר על בריטניה מאשר ארצות הברית.

MG 23 באוגוסט 2012

ברור. אני מסכים איתך לחלוטין, אני פשוט חושב שגרמניה לא היוותה איום יותר גדול על בריטניה אחרי לפישתה לפולין מאשר אחרי פלישתה לצ'כוסלובקיה, אך הבריטים, במהלך אידיאולוגי (ולא ממש פרגמטי מבחינתו של צ'מברליין) נשארו נאמנים לבעלי הברית שלהם. בעוד שהאמריקאים נתנו סיוע שעלול לעלות בחיי אדם, רק אחרי שהוא התחיל כבר לעלות להם בחיי אדם.
אגב, לא ידעתי שהונגריה גם הכריזה מלחמה על ארה"ב. זה קרה במלחמת העולם השניה או אוטרו-הונגריה בראשונה? בכל מקרה אחלה מגלומניה.

אורי דב 23 באוגוסט 2012

שתי נקודות,
ראשית הכרזת המלחמה של בריטניה וצרפת על גרמניה הגיע לאחר שרשרת כניעות והתעלמויות מתוקפנות גרמנית. בין השאר הפרת הסכמי ורסאי, ספציפית בסוגיות של חימוש ופירוז, האנשלוס באוסטריה, והכיבוש של צ'כיה בשני שלבים, ראשית חבל הסודטים ולאחר מכן צ'כיה כולה. עד אותו רגע צ'מברלין, בפרגמטיות או בתמימות, האמין שהדברים הסתיימו בזאת. אני חושב שלאחר הפלישה לפולין היה ברור לבריטניה וצרפת שגרמניה והיטלר פשוט לא יעצרו והם בדרך למלחמה כלל אירופית. הקונצפציה של צ'מברלין נשברה. כך שקשה לטעון שהכרזת המלחמה הייתה אידיאולוגית, משום שכבר היה ברור שהמלחמה בלתי נמנעת.
שנית, וזו נקודה יותר עקרונית, צרפת ובריטניה הכריזו מלחמה אך לא סייעו לפולין מבחינה מעשית בשטח. כוחות משמעותיים שלהן לא נשלחו לפולין, ויתירה מזאת, לא נעשתה שום תקיפה של הצרפתים והבריטים את גרמניה מצדה המערבי, מה שהיה יכול להקשות מאוד על ראשית המלחמה מבחינת הגרמנים. הגרמנים חששו ממלחמה בכמה חזיתות אולם בתחילת המלחמה לא היו צריכים להתמודד עם זה ויכלו להתרכז בפולין. החודשים הראשונים של המלחמה היו פסיביים מבחינת הבריטים והצרפתים. מן הסתם סייעו למדינות הקטנות יותר מאחורי הקלעים אך הם לא ממש קפצו כדי לעצור את הפנייה הגרמנית מערבה לאחר כיבוש פולין. ההתכתשות המשמעותית בינן לבין גרמניה הייתה כאשר האחרונה תקפה אותן. צרפת נפלה די מהר, ובריטניה עמדה במשך חודשים ארוכים בהפגזות קשות ביותר.
כך שאני חושב שלא ניתן לראות בהכרזת המלחמה עניין אידיאולוגי. היה פשוט ברור שאין ברירה, ועיקר הזמן לאחר ההכרזה הוקדש בהכנות להתכתשות ולא בניסיון "אידיאליסטי" לסייע למדינות הקטנות יותר שנפלו שדודות, זו אחר זו.
נ.ב.
אני מקווה שלא היו יותר מדי אי דיוקים. אבל זה מה שזכור לי מהתיעוד המפורט של שיירר בספרו 'עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי' אותו קראתי לפני 10 שנים

MG 24 באוגוסט 2012

אורי, אני לא חושב שהפלישה לפולין היתה יותר משמעותית מהפלישה לצ'כוסלובקיה, אלא שפולין היצתה בעלת ברית, קרי מהלך אידיאולוגי לחלוטין, אבל לעולם לא נדע מה עבר במוחו של צ'מברליין. בכל מקרה אחרי ירח הדבש של לוקרנו, ההתעלמות מהפלישה האיטלקית ללוב ומהפלישה היפנית לסין ולהודו-סין המזרחית וכן הכניעה במשבר חבל הרור גרמניה הרגישה "משוחררת".
אם ניגע בהפצצות על בריטניה, אז שלגרמנים היו שם 3 טעויות שהכריעו את המערכה לטובת הבריטים:
1. כניעה לפוליטיקה של גרניג שלחץ לבטל את מבצע "ארי הים".
2. התעקשות על הפצצת לונדון כאשר כל התעשיה הצבאית והבסיסים הבריטיים עברו לעורף.
3. אי הבנה שהאניגמה של חיל האוויר פוענחה ע"י הבריטים.
(אתה מוזמן לתקן אותי, בכל נקודה שלא מתיישרת עם הספר – סתם רציתי להוסיף קצת אינפורמציה להשלמת התמונה).

אורי דב 24 באוגוסט 2012

MG- קשה באמת לקבוע מדוע אחרי כל ההסלמות דווקא הפלישה לפולין הייתה ה"קש ששבר את גב הגמל". מצד אחד פולין אכן הייתה בעלת ברית אבל מחויבות והבטחות היו גם לצ'כוסלובקיה מה שלא עזר שם. מימד אידיאולוגי תמיד יש אבל פשוט רציתי להצביע על מימד פרגמאטי בהתנהלות הבריטית לאחר ההכרזה.
לגבי הקרב על בריטניה,
אני לא מומחה צבאי אבל הרושם שלי היה שגרינג דווקא צדק כשהתנגד למבצע ארי הים. נכון שכנראה עשה זאת כי שאף להותיר את התהילה לטייסים שהיו תחת פיקודו. עם זאת אני סבור שמבצע מהסוג הזה בשלב הזה לא היה מצליח, אבל זו ספקולציה כמובן.
ככלל, האסטרטגיה הגרמנית, המוטעית, הייתה ללחוץ את בריטניה להיכנע. לכן הופעל לחץ על לונדון וערים אחרות. שיירר מתאר בספרו כיצד היטלר קיווה שהבריטים יעדיפו להיכנע או לחתום איזה הסכם לסיום הלחימה כדי לא להמשיך לספוג כל כך הרבה אבידות, וייתכן שלכן ההפגזות היו ליעדים אזרחיים. ואולי כאן ניתן למצוא את האידיאולוגיה או מוטב לומר הגאווה והאומץ הבריטיים.
לגבי האניגמה, לא רק בקרב על בריטניה הגרמנים לא הבינו, למיטב ידיעתי גם אחרי. אבל לא במקרה, היו נקודות שבהם הבריטים לא השתמשו בכוונה במידע שהיה להם כדי שהגרמנים לא יעלו על זה שהם מבינים את הצופן. ישנו הסיפור המפורסם על ההפגזה הקשה של קובנטרי, שהבריטים פיענחו את הידיעות עליה מראש, ובחרו שלא לפנות את העיר כדי לא להיחשף.

עירן 23 באוגוסט 2012

דורפן,

השאלה היא אם באמת הם נלחמו עבור אחרים, או הגנו על אינטרסים חשובים להם, שלא היו בסכנה קודם. אם זה עבור אחרים – מדוע לא יצאו להגנת בריטניה ולא עשו דבר עם ההוכחות שהיו לפני עיניהם בעניין השואה, למשל ?

באחד המקומות מתוארת כניסת ארה"ב למלחמת העולם השניה כך:

"היפנים החלו בכיבוש מנצ'וריה שבסין ב-1937, והשתלטו על הערים הגדולות של סין, קוריאה ווייטנאם. לארה"ב היו אינטרסים כלכליים וצבאיים במזרח הרחוק ובמיוחד בסין והיא לא ראתה בעין יפה את ההתקפה של יפן. ארה"ב מטילה חרם על מכירת נפט, ברזל וחומרי גלם ליפן, היא מקפיאה את יחסיה עם יפן. רוזוולט עוזר לסינים במלחמה שלהם נגד יפן באמצעות סחורות ואמצעים צבאיים ואז היפנים מחליטים להפתיע את ארה"ב בכיבוש הבסיס הימי "פרל הרבור" האמריקאי.
ב7.12.1941, תקפו מטוסים יפנים מתוך נושאות מטוסים את הפיליפינים, הונג-קונג, תאילנד ופרל הרבור. המטוסים היפנים השמידו למעלה מ-150 מטוסים אמריקאים על הקרקע, 19 אוניות אמריקאיות ניזוקו והושמדו. כ-450 פצועים וחצי מזה נהרגו. ארה"ב הכריזה מלחמה על יפן, בריטניה מצטרפת אליה, גרמניה ואיטליה מכריזות מלחמה על ארה"ב וכך המלחמה הופכת למלחמה עולמית."

אבי ש 23 באוגוסט 2012

האימפריה הבריטית נבנתה בלי מסעות כיבוש? מה היו אם כן עשרות המלחמות הקולוניאליסטיות שאנגליה ניהלה במהלך במאות האחרונות?

דורפן 23 באוגוסט 2012

המקום החשוב אסטרטגית היחיד אותו כבשו בפלישה ומלחמה לשם כיבוש היה דרום אפריקה במלחמת הבורים. על אוסטרליה וקנדה השתלטו על ידי התיישבות, על הודו השתלטו באמצעות חברה מסחרית. כמובן שהצבא והצי גיבו את זה – אבל זה לא דומה לנסיונות של נפוליאון או היטלר להכריע את כולם במסע צבאי בודד של כח הזרוע. האימפריה נבנתה בערמומיות עם שימוש מבוקר מאד בכוח הזרוע.

אבי ש 23 באוגוסט 2012

חברת הודו המזרחית הבריטית הצליחה להשתלט על המסחר בהודו רק בעקבות קרב פלסי. כמובן שאחר כך האנגלים עוד הספיקו לנהל שתי מלחמות על הזכות להציף את סין באופיום. לומר שהם השיגו שליטה בהודו רק בזכות ערמומיות של סוחרים, זה קצת אנדרסטיימנט.

עירן 23 באוגוסט 2012

בהמשך לתגובה הזו, הרי שיש טענה שהאמריקאים נכנסו למלחמה הזו לאו דווקא אחרי פרל הארבור בגלל ההתקפה עצמה, אלא העיתוי היה לאור הצלחת הרוסים בשלב הזה בבלימה ובהתקדמות לאירופה ומתוך החשש האמריקני להשתלטות הקומוניזם ולאו דווקא מתוך אידאליזם של אהבת אדם…

MG 23 באוגוסט 2012

הרוסים התחילו את הבלימה בקרב סטלינגרד – מספר חודשים אחרי פרל הארבור, כך שאני לא חושב שזו הסיבה.
רוזוולט היה צריך את אישור הקונגרס ואלפי חיילים אמריקאים מתים גרמו לחברי הקונגרס להצביע בעד. אני בספק עם הם הכריזו מלחמה על יפן, כי רוסיה הצליחה בקרבות נגד גרמניה.

עירן 23 באוגוסט 2012

הם הכריזו מלחמה עם יפן באופן מיידי, כמובן בעקבות התקיפה. בשלב זה הרוסים כבר החלו במתקפת נגד נגד הגרמנים, לאחר שעד 1940 בכלל היה שיתוף פעולה, שהופר ע"י הנאצים. הרי עד אז ישבו האמריקאים בחיבוק ידיים, גם לנוכח ההפצצות על בריטניה והסכנה לשלומה וגם לנוכח ההתפשטות הנאצית באירופה. אלו לא גרמו לה להתערב. לכן, הסברה שהם חששו מהרוסים ולא רצו לתת להם "בלעדיות" מחשש להתפשטות הקומוניזם באירופה היא סברה שיש לה הגיון.

תומר שור 23 באוגוסט 2012

תחזור קצת לציר הזמן…בעניין זה מדובר בנושא קריטי…
האמריקאים לא ישבו בחיבוק ידיים, אלא ניסחו את האמנה האטלנטית, החכר והשאל והטילו אמברגו סופר משמעותי על יפן – אמברגו שלמעשה הביא את יפן להתקיף אותם.
עד היום, רבים מבין ההסטוריונים טוענים שרוזוולט לחץ את היפנים בכוונה במו"מ להפסקת האמברגו, על מנת שאלו יגיבו (הוא לא צפה את עוצמת ההתקפה) והוא יוכל להכנס סוף סוף למלחמה (הציבור וחברי הקונגרס היו בדלנים מאוד). זו ממש אחת מתאוריות הקונספירציה הבולטות והממסדיות ביותר בארה"ב.

למען האמת בתקופה בה ארה"ב נכנסת למלחמה התחושה המרכזית היא שברה"ב על סף קריסה – לאחר שיותר מ 40% מצבאו של סטלין הושמד או נלקח בשבי ושלושה ראשי חץ הגיעו לפאתי מוסקבה, לנינגרד ואזורי הנפט בדרום. רק שנה מאוחר יותר (ועם סיוע לוגיסטי אדיר של האמריקאים לסובייטים, בעיקר בנשק וציוד בסיסי דרך איראן). מצליחים הסובייטים להדוף את היטלר ובמחיר אנושי עצום.

זה מה שקורה שממשלת ישראל מקצצת את כל מהלכי מלח"ע II לשיעור אחד.

אחד 24 באוגוסט 2012

בשלב שבו הותקפה פרל הארבור היה הרבה יותר חשש שהנאציזם יתפשט לאסיה דרך הקווקז מאשר הקומוניזם לאירופה. ב-7 לדצמבר 1941 הצבא הגרמני היה בפאתי מוסקבה ולנינגרד מתקפת החורף הרוסית שהרחיקה אותם ממוסקבה התחילה רק ב-5 לדצמבר ולקח לה יותר מחודש עד שהניבה תוצאות משמעותיות. לגבי הבלימה בסטלינגרד, זה קרה בסוף 1942 ולא 1941. באביב 1942 התחדשה האופנסיבה הגרמנית ורוב ההערכות היו שסטלינגרד תיפול וכל עתיד בריה"מ היה בספק. רק בתחילת 1943 לאחר קרב סטלינגרד אפשר היה לדבר על השרדות הקומוניזם ורק לאחר קרב קורסק בקיץ 1943 אפשר היה להתחיל לחשוב על התפשטות הקומוניזם לאירופה.

איציק 23 באוגוסט 2012

MG,
ראשית לאנגליה לא היו אלפי שנים של שלטון מרכזי, כי אם מספר מאות, אך זה הנתון הפחות חשוב. לדעתי הסיבה היא סוציאוליוגית יותר. ארה"ב הינה וגם היתה במידה רבה מושטטת על ערכים קפיטליסטים אינדיבידואליים.האני במרכז ולא האנחנו. באנגליה ובאירופה בכלל הכיוון הרבה יותר סוציאליסטי חברתי, כלומר אנחנו ולא האני במרכז. מסיבה זו התהליכים, כולל הכניסה להגנת פולין, בבריטניה הם בהסתכלות על איך החברה תושפע, ובשיחרור העבדים, ערך החיים ונוחות בעלי האחוזות במשולב היו השיקול המרכזי. הם מוכנים לתהליכים יקרים יותר וארוכי טווח יותר מאשר הגישה האמריקאיצ של כאן ועכשיו. ברגע שיש שיחרור עבדים אז ההחלטה היא במידי ויקוב הדין את ההר. משיהיה זה מה שיהיה, כיוון שזה צודק והמחיר פחות חשוב.
זה עדין לא שחור ולבן, למרות שזו הכותרת, אך יש הבדל גדול בין איך שהיתפתחה אירופה ובכללה בריטניה ואיך שהיתפתחה ארה"ב.

אסף רביץ 23 באוגוסט 2012

הנקודה הראשונה של MG היא הרלוונטית כאן- האנגלים ביטלו את העבדות בשנה ה-907 של הממלכה האנגלית, האמריקאים בשנה ה- 87 של המדינות המאוחדות. האנגלים היו מוכנים להילחם על הרבה דברים אחרים, לא על שחרור העבדים. האם זה עדיף על מלחמה? גם לי אין תשובה ברורה.

דורפן 23 באוגוסט 2012

אסף – אבל לא היה עבדים באנגליה 907 שנים. העבדות השחורה החלה בכל המקומות הללו בערך באותו זמן.

MG 23 באוגוסט 2012

לפי הטענה הזו לגרמניה ולדרום סודן יכולת זהה להתמודד עם כל תופעה, שאינה קיימת בהן היום ועתידה להופיע בשנים הקרובות.

אסף רביץ 23 באוגוסט 2012

עבדות שחורה לא (למרות שלפי וויקיפדיה התחילה לזלוג לאנגליה במאה ה-16), עבדות תמיד הייתה שם.

דורפן 23 באוגוסט 2012

אסף – ההבדל בין וואסל לעבד לא היה גדול במיוחד. אבל מדובר פה בהחלט על "עבדות" כשיטה: אוספים אנשים ביבשת אחת ומובילים אותה לאחרת ככוח עבודה. אולי צריך לנסח זאת שתמיד היו עבדים אבל לא תמיד הייתה עבדות ממוסדת. אגב – היא תמיד הייתה במספרים נמוכים יחסית וכמעט כל העבדים של האימפריה הבריטית לא היו בתחומי בריטניה….. עוד סימן לפרגמטיות

יריב 24 באוגוסט 2012

ההבדל המעשי בין וואסל לעבד אולי נראה לא גדול, אבל ההבדל התפישתי הוא עצום.

עירן 24 באוגוסט 2012

תומר שור,

אני לא יודע מתי אתה למדת על מלחמת העולם ה – II בביה"ס, אבל אני מרשה לעצמי להניח שזה היה קצת אחריי. אני למדתי לפני הקיצוצים כנראה…

אני מניח שאתה אפשר ללמוד, אגב, אפילו היום, אחרי הקיצוצים שאתה טוען לגביהם, לא רק מהשיעורים בביה"ס וחבל על היהירות, שלא ממש מתאימה כאן.

חיבוק הידיים האמריקני, אם היטבת לקרוא, היה על הנעשה באירופה. ברור שמול יפן הם לא עשו כן, מאחר והיפנים סיכנו אינטרסים שלהם בפעולות התקפיות.

וזה בדיוק מחזק את מה שכתבתי בטענת נגד לדורפן – על כך שהאמריקאים לא פעלו, במקרה הזה לפחות, מטעמים אידיאולוגיים ולכן זה לא מתאים לתיזה שהוא העלה בכשרון, אגב.

לכן, לפני שמנסים לענות ביהירות מה, כדאי לקרוא היטב, כי אחרת זה קצת מביך.

נראה שכך הם נהגו גם במלחמה באירופה. בשלב שהם נכנסו רוסיה כבר החלה (על ציר הזמן), במתקפת נגד.

austaldo 23 באוגוסט 2012

… ואם לסכם את כל מה שנאמר כאן – בתוך הבית כולם אידיאליסטים, כשהבעייה יותר רחוקה הרבה יותר קל להיות פרגמטיים.

אגב, דבר חשוב מאוד ששמתי לב שהרבה אנשים לא יודעים על מילחמת האזרחים בארה"ב זה שהמילחמה פרצה לא על שיחרור העבדים אלא על ההחלה או אי החלה של עבדות בטריטוריות במערב שארה"ב רכשה מצרפת וכבשה ממקסיקו. הצפוניים היו מאוד פרגמטיים (ואולי לא הכי מוסריים) בזה שלא ניסו לאלץ את מדינות הדרום לוותר על העבדות אלא רק להתפשר על כך שבמדינות החדשות לא תהיה עבדות והמילחמה פרצה כי מדינות הדרום לא קיבלו את זה. רק אחרי שהמילחמה פרצה לינקולן הכריז על שיחרור כללי של העבדים.

ארז (דא יונג) 23 באוגוסט 2012

מסכים לדבריך. אין לי ספק שאם המכרות באנגליה והמפעלים של תחילת המהפכה התעשייתית היו נשענים על עבדים שחורים אז ביטול העבדות לא היה עובר כל כך בשקט.

יוסי 23 באוגוסט 2012

הג'מייקנים האלה כאלו מהירים שאפילו בדיקות הסמים לא תופסות אותם.

גיל שלי 23 באוגוסט 2012

לינקולן השתמש בשחרור העבדים כדי לפגוע בדרום. המלחמה פרצה על הרצון של מדינות הדרום בקונפדרציה חופשית ומדינות הצפון בפדרציה מלאה. מזכיר את הדרום והצפון באירופה היום

ניצן נ. 23 באוגוסט 2012

לא מכיר את הדעה לגבי השימוש של לינקולן בנושא העבדות כדי לפגוע בדרום אבל כן קראתי שמלחמת האזרחים לא היתה על נושא העבדות אלא חילוקי דעות מהותיים בין הצפון לדרום. שלטון מרכזי חזק מול ממשל מרכזי חלש ביחס למדינות השונות; תעשייה מול חקלאות; בית משפט עליון חזק ואקטיבי מול מערכת משפט חלשה ביחס לקונגרס היו נושאים מהותיים בהרבה לאמריקאיים מאשר העבדות.

MG 23 באוגוסט 2012

קצת קטנונית עוד לא הרגה אף אחד (או שכן, אבל זתם בא לי).
צרפת בדרום רוצה מאד בקיום הגוש, לעומת סקנדינביה בצפון שנשמרת מכל משמר.
סתם, אני מבין שאתה מדבר על גרמניה (בעיקר)/הולנד/בלגיה מול ספרד/פורטוגל/יוון.

איציק 23 באוגוסט 2012

MG, כדי לחזק את דבריך, אני מדבר עם האנשים בעבודה בצרפת. הם בפרוש מדברים שחובה לעזור ליוון, ספרד, פורטוגל, גם עם זה כרוך בפגיעה אישית של רווחת הצרפתים כיוון שהתנאים הסוציאליים צריכים להיות ערך כלל אירופאי ולא כלל כל עוד אנחנו לא נפגעים. יותר מכך, הם מדברים על כך שצריך לחזר את הפרלמט האירופאי כך שיהיה חזק יותר מהפרלמנטים במדינות שלהם. על השאלה, איך זה משתלב עם הגאווה הצרפתית שאנו מרכז התרבות, מרכז העולם וכו' אשר מאוד מורגש בשיחות איתם, הם עונים שאין להם תשובה הגיונית אבל מבחינתם אין בעייה, וצרפת עדיין מרכז העולם וישאר ככזה בתוך המסגרת האירופאית המחוזקת.

קורא 24 באוגוסט 2012

זה דיבור קצת משעשע כי הצרפתים אוטוטו בעצמם נכנסים לתעוקה כלכלית ולמעשה המדינה היחידה שכל אירופה חיה על חשבונה היא גרמניה.

איציק 24 באוגוסט 2012

אני מסכים לגבי העובדה אך אין זה משנה את הדעה הצרפתית שאירופה צריכה להיות מאוחדת עם עזרה הדדית למרות מה שכתבת.

גיל שלי 23 באוגוסט 2012

הכוונה כמובן היא שגרהניה רוצה פדרציה אירופית בשליטתה. מדינות הדרום רוצות כסף בלי שליטה גרמנית

דורפן 23 באוגוסט 2012

גיל – לרגע חששתי שבדרום אירופה רוצים לפרוש ולחיות מעמל כפיהם…

איציק 23 באוגוסט 2012

אני חושב שכרגע הצרפתים רוצים הרבה יותר להשקיע כסף מהגרמנים. בדרום יש בעייה של מוסר עבודה. ביוון מדברים (העם לא הממשל) בגלוי שהם רוצים לחזור לדרכמה, לשבת בטברנות כמו פעם. הם מדברים שזו המסורת שלהם לשבת באמצע היום בטברנות והם לא מוכנים שצרפת או גרמניה תתנה את אורח החיים שלהם תמורת כסף. במקרה זה הם מוכנים לוותר על הכסף. מצד שני הם דורשים ממשלת יוון שתמשיך לסבסד את אורח החיים הזה.

גיל 23 באוגוסט 2012

רונן, אתה מייחס איזו שהיא רציונליות למדינות אבל בארה"ב לא יכלו סתם ככה להחליט על ביטול העבדות כי עובדה שהרבה חלקו על זה. הרי זו כל המהות של מלחמת האזרחים האמריקאית. גם החיסול הפורמאלי שלה לא הוביל בהכרח לחיים הרבה יותר טובים לשחורים שעדיין הופלו, נאלצו לעשות הכל בנפרד מהלבנים, עשו בהם לינצ'ים באלפים וכו' עד מאה שנה אחר כך.

לגבי החוזק הגופני של העבדים זה הסבר בעייתי שלא נתמך במחקרים. אם זה היה ככה, למה אמריקאים לא שולטים בענפי ספורט מבוססי כוח כמו הטלת כדור ברזל, הרמת משקלות וכו'? למה בברזיל אין שחקני בייסבול, פוטבול או נבא אלא רק כדורגל וכדורגל?

דורפן 23 באוגוסט 2012

גיל – הוא כן נסמך במספר מחקרים. כלומר יש מחקרים שמראים יתרונות לג'מייקנים – ההשערה כי מדובר בעבדות היא חזקה אבל לא מוחלטת. גם אתה צודק בכל שלעבד דווקא מהירות נחוצה פחות מכוח – וענפי הכוח נשלטים כיום על ידי מדינות באזורי הקווקז בעיקר.

אלף פעמים כתבתי. גנטיקה היא הסבר קטן מתמונה רחבה מספיק. תרבות היא העיקר.

גיל 23 באוגוסט 2012

אוקיי, מקבל.

פשוט אדום 23 באוגוסט 2012

באחד מגליונות ספורט האץ מימי המשחקים האולימפיים הייתה כתבה על מחקר של מייקל ג'ונסון שבקצרה טוען שאחרי כל המסעות באפריקה ובאוניות שרדו רק העבדים החזקים ביותר ובג'מייקה הורידו את הבעיתיים והעקשנים ולכן הג'מייקנים הם מאוד מהירים וווינרים

פשוט אדום 23 באוגוסט 2012

"הארץ"

איציק 23 באוגוסט 2012

אחרי התוצאה שבליק השיג היום אין מה לומר, אכן מהירים מאוד הג'מיקאנים. הבן-אדם משתפר ומשתפר.

גיל 24 באוגוסט 2012

נכון, קראתי על זה אבל הדיעות שלו לא מבוססות מדעית למרות שהן לכאורה נשמעות נכונות. אני לא אומר שהן בתאוריה לא יכולות להיות נכונות אבל בפועל יש פשוט משתנים אחרים ידועים שמסבירים את הפערים הללו.

ארבם 23 באוגוסט 2012

תגובות ברמה. למדתי הרבה, תודה :)

במיוחד אהבתי:

השוואה בין הנטייה הסוציאליסטית בתת המודע של של אומות אירופה לעומת האינידבידואליזים בעולם החדש והשתקפותה המשבר החוב באירופה.

ניתוח הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בארה"ב ומלחמת העולם ה-II בראייה היסטורית-קלאסית המסתמכת על אירועים מכוננים והשוואתה לראיה פוסט-מודרנית המדגישה תהליכים ומגמות.

יופי של בלוג ספורט.

מתי 23 באוגוסט 2012

הסיפור הזה פחות מרשים בהתחשב בהיסטוריה הבריטית שמחוץ לאיים הבריטים. הפרגמטיות שלהם גרמה להרבה שפיכות דמים. זו שיטה מוכרת: עוזבים את הקולוניה, ובקולוניה מתחילה מלחמת אזרחים.

דורפן 23 באוגוסט 2012

מתי – אני בכלל לא שופט מוסרית את הפרגמטיזם הזה. הפרגמטיות היא רק טקטיקה אימפריאלית עבור הבריטים. מעניין… כשכתבתי על נבחרת ספרד שהיא פרגמטית ולא אידיאליסטית – אנשים תפסו זאת כעניין שלילי.

נביא בעירו 23 באוגוסט 2012

דורפן, בזמן שאתה מבסס את התיאוריה המעט רעועה שלך לגבי ההבדל בין הבריטים לאמריקאים (העובדה שהאנגלים השתמשו בעבדים לעבודה מחוץ בריטניה היא דוגמה לפרגמטיות הבריטית? באמת? לא העובדה שרובם המוחלט של השטחים החקלאיים באימפריה היו מחוץ לאי הבריטי?! זה קצת כמו לטעון שהאופן שבו ישראל הקימה שדה תעופה בינלאומי זו דוגמה לפרגמטיזם הישראלי….), אתה מודע לכך שה״פרגמטיזם״ נחשב לתרומה החשובה ביותר של ארה״ב לפילוסופיה העולמית, ושמי שמזוהים איתו ונחשבים להוגי הפרגמטיזם האמריקאי הם הדור של מלחמת האזרחים? אם אתה כן מודע לזה, אז קצת לא ברורה לי הטענה שלך ואם לא, אז היא הופכת לקצת מגוחכת…

כמובן שהדברים לגבי הכניעה האמריקאית המוחלטת לפוליטיקלי קורקט וחוסר היכולת לדבר על עניינים שקשורים בגזע הם נכונים וחשובים, אבל לא קשורים בכלל לפרגמטיזם.

אנונימוס 23 באוגוסט 2012

זה אולי נכון לעבר. היום הם יותר דוגלים במה שנדמה לי שנקרא exceptionalism. תפיסה שלפיה לארה"ב מקום מיוחד בהיסטוריה ובעולם – להפיץ חופש ודמוקרטיה וכו', ושהיא צריכה להצדיק את זה. זו בעצם ההצדקה ל"אידיאליזם" הנ"ל, ולשבר באמון כלפיהם שנוצר כשהם לא עומדים בסטנדרטים שהם עצמם קבעו.

מתי 23 באוגוסט 2012

כי אם כיבוש אכזר, אז שיהיה מבדר…

איציק 23 באוגוסט 2012

מעבדות לתחרות:
אני רוצה להתייחס נקודה אחת בפוסט אשר נאמרה כדרך אגב וכמשהו יחסית שולי. למרות זאת זה צורם לי במקצת. הקשר בין העבדות לביצועים ספורטיבים. זה נראה שהעבדות יצרה תנאים לבררה טבעית ליצור "גזע על." אני מתקשה להאמין ש-200 או 300 או אפילו 1000 שנים יכולים ליצור כזה שינוי גנטי. אבולוציה לא פועלת בטווחים כה קצרים. השליטה של השחורים בריצות ה-100 מטר הינה מוחלטת בגברים ונשים; ב-200 מטר לפעמים רואים לבן או לבנה; הקפיצה לרוחק נשלטת במידה רבה על-ידי השחורים. להבדיל, אין לשחורים שליטה בקפיצה לגובה או בקפיצה משולשת. ישנם שם קופצים מצליחים אבל לא יותר מהלבנים, וסטטיסטית אף פחות. אני לא רואה סיבה לשוני גנטי גדול בין קפיצה לרוחק, קפיצה משולשת וקפיצה לגיבה. נראה לי שהיתרון הגנטי יובא מאפריקה והתפתח שם במשך מאות אלפי שנים ואולי מיליוני שנים. התרבות הצפון אמריקאית (או לחילופין האילוצים) איפשרה לשחורים אשר הגיעו לשם למצאות את הפוטנציאל הטמון בהם בצורה טובה בהרבה ממה שהם מיצו בארצות המוצא שלהם. אותו הדבר קשור למה הם טובים יותר בקפיצה לרוחק מאשר בקפיצה משולשת. זה לא בגלל הבדלים גנטיים כי אם בגלל המסורת שהתפתחה, מסיבות שאני לא יודע בדיוק להצביע אליהן, דוקא ברוחק אך יכל לקרות גם בגובה באותה מידה (למרות שאולי זה קשור לעובדה שגובה ומשולשת הם מקצועות יותר טכניים).

MG 23 באוגוסט 2012

איציק, כמה דברים על זה:
1. לא מדובר על בריבה טבעית. זה לא דבר שקרה באופן טבעי, אלא בידוד מלאכותי של אוכלוסיה בעלי נתונים פיסיים מסויימים, שכמובן רבייה בתוך אותה אוכלוסיה מבליטה עוד יותר יתרונות אלה על פני השאר.
2. נערך מחקר שפורסם בעיתונות ובאינטרנט לפני מספר חודשים שגורס שאנשים יפים יותר הם חכמים יותר וכיום הדבר מובהק יותר מאשר לפני דור ושם זה יותר מובהק מאשר דור לפניו וכן אלא (אגב, היופי נבקע לפי דירוג כחלק מהמחקר, באמצעות סקרים שנערכו בנושא). הרעיון הוא שאנשים חכמים הם גם מוצלחים בחיים בכלל ומבחינה כספית בפרט ולכן הם מושכים את היפים מהמין השני שמשתמשים ביופים באמצעי השגת זיווג מובחר. הרעיון הוא שתוך מספר דורות הגיעו לשינוי דרסטי (משהו כמו 18 נק' IQ, אם זכרוני אינו מטעני).
3. פעם ביקשו מאחד ממדעני הגרעין בארה"ב לבצע לו מבדקים, ע"מ לבחון את היכולת להעביר אינטלגנטיה לצאצאים. בתגובה הוא אמר שאבא שלו היה חייט בורשה, אז הוא חושב שעדיף להם לעשות את המבדקים לחייטים בורשה.

איציק 23 באוגוסט 2012

קשה לי להסכים אם דברים כפשוטם.
1. אף אחד לא ברר את האנשים באופן מדעי, והבררה שנעשתה לא נעשתה על גברים ונשים כאחד. אם כבר יותר על גברים.
2. אני לא רואה היפה וחנון, אך ממה שאני שומע, ליפיפיות שם אין IQ בשמים. זה נכון שליופי יש משיכה, וזה גם גורם להצלחה. השאלה האם יש קורלציה חיובית בין הצלחה/יופי/אינטלגנציה שהיא בעלת מובהקות סטטיסטית. אני לא מכיר את המחקר, אך אני יודע קצת לשחק אם נתונים סטטיסטים כדי להדגיש את מה שאני רוצה. אין זה אומר שזה שגוי, זה רק אומר שצריך להיות מאוד זהיר. אני ספקן מאוד לגבי מחקרים כאלו ומעוניין לראות את אופן פילוח האוכלוסיה, אופן הצגת השאלות (להן יש השפעה רבה מאוד על התוצאות) ועוד נתונים רבים. הטיות כאלו מאוד מקובלות במחקרים רפואים/סוציאולוגים ופחות במדעי המחשב/הנדסת חשמל (כיוון ששם הטייה תביא בסופו של דבר לאפקט הפוך מהרצוי).
שלישית, מהניסיון האישי. ועברתי בחיי מספר מבדקים ובכולם יצאתי בסדר גמור, ואישתי טוענת שאני מכוער.

דורפן 23 באוגוסט 2012

איציק – תהליך ברירה טבעית יכול להפוך למהיר מאד אם "מסייעים" לו – למשל מזווגים רק גבוהים עם גבוהות – שזה מה שעשו מגדלי העבדים. יותר מזה: המחקרים בג'מייקה אפילו מצאו ספרי הוראות של הדרכים לבצע את התהליך המבחיל הזה.

קפיצה לרוחק יותר דומה לריצת 100 מטר מאשר קפיצה לגובה – כי גורם המהירות בה קריטי. היו הרבה אנשי 100-רוחק בהיסטוריה. אנשי רוחק-גובה אפשר למצוא רק בהיסטוריה העתיקה מאד.

איציק 23 באוגוסט 2012

לגבי החלק השני אני מסכים לגבי הקשר 100-רוחק עדיין נראה לי שהכוח המתפרץ של הגובה והרוחק אמור להיות דומה מבחינה פיזיולוגית והיתי מצפה לראות גם הרבה מעל לממוצע קופצי גובה מצטיינים. הסיבה שאין, אינה נעוצה בגנטיקה לדעתי כי אם מסיבות אחרות.
לגבי המחקר שציינת, התהליך אומנם מבחיל כתופעה היסטורית אבל מחקרית מאוד מעניין (לא ההכלאות כי אם עובדת מציאת הספרים). אם יש לך הפנייה אליו, אשמח לקרוא.

martzianno 23 באוגוסט 2012

קטע נפלא של כריס רוק שמדבר בדיוק על זה:
http://www.youtube.com/watch?v=4Tj1IimPfF4

שגיא 23 באוגוסט 2012

לשייך את מלחמת האזרחים האמריקאית לסוגיית העבדות זה מבט מאוד צר, שנועד אולי לבסס את הרעיון (המעניין) של הפוסט, אבל פשוט לא נכון.

המלחמה הזו כנראה הייתה מתרחשת גם אם לא היו בכלל עבדים. היא נדרשה כדי ליצור את ארה"ב כפי שאנו מכירים אותה, ולא אוסף של מדינות בעלות ערכים מנוגדים שפועלות תחת שותפות פרקטית ותלויית-אינטרסים.

אנונימוס 23 באוגוסט 2012

פוסט מעניין ותגובות מעניינות עוד יותר.

גלן 24 באוגוסט 2012

גמאיקנים מול אמריקאים? אני זוכר את גטלין זה שנפסל באתונה. ה 40 יארד שלו לא היה קרוב לטופ .

ראיתי גם שלבולט לא היה בהכרח את הזמן הכי טוב. אבל זה כמובן מישמש של טסטים. ועדיין אמריקאים שחורים וצעירים לא הולכים לספרינטים שמבטיחה תהילה לבודדים אחת לכמה שנים ולפעמים אפילו זה בא בשידור מאוחר בגלל הבדלי השעות. מבחינה סטטיסטית עם המסות שיש להם ואם היו מתרכזים בריצה ולא בנשיאה או תפיסת הכדור , אני בספק אם הייתה משמעות לדיון על איכות העבד בהקשר הגאוגרפי.

אנונימוס 25 באוגוסט 2012

סביר להניח שגם בקאריביים החלום של הצעירים שם זה קודם כל לשחק במאנ. יונייטד.

גיל 24 באוגוסט 2012

הנה דורפן הפתרון למקרה ארמסטרונג. לקחו לו את התארים אבל אין חקירה ואין הודאה מצידו, והוא מפסיק להלחם בנושא. כאילו מוצא של כבוד לכולם בלי ממש לגרור את הנושא ולפתוח את כל קן הצרעות הזה. גועל נפש כל העסק הזה, ואני תוהה אם יהיה עכשיו חור של 7 שנים שבו אף אחד לא זכה בטור.

איציק 24 באוגוסט 2012

הדיון מלפני יומים הפך מהר מאוד למיושן, אבל יש לי שאלה, אירגון המלחמה בסמים האמריקאי, USADA, אינו הגוף היציג למלחמה בסמים באיגוד האופנים העולמי. האם הוא רשאי לבטל תארים רטרואקטיבי של איגוד האופנים העולמי. אני מבין שלתחרויות בתוך ארה"ב יכולה להיות לו השפעה, אבל מחוץ לארה"ב הוא לא צריך להגיש בקשה לאיגוד האופניים העולמי?
נ.ב.: ארמסטרונג פתר מבחינתו את הסיפור בדרך הכי נכונה. הודיע שאין לו כוח לכל זה, אני נקי אבל תעשו מה שבא לכם. באופן זה נטע ספקות רבים ברבים. לי זה נראה כהודעה ברורה שלו באשמה. הוא לא אחד שהיה מוותר אם היה בטוח שזכאי. יתכן שגם נשבר לו מכל המאבק, אך איני נותן סיכוי רב לסצנאריו זה.

גיל 24 באוגוסט 2012

זה גם מה שאני לא מבין ואולי רונן יסביר. אם הצרפתים לא ימחקו אותו מהספרים אז מה אז?

yavor 24 באוגוסט 2012

מה זה הגוף הזה USADA? מאיפה להם הזכות לשלול זכייה בארוע שבכלל לא התרחש בארה"ב? ואם הם פתאום יודיעו שדני עמוס צרך סמים ממריצים – הם יבטלו את האליפות של ק"ש?

תום 24 באוגוסט 2012

זה מלכ"ר מבלי שום פיקוח או רשות ממשלתית. זה ארגון בולשיט של עסקנים אמריקאים.

סימנטוב 24 באוגוסט 2012

דיון מרתק! האנגלים כמו שאר האימפריות הארופיות של המאות האחרונות זכו להיות הראשונים שחיברו בין תעשיה מדע וצבא (שהוביל ורווחים קפיטלסטיים)

קירקגור 24 באוגוסט 2012

שגיא, מלחמת האזרחים אמנם לא הייתה מלחמה שבעיקרה נסובה סביב סוגיית ביטול העבדות, אלא יותר מלחמה שבין הקפיטליזם של הצפון לפטריארכליות המסורתית של הדרום, אבל בסופו של דבר סוגיית העבדות הייתה חלק מהותי בה (גם אם הצפון רק ניסה "להגביל" את העבדות מאשר לבטלה, מה שהוביל לפרישה מהקונפדרציה).

כך או כך, אני לא חושב שאפשר להשליך מכך ישירות על גישות פרגמטיות או אידיאליות ביחס לעבדים או לספורטאים ממוצא אפריקני. צריך גם לזכור שבריטניה היא זו שייבאה את העבדות למה שיהיה לאחר מכן ארה"ב (ולא רק של אפריקאים, אפילו אירים היו בחוזי עבדות בתחילה).

הנושא של זיווג עבדים כשורש לאתלטיות הוא מאוד קוסם מבחינה לוגית-רומנטית, אבל קשה מאוד מבחינה היסטורית להוכיח שהיה כאן תהליך שיטתי ומקיף שנגע לרוב אוכלוסיית העבדים. כן, זה היה רעיון, אך מכאן ועד יישומו בצורה שמשפיעה על אוכלוסיה שלמה הדרך ארוכה. מה גם שאם נניח שזה מה שקרה, עדיין יש לך 5-6 דורות מאז ביטול העבדות בה אף אחד לא הוכרח להזדווג עם בן זוג אתלטי/גבוה/חסון.

Comments closed