אבל לפעמים אתה רוצה ברבטוב

כוכב סבנטיז-אייטיז קצת לכוד בעידן התפוקה. וגאון

תמונה של הצייר הבולגרי איליאן סבקוב

אם היינו חיים בשנות השבעים או שנות השמונים דמיטר ברבטוב היה אגדה. אלו היו ימי ההיי-לייטס. שחקנים נשפטו על הדברים הנפלאים שעשו. לא על מה שלא עשו. כמו לא לרדוף או לא ללחוץ או לא להבקיע פעם אחת כל שבוע.

ברבטוב הבקיע ברגעי השראה. כמו שלושה שלושערים בדרך לאליפות. אפילו חמישייה.

אבל אנחנו לא בעידן של השראה. אנחנו בעידן של תפוקה. אפשר למכור תמונה של ואן גוך, להעסיק עשרה אמנים ובית דפוס, ובחודש אחד להפיק שני מליון יצירות אמנות למכירה באיקאה.

אבל לפעמים, כשאתה לא עסוק ולחוץ מדי עם הדרישות שיש לך מהחיים, אתה רוצה ברבטוב.

*

 

אז הנה קצת גאונות:

סבסוב על ווסטהאם.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מספרת שאחרי חתונה בולגרית.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

והנה המבצעים שבמידה רבה הביאו אליפות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

פוטבול? פנטזי פוטבול!
ליגת שוקי ההון: האם יש השלכות שליליות למכירת המשחק

51 Comments

אחד שקורא 1 בספטמבר 2012

מי כתב? אתה או דסקל ב-soccerissue.com?

פשוט אדום 1 בספטמבר 2012

מה הולך פה???

עומרי 1 בספטמבר 2012

ברבאטוב הוא לא כישלון ביונייטד. גם לא ביחס למחיר. הוא סתם לא הצלחה יותר מדי גדולה.
ניתן לזקוף את העניין הזה רק לפרגי. בצ'לסי או ליברפול הוא היה נמכר כבר בסוף עונתו הראשונה בסבירות גבוהה.

מה שכן, פרגי פספס אותו בליגת האלופות. אני לא אומר שהוא היה עשוי להיות הפתרון לבארסה אבל פרגי אפילו לא ניסה. עד היום לא ברורה לי ההוצאה שלו מהסגל בגמר 2011.

אביאל 1 בספטמבר 2012

עומרי – אשמח אם תציין שחקנים (במיוחד כאלה שנקנו בסכום שברבטוב נקנה) שנמכרו לאחר שנה בצ'לסי ? גם בליברפול היחיד שעולה לי לראש הוא קארול וזה קרה רק עכשיו ומדובר על השאלה.

עומרי 1 בספטמבר 2012

אתה יודע מה, לא נמכר – נקבר.

אביאל 2 בספטמבר 2012

נראה לי שאת ברבטוב גם קברו, בטח ביחס לסכום ששולם עליו ועוד יותר תמוהה שבחרו במייקל אואן לשבת על הספסל בגמר ליגת האלופות במקומו, זה קצת יותר תמוה.

ניינר 1 בספטמבר 2012

פספוס ענק של יונייטד. היה צריך להישאר בספרס וכל הצדדים היו יוצאים מורווחים. גם מודריץ הולך להצטער על המעבר שלו.

אופיר 1 בספטמבר 2012

כמה שאני מסכים אתך!

לא אכפת לי שימשיכו לתקוף כאן את ה-"נאיביות" וה-"רומנטיקה" שלי, הוא ורובי קין הגיעו לשיא הקריירה שלהם ביחד בספרס, ובמקום להשאר במועדון המיוחד הזה (שים לב – זה מגיע מאוהד ארסנל!) ולהפוך לאגדות, חיסלו במו ידיהם את הקריירות של עצמם.

אז מה יצא לברבטוב מהאפיזודה ביונייטד? במקום לדבר על הגאון ועל מכונת השערים, כולם דיברו על העצלן. מזל שאנשים כמו רונן יודעים עדיין להעריך את הדברים הטובים והמהנים בחיים (שלא תמיד ניתן לכמת לכסף או לתארים). הא, ויצא לו מזה גם המון כסף, כמובן. לא שווה את זה, לדעתי, בשביל מי שהיה גם כך עשיר מספיק כדי לדאוג לעצמו, לילדיו ולנכדיו.

איציק 1 בספטמבר 2012

יש ספורטאים שהניצוץ נמצא בהם ללא קשר למספר האליפויות שלהם. אנשים משלמים כרטיס כדי לראות אותם ולא את הטכנוקראטים אשר מביאים אליפות, גם אם בספורט קבוצתי בלתי אפשרי בלעדיהם.
אני זוכר את יניק נואה הרבה יותר ממארט סאפין או אפילו ג'ים קורייר בטניס למרות שהוא לא היה מחבט מספר אחד אף פעם. לראות את סר צ'ארלס משחק מרשים יותר מאשר את רוב מחזיקי התארים, וגם את הד"ר כולם היו זוכרים גם ללא התואר היחיד שזכה עם פילדלפיה (כמובן מאז שעבר ל-NBA). את קלדרון לא ראיתי אך את שלום רוקבן כן, ולמרות שהיה מעצבן רבים היה בו את הניצוץ שהופך את המשחק לחוויה. לכן, מי שרוצה להזיז את הברבטובים בשביל אליפות מפסיד את החוויה שבגללה אנחנו אוהבים ספורט.
אני כותב כל זאת למרות האמירה המפורסמת של רד אורבך לגבי חשיבות הניצחון…

MG 1 בספטמבר 2012

פעם עשינו בין מספר חברים סוג של סקר את מי הם היו מעדיפים בקבוצה יעקובו או ברבטוב. חוץ מאחד כולם ענו יעקובו, כיוון שהם אמרו שבשביל "קסם" יש מונדיאל. בשוטף הם רוצים גולים ויעילות.

איציק 1 בספטמבר 2012

היי,
בשביל יעילות יש את פרי הגליל, אתא, ועוד כמה חברות אולי אפילו יותר יעילות. לא ראיתי אחד שהולך לראות אותם או לעודד אותם; שם חולצה שלהם צעיף לוקח את הילד ויללה למפעל. לכן, אין לי ויקוח עם החברים שלך, אבל קצת חבל לי עליהם. הם פסידים הרבה מאוד בטיעון שלהם, ונראה לי שההפסד גדול מהרווח.

MG 1 בספטמבר 2012

איציק, לכתוב זאת זו נאיביות.
זקני המשפחה מספרים שהקבוצה ששיחקה את הכדורגל הכי יפה מקום המדינה היא מכבי חיפה של תחילת שנות ה-60'. אף על פי כן, היא לא היתה הקבוצה האהודה בארץ. 40 שנים ו-12 אליפויות אחרי היא כן. כמו בחיים, גם בספורט אנשים נמשכים להצלחה הרבה יותר מלאסטטיקה.
אני יכול להגיד לך שאחרי 7 שנים ללא אליפות (1994-2001) הייתי מוכן לקחת אותה גם בבונקרים או במשחק לה-רוחב.
שים לב, שלא דיברתי בהתפשרות על איכות, אלא על אסטטיקה. רוצה לומר, ששחקן איכותי מושך יותר צופים משחקן שעושה עקבים ומספרות.

איציק 1 בספטמבר 2012

אל תשכח שאת האליפויות לקחתם עם עטר, ברקוביץ', רוזנטל, סלקטר, ארמלי, נדמה לי שגם אבי רן ז"ל זכה באליפות. אלו לא דמויות אפורות כלל וכלל, ובשבילם שווה היה לשלם כרטיס. היה להם צוות שעשה את העבודה השחורה וחובה שישיו כאלו. כלומר האליפויות לא היו אפורות. אני לא טוען שצריך סגל של קריזיונרים וירטואוזים, אך כשיש אחד או שנים זו חוויה.
אם יהוד היתה זוכה בשנות קיומה באליפות זה היה פשע לספורט, גם אם לא שופטים את המנצחים. אז היה לה שוער והגנת בונקר ועם זה היא היתה תקופה מסוימת בחלק העליון של הטבלה, אך אם היתה אלופה כזו, זו היתה אלופה עם כוכבית שחורה מבחינתי. לחיפה לא היתה אף כוכבית כזו ברזומה.

קורא 1 בספטמבר 2012

וואלה? לא כוכבית אבל לאליפויות של רוני ואלישע לוי היה צבע אפור כהה (ביחס לפוטנציאל)

MG 1 בספטמבר 2012

קורא, אלישע עם סגל שחקנים פחות טוב משל הפועל ת"א לקח 2 אליפויות ועוד פעם השיג את אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בתולדות הליגה. אולי אסטטית זה לא מיצוי הפוטנציאל, אבל הוא הוציא מקסימום מקדר השחקנים המצוי (לא כולל העונה האחרונה).

קורא 1 בספטמבר 2012

עזוב, הם לא שיחקו כדורגל טוב ולא יפה, הם השיגו יותר נקודות משאר הקבוצות בליגה. מהקבוצה הכי טובה (אוקיי נניח באחרונה השנייה) בארץ אתה מצפה לכדורגל התקפי. יותר מדוייק: יש קבוצות שהאוהד מהצד יכול להניח לדעתו הסובייקטיבית שיכלו להשיג את אותו מספר נקודות עם כדורגל יותר יוזם והתקפי. נכון גם לגבי יונייטד בחלק מהשנים.

יוסי 1 בספטמבר 2012

השער בוידאו השני לא היה מספרת. במספרת מניפים רגל אחת קדימה ואז בתנועת מספריים מחליפים את מקומן של הרגליים ובועטים בכדור באותה ההזדמנות. מה שהוא עשה שם נקרא להפוך, לפחות בעגת השכונה שבה אני גדלתי.

לירן שבתאי 1 בספטמבר 2012

השדר האנגלי בסיבסוב מול ווסטהאם תיאר את ברבאטוב בדיוק של סופר כמו שרק שדר אנגלי יכול ״איזה מהלך עצלני יפייפיה!״ וכזה הוא ברבטוב.

גלעד בלום 1 בספטמבר 2012

שחקן שאני מאד אוהב,לדעתי אם הוא משחק 90 דקות כל משחק הוא שווה 20 גולים לפחות ועוד 8-10 בישולים בעונה גם ביונייטד והוא הוכיח את זה בעונת האליפות,כנראה שאני לא מבין גדול בכדורגל כי לדעתי הוא לא פחות טוב משאר החלוצים של יונייטד שכן נשארו שם ואין לי מושג למה פרגי לא השתמש בו גם כשהקבוצה חורקת,חבל שלא חזר לטוטנהאם,מהיום אני אוהד קטן של פולהאם ולא מחמיץ אף משחק שלהם

גיזמו בון 1 בספטמבר 2012

חייב להודות שיש פה מקרה קלאסי של מאמן שמחסל את החלוץ הכי פורה שלו
הפשע היחיד של ברבה הוא כזה שהוא פשוט לא בה טוב בעין לאלקס,אז הוא פשוט הוציא אותו מההרכב,יבש אותו על הספסל ,ושבר לו את הבטחון
עדיך שאלקס היה מוכר אותו בשנה שעברה אחרי הבזיון בליגת האליפות
ולא מתעלל בו,פשוט לא עושים דברים כאלה לחלוץ הכי פורה שלך,גם אם אתה מאמן נערץ

פשוט אדום 1 בספטמבר 2012

נראה לי שקצת נסחפת, יכול להיות שראית את רוב המשחקים של ברבטוב ואולי אפיל את כולם, אבל יש ליהרגשה שפרגוסון ראה אותו קצת יותר ממך וכשהוא מכין את ההרכב למשחקים הוא מתבסס על כל מיני שיקולים ולא נראה לי שרק בגלל "שהוא לא בא לו טוב בעין" הוא לא מרכיב אותו, אבל זאת רק דעתי

ירון 1 בספטמבר 2012

אף מילה על הצ'פחות שהוא קיבל אחרי הגולים?

חוץ מזה – עלתה פה הסוגייה של אסתטיקה מול יעילות. בסופו של דבר אהדה היא השילוב בין השניים אבל בד"כ הם באים יחד כיוון שהקבוצה היותר מוכשרת בד"כ משחקת גם יותר יפה.

זו גם האשלייה שיש לגבי מאמנים לפעמים. גרנט, גוטמן ומוריניו להבדיל נחשבים בונקריסטים. אבל גרנט של חיפה הייתה קבוצה מדהימה. גם גוטמן שיחק התקפי עם שכטר וורמוט ותמוז. הקבוצות של מוריניו כובשות הרבה. רק שבמשחק נתון הם ישחקו טקטי (או אם הכלים של הקבוצה שלהם לא מספיק טובים). בונקר הוא נשקם של החלשים.

גם ברור לכולם שנבחרת ישראל לא תשחק מול אזרבאיג'אן כמו שהיא תשחק מול רוסיה ופורטוגל.

נקודה נוספת – בארסה כמשל. אומרים שמסי לא יכול בלי צ'אבי ואינייסטה. לא יודע אם זה נכון, אבל ברור לי שמסי מוכר יותר כרטיסים. כי סלאלום בין 4 שחקנים יותר מרשים מ90% מסירות מדוייקות.

רומן 1 בספטמבר 2012

כל כך כל כך נכון, ברבאטוב יודע לעשות דברים שאחרים פשוט לא יודעים, והוא עושה אותם בכיף, מאחל לו המון הצלחה בפולהאם, שקן מעורר השראה!

יוסי מזרחי 1 בספטמבר 2012

אני מעיד על עצמי, שברגע שפרגי הצליח לחטוף אותו בשדה התעופה(כך מספרות האגדות),מפלס מצב הרוח שלי עלה.
ובאותה מידה, הוא ירד לאחר שלושה משחקים.
ולא כי מדובר באיזו נמושה,אלא כי יש הרבה מאוד מצבים בחיים שהחלק המוגדר לא מצטרף לפאזל.
מה שקרה להבנתי, הוא שברבטוב לא התאים ליונייטד בהרבה משתנים של המשחק יחד ולמרות היותו שחקן באיכויות יוצאות דופן.
בכדורגל האנגלי בכלל,וביונייטד בפרט, מרכיב המהירות ומכאן, המעורבות במשחק הוא מכריע. לדימטאר ברבטוב לא היתה ואין גם עכשיו מהירות ולכן,למרות שזה מנע את הצלחתו אצלנו(ואני בכוונה לא כותב כשלון),הוא יכול להצליח יותר בקבוצה אחרת פולהאם כמשל.
אני מתעלם ממה שקראתי לו בעבר,עצלנות, ולו מפני שהיא יכולה לצוף בגלל חוסר מהירות ותנועה.נניח לזה ולו מחמת הספק.

סיר אלכס קנה לפני עשור את סבסטיאן וורון,הקשר הטוב בעולם בזמנו או לפחות מתחרה רציני לתואר.גם שם היתה בעיה של אי התאמה וחוסר יכולת לסדר את הפאזל,ושם, בניגוד לפרשת ברבטוב, התבצע מקצה שיפורים די מהיר והוא עבר לצלסי כאשר חצי מהשקעה הוחזר. בפרשת ברבטוב, היה לדעתי חוסר הצלחה משווע בהתנהלות, ותהליך שגרם להפסד כספי עצום ולפגיעה גם בשחקן. חוסר היכולת לחתוך, ואין זה משנה אם בגלל חוסר רצון להודות בטעות או כל סיבה אחרת,הביא לשנה של סיפסול, לירידת ערך ברמת מפולת בבורסה ובתוך כך עוד כשנתיים של משכורת שיכלה ,יחד עם מחיר שוק של 15 מליון+ בשנה שעברה לפתור כמה בעיות אמיתיות בסגל.
בכל מקרה, העובדה שחשבתי מיד סמוך להתחלה שהוא לא מתאים לנו, לא משנה כהוא זה את העובדה שמדובר בכשרון מהטובים ביותר.
דרך צלחה לדימטאר ברבטוב,לאן שילך, אני מאחל לו הצלחה,ואולי,קצת לחצים וחששות,כשהוא ישחק נגדנו.

דורפן 1 בספטמבר 2012

יוסי אני רק אעיר פה.

אם היו הולכים לפי הגיון וורון – אז היה כשלון מוחלט. בעונה הראשונה הוא לא היה נחוץ ובעונה השניה לא טוב.

בגלל שהמשיכו איתו עונה שלישית קיבלו עונה גדולה – ולא בטוח שהיו זוכים בתואר בלעדיו.

נראה לי שבגלל העונה ההיא המשיכו איתו עוד עונה שבאמת הייתה בזבוז זמן של שני הצדדים.

אבל לא מוכרים בקלות את מלך השערים של הליגה…

יואב בורוביץ' 1 בספטמבר 2012

דורפן- אתה מנסה לשכתב היסטוריה. ברבאטוב היה פלופ גדול מאוד ביונייטד. אז היו לו כמה רגעים יפהפהיים. אז מה. הוא ברבאטוב. אבל ציפו ממנו להרבה הרבה יותר. פרגוסון הגדול לא נתן לו קרדיט ובצדק. הוא גם לא התאים למשחק של יונייטד כי הוא לא מהיר ולא משחק הגנה ובעיקר לא נייד מספיק.
ואני טענתי שברבאטוב יהיה פלופ (אני חושב שכאן אצלך בטוקבקים ואם לא, אז בשיחה עם לוינטל) ברגע שנרכש. חשבתי שמשלמים עליו הרבה יותר מדי כסף ובעיקר שמפספסים במהות. הוא לא שחקן של יונייטד. ואף פעם לא היה שחקן של יונייטד.
הטעות כאן הייתה של אלכס פרגוסון. ומאכזב אותי שאתה מנסה לצייר כעת את כל תקופת ברבאטוב באור מחמיא. חבל.

דורפן 1 בספטמבר 2012

בורוביץ' -התגובה שלך היא בדיוק מה שאני כתבתי עליו. אנשים שקונים כרטיסים כדי לראות ניידות ועזרה בהגנה – ושכחו מהן ההנאות הקטנות בכדורגל.

ברבטוב לא היה הצלחה ענקית אבל היה מלך השערים והכוכב העיקרי בעונת אליפות בה ווין רוני לא היה בטוח שהוא רוצה לשחק. שאלו יהיו הכשלונות. וזה שכתבת את זה מראש לא אומר שהאליפות לא הושגה, שהוא לא כיכב בה או שהוא לא היה מלך השערים של הפרמייר ליג. זה רק אומר שכתבת את זה.

יואב בורוביץ' 1 בספטמבר 2012

אני לא מתרגש ממלכות השערים שלו ביונייטד. למיטב זכרוני היו לו כמה משחקים עם המון שערים (בתבוסות בעיקר) והוא לא פרס את השערים שלו על מספיק משחקים. אבל זו לא הנקודה החשובה.
הנקודה היא שאני לא מתלהב מברבאטוב באופן כללי ולא חושב שהוא שחקן שמתאים לאיכות ולמהות של יונייטד. ברבאטוב שחקן של שטח קטן, טכני מאוד, לא נייד, לא מהיר, לא מגן, ועצלן.
לכן הוא פתח בכל כך מעט משחקים מאז שהגיע (במיוחד לשחקן שהגיע על תקן סופרסטאר בהמון כסף).
לדעתי צריך לראות את ברבאטוב ככשלון גדול במחשבה (של יונייטד) ובביצוע (שלו). אז נכון שהייתה אליפות. לא ביג דיל, כי בשני העשורים האחרונים אתם זוכים בהמון אליפויות. לייחס את האליפות לברבאטוב בראש ובראשונה זה ממש לא רציני.

יואב בורוביץ' 1 בספטמבר 2012

ודבר נוסף- אני דווקא מאוד מעריך טכניקה. אני רואה כדורגל בשביל טכניקה (וכמעט בשביל שום דבר אחר למרות שיש עוד דברים חשובים). אבל לדעתי ברבאטוב מאוד אוברייטד בהתסכלות עליו כעילוי טכני. ברור שיש לו את הכישורים הטכניים. אבל לדעתי הוא לא מסוגל להביא אותם בקונסיסטנטיות ברמה הגבוהה ביותר. גם טכניקה נעדרת מהירות לחלוץ היא מאוד מוחלשת. גם לא זכור לי שברבה עשה פלאות בנבחרת בולגריה שבתקופת פריחתו סובלת מתקופת משבר היסטורית. דבר הוא לא עשה כמעט כדי לעזור לה לצאת מהמשבר הזה (ולא בדקתי כמה שערים כבש במדים הלאומיים).
אבל העניין אינו כדורגל בינ"ל, שהכבוד שיש לי כלפיו מוגבל. ברבאטוב היה מצוין אצל טוטנהאם, קבוצה אנמית ולוזרית שגם בתקופתו לא יצאה מהאלמנט הזה שלה. לדעתי גם רובי קין היה לא פחות טוב ואולי אף יותר באותה תקופה (רובי קין, לא איזה עילוי בינ"ל).
כיוון שזיהיתי את כל הדפיציטים שכבר מניתי במשחק של ברבאטוב עוד לפני שנרכש על ידי יונייטד חשבתי שיש כאן טעון קונצפטואלית מהמעלה הראשונה של פרגוסון, ששפך על ברבאטוב הון (יכל להביא שחקנים הרבה יותר מתאימים ותורמים) ובעיקר על שכך שקצת עיוות את המהות של יונייטד, שכל כך נוגדת שחקנים מסוגם של ברבאטוב.
ועדיין, הוא טאלנט ענק. וכבש שערים. וזכה באליפות.
אבל לדבוק בדברים הללו לדעתי יהיה לפספס את המהות העיקרית והיא שברבאטוב הוא כשלון די קולוסאלי ביונייטד.
אך מותר גם לחשוב אחרת, כמובן.

יואב בורוביץ' 1 בספטמבר 2012

ועוד משהו- שכתבתי על ספרס "אנמית ולוזרית" לא התכוונתי לאנמיות במובן של קבוצה לא התקפית. אלא במובן של לוזריות ואנמיות באופי, קבוצה שכמעט תמיד משיגה הרבה פחות מסך הכשרון של חומר שחקניה.

יואב 2 בספטמבר 2012

ממה יש לך להתרגש? אתה שונא ספורט וגם לא מבין בו במיוחד.

אריק 2 בספטמבר 2012

אני בהלם. אני מסכים עם בורוביץ. וזאת למרות שאני מת על ברבא, כי יש בו משהו מקאנטונה. הבעיה שקאנטונה הי שחקן קבוצתי שלא פחד לרדת לגליצ'ים בוך קווי המגדרש ומחוצה לו. ברבא עצלן. עצלן גאוני לפעמים אבל עצלן. ורונן – לא. הוא לא הביא אליפות 3 נקודות נגד ליברפול ושלוש נקודות נגד בלקפול הן על שמו, מעבר לזה הוא הבקיע 13 שערים בארבע משחקים ושבעה בשלושים נוספים. לא ממש ואן ניסטלרוי (או אגוארו). רכישה לא מוצלחת של פרגי… איך שלא ננסה להפוך את זה ושוב אני חוזר אני מת על השחקן הזה.

אביעד 2 בספטמבר 2012

ועוד 2 נקודות נגד בולטון ופתאום יש לנו כבר 8 נק' שרשומות בלעדית על שמו ובלעדיהן אין אליפות.
בניגוד לתפיסה המקובלת, נדמה לי שברבאטוב בכלל לא עצלן. הוא עשה המון תנועה. הוא פשוט לא עשה תנועה שהצופה רואה ומתלהב ממנה כמו ספרינטים להגנה אלא המון תנועת עומק ורוחב שנועדה להתפנות לקבל כדור.

תומר חרוב 1 בספטמבר 2012

גרמת לי להתעגע לעידן בו גאונים כמו ברבטוב לא היו צריכים להתמודד מול ציניות של היום, מול אוהדים ששואלים ברצינות למה רוברטו באג'יו היה כל כך גדול למרות שלא זכה ביותר מידי תארים?
למה זה עבר מהעולם? אולי לא רק בגלל שעולם הכדורגל היום סופר רק תארים והישגים(בגלל הזה הסופר קופה הפך פתאום למשהו עם חשיבות) אלא גם בגלל הריבוי של המשחקים. בתוך ריבוי שכזה, מהלך גאוני כמו הבישול של ברבטוב (שמזכיר בישול נהדר נוסף מאולד טראפורד, של רדונדו לראול) נשכח אחרי שבוע וחצי.
המספרים של מסי מדהימים, בלתי נתפסים. אבל אני מתקשה לזכור שערים ספציפיים שלו(יש את ההוא מול חטאפה). אולי כי הוא כובש כל כך הרבה, אולי כי הסגנון שלו זה לא סגנון הברבטוב או הרונאלדיניו.

איציק 1 בספטמבר 2012

אני לא סנגור טוב של הכדורגלנים אבל לדעתי השיטה החדשה עושה להם קצת עוול. מנסים לעשות מבם קצת שחקני כדורסל וזה לא ילך בטוב. שחקן כדורסל יכול לסיים עונה עם 20 נקודות 7 אסיסטים 8 ריבאונדים בממוצע לעונה וגם להבחר לחמישית ההגנה של הליגה. בכדורגל לא ניתן לצפות ששחקן יהייה גם מבקיע גם נותן הכנה לשער גם בונה משחק וגם שחקן הגנה משובח. אם הוא חלוץ הוא יכול להיות חלק ממערך ההגנה אך מגן/בלם הוא לא יהייה, וגם להיפך לא ייתכן. המאמנים הנוכחיים דורשים משחקן תכונות רבות מידי המכהות את הגאוניות שבו. הם יעדיפו שחקן יותר יעיל על יותר מבריק כיוון שהוא מביא תארים (יעיל בכול חלקי המגרש). המשחק בגלל זה הופך ליותר פיזי, יותר מהיר, אבל עם פחות דימיון. עדיין יש כמה אבל גם הם יתמעטו.
את ההברקות אתה תראה מגאונים לרגע מליגות בסין, יפן ומקומות אחרים שבהן הדרישות נמוכות יותר. כיוון שהמצלמה מגיעה לכל מקום אז תמיד ימצא במקום כלשהו בעולם גאון לפעם אחת שיגרום לנו לוואוו הזה. בליגות הבחירות אנחנו נראה זאת פחות ופחות ויהיו יותר פעולות קבוצתיות של משחק מסירות מדויק ופחות מבצעים גדולים. מסי, רונאלדו, ואולי עוד בודדים מצליחים לשרוד בינתים.

אדם 1 בספטמבר 2012

חבל לי עליו שזה פשוט לא הלך.. השחקן שהכי נהנתי לראות ביונייטד אחרי העזיבה של רונאלדו, מרכיב הגאונות שיש לו ברגליים הוא במילים פשוטות second to none.. במהלך העונות האחרונות ברבטוב הותקף ע"י אוהדים על כך שהוא לא מספיק טוב..כשהיגנתי עליו לא יכולתי שלא לקבל גיחוך מהטענה שהוא פשוט יותר מדי גאון לקבוצה שלידו.. ברבטוב פשוט שחקן תענוג שלא התאים לקבוצה המהירה של יונייטד.. זה הפסד של כולם, גם לנו שלא יצא לנו מספיק לראות ממנו.

טור מקסים רונן, מדבר בדיוק על התחושות שלי לגבי ברבטוב שאף פעם לא ידעתי איך להסביר אותם.

גיל 1 בספטמבר 2012

ברבטוב לא כישלון אבל כן פספוס ענק. שחקן עם איכויות מוכחות כמוהו צריך לשחק הרבה יותר ודיבורים על זה שהוא לא התאים לשיטת המשחק נשמעים כמו תירוצים. אם שיטת המשחק לא מתאימה לו אז מאמן צריך להתאים שיטה שהוא כן יכול לשחק בה, בטח מאמן כמו פרגוסון שכל כך גמיש במערכים שלו ובתפקודים של שחקנים על המגרש. ברבטוב הוא קלאסה אמיתית, לא התבכיין או הדליף לעיתונים כמה הוא לא מרוצה מהדקות משחק שלו. הרגע הכי מבאס היה כשהוא אפילו לא היה בסגל לגמר נגד ברצלונה כשהוא היה מלך השערים של הליגה.

גלן 1 בספטמבר 2012

עוד כמה שעות אני שוכח ממכם. הפוטבול שלי מתחיל!
אבל לצורך העניין רונן בצדק הזכיר את השנים היפות. ניסיתי לחשוב על מקביל תקופתי לברבטוב. החלטתי על השחקן הזה. אגדה במועדון אחד. ספור הצלחה איטלקי אחר כך ואפילו אפיזודה במקום הנכון- מיין רואד.
בין לבין כמו ברבטוב ביונייטד היה לא תרומה מכריעה להישג היסטורי אם גם אחר כך לא תרם כל כך הרבה.
זה הגול מגדיר הקדנציה:

http://www.youtube.com/watch?v=mmC8cWAam7A&feature=youtube_gdata_player

גלן 1 בספטמבר 2012

הייתה לו….

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2012

אבל לפעמים אתה רוצה קארול. משחק הראש הגאוני, השליטה בכדור, התרומה ההתקפית גם בלי הכדור. גאון בלתי מובן שחי בתקופה הלא נכונה

דורפן 1 בספטמבר 2012

אנדי קרול עשה את מה שלא עשו מקמנמן, טורס, פאולר, אואן או ג'ררד. השכיח איזה שחקן היה קני דלגליש.

אריאל גרייזס 1 בספטמבר 2012

שזה בערך כמו להגיד שהתקופה של ג'ורדן בוושינגטון השכיחה איזה שחקן גדול הוא היה..

אלכס 1 בספטמבר 2012

דווקא בוושינגטון,בשנה הראשונה, ג'ורדן נתן עונה מצויינת ודפק את הגג הגדול בקריירה שלו לרון מרסר(אז שחקן חמישיה די טוב, אם כי לנצח ישאר פוטנציאל מבוזבז) כאשר לקח לו פשוט כדור מהידיים, באויר.

יואב 2 בספטמבר 2012

בארבטוב היה חשוב לשתי אליפויות. ובשיאו-הוא היה שירה.
מה חשוב בכלל מה אוהדי הלונדוניות חושבות? הוא נהנה והגשים חלום.וזה לא היה חלום רע.
מיסטר קול במועדון המרגש בעולם.
תודה על הכל בארבה.

אבי 2 בספטמבר 2012

יש משהו שתמיד. משגע אותי: למה לעזאזל האנגלים אומרים"רִינאלדו"?!

גלן 2 בספטמבר 2012

הוצאה להורג בטכסס. יש משהו מזכך, למרות הכל.

גלן 2 בספטמבר 2012

כשאני אמות ורק כשאני אמות אני רוצה שמסברגר יגיד כמה מילים. עד אז הוא מיותר בחיים שלי.

אריק 2 בספטמבר 2012

וואהאו כמה בישולים היו לנאני בעונה הזאת… מקווה שיחזור לעצמו בקרוב

אופיר 2 בספטמבר 2012

אם כבר מדברים על גאונים, אני בוחר את פלקאו של אתלטיקו מדריד לקבוצה שלי לפני כל שחקן התקפה אחר על פני כדור הארץ. מי חולק על הקביעה הזו?

אבי 2 בספטמבר 2012

קשה לחלוק.

דורפן 2 בספטמבר 2012

אני חושב שברבטוב היה סיפור שהשתנה כל הזמן.

ראשית המחיר שלו עלה ב-7 מליון ביום ההעברות כי סיטי נרכשה אותו יום וניסתה לחטוף אותו ולא היה זמן למצוא מטרת רכש אחרת.

שנית הוא לא היה נחוץ בתחילה כי רונאלדו עוד היה בקבוצה.

בעונה השניה שלו הוא קיבל הרבה הזדמנויות ואכזב.

בעונה השלישית שלו הוא הצליח בגדול אבל לקראת סיומה ירד קצת ביכולת והפסיד את גמר האלופות כי צ'יצ'ריטו היה לוהט. אואן הועדף על פניו כמחליף אבל אני לא חושב שהיה מועדף על פניו כהרכב ראשון.

אני חושב שהוא לא נמכר בתחילת העונה שעברה כי אף אחד לא נקנה.

Comments closed