הספורט של האנשים הטובים יותר

ריצה היא כבר לא משהו לאנשים נחותים תרבותית-אופנתית-טכנולוגית

לפעמים אני תוהה איך הפכה הריצה, ענף ספורט שנראה על פניו קצת פשוט לגולף החדש. מין סמל של אליטיזם. אבל אם גולף זה אליטיזם כלכלי ריצה היא אליטיזם טוטאלי.

ראשית, מבחינה טכנולוגית, כך למשל אם עד לפני תקופה מונה צעדים או מד מרחק נחשבו לאיזשהו חידוש – היום כבר יש מכשירים תלויי GPS שמחשבים גם את הירידות והעליות בנוסף לאורך המסלול. כל זה לא אומר שמונה פעימות הלב כבר נחוץ פחות. וגם אפליקציה שמספקת תחזית לזמן הסיום של הריצה. למרות שלמיטב הבנתי האפליקציה עדיין לא משדרת את התחזית של תוצאת הריצה בזמן אמת לפייסבוק. כמה שמדברים על קדמה – אנחנו לא שם באמת.

מרפרוף באינטרנט הבנתי שלא מספיק כבר מכשיר איי פוד או באיי פון בזמן הריצה יש גם "אסטרטגיה מוסיקלית נכונה" וכמובן אזניות מותאמות במיוחד לריצה. אומרים שבקניה אנשים קונים יאכטות לעסוק קצת בספורט כי ריצה כבר גדול עליהם. למרות שחוץ מהציודים הללו, ונעליים ב-150 יורו, וטרנינג מחומרים מרוכבים שאפילו לנאס"א אין, לא צריך הרבה יותר. סליחה – צריך הבנה בסיסית בכתביו של הרוקי מוראקמי. אבל זה קטן על רצים. כי רצים הם טובים משאר האדם לא רק בהכל. גם תרבותית. ואם אתם לא רצים, ונמצאים עקב כך בכושר גופני לקוי, דעו שיש לכך סיבה. אתם אנשים, במקרה הטוב, בינוניים. אתם תמותו מוקדם יותר כי הטבע לא ממש צריך אתכם.

אבל אולי דווקא בגלל זה ספורטאי השבוע שלי הוא קית' לבאסור שסיים את מרתון בלטימור ב2:46 שעות. ועשה זאת בכפכפים.

80 Comments

חלפס 22 באוקטובר 2012

גדול
וזה כשאני שואל את עצמי איזה דברים מטומטמים בני-אדם יכולים עוד לעשות.
כמו זה שרץ את מרתון ברלין לפני שנתיים סיים בזמן של 2:38 עם עגלת תינוק.

עומר 22 באוקטובר 2012

זה אומר שתינוק סיים מרתון ב- 2:38 שעות? וואו!

Yavor 23 באוקטובר 2012

השאלה האם רק עגלה, או גם תינוק בתוכה?

קורא 23 באוקטובר 2012

תחשוב כמה מהר היה התינוק יכול לרוץ אם הוא לא היה סוחב את האבא הזקן שלו על הגב..

יואב בורוביץ' 22 באוקטובר 2012

חבר ילדות אמר לי בילדותנו: "אני רץ רק אם מישהו רודף אחרי". וכך אני עושה עד היום.

דורפן 22 באוקטובר 2012

אני לא ארדוף אותך על הדבר הזה

אופיר 22 באוקטובר 2012

דורפן, אתה נובח על העץ הלא נכון – אובססיה לקניות ודיונים אינסופיים על ציוד זה רוכבי אופניים…

אבל ברצינות, הריצה היא ספורט כל כך סיזיפי, שלא יכולתי לבחור בשום דבר אחר. אני תוהה איזו חוויה רעה היתה לך עם רצים לאחרונה, שגרמה לך לכתוב משפט כמו "כי רצים הם טובים משאר האדם לא רק בהכל. גם תרבותית." אני יכול להעיד על עצמי שאילו הייתי נהנה מסקווש הייתי עוסק בסקווש במקום (חבל שלוגיסטית זה מסובך יותר).

עודף משקל והרגלים כמו עישון (שבעיקר מסריחים את החיים למי שנמצא לידך) הם דברים שליליים. לא צריך לצאת למסע צלב נגדם, אבל מי שיגיד שהם לא מפריעים לו משקר.

דורפן 22 באוקטובר 2012

אבל איכשהו אופניים מתקשר עם ציוד…

אופיר 22 באוקטובר 2012

אמת. אתה תגלה שהרצים היותר רציניים (מבין החובבנים) מתעסקים בציוד פעם בשלושה חודשים (כשהם קונים נעליים). יש הרבה יותר דיונים על שיטות אימון ופיזיולוגיה, שזו כבר חוויה הרבה יותר מרגשת, כי זה ממש לבצע מחקר קליני על עצמך (כששאלת המחקר היא "תוך כמה זמן אפצע?").

ניימן 22 באוקטובר 2012

תראה –

אני רוכב מאז שאני ילד – כבר כמעט עשרים שנה. בכל רחבי גוש דן, ובשלוש השנים האחרונות גם באירופה. עשיתי כל מיני טיולים נחמדים, כמו ברלין למוסקבה, ברלין למילאנו וכו'. עם אופניים פשוטות וציוד בסיסי. בטיולים האלה אני רוכב 100-150 ק"מ ליום. יוצא לי בממוצע לרכב 3000-5000 קילומטר בשנה. תלוי בשנה.

ואז, כשאני בא לקנות שמן אופניים בישראל, מתייחסים אלי כמו לברברי כי אין לי קליפסים בנעליים או ג'י.פי.אס על הכידון.

תומר הוותיק 22 באוקטובר 2012

לייק,וכבוד על המרחקים!

ניימן 23 באוקטובר 2012

תודה. הם נשמעים ארוכים – אבל התרגלתי לכך וזה בכלל לא קשה לרכב אותם כיום.

גיל 22 באוקטובר 2012

קטע גדול. שכחת גם שכמו בכל טרנד, ברגע שמספיק אנשים עושים אותו אז הוא כבר לא נחשב למשהו מיוחד. מה זה מרתון, או אפילו איירון מן קטן כשאפשר לרוץ אולטרה מרתון של 200 ק"מ במדבר סהרה או בקוטב הצפוני, או לרוץ 6 מרתונים בשישה ימים?

חלפס 22 באוקטובר 2012

אתה מ'זה לא מעודכן. 42 מרתונים ב 42 ימים!

גיל 22 באוקטובר 2012

אני באמת לא מעודכן, נראה לי שמישהו יעשה 50 מרתונים ב50 ימים בכל מדינה בארה"ב.

MG 23 באוקטובר 2012

היה אדם (לפני קצת יותר משנה) שסיים 365 מרתונים ב-365 ימים.
http://sports.espn.go.com/oly/trackandfield/news/story?id=6092994

גיל 22 באוקטובר 2012

בשש יבשות שונות כמובן.

ניינר 22 באוקטובר 2012

אין כמו רכיבה על אופניים, ואין אובססיה לגאדג'טים, אביזרים וביגוד כמו אצל רוכבי אופניים. מנסיון

בני תבורי 22 באוקטובר 2012

ניימן,
עזוב אותך מהכללות בחייך. אני רוכב כבר שש שנים על אותו זוג אופניים שקניתי יד שנייה (TREK), בלי GPS, בלי קליטים לנעליים. יש אצלנו חבר'ה עם אופניים בשלושים אלף ש"ח ומעלה, GPS וכל גאדג'ט אפשרי ואף אחד מהם לא עובר אותי בדרך. ללמדך, גם אם היו רצים או חותרים או משחקים ג'ולות, הם תמיד היו נראים יפים יותר. בסך הכל יש כאלה שחשוב להם להיות הכי ולא מדובר רק באופניים.

ניר 22 באוקטובר 2012

מה שמפליא זה איך שזה מחלחל לקורא, יש איזה אפקט בקריאה על כל מיני פעילויות שגורם לך להרגיש כמעט מוכן, מרוב שאתה מוקף באנשים שעושים את זה. אני למשל כבר מרגיש שמרתון זה ענין די סטנדרטי, אולי כדאי להרשם לזה של ניו יורק כדי לשלב קצת טיול שלא יהיה משעמם מדי, ושחצי-אירון-מן כמו זה שעשה דובי מילר זה דבר שאני אמור להגיע אליו אם אני אתאמן איזה כמה חודשים ברצינות ואוריד את האפליקציות הנכונות (אגב כולן כבר מזמן מדווחות לפייסבוק אם רק תרצה) – כל זה עד שאני אשכרה יוצא לרוץ קצת בסביבה ונזכר שבעצם קשה לי מאד לנשום אחרי מאתיים מטר.

אלון 22 באוקטובר 2012

אני רץ רק כי זו הדרך היחידה לעשות ספורט. בשביל כדורסל צריך למצוא 10 אנשים שלכולם מתאים באותו זמן. מה עוד שעם הגיל הניתור כבר לא משהו והמהירות היא רק זיכרון רחוק.

כפיר 22 באוקטובר 2012

ענק!
ואני קורא את זה אחרי שסיימתי 10 קילומטר בזמן שיא (אישי) של 56:54 דקות.

יורם אהרוני 22 באוקטובר 2012

יש רק חידוש טכנולוגי משמעותי אחד בשלושים השנה האחרונות שיש לו קשר לריצה: שעון יד דיגיטלי המכיל סטופר. לפני כ-25 הופיעו גם שעוני כאלה עם זכרון בסטופר (כיום קשה למצוא אותם בחנויות). לא מצאתי מאמר אחד העוסק ביתרונותיו של שעון דופק. מצאתי הרבה מאמרים המזהירים מפניו, אחד כזה קראתי רק לפני שבוע. ג'י פי אס אולי זה נחמד אבל לא ממש חיוני כעזר לאימון. אבל גם הוא לא ממש נחוץ כאשר זמן הריצה נמדד מאחר שמה שחשוב באימון הוא כמה זמן רצת בעוצמת מאמץ מסוימת. הדרך הטובה ביותר להעריך את עוצמת המאמץ היא ההרגשה שלך. זו לא דרך אוביקטיבית אבל זה ממש לא חשוב. אם שני רצים סיימו 10 ק"מ ב-55 דקות ולאחד זה היה קל והשני התקשה זה מספיק כדי להעריך את עוצמת המאמץ של שניהם. דופק לא יעיללהערכת עוצמת המאמץ כאשר הוא מעל 170 (150 אצל אנשים מבוגרים יותר). דופק יכול לספר לנו משהו על עוצמת האימוןרק בטווחים של 120 – 170 פעימות בדקה וגם אז הוא מושפע מגורמים נוספים שמקשים להסתמך עליו כמדד אובקיטיבי. נוח למדוד אותו. זה הכל. חבל על הכסף.

דורפן 23 באוקטובר 2012

מנסיון – כל כדור שמוגבה לעבר דה חיאה הדופק שלי עולה ל-180 אבל אני לא יורד במשקל. יש לך הסבר לכך?

D! בארץ הקודש 22 באוקטובר 2012

דורפן, אבל אתה כבר בעתיד – ספורטאי השנה זה כבר פאסה. ספורטאי השבוע!!

שלו 22 באוקטובר 2012

בדרך לטבריה (מרתון טבריה) גמרתי אימון אינטרוולים אי-שם בבנימינה…(6X1000 למי שמתעניין).
אז ככה ההוצאות אומנם לא גדולות כמו באופניים אבל נעליים כל שלושה חודשים, ויטמינים ותוספי מזון, כדורי מלח, ג'לים משקה איזוטוני… זה לא נגמר.
בשבת שעברה עשיתי 27 ק"מ ב 2:55:00 שווה כל שקל וכל בוקר שקמתי מוקדם.
השבת כבר מחכה המרחק החדש – 30 ק"מ זר לא יבין…

אופיר 22 באוקטובר 2012

שלו, הנעליים והג'לים אכן חיוניים (2 ג'לים בשבוע מקסימום לריצה הארוכה של הסופ"ש – 13 ש"ח). כל השאר חרטא ברטא.

יוסי מהאבטיחים 23 באוקטובר 2012

אני ויתרתי גם על הג'לים והמרתי אותם בתמרים. אפילו זה לא חיוני לדעתי. ההוצאה היחידה היא נעליים כל 500-600 ק"מ.
אם גם קית' לבאסור השכיל לעשות כמוני וויתר על הג'לים, זה הופך אותו לרץ המהיר הכי חסכוני שאני מכיר (מקסימום הווייאנס כל קיץ…)

ניימן 23 באוקטובר 2012

אפשר לקבל שתי מילים על הג'לים? מה זה? וסליחה על הבורות מראש : )

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

ג'לים זה אנרגיה למי שעוסק בפעילות גופנית. זה שקיות קטנות של חומר ג'לי בטעמים שכולם בטעם של נעליים שנותנות לך אנרגיה שאתה לא צריך ללעוס.

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

נעליים כל שלושה חודשים זה מוגזם לגמרי. אני רצתי את המרתון עם אותם נעליים שקניתי לפני שנה וחצי. זה קונספירציה של חברות הנעליים. כל הויטמינים ותוספי מזון מיותר לחלוטין, לך פעם אחת לתזונאית שתרשום לך תפריט מאוזן ולא תצטרך שום תוספת. כדורי מלח זה בולשיט. בקיצור, מוכרים לנו לוקשים

יוסי מהאבטיחים 23 באוקטובר 2012

תלוי כמה אתה רץ בשלושה חודשים האלו, אבל למתאמני מרתון זה ממש לא מוגזם. בולמי הזעזועים נשחקים אחרי מרחקים, ולרוץ עם נעליים שחוקות פשוט מרגיש כמו לרוץ על כביש- זוועה לברכיים ולגב. אני בהחלט מרגיש הבדל כשאני רץ עם נעליים "לעוסות".
זה שאתה רץ עם נעליים ישנות זה לא אומר כלום, כמובן. אפשר, רק לא בריא. שמעתי גם על מישהו שרץ מרתון עם כפכפים :-)
בקשר לכל השאר, אני מסכים בהחלט. תזונה נכונה ובוסטרים טבעיים כמו תמרים או בננות בהחלט סוגרים פינה.

lazybones 26 באוקטובר 2012

This is why you should run with barefoot shoes, and eventually run with no shoes at all. The saving is just one part of it. The other, and in my mind more important one, is the running experience. As someone who did the transformation about 2 years ago, I can say there is not even a way to compere.
Also, I am not getting injured as much. You'll should try.

איציק 22 באוקטובר 2012

עם כל הכבוד לכל העוסקים בספורט ומשקיעי הכספים בהמוניהם, יש אתר רפואי הומוריסטי (חבל שלא מוצא אותו יותר). הוא עונה על שאלות הזויות, ואחת השאלות היתה: האם זה נכון שספורט מקטין את תוחלת החיים?
התשובה: נכון. כל אדם נולד עם מספר קבוע של פעימות לב. כיון שפעילות גופנית מאיצה את קצב הפעימות, הן נגמרות מהר יותר ותוחלת החים יורדת.
לכן, אם כבר למות צעיר, אז לפחות להינות מהגאג'טים :-)

ליאור 22 באוקטובר 2012

איציק, ידידי

אם זה נכון, הרי שכל ריגוש מקרב אותנו לסוף חיינו. שכן כאשר אנו מתרגשים קצב פעימות הלב עולה.
אני יכול לחשוב על כמה פעילויות (טוב, אחת) פסאודו-ספורטיבית שכולנו מאד אוהבים וגם היא, ככל הנראה, מקצרת את חיינו מאותה הסיבה.

אגב, ניסוי ידוע בהארכת תוחלת החיים שנערך על זבובים גילה כי הזבובים שהאריכו חיים הם אלו שמנעו מהם אוכל (יתר על המידה הנחוצה) וכרתו להם את איברי הרבייה.

בקיצור, בלי סקס ואוכל כנראה חיים לנצח.

איציק 22 באוקטובר 2012

ליאור,
אם תחשוב על הפעילות שאתה מציע להימנע ממנה, אז אצל הזכר של גמל שלמה או עלמנה שחורה המצב גרוע אף יותר :-)
בקיצור, בנושא זה, אני מעדיף לקצר את החיים. ממליץ בחום לכולם ;)

גיל 23 באוקטובר 2012

זה נכון ויש בזה הגיון. המטרה האבולוציונית של כל אורגניזם היא להתרבות ולא להאריך חיים. הארכת חיים היא תוצר לוואי של רבייה, אבל אם אתה יכול להתרבות בלי לחיות לאורך זמן מבחינה אבולוציונית זה לא מעלה ולא מוריד אם תזכה לאריכות ימים. זו הסיבה שעיקר האנרגיה מושקעת בגילאים החשובים לרבייה ולפעמים זה בא על חשבון אריכות ימים. טסטוסטרון זו דוגמא טובה לכך. יש לה יתרונות במאבקים על מציאת בני זוג וזה הורמון שתורם לרבייה, אבל בגיל מאוחר הוא מזיק וגורם לשלל מחלות שיכולות לקצר את החיים שלך.

איציק 23 באוקטובר 2012

גיל,
לפי תפיסת העולם שאתה מציג, נראה שהוציאו אותך לפוסט זה ישר מקריאת הספר "הגן האנוכי" :-)
ספר מעניין מאוד אך קשה לי להזדהות עם תאוריה זו, גם אם היא נכונה. היתי רוצה לראות את עצמי לפחות, לא כמכונת התרבות (נכון, יש גם כאלו) כי אם משהו עם ערך מוסף. שמעתי רעיון עם הנשיא לשעבר, אפרים קציר, אני חושב כשהוא היה בן 90. מוח מבריק, והיה לי הכבוד להאזין לדבריו. אני לא בטוח שהוא היה במצב אופטימאלי להתרבות, אך הלוואי עלי קצת ממה שהיה לו לתת בגיל זה.

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

אתה גם לא מזדהה עם תיאורית הכבידה? מה לעשות שאבולוציה היא תיאוריה מוכחת לחלוטין

איציק 23 באוקטובר 2012

אריאל,
1. קצת הומור מותר.
2. עם תאורית הכבידה אני מזדהה, ומרגיש אותה יותר מידי :-)
3. האבולוציה אולי מוכחת, אך אין זה אומר שקל לי לקבל אותה. גם אינשטיין התקשה לקבל את תורת הקואנטים. אם לו מותר, אז מי אני.
4. האבולוציה היא המודל הטוב ביותר כרגע, ועד שלו יהיה מודל טוב יותר, נחייה איתו. קשה לי לקבל הצהרה כמו תיאוריה מוכחת לחלוטין. כאיש מחקר, אני נוטה להטיל ספק כמעט בכול דבר, וכך גם עם המקרה הזה. הרבה תאוריות בעולם היו מוכחות עד שלא הוכח אחרת.

גיל 23 באוקטובר 2012

זה אכן כך. הגן האנוכי היא התאוריה השולטת היום במחקרים אבולוציוניים. אתה לא צריך לקחת את זה באופן אישי כאילו העובדה שאתה מכונת התרבות שוללת את הקיום העצמאי שלך, הרגשות וכו'.

איציק 23 באוקטובר 2012

חזור לסעיף 1 בתגובה הקודמת :-)

בעז 23 באוקטובר 2012

ליאור

לפי התאוריה שלך פולניה צריכה להיות מלאה בבני 100 ומעלה

איציק 23 באוקטובר 2012

בעז,
לפי תיאוריה זו הפולנים לא היו אמורים לשרוד כלל וכלל :-)

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

ליאור, חשבתי על זה רבות והגעתי למסקנה שהם טעו – ובגדול. נניח שזה נכון התיאוריה, הרי שכל מי שמתאמן יודע שהדבר העיקרי שעליו אימון משפיע הוא קצב הלב במנוחה.
אפילו מי שמתאמן בצורה סולידית, לא למרתון, יחווה ירידה נניח של 10 פעימות לדקה, מ-70 פעימות ל-60 פעימות לדקה במנוחה.
עכשיו, בוא נעשה חישוב קטן. נניח אתה מתאמן 6 שעות בשבוע שבהן אתה עובד על דופק של 160 , כלומר – אתה מפסיד 100 פעימות לדקה, כפול 60 דקות בשעה כפול 6 שעות – הפסדת 36,000 פעימות.
אבל לשאר ימי השבוע אתה מרוויח 10 פעימות לדקה. 10 פעימות, כפול 60 פעימות לדקה, כפול 24 שעות ביום, כפול שבעה ימים בשבוע וקיבלת 100,800 פעימות שהרווחת! גם אם תוריד את שש שעות ההתעמלות, עדיין תקבל רווח הרבה יותר גדול של פעימות בשבוע אם אתה מתאמן.

מ.ש.ל

דורפן 23 באוקטובר 2012

מה שאתה טוען הוא שצפיה בהגנת יונייטד (לאוהד יונייטד) בעצם מאריכה את החיים?

אריאל גרייזס 24 באוקטובר 2012

אם זה היה נכון אז זה לכולם. מה אתה חושב, שלאוהד ליברפול לא עולה הדופק כשאתם חוטפים עוד גול?

סימנטוב 22 באוקטובר 2012

"אומרים שבקניה אנשים קונים יאכטות לעסוק קצת בספורט כי ריצה כבר גדול עליהם" צחקתי כל כך שנפתחו לי כל הסינוסים (וטוב עשית כי צחוק כנראה גם ספורט…).
ועכשיו ברצינות פוסט נפלא!

אבו צ׳יצ׳ריטה 23 באוקטובר 2012

גדול
אני חייב לומר שכבר זמן רב אני תוהה מה הביג דיל בלרוץ מרתון אם מתאמנים קודם לכן. החוכמה זה לבוא ספונטני. או בכפכפים

בני תבורי 23 באוקטובר 2012

אבו,
אתה הבנאדם הכי מעשי כאן. במחיר של נעלי ריצה וסטופר אפשר להגיע לאיסלנד… :)

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 23 באוקטובר 2012

אשכרה, אם אני צריך לבחור בין השניים….ביחוד אחרי שראיתי את התמונות שלך

MG 23 באוקטובר 2012

אני רץ מאז גיל 13 (למעט הפסקות, חלקן ארוכות, בעקבות פציעות/עומס יתר/צבא) ומעולם לא חשתי צורך להשקיע כסף מעבר לנעלי ריצה פעם בשנה וכן רכישה חד פעמית של סופגי זיעה.
כל השאר נראה לי בזבוז כסף, אבל זכותו של מי שנהנה מזה (השאלה אם הוא מבין את גניבת הדעת בחלק מהמוצרים).
רק דבר אחד אני לא מצליח להבין – איך אתם לא מפחדים להצמיד גוף קורן ללב למשך כל כך הרבה זמן? אפילו מהסלולרי אני מדבר רק ברמקול…

אשר 23 באוקטובר 2012

דורפן- תודה. יצאתי לרוץ הבוקר (למרות שהשעון החדש מאמריקה עוד לא הגיע) אחרי שבועיים של נסיון החלמה מפציעה טורדנית ברצועת ברך שמאל. היה מחייה.
והנה מה שיש לאברהם בורג להגיד בנושא מהבלוג הנפלא שלו:"…בהרבה מאד פורומים ניתן למצוא את הדיון הקנאי כן או לא שעון דופק. אני חושד שמרבית המשתתפים נחלקים לשתי קבוצות שונות של בעלי חיים. רצי העילית מכאן והמקרטעים, כמוני, מכאן. כל הרצים המוכשרים האלה, שנולדו עם אחוזי שומן שליליים, שהרגליים שלהם ארוכות, אין להם פלטפוס יהודי כלל והדופק שלהם אף פעם לא עולה על חמישים פעימות לדקה, גם בסוף הספרינט הארוך ביותר בעליה התלולה ביותר, לא צריכים כלום. תן להם נעליים וזמן פנוי והם כבר ירדפו אחרי הרוח בשדה וישיגו אותה. אבל אנחנו בני התמותה, הדומים במרקם שלנו לאבי המנוח, רוצים לגמוע מרחקים של סוסים ואיילות במהירות סבירה ולא יכולים אחרת. בעבורנו, שעון הדופק, הוא לא מותרות. הוא המפתח החיוני, הבסיסי ביותר, לריצה טובה יותר, נכונה יותר ובריאה. שעון הדופק ללב הוא מה שהנעל לרגל. אנחנו, המוגבלים, מסוגלים להשתתף במרוצים, להתאמן ולהרחיק רוץ רק בזכות הידיד הדיגיטלי שעל פרק היד. הדופק קובע לנו אם האימון קשה או מתון. אם אנחנו באזור שריפת השומנים או הפחמימות. אם אנחנו מגזימים או מתואמים. הדופק הוא המטרונום של הרץ, הספידומטר ומד הסל"ד. על פי נקישותיו תיבנה הפרטיטורה כולה…"
ולכתבה המלאה: http://www.shvoong.co.il/he-IL/281/6986/

תומר חרוב 23 באוקטובר 2012

מעולה, הכי אהבתי את הקטע של ההיכרות עם כתבי מורקמי.
בורוביץ, אני איתך. אני רץ רק כשמגישים לי חשבון(או כדי לתפוס אוטובוס).

אנונימוס 23 באוקטובר 2012

נהדר

גוגר 23 באוקטובר 2012

נפלא !
בכל המירוצים בהם השתתפתי, כולל כמה מרתונים, מעולם לא עבר אותי קנייתי או אתיופי. הם פשוט היו לפני מההתחלה.
זה אמנם לא התחושה הכי טובה שבק"מ 38 עוברת אותך קשישה בת 88 על הליכון עם פנצ'ר וגוערת בך "נו נער צעיר ! זה כל מה שאתה יכול ?!" אבל לפחות אף אפריקאי לא עבר אותי.

דורפן 23 באוקטובר 2012

זה שווה סיפור שאמנם כתבתי פעם בפוסט – אבל שווה לחזור עליו:

יוסי מלמן כתב המודיעין של הארץ הוא רץ חובב. כשעבדתי שם הוא פעם בא למשרדו של רמי רוטהולץ העורך והציע לנו סיפור. הוא עומד להשתתף במרתון לונדון וזה גם המרתון הראשון של היילה גברהסילאסי שעזב את ריצות האיצטדיון.

רוטהולץ ענה לו: סיפור מעולה. תצמד אליו כל הריצה ואל תעזוב אותו!

גוגר 24 באוקטובר 2012

לזכותו של מילמן אפשר לומר שהוא לפחות ניסה !

matipool 23 באוקטובר 2012

מעולה .
לא אוהב את פלצנות היתר בכללי .
דרך אגב – איפה קונים את הכפכפים של קית' לבאסור ? אולי הם יעזרו לי להזיז קצת את התחת .

פולני מחמד 23 באוקטובר 2012

זה מזכיר לי את הבדיחה על ההוא שבא לרופא ושואל אותו איך הוא יוכל להאריך חיים.
הרופא עונה לו בלי אלכוהול, בלי לעשן, בלי בשר, בלי שומן, ובלי סקס.
האיש שואל בפקפוק: "ואם אעמוד בכל הגזרות האלו אני אחיה עד גיל 100?
והרופא עונה: לא אבל כל שנה תרגיש כמו 10.
מוכח שפעילות גופנית 2-3 פעמים בשבוע למשך 40 עד שעה וחצי כל פעם טובה לבריאות ולהרגשה. ריצה/אופניים או כל פעילות אחרת שמאמצת את הגוף טובה להרגשת הWELL BEING אבל אין הוכחה שהיא מאריכה את החיים ויש סיכונים למחלות פרקים, עצמות ועוד דברים שלא תורמים בהכרח לאיכות החיים. מי שלא עשה פעילות גופנית מאז הצבא ומתחיל לרוץ בגיל 40 יש לו יותר סיכוי לקבל התקף לב ממי שלא עושה פעילות גופנית בכלל.
בנוגע לזה שכל אדם נולד עם מספר קבוע של פעימות לב וכל הגברת קצב הפעימות מקרבת את קיצו, מדובר במיתוס שהחל כשחוקרים גילו שיש חיות שקצב הלב שלהם גבוה מאחרות ובהרבה מקרים יש מתאם בין קצב הלב של החיה לתוחלת החיים שלה. מזה התפתחה האגדה כאילו לכל חיה (ובכלל זה הומו סאפיינס סאפיינס) יש גבול למספר פעימות הלב שאותו אי אפשר לעבור. הטענה הזו היא גם אחת הטענות שבהן מנסים "להוכיח" באופן "מדעי" את קיומו של אלוהים. אף בן אדם לא יכול לעבור את גיל 120, כי כך כתוב בתנ"ך, סימן שלכל חיה יש מספר סופי של פעימות לב וזו ההוכחה לכך שתיאורית הבריאה נכונה והאבלוצויה היא תיאוריה שגויה.
הטענה הזו היא מסוג הטענות שקשה להפריך בשימוש בכלים מדעיים, (בעיקר כי אי אפשר להוכיח מוות כתוצאה מהגעה למספר כלשהו של פעימות לב )אבל כל הניסויים שבדקו את הטענה הזו (אצל חיות שונות ואצל בני אדם) לא מצאו תימוכין לטענה. כיום מקובל חשוב שהגבול לחיי אדם (אם מוציאים תאונות) תלוי בעיקר בקוד הגנטי ובעיקרון, במניפולציה גנטית נכונה (בעיקר במספר החלוקות של התאים וביכולת שלהם לשמר את כושר ההתחדשות) אין גבול לאורך חיי אדם.
וחוצמזה, היתרון הגדול ביותר של ריצה אופניים וכל פעילות אחרת היא הניתוק מהסביבה. אני אישית חושב שעדיף ללכת 10 קילומר בשעה ו20 דקות מאשר לרוץ את אותו מרחק ב-55 דקות. והכי טוב זה אחת לשבוע להודיע לאישה/בוס/ילדים/חברים שיוצאים לשעתיים וחצי של ריצה על הגבות ואז לנתק את כל הסלולאריים ואת כל ממסכים ולעשות משהו שאוהבים עם בני אדם שיש להם אותו תחביב.

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

ככה, הא? בן אדם חוזר ממרתון ואתה רק רוצה לגרום לו להרגיש רע, הא?
האמת, אני חולק איתך את ההרגשה הזאת ובפעם הזאת זה רק התחזק. מגיעים אנשים לרוץ כשהם מלאי פוזה. עולים לבושים למטוס כאילו הם יורדים ממנו לתוך המרתון, מלאי קעקועים של איירון מן ובגדים מיוחדים שהם קנו וגם יומיים אחרי זה הם מסתובבים עם המדליה כאילו לפחות זכו באולימפיאדה.
בכלל, נדמה שסף הריגוש של אנשים הולך ועולה כל הזמן. פעם מרתון היה משהו מיוחד היום נדמה שכל אחד רץ אותו. מצד שני, מה רע?

דורפן 23 באוקטובר 2012

זה גם היה בלטימור?
ולא כל אחד יכול לרוץ מרתון…

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

לא, אמסטרדם. מרתון לכוסיות. ולידי היה אחד שרץ בכפכפים, אבל אני לא מתחייב על מתי הוא סיים.
והאמת היא שכל אחד יכול לרוץ מרתון. לא מהיום להיום אבל בן אדם עם כושר גופני בסיסי יכול תוך חצי שנה לרוץ מרתון. אני לא הייתי ממליץ על כך, אבל זה אפשרי

באבא ימים 23 באוקטובר 2012

היה את הרץ היווני הזה לפני המון שנים שאמנם סיים את המירוץ אבל זה הרג אותו.

איציק 23 באוקטובר 2012

אבל הפך למפורסם, שווה, לא :-)

סימנטוב 23 באוקטובר 2012

נייק ושות' היו צריכים להשתמש בו לפרסום, רואים מה קורה למי שאין ציוד

דורון ט 23 באוקטובר 2012

שאפו על התוצאה.
מרתון – כל אחד יכול?!? כנראה שכן..
אני לא מסמפט את רצי הטרנד המצוידים (למרות שיש מי שיגידו שאני, כמי שרץ ברצינות רק שלוש שנים, נמנה עליהם) אבל שונא הכללות לא פחות.
דורפן ואחרים שוכחים שלהתאמן למרתון (לרוב החובבים, שעושים את זה בין עבודה, משפחה ועוד) זו תקופה ארוכה מאד וסיזיפית. לא זוהרת ולא פוזאית בשום צורה שהיא.
שום דבר לא זוהר בלקום בארבע וחצי בבוקר, בכל מזג אוויר, ארבע או חמש או שש פעמים בכל שבוע, לריצה. שום דבר לא זוהר בלהתמודד עם הפציעות, עם כאבים, עם העייפות ועוד כהנה וכהנה מכשולים.
אני (בדרך למרתון הראשון שלי.. כבר כתבתי לך בעבר, בעקבות משהו שעוררת אצלי בפוסטים בבלוג הקודם) אוהב את החושך של הבקרים, את הקשיים, ההתמודדות ואת העוצמה של הבדידות בריצות הארוכות (גם אם הן בתוך נחיל המתאמנים בפארק או בטיילת). אגב, ההתעסקות בהצטיידות וכו' היא כייפית וחלק מן העניין (למי שאוהב אותה, במקביל).
כנראה שמתחיל (כמו כל שנה לפני מירוץ נייק או מרתון תל אביב) גל כתבות האנטי.

דובי מילר 23 באוקטובר 2012

דורפן- כל שנותר לך עכשיו זה להתחיל לרוץ, אין לך ברירה אחרת.

דורפן 23 באוקטובר 2012

דובי – יומם של אנשי האירון-מאן עוד יגיע. חצי אירון-מן. הא???

Israeli runner 23 באוקטובר 2012

עוד תופעה ישראלית. אני גר בחו"ל ורץ כמה פעמים בשבוע כבר למעלה מעשר שנים. מעולם לא ראיתי בשום מקום אחר אובססיה לגאדג'טים וציוד ריצה כמו בישראל. צא לריצה בסנטרל פרק או הייד הפרק, ותראה פשוט אנשים רצים (חלק אפילו בטי-שירטס!). GPS מזדמן אולי, אבל אנשים בעיקר שקועים בריצה ולא במה שמסביב.

י. גלילי 23 באוקטובר 2012

אם מעניין מישהו מה קורה בישראל בדור האחרון, הרי תרומתי הצנועה:
https://dl.dropbox.com/u/3195351/Socio-cultural_characteristics.pdf

אופיר 23 באוקטובר 2012

הדבר הכי פאתטי זה מדבקות ה-42.2 על כל מכונית שניה בישראל. חלאס, כולם עושים את זה, כל שבוע עולה לרשת סיפור של עוד איזו עקרת בית נואשת שרצה מרתון, מספיק לעוף על עצמכם (על עצמנו).

אריאל גרייזס 23 באוקטובר 2012

אני לא מבין למה זה פתטי. לרוץ מרתון זאת השקעה, זאת התחיבות ומי שמצליח לעשות את זה רוצה לחגוג את זה באיזו שהיא דרך. להראות – בעיקר לעצמו – שהוא הצליח לעמוד בזה. נראה לי פתטי שעין של אנשים צרה בזה

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 23 באוקטובר 2012

אופיר, ראיתי אתמול מדבקה על אוטו שעליה כתוב 0.00, באותו עיצוב כמו זה של ה 42.2 (או 26.9 למהדרין, או מה שלא יהיה המספר במיילים). לא יודע אם זה היה בדיחה או אמיתי אבל זה שיעשע אותי, והולם את משטר האימונים הספרטני שלי

קורא 23 באוקטובר 2012

אני רץ חובב, ואני חייב להגיד שבאופן כללי ריצה זה לא עסק בריא, כל הזמן יש פציעות ספורט, אבל זה מאוד כיף.

מעבר לזה, נעליים זה הכרח, כי הפציעות הראשונות שלי היו כשרצתי עם סניקרז. מכנסיים וחולצה זה סתם יותר נוח, אבל אני ממש לא משקיע כסף בריצה שלי, לא מד דופק ולא ג'לים, מקסימום אייפון על היד שמודד את המרחק, זה הכל.

בקיצור, בכל ענף אפשר להוציא כסף, אבל מניסיוני, דווקא רוכבי האופניים הם המשוגעים האמיתיים.

גוגר 24 באוקטובר 2012

למה אתה נפצע כל כך הרבה ?
אם אין לך בעיה כרונית חריגה אין שום סיבה להיפצע. אולי אתה מתאמן ברמות עצימות גבוהות מדי. אם אתה רץ קבוע כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. בנוסף, ברשת לא חסרים מאמרים על אימון נכון והדרגתי.
יש אפילו אתר מומלץ על איך לרוץ ללא פציעות. תנסה אותו. עלי זה עבד לא רע – http://www.chirunning.com

Z1 24 באוקטובר 2012

אני השתעממתי תחת כשהתחלתי לרוץ בערבים לפני כמה שנים.
היה לי קשה לרוץ עם מוסיקה, אז השעון דופק היה אחלה פתרון להעביר קצת את הזמן בדרך.

Comments closed