יומן אליפות של הניינרס (14 – מהדורה שניה). קבלת החלטות

היה בלק אאוט בהחלטות בשטח. אבל ההחלטה על קפרניק שילמה את הדיבידנד הגדול הראשון

בתמונה: תכנית המשחק של הניינרס בסנקריט עתיקה

ראשית, הסבר קצר. הייתה לי תחושה שאני יוצא לטיול פילים בו לא בטוח שקליטת האינטרנט תהיה טובה. וכך נמסר היומן לידיו האמונות של עמית לוינטל שביצע עבודה נפלאה. בסוף לא פילים ולא יער. משחק מאנדיי-מורנינג פוטבול בדרום הודו. מאנדיי מורנינג פוטבול שולט!

 

*

אגש למלאכת הניתוח של משחק שכמעט בלתי אפשרי להגיד עליו משהו. הניינרס שלטו בו בערך 50 דקות. עלו ליתרון 31-3. אבל נאלצו לנצח את המשחק מעמדה של שוויון באמצע הרבע הרביעי. ועדיין נאלצו להשתלט על אונסייד קיק חצי דקה לסיום כדי לסגור את זה.

 

האם הבעיה היא "מנטלית"?

 

כמובן שלתת 28-0 לא נקי מבעיה מנטלית. אי אפשר לנמק את מה שקרה רק בפציעה של ג'סטין סמית'.ה28-0 הזה קרה בלי איבודי כדור או משהו כזה. אבל אחר כך הניינרס עשו משהו קשה מאד. לנצח ממצב שוויון את הפטריוטס כשהם במומנטום אדיר. ודעתי היא כזו: הניינרס לא נשברים פסיכולוגית – אבל הם נכנסים לקטעי משחק של קבלת החלטות לא טובה. החלטות שרובן בקריאת המהלכים. זו הבעיה האחרונה – ניהול המהלכים הוא עצבני והופך לפרקים לגרוע.

 אבל קבלת החלטות היא לא רק תוך כדי משחק. וג'ים הרבאו ניצח את המשחק בהחלטת העונה בפוטבול המקצועני. קולין קפרניק.

 

עשר דקות מתנה לפגרה של חודש וחצי
איך זה שמכבי חיפה / אלון רייכמן

52 Comments

סלטיקס מניו דלהי 17 בדצמבר 2012

באיזה ערוץ ראית את זה בדרום הודו? בצפון הודו לא משדרים פוטבול…

דורפן 17 בדצמבר 2012

יש לי מנוי לאן.אף.אל לראות את זה דרך האינטרנט. הכל תלוי בחיבור – אבל חיבור נייד של וודאפון תומך בזה בצורה מעוררת כבוד

גיל 17 בדצמבר 2012

היה משחק עצום. בחצי הראשון היה יתרון מוחלט של הניינרס ועדיין הם לא הובילו כמו שהשליטה שלהם במגרש הראתה. היו הרבה איבודי כדור של שני הצדדים, מה שטבעי במזג אוויר כזה. הניינרס נרדמו אחרי שהובילו הרבה וזה משהו שאסור לעשות אותו נגד הפטס. ה"בעייה" הייתה שהם השיגו 2 ט"ד מהירים והובילו 31-3 אבל עברו רק 5 דקות מהמחצית השנייה. במקרה כזה אתה חייב להמשיך לשחק כדי לנצח אבל קשה להלחם בנטייה להרדים את המשחק. בריידי מסר 65 פעם. עם מספר כזה של מסירות הם לא יוכלו לנצח. הרצים שלהם פשוט לא יכלו לעשות כלום היום.

בני תבורי 17 בדצמבר 2012

זה הגב של קייפרניק?

דורפן 17 בדצמבר 2012

כן. לג'ו מונטנה לא היה גב כזה!

משה 17 בדצמבר 2012

מזל שקבלת ההחלטות שלו במגרש טובה מקבלת ההחלטות שלו לגבי הקעקועים על הגב שלו.

דורפן 17 בדצמבר 2012

ריקאציונר!

גל דגון 17 בדצמבר 2012

בחייך, הקעקוע לא כזה גרוע. יש מקומות שבהן ההצללה והאנטומיה של הדמויות קצת לוקות בחסר, אבל הקווים נקיים מאוד והקומפוזיציה לא רעה בכלל.

URLACHER 17 בדצמבר 2012

הקעקועים האלו עושים לו הרבה צרות בארה"ב. אני לא יודע האם זה סתם תומכי אלכס סמית' אבל היה מיני-קמפיין על כך שמישהו עם כל כך הרבה קעקועים לא יכול להיות דמות לחיקוי כגון QB פותח בקבוצה גדולה כמו הניינרס.
לדעתי זה שטויות ואתמול הוא הראה 2 דברים – שיש לו פוטנציאל מצוין ושהוא עדיין רוקי. QB יותר מנוסה, לא סמית'…) לא היה מאבד כל כך הרבה. הכוונה היא בעיקר פאמבלים.
ועדיין ניצחון מאוד מאוד מרשים שמחזיר(עד ההפסד הבא) את סן פראן לתמונת הסופרבול

משה 17 בדצמבר 2012

נראה לי שמי שמריץ קמפיין כזה הם אוהדי כל הקבוצות שאינן הניינרס. אנחנו מקבלים אותו עם איזה קשקוש שהוא מחליט לשים על עצמו, העיקר שאלכס סמית ימשיך לשבת בצד.

גל דגון 17 בדצמבר 2012

יש ציבורים מסויימים בארה"ב עם כל מיני ג'וקים מוזרים בראש, אין מה לעשות. אבל קעקועים זה כולה קעקועים, זה לא הופך אדם לדמות לא-חינוכית באופן אוטומטי. באיזשהו שלב גם הם יבינו את זה.

דורפן 17 בדצמבר 2012

זה מצחיק – הכל הטייה חברתית. בהודו נשים מכסות את הראש, אבל חושפות הבטן ואין בעיה גם לנשים אריסטוקרטיות להיות עם נזם באף וקעקוע.

kirma der faux 17 בדצמבר 2012

מזמין עוד אחד כזה בסופרבול

דורפן 17 בדצמבר 2012

אני חושב שאם אתה רוצה גב כזה עד הסופרבול – צריך להתחיל את העבודה עכשיו

גיל 17 בדצמבר 2012

אני לא יודע אם ראית, אבל הראו במהלך המשחק מכתב שהוא כתב כשהוא היה בן 11 ובו הוא מביע את רצונו להגיע יום אחד לניינרס או לגרין ביי ולא איכפת לו אם הם יהיו מסריחים באותה תקופה.

דורפן 17 בדצמבר 2012

גיל – על המכתב כתבתי לפני המשחק בניו אורלינס או זה אחריו… פעם ראשונה שראיתי אותו במציאות

אריאל גרייזס 17 בדצמבר 2012

על משחק כזה אין אלא להגיד – אללה יסתור.
קפרניק אחלה שחקן, הוא רק צריך שהמאמן שלו לא יגביל אותו

גלן 17 בדצמבר 2012

תענוג. פשוט תענוג. אחד המשחקים הטובים והמהנים של השנה.

גלן 17 בדצמבר 2012

אני לא בטוח שהבנתי את ההחלטה של ביליצק בדאון הרביעי (היה לו זמן ופסקי זמן) ועדיין אחלה משחק.

יריב 17 בדצמבר 2012

היו לו מספיק פסקי זמן רק אם ההגנה תוכל להגביל את הניינרס לחמישה מהלכים, פחות או יותר להבטיח שאין דאון ראשון. הבחירה ללכת על יארד אחד בדאון רביעי לעומת לקוות שההגנה שלך תוכל לעצור על המקום את היריב (אפילו בתנאים המקלים של בטחון יחסי במהלך ריצה) נראה די סביר, וזו בוודאי לא הפעם הראשונה שבליצ'יק עושה את זה.

גיל 17 בדצמבר 2012

כל דאון רביעי הלך להם עד לאותו רגע אז למה לא לנסות גם פה? הבעייה הייתה בבחירת המהלך. מה פתאום לזרוק לאיזה 15 יארד כשכל מה שאתה צריך זה שניים?

דורפן 17 בדצמבר 2012

גיל – בגלל זה הוא מאמן הול אוף פיים. על מחשבה מחוץ לקופסא.

גיל 18 בדצמבר 2012

מצד שני אתה יכול לומר שהנטייה שלא לרצות יותר מדי וללכת על ט"ד מה10 יארד שלך הוא סימן ליהירות שדופקת אותו שוב ושוב.

גלן 17 בדצמבר 2012

כלנו בהחלט זוכרים את הפעם ההיא. ומה שמצחיק היה אז שצארלי וייס מיוצאי ביליצק ניסה את זה שבוע אחרי זה עם נוטר דם נגד מישיגן וגם כשל. וזה היה לצערנו סופו ותחילת התקומה של נוטר דם . בקיצר ביליצק לא למד מהמשחק ההוא נגד מנינג . אולי בצדק אולי לא אבל התוצאות עדיין לא משהו. זה עדיין מעיד על חוסר אמון בהגנה ולכך יש לפעמים אפקט שהוא מעבר למשחק הקונקרטי.

יריב 17 בדצמבר 2012

אני לא מדבר רק על הפעם ההיא, היו עוד כמה פעמים. חלקן מוצלחות, וחלקן כושלות. בכל מקרה, בליצ'יק הוא פשוט מאמן בטוח מספיק במעמדו ובעצמו כדי לקבל החלטות לא סטנדרטיות. הוא יודע שיתקפו אותו בגלל זה, אבל כנראה שזה לא ממש אכפת לו. המאמר הזה מתאר את העניין הספציפי הזה בצורה די ברורה.
http://www.msnbc.msn.com/id/46257516/ns/technology_and_science-science/t/math-shows-nfl-teams-should-go-it-more-th-down

את האמירה על הפגנת חוסר אמון בהגנה, אני לא ממש קונה. ההגנה לא ממש הצליחה לעצור את הניינרס לאורך רוב המשחק, והשחקנים יודעים את זה. זה יפריע להם, מסופקני אם ההחלטה ללכת על יארד בדאון רביעי תפריע להם במידה דומה. אני לא שומע שמדברים על חוסר האמון ברצים בגלל ההחלטה למסור בכל המהלכים של הדרייב שכשל, אחרי 3 יארד בדאון שני ויארד אחד בשלישי ורביעי.

URLACHER 17 בדצמבר 2012

לא מסכים. זה מאוד תלוי במצב המנטלי של הקבוצה והסיבה שכל כך הרבה 4TH & משהו מצליחים סטטיסטית זה כי הם נעשים לרוב בדקות האחרונות של המשחק כאשר אין עוד אופציה לקבוצה המפסידה ולכן כל המאמצים שלהם מוכוונים להצלחה של המהלך הזה.
לצורך העניין אתמול הפאקרס היו באותו מקום לאורך כל המשחק בגלל שמקארתי איבד את כל האמון שנשאר לו בקרוסבי אחרי שהוא החמיץ מטווח יחסית קל ופעמיים אחרי זה גרין ביי הלכו על זה גם בדאון רביעי והצליחו. וזה עוד היה בדקות לא כאלו טובות שלהם במחצית הראשונה.

יריב 17 בדצמבר 2012

74% למהלך של יארד בודד נראה לך הרבה?

ניינר 17 בדצמבר 2012

העיקר שנפטרנו סופית מהמתחזה (רק שקפרניק לא יפצע חלילה). משחק עצום שאין לתאר. ועם כל האופוריה, אייקרס מאד מדאיג אותי לגבי ההמשך.

גלן 17 בדצמבר 2012

יריב. אני מצטט מהמאמר שהבאת בלינק כי אין כמו עדות ההגנה לעזור לתביעה. מבקש להדגיש את השורות האחרונות בסוגריים :
Naturally, expected points peak when an offense is mere yards away from their opponent's end zone, and expected points plummet for an offense mired by its own end zone. (In fact, the expected points dip into the negative for offenses within about their own 10-yard line, meaning the team most likely to eventually score next is the one on defense.)

זה לא היה ה 10 זה רק היה ב 12 של הפטס ועדיין אני ממשיך לא לראות הגיון.

יריב 17 בדצמבר 2012

הפטריוטס היו במינוס 7. אני לא טוען, חלילה, שזה מהלך הגיוני שמקום כזה באמצע המשחק, אבל בהקשר הזה זה לא רלוונטי. אם הפטריוטס לא היו בפיגור (או אם היתה איזו חשיבות להפרש), ודאי שהיו צריכים להרחיק, אלא שזה לא המצב.

בהרחבה אומר ששימוש בתוחלת הנקודות זה דבר נחמד, אבל בפועל הדבר המעניין הוא (כמעט) תמיד ההסתברות לנצחון, ואלו קשורות אחת לשניה בצורה הדוקה רק במצב של שיוויון עם זמן רב על השעון (ובמאמר מצוין מפורשות שהתייחסו רק לנתוני רבעים 1+3). ההסתברות לנצחון היא ההסתברות לסך ניקוד גבוה מהפער. לפיכך, כשהפער גדול הקבוצה המובילה מעוניינת להקטין את השונות גם על חשבון התוחלת, (הקבוצה המפגרת מעוניינת להגדיל את השונות). כמו כן, כאשר המשחק מתקרב לסיום ההתפלגות הופכת יותר ויותר מקוטעת, ולכן התוחלת הולכת ומאבדת את ערכה כמדד. במצב המדובר הפטריוטס היו בפיגור 7, עם מעט יותר משתי דקות על השעון (ושני פסקי זמן). לפיכך, מה שמעניין אותם הוא הסיכוי לרשום לפחות 7 נקודות יותר מהיריבה בזמן הזה, התוחלת כבר לא ממש רלוונטית. תוחלת הנקודות בזמן כזה היא מאוד נמוכה בכל צורה בה תשחק, ולכן אתה יכול לשפר את הסיכוי שלך על ידי מהלכים של שונות גבוהה על חשבון תוחלת, וזה בדיוק מה שבליצ'יק עשה. אגב, כאמור הוא עוד הרחיק לכת והלך על מסירות בכל המהלכים, למרות שבמרחק כל כך קצר סביר שמהלך ריצה היה עובד, אולי אפילו QB Sneak.

את הכתבה הבאתי ביחס לתופעה הכללית של הימנעות ממהלך בדאון רביעי. כאמור, היא מתייחסת ממילא רק למהלכים בדאון 1 ו3.

גיל 17 בדצמבר 2012

גלן, ההגיון לדעתי היה כזה. גם אם היו עוצרים את סן פרנסיסקו אחרי פאנט, הייתה מתבזבזת דקה וחצי מהמשחק והם היו באותו מקום, על קו ה10 יארד שלהם עם דקה לשחק. במצב כזה לשים ט"ד זה כמעט בלתי אפשרי.

אריאל גרייזס 17 בדצמבר 2012

לא, היתה מתבזבזת בדיוק חצי דקה. זה היה 2:34 לסיום, היו להם שני טיים אאוטס ויש גם את ה-2 מינט וורנינג, זה אומר שהם היו מקבלים את הכדור עם 1:50 בערך על השעון, בלי טיים אאוטס.
לדעתי זה היה עדיף, אבל זה היה הימור הגיוני לעשות. סך הכל, זה עבד להם כל המשחק

Talo 17 בדצמבר 2012

משחק גדול.
תוצאה טובה בעיקר ליומן האליפות של דנבר.

בני תבורי 17 בדצמבר 2012

אאוצ'…

מנחם לס 17 בדצמבר 2012

קולין קפרניק הוא הרבה יותר מקוורטרבק שעם הנצחון הזה חתם את שמו אחת ולתמיד כקוורטרבק הפותח של הניינרס. הוא למעשה מין יוצר, האמינו או לא. הוא ה-PROTOTYPE של הקוורטרבקים העתידיים ולי זה היה ברור במשחק. אלה מכם הוותיקים, חייבים לדעת שכל הקוורטרבקים העליונים של ההווה והעבר לא היו אתלטים מעולים במיוחד: ג'וני יונייטס, ג'ו מונטנה, דן מרינו, ברט פארב, טרי ברדשו, אייקמן, דן פאוטס, ברט סטאר, בונר אסייסון, פיל סימס והטובים האחרים, והיום טום בריידי, פייטון מנינג והאחרים – הם אתלטים רגילים שבריצת 40 יארדס הם לא בין המעולים בקבוצה. רק RG3 הוא אתלט מעולה (היה אצן בתיכון).

קפרניק הוא סופר-אתלט. הוא היה בתיכון פיצ'ר שזרק מעל 90 מייל לשעה והיה 'הדבר הבא' שדיברו עליו. הוא ניבחר בדראפט ע"י הקאבס במקום נמוך כי הוא הצהיר ברורות שהוא רוצה לשחק פוטבול.. למעשה המכללות הגדולות לא נתנו לו מילגות פוטבול כי בתיכון היה ברור שהוא פיצ'ר העתיד בבייסבול. אבל הבנאדם אוהב פוטבול והחליט שזה מה שהוא רוצה. הוא היה גם שוטינג גארד בכדורסל שניבחר ל-אולCCC בקליפורניה (אול סטאר בתיכונים). היה לו ניתור נהדר של 40" מהמקום. זה ניתור של ראסל ווסטברוק. במשחק גמר פלייאוף בתיכונים הוא הקלע 36 נקודות.

אמש בריצה עם הכדור ראית HALFBACK רץ, ולא קוורטרבק רץ. לדעתי הוא פתח את השער לקוורטרבקים העתידיים שיהיו אתלטים עליונים, ושלא יידעו רק לזרוק או רק לרוץ (טים טיבו), אלא יידעו – וייעשו – גם את זה וגם את זה.

דורפן 17 בדצמבר 2012

מנחם – אתה חושב שההתפתחות הזו קצת נבלמה בגלל ההטייה נגד קווטרבקים שחורים – לא במקצוענים אלא בכמה מכללות.

גל דגון 18 בדצמבר 2012

היה לו ניתור שך 40"? והוא היה פיצ'ר? מדהים. הוא הולך להיות ק"ב מטורף.

חבל שהוא לא הלך להארוורד כמו פיץ,אז בכלל היה אפשר לצפות ממנו לקריירה היסטורית.

מנחם לס 18 בדצמבר 2012

או כמו ג'רמי לין (שאתמול האכיל את הניקס טוב טוב!)

גל דגון 19 בדצמבר 2012

על לין אין לי ויכוח איתך. מותק של שחקן.

אולי לא שווה את את המשכורת שלו במונחים של כדורל נטו, אבל בפירוש לא רכז שלישי כמו שהיה בתחילת שנה שעברה.

מנחם לס 18 בדצמבר 2012

כמו "פינץ'"!

מנחם לס 17 בדצמבר 2012

רונן, אני לא יודע אם עדיין קיים דבר כזה "קוורטרבק לבן" או "שחור". ממש נדמה לי שהפוטבול במכללות הוא מעל זה כבר כמה שנים. אגב, קולין הוא הרבה יותר לבן משחור: הוא כמובו BIRACIAL אבל צד אחד היה לגמרי לבן, והצד השני היה BIRACIAL. אגב, שמעתי שאביו המאמץ הוא יהודי.

דורפן 17 בדצמבר 2012

היום זה כבר לא קיים – אפילו מכללות מאד דרומיות כבר משחקות עם קווטרבקים שחורים. השאלה אם התפתחות כזו לא נבלמה בעבר. אני זוכר שראיתי כתבה על כמה שחקנים בשנות השבעים שהיו קווטרבקים של קולג'ים שחורים ובמקצוענים הוסבו לתפקידי רסיבר או תפקידים אחרים – בנימוק שאין להם מנטליות מתאימה. נדמה לי שמרכוס אלן היה אחד מהם- הוא הוסב מקווטרבק לרץ כבר במכללה.

מנחם לס 17 בדצמבר 2012

כן. בעבר זה באמת היה ומרכוס אלן היה אחד מהם.

דורפן 17 בדצמבר 2012

אני זוכר שראיתי בטלוויזיית המזרח התיכון את הפרובול – בטח של 1985 או 1986 – ובגלל שהכל היה באווירה נינוחה הוא פתאום החליט לזרוק – וזרק איזה פגז של 60 יארד למישהו. כולם ציינו בצחוק שהיה יכול להיות קווטרבק – מעניין אם הוא אצר בתוכו איזשהו תסכול. למרות שעשה קריירה גדולה.

אריאל גרייזס 17 בדצמבר 2012

גם היום רואים ק"בים של מכללות, רובם שחורים, שמסבים אותם להיות רסיברים במקצוענים. אנטוואן רנדל אל זה דוגמא אחת שעולה לי לראש, יש את הק"ב של קנזס סטייט השנה, שהיה מועמד להייזמן ומדברים על זה שבמקצוענים הוא כנראה יעשה הסבה. ואם מחפשים דוגמא לאחד לבן, אז אדלמן, הרסיבר של הפטס, היה ק"ב בקולג'

URLACHER 18 בדצמבר 2012

דווקא בסרט שראיתי על מרקוס אלן הפכו אותו ל QB אבל הוא לא רצה ולכן הוא זרק בכוונה כמה INT. רק אחרי זה אבא שלו העיר לו על זה שהוא צריך לעשות הכל לטובת הקבוצה גם אם הוא לא רוצה…
גם קורדל סטוארט עד היום טוען שלא נתנו לו מספיק הזדמנויות להיות QB ולמרות שאחרי תקופה בתור רץ הוא הפך ל QB פותח בסטילרס מיהרו להחליף אותו ברגע שהוא טעה פעם אחת.
כל נושא טים טיבו שנה שעברה העלה את עניין ה QB ה"שחורים" לפני השטח אבל ההרגשה היא שהגל החדש ששטף את הליגה הביא לסוג חדש של QB שלא מפחד לרוץ ולא משנה מה צבע העור שלו. מן הצד השני גם יכולת הזריקה היא זהה ללא הבדלי צבע עור. RG3 זורק טוב כמו אם לא יותר מאנדרו לאק שרץ הרבה מעבר לבריידי, רודג'רס וכו'.

URLACHER 18 בדצמבר 2012

למרקוס אלן עשו את זה בתיכון כמובן. בסוף הוא הפך להיות גם וגם וכאשר הוא הגיע ל USC הוא שימש בכלל פולבק עד השנה האחרונה שלו בערך. הוא לא רצה להיות QB

cam 17 בדצמבר 2012

המשחק נתן לי את התחושה שאןאףסי חזק מהאייאףסי. אמנם בריידי יוצא לא רע מהמשחק הזה. אבל הניינרס שלטו בתנאי טבע פחות רגילים עבורם. בתנאי סופרבול היתרון שלהם עלול להיות גדול יותר. מצד שני אם הגרונק יהיו שאלות אחרות שהפטס יישאלו. אם ג'סטין סמית' בריא, יהיה להם תשובות גם אליו.

קאמבאק(בעצם כמעט) ביתי בהחלט מרגש. נדמה לי שמישהו כאן ציין שלא רואים את בריידי בקאמבק כי הפטס או שדורסים או שנמצאים במאבק צמוד. לראות את פני מלאך מראה שיניים אחרי שחטף בעיטה, העלה את הערכתי אליו. גם כי לא האמנתי שהניינרס יתנו לזה לקרות.

שבוע הבא ניינרס באים אלינו. אותם תנאי מזג האוויר כמו בפוקסברו עם אופציית הרחבה לשלג. סיהוקס נראים נהדר. אבל את באפלו ואריזונה, גם הקבוצה העירונית של רחובות לוקחת. אם הניינרס היו מפסידים לפאטס היה למשחק השלכות קצת גדולות יותר, אבל עדיין. אולי המשחק של הקבוצות שנמצאות בכושר הכי טוב בליגה. אולי.

פאקו 18 בדצמבר 2012

הג'טס היו בתמונת הפליאוף עד אתמול. נראה לי שזו הוכחה מספיקה לכך שה-NFC חזק מה-AFC

חובבן ציון 18 בדצמבר 2012

קייפרניק הוא כל מה שראסל וילסון הוא.
ההימור (המושכל) של פיט קרול (אחד שיודע דבר או שניים על אימון פוטבול בכלל ועל צעירים בפרט) הוא במקום כלשהוא קרש הקפיצה של הארבואו וקייפרניק.

נקודה למחשבה-הפטס העונה הם 1-3 מול הNFC WEST.
שלוש הקבוצות (לא הקרדינלס) נבנו דומה. הניינרס קבעו את הטון בשנה שעברה, הגנה רצחנית, עמדות שדה טובות (העונה הניינרס והסיהוקס הם 1-2 בהתאמה בהפרש בעמדןת הפתיחה לעומת היריבות), ק"ב שלא יחרב את המשחק גם אם לא יעשה מהלכים גדולים.
האם נראה עניין פנימי של המערב משחק הגמר של הNFC?
אם כן, כדאי לניינרס להפסיד השבוע – שזה מה שיקרה בכל מקרה-רק כדי שלא לעשות סוויפ בעונה הרגילה

גיל שלי 18 בדצמבר 2012

הסרט על בו ג'קסון היה מרתק. 30/30. מעצבן שהקריירה שלו היתה כשאני הייתי בעיקר בלבנון

תומר אטלס 19 בדצמבר 2012

שאלה לכל כותבי הבלוג כאן: האם אתם כותבים ומועסקים ע"י אתר ערוץ הספורט או שאתם חלק נפרד מהאתר??
בכל מקרה, אני גר בארה"ב כרגע ומתעניין ומבין המון בספורט האמריקאי (NFL NBA MLB בעיקר). אני מעוניין לפרסם טור שבועי אצלכם… כתבתי כתבה נרחבת מאוד אחרי משחק המאנדיי נייט של הפאטס מול הטקסאנס בשבוע שעבר ובה הרחתבי על ה NFL וגם על ה- NBA. אשמח לשלוח את הכתבה לאחד מכם או להכין חדשה בידיעה שתקראו ואולי תפרסמו אותה….
ודרך אגב: עברתי לארה"ב רק בקיץ הקודם כך שהעברית לא צריכה להיות בעיה…. תודה רבה בכל מקרה

Comments closed