באיחור לא אופנתי יש לי מה להגיד על סוזי פייבר-המילטון

הצביעות היא בכך שעל ספורטאי גבר שהולך לזונה לא כך כך ממהרים לספר

In כללי

אני רוצה להתייחס לפוסט הנהדר של בני תבורי על סוזי פייבר המילטון. הספורטאית האולימפית שהחליטה להיות זונה. לא כתבתי את זה כתגובה לפוסט עצמו כי הפוסט עצמו כבר קצת ישן – והייתי רוצה שמי שלא קרא שיילך אליו בעצמו. וגם כי היום יש לי זמן בין חצות לשתיים בלילה – כי אני בדיוק מחרים את התכנית של בני תבורי ב90fm. וגם באינטרנט ב90fm.co.il.

ואלו שני הסנט השלי.

זכות הציבור לדעת האמנם?

כשאתה מסקר קבוצות ספורט אתה נתקל לא פעם בספורטאים שמחליטים להשתמש בשירותי זנות. או לשירותים "קלים" יותר כמו מועדון חשפניות. גילוי נאות: יצא לי לראות ספורטאים מפורסמים במועדון חשפנות. ולא בגלל שעקבתי אחריהם כשירות לקוראים, אלא כי הייתי במועדון כזה מרצוני.

מעולם לא כתבתי על כך. אם הייתי יודע את סקופ כל הזמנים בכדורגל הישראלי – פרשת נערות הלווי – אני חושב שגם לא הייתי מפרסם זאת. כלומר אני מקווה. למה? כי עם כל הפגיעה בנבחרת ישראל היקרה זה בעיני לא רלוונטי. הסיבה הקטנה היא הפרקטית: גם ספורטאים שניצחו 0-5 עשו זאת לעתים אחרי קבלת שירותי מין בתשלום. ומהבחינה הספורטיבית בלבד אין שום הבדל בין יחסי מין עם זונה, אישה חוקית, מאהבת או מאהב. ואני משוכנע שגם לולא המקרה הזה נבחרת ישראל הייתה סופגת מפלה כבדה. והסיבה הגדולה יותר היא כזו: גם אם נבחרת ישראל הייתה נפגעת מהעניין, זה לא שווה לפגיעה בילד שהמשפחה שלו עלולה להיהרס ממקרה כזה. אבל מצד שני הסקופ הזה לא היה בידיים שלי – אז אל תקחו את מה שאני אומר כבדוק, או כביקורת על מי שכן פרסם. אולי כן הייתי מפרסם ורק מצטער על זה אחר כך.

ואם לחזור לענייננו גם לסוזי פייבר המילטון יש ילדים. שעכשיו גם להם אין חיים נורמלים. כי זכותכם לדעת ה-כ-ל!

אבל אני לא אכתוב באופן עקרוני על זכות הציבור לדעת. כי העניין של "יש לו ילדים" הוא מדרון חלקלק. נניח לא מדווחים עליה כי זו רשעות, ונניח לא מדווחים על ריאן גיגס בגלל הילדים (הפרשה דעכה – אבל זה בעיקר כי העדויות הושגו בדרך לא חוקית בעקבותיה נסגר העיתון), ונניח לא מדווחים על טייגר וודס (למרות שאצלו זה היה כרוך בהרבה מאד יומרה מוסרית) איפה אנחנו עוצרים? בשר החינוך? בשר ההגנה? בנשיא ארצות הברית? גם צ'לסי קלינטון בוודאי נפגעה מהידיעות על ניאופי אביה – אבל אני חושב שכל בר דעת יגיד שבמקרה של נשיא דברים כאלו כן צריכים להתפרסם (מה שלא מחייב לדיעה כזו או כזו לגבי המשך כהונתו).

אין לי תשובה אבל השורה התחתונה שלי היא כזו: התקשורת שהחליטה שזכות הציבור לדעת צריכה מעכשיו לכתוב על כל ספורטאי מקצועני שהולך לזונה.

19 Comments

גיל 3 בינואר 2013

אתה צודק אבל זה כמובן לא יקרה כי אחרת לא יהיה על משהו אחר לכתוב.

מה שכן, לא ברורה לי הטענה שחשיפה כזו תפגע בילדים או באישה. מילא הילדים אבל לא עדיף לאישה לדעת שיש לה בעל או חבר בוגדני? אתה וכל אחד אחר לא היו רוצים לדעת אם בגדו בהם?

גיל שלי 3 בינואר 2013

מה שלא יודעים לא כואב. לא בטוח שזה כל כך חשוב הידיעה הזאת

גיל 3 בינואר 2013

לא היית רוצה לדעת שבת זוגתך בוגדת ומשקרת לך?

ניימן 3 בינואר 2013

הייתי רוצה לדעת אם חברתי בוגדת בי. לא בטוח אם הייתי רוצה שכל שאר העולם גם יידע מזה..

גיל 3 בינואר 2013

מסכים, אבל אם זה כרוך בזה שכל העולם גם ידע?

אני חושב שבעולם שלנו, כל סלבריטי יודע שכל מה שהוא עושה בפומבי חשוף לפפארצי ויכול להתגלות. אם הם רוצים לבגוד, שיעשו את זה בצורה דיסקרטית יותר.

יונת דשא 4 בינואר 2013

בעיני יש הבדל מהותי בין סלבריטי מעסקי הבידור לספורטאי מקצועני ונבחר ציבור.
הראשון לא מייצג כלום מלבד חלום הצלחה פנטסטי. אינו יוצר ואינו תורם במעשיו מהומה מלבד כותרות עיתונים ובידור שטחי.
הספורטאי מייצג ערכים ומהווה סמל חברתי שמלכד סביבו אנשים.
נבחר הציבור מחוייב מוסרית לעמוד בנורמות של אלה שבחרו בו וככל הנראה מחונן בכושר מנהיגות.

אני יודע שיש מלאנת'לפים דוגמאות של ספורטאים ונבחרי ציבור שהתעלמו מתפקידם הציבורי (שלא נחתם כחוזה) ושיחקו מלוכלך ומעלו באמון, אבל זאת בדיוק הסיבה שהיד של מראדונה, התאונות היזומות של שומאכר, והכתם על מוניקה צרמו לכל כך הרבה אנשים. מצפים מהם ליותר.

שיקולי ההשפעה על הילדים והמעגל המשפחתית-חברתי גדולים עלי לאור המקום השעה, והווינשטפן.

גיל 4 בינואר 2013

אני לא מדבר על העניין המוסרי שבוודאי נבחר ציבור צריך לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר. אני מדבר על זה שאנשים מפורסמים פשוט מקבלים תשומת לב יותר גדולה, לטוב ולרע ולכן צריכים לדעת להזהר אם הם לא רוצים שבגידות שלהם יחשפו. זו פשוט המציאות היום.

יונת דשא 5 בינואר 2013

גם אני לא מדבר על המוסר של המעשה עצמו אלא על מקור ההבדל בהשפעה הציבורית. לדוגמא מאפיונרים שהפכו לסלבס, אף אחד לא מתרגש מהעובדה שסרחו כי ברור שאינם דמויות מוסריות. הכוונה היא בתפקיד שכל אחד מהם משחק במארג החברתי. אנשים לא צופים בתחרות ריצה כדי לדעת מה הזמן ולא אוהבים כדורגל בגלל שהכדור פוגש ברשת. זה הסיפור והדרך שממגנטת אותנו. האישה חיפשה פרסום או ריגוש בדרך חסרת כבוד כי הפרסופ עצמו הפך לשווה ערך לתהילה.

איציק 3 בינואר 2013

דורפן,
שאלה, מה ההבדל בין מה שעשו לסוזי לבין צילום פפרצי של התחת של אנגלה מרקל במלתחות נשים בבריכה? שניהם זו מציצנות מגעילה שאמורה להיות אסורה על פי החוק לדעתי. זכות הציבור לדעת על מעשיו של קלינטון הינה בגלל החוק בארה"ב שמחייב זאת וקלינטון הכיר את חוקי המשחק (גם קנדי ומונרו). האם החלטותיו של צ'רציל או יזנהור היו גרועות מאלו של היטלר רק בגלל שהיטלר היה פחות שתיין/מעשן/נואף מהם? האם מהו היה גרוע יותר רק ביגלל האורגיות שלו עם קטינות?
מציצנות והעיתונות הצהובה צריכה להיות מחוץ לחוק. כל מה שצריך להיות מותר הוא כל מה שנשוא הידיעה מאשר או כל מה שהוא עושה בפומבי. כל הנעשה בחדרי חדרים, כל עוד הוא חוקי, מחוץ לתחום.
לעיניין סוזי, אם היא היתה נתפסת עושקת בזה לעיני כול זה היה בסדר לפרסם כי היא זו שהיתה נותנת לזה במה; כל השאר מחוץ לתחום.
סייג קטן: אם זה נכון שהיא מרצונה שיתפה פעולה אז זו בעייתה האם היא או משהו מסביבתה יפגע.

דורפן 3 בינואר 2013

מה שעשו למרקל פשוט צריך להיות לא חוקי כי צריך להיות אסור לצלם כך. אסור לאסוף מידע כך. למרות שגם יש בעיה – אם היו אוספים כך מידע על איזה מעשה שחיתות?

קלינטון זה סיפור אחר – בת זוגו למעשה חשפה את זה. וזו זכותה – גם עבור כסף. ולגבי פוליטיקאים בכירים מאד (ברמת מקבלי החלטות הרות גורל) הייתי נזהר מאד מאד בהטלת איסורים על מה מותר לפרסם עליהם. לא בעד לתת להם חסינות על כלום. כי הם ינצלו אותה לרעה.

ובסופו של דבר פרשת קלינטון קיבלה לדעתי את הסיום הנכון שלה בלי התערבות החוק. הציבור ידע ואמר את דברו "ידוע לנו ולא אכפת לנו כי הנשיא טוב בעיננו"

איציק 3 בינואר 2013

באופן כללי מסכים. אך אני בעד איסור גורף של פפראצי. מה עם דיאנה שקיפחה את חייה. היום קראתי שפפראצי נהרג כתוצאה ממרדף אחרי ג'אסטין ביבר, אך זה יכל להיות הפוך, או אזרח תמים אשר אינו קשור לאירוע יכל להפגע.
חיטות בחייו של אדם, לא משנה כמה הוא ידוע/ידוען צריכה להיות מחוץ לחוק. כל אדם זכאי לפרטיות בכול דבר שהוא לא מחצין מרצונו.
אם אוספים מידע לגבי שחיתות זה מהשהו אחר לחלוטין, אבל אם במסגרת זו למשל, לא התגלה כלום (וגם אם כן התגלה משהו) אך נודע על פרטים שיכולים להביך את האדם בגלל נטיותיו או תחביביו ואינן קשורות לשחיתות, אני לא רואה למה זה צריך להיות ראוי לפרסום ואף להיות חוקי.

Talo 3 בינואר 2013

אני חושב שלפני כל דיוני המוסר צריך לזכור שמדובר באישה חולה. יש לה צרור אבחנות של מחלות פסיכיאטריות עם רקע משפחתי של אח שהתאבד בגלל מחלת נפש.
בהתאם צריך לחשוב על זכות הציבור לדעת או לא,ומה מפרסמים.
המחלה שלה היא פשוט נורא סקסית.
עכשיו בוא נניח שיש לה סרטן שד, או סרטן במעי הגס…

איציק 3 בינואר 2013

גם אם יש לה סרטן זה לא עניינו של הציבור אם היא לא רוצה לשחרר מידע זה, וזה הדין לגבי בעייתה.
אם פסיכיאטר מחוזי יקבע שהיא לא שפויה ובגלל מעשיה מהווה סכנה לציבור וצריך להזהיר את הציבור זהו דיון אחר. לא נראה לי שהכתבה בעניינה פורסמה בהמשך לבקשת הפסיכיאטר המחוזי (או איך שזה נקרא בארה"ב).

רפאל 3 בינואר 2013

מה עדיף?
6000 דולר להעביר חוויות ספורטיביות עם סוזי או לקנות סיבוב של בירה בפאב תל אביבי לחבר'ה?

יאנקי 3 בינואר 2013

בפוסט של בני התפתח דיון מעניין על "למה היא עשתה את זה". סתם זווית אחרת: פגשתי לפני שבוע בחורה עם קעקוע ארוך בגב, כששאלתי אותה למה היא עשתה את זה היא ענתה: i needed some pain… איכשהוא התשובה הזאת מצלצלת לי גם על השאלה הזאת.

zack 4 בינואר 2013

there is a big difference between a guy that go to hooker to a mail or female hooker.

בני תבורי 4 בינואר 2013

זכות הציבור לדעת צריכה להיות מוגבלת רק לנושאים שיש להם השפעה ישירה עליו כמו תפקודיה של הממשלה שלו. איך היא מגנה עליו מדינית וכלכלית, איך היא מבצעת את הוראות החוק לגביו כלשונן ואיך היא מייצרת עבורו את המיטב כאזרח. כל השאר היא רכילות. יחד עם זאת לא פשוט לשים את הקו המפריד ותמיד אפשר למצוא הצדקה לפרסום במעשה עצמו. כלומר, האם המילטון העובדת כנערת ליווי לא צריכה לחשוש מפגיעה בילדיה ומשפחתה בדיוק כמו מהפגיעה שתיגרם להם בעקבות פרסום?

יואב דובינסקי 4 בינואר 2013

אני לגמרי לא מסכים איתך. אני חושב שמקרה סוזי פייבר המילטון הרבה יותר דומה למקרה של היילה סטאין שעובד כסדרן מאשר לפרשת נערות הליווי. על סוזי הייתי מפרסם, על נערות הליווי לא.

יונת דשא 4 בינואר 2013

לא בקיא במקרה אבל יכול להיות שהספורטאית המשיכה את המסורת של כוכבניות דרג ב' באמריקע ופשוט פירסמה את העניין כדי לזכות באבק כוכבים לאור דעיכת הקריירה? היא לא מוציאה ספר בקרוב?

Comments closed