סופו של שקרן

ההתנהגות של מייק שנהאן היא הפקרות

בגלל שפוטבול מקצועני הוא משחק אלים, למאמן יש קצת יותר אחריות מאשר לבחור בדראפט ולהחליט על טקטיקה. וגם אם שקרים הם חלק מספורט – אפשר להגיד שלא מתעניינים בשחקן ואז לרכוש אותו – יש דברים שלא משקרים לגביהם.

מייק שנהאן אישר לרוברט גריפין לשחק פצוע לפני כמה שבועות, ואחר כך שיקר כשאמר שזה היה באישור של הרופא. ואם היה לי איזה ספק שהרופא דובר אמת והעיתון (יו.אס טודיי) דובר אמת והמאמן דיבר שקרים, ראינו הערב איך הוא עומד ומביט כמו אדיוט, כשהשחקן שלו מסכן את הקריירה שלו.

אדיוט באמת כי די ברור שיש לרדסקינס קווטרבק מחליף מוכן לפעולה שהוכיח את עצמו בשבועות האחרונים. צריך לקוות שמה שהלך פה זו רק העונה של הרדסקינס ולא נזק מתמשך לגריפין. וזה גם מבחן לקומישינר והיומרה שלו לדאגה לבריאות שחקנים.

סיאטל-וושינגטון (פוסט חי)
האם דווייט האווארד יגמור את השנה בברוקלין?

41 Comments

גיל 7 בינואר 2013

כל העניין עם ההתייחסות לפציעות שחקנים מצד הליגה והקבוצות זו צביעות אחת גדולה. כאילו שד"ר אנדרוז הידוע צריך להיות שם על המגרש בשביל לראות שגריפין בקושי יכול לזוז. אבל זה טוב למיתוסים של הליגה ששחקנים משחקים פצועים ומצליחים – עד שקורה מקרה כמו היום שיכול לסכן את הקריירה של גריפין.

Amir A 7 בינואר 2013

הקומישינר ישמור על פרופיל נמוך. אחרי המכה שהוא חטף עם השחקנים של ניו-אורליאנס לא נראה לי שהוא ישמח להכנס לעוד מאבק עם פרופיל גבוה, הפעם עם מאמנים/מנג'רים/בעלים.

אריאל גרייזס 7 בינואר 2013

מעניין איך כל הביקורת מופנית כלפי המאמן בלבד ולא כלפי השחקן. הרי אם הוא לא יכול לשחק, הוא יכול להגיד למאמן שהוא לא מסוגל, לא? הוא ילד גדול אחרי הכל

גיל 7 בינואר 2013

איזה שחקן יגיד לך שהוא לא יכול לשחק? בתרבות המאצ'ואיסיטת של הNFL יגידו שהוא רכרוכי. אתה זוכר איך עשו את המוות לג'י קאטלר לפני שנתיים נדמה לי כשהוא לא שיחק בפלייאוף, וגם טומליסון חטף ביקורות בזמנו. זו החלטה קלאסית של מאמן אבל המאמן פחדן. בגלל זה צריך להעריך מאמנים כמו הארבו שלא דופקים חשבון ועושים מה שטוב לקבוצה שלהם בניגוד ל"כללים".

Zak 7 בינואר 2013

אוי, וישחטו אותו אחרי זה האוהדים והתקשורת – כמו את טומלינסון וריברס אחרי אותו משחק מול הקולטס, או את קאטלר אחרי אותו משחק מול הפאקרס.

austaldo 7 בינואר 2013

להפיל את זה על השחקן זה האימאמא של הבריחה מאחריות. אין שחקן שיגיד מיוזמתו "אני לא יכול לשחק" במצב כזה. השחקן יעלה לשחק גם עם עצמות שבורות בכל הגוף.

גיל שלי 7 בינואר 2013

זה לא בדיוק המצב. שאנאהן דיבר איתו והוא התנגד לצאת. בכל מקרה שאנאהן לא היה צריך לשאול אותו, אבל גם רוברט היה צריך להפעיל שיקול דעת יותר בוגר

עופר פרוסנר 7 בינואר 2013

אתה לגמרי צודק רונן. אני חושב שמה שכל הליגה אבל מפחדת ממנו, הוא שבתכלס בערך 60 אחוז מהשחקנים בכל משחק נתון עולים לא לגמרי כשירים – כך שהדבר שצריך לעשות בפוטבול הוא להגדיל את כמות השחקנים בסגל ב50 אחוז לפחות. אבל זה עולה כסף – ושם לא אוהבים להוציא ממנו.

ניינר 7 בינואר 2013

בקצב הזה גריפין תולה את הנעליים תוך שתי עונות. טמטום טהור של שאנאהאן אתמול

URLACHER 7 בינואר 2013

הטעות היא גם של RG3. הוא כלוא בקונספציה שהוא כבר לא רק שחקן או שחקן חשוב אלא הוא גם אייקון שצריך להתחיל לבנות לעצמו סיפורי קריירה כמו משחק ה 40 מעלות חום של ג'ורדן או משהו כזה. הוא לא היחיד ככה רק שהשנה הוא כבר הספיק להיפצע לא מעט. הרבה יותר מווילסון שעיקר העבודה שלו היא לתת את הכדור ללינץ' או לעשות הטעיה כזאת ואז לברוח לצדדים עד שמישהו מפתנה בגלל ש 3 שחקני הגנה רצים אחריו.
עם כבר שאנאהן אידיוט על זה שלא הוציא את גריפין ברבע השני לטיפולים ומנוחה של איזה רבע או שתיים ואולי היה מקבל אותו בכושר משחק לרבע האחרון. במקום הוא שחק אותו עד שהברך שלו קרסה 6 דקות לסוף המשחק…

גיל שלי 7 בינואר 2013

לפי מה שקראתי, ייתכן שRG3 קרע שוב את הACL בברך הימנית שלו. אם זה נכון, והוא גם שיחק על ברך בלי רצועה, הטמטום של הקווטרבק ושל המאמן שלו חוצה גבולות. מה זה משחק פליאוף מול קריירה שלמה.
עם שיקול דעת כזה ברדסקינס הג'איינטס יכולים להיות רגועים

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 7 בינואר 2013

כל מה שכתבתם נכון, אבל אני סבור שמרבית המאמנים והשחנים בליגה היו נוהגים באותו אופן, לא נראה לי ששנהאן גרוע מאחרים במובן זה

דורפן 7 בינואר 2013

חוץ מעניין קטן. הוא זרק את זה על הרופא – ומוניטין של רופא זה כבר עניין אחר.

red sox 7 בינואר 2013

השקרים של שנאהאן הם עניין אחר וכאן אני מסכים לחלוטין עם רונן. אבל בקשר להחלטה לסכן את גריפין מול הצלחת הקבוצה – תזכרו לרגע במקרה של סטיבן שטרסבורג. אותה העיר, אותו מצב (רוקי סנסציוני במועדון שבע אכזבות), אותה דילמה, אותו סיכון, אותו מעמד – והיו הרבה מאוד פרשנים, שחקנים ומאמנים שאמרו במפורש שצריך לתת לו לשחק כי זו הזדמנות של מועדון כושל להצליח סוף סוף ומי יודע מתי הזדמנות כזו תחזור.
אני חשבתי אז וחושב גם היום שהקריירה ארוכת הטווח של השחקן חשובה יותר מהצלחת הקבוצה הרגעית, אבל אל תגלגלו עיניים לשמיים כאילו אין כאן דילמה וזו החלטה שברורה מאליה.

Amir A 7 בינואר 2013

לא זכור לי ששטרסבורג היה פצוע או משהו כזה…

red sox 7 בינואר 2013

אז אני מקווה שזכרת להחתים את הדרכון בנחיתה כשחזרת מהירח.
טומי ג'ון, הגבלת אינינגס, השבתה בספטמבר, הדחה בNLDS… לא שומעים הרבה על הנאשיונאלס בקונטיקט הא?

גיל שלי 7 בינואר 2013

איפה קראת ביקורות שליליות על ההשבתה שלו?

red sox 7 בינואר 2013

זה היה האייטם העיקרי בכל תכניות הספורט במשך חודש, עם דיונים אינסופיים על מה הנאטס צריכים לעשות ומה המחיר ששווה לשלם בשביל סיכוי לאליפות. אם לא הייתה פה דילמה אמיתית והחלטה אמיצה של ריזו, על מה דיברו כ"כ הרבה?? היה אפילו סקר בין אוהדי וושינגטון שבו רוב האוהדים תמכו בלתת לשטרסבורג לשחק בפליאוף למרות שהיה ברור שזה יסכן לו את הקריירה.
ברגע שריזו הודיע שהוא יושב בחוץ עד סוף העונה רוב הפרשנים הלכו איתו (וכאמור גם אני). אבל כל עוד זה היה על השולחן היו הרבה אנשים שאמרו שיש להם צ'אנס להצליח כאן ועכשיו וצריך לקחת את הסיכון.
אגב, אם אתה זוכר אז במשך הרבה זמן הנאשיונאלס עצמם שמרו על דממה תקשורתית בנושא, מה שמראה שגם בתוך הארגון לא היה קונצנזוס לגבי שטרסבורג.

Amir A 7 בינואר 2013

עיקר הביקורת לא היה על ההשבתה עצמה אלא על תכנון העונה הלקוי של הנאשיונלס. אם הם היו מתכננים את מספר האינינגים שלו כמו שצריך הם היו יכולים לקבל אותו גם בפלייאוף.

Amir A 7 בינואר 2013

התכוונתי בזמן ההשבתה שלו. RG3 היה פצוע וראו את זה בבירור.

תום 7 בינואר 2013

זה מצב שונה לגמרי. הנאטס השביתו את סטרסבורג אחרי מספר מצוץ מהאצבע של אינינגים בגלל חשש דמיוני מפציעה. הוא היה בריא לחלוטין.
רוב הביקורת לא הייתה על ההחלטה להשבית אותו אלא על התכנון הלקוי של הנאטס. כבר ממאי זה היה ברור שהנאטס יהיו בפלייאוף והם יכלו, והיו צריכים, לתת לסטרסבורג יותר ימי מנוחה בין התחלות או להעביר אותו לבול-פן לקראת סוף העונה. לברייבס הייתה את אותה דילמה בתחילת העונה והם בחרו לעכב את כריס מדלן בחודש הראשון של העונה.

יואב בורוביץ' 7 בינואר 2013

מסכים מאוד עם הטקסט. וכבר כתבתי בעניינו של שנהאהן, המאמן שהוגדר לפני עשור ויותר במשך שנים רבות כגאון, הוכיח בשרשרת כשלונותיו בשנים האחרונות בדנבר ולאחר מכן בוושינגטון (העונה לא כשל, בכל זאת הגיע עם הסקינס לפלייאוף)כי הוא כנראה לא כזה גאון גדול. בכלל, שאנהאן היה מזוהה כמעט לחלוטין עם הווסט קואסט אופנס, ובסופו של דבר לא זכה בדנבר באליפות עם ההתקפה הזו וניתן אף לומר כי האיש העיקרי בהצלחה של אז היה הראנינג בק המופלא טרל דייויס, שנפצע ונאלץ לסיים את הקריירה בגיל מוקדם מדי.
אבל הכי חשוב מבחינתי זה שמאמנים לא ייחשבו יותר לגאונים. כי באמת אין כמעט כאלו. ביל בליצ'יק הוא באמת אולי היחיד וגם הוא הפסיד פעמיים למאמן ווטראן שנחשב לאיש העולם הישן, טום קופלין (מאמן מעולה שלא נחשב אף פעם לגאון או לחדשן). אני גם נגד כל מגמת החדשנות. גם זה דבר שכמעט לא קיים.
ברור שיש במשחק חידושים כל הזמן אבל מרביתם מבוצעים על ידי מאמנים רבים. כבר שנים אני לא חושב שיש מאמן פוטבול שבאמת פיתח משהו חדש ומהותי באסטרטגיה או בטקטיקה של המשחק.
ופוטבול זה אולי הספורט הקבוצתי עם המשקל הרב ביותר למאמן. הוא באמת בעל שליטה על אחוז גדול מבין המהלכים (שחלק גדול מהם פשוט משורטט).
אז אם בפוטבול משקל המאמנים הוא מוגבל בסופו של דבר לא כל שכן בכדורגל- היכן שגניבת דעת נמשכת ממשיכה להתייחס למאמן כחזות (כמעט) הכל.

גיל שלי 7 בינואר 2013

יואב – שאנאהן הוא המאמן שמוציא הכי הרבה מהרצים שלו, מאוד קשה לאמר שטרל דייויס הוא שהביא לו את הטבעת, אפשר לאמר הפוך, שלא במקרה טרל דיוויס היה רץ גדול תחת שאנאהן, בדיוק כמו מוריס השנה, פורטיס בדנבר ועוד הרבה אחרים בדנבר. הם כולם נבחרו נמוך בדראפט והגיעו לגדולה רק תחת שאנאהן.
לעניין הגאונות – מאמן טוב הוא כמו מנהל טוב. אי אפשר למדוד את התרומה שלו, הוא צריך לדעת להוביל. אני מסכים שרבים נוטים לשים דגש על טקטיקות כאילו זו מהות העבודה וזה שטויות. עדין זה לא מפחית מהחשיבות של מאמן טוב.

יואב בורוביץ' 7 בינואר 2013

גיל- לא רוצה להפחית בחשיבות המאמן, ודאי שלא בפוטבול (היכן שהוא חשוב הרבה יותר מאשר בכדורגל. אגב, גם בכודרסל ובייסבול למאמן חשיבות גדולה בהרבה מזו שבכודרגל, היכן שהוא אפילו לא יכול לעצור את המשחק ולדבר עם שחקניו ולהעביר להם מסרים בזמן משחק).
מאמן הוא באמת סוג של מנהל. אבל מנהל צריך הרבה יותר מתבונה טקטית. הרבה מאימון זה פסיכולוגיה. אבל הכי הרבה זה שחקנים, כפי שאמר בזמנו ביל פרסלס ("אי אפשר לנצח בלי שחקים טובים. אל תדרשו ממנו לבשל את התבשיל אם אתם לא נותנים לי לבחור את המצרכים). אבל כמובן ששחקנים רבים מגיעים לקבוצה ללא כל קשר למאמן. לשנהאן אין חלק בכך ש-RG3 בוושינגטון. אולי יש לו חלק בזה שאלפרד מוריס שם. ואולי ה-GM (לא יודע מי זה בוושינגטון) בחר במוריס בסיבוב השישי.
אבל בסופו של דבר זה משחקים של שחקנים. כמו כל משחק אחר. מאמן ספורט הוא לא במאי קולנוע וגם לא התסריטאי. הוא אפילו לא מנצח של תזמרות. הוא סוג של מנהל. אבל חשיבותו פחותה מזו של מנהל בארגון עסקי. כי כמעט בכל קבוצה יש GM ובעלים שהם מתפקדים כבעלים האמיתיים. המאמן הוא כמו מנהל מדרג בינוני-גבוה אבל לחלוטין שכיר. חשוב, אבל לא כל כך חשוב.

איניגו מונטויה 8 בינואר 2013

בול שיט. מאמן בפוטבול הוא הרבה יותר ממנהל. פוטבול הוא בעצם משחק בין מאמנים או בין קבוצות של מאמנים (בגלל זה יש כל כך הרבה רמות של מאמנים בכל קבוצה).
ברמה מסוימת הוא מקביל לשח מט רק שהשחקנים לא תמיד עושים מה שהמאמן רוצה. המאמנים וה GM הם השחקנים החשובים ביותר בקבוצת פוטבול.
בגלל זה יש קבוצות שמצליחות באופן עקבי למרות תקרת השכר הרצחנית בליגה.

גיל 8 בינואר 2013

יואב, מאמן בפוטבול הוא הרבה יותר מפסיכולוגיה ושחקנים. עשו פעם מחקר וראו שמאמני פוטבול הם מהאנשים הלחוצים ביותר, כאלו שמשקיעים הכי הרבה בעבודה שלהם (משהו כמו 90 שעות עבודה בשבוע). אנחנו רק רואים את המשחקים בפועל ולכן נראה לנו שהמאמן רק זורק דגלים ולא תמיד קורא אפילו את מהלכי המשחק, אבל אין ספורט שבו ההכנה אליו יותר קריטית מאשר פוטבול ואת זה לא רואים. אתה לא רואה את עשרות השעות שמאמנים ושחקנים מבלים בחדרי הוידאו, שבו הם מנתחים את כל צעד של היריב, מתי הרץ הולך ימינה או שמאלה ואיך אפשר לחסום אותו. מאמנים גם קובעים אסטרטגיות כלליות למשחק, כמה לרוץ, כמה למסור ולמי, עד לרמה של מה לעשות אם זוכים בהטלת המטבע בתחילת המשחק והאם לקבל את הכדור או לבעוט אותו. כל הדברים הקטנים הללו, וכמובן לראות איך השחקנים עובדים עליהם באימונים, הם אלו שעושים את המשחק. יש מאמנים שמכינים את הקבוצה בצורה מעולה (ביליצ'ק למשל) ויש כאלו שהרבה פחות טובים. אפשר לראות את זה למשל גם בכמות הטעויות והפנלטיס שכל קבוצה מקבלת, נתון שמרמז הרבה על המשמעת שלה ועד כמה השחקנים מוכנים למשחק.

יואב בורוביץ' 7 בינואר 2013

הבעלים וה-GM מתפקדים כמנהלים האמיתיים (ולא כבעלים, כפי שנכתב)

גיל שלי 7 בינואר 2013

יואב – ברוב הארגונים המאמן מקביל למנכל והGM מקביל ליו"ר הדירקטוריון. לא מסכים שהמנכל פחות חשוב. הוא האיש שמוביל את השחקנים גם בכדורגל. החשיבות שלו נגזרת מיכולת ההובלה שלו הרבה יותר מיכולתו הטקטית

גיל שלי 8 בינואר 2013

בגלל הניתוח הקודם שלו בברך מ2009 לא ברור אם גריפין קרע לחלוטין את הACL או רק חלק ממנו. הוא קרע גם את הLCL. בעברית, גריפין כבר בנה פעם אחת את הברך מחדש, עכשיו צריך בנייה מחדש. אין ספק, גאונים

matipool 9 בינואר 2013

דורפן ( אוף טופיק לגמרי ) – בטח שמעת מי ישפוט את יונייטד – ליברפול ? ..

גיל 9 בינואר 2013

ההאל אוף פיים פשוט הפך לבדיחה היום, אף אחד לא נבחר להיכל.

גלן 9 בינואר 2013

למה בדיחה. נהפוך הוא. רק העצים את גדולתו. היטח לעיתונאי הבייסבול. מוטב מאוחר מאף פעם לא.

גיל 9 בינואר 2013

באיזו זכות יש לאותם עיתונאים שלא ביקרו כהוא זה את השימוש בסטרואידים והיללו את השחקנים זכות לשלול מהם את הכניסה להיכל עכשיו? זה שיא הצביעות וחוצפה בעיניי.

והיכל שלא מכיל את שיאן ההומראנס, שיאן הסיי יאנג ושיאן החבטות, הוא בדיחה בעיניי.

דורפן 10 בינואר 2013

גיל – חבל שעיתונאים לא ביקרו. אבל להגיד שלא זכותם לבקר עכשיו כשהם יודעים? מאיפה הבאת את זה? תפקידם לבחור עכשיו על פי מה שהם יודעים עכשיו. לא לתת לעצמם ציונים מוסריים על תפקודם בעבר. בסופו של דבר – בניגוד לשחייניות מזרח גרמניות – שום שחקן לא לקח סמים בניגוד לרצונו החופשי.

גיל 10 בינואר 2013

זכותם, אבל אין לזה שום ערך. אם התרבות הייתה של שימוש בסמים, הבעייה לא בספורט עצמו אלא בבייסבול שהתיר את זה וזה כולל העיתונאים שלא ביקרו. אין שום משמעות להכאה על חטא כשהיחידים שנדפקים הם השחקנים ואף עיתונאי לא נפגע מזה.

בעניין הרצון החופשי אני חולק עליך. כש80% מהליגה משתמשת בסמים, אין ערך ממשי להתנגדות. התנגדות לשימוש בסמים משמעה סילוק מהליגה כי אתה פשוט לא תחרותי מספיק (אותו הדבר קרא בטור אגב).

גלן 10 בינואר 2013

את הנימוק הראשון אני לא מבין לגמרי. אין חולק על צביעותם . אלא מה? לא הם האישיו אלא מה שההיכל מסמל. ובכן חלק משמעותי בהיכל הוא האינטגריטי של הנכנסים בשעריו. זה מה שאין פה בכלל ואם זאת עבודתם המלוכלכת של הצבועים לחסום אזי זה טוב.
הסעיף השני שלך הוא בכלל מופרך. ואם האדונים לא מזריקים או משתמשים אולי הם עם 4 mvo ולא שבע וכנ"ל לקלמנס? היכולת שלך לבודד את ההישגים שלהם מאלו שלא נטלו או אפילו אלו שנטלו פחות או בתקופות קצרות יותר אינה
נמצאת.

גיל 10 בינואר 2013

ההיכל מסמל את ההיסטוריה של הבייסבול, ואם ההיסטוריה הזו מורכבת מרמאים, מהמרים או גזענים אז צריכים לתת להם מקום.

אינטגרטי זה עניין יחסי. כשרוב השחקנים השתמשו בחומרים אסורים וזו הנורמה, ולא רק שזה לא היה אסור בחוקים אלא אף הריעו להם ועודדו אותם בעקיפין להשתמש, מה רוצים מהשחקנים? הם צריכים להיות טיפשים או לוותר על הקריירה שלהם. אז אולי צריך לסגור את ההיכל ל10 השנים הקרובות כי סביר להניח שרוב הנכנסים בשעריו השתמשו בזמן זה או אחר.

ולמה הסעיף השני מופרך? אולי השיאים של כל השחקנים לפני שג'קי רובינסון לא תקפים כי הם לא שיחקו בצורה תחרותית לגמרי נגד השחקנים הכי טובים? השיאים עצמם פחות חשובים בסך הכל. בונדס וקלמנס הם החובט והפיצ'ר הכי גדולים ב40 השנה האחרונים גם בלי הסמים.

גלן 10 בינואר 2013

גיל, פיט רוז לא שם. לטוב ולרע זה חיזק את ההיכל בטח לא החליש אותו. אפילו שלכלם ברור שרוז מתאים בכל דבר שנוגע לבייסבול עצמו ושהוא מרכיב "חשוב" בהיסטוריית הבייסבול. כנ"ל ג'ו ג'קסון. וכשרוז (יבד"א) ילך לעולמו, יקדישו לו רחובות ומגרשים בסינסינטי ובעוד מקומות וזה בסדר ואפילו מצויין. כי מגיע לו, על כל הטוב שהוא הרעיף עלינו.
אין גם חולק על כך שבונדס וקלמנס הם מגדולי הדור. אבל הנה הנקודה, אני חושב שבלי סמים עדיין הצמד נכנס להיכל בקלות. חושב אבל לא בטוח! לא יודע איך לקחת את הזכיות שלהם, את הסטטיסטיקה שלהם ואת כל התרומה שלהם למשחק ולשים את זה בקונטקסט הנכון מול אלו שלא לקחו. כן, אני מאמין שכמו בכל חברה אנושית יש כאלו שלא לקחו, ואולי לקחו לחצי שנה ואז הפחד שיתק אותם וכו' .
הכל יחסי? כן. אבל אלו החוליים של התקופה וזוהי המשמרת. סך הכל מזלם שפר, הם אנשים עשירים, לא יחוו את ימיו של ג'קסון ואפילו לא את העליבות-משהו שתוארה פה באופן יפה (ורומנטי) בעבר בנוגע לרוז (גילוי נאות- יש מעט שחקנים שאהבתי כמו פיט רוז). זאת הדרך הנכונה להעביר מסר שהמשחק זוהם ושעכשיו זמן הניקיון. זה מסר חזק מכל הכללה או אי-הכללה ואם תרצה מסר היסטורי- אז כשתקח את הילדים שלך לקופרסטון (ממליץ בחום רב) והם ישאלו אבא, מה קרה ב 2013? תוכל לתת להם פרספקטיבה ההיסטורית על כל בעיותיה.

גיל 10 בינואר 2013

למה אי הנוכחות של רוז חיזקה את ההיכל? אין לי בעייה שלצד הפלקט שלו שמתאר את ההישגים שלו כשחקן, יתארו גם את סיפור ההימורים שלו, כמו גם שיכתבו על תקופת הסטרואידים עם שחקנים אחרים. הבעייה היא שההיכל לא עושה שום דבר ולכן מי שמבקר בו לתומו לא יודע כלום על הדברים הללו. זו הצגה סטרילית של מה שקורה ולא אמינה. למה שההיכל עצמו לא יתן את הפרספקטיבה שאתה מתאר?

לגבי קלמנס ובונדס, יודעים טוב מתי הם התחילו להשתמש בסמים ודי ברור שהסמים שיפרו ביצועים (אצל בונדס) ואצל קלמנס מנעו ירידה בכושר.

מה שקורה היום זה שהעיתונאים מנותקים מהמציאות. לרוב האוהדים לא איכפת מהנושא והם היו רוצים לראות את השחקנים בהיכל.

ואגב, באיזו זכות מוסרית יש לעיתונאים יכולת למנוע מאנשים כניסה להיכל כשאותם אנשים נמצאו לא אשמים בבית משפט?

גלן 10 בינואר 2013

גיל, פעם רונן פרסם פוסט שמאד קומם אותי על יאפ סתאם ביום פרישתו . ולמה ? כי הוא פאר את עצמתו הפיזית במשחק כדורגל משמעותי בימי יונייטד. אותו סתאם נתפס על סמים אחרי כמה שנים, בכלל באיטליה. עכשיו לתפיסתי יאפ סתאם בצורתו הפיזית הנעלה היה נזקק לסמים ואין גרם של רצון להתאמץ ולשאול מתי הוא התחיל את זה. אין לי דרך אחרת לראות זאת ולמעט אוהדי הקבוצות בהן הוא שיחק, אני לא מוצא מקום לפאר את יכולתו למרות שהוא בודאי היה דומיננטי לאורך הקריירה שלו. ה״כלם יודעים״ מתי הם התחילו לקחת פשוט נראה לי הזוי. להתנהגות שלהם היה אלמנט עברייני. אם לא לפי החוק אזי לפי החשאיות, המסתורין ודפוס הפעולה העברייני. ועבריינים? אני בספק אם אנחנו יודעים מתי הםהתחילו ומתי הם הפסיקו. אותי ואת עיתונאי הספורט שקובעים בהיכל זה לא מעניין.
העניין של מנותקים מהציבור היא עוד אמירה שאיני מבין. חברה חפצת חיים נשענת על אליטה ומטבע הדברים אליטה כזאת מנותקת ברמות כאלו או אחרות מהציבור. לעניין הספציפי הזה נוצרה מסורת נפלאה ואליטה קובעת ואין בי אלא להלל את עיתונאי הבייסבול. הם לא צדיקים אבל לפחות ובניגוד לאליטות שמכזיבות הן התעשתו גם אם הסיבות לכך אינן טהורות.

גיל 10 בינואר 2013

אוקיי, אני מסכים שאי אפשר לדעת בוודאות מתי התחילו ומתי הפסיקו, אבל די ברור שכל התקופה הזו מוכתמת. רוב השחקנים השתמשו בזמן זה או אחר אז איך אתה יכול לבחור מי שנקי ומי שלא להיכל? זו שאלה פרקטית. אני לא רואה איך אפשר להכניס שחקנים להיכל כשהם שיחקו בתקופה נגועה.

אין כאן מה להלל אלא לגנות. העיתונאים שאתה מדבר עליהם מפעילים סטנדרטים כפולים. אין אפשרות להתעשת כאן כי הנזק כבר נעשה והם חלק ממנו. בשנים הקרובות, עם כניסה של צעירים יותר לחבר הבוחרים אני מניח שלאט לאט יכניסו את השחקנים המצטיינים בלי קשר לשאלה אם השתמשו או לא.

Comments closed