שאלון יום כיפור, הסרט "כנס העתידנים" ודיון על סמים ומשמעותם

האם אנחנו חברה שלא שואפת ממילא לאושר מלאכותי?

congress

מי שוותיקים בבלוג הזה יודעים שביום כיפור אין חידון אלא בדרך כלל שאלון חשבון נפש – בכדי שכל הקוראים המעוניינים להגות בשאלות של מוסר וספורט במקום בנפלאות המרק עוף של סוף הצום – יכולים לעשות זאת ולהביע את דעתם.

ואחרי חמש-שש שנים הרגשתי שהשאלות אולי קצת חוזרות על עצמן אז ניסיתי לשאול את עצמי באיזה תחום השתנה החשיבה שלי אישית יותר מאשר תחומים אחרים. והתשובה היא שבענייני סמים והסיבה לכך היא כפולה.

ראשית, בגלל ידיעה לפני כמה חודשים שבספרד נתפס משלוח אחד של מנות סמי ספורט. מה שהיה מיוחד במשלוח הזה הוא גודלו. חישבתי שגם אם כל כדורגלן בלה-ליגה וכל הנבחרת האולימפית של ספרד עושים סמים 365 יום בשנה זה לא מסביר אפילו רבע מהמשלוח הספציפי הזה. שאף אחד לא נאיווי לחשוב שהוא יחיד. והמסקנה שלי מהדבר הזה היא כפולה. ראשית: שהצרכנים של המשלוח הם לאו דווקא ספורטאי ספרד, הרי חלק עצום מספורטאי אירופה מתאמן בחורף בספרד.

והעניין השני הוא שהצרכנים ברובם הם לא ספורטאים מקצוענים אלא הציבור הרחב. כל רצי המרתון החובבים, האנשים על ידכם בחדר כושר, סתם ספורטאים בקבוצות חובבים – היקף השימוש בסמים הוא כנראה קרוב לאינסופי/ ואם זה המצב – אז מה אנחנו כל כך עסוקים בשמונת האנשים שרצו את גמר ה-100 מטרים או 22 האנשים ששיחקו את גמר האלופות? זו תופעה חברתית רחבת היקף ותחרויות הספורט משקפות אותה.

זה לא הופך אותי סלחני יותר כפי מי שנתפס. אני לא מקבל את הטענה כי אם כולם משתמשים התנאים שווים מכל מיני סיבות. ראשית, אם זה עדיין אסור אז ראינו בפרשת לאנס ארמסטרונג את ההבדל בין מי שיש לו מערכת התחמקות מתוחכמת לסתם הרמאי המזדמן. ושנית, אני בטוח שיש מי שלא משתמשים. אינני יודע אם הם מסיימים במקום העשירי או ה-600 אבל בעולם יש אנשים שמקיימים חוקים. אני מכיר אנשים כאלו והם קיימים גם בספורט. ויש לי עוד מחשבה – היא באה מתוך האינטואציה – שיכול להיות שמסתובב כרגע משהו חוקי שהרבה מהספורטאים משתמשים בו.

אבל זה מעלה אצלי את השאלה כמה זה בכלל אקוטאלי לקיים את החוקים הללו. בעולם בו אנשים פותרים כל בעיה בהתערבות רפואית – כדורי ריטלין לבחינות, הגדלת חזה לשיפור המראה, כדורים לשיקום שיער שנפל, סטרואידים לבניית הגוף – מדוע תחרויות הספורט האולימפיות והמקצועניות צריכות לקיים מין אידיאל ישן של טבעיות?

עכשיו אני רוצה לדבר על סרטו האחרון של ארי פולמן כנס העתידנים שאני בכלל ראיתי אותו בצרפת כשהוא נקרא שם הקונגרס. ארי הוא  חבר קרוב שהיה העורך הראשון שלי. סרט עוסק בעולם שהפך אומלל למדי אבל לאנשים יש אופציה לקחת גלולת פלא שתגרום להם לחיות בעולם הזיות שייקח אותם לאיזה כוון שירצו.

סרט טוב בעיני מוואלס עם באשיר, למרות שבהעדר קשר לסכסוך היהודי-הערבי התפל אולי יעורר פחות עניין עולמי. אבל הוא עוסק בשאלה פילוסופית מאד נכבדה: האם יש חשיבות למציאות או רק למציאות כפי שאנחנו חווים אותה. או ערכו של אושר שמושג מכדור שנלקח לפני מסיבת EDM. או ריצת 100 מטרים בזמן של 9.40 ש'.

ואם לעזוב את הסרט ולחזור לספורט מה מותר הסם מהציוד החדיש, הנעליים, מסלול הרקורטן ושאר משפרי התוצאות. שמעתי לפני כמה שנים שבגרמניה ספורטאים לקחו סמים עם המחט שמשתמש בה מקעקע. וכתוצאה מכך הסם היה יעיל פי עשר והייתה אפשרות לקחת חומרים מסויימים בכמות המותרת ולהשיג תוצאה אפקטיבית בהרבה. ואני שואל: אז בעצם מה רע בזה?

בעבר סמים היו מסוכנים מאד. סמים מסוכנים צריכים להיות אסורים בכדי לא ליצור דילמה בין סכנת חיים ליכולת להתחרות. אבל עם השיפור בסמים מה בעצם הבעיה כאן?

אז חיברתי שאלון יום כיפור שעליו אענה ואני מזמין כמובן את הקוראים לכתוב את דעתם שלהם:

1. אם כל המשתתפים בטור דה פראנס מסויים יודו שהשתמשו בסמים האם צריך לאשרר את התוצאות כפי שהושגו?

לא. והתייחסתי לכך בכתוב. ברגע שזו הייתה רמאות ברור שחלק מרמים טוב יותר וחלק מרמים רע יותר ואז זו לא תחרות אלא מי שתופסים את מושג התחרות בצורה די מעוותת.

2. האם צריך לבטל לחלוטין את האיסור על סמים בספורט?

לא. אבל צריך להקטין באופן דרמטי את רשימת החומרים האסורים.

3. האם היית שוקל לקחת סמים במסגרת הפעילות הספורטיבית האישית הלא תחרותית שלך?

הפעילות האישית שלי היא חדר כושר ושם אין תוצאות מדידות. המטרה שלי היא לא שיאים אלא בריאות. אם הסם איננו מזיק ויסייע בעניין הבריאותי בהחלט אשקול את זה.

4. האם היית שוקל לקחת סמים במסגרת פעילות גופנית שהיא כן תחרותית – נניח ליגה שכונתית או ריצת מרתון עממית?

זה נראה לי קצת מגוחך לקחת סמים לעניין הזה. המטרה היא לבחון את עצמך אז נותן לך מרתון של 3:40 שעות על סמים לעומת 3:55 בלי סמים?

5. האם היית לוקח סמים אם היית ספורטאי מקצועני בכסף גדול בעידן הזה?

אני רוצה לענות שלא ואני שואף להגיד שלא. לא אגיד שהיית משתמש בלי להניד עפעף. אבל להגיד בבטחון איך הייתי עומד בנסיון כזה זהו צ'ק חסר סיכוי

6. האם היית עושה ניתוח פלסטי עתידני שהיה מביא שיפור דרמטי למראה?

רק בסיטואציה של פגם אסטטי משמעותי. אני לא מנסה להתחסד כאן. אני פשוט חושב שהייתי מרגיש מוזר – האישיות שלי עוצבה על ידי מי שאני ובין היתר על פי איך שאני נראה. נראה לי מוזר לעשות שינוי דרמטי.

7. האם זה בסדר שסטודנטים לוקחים ריטלין?

זו שאלה קשה. אני מכיר בחור שסיים בית ספר לרפואה על ריטלין והוא רופא טוב. אז האנושות הרוויחה רופא טוב אז מה רע בכך? מצד שני ייתכן שבבחינות הכניסה הוא התקבל על חשבון סטודנט אחר שאולי היה מביא תועלת דומה לאנושות. הסיכום שלי בעניין הזה הוא שהעולם הוא מקום תחרותי וזה לגמרי בתוך חוקי המשחק.

8. האם היית לוקח בגיל מבוגר כדור שמחזיר את החשק המיני למקום שהיה בגיל 20?

אני חושב שכן. ייתכן שזה פתטי. זה פיתוי שלא ניתן לעמוד בו.

9. האם סמים לא מסוכנים צריכים להיות חוקיים?

אני עוקב בעניין אחרי קמפיין הקנביס הרפואי. זה דיון לדעתי קצת ילדותי. בחברה אמיצה צריך לעשות את הדיון האמיתי: למה יש בכלל איסור על קנביס.

אני בעד קנביס חוקי כי אני חושב שאין סיבה לאבחן בינו לאלכוהול ולעישון. אני בעד אי החוקיות הנוכחית של קוקאין והרואין וקראק וכל זה. אבל שאלה שאני כן שואל את עצמי: אם כל זה היה חוקי והתעשיה הייתה משקיעה ביצירת חומרים לא מסוכנים עם אפקט דומה האם הייתי מתנגד לכך? וקשה לי למצוא טיעון נגד. מותר להשיג שמחה בצורה מלאכותית?

10. שאלת הסרט הקונגרס: האם הייתם לוקחים "כדור אושר" שפשוט היה עושה אתכם מאושרים בלי קשר למציאות?

לא יודע. אני חושב שרוב האנשים היו אומרים שכן.

אוסיף שאני עצמי צם אבל גולש ברשת ביום כיפור וכמובן אין לי בעיה עם מי שמשתתף בדיון ביום כיפור. צום קל לצמים וגמר חתימה טובה לכולם.

79 Comments

קשקשן בקומקום 13 בספטמבר 2013

צום קל ותודה על העבודה הקשה. לך ולשאר הכותבים (חוץ מטל בן יהודה הצהוב. סתאאאם)

מתן 13 בספטמבר 2013

1) מבחינתי אפשר לסגור את ענף האופניים. ספורט מלא בסמים שספק אם יש רוכבים נקיים שמגיעים לתחרות גדולה
2) אני נגד להתיר חומרים מסויימים. ברגע שיתירו קצת ייווצר כדור שלג שלא ייעצר
3) אני לא שוקל פשוט בגלל שכשאני עושה ספורט אני עושה את זה בשביל עצמי. לא חושב שיש פה מקום להשוות אותנו למקצוענים שמתפרנסים מזה
4-5) אני מאמין שלא, אבל שוב, אי אפשר לדעת ותלוי בענף
6-7) מסכים איתך
8) לא יודע. השאלה אם היה עם מי לממש את החשק הזה
9) אין לי ממש דעה כי אני לא מבין מספיק בסמים האלה
10) ממש לא. נשמע לי פאתטי ואני לא רוצה להיות מנותק מהמציאות

צום קל וגמר חתימה טובה!

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 13 בספטמבר 2013

הצלחתי רק שלוש וזה בחידון בלי תשובות נכונות :(
לו רק היה כדור שהיה גורם לי להיות מאושר.

רומן 15 בספטמבר 2013

פרוזאק או כל תרופה מעכבת ספיגת סרטונין עושות אותך מאושר..
כימיה פשוטה :-)

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

קודם כל, כרץ מרתון חובב אני יוצא נגד הקביעה "כל רצי המרתון החובבניים". אני אף פעם לא לקחתי סמים ולמרות שנבדקתי מאות פעמים לא נתפסתי אפילו פעם אחת!
אני לא יודע אם אני אענה על כל השאלות, אבל ברור לי ש:
1. אם הייתי ספורטאי מקצועני, בשביל להשיג יתרון על אחרים כנראה שהייתי לוקח סמים
2. במסגרת היומיום, אני לא רואה בעיתיות לקחת דברים שלא מזיקים בשביל להשיג סוג של יתרון. ריטלין לסטודנטים וכו'. אני לא רואה שום סיבה לקחת סמים אם אתה רץ מרתון חובב למשל.
זה מזכיר לי אירוע שהיה לפני כמה שנים, כשהסתבר שמישהי רימתה ולא רצה את כל מרתון טבריה, כשהיא נותנת את הצ'יפ שלה למישהו אחר שירוץ חלק מהדרך בשבילה, וככה היא ניצחה את הקטגוריה שלה. ואתה זה אני לא מסוגל להבין, למה זה טוב? את מי אתה מרמה בדיוק? איך אתה יכול לחגוג זכיה בגביע שאתה יודע שלא הגיע לך?

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

ולגבי כדור שעושה אותי מאושר – מכיוון שאף פעם לא לקחתי סמים (ובניגוד ליאיר לפיד, אני גם דובר אמת), כנראה שגם פה התשובה היא שלילית. מצד שני, אני כן שותה אלכוהול ונהנה מזה. אז לך תדע.
דרך אגב, לגבי גראס רפואי, אישית יש לי תחושה של הרבה צביעות בדיון הזה. נראה לי שמצדדי הגראס הרפואי עושים את זה בעיקר לא כדי להקל על חולים אלא יותר כדי להכניס את הגראס לתוך הדיון ולקוות שזה יוביל לליגליזציה שלו בסופו של דבר. וזה נראה לי מניע קצת פסול.

חיים הצהוב 13 בספטמבר 2013

בתור אחד שסובל מכאבי תופת ויש לו אישור לגראס רפואי אני חושב שאתה לא מבין כלום בנושא ולכן עדיף שלא תגיד כלום, מה שגם לעולם לא התנסית ולכן הדעה שלך היא בעיקר ממה שסיפרו לך כילד (אני חושב על ההרצאות שעשו לנו בבית ספר על גראס ואני מזדעזע שזו המערכת חינוך שלנו) שאלו דברים שנועדו בעיקר להפחיד אותך

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

חבל שאתה תוקף בלי שקראת באמת את מה שאני אומר. ממש לא הבנת אותי.
אני בעד אישור לגראס רפואי. מאוד בעד. אני מבין עד כמה זה חשוב. יותר מכך, אני גם בעד ליגליזציה של סמים קלים, אפילו שלי אישית אין עניין בהם.
הטענה שלי היא הערבוב בין השניים. המלחמה על מתן אישור לקנאביס רפואי היא חשובה מאוד, אבל בגלל שהתמיכה בה מגיעה מהרבה מאוד אנשים שרוצים לעשות ליגליזציה לגראס, היא יוצרת אנטי אצל הממסד. עדיף היה שזה יהיה מאבק נקי מאינטרסים, לדעתי הוא גם היה הופך את האישור של זה להרבה יותר קל.

אמנון 13 בספטמבר 2013

גרייזרס, אני נמצא בקשר כזה או אחר עם חולים שמשתמשים או שנמנמע מהם להשתמש בקנאביס לצורך הקלה.
כשכתובים להם משהו כזה, כאילו מי שבא לתמוך בהם עושה עליהם ספינים, כשעד עכשיו כל הממסד התרבותי, רפואי ופוליטי עושה עליהם ספינים ומוציא מחוץ לחוק את התרופה שיכולה לעזור להם, זה מאוד מרגיז.
אני גם לא מבין את ההיגיון שבזה-מורפיום זה חומר רפואי, האם אתה רואה זליגה של שימוש במורפיום מבתי חולים לציבור הרחב, יותר מהשימוש הגם ככה קיים בקנאביס?
יש סיבה שהמאבק בלגלזיציה של קנאביס והמאבק למען קנאביס רפואי הדוקים זה בזה(ואת זה אני כותב גם לרונן). וזאת מכיוון שהחולים שזקוקים לקנאביס הם הנפגעים הגדולים ביותר ממדיניות הטמטום של כולנו כלפיי הצמח הזה שרק עושה אנשים שמחים.

דורפן 13 בספטמבר 2013

אמנון – אני לא חולק עליך. רק שליגליזציה של קנביס תפתור בהגדרה את בעיית הקנביס הרפואי. שניהם צריכים להיות חוקיים וזהו

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

קודם כל, אני לא מבין למה צריך לעוות את השם שלי. הוא כתוב פה שחור על גבי לבן.
דבר שני, מעולם לא אמרתי שאני חושש משליכה או משהו כזה. ואמרתי – אני בעד קנביס רפואי וגם אין לי בעיה עם קנביס לכולם. עדיין, הקישור שהאנשים האלו עושים נעשה לטעמי שלא ממטרות טהורות של לתת קנביס רפואי אלא של ליגליזציה, שאישית אין לי בעיה איתה אבל למקבלי ההחלטות דווקא יש ועל כן הקישור הזה רק פוגע במאבק הראוי הזה

סחבק 14 בספטמבר 2013

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. טרמפיסטים יש בכל תחום. הטיעון שלך קאנטיאני בעיני, ועזוב אותנו מקאנט ביום כיפור.

איציק 13 בספטמבר 2013

אני לא מבין את ההגיון שבטיעון. אם לא השתמשתי אז אין לי זכות לדעה? אני גם לא לוקח קראק ואני נגד. אני לא מתעלל בבעלי חיים ואני בעד ענישה של מתעללים (אולי זה טוב, לא ניסיתי). כמובן שאני מקצין, אבל בטח לא צריל לנסות כל דבר כדי להביע דעה, יש כלים אחרים כמו ספרות מדעית, נסיות של אחרים ועוד. אני בעד קנאביס רפואי לאלו שזקוקים ולא ניסיתי אף פעם. האם בגלל שלא ניסיתי אתה מתנגד לתמיכתי כמו שתתנגד למי שפוסל את זה, כיוון שלא ניסה?

חיים הצהוב 14 בספטמבר 2013

לא, לדעתי אם לא ניסית אז אמנם אתה זכאי לדעה אבל אתה לא באמת יכול לבסס טענה על סמך מה שאמרו לך.
אתה מקצין דברים, זה כמו שאני יגיד לך שאני נגד רצח למרות שאף פעם לא ניסיתי, קראק זה רעל, להתאכזר לבעלי חיים זו ברבריות, גראס זה נושא שנוי במחלוקת עם שיח אמיתי ולכן יש להתייחס לזה ברצינות.
זה כמו שלא תטעם אוכל מסויים אבל תהיה לך דעה על מה הטעם שלו, זה אמנם זכותך אבל זה לא אומר שזה נכון

דורפן 13 בספטמבר 2013

התכוונתי כמובן שבין הרצים החובבים יש נוטלי סמים. שהתעשייה הלא חוקית רואה גם אותם כקבוצת לקוחות.

בני תבורי 13 בספטמבר 2013

1. לא. רמאות היא רמאות היא רמאות.
2. אתך לחלוטין. אפדרין פור גוד סייק? אפדרין בתרופה לצינון?
3. בהחלט לא ולאו דווקא מטעמי מוסר. גם לא הייתי הולך למסיבת ריקודים עם נעלי ספייקס.
4. כנ"ל.
5. הסמים לא עשו מבארי בונדס אלוף, הם הביאו לו שיא זניח בהום ראנס, הלא כן?
6. טוב, שאלה נהדרת. עברתי בחיי אחד עשר ניתוחים פלסטיים כדי להביא לשיפור המראה, אבל להגנתי אומר שההחלטה לא הייתה שלי. אילו היום אני צריך להחליט באותו נושא אני מוותר לגמרי, לא שווה את הסבל.
7. כן. עוד פעם: כן. אילו עמד לרשות הורי ומורי הידע בנושא הקיים כיום היה לי פחות על מה לשוחח עם הפסיכולוג ויותר ידע רשמי.
8. סליחה, החשק המיני זו הבעיה שלך? אצלי אלה פריצות דיסק ב L4 ו L5…
9. לחלוטין כן. ושכל אחד יעשה לעצמו את המינון הראוי. גם ממלחמות מתים אם מגזימים בשימוש.
10. לא ברור. איזה השפעות לוואי יש לכדור כזה?

חידון ענק דרך אגב. חתימה טובה.

assaf 13 בספטמבר 2013

אני בעד שכל אדם יחליט בעצמו מה טוב לו ומה עדיף להימנע ולא שום גוף פולטי. אם בא לי לעשן קנביס או אם בא לי לייצר דבש (מסתבר שאסור) למי יש זכות להגיד לי לא? כמובן בתנאי שאני לא פוגע בסביבה אבל זה לא רלוונטי. אם לקחתי סמים וגנבתי תשפטו אותי כל הגניבה.

לגבי השאלון:
1) לי לא מפריע בכלל עניין הסמים. מי שרוצה שיקח
2) כן כמובן. אי אפשר לאכוף את זה. מוציאים על מערכת אכיפה יותר מדי כסף ובסוף מתברר שזה לא יעיל. מי שרוצה לוקח. אז מה הטעם?
3) לא. אני אישית לא אוהב סמים. גם אם זה היה הופך אותי למועמד ריאלי להיות אלוף ישראל ב 100 מטר.
4) לא, מאותן סיבות של 3
5) נראה לי שהייתי שוקל. אם הייתי מרגיש שהדרך היחידה שלי להישאר ספורטאי רלוונטי היא סמים יש מצב שהייתי לוקח.
6) אם פתאום עקב מחלה מיסתורית הפנים שלי היו הופכים להיות משהו בלתי נעים לבריות – כן הייתי עושה ניתוח.
7) שייקחו מה שהם רוצים. מה רע בזה?
8) ברור שכן. ואם כבר עדיף לחזור לגיל 16.
9) לדעתי גם סמים מסוכנים צריכים להיות חוקיים (עם הסברה מתאימה) שוב שכל אחד יבחר מה מתאים לו. זה לא שיש חוק מונע מאנשים לקחת סמים. תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה: נניח מותר לקנות הרואין בבית המרקחת הקרוב לביתכם – הייתם קונים?
10) לא. מה הטעם להיות מנותק? וכל העניין של אושר מקבל יותר מדי משקל בתרבות המערב. כאילו כולם חייבים כל הזמן להיות מאושרים. אני קם בבוקר פותח את האייפון ורואה שניצחתי במשחק שבץ נא אחרי מאבק ממושך – אני מאושר. עשר דקות אחר כך אני מקבל טלפון שמרגיז אותי ואני מתעצבן. אז אני בן אדם מאושר או עצבני? מתי אנשים יבינו שאנחנו מכלול של רגשות ולא רק 0 או 1?

חג שמח ומקווה שאף אחד לא באמת מאמין שהחיים שלנו על כף המאזניים בסוף שבוע הזה

רועי ויינברג 13 בספטמבר 2013

1) לא, אבל צריך לקנוס בסכום גבוה את כל הרוכבים.

2) לא, יש חומרים שמסייעים לספורטאים בבעיות אחרות (הורמוני גדילה למסי, קנביס לביל וולטון שעזרה לו עם כאבי הברכיים)

3) אין שום סיבה לפגוע בגוף בשביל פעילות לא מקצוענית שהמטרה שלה היא בריאות.

4) מגוחך, אלא אם כן רוצים להפוך למקצוענים יותר בספורט (ליגה גבוהה, מרתונים באליפויות עולם ויבשות)

5) מבחינה מוסרית לא, אבל קשה לעמוד בפיתוי הזה. אין לי תשובה חד משמעית בעניין

6) רק במקרה של צלקת קיצונית או מום בפנים

7) אם יש להם בעיה רצינית וזה מסייע להם בחיים, אז כן.

8) כרגע אני בן 14, בעוד 30 שנה אחזיר לך תשובה

9) אני לא מבין מספיק אבל ידוע לי שלקנביס יש הרבה יתרונות בתור משכך כאבים, אז אולי אפשר לתת אותו לחולים שסובלים מכאבים.

10) לא, כי זה יכול להביא להרבה מאוד מצבים מביכים וחוסר טקט

מתן גילור 13 בספטמבר 2013

רונן שלום,

ברשותך, אני שם קישור לפוסט שלי, למי שבא להעביר את הזמן בדיון סמי-פוליטי:
http://matangilor.wordpress.com/2013/09/13/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9D-%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D/

ולשאלון:
חד משמעית – לא על הכל.
על 9 אני מעונין להרחיב: בגדול, אני חושב שעישון במרחב הציבורי הוא אקט בוטה של אני ואפסי עוד. עם זאת, יש להבדיל בינו לבין אלכוהול/קנביס, כיוון שהוא לא משנה תודעה בשום צורה.

לעניין האלכוהול לעומת קנביס -גילוי נאות: אני אישית מעולם לא ניסיתי קנביס ולא שתיתי אלכוהול כבר יותר משנתיים וחצי.
שמעתי על לא מעט מקרים של אנשים שנכנסו למוסדות פסיכיאטריים בגלל קנאביס. טרם שמעתי על מקרה כזה בגלל אלכוהול. מבחינתי שניהם צריכים להיות אסורים. ברם, יש עניין של פרקטיקה. לאסור משהו אחרי אלפי שנים בהם הוא מותר צריך להצביע על משהו קיצוני ביותר (למשל היות האישה בעלת זכויות שוות). אלכוהול עדיין לא שם. אם שניהם היו לא חוקיים היום, אני מאמין שגם אלכוהול היה נשאר במצב של קנאביס – מי שרוצה להשתמש בבית לא יעשו לו כלום, אבל על סחר עלולים להעניש בחומרה.

ועוד משהו לנושא. יש כאלה שיבואו יגידו (על כל סוג סם) "מי שמכם להחליט לנו במה להשתמש. אז מעבר לעניין שהמדינה רואה עצמה אפוטרופס של כלל אזרחיה וככזו היא מנסה להגן עליהם מלפגוע בעצמם, ומעבר לזה שזה יגדיל את כמות המשתמשים וכך את הנזק, הפן החשוב ביותר הוא שאני ממש לא רוצה לממן את הטיפולים הרפואיים לאותם האנשים. נכון, יש הרבה דברים שלא בא לי לממן ואני ממן בכל זאת, אבל למה להכניס עוד משהו נוסף?

גמר חתימה טובה לכולם.

מתן גילור 13 בספטמבר 2013

ד"א, אני מאד בעד קנאביס רפואי עם רגולציה שתוודא שהוא אכן מגיע לאנשים הנכונים ולא זולג הלאה.

אלון 13 בספטמבר 2013

בברור שאלכוהול גורם להרבה יותר מקרים של אשפוז פסיכיאטרי או לא פסיכיאטרי מאשר קנביס

איציק 13 בספטמבר 2013

ברור למי? למי שרוצה לעשן קנביס. לאחרים זה ממש לא ברור.

חיים הצהוב 14 בספטמבר 2013

זה ברור לכל מי שפעם קרא מחקר בנושא, אם אתה רוצה אני יכול לשלוח לך מחקרים אמיתיים (לא כאלה שמומנו על ידי חברת תרופות) על נושא קנאביס וההשפעות שלו, בין היתר תוכל למצוא את המחקר הכי מעמיק בנושא נהיגה ועישון שנערך בברטניה והוכח שאין קשר וודאי בין עישון לבין תאונות, יש מחקר שמראה שלקנאביס אין נזק ארוך טווח וגם אם אתה הסטלן הכי גדול בעולם תוך כמה חודשים המוח שלך חוזר למצב כאילו לעולם לא עישן.
יש גם מחקר בנושא פסיכוזה שמראה כי קנאביס לא גורם לפסיכוזה אלה לכל היותר יכול לגרום להאצה אצל אנשים שכבר סובלים מהדבר.
כל שנה מתים כ30,000 אנשים בעולם כתוצאה מאלכוהל וההשפעותיו,
עד היום ידוע על 0 מקרים של מוות כתוצאה של שימוש בקנאביס.

מתן גילור 14 בספטמבר 2013

פשוט לא נכון.
השותפה שלי באוניברסיטה חקרה את נושא הנהיגה בסימולטור לגבי אלכוהול, עייפות וקנאביס (קיבלה אישורים מתאימים).
חד משמעית – כל אלה משפיעים על יכולת הנהיגה גם במנות קטנות, קל וחמר בגדולות.
מעבר לזאת, יש גם מחקרים שמראים ההפך.
שלא לדבר על ויקיפדיה (לא שהיא תמיד צודקת, אבל גם לא מחקרים (לשני הכיוונים) שלעיתים מטים את תוצאותיהם)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1

D! בארץ הקודש 14 בספטמבר 2013

בתור אחד שנהג על מריחאונה אני יכול להבטיח לך שזה קשקוש. אולי אין קשר אבל זה בהחלט מגדיל את הסכנה.
מצד שני אני יכול להבטיח לך שבמאתיים מתוך מאתיים מקרים אעדיף לשבת ליד נהג שעישן ולא וליד אחד ששתה. גם אעדיף לנהוג מול נהג מעושן ולא מול נהג שיכור.

איציק 14 בספטמבר 2013

D!
לא עדיף במאתים מתוך מאתים סתם אחד צלול/פיקח?
יש לך שתי אפשרויות בלבד, או שתוי או מעשן?

עדי אבני (הרבי מיעוטו) 13 בספטמבר 2013

1. אם כל המשתתפים בטור דה פראנס מסויים יודו שהשתמשו בסמים האם צריך לאשרר את התוצאות כפי שהושגו?

כן. התוצאה בודקת מי מבין המשתתפים ניצח. אם כולם לקחו סמים היא קבילה. והייתי מקבל את התירוץ בקשר לטיב המעבדה והסמים כפקטור ברגע שזה היה שונה היום לגבי חומרים חוקיים וגבוליים- ר"ל טיב המעבדה קובע כבר היום.

2. האם צריך לבטל לחלוטין את האיסור על סמים בספורט?

לא. אבל צריך להקטין באופן דרמטי את רשימת החומרים האסורים.

3. האם היית שוקל לקחת סמים במסגרת הפעילות הספורטיבית האישית הלא תחרותית שלך?

הפעילות הספורטיבית שלי כרוכה בהזזת הכרית מצד לצד בזמן צפייה בארועי ספורט. כשאשמע על סם שמשפר את זה אחווה את דעתי.

4. האם היית שוקל לקחת סמים במסגרת פעילות גופנית שהיא כן תחרותית – נניח ליגה שכונתית או ריצת מרתון עממית?

לא נראה לי

5. האם היית לוקח סמים אם היית ספורטאי מקצועני בכסף גדול בעידן הזה?

אני חושב שלא. מה שכן, אני מתאר לעצמי שכמו רוב האתלטים היום, אינני מומחה למה הוא חוקי ומה לא, ובהחלט הייתי יכול להקשיב לעצות רעות

6. האם היית עושה ניתוח פלסטי עתידני שהיה מביא שיפור דרמטי למראה?

בשביל לגרום לשיפור דרמטי במראה צריך להתחיל מנקודה דרמטית הופכית. אני מקווה שאני (עדיין) לא שם

7. האם זה בסדר שסטודנטים לוקחים ריטלין?

אם זה חוקי ואם זה עוזר- אני לא מוצא סיבה מדוע לא. מה שכן זה אומר הרבה על החברה שנהיינו ועל קיצורי הדרך שהיא ממציאה, ובסופו של דבר זה יכול לגרום לכך שכמו קורס ההכנה לפסיכומטרי, זה יהפוך מאופציה לשיפור להכרח, וזה כבר מצב מסוכן.

8. האם היית לוקח בגיל מבוגר כדור שמחזיר את החשק המיני למקום שהיה בגיל 20?

אני חושב שכן

9. האם סמים לא מסוכנים צריכים להיות חוקיים?

לא רק סמים לא מסוכנים. האיסור החוקי, שהוא בן כ-100 שנה לשימוש בסמים נכשל כשלון חרוץ. מספר הצרכנים בעלייה מתמדת, הסמים שמסופקים גורמים לבעיות נוספות עקב מהילה שלהם בחומרים מסוכנים, בתי הכלא מפוצצים באנשים שהובאו לשם עקב עבירות סמים (קראתי איפושהו שעד לכדי 75% בארה"ב), ובנוסף האיסור יוצר כר נרחב לפעילות שווקים עברייניים, קרטלים ועבירות שמושפעות מעבירות סמים.

לדעתי, ההתמודדות היחידה הנכונה היא באמצעות חינוך. האיסור בחוק פשוט לא עובד.

10. שאלת הסרט הקונגרס: האם הייתם לוקחים "כדור אושר" שפשוט היה עושה אתכם מאושרים בלי קשר למציאות?

לא יודע. מצד אחד אני שונא אובדן שליטה (בגלל זה אני לא חזק בלקיחת סמים או אלכוהול). מצד שני- המציאות היא בהחלט, להבנתי, סובייקטיבית, ואם אני יכול לחוות אותה וקודה יותר- למה לא?

גיל 13 בספטמבר 2013

אני אענה רק על חלק מהשאלות, בעיקר אלו שסוטות מהתשובות שלך. הבעייה העיקרית עם הסמים היא שהם יוצרים אי שיוויון מובנה בין אלו שיש להם ואלו שלא. נכון, יש גם ככה אי שיוויון בין העשירים לעניים, אבל ברגע שמכניסים סמים האי שיוויון הזה גדל למימדים עצומים. הבעייה הנוספת היא שברגע נפרצים כל הגבולות אנשים לא עושים בהם שימוש מידתי וגם משתמשים בסמים עוד יותר חמורים. אם היו מאפשרים חלק גדול מהסמים כמו ההצעה שלך, אז אנשים ירגישו שיש היתר לשימוש כולל בסמים וישתמשו בו בצורה חופשית. הדיעה שלי היא שזה כמו עבירות אחרות. הן קיימות אבל לא אומר שלא צריך להלחם בהם. בנוסף, הבעייה היא כמו שציינת אצל חובבים וילדים. ההשפעות של סמים כאלו עליהם גדולות ויש חוסר פיקוח מוחלט מה שגורם נזקים.

הפתרון שלי הוא דווקא פשוט אבל לא ריאלי. להחזיר את הספורט למימדים שפויים שבו התגמול על לקיחת סמים יהיה קטן יותר. אם הספורט היה חובבני יותר אז השימוש בסמים היה קטן יותר.

לגבי ריטאלין, אתה טועה. כשמשתמים בו שלא לצורך רפואי הוא ממכר וגורם נזקים לטווח הארוך. הוא אולי משפר את הריכוז בטווח הקצר אבל יש לו הרבה תופעות לוואי לטווח הקצר והארוך, כולל פסיכוזות, מאניות ועוד. אנשים לא יכולים להתרכז אחרי שהם חוו את השימוש בו כך שלדעתי אסור להשתמש בו.

לגבי כדור האושר, לדעתי אתה טועה ולא רבים היו לוקחים אותו. אושר הוא כזה בגלל שאנחנו חווים כל הזמן עליות וירידות במצב הרוח. אם כל הזמן היינו מאושרים אז היינו מגיעים לרוויה ולא היינו מרוצים וזה היה מציק לנו. לכן חשוב שנחווה את קשת הרגשות, כולל אלו השליליות, על מנת שנעריך משהו טוב שקורה לנו.

יוסי 13 בספטמבר 2013

לא הבנתי את שאלה 8. אני בן 40 ואני עדיין מחכה להיחלשותו של החשק המיני שלי, כדי שאוכל להתרכז קצת בדברים אחרים. אם נגיד אקח את הכדור הזה בגיל 60, מה אני אמור בדיוק לעשות עם חשק מיני של בן 20? כלומר, בהנחה שאני לא רוצה שאשתי תהרוג אותי.

בני תבורי 14 בספטמבר 2013

יוסי,
מתי ואיפה אנחנו מייסדים קבוצת תמיכה… :)

austaldo 13 בספטמבר 2013

קודם כל, לגבי "כנס העתידנים" – חשוב להזכיר שהסרט מבוסס על ספר של סטניסלב לם, אחד מסופרי המדע הבדיוני ובכלל הטובים ביותר. חוץ מ"כנס העתידנים" הוא כתב גם את "סולאריס", "הקיבריאדה", "יומני כוכבים", "עדן" ועוד רבים וטובים.

1. כן. האפשרות השניה היא להשתמש בפנס האדום למחיקת זכרון של טומי לי ג'ונס ו-וויל סמית מהסרט "גברים בשחור"

2. האמת? אני כבר לא יודע. קודם כל יש כל כך הרבה חומרים שקיימים ונפוצים בתוספי תזונה בלתי מזיקים וכבר בלתי אפשרי לעקוב אחרי מה מותר ומה אסור. מעבר לזה, אנחנו על סף מהפכה של הנדסה גנטית ושינויים גנטיים שישנו את הספורט לגמרי בזמן שאנחנו מתווכים על סמים שבהשוואה לזה ההשפעה שלהם שולית.

3. אם זה חומר שעלול להזיק אז חד משמעית לא. אני נהנה לרוץ ולהתאמן וחומרים "משפרי ביצועים" לא משפעים על זה.

4. בטח שלא. לרמות בשביל כזו שטות זה אידיוטי.

5. זו שאלה שאני לא יכול לענות עליה. בלי לחיות חיים של ספורטאי מיקצועני ולהיות בלחצים שיש עליו – איך אני יכול לדעת?

6. אולי. תלוי איזה שינוי זה.

7. ריטלין זה רעל. זו לא תרופת פלא חסרת סיכון שאפשר לחלק ככה לכל מי שקצת מתקשה. השימוש היום בריטלין מוגזם מאוד.

8. לא יודע. אולי.

9. כן. זה ידוע שהקנביס הוצא מחוץ לחוק בלחץ של חברות הטבק (והניקוטין הוא רעל יותר מסוכן). בכלל, הייתי מציע לעשות מחקר על השכיחות של צריכת אלכוהול לעומת שימוש בקנביס אצל למשל בעלים מכים.

10. לא. אושר הוא אוברייטד. אני אחזור לסטניסלב לם ואציע לקרוא את שני הסיפורים האחרונים ב"קיבריאדה" – הם בדיוק על זה.

חיים הצהוב 13 בספטמבר 2013

1. לא, אבל אני חושב שהעניין הוא הרבה יותר גדול מסמים, חלק משמעותי מהספורט הוא ניצחון האדם וברגע שמוערבים בזה סמים או משהו אחר שנותן יתרון (הדוגמא הכי טובה זה החליפות בשחייה) זה פוגע הרגשת השייכות לאותו ספורטאי וזה לדעתי מאבד מטעם הספורט.
2. לא, כמו בכל דבר בחיים צריך להתקדם, אין סיבה לאסור על שימוש בגראס למשל או על סמים אחרים שאינם ממריצים או נותנים יתרון כלשהו.
3.לא, אין הרגשה יותר מספקת מההרגשה שהגעת ליעד מסויים או שניצחת כנגד כל הסיכויים בספורט, לערב סמים זה בעיקר לפגוע בהרגשת הניצחון.
4.לא. אותו דבר כמו תשובה 3.
5.בפירוש לא, מיבחנתי הפשע החמור ביותר הוא מכירת משחק ספורט ולקיחת סמים היא אינה רחוקה מזה.
6. עברתי דבר אחד או שתיים בחיים כדי להבין שהכל אפשרי זה רק תלוי בסיטואציה מסויימת בזמן מסויים.
7.כן, רטלין זו לא תרופת פלא היא ממקדת וממריצה אותך אבל אם אתה טיפש אתה תמשיך להיות טיפש ולכן אני לא מאמין שהחבר הרופא שלך לקח מקום של מישהו שיותר טוב ממנו, תוכנית הלימודים האקדמאית היא לא תורה מאלוהים והיא בטח לא מתאימה לכל האנשים וחלקם צריכים עזרה מסויימת, זה לא אומר שהם פחות טובים, אגב מחקרים מראים דווקא שאנשים שסובלים מהפרעות קשב הם היצרתיים יותר ובעלי יכולות שאין לאנשים אחרים.
8.אצלי אין יותר מדי הבדל (טפו טפו טפו) אבל בוודאי שאני אקח אם זה יפריע לי, למה לא?
9.כן ויפה שעת אחת קודם.
יש כל כך הרבה חלופות הרבה יותר טובות מהמצב עכשיו שאני לא רוצה להיכנס לזה אבל אני רק אגיד שכמות הזמן/הכסף/המשאבים/האנשים שמבוזבזת בעולם ובארץ בפרט במלחמה בסמים היא עצומה וחסרת פרופורציות לחלוטין, אני לא מדבר על טיפול בארגוני פשע ואפילו לא על משתמשים של סמים קשים, אני מדבר רק משאבים שבוזבזו על אנשים שומרי חוק שמעשנים גראס/לוקחים אסיד/MDMA וכל שאר הסמים שבפיקוח נכון לא מזיקים והרבה פחות מסוכנים וממכרים מאלכוהול וסיגריות.
10. יכול להיות שזה יועיל להרבה אנשים, אני חושב שאין כזה דבר להיות כל הזמן מאושר, כדי להיות באמת מאושר אתה צריך לסבול, להזיע ולהתאמץ ואז תוכל להנות מהרגעים האלה של האושר

Martzianno 13 בספטמבר 2013

אני ממליץ לכל מי שחושב שריטלין הוא סם בלתי – מזיק, לצפות במיני סדרה על אסי דיין.
אני ממליץ לצפות בסדרה על אסי דיין בלי קשר לכלום. פשוט מעולה.
מצד שני מדובר באסי דיין, בן אדם עם הרס עצמי בכמות שיכולה להחריב מדינה בינונית במרכז אמריקה.
לרב האנשים ריטלין די מועיל.
לגבי הקנביס ברור שמדובר בדיון אינטרסנטי – של כל הצדדים אגב, גם החולים, גם תאגידי האלכוהול שלא יכולים להרוויח מזה כלום וגם של הסטלנים שבסך הכל רוצים להירגע קצת בסוף יום עבודה.
מדובר כנראה בסם הכי פחות מזיק שקיים. אם אלוהים השאיר את הצמח המופלא הזה על פני האדמה, הוא כנראה התכוון שנעשן אותו.
וכך נעשה.

גיל 13 בספטמבר 2013

ריטלין הוא תרופה שדורשת מרשם רופא. הוא מועיל כשאתה סובל מהפרעת קשב שאובחנה על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר מוסמך. הוא מזיק כשמשתמשים בו שימוש חברתי או כזה שנועד לשפר את הריכוז או הביצועים של אדם שלא סובל מבעייה מיוחדת אבל רוצה לשמור על ריכוז. הרבה סטודנטים משתמשים בו באופן לא חוקי ולא מבוקר וחושפים עצמם לנזקים עתידיים.

חיים הצהוב 13 בספטמבר 2013

זה שרטלין זה מזיק זה בטוח אבל לא זאת הבעיה, הבעיה זו התמכרות, ברגע שאתה מכור (ולא משנה למה) החיים שלך הם סביב ההתמכרות וזה מה שמנהל אותך.
סטודנט שלוקח רטלין ברוב המכריע הוא לא עושה את זה בשביל הסם אלה באמת להתרכז, אם הוא היה מכור סביר להניח שהוא לא יהיה רופא/ עו"ד וכו'

בני תבורי 13 בספטמבר 2013

מרציאנו,
לשני בניי הגדולים הריטלין עשה רק רע והשימוש הופסק. הבן הצעיר סיים בגרות מלאה כולל חמש יחידות באנגלית, מתמטיקה עוד כמה עם ריטלין. לך תדע.

גיל 13 בספטמבר 2013

חיים, הבעייה היא שאנשים משתמשים בריטלין בצורה לא חוקית ולא מבוקרת. כמו כל תרופה, היא יכולה להועיל כשהיא ניתנת על ידי רופא ומבוקרת על ידו, אבל יש אנשים שחושבים שהם יודעים טוב מהרופאים.

חיים הצהוב 14 בספטמבר 2013

אני מסכים איתך גיל לחלוטין, ברגע שמתחילים לעשות דין לעצמך בדברים האלה זה יכול להיות בור ללא תחתית

סימנטוב 13 בספטמבר 2013

קנביס לא חוקי מסיבות פוליטיות כלכליות בזמנו הדרום היה תלוי בגידול טבק והמסבאות תמיד גלגלו המון כסף מאחורי הקנביס לא היו מאוגדים עסקים.
לגבי ריטלין (במרשם ובלי קשר אם יש או אין תופעות לוואי) אם הוא עוזר למשתמש ומשפר את חייו אולי גם את העולם סביבו דהיינו. טובת החברה עדיפה על טובת הפרט ושוויון ההזדמנויות.
מצטרף לתודות על העבודה הקשה של כל כותבי האתר

אלון 13 בספטמבר 2013

לגבי 8, הייתי לוקח כדור שייסדר אותי עם בנות 20. שזה יקרה לא תהיה בעיית חשק.

ניר 13 בספטמבר 2013

אני מתנצל מראש אם אני חוזר על דברים שאחרים כתבו, בחרתי לכתוב מבלי לקרוא את התגובות כדי להיות מושפע כמה שפחות מרעיונות אחרים (ההשפעה של דורפן היא כבר די והותר למרות שהשתדלתי לענות לעצמי לפני שקראתי את הרעיונות של דורפן).

1.טור דה פרנס – לא. אם דבר כזה קורה לדעתי צריך לסגור את הענף במתכונתו הנוכחית לתקופה מסויימת ולשנות את הכללים, כי אם כולם עושים זאת אז מדובר בבעיה מערכתית עמוקה של הכללים הנהוגים היום (מטרת הכללים, אי אכיפת הכללים וכו')
2.לבטל איסור על סמים – באופן חלקי – בתחומי ספורט בהם עיקר התחרות היא ביכולת פיזית (כמו ריצות או שחיה) הייתי משתדל לאסור על סמים משפרי תוצאות כיוון שכל מאית קובעת והרבה פעמים זה ההבדל. לעומת זאת בספורט הדורש טכניקה גבוה כמו משחקי כדור למיניהם הייתי יותר מתירני כיוון שאמנם יש לסמים משמעות אבל באופן יחסי המשמעות יותר קטנה ולכן אין טעם להשקיע כל כך הרבה משאבים כדי להלחם בתופעה.
3. לקיחת סמים בפעילות לא תחרותית – לא.
4.לקיחת סמים בפעילות כן תחרותית – לא.
5. לקיחת סמים כספורטאי מקצוען – שאלה היפוטתית שמעולם לא נדרשתי לה, לכן אני לא יכול לדעת.
6. ניתוח פלסטי לשיפור המראה – בין היתר תלוי בסיכון מול הסיכוי, אבל בכל מקרה לא נראה לי.
7. ריטלין – אני לא מספיק מבין בנושא, אני חושב שכל עוד זה חוקי ולפי מרשם זה בסדר (לגבי תעשיית המרשמים זה כבר סיפור אחר).
8. חשק מיני – כשאגיע ליום שיש לי בעיה אוכל לענות על זה.
9. לגיליזציה של סמים לא מסוכנים – בהנחה שכל סם שנמצא בפקודת הסמים המסוכנים נמצא שם בגלל מסוכנות מסויימת הרי שאני נגד, מה שכן, צריך לבחון מחדש את הרשימה כי ברור שיש ברשימה סמים שקבעו שהם מסוכנים מתוך אינטרסים זרים.
10. סמי אושר – אני חושב שלא, בסך הכל המציאות לא משתנה וברגע שפגה השפעת הסם צריך להתמודד עם המציאות, אז עדיף לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, אחרת שימוש כזה יכול להחמיר את המצב.

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

אם כבר נדרשנו לנושא, מישהו יכול להסביר לי בדיוק מה היא המדיניות הרשמית בישראל לגבי נושא קנביס רפואי?
כי אני מכיר כמה וכמה אנשים, כולל ילדה בת 15, שנדרשו וקיבלו קנביס רפואי בלי יותר מדי בעיה.
אז מה בדיוק מותר ומי מחליט את זה?

דורפן 13 בספטמבר 2013

אתה בחסדי הרופא – במקרה שאני הכרתי נתנו הרבה ובקלות

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2013

אז כל מה שאתה צריך זה למצוא רופא מתאים, לא? ובמה זה שונה מאשר בקליפורניה, למשל, שם אתה צריך לקבל מרשם רופא?
ואם הגרסא היא שהסיבה לאיסור היא חברות התרופות וכאלו, אז איזה אינטרס יש לרופא לא לתת מרשם?

Martzianno 13 בספטמבר 2013

אריאל,
לדאבוני יצא לי לשבת מול רופא בקופ״ח שראה אותי בפעם הראשונה באותו יום ממש, עקב מחלה כרונית שאני סובל ממנה. ללא היסוס הוא שלף תרופה ״משהו חדש שהגיע היום״ ונתן לי אותה במקום. בלי מרשם, בלי בית מרקחת וחמור מכך – בלי לבדוק מי אני ומה הבעיה שלי (מעבר לתלונה איתה הגעתי).
רופאים מקבלים כל מיני דברים מחברות התרופות. מי יודע מה הוא קיבל חוץ מהתרופה עצמה כדי שישתכנע לספק אותה לחולים שלו?
המצב של מערכת הבריאות רקוב וזה לא דבר חדש.

על מנת להשיג קנביס רפואי יש להגיש בקשה למשרד הבריאות דרך הרופא המטפל שלך וזאת לאחר שהוכח שניסית כל טיפול אחר ושום דבר לא עזר.
ד״ר יהודה ברוך מנהל ביה״ח אברבנאל הוא האחראי על מתן האישור הסופי. עד לאחרונה הוא היה היחיד (!!!) שנותן אישור סופי. ב-2012 הוקמה יחידה מיוחדת לטיפול בנושא במשרד הבריאות על מנת להקל את הלחץ.

הטענה המרכזית של הממסד היא שריבוי אישורים יביא בסופו של דבר, עקב ריבוי משתמשים, ללגליזציה של הסם בדלת האחורית. אז בינתיים בני הנוער מעשנים ״מיסטר נייס גאי״ (חזק ורעיל פי חמישה מגראס רגיל) וטוחנים חגיגת מלא ברעל עכברים, שאפשר לרכוש בכל פיצוציה בגרושים.
לך תבין…

אריאל גרייזס 14 בספטמבר 2013

הבנתי, תודה. זה מה שרציתי לדעת

חיים הצהוב 14 בספטמבר 2013

בתור אחד בעל אישור אני יסביר לך.
אתה צריך להיות מטופל במרפאת כאב לפחות שנה.
אתה צריך באופן שערורתי לנסות כל טיפול, גם אם הוא מסוכן ומיותר, בתור לתיקון עולם שוחחתי עם אישה שהכריחו אותה לעבור הסרת רחם(!!!!!) (שלא עזר) לפני שאישרו לה קנאביס.
אתה צריך לסבול תמיד מכאבים.

ואני שואל אותכם, למה הייתי צריך להיות מאושפז פעמיים בשביל לעשות ניקוי כבד בגלל התרופות שנתנו לי, למה הייתי צריך לעבור את כל זה? התרופות הפכו אותי לזומבי והקנאביס החזיר לי את החיים.
עם הקנאביס אני לוקח משהו כמו שישית מכמות התרופות שלקחתי לפני, מישהו עדיין לא הבין למה באמת זה לא חוקי?

בני תבורי 14 בספטמבר 2013

חיים,
מאחל לך רק בריאות.

matipool 14 בספטמבר 2013

מרציאנו וחיים – ליבי ליבי איתכם .
פשוט לא ייאמן מה שאתם מספרים . אלו שהחליטו שזו תהיה הדרך לקבל את הקנאביס הרפואי הם לא פחות מפושעים ( גם על מה שהם גורמים לצעירים לעשן כתחליף ) .

איציק 14 בספטמבר 2013

חיים,
מה שאתה מתאר הוא אכזרי, לא תקין, לא חכם, ויש עוד כמה כינוים לא מחמיאים. כל זה לא אומר שלא צריך פיקוח מיקצועי. זה רק אומר שצריך שינוי ראדיקאלי בגישה אך עדיין לא לפתוח את זה לכול דיכפין.

איציק 13 בספטמבר 2013

טוב נתחיל, העולם מונע על-ידי כסף ולכן מה שמכניס שם מפתחים, כולל ממריצים, סימום ספורטיבי ולא ספורטיבי. על זה מספרים שהרבה יותר כסף יש בפיתוח אמצעים כמו ויאגרה ושתלי סיליקון מאשר בתרופות לאלצהימר. התוצאה מכך, שבעוד כ-20-30 שנה נראה הרבה זקנים עם אבר מין זקוף וזקנות עם חזה גדול ומזדקר אך הם לא יזכרו למה זה טוב…

ולשאלון עצמו:

1. אם כל המשתתפים בטור דה פראנס מסויים יודו שהשתמשו בסמים האם צריך לאשרר את התוצאות כפי שהושגו?

לא. אם כל הסטודנטים יודו שהיה להם את המבחן מראש, האם צריך לאשר לכולם את הציונים? הרי כולם בתנאי פתיחה שווים. תנאים שווים לא מצדיקים קבלה של כולם. לפעמים מצדיקים פסילה של כולם.

2. האם צריך לבטל לחלוטין את האיסור על סמים בספורט?

לא. סיבכת את עצמך עם מנחם לס כיוון שקראת להם סמים. ההסבר שלך מקובל עלי.

3. האם היית שוקל לקחת סמים במסגרת הפעילות הספורטיבית האישית הלא תחרותית שלך?

לפעילות אישית יש סיבה עיקרית אחת, הנאה שבפעילות. אני לא צריך שום סם לשיפור ביצועים בשביל זה (זה יהיה שקר עם עצמי), עדיף מדריך טוב שיסביר איך לשפר ביצועים.

4. האם היית שוקל לקחת סמים במסגרת פעילות גופנית שהיא כן תחרותית – נניח ליגה שכונתית או ריצת מרתון עממית?

הליגה השכונתית אצלנו כל-כך חלשה שאני מנצח בלי סמים ;)
לא, כמו בקודמת, זה שקר לעצמי ולכן לא אוכל להסטיר אותו. אני אתפוס את עצמי על שקר ואחייה רע עם זה.

5. האם היית לוקח סמים אם היית ספורטאי מקצועני בכסף גדול בעידן הזה?

לא, אני לא מספיק מוכשר והסמים לא יוכלו לסגור את הפער. אם כן היו יכולים, אני מקווה שהיתי עומד בפיתוי, אך לא יודע.

6. האם היית עושה ניתוח פלסטי עתידני שהיה מביא שיפור דרמטי למראה?

במצבי, גם הרמה הנוכחית של ניתוחים פלסטיים יכולים להביא לשיפור דרמאטי, אז למה להמתין. בגדול לא. אני בעד ניתוחים פלסטיים רק כשיש צורך מסיבות פיזיולוגיות (למשל חך שסוע) או פסיכולוגיות (שצי פיטמות אחת מסתכלת ישר שניה לצד. אין עם זה כל בעיה תיפקודית פיזיולוגית אך יעול לגרם הרבה בעיות פסיכולוגיות שכדאי למנוע). כיוון שהפטמות שלי בסדר, אני נמנע מניתוח זה.

7. האם זה בסדר שסטודנטים לוקחים ריטלין?

שאלת רטלין היא לא שאלת בסדר או לא. אם יש צורך תפקודי אז כן, אחרת בשום אופן. את ההבחנה צריך לבצע גורם מיקצועי מוסמך בלבד!!!

8. האם היית לוקח בגיל מבוגר כדור שמחזיר את החשק המיני למקום שהיה בגיל 20?

אולי תחילה היתי נותן לאישתי ;) כל עוד אני לא רוצה, אז זה בסדר, מה שחשוב זה שכשאני רוצה, היא גם תהיה מוכנה.
בכלל לגבי היכולת המינית יש פתגם שאומר: לו הזקנים יכלו ולו הצעירים ידעו. כל עוד המינון של הידע והיכולת מתפקדים בהרמוניה, אז לא צריך כדורים. בכלל, מעיין הנעורים מבחינתי הוא בעייתי. תמיד יש תחושה שפה היתי רוצה להיות צעיר, או שם, אבל זה עלול להחזיר את המוח גם לגיל 20, ואני לא בטוח שזה עדיף על מה שיש לי עכשיו.

9. האם סמים לא מסוכנים צריכים להיות חוקיים?

אני לא מבין את במושג סמים לא מסוכנים. זה מבחינתי משהו שסותר את עצמו. קנביס רפואי מבחינתי כמו רטאלין. צריך לתת למי שצריך זאת תחת מעקב של גוף רפואי מוסמך.
יש הבדלים מהותיים בין עישון לאלכוהול לסמים, לא רק מבחינת ההתמכרות כי אם גם מבחינת תופעות לואי. אני לא מומחה בתחום, אך קרובת משפחה של אישתי היתה פסיכיאטרית שטיפלה באלכוהוליסטים ונרקומאנים, והיא עשתה הבחנה ברורה בין השתים ובטח הינם לבין העישון. כיוון שאני מעריך אותה ואת דעתה, ובנוסף זה תואם את השקפתי, לכן לא שם את כולם תחת אותה קטגוריה.

10. שאלת הסרט הקונגרס: האם הייתם לוקחים "כדור אושר" שפשוט היה עושה אתכם מאושרים בלי קשר למציאות?

אם אין קשר למציאות אתה לא יכול לדעת מהו אושר. אתה חייב ניסיון של מציאות אחרת כדי שיהיה עם מה להשוות ולדעת שטוב לך ביחס למשהו אחר. אחרי כל זאת, לא נראה לי. אני שונא חוסר שליטה (לפעמים מותר עליו ברכבות הרים). אושר בלתי נשלט מבחינתי פסול. אולי בגלל זה אני גם לא שותה, לא רואה שום תענוג בזה.

יום כיפור היום, אז סליחה על החפירה הנוכחית ועל החפירות שלי בכללי

נבות 13 בספטמבר 2013

איציק לגבי התשובה לשאלה התשיעית, אני מסכים שיש הבדל בין נרקומאנים לאלכוהוליסטים, ולכן מעניין אותי האם קרובת המשפחה שלך עשתה גם הבחנה בין הנרקומאנים לחומרים שונים (לדוגמא בין המכורים לקוקאין למכורים להירואין)?
ככל הידוע לי יש הבדלים גם ביניהם (לא מכיר אותם). כמו שאני מבין את השאלה בזה טמון העניין, שני הסמים שהזכרתי הם מסוכנים, בעוד על הקנאביס, אלכוהול וניקוטין הדעות חלוקות. וישנם סמים שאפילו לא מתייחסים אליהם כי השפעותיהם מינוריות יחסית כמו הקפאין למרות שגם הוא ממכר.

איציק 13 בספטמבר 2013

נבות,
היא עבדה לרוב בטיפול באלכוהוליסטים (לא רק), אך הסבירה לי את ההבדילים באופן הבא:
אלכוהוליסטים: הפגיעה הראשונית הינה באיברים הפנימים כגון הכבד (לא שזה מנחם) והפגיעה המוחית איטית יחסית. כלומר, אם השיקום (גמילה) מצליח, תפקוד המוח חוזר לתפקוד מלא ללא כל פגיעה במיקרים רבים.
סמים (קולל קנביס וסמים קלים, אומר זאת כיוון ששאלתי): הפגיעה המוחית הרבה יותר מהירה וחריפה (זה לא אומר שהם הופכים לטיפשים, אך למשל יהיו להם התקפי זעם). כלומר, תופעות הלואי בתפקוד המוח נשארות גם אחרי הגמילה.
כלומר ממה שהבנתי, ההבדל המהותי, מהו האיבר הראשוני שנפגע משימוש רב באלכוהול להבדיל משימוש בסמים.
לגבי העישון, לטענתה, הפגיעה המוחית לטווח ארוך קטנה במידה שאינה ברת השוואה לשימוש בסמים קלים. כלומר המריחואנה, למשל, פוגעת בתפקוד המוחי במהירות לאין שיעור גבוהה יותר מאשר סיגריות (ללא תוספים כמובן).

חיים הצהוב 14 בספטמבר 2013

איציק לא ברור על מה קרובת משפחה שלך ביססה את דבריה, אני יכול לשלוח לך מחקר ענק (שלא מומן על ידי חברת תרופות) שמראה שגם לסטלן הקשה ביותר אין פגיעה מוחית לטווח ארוך, למעשה המוח חוזר לתפקוד מלא אחרי שבועיים ואחרי מס חודשים גם הנזקים הקלים שהיו כבר לא נמצאים.
האם פעם ראית אלכוהליסט כבד? אתה בטוח שהפגיעה במוח היא מינורית?
אני מעשן כבד מאוד (באישור) משהו כמו 50 גרם בחודש והחברה שלי כיום שווה כמה מליוני דולרים טובים, אתה בטוח שהייתי יכול לעשות את זה גם בתור אלכוהליסט? כי אני בטוח שלא

איציק 14 בספטמבר 2013

היא כבר נפטרה, אבל היא היתה רופא פסיכיאטרית עם התמחות בבעיות אלכוהוליזם ועבדה בזה מעל 40 שנה (אולי זה ניסיון מועט, אבל בכול זאת) מתוכם יותר מ-20 שנה בארץ. כמות האנשים שהודו לה היה גדול מאוד. אני חושב שהניסיון שלה מאפשר לה להביע דעה מיקצועית. ואכן, אלכוהוליזם משפיע על המוח, מדובר בקצב ההשפעה. היא בפרוש מדגישה שמשתמש כבד, דגש על כבד, באלכוהול ינזק לאט בהרבה ממשתמש כבד במריחואנה ובטח קוקאין. זה לא שהיא נתנה בזה גושפנקא לאלכוהוליזם.

matipool 14 בספטמבר 2013

איציק – לגבי שאלה 10 – אבל הם כבר חוו מציאות אומללה . עכשיו מציעים לך חווית אושר אחרי שאתה נמצא באופן קבוע בסיטואציה אומללה ורעה , לא תיקח ?

איציק 14 בספטמבר 2013

גם אם הם יודעים מהי אומללות, עדין אתקשה להשאר ללא בקרה כדי להרגיש אושר מעולה. ניתן לומק שגם אקמול עוזר לקבל קצת אושר באומללות של כאב הראש, אך לא על זה מדובר. אני לא מוכן להקריב את חופש הבחירה שלי על מזבח גלולת האושר. מבחינתי זה אושר ריק מתוכן, חסר משמעות וחסר תוחלת. ודאי שיתכן מצב של אומללות קיצונית שבה אתה רוצה או למות או שיתנו לך כל דבר רק שלא תהייה במצב הקיים. במצב זה גם מצב רגיל הוא אושר יחסית למה שיש. לזה אני מוכן לתת יד, אך לא מאמין שניתן להשיג זאת באמצעות גלולה, תאורטית או ריאלית.

אלון זנדר 13 בספטמבר 2013

1. לא. האספקט המרכזי של הספורט המודרני הוא בחוקים שלו, האחידים ותקפים לכולם. עמיין מאד פשוט. אם בזמן התחרות היה איסור על שימוש בחומרים, אז שימוש כזה פוסל אותך מהשתתפות.
2. לא. להיפך. צריך להגביר אכיפה ולהשקיע, נניח אחוז מהכנסות מהספורט העולמי (אולי דרך סוג של מס פרוגרסיבי על מועדונים וספורטאים), בשיפור הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח. יוצא שספורטאים ייאלצו לחיות עם פחות חומרים אסורים מחובבים והשאר? אין לי בעיה עם זה, שספורטאים יחיו יותר בריא. ממש לא.
3. אולי כו. זו שאלה של תלות בין תועלת ועלות. אם אני עובד על פיתוח שרירים מסויימים, נניח ברגל בגלל בעיות ברכיים – יש חומרים שמשפרים בניית שרירים כשאתה מאמץ אותם. אני לא רוצה להתנפח, אבל אם יש לי אפשרות לעבוד ספציפית על שרירים מסויימים ובאמצעות חומרים שאינם מזיקים לזרז את הבנייה שלהם, אין לי מניעה. דווקא בגלל שזה לא תחרותי, אני יכול להרשות את זה לעצמי, כי אין פה חוסר הגינות. בדומה אם אני עובד על סיבולת, ויכול לשפר את האימונים(שזה מה שהחומרים הללו עושים), אז -כמובן אחרי לימוד מדוקדק של תופעות לוואי והמחיר שיש לשלם – אין לי מניעה מוסרית.
4. לא. חוסר ההגינות היה מונע ממני.
5. להבדיל מ4., אם ההכנסה שלי תלויה בזה, יש לי מנג'ר ורופא שמבטיחים לי שהכל בסדר ואני רק משפר את הכולת שלי להתאמן… לא יודע. אני נוח להתפתות.
6. נראה לי שכן. סתם כי זה מהנה. ואני לא רואה הבדל בין השתלת עדשה שמאפשרת לי לוותר על המשקפיים, ובין ניתוח אחר. מצד שני, אין לי בעיה עם קמטים וכיו"ב מרעין בישין. אולי השתלת שיער אצל הרופא של רוני? את הניתוח שאעשה עוד צריך להמציא.
7. עקרונית נגד, אבל אני די גמיש פה. יכולות הריכוז צריכות להיות שם גם בתקופת העבודה כרופא, טייס או מה שלא יהיה. אם השגת זאת רק באמצעות ריטלין, תצטרך אותו גם הלאה – וזו בעיה, אם לא קוראים לך האוס. גם ההשיגים שלך, שעלולים לפגוע במי שלא נוטל ריטלין, פורטים על המיתר של ההגינות. אז לא. אלא אם כן זה באמת נחוץ…
8. כאמור, לא קשה לפתות אותי. אני טרם מרגיש צורך לתרופה כזו, אבל כל דבר שתורם להרגשתי – ברוווור.
9. לחלוטין. אני רואה פה את תוצאות האלכוהול לעתים קרובות, וגם את נזקי הקנאביס. אגב, המצב החוקי הוא היום, שאם עברת עבירה תחת השפעת אלכוהול, חוסר השליטה שלך ייתן לך הקלה מסויימת. אם עשית זאת תחת השפעת קנאביס, עונשך יהיה חמור עוד יותר. וזה מופרך. הלגליזציה תביא למצב של פתיחות, בו אפשר לדבר על הסכנות לעומת התועלת של כל סם – קפה, ניקוטין, קנאביס, אלכוהול- בבהירות, לעשות זאת בבית ספר ובמקביל תהיה האפשרות לשאול רופא.
10. הייתי רוצה לחשוב שלא, אני די מאושר מהמציאות גם ככה. אבל שוב, הפיתוי… גם ספר המד"ב המופתי "עיר" של קורדוויינר סמית עוסק בשאלה הזו, של חיפוש האושר ומה האדם יהיה מוכן לעשות עבורו, לעומת חיפוש המשמעות. אם סם האושר הזה יפריע לחיפוש משמעות, אז אצטרך לוותר. אבל אם לא, מדי פעם – בטח.

אלון זנדר 13 בספטמבר 2013

אה, וחתימה טובה, ממי שלא יהיה.

austaldo 14 בספטמבר 2013

תיקון קטן – את "עיר" כתב קליפורד סימאק, לא קורדוויינר סמית.

אגב, גם ב"כוכב ושמו שאול" אוסף הסיפורים של קורדוויינר סמית יש בין היתר דיון בנושא האושר.

אלון זנדר 14 בספטמבר 2013

מודה ומתוודה, שניים מספרי המד"ב האהובים עלי, שבילבלתי ביניהם. או לפחות בין שמות מחבריהם – זמן לקרוא שוב, אני חושב.

Red Islington 13 בספטמבר 2013

תרשו לי להתמקד בנושא הסמים בספורט , על אף שהדיון גלש לקנביס רפואי , ריטלין וויאגרה וכו ..
אני מניח שחלק לא קטן מהגברים שמתאמנים איתי במכון לוקחים 'תוספים' כאלה ואחרים , אך הם עושים זאת לתועלתם האישית ולא במסגרת תחרותית . אני לא חושב שאפשר להשליך את השימוש האישי בחומרים כאלה לשימוש במסגרת תחרות ספורטיבית ולהסיק שבעצם יש צדק פואטי בדבר , משום שתחרות ספורטיבית אמורה לייצג את ההישגים של הספורטאי ולא הישגים בתחום מדע הרפואה והסמים . רוצה לומר , אין לי בעיה עם זה שהבחור שעבד על המכשיר לפני דחק משקל גדול יותר בגלל שהוא על ממריצים . גם אין לי בעיה עם הסטודנט שלקח ריטלין לפני הבחינה או עם טריידרים בשוק ההון שסוחרים תחת שילוב של ריטלין וקלונקס . אני מתנצל על הקלישאה , אבל מבחינתי כל אחד צריך להיות שלם עם עצמו ואף אחד לא חייב לי שום דבר .
אבל כשזה נוגע לספורט תחרותי , בניגוד גמור לעולם הלא הוגן שאנחנו חיים בו , צריכה להיות הוגנות מפני שאם התנאים אינם שווים התחרות איננה קבילה . מה שצריך להיעשות הוא בחינה מדוקדקת של כל הסמים השמישים בספורט וקביעה מחודשת של מה מותר ומה אסור , תוך מתן היתר לחומרים שיש סבירות גבוהה שרבים משתמשים בהם בכל מקרה . כלומר – וזה אולי סוג של כניעה אבל למטרה טובה – להתיר את השימוש בסמים נפוצים מתוך הנחה שרבים משתמשים בהם בכל מקרה , מפני שאין דרך לאכוף את הנושא באופן משביע רצון .

בני תבורי 14 בספטמבר 2013

Red,
"אבל מבחינתי כל אחד צריך להיות שלם עם עצמו ואף אחד לא חייב לי שום דבר".
על זה אתה מתנצל? הייתי תולה את הקלישאה הזו על קיר כל גן ילדים, כיתה, אודיטוריום באוניברסיטה, חדר הרצאות ובית תפילה בעולם.

Red Islington 14 בספטמבר 2013

תודה בני , אתה צודק .

ההגיון כאן הוא מאוד פשוט – יש לתת לכל אדם את הקרדיט הבסיסי מהיותו אדם , כלומר לצאת מתוך הנחת בסיס שיש לו את אותו הסט של עקרונות ומוסר כמו לך ולכל אדם אחר . מכאן , שאם הוא שלם עם עצמו בלקיחת סם זה או אחר , לצורך שיפור הישגים או העצמת תחושות כאלה ואחרות , הוא הסמכות העליונה הקובעת עבור עצמו , והוא בית הדין הגבוה ביותר בשיפוט עצמו .

איציק 14 בספטמבר 2013

אני מוכן להסכים עם התוצאה של דבריך אבל לא עם "… לצאת מתוך הנחת בסיס שיש לו את אותו הסט של עקרונות ומוסר כמו לך ולכל אדם אחר…" זה ממש לא נכון. לכול אחד יש סולם ערכים שונה. מה שניתן לומר שאתה/אני מקבל שסולם הערכים של האחר הינו בעל אותה מידה של זכות קיום ולכן אתה/אני מקבל אותה. זהו בסיס חשוב בקבלת האחר, ולא העובדה שהוא כמוך/כמוני, אחרת זה היה מובן מאיליו ולא מעניין.

Red Islington 14 בספטמבר 2013

בדיוק ההיפך .

לכל אדם בוגר יש אותם ערכים בסיסיים ואותו מוסר בסיס , אותה יכולת הבחנה בין טוב לרע , אותם ערכי משפחה ויחס לזולת ותרבות אישית וחברתית וזה מה שהופך אותנו לחברה אנושית . ראה עשרת הדיברות . אנשים שיש להם 'סולם ערכים שונה' ומוסר שונה הם עבריינים ופושעים מכל מיני סוגים , ו/או לא נורמליים מבחינות כאלה ואחרות , ולסולם הערכים שלהם בפירוש אין אותה מידה של זכות קיום , החברה בפירוש איננה מקבלת אותו , וקבלת האחר מבוססת בדיוק על הדמיון בערכים האנושיים ובמוסר האנושי של כולנו , ולא על השוני שבד"כ לא קיים , אחרת זה היה עולם של אנרכיה מוחלטת – מאוד לא מובן מאליו ובהחלט מעניין כל עוד אתה שורד .

איציק 14 בספטמבר 2013

אתה מתבלבל בין דומה לזהה. אספר לך סיפור מהחיים (שלי). ב-2002 היתי בפוסט-דוקטורט בשוויץ עם אישתי ושני ילדי. המכון בו היתי היה מכון מחקר בין לאומי ונקשרו קשרים עם כל מיני זוגות. הזמנו אלינו לצהרים זוג מסין, זוג מהודו, בחור מארה"ב, וזוג משוויץ. הבחור משוויץ איתו עבדתי בא אלי וסיפר שהוא ואישתו נפגעו מההזמנה, כיוון שהוזמנו רק 5 ימים שלפי האירוע. מבחינתם הזמנה בהתראה כל-כך קצרה מסמנת שמישהו ביטל, נשאר מקום בשולחן ולכן הוזמנו. במצב רגיל ציפו לקבל הזמנה 10-14 יום מראש. זו דוגמא בשוני בכללי התנהגות וסולם ערכים. אין פה פשיעה, רק כללי התנהגות. אני יכול להביא דברים יותר קיצוניים בהבדלים הנובעים מתרבות, מצב סוציו-אקנומי ועוד. בהחלט יש מכנה משותף רחב, אך אף פעם אין זהות.

Red Islington 14 בספטמבר 2013

אתה מתבלבל בין מנטליות ותרבות לבין ערכים ומוסר , שהם דברים שונים לחלוטין . יש תרבויות שבהן אוכלים עם הידיים . אין תרבויות שבהן נחשב מוסרי לרמות או לגנוב .

איציק 14 בספטמבר 2013

שאל את הצוענים.
מה עם להרוג את הבת על כבוד המשפחה, וזה במשפחות של סופרים, מהנדסים, שיחים.
אם בחנות החזירו לך 5 ש"ח יותר, האם כולם יחזירו למוכר את חמשת השקלים? הרי זה הגבול, היכן המוסר גובר על הבצע.
האם כל מי שמצא ארנק מלא בכסף יעבירו למשטרה?
לכן, מנטליות, תרבות (חוסר תרבות), מוסר קשורים זה לזה, אך לא בייחס ישר.

עופר פרוסנר 14 בספטמבר 2013

אני אוהב את השאלון של כיפור. זה טוב שאפשר לחשוב קצת על דברים.

1. צריכים לקבל את התוצאות לפי דעתי – הבעיה העיקרית שלי עם הסמים בטור דה פראנס הייתה התחושה של הספורטאים שמתאמנים אליו, שהוא מסמל עבורם את הפסגה של הספורט שלהם, והם מרומים. ולכן, הייתי רוצה להאמין שסוג של ג'נטלמניות כזו, איזו שהיא רוח של פעם שבה כולם מתוודים על משהו ולאף אחד אין מה להסתיר – תספיק קודם כל לתחרותיות בין הרוכבים עצמם.

2. לא. כי כל עוד יש איסור, יש סיפור. יש סגנונות שונים, יש איזה שהוא שיוויון – ולפעמים כיף לחשוב שיש סיכוי להפתעות. אני מפחד שזה יהפוך את כל הספורט העולמי לליגה הספרדית בכדורגל.

3. לא. אני פשוט לא רואה את הטעם – והאמת היא שאני גם לא עושה מי יודע מה פעילות גופנית.

4. אני לא חושב – אבל בעיקר כי אני מפחד מההשפעות שיהיו לסמים האלה על הגוף שלי.

5. כן. מדובר בהמון המון כסף, ובתהילה. לא חושב שהייתי מסוגל להגיד לזה לא בשם אידיאל כזה או אחר.

6. לא. לא מפריע לי יותר מדי איך שאני נראה, חוץ מהמשקל – אולי שם הייתי עושה איזה ניתוח, אבל גם לא חושב.

7. כן. יש המון גירויים ובאמת קשה להתרכז – ויחד עם הלחצים המופעלים על כל סטודנט, אני לא חושב שזה משהו שצריך לאסור עליו.

8. כן. זה אחד החלקים הפחות כיפים בלהזדקן.

9. כן. פשוט כי הם לא מסוכנים.

10. לא. זה פשוט מנוגד לכל מה שהוא אהדת כדורגל בעיני.

נחשון שוחט 14 בספטמבר 2013

א. מבחינה היסטורית, מתברר שהקמפיין של ננסי רייגן משנות ה – 80 – Just Say No – באמת הצליח להשפיע. על בן אדם אחד. וזה אני.

ב. ממש בכותרות, מדוע לדעתי בשום אופן אין להתיר שימוש (מפוקח כביכול) בחומרים משפרי ביצועים בספורט המקצועני: 1) פיקוח מדומה/אסקלציה הכרחית – כלומר גם במציאות כזו תמיד יחפשו את השכלול/היתרון הבא. לא תפתור את הבעיה. 2) הסכנה הבריאותית מובהקת (במיוחד לאור 1). 3) בפועל אתה מייצר תחרות בין מעבדות ולא בין ספורטאים, וגם בה כפי שציין דורפן התנאים אינם שווים.
מכאן לסיבות החשובות יותר בעיניי: 4) היתר שימוש לא מייצר מציאות של בחירה אם להשתמש, אלא הכרח ברמת סף הכניסה. כלומר, תנאי לכל השתתפות בספורט תחרותי. 5) היתר פורמלי משנה לחלוטין את מערך התמריצים והעלות (הכספית הישירה, החברתית, הפסיכולוגית-אישית כגון פחד ובושה,ועוד)- יש הבדל בין מודעות לכך שתופעה שלילית קיימת ויכולת האכיפה לגביה מוגבלת, לבין טיעון לפיו יש מקום לתרץ הרחבתה של המציאות הזו. 6) השימוש בחומרים משפרי הביצועים, כהכרח, יחלחל למטה – התחרות להכנס לנבחרת הנוער, למילגה למכללה, לאליפות התיכונים, וכן גם לחובבים. הנקודה השישית היא המכריעה לדעתי, כי זה בסופו של דבר הרס/חוסר רלוונטיות של הספורט ה"נקי" בכל רמה תחרותית שהיא (להבדיל ממצב של שימוש בחומרים ברמת העלית המקצוענית).

הדיון בשאלה אילו חומרים צריכים או לא צריכים להיכלל ברשימת החומרים האסורים, ואם יש overkill, הוא דיון אחר. אני לא מבין מספיק בתהליך ובשיקולים של הכרזה על חומר כאסור לשימוש כדי לחוות דעה, אבל אין ספק שקיים הבדל בין חומרים כגון הורמון גדילה, סטירואידים אנאבוליים ואי.פי.או. – שהם ב"הארדקור" – לבין חומרים מסוגים אחרים.

שימוש בקרב רצים חובבים "תחרותיים" – אם זה קיים אז זה בקרב מעטים שבשוליים, ואותם מעטים צריכים טיפול פסיכולוגי ועזרה מסביבתם הקרובה כדי להבין מה גרם לצורך הזה וכיצד להיפטר ממנו. משהו בפרופורציה ובתכלית השתבש לחלוטין בדרך וזה לא מכעיס כי זה מצביע על מצוקה.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם!

אלון זנדר 14 בספטמבר 2013

בנוגע לשימוש בקרב חובבים: ממש לא. לא רק רצים, רוכבי אופניים, מי שעוסקים בספורט-כח כמו היאבקות והרמת משקלות, כדורגלנים ותריאתלטים. בכל הרמות, יש שימוש נרחב בכל מיני חומרים שאסורים למקצוענים. לא מעטים בשוליים, חלק נכבד אם לא הרוב. אחרי הכל, בין האתלט המקצועני והג'וגר בפארק יש הרבה שלבים של ספורט, וכולו תחרותי. ואם אתה חלק ממנו, אתה רוצה לנצח, תמיד. ככה זה עם בני אדם.

matipool 14 בספטמבר 2013

אחרי שקראתי את הפוסט מס' פעמים והתדיינתי בשאלות ביני לבין עצמי , הגעתי למסקנה שאני מסכים עם כל התשובות שלך עם 2 הסתייגויות קלות ( שאלה 6 – יש מצב שבסיטואציה מסוימת כן הייתי עושה את הניתוח גם אם זה לא רק פגם אסטטי יוצא דופן ושאלה 8 – מה עושה גבר בן 80 עם חשק מיני של בן 20 ? ) ולגבי שאלה 10 – איפה קונים את הכדור ? ( קצת הפתיעו אותי התשובות השליליות של מרבית המגיבים לשאלה הזו ) .

איציק 14 בספטמבר 2013

לגבי שאלה 8, אני חושב שאת השאלה שלך צריך להפנות לא לדורפן (הוא עוד לא שם) כי אם ליו האפנר :-) הוא יוכל להסביר לך טוב יותר. בכול אופן, יהיה לך מספיק כח לרצות את כל הצעירות של בית אבות בו אתה עלול להיות (מקווה בשבילך שלא).

עומרי 14 בספטמבר 2013

לומר את האמת – אני די מזועזע לראות אנשים בני גילי, צעירים בני 30 פלוס מינוס, מפגינים דיעות שמרניות להחריד בעניין קנאביס, חופש הפרט וגבולות ההתערבות במרחב הפרטי.
זה אומר שביחס לשאלת כדור האושר התשובה שלי היא כן, ובגדול.

איציק 14 בספטמבר 2013

מאחל לך גלולת אושר ועושר, עד 120.

kirma der faux 14 בספטמבר 2013

דיון מרתק, מכיון שניתנו כבר מגוון רחב של תשובות, והדיון עבר ליונייטד, העז ואוסיף שאלת המשך ספקולטיבית:
נניח והוחלט לקיים באולימפיאדה/אליפות העולם/ליגת היהלום וכו… שתי תחרויות: אחת בה מותר להשתמש בכל משפר תוצאה באשר הוא (שלא פוגע בבריאות המשתמש), ושני בה הוקפאו התנאים הקיימים כיום ואסור להשתמש בכל משפרי ביצוע, סם / נעל / בגדים / מסלול וכו'.
באיזה תחרות תתעניינו יותר?
באופן טבעי בתחרות הראשונה יישברו שיאים עולמיים על ימין ועל שמאל, ויושגו תוצאות חסרות תקדים, אבל לצידם תמיד תשאר כוכבית.

אני זוכר לפני איזה עשור שאחד העיתונים (בילד? סאן?) ערך משאל בין קוראיו האם הם מעדיפים שהבחורות הערומים המעטרות את דפיו יהיו בעלות חזה בלתי מנותח בלבד.
הקוראים בחרו אז באופציה הטבעית. כמה זמן העיתון עמד במגבלה עד שסקר דעת קהל כזה או אחר הראה שלקוראים נמאס מההתייפיפות המוסרית המוזרה שלהם? אין לי מושג, אבל אני די בטוח שזה קרה.

אני חושב שכחובבי ספורט אנחנו הכי רוצים שפשוט לא יגידו לנו שהכל פיקציה, זה הכל.
http://www.youtube.com/watch?v=riNIjE-J4NQ

D! בארץ הקודש 14 בספטמבר 2013

כרגיל, מהמרתקים
שנה טובה ותודה לכולם

רומן 15 בספטמבר 2013

מכיוון שהשימוש בסמים הוא שאלה היפוטתית לחלוטין עבור רובנו (אנחנו לא ספורטאים מצטינים) אני חושב שהשאלה על הרטלין היא שאלה נפלאה!
בתור סטודנטים במקומות מאוד תחרותיים, זה ממש דומה לדילמת הסמים.
אני תמיד שומר את הרטלין כנשק יום הדין..
לעולם לא נגעתי, אבל עצם הידיעה שיש משהו שיכול לגרום למוח שלי לעבוד יותר טוב מרגיעה אותי.
כנ"ל לגבי הארכת זמן במבחנים שזה גום סוג של רמאות, תמיד אני אומר לעצמי, אם המצב יהיה רע אני אלך לעשות אבחון..
כשאני משווה את עצמי ללוקחי הריטלין והמוארכי זמן אני תמיד אומר, באסה להם כי הם כבר ירו את כל התחמושת..

Comments closed