"שניאור הגדול, מעבר לגדר" (אריק איינשטיין נפטר)

הילד. הספורט

ae

ספורט הוא פעמים רבות מטאפורה אצל אריק איינשטיין. כמו דוקטור ג'יי וקארים כמטאפורה לעצימותה של אמריקה "ביושב בסן פרנסיסקו". או אהדת הפועל כנאיוויות ב"אמרו לו" או למזג האוויר ולתחושות "בסע לאט" והשורה "הפועל שוב הפסידה."  לפעמים הוא סתם טירוף כמו ב"אלו שמות" או בחלק מהמערכונים.

אבל עבורי שורת הספורט-חיים הכי יפה שלו היא ממכבי הישן:

מכבי הישן

ליד קלנוע אוריון

שניאור הגדול

מעבר לגדר

משהו בדמות הזו. ילד, ספורטאי גדול מעבר לגדר. כשאתה ילד הוא גדול וכנראה לא צריך להיות דוקטור ג'יי בכדי להיות עצום.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עיתונות במיטבה
על ספורט ומוסיקה

43 Comments

אפריים 27 בנובמבר 2013

" מספר אריק- חזרתי הביתה אמרתי להורי בדרך אגב, "היום שברתי את שיא ישראל בקפיצה לגובה". ואז אבא שלי אמר לי :" תגד אריק אם יש כבר שיא – למה צריך לשבור אותו?"

יום עצוב. פשוט עצוב.

עומרי 27 בנובמבר 2013

דוד רוזנטל בסקירה מופלאה בוואלה ספורט על ספורט ביצירתו של אריק איינשטיין.

סתמאחד 27 בנובמבר 2013

ביום שני בהדר יוסף אוהדי הפועל תלו כחלק מהתפאורה רצועת בד ארוכה עם הציטוט מתוך סע לאט : ואיך שאת יודעת לפנק אני אוהב אותך.
אפילו חולדאי לא יוכל למנוע את קריאת האולם החדש של הפועל על שמו של אריק ובהתחלה זה יישמע מוזר כאשר אנשים ישאלו זה את זה ״אתה בא לאיינשטיין״ אבל בתוך זמן קצר זה יישמע כל כך טבעי ונכון ומדויק.
ובתוך האולם ייקרא אחד היציעים על שמו של עלי מוהר ואולי גם בארי ליבוביץ יזכה ליציע שייקרא על שמו וסוף סוף יהיה בית אמיתי להפועל.

עמית 27 בנובמבר 2013

רעיון מצוין.
הלואי.

יניב 27 בנובמבר 2013

רעיון מעולה שכבר הספקתי לשמוע מלא מעט מקומות .
מקווה שיתממש .
הדריב אין זה תל אביב הישנה וזה אריק וזה הפועל וזה מתחבר ומרגיש כל כך נכון .

c web 27 בנובמבר 2013

בפראפרזה על משפט של אוהדי הפועל –
אריק איינשטיין: מייצג את ישראל. לא את הפועל

אני מבין שהוא אוהד הפועל ותמיד כיף לאמץ אוהדי ספורט מפורסמים ועוד אחד שאשכרה הבין בספורט אבל הוא לא שייך לאוהדי הפועל. הוא שייך לכולנו. גם לאוהדי מכבי ת"א, מכבי חיפה, מכבי נתניה, בית"ר ירושלים ועוד עשרות אוהדי ספורט שחיו במדינה הזאת וגדלו על השירים, המערכונים, הסרטים ושאר הפנינים של האיש הנפלא הזה.

לי אישית זה מרגיש לא נכון לקרוא על שמו אתר שהוא לא ארצי אלא של קבוצה
אני לא מאמין שיש דרך למנוע את זה אם ובהפועל ת"א יחליטו לעשות את זה כנראה שכך יהיה. אני יכול רק לקוות שזה לא יקרה

תומר חרוב 27 בנובמבר 2013

אני חושב שזה יהיה יפה אם ינציחו איש תרבות ולא עסקן ספורט, פוליטקאי או טייקון.
ובכל מקרה, הבנאדם עוד לא נקבר באדמה, אפשר לחכות עם ההנצחה.

מתן 27 בנובמבר 2013

חבל שזה מה שאתה חושב ומרגיש. אריק אמר לא פעם שהאהבה הראשונה והכי גדולה שלו היא הפועל ואיתה הוא תמיד יישאר.
הפועל ואריק אלה שני דברים שקשורים אחד בשני. אני אישית תמיד חושב על "אמרו לו" אחרי הפסדים מעצבנים (כמו השניים שהיו השבוע).
קריאת האולם החדש על שמו של אריק זה הדבר היחיד שיהיה ראוי לו והדבר היחיד שהוא באמת היה שמח לראות (למרות שאם היה חי אני בטוח שהוא היה מתנגד ואומר שלא מגיע לו הכבוד הזה). לקרוא לרחוב זה או אחר על שמו זה נחמד אבל זה לא מה שהוא היה רוצה ולא מתאים לו.

נחשון שוחט 27 בנובמבר 2013

רעיון קריאת האולם על שמו מצוין. הנצחה הראויה לו ושהוא היה בוודאי מעריך.

ירון סומך 27 בנובמבר 2013

זה מדהים אותי איך הדורפן הזה מצליח לעניין, לחדש ומידי פעם אף לרגש במסרים שהוא מעביר.. אריק איינשטיין הזה במי שהוא בעולם התרבות שלי הוא כמו רונן דורפן ככותב בענייני ספורט.. אולי הגזמתי אבל אם חשבתי על ההשוואה הזו, זה כבר יפה בפני עצמו.. תודה רונן שאתה שם לב לפרטים הקטנים שליד קולנוע אוריון..

סימנטוב 27 בנובמבר 2013

יפה כתבת

ירון סומך 27 בנובמבר 2013

אני חייב לציין גם את עופר אשד ואורי קופר שהכתיבה שלהם מרשימה ומכניסה המון רגש כראוי לספורט..

ג'ון מקינטייר 27 בנובמבר 2013

עידו אשד.

גיל 27 בנובמבר 2013

פשוט עצוב כי זה הגיע ככה פתאום בלי שום התרעה והוא עוד יחסית צעיר.

יורם אהרוני 27 בנובמבר 2013

אריק אינשטיין היה אלוף ישראל לבוגרים בקפיצה לגובה בשנת 1956 עם הישג של 1.80 מ'. הישגו הטוב ביותר היה 1.84 מ' והוא הושג באותה השנה. השיא הישראלי באותה התקופה היה 1.885 של אריה קליינשטוב (נווה)שהושג ב-1953. בשנת 1970 הישגו היה עדיין בין עשרת הטובים בכל הזמנים בישראל (מקום שמיני). על נסיבות פרישתו מאתלטיקה הוא סיפר פעם שהיה צריך לצאת עם הנבחרת לתחרות בתורכיה אך מאחר שאלה היו ימי הפיפטי-פיפטי בספורט הישראלי הוחלט ברגע האחרון להוציא אותו מהנבחרת ולצרף במקומו ספורטאי ממכבי. הוא היה מאד מאוכזב ואז אמר לו אבא שלו, השחקן יעקב איינשטיין, שכדאי לו לנצל את כשרונו במשחק וללכת ללהקת הנח"ל…

מנחם לס 27 בנובמבר 2013

האתר שלי ניפתח סוף סוף והכנסתי בדיוק אותה תמונה.
הוא בן דורי. אני זוכר אותו כשחקן נוער בהפועל ת"א (אולי כמה משחקים בבוגרים?), ונדמה לי גם אלוף הארץ בקפיצה לגובה (במספרת…1.84 מ' או משהו כזה).
היה חולה על ה-NBA. הבעייה היחידה איתו היתה שהוא היה אוהד לייקרס מושבע.

אנונימוס 27 בנובמבר 2013

שיחק בבוגרים זמן קצר ואפילו קלע 2 נקודות באחד המשחקים מול הפעול ירושלים. נכנס לטופס של החיים

כסיפוביץ 27 בנובמבר 2013

תודה רונן
כמה שורות פשוטות שמקיפות תרבות שלמה עליה גדלתי.

תודה אריק

מנחם לס 27 בנובמבר 2013

מתנצל על הקפיצה לגובה. לא קראתי את תגובתו של אהרוני מעלי.

Amir A 27 בנובמבר 2013

ניסיתי לחשוב באיזה מילים אני יכול להשתמש כדי להעביר את מה שאני מרגיש. בדרך כלל ברגעים כאלו משתמשים במילים וביטויים כמו "אובדן", "חוסר", "הולך ופוחת הדור" וכיוצא בזה. בסופו של דבר מצאתי בדיוק את המילה שמבטאת את התחושה שלי:

"חרא"

Avnas 27 בנובמבר 2013

היה ענק

כמה שיחסרו לנו טוריו (כבר פינטזתי על טורים שלו במהלך גביעהעולם בברזיל)

שיריו איתנו לנצח

יהי זכרו ברוך

matipool 27 בנובמבר 2013

אחד הדברים הראשונים שעלו לי אתמול בראש היה למה הוא לא קיבל עוד קצת זמן לחוות את המונדיאל בברזיל .

יוסי מזרחי 27 בנובמבר 2013

השבוע התפרסמה ידיעה שהוא הולך לכתוב טור במעריב, ואני אמרתי לעצמי איזה יופי, רק שיהיה בריא. לך תסביר.
.
אריק היה האמת הגדול מכולם.זו לא אמירה של אחרי מותו, אלא אמת צרופה. הוא היה יחודי, גם באהבת האדם, גם בצניעות וגם באהבת ספורט ואת הקבוצה שלו, הפועל.
מה אגיד לכם, בכל יום יש ידיעות קשות וכואבות ובכל זאת, יש כאלה שיותר.

משה 27 בנובמבר 2013

אבידה של אדם ומבצע גדול. אני חושב שהוא היה כנראה הקונצנזוס האחרון שנשאר לנו במדינה.

איתן מסוארי 27 בנובמבר 2013

אוהד הפועל שאוהדי מכבי אהבו.
רעיון טוב לקרוא את האולם על שמו ולא בהכרח מטעמי כבוד.
אולי זה לאדומים שאפשר לאהוב ספורט, לאהוב את הקבוצה שלך סתם ככה, בלי שנאה לאחר.
לתלות על שער האולם שלט בסגנון: "כאן לא שונאים. כאן אוהבים כמו שאריק אהב".

יוני (המקורי, מפעם) 27 בנובמבר 2013

מבלי להכיר אותו, הוא היה איש עבודה. כל כך הרבה שירים ואלבומים, כמות בלתי נתפסת. והסרט כבלים מופתי בעיניי, כמות הדקויות ההומוריסטיות עצומה.

אריק החדש 27 בנובמבר 2013

ראיתי אותו הולך ושורק בתל אביב.
ראיתי אותו יושב בכתר המזרח.
ראיתי אותו קולע לסל עם בני נוער בירקון.
ראיתי אותו בטיילת בתל אביב נהנה מהשמש בחורף.
ראיתי אותו אחרי הפסד צורב ומשפיל למכבי
כשחברי ואני חוגגים והוא במבט עצוב ומבין.
שמעתי את שיריו בכול מקום בעולם שהייתי
אבל תמיד הם נשמעו טוב יותר בתל אביב.
טוב יהיה אם ידאגו להנצחת שמו באולם ספורט
אולי זה ימתן את השנאה.
כי הרי הוא בא באמת מאהבת ספורט טהורה.
יהי זכרו ברוך.

גיל שלי 27 בנובמבר 2013

אני גם די בטוח שהוא היה קורא נלהב של דורפן

דורפן 27 בנובמבר 2013

אין לי שום ידיעה על כך. פגשתי בו אישית פעם אחת ודיברנו עוד פעם אחת.

ויקטור מורוז 27 בנובמבר 2013

זכית.

אריק החדש 27 בנובמבר 2013

גיל
אריק איינשטיין קרא כול מילה שנכתבה על ספורט
בעיתונות הכתובה .
מידיעה.
לא יודע על אתרים ברשת.

שי 27 בנובמבר 2013

יפה ונכון.
רק הערה אחת, בכל זאת: ספורט לא היה מטאפורה לחיים אצל אריק איינשטיין, כמו שהוא היה החיים עצמם. בלי לחוש סתירה או בלבול.

נחשון שוחט 27 בנובמבר 2013

תודה רונן.

ש. בן ד. 27 בנובמבר 2013

הגדולה שלו הייתה שהוא ידע להעריך את כולם, לא משנה באיזו תקופה ותמיד הסתכל עליהם כילד מעריץ.

תודה רונן.

דודיק 27 בנובמבר 2013

מה שעוזר לי במקצת להתגבר על הרגשת האובדן הנורא הוא הזכרון של אותן "שעות אריק" אותן צברתי במרוצת השנים, החל בימים בהם בילינו יחד בביתו של מיקי גורדוס יבל"א ובחברתו של מוני מושונוב, בצפיה משותפת בשידור החי מאליפות העולם באתלטיקה בטוקיו 1991, כאשר כולנו קופצים כילדים למראה הדו-קרב הנהדר בקפיצה לרוחק בין מייק פאוול לקרל לואיס; וכלה בשיחות הטלפון המרתוניות בהן חילקנו חוויות משיאי אתלטיקה חדשים, ונהנינו לאתגר זה את זכרונו של זה.
חבל, חבל על דאבדין

אסף THE KOP 27 בנובמבר 2013

מוזר.
עד לפני כמה דקות נרשם בויקפדיה שהוא נפטר היום.

cookie-monster 27 בנובמבר 2013

There were rumors flying about all day

I was just at my mother's house, me and my sister buried the family cat (17 years old) exactly same time as the funeral today (my mom was there, hard day for both reasons)

and all the time my brother kept digging the net and updating us about Sefi Rivlin .

אייל 27 בנובמבר 2013

הרדיו שלי פתוח כל היום על שידורים נון סטופ של השירים של אינשטיין, ואני חושב לעצמי שבדרך-כלל רק בימי זיכרון או אחרי פיגועים יש הזדמנות לשמוע רצף כל-כך ארוך של שירים ישראלים יפים.

אלף 27 בנובמבר 2013

אריק היה רוצה שהאולם יקרא על שם רוזין

סימנטוב 27 בנובמבר 2013

תודה רונן

יואב 27 בנובמבר 2013

אחד מהרגעים שאקח איתי תמיד זאת פגישה מיקרית בין שייע גלזר לאריק ברחבת הכותל. הנכדים שלהם חגגו שם בר מצווה באותו היום(אני הייתי מהצד של שייע). הכבוד והחיבה , החום של שני אנשים דגולים, מסמליה הגדולים של תל אביב הקלאסית. אני רק בהיתי מהתרגשות.
אריק לא ידע לשנוא. הלוואי ודרכו והכבוד שתמיד רחש ליריב-תאומץ על ידי כולם.

אנונימוס 27 בנובמבר 2013

שיקראו את האולם על שם מי שנראה לעירייה לנכון. אבל התגובה של חולדאי היום "ע"פ הנהלים אפשר לדון בהנצחת אדם רק שנתיים אחרי מותו" מוציאה מהכלים פשוט. איזה אדם קטן, עלוב וחסר רגישות

Comments closed