מועדון הסיף

בית כנסת אחר קצת

בשנה האחרונה אני מקדיש זמן להפקת תערוכה – של צלמת בשם ברנדט אלפרן (שלעתים מצלמת לכתבות בנושאים יהודיים שאני כותב לישראל היום) – על נושא קצת יוצא דופן. בתי כנסת באירופה שהיום יש להם שימושים אחרים. ממועדון לילה בפאריס, לתחנת משטרה בצ׳כיה, מסגד בלונדון (האימאם עזר מאד באירגון), כנסיה בקרואטיה, מזקקת אלכוהול בדרום הונגריה ועוד ועוד. המסר של התערוכה -כמו שאני מבין – הוא שאירופה לא יכולה למחוק את הקיום היהודי שלה. יהדותה ויחסה ליהודים תמיד יהיו שם – בתרבות או בפסיכולוגיה של תושבי היבשת. ואגב – לא תמיד לשלילה. אם אתם קוראים הרבה על אנטישמיות במזרח אירופה זה בגלל שהיא קיימת. אבל בכל מקום שהגענו נתקלנו גם בהרבה עזרה, במודעות לשואה, בחרטה ובהכרת ההיסטוריה. וקיטלוגים של עמים מסויימים כאנטישמים הם לעתים קצת פשטניים.

אני כותב על כך היום, כי היום הצגנו לראשונה את התערוכה מחוץ להונגריה (שם היא כבר הייתה בשני מוזיאונים) בגלריה העירונית של העיר זיגן. בערך שעה נסיעה מקלן – ובעזרתו הגדולה של אלון זנדר. ואם מישהו מכם מתעניין אז יש לנו גם עמוד פייסבוק. עשו טובה, עשו לייק (אם זה מעניין אתכם).

טוב – זה בלוג על ספורט. אז בתמונה אתה רואים את מועדון הסיף של הונבד. מועדון פאר במעצמת סיף שלא מעט אלופים אולימפיים עברו בשורותיו. והאימון שראינו בבית הכנסת לשעבר בשדרות דוז׳ה גיורגי כלל כמה הבטחות אולימפיות של הונגריה. שקשוק החרבות באימון סיף הוא בהחלט קסום והאקוסטיקה של המקום בהחלט סייעה לו.

אגב, המקום לא הוחרם ולא הופקע מיהודים – ועדיין שייך טכנית לקהילה היהודית. רק שבאותו אזור אין כמעט יהודים והקהילה עשתה עיסקה עם המועדון. קיבלה בניין קטן במקום אחר ושכירות. הונבד מצידה התקינה את כל מתקני הסיף על קוסטרוקציית ברזל גדולה מבלי לגעת כלל בקירות הבנין – כדי שאם בעתיד ירצו להסבו בחזרה להיות בית כנסת או בניין אחר לשירות הקהילה היהודית – הדבר יתאפשר בקלות יחסית. שזה יפה ולא טריוויאלי מצד המועדון – שכן הונגריה מבחינה רשמית לוקחת הרבה פחות אחריות לשואה מאשר גרמניה או מאשר ראוי שתיקח.

יש כאן סגירת מעגל מסויימת – כי היו בין יהודי הונגריה מספר אלופים גדולים – שגם הזכרתי אותם בכתבות על אטילה פטשאואר הגדול ויינו פוקס המאד טרגי.

מקום אחר בו נתקלנו במתקן ספורט היה בפוזנן בפולין – אבל כאן בצורה הרבה יותר מעוותת. הנאצים בנו בריכה בתוך בניין בית הכנסת וחנכו אותו בראש השנה הראשון אחרי גירוש היהודים.

ליגת שוקי ההון - פוטין, ברק, ינוקוביץ, בלומברג
עונת המלפפונים 33: על אבות בנים ויורשים אחרים

22 Comments

סימנטוב 3 במרץ 2014

לא רואה את התמונה…
יופי של פרויקט! נעצבתי לשמוע שגבורה שלי (שסבלה שסבלה מאנטישמיות) נפטרה השבוע
http://www.youtube.com/watch?v=8oxO3M6rAPw

דורפן 3 במרץ 2014

נדמה לי שתוקן…

סימנטוב 3 במרץ 2014

הסרט זכה באוסקר :) לא ידעתי שיש קטגוריה לסרטים דוקומנטריים קצרים

אריאל גרייזס 3 במרץ 2014

תמונה נהדרת. הייתי שמח אם היית (והממשק המעצבן מאפשר) להעלות עוד כמה תמונות, כולל זו של הבריכה בפולין.
או שהתערוכה פשוט תגיע לארץ

D! בארץ הקודש 3 במרץ 2014

מצטרף.
אם כי נראה שהמקום האחרון שבו תערוכה שעוסקת בזיכרון היהודי והקשר שלו לאירופה מבלי לצבוע אותו בצבעים אנטישמיים מובהקים וחדים זה יראל.

בר 3 במרץ 2014

בהק שר הזה אני רק יכול להזכיר את הפסטיבל היהודי בקרקוב שתמיד יש בו גם כמה ארועים שקשורים לספורט יהודי, וכאן קישור לחוברת התערוכה שהוצגה בבית הכנסת העתיק על ספורט יהודי בין מלחמות העולם. http://www.sendsport.net/product-eng-1693-The-Maccabiees-of-Sport-Jewish-Sport-in-Krakow.html
והנה האתר של הפסטיבל.
http://www.jewishfestival.pl/index,en.html
מומלץ בחום.

matipool 3 במרץ 2014

מעניין מאד והתמונה אכן נהדרת .
סיף הוא ספורט אלגנטי ומרשים ( הביגוד , התנועות , שקשוק החרבות כפי שציינת ) . כל כך חבל לי שהבן שלי שהיה מוכשר מאד בסיף בגיל צעיר פרש בשיא מוקדם .

matipool 3 במרץ 2014

אוף טופיק רונן – עדיין עובדים על הסדרת האתר ?

D! בארץ הקודש 3 במרץ 2014

הוא כבר נראה יותר טוב
לי עדיין חסר ה-RSS

red sox 3 במרץ 2014

מרתק.

שחר ד. 3 במרץ 2014

סתמאחד,
אתה חושב שאת הדברים שיש בתערוכה ניתן להכיל גם בארץ? (אני באמת שואל)

שמעון כסאח 3 במרץ 2014

ניסינו את זה עם מסגד אחד, היום אומרים לנו תעופו משם.

אסף THE KOP 3 במרץ 2014

מוזר.
ערבים ויהודים פועלים ביחד למען מטרה מוצדקת של שיקום מבני תפילה מוסלמים בישראל.
רבים ויהודים לא פועלים יחד למען מטרה מוצדקת של שיקום מבני תפילה יהודיים בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.

מעניין למה ?

שחר ד. 3 במרץ 2014

פרויקט מרתק, אהבתי מאד.

מתי 3 במרץ 2014

מרתק

אלכס דוקורסקי 3 במרץ 2014

מאוד מעניין רונן. תודה.

סימנטוב 3 במרץ 2014

אוף טופיק, צהוב? יחסי ציבור? אנליזה (של פוליטיקה) בגרוש? כך או כך בפוסט הקודם כתבתי שהמושכות עברו משאנשי המקצוע לאנשי הכספים. יש לנו כנראה בעיה
http://www.dailymail.co.uk/sport/football/article-2571514/Sir-Alex-Ferguson-ran-Manchester-United-like-Sunday-league-team-Now-theyre-20-years-times-MARTIN-SAMUEL.html

יהודה 4 במרץ 2014

יהודים הונגרים זכו לפחות בלמעלה מ 20 מדליות זהב אולימפיות בסיף.
בנוסף על פשטאאור ועל פוקס עליהם כתבת, רונן, אפשר וראוי הזכיר רבים ביניהם
את קאבוש אנדרה שזכה ב 3 מדליות זהב ו1 ארד. כיהודי הוא נשלח למחנות העבודה הידועים לשמצה של הצבא ההונגרי ולאחר מכן הצטרף למחתרת ההונגרית;
את אלק אילונה שזכתה ב2 מדליות זהב בהפרש של 12 שנים (ב 36 וב 48) ועוד אחת כסף (בגיל 45 בשנת 52) – מגדולות הסייפות בכל הזמנים;
את אוילאקי-רייטה אילדיקו שזכתה ב 2 מדליות זהב, 3 כסף ו2 ארד,
ואת גראדה אוסקר – שזכה ב 2 מדליות זהב ושנספה במאוטהאוזן.

גיא זהר 4 במרץ 2014

מודה שאני אמביוולנטי לגבי העניין. עקרונית מגדיר עצמי אתאיסט מוחלט והייתי שמח שכל מבני הדת בעולם שאין בהם עניין ארכיטקטוני ימחקו מעל פני האדמה. מצד שני, קשה להפריד את המטענים הרגשיים ולראות מבנה ששימש כבית כנסת והיום מאכסן מתקן ספורט גורם לצביטה בלב. הייתי מעדיף שישמש (כמו גם המסגדים במג'דל אשקלון ובבאר שבע שנמצאים בלב העיר) כמוזיאון ולא כבית תפילה או אולם ספורט.

דורפן 4 במרץ 2014

בהקשר לבניין הזה. ידוע לי שהקהילה היהודית לא הסכימה שבניין בית כנסת אחר ישמש את הבורסה של בודפשט. למועדון סיף הם הסכימו (בתנאים של שמירה על הבנין) – כנראה משום שספורט נחשב לתרבות כאן. ההיסטוריה של הבניין והקהילה מאוזכרים ספציפית בלא מעט שלטים – אז לפחות הילדים שמתאמנים בסיף יידעו משהו על השואה. זה לא טריוויאלי.

Comments closed