ניוקאסל. כדורגל!

מתחיל להיות צפוף באזור מאחרי החלוצים

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אפשר כמובן להצטער על כך שחואן מאטה שותף על ידי צ׳לסי בשלב הבתים ולא זמין ליונייטד במינכן. אבל ייתכן מאד שזו בבלל הסיבה שהוא נמצא ביונייטד כרגע ושצ׳לסי לא הייתה מוכרת שום שחקן עם פוטנציאל שתפגוש. בכל מקרה השער של שבוע שעבר באמת שחרר אצלו משהו. מהיום היה נפלא, הוביל כדורגל טוב וארבעת השערים היו יפים באמת.

איך מתאר השדר הרוסי הנלהב בסרטון את השער הרביעי: פרסציה קומבינציה!

וכשהחדשות הרעות הן שאשלי יאנג נפצע אני סלחני כלפי חדשות רעות!

הממ… האם ההופעה הזו של מאטה קשור גם לחסרונו של רוני? האם רוני למשל היה נותן לו לבעוט את הכדור החופשי? האם אין בקבוצה יותר מדי מספרי 10?

*

אנחנו מתחילים לקבל תמונה. יש מספיק כשרון התקפי בקבוצה. אולי צריך לרענן במישהו אחד. אבל שלושה תפקידים הם קריטיים: מגן ימני ומגן שמאלי וקשר מרכזי.

בכנפי ההגנה יונייטד היא חלשה ביותר. פשוט צריך שחקנים אחרים. בתפקיד הקשר המרכזי השאלה מורכבת יותר. האם חסר עוד גרזן שיאפשר לחואן מאטה למשל לשחק קשר מרכזי? האם זה קשר קדמי יותר עם פלאיני מאחריו אבל אז יש יותר מדי שחקנים באזור מאחרי החלוצים?

שני פתרונות שאני חושב עליהם:

אם רובין ואן פרסי יעזוב רוני יעבור לחוד וישאיר את השטח מאחריו למאטה וקגאווה.

אם יובאו מגינים תוקפים מעולים אפשר יהיה לשחק בלי קיצונים טבעיים.

וזה נכתב לפני המשחק:

ManchesterUnited-NewcastleUnited-15.10.1977-l

מה שנתן ליונייטד התיקו הביתי שהושג בקושי עם שער חוץ – חשוב לתאר ריאלית את התוצאה – הוא שבוע של תחושה של קבוצת כדורגל שנאבקת על משהו. שמתכוננת למשחק מכריע. שלא עסוקה בכל מיני עניינים אמורפיים של ״שינוי״ או ״תקופת מעבר״ או שאר נושאים שיכולים להוציא הרבה השראה ממשוררים אבל מקבוצות כדורגל מוציאים בעיקר קלישאות.

בתוך הקונטקסט הזה המשחק בניוקאסל הוא רק חלק מההכנה, אין לו חשיבות משלו, וכאן יש למוייס כמה שאלות עיקריות.

האם הוא חוזר לפטריס אברה במקום אלכס בטנר? בטנר לא קרס מול אריאן רובן אבל כן נתן לו כמה מצבי הבקעה. התחושה שלי: אברה.

שאלה יותר גדולה: האם הוא חוזר לרפאל כמגן ימני מול באיירן? ג׳ונס חייב לשחק איפשהו – אפילו בקישור, אולי כבלם. העניין הוא כזה: העובדה שהשליטה של באיירן לא הפכה למבול הזדמנויות קשורה לכך שג׳ונס עשה עבודה גולה על ריברי. ורפאל משחק בהרבה יותר מדי הרפתקנות מכדי לסמוך עליו מול ריברי.

האם הוא נותן לנאני, שכבר הבריא, 90 דקות היום בניוקאסל כדי לקבל אותו כנשק אפשרי במינכן? התחושה שלי: הוא לא יאמין בנאני למינכן. אסור לשכוח את כמות העבודה ההגנתית שצריך מכל הקבוצה. אבל מצד אולי זו סיבה שכן ישחק היום כי ואלנסיה בודאי מיועד למינכן והוא חייב מנוחה. גם את פלאיני לא הייתי משתף היום עם כל הצעד.

*

והנה אולי הופעת הליגה הטובה של יונייטד במאה הזו. והטייק שלי על המשחק: מדברים הרבה על פול סקולס בשנותיו האחרונות כמי שהיה מנהל מבריק של הנעת כדור. כי זה השיח שהביאה ברצלונה לכדורגל. אבל בגדולתו היה גם זה וגם סקורר אדיר מהקישור.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מכביבול – פודקאסט 007 – בין באר שבע לבאיירן
לא רק זומבים - סיכום עונה 4 של "המתים המהלכים"

98 Comments

שלו 5 באפריל 2014

סקולס מזכיר לי מאוד את אינייסטה (לאו דווקא באיכות) אבל בכך שבתור זה שמניע את ההתקפות הוא יכול משום מקום להביא את הגולים האלה שנראים כמו גולים של סקוררים לכל דבר. אבל הדבר שהכי מזכיר לי בו את אינייסטה זה הווינריות והקור רוח, וכאשר הקבוצה נעלמת הוא תמיד יהיה שם. או במשפט אחד: הוא ההתגלמות של רוח המועדון.

אדם 5 באפריל 2014

אני לא מוצא אף לא קו דמיון אחד בסגנון המשחק של השניים. אינייסטה מבריק, בכל שליטה מדהימה בכדור וזריזות אדירה. בלתי אפשרי לקחת לו כדור והמסירות שלו על שטח קטן, אין שני להן.
סקוסלי המופלא היה יותר דומה לצ'אבי רק קשוח יותר ובעל תנועה לעומק בכמה דרגות טובה משל צ'אבי.

שלו 5 באפריל 2014

שלו, זה לא אני מי שהיה פעם שלו רומא…

מתי 5 באפריל 2014

אני זוכר מצוין את הסיטואציה במשחק הזה: בין משחק נגד ליברפול למשחק בהייבורי נגד ארסנל חזקה שהייתה רק שתי נקודות מאחור. לא יודע אם זה היה הכדורגל הכי גדול אבל זאת הייתה האליפות הכי קשה, אולי חוץ מהאליפות על מוריניו.

Matipool 5 באפריל 2014

ניוקאסל התפרקה מאז חלון העברות של ינואר . מקבוצה שבשליש הראשון של העונה הייתה באזור הטופ 4 ואח״כ הייתה באזור של הליגה האירופית עם קבאיי הנפלא , היא הפכה לקבוצה סתמית ללא מטרה .
לא משנה איזה הרכב מויס יעלה . יונייטד תנצח ואולי המומנטום ימשיך עד מינכן .

ofir 5 באפריל 2014

תהיה טעות מצידו לשחק עם אברה נגד מינכן.הוא אומנם בעל נסיון אבח אין לו את הרגליים להתמודד עם רובן ובוטנר לא היה גרוע נגדם.לפעמים נחישות עדיפה על ניסיון.
ובקשר לג'ונס-אני לא מבין למה אנשים נוטים לזלזל בו,הוא שחקן הגנה בחסד.אולי אין לו את הרמה ההתקפית של רפאל אבל הוא טוב ממנו לאין שיעור מבחינה הגנתית.בשנה הבאה הוא צריך להיות בלם עם עוד בלם רכש ברמה גבוהה.

zen 5 באפריל 2014

אני לא חושב שמזלזלים בו, הוא עדיין נחשב לצעיר מבטיח מאוד בקרב אוהדי יונייטד שאני מכיר לפחות.
עם זאת, כשהוא מתופקד כבלם, עושים ממנו פורפרה. ראה ערך השער הראשון של אטו בגשר השנה. היו לי עוד כמה דוגמאות אבל אני לא זוכר אותן עכשיו…
כמגן ימני הוא נהדר בלסגור את האגף ולחסום כניסות לאמצע, כמו שראינו במצ'אפים שלו מול רונאלדו, ואפילו רובן וריברי. אבל הוא לא תורם כלום להתקפה, וכשהוא מוצב בעמדה זו, המשחק של יונייטד כמעט ולא מתנהל דרך צד ימין.
*לדעתי* , ויש לציין שאני בדעת מיעוט בקרב כל בעלי השיח הרלוונטי, ג'ונס הוא-הוא הגרזן הרוי קיני שאנחנו מחפשים בנרות כבר עשור, והוא אמור להיות הקשר 50-50 שלנו בעתיד. כבר הוכיח בכמה הזדמנויות את כוח הפריצה הפנטסטי שלי, שילוב נדיר של מהירות וכוח, יודע למסור, ורואה את המשחק נכון.
בקיצור, אלה שמזלזלים בו הם אלה ששופטים בחורות על פי המחשוף שלהן, גברים לפי הארנק שלהם, וכדורגלנים לפי השם שלהם. הילד ענק.

edgecator 5 באפריל 2014

כל מילה. אם יריצו אותו בעמדה הזו לאורך זמן ויצוותו אותו לשחקן טכני יותר שמסוגל לשלוט בקצב המשחק ולנהל את המעבר מהגנה להתקפה, נקבל קשר אחורי אולטרה-אפקטיבי.

אריק 5 באפריל 2014

אני אוהב את גונס מאוד, אבל תסתכל בוידאו שרונן העלה יכולצ המסירה של קין היתה מאוד אנדר רייטד, הוא היה מוסר נפלא ומחלץ פקקים משובח ותמיד, אבל תמיד, היה לו זמן עם הכדור. היחידי בעיניי שאני רואה משחק ברמה הזאת בכדורגל האירופי היום זה בוסקטס (שלמען האמת או שהוא קצת טוב יותר או שהקבוצה מסביבו גורמת לו להראות כך) . גונס לא שם, בלמים לא הופכים לרב לקשרים טובים. אני חושב שהוא יהיה בחם מעולה אם יתמיד בעמדה זאת ולצערח פספס הזדמנות ללמוד יותר מריו ווידיץ בגלל ששיחק בעמדות אחרות.

דורפן 5 באפריל 2014

הבעיה ברוי קין שמאז סוף הקריירה הוא עצמו לא מפסיק לדבר על איזה קשוח היה ואת מי כיסח ואת מי הרג. במציאות גם אם לא היה עושה תיקול מלוכלך אחד היה אחד השחקנים העצומים של דורו. אז אנשים זוכרים היום איזה קצב – הוא היה מנהל משחק בחסד עליון.

אמיר המקורי 5 באפריל 2014

לא נכון להזכיר אותו בנשימה אחת עם קינו הגדול!ג'ונס רחוק שנות אור מרוי בכל האספקטים,טכניקה,מסירה,תאקלים והבקעת שערים

zen 5 באפריל 2014

ע"מ שלא ישתמע מדברי חילול השם, ועוד בשבת, אני רק רוצה לומר שג'ונס הוא רוי קיני. לפי פרמטרים וסטנדרטים שקינו הציב וקבע. לא הוזכר באותן ריאות עם רוי קין הגדול, אם כי שניהם משחקים לדעתי in the same ballpark.

Z 5 באפריל 2014

אני רואה בפיל ג'ונס את הקפטן הבא אחרי רוני (ללא תלות בנסיבות כמובן)

edgecator 5 באפריל 2014

מסכים איתך שג'ונס לא שם, לא בגיל 22 ולא כשהוא רץ מספיק בעמדה הזו ועבד כדי לשפר את הליקויים הטכניים

edgecator 5 באפריל 2014

נקטע.

עבד כדי לשפר את מה שהתפקיד הזה דורש ממנו וכרגע חסר לו. גם אם לא יהיה רוי קין, הוא יהיה לכל הפחות קשר הורס בדרגה הגבוהה ביותר. אני חושב שיש לו יותר חוכמת משחקים משנוטים לראות בו, אבל בהיעדר שטף התקפי במשחק של הקבוצה והתמקדות כמעט מוחלטת במשימות הגנתיות בהינתן חולשת הבלמים, זה בא לידי ביטוי לעיתים רחוקות מדי.

edgecator 5 באפריל 2014

*חושב שנוסף על כך*. ככה זה כשמנסים לכתוב תגובה תוך כדי צפייה במשחק.

אנדר 6 באפריל 2014

רגע של קטנוניות :

"רונאלדו, *ואפילו* רובן וריברי" ?

בפריצות מהאגף לאמצע רובן וריברי הם החומר ורונאלדו הוא הקל ?

שחר 5 באפריל 2014

ג'ונס שחקן גדול,חבל שנעדר הרבה בגלל פציעות,
המשחק שלו נגד טוטנהאם שנה שעברה אצלם בבית שייך לפנתאון.

באבא ימים 5 באפריל 2014

פיטר בירדסלי מעולם לא נראה טוב יותר.

oz 5 באפריל 2014

פיטר בירדסלי מעולם לא נראה טוב

ofir 5 באפריל 2014

הוא בהחלט לא רוי קין.אבל כמו שציינו פה בהינתן קשר מרכזי טכני ועושה משחק ביחד איתו,הוא יהיה נפלא באמצע.בטח שהוא עדיף על פני פלאיני(לפחות עד שזה יתאפס על עצמו ויבין באיזה קבוצה הוא).בכל זאת עדיף להציב אותו באופן קבוע כבלם העתיד.

gedalia 5 באפריל 2014

ניצחון יפה. בקצב הזה מויס עוד יעבור את אברטון

RAMI 5 באפריל 2014

מויס לא יעבור את אברטון גם אם יאריכו את העונה הזאת בעוד 10 מחזורים. כמה קל להסתנוור מניצחון על קבוצה שבחודשים האחרונים נמצא בכושר, כנראה, הגרוע בליגה.

גיל 5 באפריל 2014

משחק טוב בסיטואציה חסרת חשיבות. הרבה יציבות לאחרונה וחוסר בפאניקה. מאטה גם סוף סוף בא לידי ביטוי. הסבלנות משתלמת.

edgecator 5 באפריל 2014

מאטה בא לידי ביטוי כי הוא משחק לשם שינוי בעמדה שלו, אין לזה שום קשר לסבלנות. מעבר לזה, משחק טוב וניצחון יפה.

גיל 5 באפריל 2014

הוא כבר שיחק לא מעט פעמים בעמדה שלו ולא היה מספיק טוב למרות שהשתדל. אני לא חושב שזה קשור לעמדה שלו אלא לחופש שניתן לו בהעדר רוני.

edgecator 5 באפריל 2014

עד שבוע שעבר – פעמיים מתוך 9 משחקים, אחת מהן הייתה המשחק הראשון. עובדות.

גיל 5 באפריל 2014

נו, ופעמיים לא היה טוב ופעם אחת היום היה מעולה. 1 מתוך 3 אחוזי הצלחה לא קשור לעמדה שלו, עובדות.

edgecator 5 באפריל 2014

גיל,

אין שום דבר עובדתי במה שכתבת. רשמים סובייקטיביים. הלאה.

כמובן שנדרש פרק זמן מסוים להתאקלמות. מאטה שיחק טוב בשבוע שעבר והיה מצוין היום, וכפי שזה נראה סיים את תקופת ההתאקלמות שלו. אחרי שני משחקים רצופים מאחורי החלוץ, כשקודם לכן תופקד בעיקר באגף. אתה מוזמן להמשיך להניח מקריות, ולחלופין להכיר בכך ששחקנים משחקים טוב יותר כשהם מתופקדים בעמדה הטבעית שלהם.

גיל 5 באפריל 2014

ואתה לא הבאת רשמים סובייקטיבים? אין שום דבר עובדתי במה שהבאת. הוא שיחק לא מעט העובדות הן שהוא ממאחורי החלוץ, רק שבעבר היו אחרים לידו ששיחקו בתפקיד דומה ולכן הוא פחות בא לידי ביטוי. פתאום כשרוני לא לידו יש לו יותר מרחב פעולה ואז הכישרון שלו בא לידי ביטוי וגם הוא כנראה עם יותר ביטחון ומתאקלם. ושחקנים טובים באמת לא משחקים בעמדה שהיא טבעית להם. אם אתה שחקן התקפי אתה אמור למצוא דרכים להצטיין בכל תפקיד, גם אם הוא לא מה שהגיע עם הוראות מהבית חרושת. רוני הוא דוגמא מושלמת לכך. פורח בכל מקום שהוא נמצא כי האיכויות שלו כשחקן מעולות. כך גם מאטה צריך להיות ואני מאמין שהוא גם יהיה.

wazza 5 באפריל 2014

here we go again…

edgecator 5 באפריל 2014

וואו. אתה טענת טענה בלתי מבוססת על כך שהוא שיחק "לא מעט" בעמדה הזו, אני הפרכתי אותה באמצעות עובדה פשוטה. נסיים את הדיון הזה:

* מן הסתם, גיל, ההיעדרות של רוני משליכה על היכולת של מאטה. מן הסתם, כיוון שרוני שיחק מאחורי החלוץ בעוד שמאטה נדחק לאגף. ובהיעדרו של רוני (או הסטתו לחוד, כמו בשבוע שעבר), מאטה משחק שם. היגיון בסיסי.

* לכל שחקן יש עמדה טבעית שבה הוא ממקסם את יכולותיו. יש שחקנים שיכולים להיות אפקטיביים כמעט באותה מידה גם בתפקידים אחרים, רובם לא. מאטה נמצא בעיניי בקבוצה השנייה. נכון לרגע זה, גם הממצאים תומכים בזה.

גיל 5 באפריל 2014

לא הפרכת שום דבר אלא קבעת חד צדדית שהוא שיחק רק פעמיים עד שבוע שעבר בלי לגבות את זה, בעוד שמי שראה את המשחקים יודע שזה לא נכון והתפקוד שלו לא היה קבוע בהרבה מהמשחקים. גם בצ'לסי אגב שנה שעברה הוא שיחק לא מעט באגף והיה טוב כך שזה ממש לא קשור.

מסכים שלשחקנים רבים יש עמדה מועדפת אבל זה לא אומר שאם לא משחקים בעמדה הכי אידיאלית הם צריכים להיות גרועים. שחקנים טובים ממקמים את היכולת שלהם ולא חשוב איפה הם ישחקו, וזה נכון במיוחד בקבוצה כמו מנצ'סטר לאורך השנים.

יואב 5 באפריל 2014

פתאום יש כמה קוסמים של אחד על אחד ורגש על שטח קטן. ינוזאי, מאטה, נאני וקאגאווה.
אני מקווה שמוייסי ידע להשתמש במשאב הזה גם כשיהיה על מה לשחק.
הכישרון תמיד היה קיים. זאת אף פעם (בעשורים האחרונים) לא היתה הבעיה שלנו.
להדביק ולחשל לפלדה-זאת כל התורה.

zen 5 באפריל 2014

חברים, יש עדיין הרבה על מה לשחק! לאברטון עוד יש את ארסנל ואותנו על הראש, ולארסנל יש את ארסנל על הראש!

אני לא מהמר, אל אילו הייתי נאלץ להמר, הייתי אומר שבעונה הבאה יונייטד מגיעים לבלומפילד במסגרת מוקדמות ליגת האלופות.

אסף THE KOP 5 באפריל 2014

אברטון תנצח את ארסנל.

אלי 7 באפריל 2014

מקום 4 באנגליה לא משחק נגד אלופת ישראל במוקדמות ליגת האלופות בכל מקרה.
אלופת ישראל משחקת במסלול האלופות, ומקום 4 באנגליה משחקת במסלול לא אלופות.

יוסי מזרחי 5 באפריל 2014

לגבי ג'ונס: לדעתי רק בלם ועם פיגורה רצינית לידו או תאום מתמשך עם סמולינג,וקשר הגנתי לפניהם, זה יפתור בעיה להרבה שנים.
באשר לקשר אחורי, אנחנו הרבה מעבר לתרגילי התאמה למיניהם.
צריך אחד שעונה על שתי נקודות: גדל וצמח לתוך התפקיד והוא גם מהצמרת של הצמרת בעולם.
.
המשחק היום היה נחמד, לא יותר מפני שהוא התנהל מול יריבת אימון.
צריך פרופורציות. בכל מקרה, הכוון נכון.

ליאב 5 באפריל 2014

האמת שהיה כיף. שמחתי לראות כמה שחקנים שאני אוהב לראות והשנה ראינו אותם קצת פחות. גם השופט דוד רוזן לא יעזור בפסיקה חד משמעית, הרננדז מוכשר ומתאים לרמת קבוצות העילית בעשרות אחוזים על וולבק הבלתי נסבל. הגירוש מאולד טראפורד לא צריך להתחיל בניקוי האורוות בחלק האחורי, אלא צריך להמשיך בהעפת הבינוניים ולנסיה, יאנג ווולבק. לגבי וולבק, אולי אסייג את דבריי, כיוון הוא שחקן בית.

נאני חזר, וזה כיף גדול. שחקן מוכשר שחוסר המזל וחוסר העקביות היו בעוכריו. לצערי, ראו עליו את חוסר החשק ויש תחושה שהצורה בה שיחק מביעה הפנמה על סיום דרכו ביונייטד. קצת חבל, יש לבחור הזה המון כישרון ברגליים.

למרות הגול המרהיב של ינוזאי, לא אהבתי את האגואיזם שלו בשני הנסיונות המופרכים שעפו לנהר הטיינס. פרגי היה מוציא אותו מיד אחרי דבר כזה. למרות הגול, אני חושב שזה שחקן שצורת השימוש בו צריכה להיות עדינה עם בלימת האגו שעלול להרעיל אותו.

תומר ש 5 באפריל 2014

נאני סובל מקבל החלטות גרועה וחוסר יציבות נוראי. לא מחוסר מזל. אני עדיין אוהב אותו והייתי שמח שישאר בקבוצה.

דורפן 5 באפריל 2014

וולבק הוא הרבה יותר טוב מבחינה קבוצתית מהרננדז. הוא לוחץ, משיג כדורים, שומר על הכדור, יש לו תיאום נהדר בדאבל פאסים. הוא מסיים לא כל כך טוב – דווקא כי הוא מנסה להיות אלגנטי והשערים שלו בדרך כלל יפים. הוא לא כל כך שונה בעיני ממה שעושה מנדג׳וקיץ׳ בבאיירן.

צ׳צ׳ריטו מסוגל לבצע פעולה אחת בכדורגל – אמנם הפעולה החשובה ביותר – וזה להבקיע ממצב נוח. אין לו מסירה, אין לו חילוץ כדור, אין לו בעיטה מרחוק. הוא יכול להיות או מחליף או אם הקבוצה כולה דומיננטית על יריבתה ואפשר לסחוב שחקן שהוא רק סקורר- כמו היום.

ליאב 5 באפריל 2014

דורפן, לצערי בנק' הזו אני חולק עליך. הוא רץ לשטחים חופשיים, מבצע חילופי מיקום ויש לו טכניקה הרבה יותר טובה מוולבק.
לא צריך הרבה על מנת להמחיש כמה וולבק לא מדהים, פשוט להיזכר בניסיון השלומיאלי שלו להקפיץ מעל נוייר.

דורפן 6 באפריל 2014

ליאב – לא. להזכר במהלך אחד זה לא רציני. הוא הבקיע כמה שערי הקפצה יפים השנה – ולצורך העניין גם הבקיע שער חוקי מול באיירן שמשום מה לא מדברים על זה כל כך – אבל מסתבר שאפילו הבילד כתב שלא היה צריך לפסול את השער הזה ולבאיירן היה מזל

ליאב 6 באפריל 2014

אני מוכן לתת קרדיט לוולבק, אבל עד גבול מסוים. אי אפשר להתכחש לזה שהוא שחקן מוגבל למדי ובהשוואה למגבלות של הרננדז, אין ספק שוולבק מוגבל יותר. אני בהחלט אוהב את רוח הלחימה שלו, אבל אין לו יותר מדי מעבר לזה. אני חושב שהקרדיט לוולבק הוא סוג של קרדיט בלתי נגמר, כמו זה שניתן בזמנו לקלברלי, שזה על בסיס היותו שחקן בית.

אני עדיין נזכר בעונת הפריצה של הרננדז שהסתיימה באליפות ובהפסד בגמר ליגת האלופות וחושב שגם אם ואן פרסי יילך, צ'יצ'ה צריך לקבל יותר קרדיט, בטוח שיותר מוולבק.

חכם בלילה 6 באפריל 2014

+1 איך אף אחד לא דיבר על פסילת הגול הזה? החלטה גרועה של השופט, 1-0 בדקה שניה והמשחק הזה היה יכול להראות אחרת לגמרי (לאו דווקא לטובה, אולי באיירן היו מתעוררים מוקדם יותר). אבל כך או אחרת, פסלו לוולבק גול מרהיב שלא בצדק. והוא עשה את זה עם טכניקה מרהיבה – גם בהקפצת הכדור, גם בסיבוב, ובעיקר בבעיטה האדירה.

גיל 5 באפריל 2014

לדעתי צ'צ'יריטו הוא הרבה יותר מרק סקורר. יש לו מהירות אדירה והוא מרתק אליו את ההגנה וגם מאפשר מתפרצות קטלניות ביותר. הוא נראה לי כרגע בכושר הכי טוב מבין החלוצים ואני מקווה שיפתח מול באיירן.

נירו 5 באפריל 2014

משחק לא רע שלנו היום, למרות שלדעתי יכול היה להתפתח אחרת אם פלאיני היה סופג את הכרטיס האדום במחצית הראשונה.
לתוצאה היום יכולה להיות השפעה על סיום העונה שלנו. מחר אברטון תשחק מול ארסנל ובמידה ותנצח ותעמיק את המשבר של ארסנל, בשילוב ההתרסקות של טוטנהאם, הקרב על המקום הרביעי ייפתח. מה שנקרא היינו כחולמים :)
בלי להסתנוור מהניצחון היפה היום, כי ניוקאסל לא מזכירה את הקבוצה מתחילת העונה (חלק נכבד קשור למכירתו של קבאיי, אבל לנו יש צרות משלנו), מה שניתן לקחת מהמשחק היום הוא שלאחר שהובקע השער הראשון הקבוצה קיבלה ביטחון ולפרקים, שומו שמיים, אפילו הציגה כדורגל לא רע בכלל.
רוצה לומר, שלדעתי, סיבה מרכזית ליכולת שלנו העונה היא לאו דווקא כישוריו של מויס אלא חוסר הביטחון מהתוצאות הרעות בתחילת העונה שנבעו מהזעזוע שהקבוצה עברה בקיץ וכמו כדור שלג רק החריף.
טיפה הפריזו בהיקף השינוי הפרסונלי בסגל שמויס (כן, אני חושב שהוא צריך לקבל עונה נוספת לפחות) יצטרך לבצע בקיץ. פלאיני, קאגאווה, נאני (בהנחה ומויס יצליח להחזיר אותו לחיים כמו שעשה עם רוני) וסמולינג הם שחקני סגל לגיטימיים. העמדות שבהן חייב להתחזק הן מרכז ההגנה והמגינים והקישור האחורי.

3 נקודות לסיום:
1. בן ארפה היה פשוט שערורייה היום
2. משחק גדול של לינדגארד
3. יכול להיות שהבעיה שלנו הייתה בכלל רוני ו-ואן פרסי??

אמיר ענבר 6 באפריל 2014

בנוגע לנקודה 3, אני חושב שיש משהו בעניין אם כי אני רוצה לצמצם את הבעיה – זה רוני. לא שהוא לא שחקן נהדר (הרבה פחות בימים הרעים שלו, אבל לא משנה), אבל אני חושב שהוא פחות מתאים לתפקיד הזה של "מספר 10" ממה שהיה בעבר, כשהיו לו יותר יכולות פיזיות, פריצה וכדומה. אינטליגנציית הכדורגל שפיתח, ראיית המשחק, יכולת המסירה וכו', לא פיצו על כך באופן מלא.

כך שהבעיה היא בשאלה מי משחק מאחורי החלוץ. לטעמי יהיה עדיף לשחק עם רוני כשחקן הקדמי ביותר במערך ועם מאטה/קגאווה מאחוריו. הבעיה? יש כמובן את ואן פרסי בסביבה, ובאופן אירוני, אני חושב שהוא חלוץ חוד יותר טוב מרוני. יש פה איזשהו פלונטר שצריך לפתור, לצערי כנראה בעזיבה של ואן פרסי. אבל זה שאלה של אם וכאשר.

אני חושש שאם כאשר ואן פרסי יחזור נמשיך לראות את השבלונה הרגילה של רוני מאחור ורובין מקדימה – צמד שלטעמי אף פעם לא באמת נראה ממש טוב, מעבר למהלך פה, מהלך שם – הכדורגל שלנו שוב יסבול.

דורפן 6 באפריל 2014

אני חושב שאלא אם יקרה נס ויונייטד תעפיל לליגת האלופות – ואן פרסי יעזוב. זה יהיה הגיוני לכולם. זאת התחושה שלי

ליאב 6 באפריל 2014

שאלת העזיבה של ואן פרסי תלויה רבות במונדיאל. מונדיאל טוב והוא יחשוב על השנה המיותרת מחוץ לליגת האלופות וגילו בתום העונה הבאה – 32. מונדיאל רע, והוא יגיד תודה על כך שיש לו עוד שנתיים לחוזה ביונייטד. צריך לזכור שבכל שנת מונדיאל, מתווספים למעגל השחקנים המבוקשים גם כל מני תגליות (שחלקם הופך לפלופים..), כך שהקיץ, זה יקום וייפול על היכולת שלו וההתקדמות של הולנד, שאני לא כל כך חושב שתהיה מדהימה בטורניר הזה.

אופיר 6 באפריל 2014

אל תשכח שתצטרכו למצוא פראייר שיעמיס עליו חוזה של 200K+ פאונד לשבוע עבור נפצע סדרתי בן 30+. אחרי המונדיאל הקרוב, לא בטוח בכלל שיהיה לואן פרסי אכפת במיוחד איפה הוא מקבל את הכסף הזה, ואם הוא מרוויח אותו בעבודה או במנוחה.

דורפן 6 באפריל 2014

אופיר – שוב אנשים חושבים שיש שני סוגי כסף בעולם. כפי שווין רוני קיבל משכורת גבוהה כי הוא חוסך את דמי ההעברה של מחליף, אם ואן פרסי יימכר זה יהיה בסכום נמוך יחסית כי הוא סוחב משכורת. הכל בסוף מתכנס לכך

אופיר 6 באפריל 2014

טוב, אני מניח שיובנטוס תשמח לקחת את הסיכון הזה. החבר'ה האלה הצליחולביית את טבז, אולי יצליחו למנוע מואן פרסי להפצע…

תומר ש 5 באפריל 2014

אני חושב שג'ונס לא מספיק טוב בכדי להיות קשר אחורי. אני גם חושב שהוא פזיז ופראי ובדומה לרפאל נפצע הרבה, לרוב באשמתו. צריך לקבע אותו בעמדת הבלם.

zen 5 באפריל 2014

גם אני בגיל 20 הייתי פזיז ופראי, וזכורות לי אפילו כמה הסתערויות על מטרות קרטון בגבעות של רמות מנשה. מאז עברו הרבה מים ב*שם של נהר לבחירתך*.
קצת תירגול והכוונה לתפקיד והוא יהיה מעולה. וזו רק דעתי.

גור אילני 5 באפריל 2014

מזל טוב על השבוע המוצלח של מאטה – הסבלנות בהרכב השתלמה ותשתלם בגדול. הרווחתם שחקן. מישהו שכיף לדעת שהוא בקבוצה שלך. ובכלל שהוא קיים בעולם הבינוני הזה.

אופיר 5 באפריל 2014

עד סוף הקריירה שלו, בייל יהיה הכדורגלן הבריטי הגדול אי-פעם.

D! בארץ הקודש 5 באפריל 2014

ואם היה נשאר בטוטנהאם אי אפשר לדעת איך הייתה נגמרת העונה הזו.

אופיר 5 באפריל 2014

כנראה של-AVB היתה עדין עבודה (באנגליה). עם זאת, התלות שהם פיתחו בו היתה אבסולוטית, ובמובן הזה – טוב שעזב.

איזה שחקן! בעיטה, פריצה, כדרור. יכול לסחוב קבוצה שלמה על הגב לשיא נקודות עונתי, וגם להנמיך פרופיל ולהשתלב כשחקן מן השורה במערך קבוצתי. אפס אגו. מלך.

ניק 6 באפריל 2014

מצטער, אבל בנקודת זמן הנוכחית להשוות את בייל לגיגס בראייה של קריירה שלמה זה פשוט בדיחה.
בייל נתן עונה אחת שלמה ממש טובה בעונה שעברה, והשנה הוא משחק בערך ברמה של הקבוצה ביום נתון- כלומר כשהקבוצה טובה הוא גם טוב וכשהקבוצה רעה הוא רעבינוני ביחד איתה (כמו שתוהה כתב, הוא לא עשה יותר מדי במשחקים גדולים).
בשאר העונות הוא היה טוב לפרקים אבל מאוד לא יציב (הרבה בגלל הנטייה שלו לפציעות)
גיגס גם בגיל 40 עדיין מגיע למשחקים הגדולים (אולימפיקוס השנה למשל), ונתן אין ספור עונות ענק.
לבייל יש עוד עשרות זוגות נעליים לקרוע ועשרות תארים לזכות בהם בשביל להתקרב בכלל לאותה נשימה כמו גיגס

אופיר 6 באפריל 2014

יש כוכבים שמאירים זמן רב יותר, ויש כאלה שמאירים חזק יותר. עם כל ההערכה לגיגס, הוא לא התקרב מעולם לרמה של בייל בשנתיים וחצי האחרונות.

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

צריך להיות הוגן ולכתוב שאתה לא יכול להגדיר משחקי נוק אאוט באלופות כ"משחקים לא גדולים". גם אתמול, המשחק הפך לקל במחצית השנייה, אבל זה משחק שאם ריאל לא מנצחים אותו, האליפות הלכה (והם היו פחות טובים במחצית הראשונה ובלי הגול של בייל מגיעים לדקות האחרונות במצב הרבה יותר מלחיץ).

הנקודה אצל בייל, כמו אצל ריאל בכלל, היא השאלה לגבי ההתמודדות במשחקי חוץ יותר סגורים וטקטיים או מול קבוצות שהן ממש מהטופ.

לגבי השוואה מול גיגס, ברור גיגס זכה בהרבה יותר תארים וקשה להאמין שבייל יתקרב אליו באספקט הזה גם בסיום הקריירה שלו. אבל מבחינת יכולות כשחקן כדורגל, אני חושב שבייל היום שחקן יותר טוב משגיגס אי פעם היה.

אריק האחר 6 באפריל 2014

אני חושב שבייל שחקן מצוין בקבוצה מעולה.
כשהוא יתן גול כמו גיגס במשחק נגד ארסנל
אולי נתחיל להשוות .
יש לו עוד הרבה מאד זמן כדי שנשווה אותו לגיגס
אנחנו חיים בהווה והיום ודאי שבייל יותר טוב מגיגס.
אבל לאורך השניים שגיגס היה בשיאו בייל לא מגיע
לקרסוליו .
עצם ההשוואה היא תעודת כבוד לבייל.

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

צר לי, אבל זה פשוט תיאור לא מדויק של המציאות. או שאתה מבלבל בין הישגים בקריירה לבין יכולות של שחקן.

מה בדיוק גיגס היה בשיא הקריירה שלו אם לא שחקן מצוין בקבוצה מעולה?
כתבת על חצי הגמר נגד ארסנל. אתה שוכח שגיגס בכלל נכנס כמחליף במשחק הזה. זו די הפואנטה.

בייל היה בעונה שעברה השחקן הכי טוב בליגה האנגלית, או מינימום אחד משני הטובים לצד סוארז. האם גיגס היה אי פעם השחקן הכי טוב בליגה האנגלית?

גיל 5 באפריל 2014

למה רק בריטי?

אופיר 5 באפריל 2014

הלכתי על בטוח. צריך לזכור גם שהצלחה בזירה הבינלאומית בלתי אפשרית מבחינתו.

גיל 5 באפריל 2014

להפך, אם הוא יעשה איתם משהו זה מה שיהפוך אותו ליותר גדול.

טל המנצ'סטרי 6 באפריל 2014

תוהה בדרכים

כתבת על גיגס שעלה כמחליף בחצי הגמר (החוזר) נגד ארסנל וככאילו זה אומר מה?
אתה יודע שהוא עלה כמחליף כי היה צורך ברוטציה מסויימת ובזמן שיונייטד נלחמה על שלושה תארים בו זמנית (וזכתה בהם) נכון?

תוהה בדרכים 5 באפריל 2014

מוקדם מאד.

בייל שחקן עם יכולות אדירות, אבל למשחקים מהסוג של היום, מול שאלקה או דורטמונד. מול קבוצות התקפיות ונחותות מריאל שנותנות לו המון שטח.

מול ברצלונה ואתלטיקו הוא עשה פעולה חיובית אחת בחמישה משחקים (סחיטת פנדל). גם במשחקי חוץ מול קבוצות יותר טקטיות ופחות נאיביות הוא לא עשה הרבה.

אופיר 5 באפריל 2014

אתה צודק, אבל שווה לחכות ולראות אם הוא יסתגל למשחק עומד בעונות הבאות.

תוהה בדרכים 5 באפריל 2014

בגיל 25 + הוא לא יהפוך להיות שחקן של שטח קטן סטייל אינייסטה או דוד סילבה. וזה בסדר, הוא פשוט סוג אחר של שחקן שמתאים מאד לסגנון של הקבוצה שבה הוא משחק. השאלה לדעתי היא יותר אם הוא יוכל לעשות את ההבדל במשחקים הגדולים שמכריעים עונה של קבוצה כמו ריאל.

בכל מקרה, בכדי להיות השחקן הבריטי הגדול אי פעם הוא יצטרך להיות השחקן הכי טוב בעולם או לפחות ה-כוכב של קבוצה סופר דומיננטית באירופה- הישגים שדלגליש או בסט כבר השיגו. השחקן הכי טוב בעולם הוא לא יהיה (מסי בסך הכול מבוגר ממנו בשנתיים) וה-כוכב של ריאל הוא יהיה רק אחרי שרונאלדו יפנה את הבמה.

הוא יהיה אחד הגדולים ללא ספק, הגדול ביותר, קשה לי להאמין.

תוהה בדרכים 5 באפריל 2014

מצד שני, לא בסט ולא דלגליש היו אי פעם "השחקן הכי טוב בעולם", באיזושהי נקודת זמן בקריירה שלהם. בסט בשיא אולי היה קרוב לזה, אבל עדיין היה מולו את פלה ואחריו קרויף.

שניהם כן הובילו קבוצה לזכייה בליגת האלופות ככוכבים של הקבוצה שלהם. בייל כן יכול להיכנס לשיח מולם, לעבור אותם כקונצנזוס, יהיה לו קשה. אני מסכים שהוא בדרגה מעל מישהו כמו רוני למשל, שנחשב לתחרות שלו על תואר שחקן הבריטי הכי טוב כיום.

matipool 6 באפריל 2014

צריך לקחת בחשבון שבייל משחק בריאל באגף ימין – מקום שהוא לא שיחק בו בעבר ועדיין מצליח להעביר מסירות רוחב ומבשל הרבה שערים ברגל החלשה שלו .
עד שרונאלדו לא יעזוב / יפרוש , יהיה לבייל קשה מאד להיחשב כל כך גדול ( בעיניי – הוא שחקן ענק והשחקן שהכי רציתי שיגיע לליברפול ).

oz 6 באפריל 2014

בייל היום בדרגה מעל רוני אבל בסיכום של קריירה בכלל לא בטוח שיהיה מעליו.
לדעתי בייל הולך להיות השחקן הוולשי הטוב בכל הזמנים, כשאחרי גיגסי זה בכלל לא מעט

יוסי מזרחי 6 באפריל 2014

OZ
כמה קל לכתוב מילים ולהגיד כמעט הכל.
בייל נמצא בכלל באותה ספירה של גיגס? באיזה מובן?
כשהוא יגיע א ם ב כ ל ל לחצי ממה שהשיג גיגס הן אישית והן קבוצתית יהיה (לך) על מה לדבר. רק חצי.
הוא שחקן מצויין עם כח ומהירות שבעידן הנוכחי משמעותיים מאוד אבל אין לו טכניקת כדורגל ברמה של חניכי קוסמים, וגיגס היה מרצה בבית הספר לקוסמים.
אפשר להתפעל משחקן אבל לא צריך לאבד פרופורציות.

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

יוסי,

אתה מבלבל פה בין הישגים בקריירה לבין יכולת כשחקן כדורגל. פיקה כבר השיג בקריירה (בגיל 26) יותר משנסטה השיג אי פעם. האם זה הופך אותו לבלם יותר גדול?

יוסי מזרחי 6 באפריל 2014

תוהה.
אני מבין את ההבדל אבל זה לא המקרה. כאן יש גם הישגים אישיים וגם תרומה לקבוצה.
הישגים קבוצתיים ברמה ובכמות של הישגי גיגס כבר לא יהיו לבייל.
באשר לרמה האישית, אני לא רואה כאן בסיס לויכוח, אבל זה ענין של השקפה אישית. כתב כאן מישהו, שעצם ההשוואה זה כבר כבוד לבייל ואני חושב שזה סוג של אנדר-סטיטמנט.

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

הישגים הם גם פונקציה של הסיטואציה שבה אתה נמצא, לא רק של היכולת שלך. זה ספורט קבוצתי בסופו של דבר. ובכדורגל השפעת השחקן הבודד עוד נמוכה בהשוואה לכדורסל.
בייל שיחק בטוטנהאם, לא בקבוצת צמרת באירופה. התקופה של הספארס כאשר הוא השחקן המרכזי, הייתה הטובה ביותר של המועדון ב20+ שנים האחרונות.

יכולת אישית? צר לי, אבל בלשון המעטה, אני לא רואה את היתרון הכול כך ברור של גיגס. האם גיגס בשיאו היה שחקן טופ 5 בכדורגל העולמי? אפילו טופ 10?

גיגס בשיאו היה שחקן מצוין, אבל הייחוד שלו הוא בכך שהוא החזיק המון שנים במועדון צמרת בכדורגל האירופאי וכשחקן לגיטימי ברמות הגבוהות. אני לא חושב שהשיא שלו היה יותר גבוה משל הרבה שחקנים אחרים וזו נקודת ההשוואה.

האם בשיאם באותו מועדון (נניח 1998-2003) גיגס היה בבירור שחקן יותר טוב מבקאהם? האם למישהו יש ספק שבייל שחקן הרבה יותר מוכשר מבקהאם?

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

ואגב משהו שנכתב פה, לדעתי ה"שחקן הוולשי הגדול בכל הזמנים" הוא לא גיגס אלא איאן ראש. וזה במקרה שלא שכחתי עוד מישהו.

אופיר 6 באפריל 2014

האמת היא שאני מופתע, גיגס בכלל לא עלה לי בראש כקונטנדר לתואר. אני לא חושב שמישהו שאינו אוהד יונייטד חושב עליו בכלל במונחים של שחקן מיתולוגי.

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

הוא כן שחקן מיתולוגי, אבל לפחות לדעתי, שאתה שופט שחקנים בראיה היסטורית, השיא הוא קריטריון יותר משמעותי בבחינת הקריירה שלהם בהשוואה לכמה שנים הם שיחקו ברמות הגבוהות.

נראה לי שכל מי שהוא לא אוהד יונייטד (או לפחות אנגלופיל מושבע) יסכים שפיגו, ריבאלדו או רונאלדיניו היו שחקנים יותר גדולים בראיה היסטורית מגיגס, גם אם הם לא החזיקו מעמד עד גיל 40 ברמות הגבוהות.

תוהה בדרכים 6 באפריל 2014

ואגב, אני די בטוח שרוב אוהדי מוחלט של יונייטד יסכימו שבסט היה שחקן יותר גדול מגיגס בראיה היסטורית, למרות שגם השיא שלו היה יחסית קצר.

יוסי מזרחי 7 באפריל 2014

תוהה.
העלת כמה שאלות.
"הישגים הם גם פונקציה של הסביבה…"
אתה אומר וזה נכון, אבל לא משנה את היכולת האישית להגיע לשיא. נביא כדוגמא שחקן ששיחק ביונייטד בתחילת דרכו של גיגס, כמו קנצלסקיס, והוא עם אותם תנאים סביבתיים לא הגיע להישגים של גיגס.
מעבר לזה הטיעון שלך לא ברור עד הסוף. האם לא יהיה נכון להגיד שמישהו שגדל במשפחה עשירה מתנהל יותר טוב כלכלית? הסביבה אכן חשובה, היא לא תנאי סף.
וכן, לדעתי בשיאו היה גיגס בין החמישה הטובים בעולם.
לדעתי הסוביקטיבית שהיא כמו דעתך הסובייקטיבית אך ההפוכה.
זה היופי שבבחירה.
והמשכיות והתחדשות שנגזרת מהגיל ומהנסיון זה עוד צד בגיגס שלא יהיה אצל אף אחד מאלה שהזכרת.

תוהה בדרכים 7 באפריל 2014

קצב צבירת התארים של קנצ'לסקיס היה גבוה מאד כל עוד הוא שיחק ביונייטד. הוא לא החזיק מעמד בטופ כמו גיגס, אבל (כתבתי כבר) שלדעתי זה לא הקריטריון המרכזי כאשר בוחנים את מקומו של שחקן בהיסטוריה.

אתה לא יכול להשוות את סיכויי הזכייה בתארים של שחקן ששיחק בטוטנהאם בהשוואה לשחקן ששיחק ביונייטד. מה עוד שבייל הוביל את טוטנהאם למקומות הכי גבוהים שבהם היא הייתה בעידן הפרמיירליג. באותה מידה אתה גם לא יכול לזקוף לחובתו של גיגס את חוסר ההישגים שלו בנבחרת.

גם בתוך הנישה של קבוצות גדולות, גיגס לא היה מסי או רונאלדו. הוא לא הוביל את יונייטד או העמיד סטטיסטיקות היסטוריות לאורך שנים. הוא היה חלק, לעיתים חשוב מאד לעיתים פחות, במכונה משומנת.

אני שואל שוב- האם גיגס היה שחקן יותר טוב או חשוב מבקהאם במהלך התקופה המשותפת שלהם ביונייטד?

אחד מחמשת השחקנים הטובים בעולם? אתה יכול בבקשה לציים באיזו נקודת זמן הוא הגיע למעמד הזה? הרי ב99 יש יותר קייס לדיון אם הוא היה מחמשת השחקנים החשובים של יונייטד.

יוסי מזרחי 7 באפריל 2014

תוהה.
תוהה.
את שתי התשובות אני מסייג במילה לדעתי,כמו במרבית התגובות שכתבתי.
והתשובות הן, כן.
לטעמי גיגס היה שחקן חשוב יותר וטוב יותר מבקהאם,מבלי להפחית בערכו של דיויד הגדול. ומאחר ואנחנו לא מתוכחים על מתימטיקה או מדע מדויק, אני יכול להעריך אחרת ממך את התקופה שבה היה גיגס בשיאו.
אבל מעבר לזה, תראה על מה הויכוח, אתה משווה את בייל שנותן שלוש עונות טובות ואולי יתן עוד,לגיגס שכבר נתן כמה סדרות של שחקן עילית, בקבוצת עילית, בשיא פריחתה. ההשואה לא עומדת על בסיס משותף והיא עושה לבייל גם עוול וגם כבוד גדול.
בכרטיס אחד.

תוהה בדרכים 5 באפריל 2014

עם כל הכבוד לניצחון של יונייטד, צריך לזכור שניוקאסל היא אולי הקבוצה הכי חלשה בליגה היום. תסתכלו על התוצאות האחרונות שלהם. פאקינג טוטנהאם הביסו אותם בחוץ באותה תוצאה.

אני לא יודע ממה זה נובע (ברור שהסגל שלהם לא מצדיק יכולת כזו), אבל זה המצב.

זה משחק שישי מתוך העשרה האחרונים, שהם מובסים בהפרש של לפחות שלושה שערים.

קורא 6 באפריל 2014

לרוני ולמאטה ממש אין שום בעיה לשחק יחד, רק בעמדה הנכונה. רוני ישמח מאוד לחזור לתפקד כחלוץ, לצידו של ואן פרסי כשמאטה מאחור. הבעיה האקוטית היא באמת בעמדת הקשר האחורי, כשגם שתי הכנפיים בעייתיות. בהנחה שאחת מהן תאוייש על ידי ינוזאי, אז חסר בעצם בלם ויש בעיה בשתי עמדות ההגנה ובעמדה נוספת בקישור.

מעיין אוהד מכבי 6 באפריל 2014

מסכים לחלוטין עם כל מילה, עם סייג קטן לגבי הכנפיים – מגנים נורמליים יכולים לסייע לשחקני הכנף ובמצב כזה יש לנו מספיק איכות. ינוזאי בשמאל, ולנסיה בימין, ויאנג ונאני כגיבוי. ללא ספק סגל שיכול לעבוד עם מגנים נורמליים.

לכן, עמדת הכנפיים פחות בעייתית אם יגיע מגן שמאלי נורמלי (ובהנחה שג'ונס ורפאל יאיישו את עמדת המגן הימני).

מעיין אוהד מכבי 6 באפריל 2014

הסיבה שהמשחק מול ניוקאסל זרם טוב יותר היה מאחר שהיה מבנה שהותאם לאיכויות ולתפקודים של השחקנים שאיישו אותו.

קגאווה ומאטה כקשרים קדמיים מאחורי החלוץ מייצרים איום התקפי שמסייע גם להגנה להשתפר. ביחד עם יאנוזאי ונאני בכנפיים זה כבר ממש חלק קדמי איכותי ומאיים (גם אם זה לא בדיוק היה המערך מול ניוקאסל).

אני בהחלט מסכים שהעמדה הראשונה שצריך להתחזק בה היא עמדת המגן השמאלי. עם זאת, העמדה הנוספת שצריך להתחזק בה היא עמדת הבלם.
וידיץ' עוזב בקיץ וריו בסבירות גבוהה גם כן. סמולינג עדיין לא הראה שיש לו מה שדרוש משחקן יונייטד (בעידן פוסט-פרגי), ואוואנס היה ונשאר שחקן רוטציה לגיטימי אך לא מנהיג להגנה.

גם אני אוהב מאוד את ג'ונס בעמדת המגן הימני ואני חושב שזאת העמדה הכי טובה עבורו.

שתי השאלות המרכזיות ברמת המאקרו בקיץ יהיו:
1. מה עושים עם ההגנה?
2. באיזה שיטה משחקים בהתקפה.

התשובות, לדעתי:
1.
1.1 מביאים בלם (שיחלוק את הדקות עם השאריות של ריו, אם יישאר, וכן עם אוואנס וסמולינג, וכתבתי בלם כי אני מתקשה להאמין שנצליח להנחית שני בלמים בעלי שיעור קומה).
1.2 מביאים מגן שמאלי.
1.3 מציבים את ג'ונס בעמדת המגן הימני (ביחד עם רפאל יהיה לנו שקט לפחות בעמדה אחת).

2. אחת משתי אפשרויות:
2.1 מוכרים את ואן פרסי ומשאירים את רוני, וולבק וצ'יצ'ריטו כשלושת החלוצים, כשבכל פעם ייפתח אחד מהם, ומאחוריו מאטה וקגאווה (לדעתי זה יותר אפקטיבי מאשר להרכיב שני חלוצים ומאחוריהם מאטה אחד).
2.2 משאירים את ואן פרסי כחלוץ יחיד (וולבק וצ'יצ'ריטו איתו ברוטציה) ומתרגלים את שיטת המשחק עם רוני ומאטה מאחורי החלוץ (כשקגאווה יתפקד על תקן מחליף שלהם).

הבעיה בשתי האפשרויות האלה – היעדר קשר אחורי בעל שיעור שיחזיק לבדו את הקישור (קאריק לא יכול לבדו וכך גם פלאייני).
בכנפיים אני פחות מודאג במערך כזה, מאחר שולנסיה, ינוזאי, יאנג ונאני (?) יכולים לספק את מה שצריך.

גיל 6 באפריל 2014

איזה יופי של גמר מכללות צפוי לנו. איך אני שמח על זה ששני מאמנים שספגו ביקורות קשות הגיעו לגמר. למרות שמסורתית אני אוהב את קונטיקט אני בעד קליפארי שינצח ויעזוב לנבא וישאיר את האוהדים כפויי הטובה בקנטקי לבד.

ליאב 6 באפריל 2014

אז מה? מסתמן שאנחנו יותר קרובים לקרב על אירופה עם ארסנל מאשר עם אברטון שבמגמת זינוק למקום ה-4

אריק 6 באפריל 2014

לארסנל משחקים הרבה יותר קשים. מה שכן לא רואה איך סיטי לוקחעם אליפות עם שני ביקורים במרסיסייד

אריק 6 באפריל 2014

קשים=קלים. פרוידני

אריק 6 באפריל 2014

ךא מבין מה רומנטי בטעיות שיפוט… ספורט מפגר.

רד דוויל 7 באפריל 2014

דורפן – אנחנו צריכים הכוונה רוחנית. מה יותר גרוע? אליפות של ליברפול או של סיטי?

zen 7 באפריל 2014

מזכיר לי סצנה משר הטבעות, השני, כשתיאודן שואל את עצמו – how did it come to this??

אלי 7 באפריל 2014

נוויל סיכם את זה היטב:
http://sports.walla.co.il/?w=//2734216&obref=obinsite

סימנטוב 7 באפריל 2014

גדול… העונה הזאת מבוטלת!

Comments closed