סטנלי מת'יוס של הזמן הזה

צילום: edwin11, common creative license
צילום: edwin11, common creative license

כתבתי היום בעיתון שריאן גיגס שיחק אתמול את המשחק הטוב ביותר שלו במדי מנצ'סטר יונייטד. ותאמינו לי – הקדשתי לא מעט מחשבה למשפט הזה. זה לא משהו שהייתי זורק סתם ככה.



ההתלבטות הייתה בין המשחק הזה לשני משחקי ליגת אלופות, ששניהם היו מול יובנטוס. אחד היה ניצחון 2-3 בעונות 97-98 כשגיגס הרג את בירינדלי באגף. הוא בישל במשחק הזה שער שהזכיר לי קצת את הבישול הראשון שלו אתמול. כדור "תלוי באוויר" שיאפשר לשחקן שבא  מאחור את הריצה והתנופה לעלות מעל מגן. אז זה היה שרינגהאם, אתמול פלטשר. משחק אחר היה הניצחון 0-3 בחוץ בעונה 2002-2003 כשגיגס עלה מהספסל בגלל פציעה מוקדמת וכבש פעמים.



אגב, כתבתי במדי יונייטד מתוך זהירות. היה משחק בלתי נשכח של גיגס במדי הנבחרת בהפסד 0-2 של ווילס לאיטליה, נדמה לי שאחרי המשחק אינטר הציעה ארבעים מליון פאונד של הימים ההם. ואחרי המשחק טרי יוראת' מנג'ר ווילס אומר את המשפט הבלתי נשכח: you saw that? i picked him ("ראיתם את זה? זה אני שהרכבתי אותו").



אבל אתמול בנקודה מסויימת הבנתי משהו. גיגס לא משחק מצויין למרות גילו. גיגס משחק מצויין בזכות גילו. הוא לא רק תפר את המשחק שלו אחרת  בגלל מגבלות פיזיות, הוא גם שיפר אותו בהרבה. כי המשחקים ההם היו בשלב בקריירה של גיגס בו היה לפעמים בלתי ניתן לעצירה בגלל המהירות שלו. המצבים עכשיו נוצרים בגלל השכל שלו. הוא צריך הרבה פחות בכדי ליצור אותם. פעם הרגשת שגיגס צריך לעבור שני מגינים בכדי לייצר למישהו מצב. אבל האמת היא שמעט מאד מצבים בכדורגל נוצרים כי מישהו עובר שני מגינים. גיגס למד את זה והמון דברים אחרים.



קחו למשל את הבישול הראשון שדיברתי עליו. הוא משתחרר באגף כי הוא מפעיל את המהירות והכוח של אברה, בכדי להוריד מעצמו מגינים. הבישול השני היה מעונשין אם תראו את הניתוח של MOTD (זה בסוף הוידאו של הפוסט הקודם) תראו שגיגס מגביה כדור שמתרחק מקו ההגנה האזורית של סיטי. הבישול השלישי הוא כי בדקה ה-95 כשכולם נופלים מהרגליים הוא היה קר רוח ולא חשב לבעוט רק כי היה חופשי. הוא תזמן מושלם את אואן עם קו הנבדל. גם השער שלא בישל היה התגלמות המינמליזם הזה. גיגס הוציא כדור חוץ מהיר ששחרר את אברה מאחרי ההגנה.



באופן מוזר המשחק אתמול הזכיר לי משחק עליו היו מדברים המון כשגדלתי. “הגמר של סטנלי מת'יוס" – כשבלקפול ניצחה 3-4 את בולטון בגמר הגביע. מת'יוס כבר היה בן 37 ובלי תואר, אבל בישל שלושה שערים בכדי להביא את הניצחון הזה. כשסטן מורטנסן, גם כן מבלקפול, נשאר עם משפט הפאב הנפלא "הבקעתי שלושער בגמר של סטנלי מת'יוס".



אבל הלקח מסיפור מת'יוס הוא אחרי הכותרות. מת'יוס המשיך לשחק עד גיל 50. ועוד הספיק להיות כדורגלן השנה עמוק אל תוך שנות הארבעים שלו. נכון שהכדורגל השתנה. אבל עוד 4-5 שנים של ריאן גיגס הן לדעתי לגמרי ריאליות. הוא אמר לפני שבועיים "שהוא לא יילך לליגות הנמוכות, וירצה להשאר ברמות הגבוהות". הוא כל כך עמוק בתוך הרמות הגבוהות שזה עניין שאני לחלוטין לא מוטרד ממנו. אני יותר חושש שאולי פרישה של פרגוסון תקצר לו את הקריירה.

רומן מהצד עם אהבה ראשונה, ואיך זה קשור למארק יוז?
דעו את המגבלות שלכם

No Comments

מיכאל 21 בספטמבר 2009

גם אני גדלתי עם הסיפור על הגמר של סטנלי מתיוס. היה לי ספר שנקרא "גיבורי הספורט" ובו תיאור הקריירות של ספורטאים גדולים, כמו זטופק, קסיוס קליי, פושקש ואחרים.
גיגס ? תמיד תענוג לראותו אותו.

עמיחי שלו 21 בספטמבר 2009

ושום מילה על תוספת הזמן השערורייתית..

בוקע 24 בספטמבר 2009

לא היתה שום תוספת זמן שערורייתית! אם תחשב בעצמך את הזמן שצריך להוסיף, זה הולך ככה:
לאחר הדקה ה-90 בלאמי חגג עוד 56 שניות על השער שלו, ובמהלך תוספת הזמן היה חילוף מה שמצריך תוספת של עוד 30 שניות. ביחד יוצא דקה ו-26 שניות (למי שלא כ'כ יודע לחשב), תוסיף את זה ל-4 דקות תוספת שהשופט הוסיף, ומה זה יוצא ילדים וילדות? 95 דקות ו-26 שניות (וזה אם אתה שעון שוויצרי). כולנו יודעים שכששחקן נמצא ברחבה עם הכדור, אף שופט לא יפסיק את המשחק לעולם. ועכשיו נשאלת השאלה מתי היה השער? אז השער היה בדקה ה-95 ו-27 שניות.
שניה זה תוספת זמן שערורייתית?

רן 21 בספטמבר 2009

השחקן האהוב עלי כבר שנים רבות (מישהו כאן זוכר שלפני מליון שנה מנצ'סטר ארגנה לו משחק חגיגי לרגל 10 שנים בליגה?).

כבר על פי הכותרת היה ברור על מי מדובר…

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

עמיחי – אתמול כתבתי שאני חושב שהיא מוגזמת. אבל בMOTD הראו שהיא הייתה מוצדקת לחלוטין. אפילו מרק לורנסון לא התלונן. אז היום כבר יש תלונות בנוסח "היא מוצדקת אבל רק בגלל יונייטד נתנו לה את זה". פתטי.

אתה בטח רוצה שכדורגל יהיה משחק בו קבוצה מבקיעה בזמן פציעות ואז נשכבת על הדשא בחגיגות בכדי להעביר את כל זמן הפציעות. ואז במקום 56 שניות שסיטי חגגו תקבל הקפת המגרש עם דגל המדינה.

יואב 21 בספטמבר 2009

(((((:

גיא 21 בספטמבר 2009

ראיין גיגס הוא ענק, וזן נדיר במחוזותינו, לא רץ אחרי הכסף הגדול והחליף מועדונים כמו גרביים

עידן 21 בספטמבר 2009

אתמול היה מסוג המקרים שרואים משחק ויודעים בזמן אמת שרואים משהו מיוחד, וגיגס הוא משהו מיוחד. אבל אני מוכרח להגיד שברוב דקות המחצית השניה, לראות את סיטי פשוט כאב לי בעיניים ואני עד עכשיו לא מבין אם זו הדומיננטיות של יונייטד או חולשה תהומית של קישור לא קיים של סיטי. בלאמי הבקיע גולים מהממים אבל גיגס הוא פשוט אינטיליגנציה עם רגליים.

סימנטוב 21 בספטמבר 2009

"גיגס הוא פשוט אינטיליגנציה עם רגליים" קלאסי

גיל מזימבבואה 21 בספטמבר 2009

לדעתי תופעת גיגס לא ניתנת להסבר או להשוואה, ולכן גם לא כדאי לנסות להבין אותה או לנסות להשוות אותו.

יובל ממש אחר 21 בספטמבר 2009

אולי הקדשת למשפט הרבה מחשבה, אבל שכחת לכלול בו פועל…

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

יובל ממש אחר – תודה (-:

תושב חוזר 21 בספטמבר 2009

אני מסכים עם עידן לגבי החולשה של הסיטי.
חצי אוף טופיק – אני מוכרח לומר שאני לא אוהב את האכסניה החדשה של הבלוג, הפרסומות שקופצות מסביב וכו', אבל תוספת התמונות באחרונה משובחת עד מאד. לא יודע אם זה קשור למעבר או לא, אבל המשך כך.
ולמי שיש טענות על תוספת הזמן – באמת…עצתי לסיטי היא בפעם הבאה לנצל את הזמן שהתווסף כדי להבקיע במקום לספוג.

אבישי 21 בספטמבר 2009

דווקא בעידן בו מעמדו הציני של הכסף מתחזק, והכדורגל עובר תהליך שמזכיר את מגמת התיכוניזציה שתקפה זה מכבר את ה-NBA, ושחקנים מוותרים על שלמות מקצועית למען משכורת, מראה חיצוני, ושורה סטטיסטית, דווקא בעידן הזה בא ראיין גיגס וצועק "היופי יציל את העולם".

איל 21 בספטמבר 2009

הטענות נגד הארכת הזמן מצחיקות. ומה אם סיטי הייתה מבקיעה בזמן הזה? הרי כולם היו מדברים על השוד הגדול – איך השופט איפשר לה לצאת מהקבר שבו היא הייתה עד הדקה ה-85.

בקיצור – זה עובד לשני הכיוונים.

יוני 21 בספטמבר 2009

גיא, גיגס מדהים. אין ספק. אבל שחקן של יונייטד, ריאל מדריד, יובה ודומותיה לא אמור להחליף מועדון. זה חסר טעם. אפשר רק להפסיד מזה. ראה טוטי, דל פיירו ועוד.

היוצא דופן הוא מקרים כמו לה-טיסייה ששיחקו כל הקריירה במועדון קטן והחמיצו תארים או תהילה בגלל נאמנות. לגיגס, טוטי, מלדיני ועוד לא חסר יותר מדיי בארון הגביעים…

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

יוני – אתה קצת מחמיר עם טוטי. הוא משחק ברומא שהיא מועדון בדרג שמתחת לקבוצות העל. מצד שני צריך להיות חמור כדי לעזוב עיר כמו רומא ומעמד כמו שלו בעיר.

S&M 21 בספטמבר 2009

מה אתה מדבר, בחייך, לא היה ולא יהיה לו משחק יותר גדול מהמשחק נגד ארסנל בגביע ב-99. הגול ההוא עומד בשורה אחת עם הגול של ואן באסטן נגד רוסיה ומרדונה נגד אנגליה.

וזה לא רלבנטי שאתמול היו לו מסירות לגולים. גם כן, אפשר לחשוב, הרמה לאמצע ומסירה בין שניים, לא משהו יוצא דופן.

אין מה להשוות לגביע נגד ארסנל. בגביע זה היה שער נדיר ביופיו, נגד קבוצה גדולה, במצב קשה ודרמטי, במשחק נוק-אאוט.
אתמול זה היה משחק ליגה פשוט, שבו תכלס היונייטד ניצחו את עצמם, כשמהצד השני עמדה סתם קבוצה שלא הגיעה לשום מצב בכוחות עצמה. אפילו השער היפה של בלאמי לא נקרא "מצב". בעיטה מ-20 מטר זה לא מצב. לא היו להם שום מהלכי כדורגל, והקורה של טבז היא הדבר הכי קרוב ל"מצב" שהיה להם.

שלו רומא 21 בספטמבר 2009

רונן – מה שכתבתי אתמול על טוטי היה מכוון גיגס,
יש משהו באותם שחקנים שהקריירה שלהם הם סיפור של קבוצה,
מלדיני.
גיגס, סקולס, נוויל.
טוטי.
אף אחד מהם לא זכה בהכל,
ואף אחד מהם הוא מארדונה או פלה או די סטפנו.
חלקם אפילו העובדה שחלק מהקריירה שלהם היו הכי טובים בעולם בתפקידם,
נתון לויכוח.
ועדיין זה רומנטי וטיפשי,
אני מעדיף מאה פעמים רומא עם טוטי מאשר עם קאקא.
מנצ'סטר כמו אתמול מריאל מדריד.
(שעדיין, כדי להיות ישרים מחזיקה שני שחקנים מהסוג הזה – ראול וקאסיאס)
וישנם כנראה גם אנשי מקצוע שמעריכים את זה,
הסר אמר לא מזמן שהוא רוצה מסקולס 20 משחקים טובים בשנה.
יוני – מה שמדהים הוא כמה מעט מהם מבינים את זה…

שי 21 בספטמבר 2009

גיגס שחקן מדהים, אחד האחרונים לשושלת שכל כך אהבתי של מנצסטר בשנות ה-90.
שחקן שבאמתחתו לא מעט רגעי קסם, שקשורים באופן ישיר לאופי של השחקן, שנשאר נאמן למועדון אחד.
לדעתי הרגע הקסום ביותר שלו היה השער מול ארסנל בגביע…

יואב 21 בספטמבר 2009

רונן,
שכחת לציין שבאותו ניצחון על יובה בשלוש שתיים, הוא גם הבקיע שער מרהיב.

מה שהכי מדהים אצל גיגסי הנוכחי הוא שהוא חזר להיות קיצוני דומיננטי בליגה לאחר שלוש שנים(פלוס מינוס)במרכז ולאחר שפרגי כבר הצהיר שגיגסי לא ישחק באגף יותר.
ראיתי אתמול את יומני הקפטן של סטיב ברוס מתשעים ושלוש.גם שם, יש פוקוס על הילד הזה.סטיב ברוס פחות צילם את הוותיקים ואפילו הקדיש ראיון לחברים של גיגסי שמספרים שכבר בגיל שבע הוא היה משהו מאד מיוחד…

"שראיתי את גיגסי לראשונה, זה היה כמו לראות קוקרספנייל רודף אחרי עלה"/פרגי.

עומר ח. 21 בספטמבר 2009

המשחק של גיגס גרם לי לחשוב דווקא על מייקל ג'ורדן בסריית האליפויות השנייה, שגם שכבר לא היה האתלט הכי גדול בליגה ידע להבליט תכונות אחרות במשחק, שהשאירו אותו בפוזיציה של השחקן הטוב בעולם.

סימנטוב 21 בספטמבר 2009

גנבת לי את המילים… (:

עידו 21 בספטמבר 2009

מסכים עם שלו רומא
רוצה לציין כי בהרבה מקרים מאמן שיודע להשתמש בזה שעייפו רגליו אך נסיונו לא יסולא בפז מרויחים מזה – כמו מאלדיני או אפילו יוסי אבקסיס בשנתיו האחרונות. אמנם לא מהירים אבל הרוגע שהם משרים וחוכמת המשחק שנקנתה ביסורים- אין לה מתחרים.

יוני 21 בספטמבר 2009

אם פרגי היה משאיר אותו במרכז ולא מחזיר אותו לאגף, הכותרת של הפוסט הייתה "ניסים כהן של היונייטד"…

סימנטוב 21 בספטמבר 2009

שיט אני בעבודה ואין לי זמן לקרוא ):
יותר מאוחר על כוס קפה… וכבר מראש תודהההההה!!

אבישי 21 בספטמבר 2009

השתעשעתי קצת במחשבות על התמונה בראש הפוסט, הגעתי למסקנה שאם כדורסל היה הספורט הפופולרי בחצי האי הבריטי גיגס היה יכול להיות אחד הרכזים הגדולים בתולדות המשחק.

יוסי מזרחי 21 בספטמבר 2009

עמיחי שלו,
כדאי לרדת מטיעונים ריקים כאלה. מעבר ל"הוכחות" שלא היתה תוספת חריגה,אתה יודע, זה פועל פעם לטובת אחד ופעם לצד שני.
לטעון, אפילו במובלע, שהנצחון שלנו אתמול הושג בתוספת זמן, זה טיעון לא מוסרי ולא ספורטיבי ואני בטוח שראית את המשחק.
הפרש של עוד שלושה שערים לא היה מקפח את הקבוצה של המפרץ, שהגיעה למעמד הסיום הזה ,רק בזכות טעויות שאותן ראית כמוני.

גיגס ?
בשבילי הוא נציג האלוהים על המגרש.
אני מתכוון לנציג אמיתי, לא כמו ההוא מהותיקן ,שהחברה בוחרים,אלא כזה שההוא למעלה בחר.

גול כמו בחצי הגמר של 99 בתנאים שהיו אז במגרש,יכול לבוא רק ממנו וממי שדומה לו, ואין דבר כזה, 'דומה לו'.

יואב 21 בספטמבר 2009

זווית מדהימה של הגול, מתוך הקהל..

http://www.youtube.com/watch?v=0qXEhM9Gwic

LT 21 בספטמבר 2009

A question arising from Giggs’ enduring quality and the fact that he represents the essence of United is- to whom the torch is going to be passed? Who will maintain Giggs’ spirit after he eventually retires?

יואב 21 בספטמבר 2009

רוני.הוא ימשיך את הרוח.

בכלל, אין בשוק היום שחקנים טובים יותר מסקולסי וגיגסי בשיאם. יש מצויינים ומוכשרים(סילבה, ריברי, דייגו) אבל לא כמוהם(לא כולל את לאמפרד וגארארד כי הם הרוח החיה של מועדונים אחרים).

גיא אלון 21 בספטמבר 2009

אגב, האכסניה החדשה של הבלוג מקוממת גם אותי. בעיקר מפני שהיא לא תומכת באקספלורר 6, מה שמונע ממני לראות את התגובות ולהגיב בעצמי בזמן העבודה !!!

גיל 21 בספטמבר 2009

אני חושב שבדיון של הדירוגים של השחקנים הגדולים ביותר, שחקן כמו גיגס נופל בין הכסאות ודירוג כזה גורם לו להראות הרבה פחות גדול ממה שהוא.

Danny 21 בספטמבר 2009

Ronen: why can't I see the reply number on the right hand side? could you fix it

LT 21 בספטמבר 2009

Yoav, Rooney has the talent, no doubt. Is he also blessed with emotional stability, humility, healthy body, etc? Remains to be seen.

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

יואב – איזה משפט מדהים עם הקוקרספנייל. אתה פשוט רואה את הכלבים מטיילים בסתיו. פרגי היה צריך לשלוח אותו לתחרות הדימויים. אני לא צוחק.

גיל – כמו קנטונה, הוא יהיה אגדה מקומית. אבל במקום לא קטן.

יואב 21 בספטמבר 2009

אחד המשפטים האהובים עלי ביותר של פרגי. עצום(ויש לו המון).

לפני כמה שנים מאד פחדתי מבעיית המשקל האפשרית של רוני והדמיון לגאזה בזה.
אבל הוא אחד המתאמנים הכי טובים שהיו לפרגי. בעיית שתיה,כידוע לי, אין אבל תשוקה ואהבה למשחק-יש המון. אני יכול לראות את רוני יורד לשחק בקישור(ואפילו מגן ימני) כאשר יאבד את המהירות.
אבל סביר להניח שפרגי כבר לא יהיה שם…

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

אני רואה את רוני נותן שירות ארוך ונאמן למועדון. אבל אני לא רואה את הגוף שלו סוחב לגילאים של גיגס. גם סביר שהקריירה של רוני תתארך אל מעבר לזו של פרגוסון.

סימנטוב 21 בספטמבר 2009

רונן בתור 'חבר קיבוץ הבלוג' אני קורא אותך לסדר! הבלוג מרגש אך הלוגו לא משהו, יש תובנות אך התמונה שלך צולמה בזוית לא טובה, הקישורים טובים אבל אני מעדיף ששדה ההחיפוש יהיה בצד ימין.
ובכלל אני הולך לתת לך ציון על כל פוסט. (-:

טל 21 בספטמבר 2009

רונן, בפרפרזה על מה שאתה טוען על הליגה הספרדית, אפשר בהחלט לטעון שהעובדה ששחקן בן 36 שמול מרכז שדה חזק נראה לחלוטין לא רלבנטי, שולט בליגה האנגלית, מעיד על החולשה שלה.

מה לעשות, מה שמספיק מול בארי ואיירלנד לא מתקרב ללהספיק מול צ'אבי ואינייסטה.

ובהזדמנות תסביר מה ההבדל בין התבוסות שמקבלת קבוצה שעלתה ליגה בספרד בברנבאו והתבוסות שמקבלות קבוצות קטנה באנגליה באנפילד או באמירויות. ברוך השם, אם יש משהו שלא חסר בפרמייר ליג, זה קבוצות מחורבנות.

אייל 21 בספטמבר 2009

אני מכיר את המשפט של פרגוסון על הפעם הראשונה שבה ראה את גיגס בנוסח אפילו קצת יותר פיוטי:

I remember the first time I saw him. He was 13 and just floated over the ground like a cocker spaniel chasing a piece of silver paper in the wind

שלו רומא 21 בספטמבר 2009

רונן גם על בריאן רובסון חשבו שימשוך אחרי פרגסון…

אמיר 21 בספטמבר 2009

רונן,
אתמול צפיתי במסמך תעודי מרתק,"יומניי הקפטן" שמו צילומי וידאו של סטיב ברוס מעונת האליפות 92/93.
הסרט חתיכת פיסת הסטוריה המכילה צילומים נדירים של הנעשה בחדר ההלבשה של היונייטד לפני ואחרי משחקים,נסיעות באוטובוס למשחקי החוץ והתדרוכים של פרגי לפני העליה למגרש.
החוויה מתעצמת כשרואים בקטעי המשחקים המצורפים לסרט את גיגסי הילד בן השמונה עשרה מלהטט ושורף את האגף השמאלי בדרך לאליפות הראשונה והממש לא אחרונה שלו.
כשכולם כבר פרשו מזמן וחלקם כבר מאמנים ותיקים גיגסי הוא עדיין מכוכבי ההווה וחונך של כוכבי העתיד וזאת 18 שנה מאותה אליפות הפרמייר הראשונה.
היו בשניי העשורים האחרונים כמה שחקניי ענק אבל לא מצליח להיזכר ביותר משניים(מאלדיני,ראול..?)שהצליחו לשמור על רמת משחק גבוהה כל כך לאורך זמן.
לי אין ספק שמקומו באחד עשר הגדולים של שניי העשורים האחרונים הן באנגליה,אירופה או העולם.
פנומן כבר אמרנו…

נ.ב – ממליץ לחפש את השידור החוזר בערוץ 53

יואב 21 בספטמבר 2009

לא ראיתי בימי חיי ווינגר טוב ומשפיע ממנו. ביציבות, באישיות בהמצאה שלו מחדש כשחקן חכם שמקבל החלטות(לא הצד החזק שלו בעבר. היה שחקן של תחושה שמהמר רוב הזמן).
גם הפוקוס שסטיב ברוס נותן ללילד כבר אז,יכול ללמד משהו על הכישרון הפנומנאלי(והיו שם אגדות כמו ארווין, קאנטונה, יוז, אינס, שמייכל, רובסון).

בני תבורי 21 בספטמבר 2009

גיגס הוא שחקן שקל לאהוב גם כשאתה שונא את המועדון בו הוא משחק. הוא לא צולל לקבל פנדלים, הוא לא מחזיק לעצמו את הביצים ומתגרה באוהדי היריב, הוא מחייך אחרי שערים ולא מגיב בשחצנות, הוא חי את המשחק ולא את המשכורת, הוא השחקן בעל האופי הכי קבוצתי שיש, אכפת לו ולא מעצמו, הוא לא כסחן והוא נשאר וולשי למרות שיכול היה להתאנגלז ולשחק בנבחרת. חוץ מזה הוא אחלה שחקן והגיל שלו הוא עניין לרשומות בלבד.

סמוראי 21 בספטמבר 2009

מצטרף

סימנטוב 22 בספטמבר 2009

גם אני מהמצטרפים…

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

טל – כפי שכתבתי, זה היה המשחק הטוב ביותר בקריירה של גיגס. לא כל משחק הוא הטוב בקריירה שלו.
לגבי הליגה הספרדית – ההבדל הוא כזה. הליגה הספרדית הייתה במצב הכי טוב עד אמצע העשור. היא אמורה להיות במצב הכי טוב כי הכדורגלן הספרדי הוא הטוב באירופה. אבל הפערים רק הולכים וגדלים.

והסיבה היא שפעם היה חוזה שידור הגון שנתן משהו לכל קבוצה. היום המצב הוא שבארסה וריאל לוקחות פי חמש אפילו מואלנסיה. וזו הליגה הכי אי שוויונית בכסף שאני מכיר. יותר מהליגה הישראלית בכדורסל.
באנגליה יש איזשהי המשכיות. צ'לסי עשירה כמעט כמו סיטי, יונייטד כמעט כמו צ'לסי, ארסנל קרובה ליונייטד, ליברפול לארסנל, טוטנהאם לליברפול, וכך הלאה עד התחתית. בספרד יצרו מאז 2005 מדרגה כספית בלתי אפשרית. התוצאה הייתה בשנתיים האחרונות קבוצות ספרדיות נעלמו מגביע אופ"א. ואלנסיה מתמוטטת כלכלית.
באנגליה התחרות גדלה וכך כבר יש לפחות חמש קבוצות עם משאבים ויכולת להשיג 80 נקודות.
בסופו של דבר, למרות העונה הנפלאה של ברצלונה, אנגליה כליגה שלחה שלוש קבוצות לחצי גמר שלוש שנים ברציפות. והקבוצות הללו התקשו הרבה יותר בליגה המקומית.
אולי הדוגמא הטובה היא ריאל של השנה שעברה. היא השיגה 14 ניצחונות רצופים אבל בכל משחק בו נתקלה ביריב באזור הכספי שלה (ברצלונה, ליברפול) היא התבררה כקבוצה עלובה. שלוש שנים קודם ריאל הייתה נשחטת בליגה הספרדית אם הייתה מציגה יכולת כזו.

martzianno 21 בספטמבר 2009

לגמרי עם בני בעניין הזה – את המשחק ההוא ב-2002 בליגת האלופות, ראיתי עם אוהדי יובה שרוב הזמן תפסו את הראש, אבל בסוף מחאו לו כפיים. אי-אפשר שלא לאהוב את האיש. אתה רוצה לקחת אותו הביתה בסוף המשחק.
לדעתי הטוב ממנו עוד לפנינו, שזה מדהים ומרגש באותה מידה.

טל 21 בספטמבר 2009

רונן, בדיון הזה הצד ה"אנגלופילי" (שאתה כמובן לא המייצג היחידי שלו בתקשורת הישראלית) מתעלם באופן קבוע ממספר עובדות:

א. ברצלונה השיגה בעונה שעברה פחות נקודות מיונייטד בליגה שלה. יונייטד השיגה 58 מ60 נקודות אפשריות נגד קבוצות החלק התחתון בליגה שלה. זה נתון שלא קיים בשום ליגה אחרת, כולל סקוטלנד.

ב. ריאל אולי השיגה רצף נצחונות, אבל מספר הנקודות שהיא השיגה בסיכום, היה מספיק לה רק למקום רביעי בליגה האנגלית. 78 נקודות זה אולי יותר ממה שהיא הייתה אמורה להשיג, אבל זה בוודאי לא מספר נקודות שמעיד על דומיננטיות. לפני ואחרי הרצף הזה (שנבע בעיקר ממזל בלתי נתפס), היא בעיקר הפסידה.
מבחינת היכולת שהיא הציגה, ריאל לא הייתה קבוצה יותר טובה מוולנסיה או סביליה. נכון שלאורך עונה של 38 מחזורים, יש לה יתרון גדול בעמוק.

ג. אפשר גם לסובב את הטיעון הזה: איך אתה מסביר את העובדה שקבוצה מעולה כמו וולנסיה השיגה בליגה הספרדית, פחות נקודות משהשיגה קבוצה אפורה כמו אברטון בליגה האנגלית? או שאולי, קהיל, פלאיני ויעקובו שחקנים יותר טובים מסילבה, מטה ווויה?

ד. מה הקבוצות האנגליות עשו באופ"א ב10 שנים האחרונות? אפילו העונה, אסטון וילה עפה בשלב מוקדם, אחרי הפסד לקבוצה אוסטרית.

ה. אני עדיין לא למבין למה תבוסה של קבוצת תחתית בספרד לריאל או בארסה משקפת יותר מהתבוסות שמקבלות קבוצות התחתית באנגליה בכל מחזור (ולא רק קבוצות התחתית. ראה ה6-1 שקיבלה אברטון מארסנל. בבית).

ו. ה"שיוויון הכלכלי" באנגליה נובע מכספי נפט של אולגירכים ודיקטטורות מזרח תיכוניות, לא מזכויות שידור או ניהול מבריק. לפני שאברמוביץ' רכש אותה, צ'לסי עמדה בפני פשיטת רגל.

ז. מוזר שהקבוצות האנגליות רודפות אחרי השחקנים של וולנסיה, סביליה ואתלטיקו מדריד ולא אחרי השחקנים של אברטון, טוטנהאם ואסטון וילה (או מוותרות על שחקנים שסיטי אוספת).
זכויות שידור או לא זכויות שידור, לקבוצות הצמרת האחרות בספרד לא חסרים כוכבים. ההבדל היחידי בין ולנסיה הנוכחית וולנסיה של לפני 8-9 שנים, זה רפא בניטס, לא רמת הכישרון ולא כספי זכויות שידור.

טל 21 בספטמבר 2009

רק תיקון קטן- השאלה צריכה להיות מה עשו הקבוצות האנגליות בגביע אופ"א ב5 שנים האחרנות (במסגרת ה10 שנים יש זכיה אחת של ליברפול בגביע הזה).

סמוראי 22 בספטמבר 2009

ובכן, ב-2006 מילדסבורו הגיעה לגמר! אבל שם הפסידה 4-0 לסביליה העניה (שגם זכתה ב-2007 עם ניצחון בגמר על… אספניול).

ב-2008 שוויון כוחות. 3 אנגליות הגיעו לשמינית אבל לא לרבע גמר. חטאפה נתנה הופעה הירואית בלתי נשכחת מול באיירן והודחה בשערי חוץ. ויאריאל הפסידו לזניט בשערי חוץ (שבהמשך עברו גם את מארסיי, לברקוזן באיירן וריינג'רס).

אז נדמה שהקבוצות הספרדיות לא מצליחות בגביע אופ"א בגלל הכשלון שלהן ב 08/09 בלבד. שבה האנגלית היחידה שהצליחה הייתה הסיטי (רבע גמר).

לגבי ריאל. אחת הסיבות לרצף הנצחונות הייתה סדר משחקים הזוי בלה-ליגה בעונה שעברה. כמעט כל המשחקים מול הקבוצות הגדולות היו ברצף.

רונן דורפן 21 בספטמבר 2009

טל – ראשית, אתה מתבלבל עם השאלה איזה כדורגל יותר טוב (ספרדי), ובאיזה ליגה נותנים סיכוי יותר סביר.

שנית, השוואה בין ואלנסיה, קבוצה שהיא 3-5 בעוצמתה הכלכלית לא צריכה לאברטון אלא לארסנל או ליברפול. ושם אני חושב שיש פער ביכולות הכלכליות ויכולת התחרות שנוטה מאד לצד האנגלי.

שלישית, השוויון הכלכלי באנגליה נובע, תתפלא, מזה שמחלקים את הכסף בצורה שווה. נותנים לכולם כמות דומה של כסף מהטלוויזיה, אז כולם הרבה יותר קרובים בכסף. 30 מליון קרוב יותר ל-60 מליון מאשר 5 מליון ל-150 מליון. התקשורת הישראלית לא המציאה את המתמטיקה.

הניהול של הליגה באנגליה טוב יותר. כי בספרד בעצם אין ליגה מבחינה כלכלית. אין ניהול ליגה. המנהלת פשטה רגל. שתי קבוצות מתנהלות ללא שום קשר לאחרות וללא שום קולקטיביות של חלוקת משאבים. הכדורגל הספרדי בבסיסו טוב יותר – כלומר רמת השחקנים. מה שיש בספרד זה טורניר בין הקבוצות – אבל אין ליגה כיישות כלכלית.

הסיבה שיונייטד לקחה יותר נקודות מברצלונה הייתה שהיא הבטיחה את האליפות יותר מאוחר. בארסה הפסיקה לשחק אחרי הסופר קלאסיקו.

טל 21 בספטמבר 2009

שתי הקבוצות שיחקו בהרכבים חסרים במחזורים האחרונים. רק שהרכב חסר של היונייטד מספיק לה כדי לנצח בחוץ קבוצה שנלחמה על חייה. הרכב חסר לא הספיק לבארסה בכדי לנצח קבוצת תחתית מול 100 אלף צופים בקמפ נואו. זה גם אומר משהו.

וצר לי, אבל אני לא מסכים עם הטענה שלך על הכסף. עם כל הכבוד לזכויות השידור, בלי כספי הנפט, סיטי הייתה ממשיכה לסיים במרכז הטבלה וצ'לסי כבר מזמן הייתה מתחרה מול לידס ונוטינגהאם.

אפשר לשאול למה החבר'ה האלה משקיעים דווקא בליגה האנגלית. זו בהחלט שאלה הוגנת. אבל לטעון שהסיבה לעליה של הקבוצות הללו לצמרת היא זכויות השידור?

טל 22 בספטמבר 2009

ורונן, שנינו יודעים שאין שום סיכוי שקבוצה שהיא לא יונייטד / ארסנל/ ליברפול/ ממומנת במאות מיליונים בפטרו פאונדים, תזכה באליפות אנגליה בעתיד הנראה לעין.

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

טל – הסיבה היא כן זכויות שידור וענית בעצמך על השאלה (כשאמרת שמשקיע חיצוני לא בא לספרד(. ואסביר: זו הידיעה של המשקיע שאם יצליח הוא יטפס בהכנסות. צ'לסי כבר נמצאת גבוה מאד בהכנסות אמיתיות (נדמה לי שלישית או רביעית באירופה – לא רחוק מבארסה). וכיום אברמוביץ באמת משקיע פחות ורוב הכסף הוא הכנסות אמיתיות.

לעומת זאת, למה שמישהו ישקיע בקבוצה ספרדית אם הוא יודע שגם אם יזכה באליפות לא יקבל חלק שווה בכספי השידורים? למעשה הוא לא יקבל אפילו חצי מריאל או בארסה. הוא יכול להמשיך לשפוך כסף, אבל לא יכול לייצר הכנסות.

בספרד, אני לא יודע אם ידוע לך, מנהלת הליגה פשטה רגל. למעשה מה שיש הוא לא ליגה. הוא טורניר בין קבוצות שכל אחת מתנהלת עצמאית מבחינה כלכלית ללא שום סולידריות או כלים לסיוע לחלשות.

והקביעה שלך לגבי זהות האלופה מאד לא מדוייקת. ראשית, את צ'לסי שכחת. שנית, אם סיטי תביא את מוריניו היא תצטרף לצמרת. וחמש קבוצות זה יותר משתיים.

שלו רומא 22 בספטמבר 2009

טל – השאלה היא באמת האם קבוצה כמו ריאל הייתה לוקחת בעונה שעברה מקום רביעי בליגה האנגלית, קבוצה שרומא העיפה משמינית גמר ליגת האלופות עונה קודם, אותה רומא עפה מול יונייטד בשלב אחר כך.
השאלה היותר גדולה כשיגיע רגע האמת אחרי שלב הבתים, איך תתמודד ריאל מול קבוצות שיש להן הגנה, קישור, התקפה.

רונן – קראתי באחד מאתרי הספורט שרניירי אמר על טוטי שהוא צפוי מידי, עכשיו האתר יחסית מכובד (וואלה), על הכתבה אף אחד לא חתום, חפרתי בעיתונות האיטלקית ולא מצאתי סימוכין.
איך ? (אני יודע שאתה לא נציג העיתונות)
אבל מי שראה משחק אחד של טוטי יכול להגיד עליו שהוא צפוי, זה כמעט כמו להגיד על קאסנו שהוא שפוי.
למה ? את מי מעניין כזאת ידיע זה אפילו לא עיתון שצריך למלאה דפים, ולמה לא חותם הכתב בשמו ומציין מקור? הרי המסכנה היחידה מזה שהוא היה המסיבת העיתונים ושמע מה שנאמר שם. פשוט חובבנות!
הייתי חייב לחלוק את התיסכול הזה.

שלו רומא 22 בספטמבר 2009

מסכנה=מסקנה

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

סמוראי וגם טל – אתה שוכחים דבר אחד. חוסר השוויון הזה בספרד הוא חדש יחסית. עד 2005 הכל היה יחסית דומה למדינות אחרות. והרבה קבוצות ספרדיות רשמו הצלחות – גם בליגה המקומית. עד אז היא הייתה אחת הליגות הבריאות בעולם. אבל אתם מתעלמים מכך שקרה משהו. ריאל ובארסה שברו את הכלים וגנבו את קופת זכויות השידור.

זה לא חוסר שוויון של דורות כמו בסקוטלנד. אבל אם ריאל ובארסה יחנקו כלכלית את הליגה – היא תהרס. למרות הכדורגל הנפלא והכשרונות. ואם השיטה האנגלית תמשיך להיות שוויונית בכסף, היא תמשוך עוד ועוד משקיעים.

למה לדעתכם משקיעים מאמינים שאפשר להתחרות ביונייטד ואיש לא מאמין שהוא יכול להתחרות בבארסה-ריאל? הרי יונייטד בטח לא מנוהלת גרוע יותר. זה בגלל שהשיטה נותנת תמריץ. וגם התחרות ליונייטד היא לא רק אוליגרכים ששופכים כסף. ארסנל בנתה איצטדיון שמייצר יותר הכנסות איצטדיון מיונייטד. ליברפול ואברטון גם בונות איצטדיונים. כפי שלא צריך להיות גאון כדי להגיד שכדורגלן ספרדי הוא טוב בממוצע מאנגלי, לא צריך להיות גאון כדי לראות שליגה אחת מתנהלת בריא ואחרת לא.

טל 22 בספטמבר 2009

רונן, כתבתי שלקבוצות שימומנו במאות מיליונים של פטרו-פאונדים יהיה סיכוי. אבל אין לזה דבר וחצי דבר עם זכויות שידור ו"ניהול". צ'לסי בלי אברמוביץ כבר הייתה מזמן על הדרך הבטוחה ללידסוויל.

אתה באמת חושב שפוטנציאל לזכויות שידור זה מה שמניע את אברמוביץ שלא לדבר על רודני אבו-דאבי?

למה הם השקיעו דוקא בקבוצות אנגליות? ראשית, כנראה שבמידל איסט ורוסיה, הפרמייר ליג היא מותג יותר חזק. שנית, אנגליה הייתה יודעה בשנים האחרונות כמקלט מס נוח לעשירי העולם (אפילו לבייב). ושלישית, יש לקבוצות האנגליות ה"בינוניות" יתרון על הקבוצות המקבילות בספרד מבחינת פוטנציאל, רק זה לא קשור לזכויות השידור אלא לכמות הקהל ולתרבות האהדה באנגליה לעומת ספרד.

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

טל – העובדה שאתה מקבל מהליגה 50 מליון יורו בתחילת השנה. ובספרד אתה מקבל אפס. בהחלט משפיע על החלטות של משקיע.
מלבד אברמוביץ וסיטי הרבה משקיעים הגיעו הם של כסף סולידי (כלומר הם לא באו להפסיד כסף הם באו להרוויח כסף).
אנגליה היא מקלט מס להרבה מעשירי העולם. אבל אין לזה קשר להשקעה בקבוצה אנגלית. אפשר לשבת באנגליה כנון-דומיסיל ולהחזיק קבוצה ספרדית. אם זה היה כדאי.
אני לא יודע כמה אתה מתמצא בעניין הקלות המס, אבל יש לי דוד שזה כל עיסוקו. למעשה להחזיק קבוצה אנגלית לא ייתן להם שום פטור ממס. הפטור ממס לרזידנט-נון-דומיסיל הוא על הכנסות מחוץ לאנגליה. אז לפי ההגיון הזה דווקא עדיף לשבת באנגליה ולהחזיק קבוצה בספרד. אז לפחות לטיעון הזה להשקיע בקבוצה אנגלית אין סימוכין. הוא סוג של אגדה אורבנית.

טל 22 בספטמבר 2009

ופה צריך להוסיף הערה נוספת- הניהול בספרד תמיד היה בעייתי (חזוס חיל זו הדוגמה הקיצונית). כנראה שעסקת החבילה של הכדורגל הלטיני היא בילט אין כדורגלנים נפלאים על המגרש ובאלגן מחוצה לו. אבל מה זה משנה עם בפועל ההרכבים של קבוצות הצמרת בספרד מצוינים?

אני שואל שאלה פשוטה- האם הסגל השחקנים שיש לולנסיה היום פחות טוב מהסגל שהיה בתחילת המיליונים? לדעתי הוא אפילו יותר טוב. אז מה ההבדל? המאמן. וזה היתרון האמיתי של הפרמייר ליג: רמת המאמנים בקבוצות הצמרת.

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

טל – תפריד בין ניהול קבוצות לניהול ליגה. הניהול בספרד לפעמים טוב ולפעמים לא טוב. גם באנגליה. אבל ניהול ליגה פשוט אין. הליגה קובעת פחות יותר את לוח המשחקים והשופטים. אין לה שום זרוע כלכלית אפקטיבית כרגע.
האם הסגל של ואלנסיה פחות טוב או יותר טוב. שאלה טובה – פשוט יש בקבוצה שני שחקני על. אבל בתחילת העשור, כשואלנסיה רכשה את איימר הוא היה אחד השחקנים המבוקשים בעולם. היום אין לה סיכוי להתמודד על שחקן מבוקש. היא איכשהו שומרת את שני העילויים הללו. וגם זה בעיקר משום שמדובר על כניסת משקיע.
ושוב – ההרכבים המצויינים קיימים. אבל אי השוויון הוא רק בן ארבע שנים. אני לא רואה כרגע שום מחסום בפני גדילת הפער במקום הצמצום שלו.

טל 22 בספטמבר 2009

רונן, אם אתה עשיר שעבר לגור באנגליה ממניעי מס, חלק ממימוש המטרה של להתחבב על הקהילה מגיע דרך השקעה בקבוצת כדורגל.

ועובדה, שאף אחד מאותם משקיעים של "כסף סולידי" (מחוץ לשלישיה הגדולה) לא הגיעו לכלום.

טל 22 בספטמבר 2009

זה ממש לא רק שניהם. לולנסיה יש לפחות עוד שניים-שלושה שחקני נבחרת ספרד.

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

טל – לא. אתה מתבלבל בין גולי מס לאנשים כמו אברמוביץ. רוב גולי המס הם אנשים כמו מיליארדים יוונים (לאנגליה יש יותר מאשר יוון) שאין להם קשר לכדורגל. אני לא יודע על גולה מס שיש לו קבוצה. אולי הבן של גיידמאק – אבל גם שם זה נראה לי יותר בשל אופי פלילי.

Red Camel 22 בספטמבר 2009

שלו- הנה דוגמא לרמה של וואלה
http://sports.walla.co.il/?w=//1535958
הבנתי ממי שכתב את הכתבה שזה היה אמור להיות הומוריסטי. אני לא הבנתי בכלל את ההומור אבל החלטתי להאמין לו.
אבל איפה העורכים של וואלה?
אחת הכתבות היותר מגעילות שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

טל – אני לא יודע איזה סגל של ואלנסיה יותר חזק. הנוכחי או זה שהגיע לגמר אירופי. אבל העובדה שיש להם שחקנים יקרים זה כי הם הפכו אותם לכאלו.
לואלנסיה אין כרגע יכולת להתחזק בכדי להתחרות בגדולות. כל הרכש של כל הליגה מלבד שתי הגדולות היה נמוך מעיסקת רונאלדו. ובלי שנוי בזה הפערים רק יגדלו.
תשמע סיפור: לפני עשר שנים בדיוק השחקן היקר בעולם היה שחקן של בטיס (העיסקה המטופשת על דנילסון). היום אין שום סיכוי שאיזשהי קבוצה ספרדית מחוץ לשתיים תבצע רכש בסכום כזה.

טל 22 בספטמבר 2009

ראש ממשלת תאילנד לשעבר (הבעלים הקודם של הסיטי) לא היה גולה (פוליטי / מס) באנגליה?

האמת שזה לא משנה. אין ויכוח שהקבוצות האנגליות ה"בינוניות" יותר אטרקטיביות להשתלטות של כל מיני שייחיים משועממים מהמזרח התיכון. הויכוח הוא על המניעים והגורמים לזה. אני לא חושב שזכויות השידור נמצאות גבוה ברשימה. והנקודה המשמעותית פה היא שאף משקיע סולידי, להבדיל מאברמוביץ ורודני אבו-דאבי, לא הצליח להפוך את הקבוצה שלו לפאקטור אמיתי.

טל 22 בספטמבר 2009

אז זהו, שלא ולנסיה ולא לה קורניה של החצי הראשון של העשור (אולי הרכישה של ריבאלדו מברזיל בשנות ה90 כן הייתה בכסף גדול. האמת שאני לא זוכר), התבססו על רכש יקר במיוחד. גם לא סלטה ויגו בשנים הגדולות שלה.

הקבוצות הספרדיות שמתחת לבארסה וריאל התבססו תמיד על ניהול מקצועי, חומר מקומי ומאמנים טובים ולא על רכש נוצץ.

שלו רומא 22 בספטמבר 2009

גמל – קראתי, אני מצהיר על עצמי כלא שיא האנטילגנציה, אני לא הבנתי איפה ההומור.
בהחלט בעיני תת רמה,
היה אפשר להחליף בא את וסרמיל בפ"ת, נתניה או כל מגרש שהוא לא בלומפילד או טדי.
הדימויים על אנשי הדרום מזכירים סוג של גזענות כל כך מגעילה שאני לא יודע איך לאנשים היום אין אפילו את הבושה להשתמש בה.
אני הייתי פעם אחת בוסרמיל, ב 96 .
אני לא יכול להגיד שהיה יותר מפחיד מטדי או בלומפילד נגיד בדרבי שהפועל מארחת, אני מניח שמי שמגיע למשחק נגד מכבי בבלומפילד גם לא מרגיש ממש בטוח.
לפחות על הכתבה יש חתימה של כתב, אפשר להעריך את שאר הכתבות שלו לאור כתבה זו.
מצער אותי כי אתרי ספורט צריכים להיות איכותיים, יכולים להיות כאלה ואיך שהוא תמיד זה מדרדר לצהובון תת רמה.

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

ראש ממשלת תאילנד לא בא בגלל מס. הוא בא כדי לברוח מהחוק. סביר שזו הייתה הסיבה שלו לקנות קבוצה. וזה נכון מאד: גולים פוליטים שרוצים פרסום אולי משקיעים. גולה מס מנסה להשאר כמה שיותר שקט.

יש בליגה ארבע קבוצות בידיים של משקיעים-קונים אמריקאים (חלקם לא שמים כסף בקבוצות) – וילה, יונייטד, ארסנל (חלקית) וליברפול. אני משוכנע שלא היו משקיעים לולא חוזה השידור הקולקטיבי. הם כולם בעלי קבוצות בארצות הברית והמושג "ליגה" עבורם זה לא טורניר עם לוח משחקים אלא שיטת חלוקת הכנסות.

אולי הגלזרים יוצאים מהכלל כי תאורטית ליונייטד יש עניין דווקא לחסל את חוזה השידור. אבל עובדה שהם לא פועלים בכיוון הזה. כי המנטליות האמריקאית היא שהליגה תהיה חזקה אם כל הקבוצות ישגשגו.

יואב 22 בספטמבר 2009

השמועה, בתחילת הדרך של הגלייזרים, היתה שההיגיון הכלכלי היחיד בעיסקה הזאת מבחינתם, הוא לקחת את יונייטד לחוזה עצמאי(מה שהיה אולי מחמש את ההכנסות פר משחק).

בונד ג בונד 22 בספטמבר 2009

השוואה מוצלחת!

מישהו כאן זוכר את הטור של אפרים קישון על סטנלי מת’יוס? :-)

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

בונד – דווקא לא זכור לי… למה הוא כתב על מת'יוס? והאם פושקש לא התרגז?

יואב – אולי הם חשבו על כך. אבל חוקי הפרמייר לי נוקשים מאד וצריך רוב של 14 קבוצות בכדי לשנות משהו. אין שום סיכוי לשבור את חוזה השידור אלא בהליך משפטי.

בונד ג בונד 22 בספטמבר 2009

הטור היה משעשע ביותר. אני עדיין רואה את הקריקטורה של דוש, בה נראה מת'יוס עם זקן ארוך ומקל, עדיין משחק. הטור פורסם באחד הקבצים של קישון. אנסה למצוא.

לא נרשמה תגובה מפושקש.

עזי 22 בספטמבר 2009

רונן, אני מסכים עם רוב מה שכתבת לגבי הליגות הספרדית והאנגלית אבל פרט חשוב ביותר נשכח – את ריאל מדריד וברצלונה אי אפשר לקנות, הם שייכות לאוהדים. זה הבדל תהומי. למעשה אחד כמו אברמוביץ'/מקטום/גלייזר/טקסין לא יכול אפילו להיות יו"ר הקבוצה כי יש הוא צריך להיות שנים חבר מועדון ועוד הגבלות.

אביעד 22 בספטמבר 2009

עזי, מה לגבי שאר הקבוצות? משקיע יכול לקנות את ולנסיה, סביליה או לה קורוניה?

ויכסלפיש 22 בספטמבר 2009

טל, פוטנציאל ההכנסות הכי גדול של המשקיעים באנגיה נמצא אצל מלוכסני העיניים במזרח הרחוק, כולל זייפני החולצות,וזה מניע חשוב להשקיע באנגליה.

אביעד, רוב הקבוצות הספרדיות אינן בנויות על חברי מועדון, ולכן ברות רכישה.

א. 22 בספטמבר 2009

הגרדיאן מצטרף לחגיגה ופורט לשניות את תוספת הזמן באולד טרפורד
http://www.guardian.co.uk/football/2009/sep/22/manchester-united-goals-stoppage-time

אוזי 22 בספטמבר 2009

א., לא נראה לי כזה שערורייתי. אני משוכנע שהמצב זהה אצל כל הגדולות. במקרה הספציפי של הדרבי – כן, זה מחדל רציני

יוני 22 בספטמבר 2009

עזי, לפי ויקיפדיה ליובנטוס היו רק 6 שחקנים בסגל מונדיאל 82. במקרה בדקתי… לבאיירן היו 7 ב-74. לסנטוס היו 7 ב-62. אז המנצחת היא פניארול מ1950. אלא אם אתה חושב שיש שם טעות, מה שכמובן אפשרי.
אנחנו עדיין בעשרת ימי תשובה, אז מקווה שתירשם לי התשובה…

פלד 22 בספטמבר 2009

לא. הממצאים של הגרדיאן לא אומרים להפתיע. זה די הגיוני שקבוצה שתוביל נגד יונייטד (או נגד צ'לסי, ליברפול וארסנל) תנסה לבזבז יותר זמן מאשר שיונייטד ושאר הגדולות ינסו לבזבז במקרה שהן ביתרון. בגלל זה הפער בתוספות הזמן

איש 22 בספטמבר 2009

כל תשומת הלב בעיתונות ממוקדת על תוספת הזמן ואף אחד לא טורח להזכיר שסיטי היו גרועים. מלבד 15 דקות, אחרי שהשוו במחצית הראשונה, הם לא תקפו ולא יזמו. שני שערים מתנה מטעויות קשות, שער אחד יפה מחצי מצב ועוד בעיטה לקורה. יש להם שוער טוב שהציל כמה מצבים והגנה לא מדהימה (20 מליון על לסקוט?!). גם נגד ארסנל בשבוע שעבר הם תקפו הרבה פחות מהיריבה, רק שאז הצליחו להבקיע קצת יותר (10 בעיטות לשער, 5 למסגרת, 4 גולים).
הגול של אואן בסה"כ עשה צדק במשחק ונתן לסיטי תרוץ נפלא להפסד בלי צורך להתיחס ליכולתם.

עזי 22 בספטמבר 2009

יוני, דובר על איטליה של 1934 ועל אורוגוורי של 1950. היו ליבנטוס תשעה נציגים באיטליה 1934. אם רונן כתב 1982 בתשובות הרי זו טעות מתוך הרגל (שאומרים איטילה במונדיאלים חושבים ישר על 82' לא?) אבל גם בחידון המקורי המצוי במייל שלי ושל רונן כתוב 1934.

אביעד – הרוב אפשר לקנות, אם כי יש עוד כמה קבוצות בבעלות האוהדים.

יוני 22 בספטמבר 2009

עזי, אתה בחור רציני. רונן, נונונו. ועוד בחידון חגיגי…

אורי 22 בספטמבר 2009

גרהאם פול: "לפעמים פרגוסון היה מייבש לי את השיער אחרי שריקות נגד יונייטד…כשופט צעיר לא ידעתי את החוק הראשון בכדורגל: לא שורקים לסיום המשחק אם יונייטד לא ניצחה".
מארק יוז: "גם כששיחקתי ביונייטד נהניתי משיפוט מובהק לטובתם, זה תמיד ככה".

במילים אחרות-שופטים מודים שזה מסריח, שחקן עבר מודה שזה מסריח, ורק כאן יש כמה שעוד עוצמים עיניים. יובנטוס זה כאן, רק שבאנגליה ההתאחדות כל כך עמוק בכיס של פרגי שלאף אחד אין אומץ להוריד את יונייטד ליגה.

יואב 22 בספטמבר 2009

אתה כל כך פתטי ועלוב. איך היו הטוויטרים? כמו שרצית?או שההתחזות נמשכת?טרול מתחזה זה לא שכיח…
דש מהסקאוזר לארגנטינאי כפוי הטובה.((((:

יוסי מזרחי 23 בספטמבר 2009

בסדר אורי.
רשמנו.

שלו רומא 22 בספטמבר 2009

אורי – טענה קצת קשה, מה הקשר בין יובה למאן יו.
מה אתה יודע על מה שיובה עשתה.

רונן דורפן 22 בספטמבר 2009

אורי – למה חשוב לך להציג עצמך כאוהד יונייטד?
זה לא קצת פתטי?
כאילו בסדר, אתה מין דמות כזה שהוא "ממש ממש אוהד יונייטד, אבל שונא את פרגוסון וחושב שהוא חרא מאמן וגם חושב שצריך להוריד אותה ליגה" ולא המצאת את זה… נניח. וכל כך חשוב לך להקדיש את הזמן היקר שלך לנושאים הללו?
למה לא תשתתף בדיון כמי שאתה באמת – כפי שיש פה אוהדי ריאל, לייקרס, ליברפול והרבה קבוצות אחרות. יהיה לך הרבה יותר נעים.
הכי טוב – תחליף את הכינוי שלך ותחזור כשאתה פחות או יותר אמיתי כמקובל בעולם וירטואלי.

איש 22 בספטמבר 2009

אורי- שופט עבר מהולל שבמונדיאל לא זכר אחרי כמה צהובים מגיע האדום ושלא היה ידוע בשיפוט לטובת יונייטד.
ושחקן עבר שאין ספק שהוא אובייקטיבי מאוד במקרה הספציפי הזה, הרי אין לו שום קשר לסיטי…

אביעד 22 בספטמבר 2009

אורי, בוא נסמוך על מילתו של אדם שמסוכסך קשות עם פרגוסון ועל מילתו של מנג'ר היריבה. על סמך 2 האנשים המאוד אובייקטיבים הללו יש להוריד את יונייטד ליגה מיידית!!!!
דרך אגב, כשאתה ממתין למוצא פיו של יוז הגדול, אנא זכור משפט אחר שלו – בלאמי לא תקף את האוהד, זו הייתה הגנה עצמית (נא לזכור שהאוהד הוחזק בשעתו בידי 2 סדרנים).
כמו כן, עדיף שתצטט את יוז באופן מעט יותר מדויק. יוז לא אמר שבזמנו כשחקן, מנצ'סטר נהנו משיפוט מובהק לטובתם אלא שבזמנו, כשהיונייטד הייתה בפיגור, השופט היה מעט יותר נדיב עם תוספת הזמן. שזה כמובן מבט לאחור מאוד אובייקטיבי, בייחוד בהתחשב בטענותיו לגבי הדרבי ובכך שבזמנו כשחקן לא היה החוק המחייב את השופט להכריז כמה תוספת זמן הוא ייתן.

יוסי מזרחי 23 בספטמבר 2009

אביעד,

יש כאלה שחבל לענות להם.
חסוך את זמנך ויכולותיך לענינים חשובים.

גיל 22 בספטמבר 2009

בכל הויכוח על תוספת הזמן שוכחים שני דברים מרכזיים: אחד, באותה מידה שיונייטד הבקיעה היא גם יכלה לספוג. על סמך הטעויות בהגנה זה לחלוטין לא מופרך. העובדה שסיטי שיחקו על תיקו היא בעייה שלהם.

דבר שני ומהותי יותר, כמעט אף פעם לא מוסיפים מספיק זמן פציעות. הרי נטו משחקים משהו כמו 25-30 דקות במחצית. הלוואי שיכניסו שעון עצר לכדורגל ואז בזבוזי הזמן יעלמו פלאים.

שלו רומא 22 בספטמבר 2009

גיל – יותר חשוב כשאתה מוביל בשני שערים,
ומשחק טוב אתה לא צריך להתבכיין על תוספת זמן שערורייתית.

Comments closed