אוקלהומה צריכה התקפת משולש משלה

האתגר של וווסטברוק עם דוראנט הוא גדול. אבל ראוי לנסות לפתור אותו

In כללי

Proper Spacing and Positioning

התיק ייפול בעיני רבים על ראסל ווסטברוק. 8 מ-23. אבל אני לא חושב שזה המקרה. כתבתי מוקדם יותר בפלייאוף הזה. לא ראיתי מימי צמד כוכבים גדול ממש בעמדות 1 ו-3. אני לא אומר שזה לא אפשרי. אבל אוקלהומה צריכה איזשהי שיטה מקורית. כפי שפיל ג׳קסון הביא בזמנו את המשולש או סקרמנטו את הפרינסטון. שסקוטי ברוקס יילך לחפש עוזר מאמן זקן. אבל לשלב את דוראנט עם ווסטברוק זה אתגר יפה. יותר מאשר טרייד או חילופי כוח אדם אחרים.

 

לעתים כשגמר חוזר על עצמו יש אכזבה. תחושה שהכל צפוי. תחושה שאין התרעננות. לתחושת האכזבה יכולים להיות שותפים רק אלו שלא ראו את הגמר של העונה שעברה.

 

 

 

152 Comments

אלעד 1 ביוני 2014

אבל כבר יש להם התקפת משולש. ובהחלט נראה ששאר השחקנים בקבוצה משתדלים לא להפריע ל-3 שקולעים.

גיל שלי 1 ביוני 2014

איך אתה כותב במשפט את מה שאני כותב בפוסט שלם, אתה הורג אותי

עידוקוליס ליפשיץ 1 ביוני 2014

אני חושב שחלק מהטריק זה לצאת מנקודת הנחה שהקוראים יודעים את כל התנאים המקדימים.
בעוד שכותבים אחרים משקיעים פסקאות על גבי פסקאות בניסיון להסביר את הבסיס לטענות שלהם – דורפן מניח שהקוראים מכירים את הבסיס ופשוט זורק את הטיעונים בצורה חדה ומשכנעת.
אפשר (וצריך) ללמד את דרכיו בקורסי הבעה בכתב.

נחשון שוחט 1 ביוני 2014

אני חייב להודות שלא לגמרי הבנתי את טיעון ה – 1-3, ודווקא הייתי שמח להסבר מפורט יותר, כי זה נשמע מעניין. האם הכוונה שמדובר בשני שחקנים שמייצרים לעצמם את מצבי הקליעה? האם הכוונה להיעדר איום פוסט משמעותי? למה זה שונה כל כך מ – 1-2 או 2-3, או 1 ו – 4 שאוהב לשחק בחוץ (כמו נוביצקי). אין הביישן למד.

בלי קשר – יכולת התמצות של דורפן היא אמנות. ואולי יותר משמניח שהקוראים יודעים – הוא מזמין אותם לחשוב וללמוד, ולא מאכיל בכפית (והנה הרסתי את השאלה שלי).

Brevity is the soul of wit. (מה ששייקספיר לימד ורובנו עוד מנסים ללמוד).

גל ד 1 ביוני 2014

הטיעון בעיקר היסטורי. בינתיים לא היה ציוות כזה.

אם יש בעיה מובנית היא בעיקר בכך ששחקני התקפה דומיננטיים בעמדות האלה הם בדר"כ שחקנים שצריכים את הכדור אצלם, ולא כאלה שיוצרים לעצמם מצבים בלי כדור.

אבל זה דבר שהיה נכון גם לגבי ווייד ולברון, ולהם זה דווקא הולך. אפילו שגם הם משחקים עם גבוה שגם אם אינו דומיננטי כמוהם, מהווה איום מכל הטווחים. בכל מקרה אני לא משוכנע שאכן יש בעיה בלתי ניתנת לפיתרון בציוות כזה. בטח שלא כשמצרפים להם גבוה איכותי כמו איבקה.

אייל 1 ביוני 2014

אגב, המשפט Brevity is the soul of wit מופיע באופן הולם במחזה הארוך ביותר ששייקספיר כתב (המלט) ונאמר שם על-ידי הדמות הטרחנית והמייגעת ביותר (פולוניוס).

shohat 1 ביוני 2014

מהטרחנים השנונים בהיסטוריה, או להיפך.
פולוניוס הוא לגמרי אנדרייטד!

איציק 1 ביוני 2014

נראה לי, שכמי שאחראי על הבלוג, דורפן פשוט מקבל את הפוסט שלך לפני כולם, מתמצת אותו ומעלה כפוסט מקורי משלו ;)

גיל שלי 1 ביוני 2014

איציק – תהיה בטוח שדורפן לא זקוק לתובנות שלי כדי לנסח את שלו. אני מבסוט שיצאנו עם אותה תחושה מהמשחק ומקנא ביכולת הכתיבה שלו

גיל שלי 1 ביוני 2014

דייוויד בלאט הוא המאמן הקלאסי שלהם, הוא יביא שיטה ואליפות

c web 1 ביוני 2014

ריק אדלמן! שפרסטי יציע לו סכום שיחזיר אותו מפרישה.
עכשיו כאשר השופטים יהיו איתו(כי הפעם הסופרסטאר משחק אצלו ולא נגדו) OKC יקחו אליפות תוך שנתיים מקסימום

גיל שלי 1 ביוני 2014

מסכים, רק לא בטוח שזה ייקח שנתיים, לדעתי פחות

שניר 1 ביוני 2014

+1!

גיא זהר 1 ביוני 2014

מתי בלאט לקח אליפות עם סופרסטאר?

איציק 2 ביוני 2014

מספר עונות היה לו את פיני גרשון בקבוצה :-)

היסטוריון של ספורט 1 ביוני 2014

כל גמר היה מרתק לאחר שמיאמי הבטיחה שם מקומה .
בטח הגמר הזה הטובים (ס.א) מול הרעים .
הקרב הגדול מכל …ובסוף הסדרה נהיה כבר במונדיאל (כנראה).
כמה כיף להיות שרוט ספורט …מפורים אין לי מנוחה …מסכנים הלקוחות.

martzianno 1 ביוני 2014

מסכים לגמרי.
את המשפט: "שסקוטי ברוקס יילך לחפש עוזר מאמן זקן",
הייתי מחליף ב: "שסקוטי ברוקס יילך."

תוהה בדרכים 1 ביוני 2014

ווסטבורק הוא שילוב שלא ראיתי כמותו של אתלטיות, יכולת כדורסל עצומה וטיפשות.

היו שחקנים מוכשרים וטיפשים אבל לא היה גארד שהיה כל כך בטופ של הליגה (יש שיגידו שחקן טופ 5) עם אינטיליגנצית משחק כל כך נמוכה.

הת'אנדר עשו עבודה גדולה בבניית הקבוצה דרך הדראפט, אבל הם קצת פישלו בשנתיים האחרונות. אם כבר יש לך שלוש חתיכות מצוינות בפאזל, זה לא אמור להיות כל כך מסובך לבנות סביבם ולהביא מאמן בקליבר מתאים. לא יכול להיות שקבוצה כל כך צעירה שכבר הגיעה לגמר ונראתה כפוטנציאל לשלוט בליגה לאורך תקופה, רק תלך אחורה בשנתיים האחרונות.

חלפס 1 ביוני 2014

ווסטברוק היה בסדר גמור ואוקלהומה מתה מעייפות. במילים אחרות right now, the Spurs are playing chess and the Thunder are playing PlayStation (ציטוט מגרנטלנד לפני משחק 5)

קורא אדוק 1 ביוני 2014

אני לא מבין למה התיק צריך ליפול על ווסטברוק

יותר על המאמן וKD לדעתי

ואני אחזור על מה שאני אומר פה כבר שנתיים בערך, הארדן היה עוזר להם מאוד בסדרה כזו
הטיעון של חוסר ההגנה מתבטל כשכבר שנתיים אני רואה את דרק פישר בן ה84 במאני טיים.

גיל 1 ביוני 2014

הארדן היה עוזר להם בזה שהם היו חוטפים סוויפ ואז המאמן היה מפוטר.

עירן 2 ביוני 2014

גיל,

סימן מדאיג (…) – בכל התגובות האחרונות אני לחלוטין איתך. מה יהיה ? (אולי בגלל שזה הספרס ?…).

גיל 2 ביוני 2014

עירן, אם שנינו באותו צד בנוגע לספרס אז אין כוח בעולם שימנע מהם אליפות השנה.

עירן 2 ביוני 2014

אמן !!!

עירן 2 ביוני 2014

אגב, אני צריך לסייג קצת (בכל זאת, לא להתלהב יותר מדי…) בעניין דוראנט (בהמשך למטה) אני לא מסכים איתך. נגעת אולי במשהו עם איזשהו בסיס עובדתי, אך משם הקצנת את זה הרבה יותר מדי. אני אכן חושב שלצד העובדה שהוא קלעי פנומנלי לחלוטין, מסוג שכנראה לא היה בכזה שילוב של גובה וקליעה, מתחיל לבצבץ סימן שאלה על יכולתו להוביל קבוצה עד הסוף, אבל לא נפתח כאן עוד גלגול של ויכוח על זה.

גיל 2 ביוני 2014

עירן, אני דווקא לא חולק עליך בכלל. אחרים גרמו לי להשמע כאילו קטלתי אותו לגמרי וסגרתי את הקריירה שלו. מה שאני אומר זה כמוך, הוא צריך להראות יותר מנהיגות ונראה שיש נסיגה במקום עלייה בשנתיים האחרונות.

ניק 1 ביוני 2014

אני דווקא מפיל את התיק על דוראנט.
לדעתי הטבעת היחידה שהוא יראה בקריירה זאת טבעת נשואים (כל עוד הוא לא יעשה מעשה לברון או מלון).
לא רואה אצלו את החומר שעושה אלופים אמיתיים, אם כל הכמות כשרון המדהימה שיש לו.
אני בספק שהוא גם יהיה באותה רשימה עם סטוקטון, נאש וכל שאר החברה שנחשבים לגדולי שחקני הNBA שאין להם טבעת.

איציק 1 ביוני 2014

לאוקלהומה יש התקפת משלוש… זריקה משלוש נקודות :-)

גיל שלי 1 ביוני 2014

בתנאי ששומרים עליך, אחד הקונספטים החשובים של הקבוצה בהתקפה זה לקחת זריקות בדרגת קושי גבוהה

איציק 1 ביוני 2014

נכון, זה כמו בהתעמלות מכשירים או קפיצות למים, מקבלים ניקוד לא רק על הביצוע כי אם גם בייחס לדרגת הקושי של התרגיל.

יוסי מהאבטיחים 1 ביוני 2014

צמד ה 1,3 הגדולים שאני יכול לחשוב עליהם מג'יק וורת'י.
גם לבאד בויז מדטרויט היה את אייזאה ואדריאן דנטלי (שני הול אוף פיימרים).

מה שכן, האלפא דוג האמיתי ובעל הבית בשני הצמדים האלו היה הפוינט ולא ה 3. זה לא המקרה בOKC.

ואני חושב שזו למעשה תקרת הזכוכית של OKC. כשהפוינט שלך הוא שחקן שכונה שלא ניתן לאילוף והכוכב האמיתי שלך הוא בסוף שחקן התקפי די חד מימדי (כן, כן, אמרתי את זה!) עם חדירה בינונית ואפס משחק פוסט, סופך שתפסיד לקבוצות "חושבות" שיודעות לעשות התאמות.
OKC היא קבוצת חצי גמר מערב לעשור הקרוב. תפגוש קבוצות כמו ס"א- תלך הביתה. לא תפגוש- תמשיך הלאה.
כדי לזכות באליפות היא תלויה בקבוצות שתפגוש מולה, וזה לא דבר שאפשר להגיד על אלופה אמיתית.

איציק 1 ביוני 2014

צמד 1-3, מג'יק, וורת'י קצת בעייתי בעייני. ככה מהר לבטל את בירון סקוט וקרים אבדול-ג'אבר??? מילה שהזנחת את קורט רמביס, הוא הרוויח את זה ביושר (פועל שחור אך לא ככוב), אבל שנים האחרים…

עמית 1 ביוני 2014

בבד בויז, מרק אגוויר החליף את דנטלי. הם לא לקחו אליפות עם דנטלי

יוסי מהאבטיחים 1 ביוני 2014

איפה ראית שנכתב שהוא זכה באליפות איתם? הוא הועבר בטרייד כמה חודשים לפני שזכו באליפות הראשונה שלהם.
אבל הוא כן שיחק שם 3 וחצי שנים וקלע 20 למשחק בקבוצה של אייזאה.
גם הפסיד איתם בגמר של 88 ללייקרס ב 7 משחקים.

לגבי מג'יק וורת'י, הם עשו גמר מערב וגמר הליגה בלי ג'אבר.
סקוט, עם כל הכבוד לו, לא בקליבר של שניהם.

רוני שטנאי 1 ביוני 2014

ההתקפה עם המסירות של מאנו, מילס ודאנקן שהסתיימה בשלשה של דיאו הזכירה לי (עאלק הזכירה עוד לא הייתי בתכניות אז , אבל נלך על זה) את ההתקפה ההיא של בראזיל עם פלה לקרלוס אלברטו..

גלן 1 ביוני 2014

רוני שטנאי- הלינק תחת שמך יוצא מהכלל. כל הכבוד!

צרפתי 1 ביוני 2014

מצטרף למחמאות!

D! 1 ביוני 2014

גם אני
ותודה גלן על שהערת את תשומת ליבנו

באבא ימים 2 ביוני 2014

לגמרי

מלך ספרד 2 ביוני 2014

גם אני

לימור מריר 1 ביוני 2014

לגמרי. זה היה יפהיפה

גיל 1 ביוני 2014

ווסטברוק דווקא היה עצום בסדרה הזו ואפשר היה לראות כמה איכפת לו וככה הוא מתאמץ. דווקא דוראנט נראה אדיש והסטטיסטיקות שלו מאודג משקרות כי הן נצברו במקרים רבים בחלקים לא חשובים של המשחק. דוראנט החמיץ לא מעט ברגעים קריטיים של משחקים כמו אתמול בסוף, ונראה שהוא לא שומר כוחות תוך כדי משחק כמו שג'ורדן היה עושה.

ולגבי הספרס, הנה ההוכחה כמה פופוביץ' ענק. המחליפים שלו שקיבלו דקות משמעותיות כל העונה נתנו לו במידה רבה את המשחק אתמול והיו מצוינים כל הסדרה. במקום לסכן את פרקר הוא הלך עם קורי ג'וזף שהיה בדי ליג. רק שחקן אחד של הספרס שיחק יותר מ40 דקות וזו הפעם הראשונה בסדרה הזו שדאנקן משחק מעל 30 דקות(!) שזה נתון מדהים. ברבע הרביעי פופוביץ' השאיר את דאנקן על הספסל דקות ארוכות כשנדמה היה שהכנסה שלו תהיה הגורם שישבור את אוקלהומה ואם היו מפסידים היה מקבל הרבה ביקורת לדעתי כמו שנה שעברה במשחק 6 שהוא השאיר אותו על הספסל בשניות האחרונות. אלו בדיוק החלטות של מאמן ענק שלא תמיד משתלמות אבל מעידות על תעוזה.

גיל שלי 1 ביוני 2014

דוראנט נראה לך אדיש? לא מבין אתכם, זה כמו שאמרו על איליי שהוא נראה אדיש עד הטבעת הראשונה שלו. הבן אדם ברבע הרביעי הלך בכח לסל, עיקם רגלים, נטל יוזמה, לא ירד לשנייה מהמגרש, אדיש?

גיל 1 ביוני 2014

כן. אני לא יודע מה עובר עליו בפנים ואין ספק שהדברים משפיעים עליו, אבל אין לו את האינסטינקט קילר שיש לשחקנים גדולים, כולל ללברון כשבא לו. אתה לא רואה עליו את הבעת הרוצח והסוויץ' בסוף המשחק שאומרת שעכשיו זה הזמן שלו. הוא פשוט ממשיך לשחק כמו כל הזמן ובורח בקלות מדי לקליעות מרחוק.

בלינדר 1 ביוני 2014

כשאתה אומר החלקים הלא חשובים של המשחק, למה אתה מתכוון גיל?

גיל 1 ביוני 2014

כשקבוצה יכולה לבנות מומנטום ולשבור את היריבה או במשחק צמוד. אני לא אומר שהוא תמיד לא מופיע שם אבל ביותר מדי משחקים הוא מגיע עם הלשון בחוץ לסוף המשחק ועושה הרבה טעויות או לא קולע מספיק.

גיל שלי 1 ביוני 2014

כמו במשחק החמישי מול הקליפרס למשל, שם לא פגע כל המשחק, אבל קלע מאה נקודות בדקה וחצי האחרונות עד הפאול על ראסל. או במשחק השישי מול הקליפרס, המשחק השישי מול ממפיס ועוד ועוד ועוד

גיל 1 ביוני 2014

תסתכל על הסדרה מול הספרס, כשהיה צריך לעצור את המומנטום של הספרס הוא לא הצליח וגם אתמול הזיק להם בסוף המשחק. אני לא אומר שהוא תמיד ככה אבל הוא מתבסס לרוב על קליעה מרחוק. כשזה נכנס והכל הולך לו זה נראה מרהיב אבל כשמקשים עליו הוא מתקשה. תשווה את הסטטיסטיקות שלו בסדרה נגד הספרס מול זו של הקליפרס. 7 פחות נקודות, 3 ריבואנדים פחות, חלקים גדולים של המשחקים הוא לא מורגש.

בלינדר 1 ביוני 2014

אתה עכשיו עושה לספרס בדיוק את מה שאתה שונא שאחרים עושים. אני חושב שההגנה של סן אנטוניו על דוראנט הייתה מאד מוצלחת לקראת סוף המשחק. הוא עדיין הצליח לקלוע סל יתרון בחדירה 32 שניות לסיום.

גיל 1 ביוני 2014

נכון, אבל זה רק סל אחד. איפה הוא היה קודם? ההגנה עליו אכן הייתה מעולה, אבל הוא איבד כדור קריטי והוא פחות מעורב במשחק ממה שהוא צריך להיות למרות שזה לא רק באשמתו. תשווה את זה ולהשתלטויות לפרקים של לברון על משחקים כשהוא בלתי עציר. דוראנט לא צריך להיות עוד שחקן שלפעמים מקבל כדור ולפעמים לא.

גיל 1 ביוני 2014

אני חושב אגב שווסטברוק ריכז לא רע במשחקים האחרונים ואם הוא רוצה הוא יכול להיות רכז מעולה. דוראנט צריך לשחק יותר בפוסט ולהתמקד יותר בקליעות מחצי מרחק במקום לנסות לזרוק כל כך הרבה לשלוש (גם ווסטברוק צריך להפסיק לזרוק כל כך הרבה ובכלל צריך לבטל את קשה ה-3!).

יריב 1 ביוני 2014

לבטל את קשת השלוש? כדי שכל הקבוצות יעברו לשחק התקפה של שבע שניות, והגנה על חצי מגרש תהיה הגנה ברדיוס שלושה מטר מהסל?

גיל 1 ביוני 2014

ממש לא. שחקנים ילמדו לזרוק ג'אמפ שוטים. מה שקורה היום זה ששחקנים מוותרים על זריקות טובות בשביל לקחת צעד אחורה בשביל השלוש, ובכוח מנסים לנצח משחקים או להוריד מההפרש על ידי זריקות לא טובות לשלוש. בלי קשת השלוש המשחק יהיה יותר קבוצתי בלי שיקולים של כמה נקודות היא כל זריקה.

יריב 1 ביוני 2014

אני ממליץ לך לרענן את הזכרון מהכדורסל של שנות ה70, לצפות בכמה משחקים מהתקופה ההיא. ההגנה מכווצת בצורה יוצאת דופן, ושחקנים אמנם זורקים יותר מחצי מרחק מאשר היום, אבל באחוזים פחות טובים. בנוסף לזה, בגלל חוסר היעילות של ההתקפה העומדת (בגלל ההגנה המכווצת), כל הקבוצות עושות מאמצים גדולים להשיג מתפרצות – במקום לתכנן מהלכים מורכבים להתקפה העומדת. קשת השלוש עשתה דבר נפלא לכדורסל בזה שפינתה את הפקק מתחת לטבעת.

גיל 1 ביוני 2014

שנות ה70 היו השנים עם הכי פחות כישרון בליגה כנראה ועם שחקנים מאוד בעייתים כך שלא הייתי לוקח מזה כלום. שחקנים היום הרבה יותר אתלטיים וחודרים יותר, ואם היה לחלק מהם גם אופציה של זריקה מחצי מרחק כמו שיש לפרקר למשל אז הם הם היו בלתי עצירים. ההגנה יכולה להתכווץ עד מחר אבל כשתהיה לך תנועה של שחקנים וקליעה מחצי מרחק הם לא יוכלו לעצור את זה. מה הבעייה להריץ התקפות כמו של הספרס גם בלי קו ה3? לדעתי קשת ה3 הרסה חלק גדול מהמשחק כי שחקנים רק עומדים ומחכים שימסרו להם וזורקים משם בלי לחשוב ויש שחקנים שלא יודעים לעשות שום דבר אחר חוץ מלזרוק ל3 ובנו על זה קריירה שלמה.

יריב 1 ביוני 2014

הבעיה היא שגם לשחקנים עם קליעה מחצי מרחק, אפילו שחקנים כמו דוראנט ונוביצקי, זו זריקה לא יעילה. ההגנות יכולות (ועשו זאת) לאפשר את הזריקות הארוכות מחצי מרחק של רוב השחקנים, הן לא יכולות לאפשר את הזריקות לשלוש.

אם שנות ה 70 נראות לך רעות אתה יכול להסתכל על משחקים משנות ה 60. (אני, באופן כללי, חשדני כלפי הרעיון שההבדל בין תקופות הוא בכשרון של קבוצה גדולה של שחקנים)

גיל 1 ביוני 2014

הם עדיין יוכלו לזרוק ממרחק קרוב ל3, מה הבעייה? זה רק יחשב ל2 נקודות. גם שנות ה60 נראות רע היום כי המשחק השתנה מאוד, אבל לפחות אז היו שחקנים היסטוריים כמו ראסל, צ'מברליין, ביג או. שנות ה70 היו פשוט רעות עם כל מיני שערוריות. זו הייתה ליגה די זניחה עד שנות ה80.

איציק 1 ביוני 2014

גיל, האם אתה מנסה לומר ששנות ה-70 היו עם כל-כך מעט כישרון שאפילו הניקס הצליחו לזכות באליפות???
:-)
בגדול אני חושב שאם תסתכל על המשחק הוא בא בצורה גלית, היו תקופות של ראן אנד גאן ואז היה משעמם כי לא היו הגנות, הליגה חיזקה את החוקים אשר איפשרו יותר מגע למגן, והשיא הגיע בבד-בויס שהמשחק הפך לס ברוטאלי ועכשיו המשחק הוא שוב עם יתרון למתקיף. קשת השלוש היא רק תרוץ, היא לא באמת המקרה. קבוצות כמו SA וגם מיאמי מנצלות את קשת השלוש כדי לחדור טוב יותר כיוון שההגנה לא יכולה להתכווץ, וגם לקלוע מחצי מרחק כמו, פארקר, ג'ינובילי, לברון וויד שלא רצים מיד לשלשה. הם לוקחים שלשה אך לא כמטרה כאם כאחת האופציות. קבוצות אחרות, כמו אוקלהומה או גולדן-סטייט לא מנצלות את הקשת לשיפור המשחק כי אם מחרבות לפעמים את המשחק כיוון ששוכחות שזה כלי ולא המטרה. קשת השלוש היא לא טובה ולא רעה, זה כלי שבו אתה בוחר איך להשתמש.

יריב 1 ביוני 2014

הבעיה היא שההגנות יכולות לאפשר את זה, כי אף אחד לא קולע באחוזים גבוהים מהטווחים האלו (אלא בתנאים של אימון זריקות). בגדול, ההגנות יכולות לאפשר זריקות ל-2 ב 40%, הן לא יכולות לאפשר זריקות לשלוש באחוזים האלו.

המשחק אכן השתנה מאוד, ומה ששינה אותו זה ה ABA. בשתי דרכים עיקריות – הנורמה האתלטית והשלשה.

איציק 1 ביוני 2014

יריב, שחקן של 40% מהשלוש בהחלט יכול להתקרב ל-60% מ-5 מטר. יותר מזה, שחקנים שלא מסוגלים לקלוע ב-40% מהשלוש בהחלט יכולים להתקרב ל-60% מ-5 מטר. אם ההגנה תדע שהיא לא צריכה רק לשמור על קשת השלוש או בתוך הרחבה, אז מרחב המחייה של ההתקפה יהיה הרבה יותר טוב. לכן, לא לנצל את המרחב ברדיוסים 3.5-5.5 מטר מהסל זו טעות פטאלית. הקבוצות הטובות מנצלות היטב את המרחב.

גיל 1 ביוני 2014

איציק, מה שאתה אומר זו בדיוק הבעייה. שחקנים משתמשים בשלשות כמטרה והורסים את המשחק. לשחקן יכול להיות מצב קליעה מעולה אבל בגלל שהוא דורך על הקו הוא ילך אחורה ואז הקליעה תהיה פחות טובה או שההגנה תגיע אליו.

יריב, אחוזי הקליעה הן פונקציה של אימון. יש שחקנים שקולעים טוב יותר לשלוש מאשר מחצי מרחק כי פשוט כבר לא מתאמנים על זה. יוצא שיש רדיוס של שני מטר שכמעט לא מנוצל לזריקות.

יריב 1 ביוני 2014

הסיבה העיקרית שיש שחקנים שקולעים לשלוש טוב יותר מחצי מרחק הוא שקו השלוש הוא המקום העיקרי שבו קלעים מחכים למסירות – לכן הזריקות משם כרוכות באופן טיפוסי בפחות תנועה לפני הזריקה והן יציבות יותר.

הבעיה בהוצאת קו השלוש הוא שגם כשכל ההגנה מצטופפת במרחק 3 מטר מהסל, שחקנים יכולים להקשות על הזריקה במרחק 5 מטר ממנו. בגדול, זה מה שאתה רואה בכל משחק לפני הכנסת קשת השלוש (ועוד כמה שנים אחר כך).

תסתכלו על כמה סטטיסטיקות של הליגה לאורך השנים:
http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_stats.html
מה משנה כיוון באופן ברור מאז כניסת קו השלוש (בתהליך, כי לוקח זמן להבין איך נכון לשחק, ולוקח עוד יותר זמן עד שלשחקנים יש את הכישורים המתאימים)? שני דברים – קצב המשחק ואחוז הריבאונדים שההתקפה לוקחת. שני הדברים האלו קשורים באופן די ברור לאותו עניין – ירידה בחשיבות התקפת המעבר, והסיבה לזה היא שעכשיו אפשר לעשות נקודות ביעילות גם על חצי מגרש. (כל הנתונים הכמותיים יורדים יחד עם קצב המשחק, בשיעור דומה).

גיל 1 ביוני 2014

בדיוק, לחכות על קו השלוש ולהתמחות רק בזריקות כאלו מעיד על יכולת מוגבלת למדי. לא הבנתי מה הסטטיסטיקות מראות בדיוק. לפני שנות ה80 המשחק היה שולי למדי וקשה להסיק ממנו משהו להיום. עם האתלטיות והמהירות של שחקנים היום לא צריכה להיות להם בעייה לפרוץ גם הגנות צפופות אם היו רק יודעים לקלוע קצת יותר טוב. קצב המשחק השתנה בעיקר בגלל שינויי החוקים שלא קשורים לשלוש לדעתי ואכן יש פחות התקפות מעבר וחבל. היום קבוצות רבות לא יודעות להריץ התקפות של 5 על 5. יותר מדי שחקנים עומדים על הקשת ואו שהם מחכים למסירה ואז לזרוק או שמכדררים ואז זורקים. זה לא כדורסל טוב בעיניי.

יריב 1 ביוני 2014

אין שחקנים שמתמחים רק בשלשות, אבל יש שחקנים שהתפקיד העיקרי שלהם במסגרת ההתקפה הקבוצתית הוא להתפנות בלי הכדור ולצפות למסירה כדי לעלות לקליעה מהמקום מיד עם קבלתה. שחקנים כאלו זורקים כאשר התרגיל עובד היטב מקו השלוש, אם הוא לא עובד היטב הם עשויים לזרוק ממקומות אחרים, זה מה שמקטין את הפער בין הזריקות מקו השלוש לזריקות משישה מטר (רק במקרים קיצוניים האחוזים מהשלוש גבוהים יותר).

אתה אומר שאין מה להסיק מהצורה שהתנהל בעבר משחק בלי שלשות על הצורה שבה יתנהל משחק כזה בעתיד? אם כך אין טעם לדיון. רק אוסיף שאם הבעיה היא ששחקנים עושים טעויות (מוותרים על זריקה פנויה קלה יחסית בשביל שלשה קשה יותר בצורה משמעותית), אין שום צורך לשנות את החוקים. כתוב לפופ (אם, נאמר, אחד מהשחקנים של סן אנטוניו עושה זאת) הפנה את תשומת ליבו ושכנע אותו. אני מבטיח לך שהוא ידאג שזה יפסק. שינוי של החוקים הוא כלי להפסקת התנהגות שהיא כדאית בחוקים הנוכחיים, לא של התנהגות מזיקה.

גיל 1 ביוני 2014

יש שחקנים שמתמחים רק בשלוש, מאט בונר למשל. זה שהוא גם עושה דברים אחרים זה כי אין ברירה, אבל בטח הוא לא על המגרש בגלל ההגנה המעולה שלו. אני כמעט בטוח שהוא קולע טוב יותר מהשלוש מאשר משישה מטרים.

מה שאני אומר זה שאי אפשר להסיק מליגה איטית וחסרת אתלטיות שצירפה את קו השלוש למה שקורה היום. היו במשחק כל כך הרבה שינויים שההשוואה הזו לא רלוונטית. בוודאי שיש טעם בדיון כי מספיק לראות מה קורה היום. שחקנים רבים לוקחים בכוח זריקות לשלוש כשיש להם זריקות אחרות פנויות רק בגלל שזה 3. זו טקטיקה הרסנית למשחק. שינויים בחוקה נועדו שהמשחק יהיה יותר טוב ומהנה. חלק גדול של הקבוצות מנהלות את ההתקפה שלהם מסביב לקשת השלוש כאילו אם ילכו צעד קדימה יקרה איזה אסון.

יריב 1 ביוני 2014

למה להיות כמעט בטוח אם אפשר להסתכל באתר של הליגה ולראות שהאחוזים שלו בטווח 16-24 רגליים היו העונה 61.5% (במעט מאוד זריקות), לעומת 42.9% מחוץ לקשת? בהגדרה הרחבה מעט יותר של מיד-ריינג' (בקירוב, בתוך קשת השלוש ומחוץ לצבע) הוא קלע 48%. כמובן, הוא שיחק מעט מאוד השנה, אז נסתכל בשנה בה הוא זרק הכי הרבה לסל (08-09) ונראה:
מיד-ריינג' – 50.7%
16-24 רגליים – 48.4%
מחוץ לקשת – 44.0%

חלק גדול מהקבוצות מנהלות את ההתקפה שלהם כאילו קליעה מחוץ לקשת שווה יותר נקודות, וכנראה שהן צודקות. אם יש לך דרך טובה יותר לנהל התקפות, אתה יכול להציע אותן למאמני כדורסל. אני בטוח שחלק מהמאמנים הם אנשים שמוכנים להקשיב לקול ההגיון, ההצלחה שלהם תעזור לך להגיע לאחרים. לדעתי, השלשה עדיין בשימוש חסר מבחינת יעילות התקפית (אם כי כבר לא גדול).

גיל 1 ביוני 2014

נו, אז ההבדלים לא ממש גדולים ואם היה מתאמן על קליעה מחצי מרחק סביר שהיה אפילו טוב יותר. אין הצדקה ללמד מישהו לקלוע בעיקר לשלוש אלא אם קובעים בצורה מלאכותית שזה מה שחשוב.

אכן קבוצות מנהלות התקפות עם דגש עצום על קליעות משלוש. אם היו מתמקדים בקליעות קצת יותר קרובות אני בטוח שהיו מעלים את הניקוד הכללי כי הרבה מהקליעות לשלוש פשוט לא טובות וזה מאפיין של הרבה כדורסל עצל.

איתן 1 ביוני 2014

ממליץ לא לבזבז זמן על תגובות לגיל שכבר שנים מגבב באתר הזה בהתמדה אוסף של שטויות ומגבה את גיבוביו בידע מאד סלקטיווי.

יריב 1 ביוני 2014

אין ספק שאין טעם להתאמן על קליעה משלוש אלא אם קובעים מלאכותית שזה חשוב, למשל על ידי זה שנותנים יותר נקודות. בדומה, אין טעם להתאמן דווקא על קליעה לטבעת ברדיוס 45 סנטימטרים ובגובה שלושה מטרים, אלא אם קובעים מלאכותית שזה חשוב, למשל על ידי קביעה שזה גודל ומיקום הטבעת במשחק הכדורסל.

אתה מערבב פה שני דיונים נפרדים:
1) האם יש לבטל את קשת השלוש כדי לשפר את חווית הצפיה בכדורסל (זה הדיון ממנו התחלנו), הדיון הזה, כנראה הסתיים, אז אנחנו מקבלים את החוקים לעת עתה?
2) האם קבוצות נותנות משקל יתר לקליעה לשלוש בניהול ההתקפה שלהן _תחת החוקים הקיימים_. אני מבין שזו עמדתך, אבל אני חושש שלא נוכל לבדוק אותה כי פשוט אין אף אחד שיש לו השפעה על הצורה בה משחקים כדורסל (למשל, מאמני NBA) שחושב שיש לשלשה משקל יתר, אז אף אחד לא יעמיד את זה למבחן.

אגב, 44% לשלוש זה הרבה יותר טוב מ51% ל2. כדי להגיע למשהו ששקול ל44% לשלוש, צריך לקלוע 66% לשתיים, וזה דבר (כנראה) בלתי אפשרי במשחק מיד-ריינג'. באתר הליגה אפשר לראות סטטיסטיקה לפי מיקום הזריקה מאז עונת 96-97, האחוזים העונתיים הכי גבוהים לשחקן שזורק 100 זריקות בתקופה הזו, מאגסי בוגס ב96-97 עם 57% (למעשה, נראה ששנה זו היא אנומליה מסיבה לא ידועה, 4 העונות הטובות ביותר היו בשנה זו). הכי דבוה מאז 97-98, מאט בונר בעונת 04-05 עם 54.8%.

קליעה מהמיד ריינג' זו לא אומנות אבודה, זה הרגל מגונה.

יריב 1 ביוני 2014

לאיציק רק אומר שהנתונים שציטטתי בתגובה שמעל מראים, לדעתי, ששחקן של 40% לשלוש לא יכול להפוך באימון לשחקן של 60% לחצי מרחק, פשוט כי אין דבר כזה "שחקן של 60% לחצי מרחק".

יריב 1 ביוני 2014

איתן, תודה על האזהרה, אבל אני מכיר את הסגנון של גיל. אין לי שום תקווה לשכנע אותו, הדיונים איתו עוזרים לי להבהיר לעצמי את הנימוקים לעמדתי, ואולי עשויים לשכנע מישהו אחר שיקרא אותם.

גיל 1 ביוני 2014

ודאי שחויית הצפייה נפגעת כי אנחנו רואים כדורסל עומד שמנצל בצורה מוגזמת את העובדה שמעניקים 3 נקודות לקליעה מאחורי הקשת. ואין ספק שזה שיקול חשוב של מאמנים ומספיק לראות את מספר הזריקות חסר הפרופורציות ל3 ביחס כמעט לכל איזור אחר במגרש (למעט אולי קרוב לטבעת).

ברור שלמאט בונר יהיה שווה יותר לזרוק לשלוש וזה רק מוכיח מה שאני אומר. הוא מומחה לשלוש ומתאמן בעיקר על זה. אם היה מתאמן על קליעות מחצי מרחק כמו שהוא מתאמן על שלשות אז סביר שהאחוזים שלו היו עולים. אבל ביחס לליגה בכלל אתה מתעלם מהעובדה שאנשים מדלגים על זריקות בסיכוי גבוה לשניים לטובת שלוש וזה לא נכנס לסטטיסטיקות שאתה מסתכל עליהן.

גיל 1 ביוני 2014

ואגב, זה לא רק מיד ריינג' אלא כל הזריקות מתוך ה3 ואז החישוב שלך שונה. שחקן כמו דוראנט או ווסטברוק שיכולים לחדור כמעט בכל מהלך מעדיפים זריקות לא טובות מרחוק במקרים רבים.

יריב 1 ביוני 2014

אתה מבין שמה שאתה אומר הוא שכל השחקנים בליגה מאז 96-97 (השנה הראשונה שממנה יש מידע) לא מבינים כדורסל? לא היה אחד מהם שידע לנצל את הזריקות הפנויות מחצי מרחק כדי להיות יעיל כמו קלע שלשות של 40% (בערך 20 שחקנים בעונה קולעים למעלה מ100 שלשות במעל 40%)? אתה רוצה להציג נתונים מאיזה מקור שתומכים בעמדה זו? אולי דעת מומחה כלשהו (אני לא מייחס הרבה לדעת מומחים, אבל כרגע כל טיעון יתקבל בברכה).

ושוב, אתה מערבב בין החוויה לבין היעילות. השאלה אם ההתקפה מנצלת זריקות יעילות היא אחת, החוויה היא עניין אחר. אנשים נהנים מאוד מקליעות משוגעות ומדאנקים עם פעלולים, אבל אלו לא מהלכים יעילים. מצד שני, הקרש-סל של דאנקן הוא מהלך יעיל למדי, אבל די הרבה אנשים טוענים שהוא משעמם.

אם אתה רוצה להכניס חדירות כתחליף לשלשות אתה מסבך בהרבה את הטענה ואחוזים מפסיקים להיות כלי סביר להשוואה (אין כלי פשוט להשוואה).

גיל 1 ביוני 2014

נו, אתה באמת רוצה שאתייחס ברצינות כשאתה מכניס לי מילים לפה? איפה אמרתי שכל השחקנים הם כאלו? תסתכל על דאנקן למשל שיש לו יופי של זריקה מחצי מרחק או פרקר שבקושי זורק לשלוש. יש לא מעט שחקנים חכמים שלא מנסים בכוח לזרוק לשלוש. לעומת זאת תסתכל על המשחקים של אוקלהומה, במיוחד בסדרות הקודמות. ווסטברוק ודוראנט זורקים מהשלוש בצורה כמעט אוטומטית בלי לנסות אלטרניטבות אחרות כמו חדירה או משחק קבוצהי. הם לא לבדם אשמים בזה אלא גם המאמן אבל הניצול לרעה של הקלות שבה ניתן לזרוק לשלוש פוגע במשחק של הקבוצה שלהם בטווח הארוך והוא לא כדורסל חכם.

ובדיוק מה שאמרת לגבי הפעלולים זו הנקודה. אנשים מתלהבים מקליעה לשלוש, בטח כשהיא עם יד על הפנים. מכאן לא נגזר שזו זריקה חכמה.

יריב 1 ביוני 2014

פארקר אכן זורק מעט לשלוש, חבל רק שהוא לא יעיל כקלע מחצי מרחק (ולא משלוש), הוא יעיל רק מתחת לסל (ולכן הודאנקן היה יעיל מחצי מרחק (לא השנה), ועדיין הזריקות שלו היו פחות יעילות מהזריקות לשלוש של בונר (ולמעשה, של כל השחקנים שזורקים שלשות בסן אנטוניו). היו לו אחוזים טובים מחצי מרחק, אבל מ16-24 רגליים (החלק שקרוב לקשת השלוש) הוא הגיע בשיא ל 45.7% (לפני שנתיים). אני לא יודע מה איתך, אבל אם אני יכול להשיג זריקה ב 40% לשלוש, אני אעדיף אותה על 45% ל2. כמובן, היתרון של דאנקן הוא שהוא מצליח לזרוק את הזריקות האלו עם שמירה יחסית צמודה.

השחקן הטוב ביותר בקליעה מחצי מרחק, אגב, הוא דירק נוביצקי – השחקן היחיד שמגיע באופן עקבי ל50% קליעה בזריקות ארוכות ל2 (ובהתאם, זורק די הרבה כאלו).

אוקלהומה סיטי היא הקבוצה החמישית בליגה ביחס עונשין לזריקות מהשדה (מדד עם קשר חזק לנכונות ללכת מתחת לסל), ושיעור השלשות שלהם קורב מאוד (מעט גבוה) לזה של סן אנטוניו ולממוצע של הליגה. קיימים הבדלים בסגנון המשחק בין הקבוצות, אבל הם מופיעים בכל מקום והבעיה (אם יש) של אוקלהומה היא לא קו השלוש.

גיל 2 ביוני 2014

אתה יוצר דיכוטומיה מזויפת כאילו הקליעה לשלוש מגיעה במקום הקליעה לשניים וצריך לבחור אחד מהם. זה כמובן לא המצב כי אחרת בונר היה היחיד שזורק כל המשחק ולא היה צורך בכלל בזריקות מחצי מרחק. בונר וכל השחקנים האחרים של הספרס זורקים בין השאר כל כך טוב לשלוש כי המשחק של פרקר כולל איום מחצי מרחק שמחייב שמירה צמודה עליו וגורם לאחרים להיות פתוחים יותר.

וחלק מהבעיות של אוקלהומה הם ועוד איך מקו השלוש. אם במקום לזרוק זריקות גרועות לשלוש הם היו קולעים מקרוב יותר או חודרים, אז האחוזים שלהם לכל הטווחים היו עולים. אם תחת לחץ האחוזים שלהם הם נניח 25% ובמקום זה היו יכולים לזרוק ל2 בקרוב ל50% אז בפרוש עדיף לזרוק לשניים. שוב ושוב רואים שחקנים שיש להם זריקה פנויה ל2 והם לא לוקחים אותה כי הם לא בטוחים בה ואז הם או מישהו אחר לוקח זריקת יאוש לשלוש בסוף ההתקפה.

יריב 2 ביוני 2014

כל זריקה לשלוש מגיעה במקום זריקה לשניים (ובמקום כל מהלך חלופי אחר, כמובן). כפי שציינתי, היתרון של הזריקה של דאנקן (ואחרים) מחצי מרחק הוא שהם יכולים לזרוק אותה עם שמירה, זריקה טובה לשלוש היא זריקה פנויה.

האיום העיקרי של פארקר, כפי שציינתי, הוא בחדירות (גם זה מחייב תשומת לב), אבל ברור שההתקפה של הספרס מתבססת על מגוון אפשרויות קליעה והרבה תנועה (של שחקנים ושל הכדור) בנסיון להשיג עמדה חופשית. העדיפות היא לעמדה חופשית מתחת לסל, בעדיפות שניה שלשה מהפינה ובעדיפות שלישית שלשה אחרת או זריקה מחצי מרחק.

אוקלהומה חודרים המון, זו הסיבה שהם הולכים כל כך הרבה לקו (פחות מול הספרס, כי הספרס עושים על כולם פחות עבירות). הם זורקים שיעור טיפוסי של הזריקות שלהם מתחת לסל (28%), למרות שאין להם משחק פוסט. אפשר לטעון שזו הבעיה שלהם – העדר משחק פוסט.

את אותו דבר רואים עם שחקנים שלא לוקחים זריקות לשלוש. שחקנים לפעמים מעריכים לא נכון את איכות הזריקה ולכן לא לוקחים אותה, כל זריקה, או חושבים שיש הזדמנות למצוא זריקה טובה יותר, או שפשוט לוקח להם זמן להתאפס. זה לא קשור לשלשות, זה קשור לזה שאנשים עושים טעויות.

יריב 2 ביוני 2014

אגב, נוביצקי עצמו הוא דוגמה מעניינת להבדל בין זריקות מחצי מרחק לשלשות. הוא טוב מאוד לשלוש ומצוין לחצי מרחק, והשלשות שלו עדיין יותר יעילות מהזריקות מחצי מרחק, אבל שלשות הוא זורק רק כשהוא פנוי (ולחצי מרחק יש לו את הזריקה בנפילה על רגל אחת שאפשר לזרוק כמעט תמיד).

גיל 2 ביוני 2014

משחק פוסט זו בעייה אחרת של אוקלהומה אבל דווקא בגלל שרבות מהחדירות שלהם מסתיימות בפאולים מראה שהם לא מנצלים אותם מספיק. אתמול דוראנט ווסטברוק זרקו 14 פעמים לשלוש וקלעו רק 3, דוגמא קלאסית להרבה זריקות מיותרות. ואנשים אכן עושים טעויות אבל חלק גדול מהן קשור לזריקות לשלוש. כמות הזריקות הנואשות לשלוש גבוהה בצורה חסרת פרופורציה לכל מקום אחר במגרש.

יריב 2 ביוני 2014

אם עושים עליהם הרבה עבירות (ביחס למספר הזריקות שלהם) אז הם לא חודרים מספיק? אם הטענה הזו היתה נכונה, הייתי מצפה שכשהם יחדרו מספיק נראה שהם חודרים מספיק, כלומר יעשו עליהם פחות עבירות. אם הם יחדרו יותר יעשו עליהם פחות עבירות?

הם תמיד זורקים הרבה מהשלוש, וזה קשור לעובדה שהם פשוט זורקים המון. בממוצע לאורך השנה, 3.9 מ 10.8 (יחד, לשלוש). שים לב שארבע מהשלשות האלו (החמצות כולן) היו בהארכה, כך שמספר הזריקות שלהם בזמן הרגיל היה טיפוסי. שתיים מהשלשות היו עם פחות מ20 שניות לסיום, בפיגור 3 לפחות – זמן נכון לקחת סיכונים (לא משחקים על התוחלת, משחקים על ההסתברות לסגור את הפער). בסופו של דבר, הם קלעו באחוזים מעט פחות טובים מהרגיל, והפסידו. זה קורה.

גיל 2 ביוני 2014

עושים עליהם הרבה עבירות בחדירה אבל הם לא חודרים מספיק. אם עושים עליהם הרבה חדירות בחדירה זה אומר שחדירה היא אסטרטגיה מצוינת והם צריכים לנצל אותה יותר.

לזרוק לשלוש בכוח בסוף המשחק כחדירה מניבה כמעט בוודאות שתי נקודות זו לא טקטיקה טובה. אלו היו זריקות נוראיות עם סיכוי אפסי. זה לא קורה סתם ככה אלא שיטה אצלם. לפעמים הם קולעים באחוזים גבוהים ואז הם נראים בלתי עצירים אבל בתור שיטה קבועה זה לא מחזיק, בטח כשהשמירה עליהם טובה.

גיל 2 ביוני 2014

ומילא אם היה לפחות ניסיון לסדר קליעה טובה. בהרבה מקרים הם פשוט מכדדרים בלי סוף וזורקים. זה כדורסל טיפש ואם קו השלוש היה מבוטל לא היינו רואים אותו יותר.

יריב 2 ביוני 2014

אם הכדורסל של אוקלהומה טיפש, הדרך היחידה לשנות זאת היא ללמד אותם כדורסל. כדורסל טיפש היה תמיד ויהיה תמיד.

לגבי הטענה על חדירות, מה אתה מצפה שיהיו הנתונים אם הם יחדרו יותר, ומתי תתבטל הטענה שהנתונים מראים שהם צריכים לחדור יותר (שהרי אם הם יחדרו יותר ויותר, מתישהו הם יחדרו מספיק)? כל המשובים במערכת כזו חייבים להיות שליליים.

גיל 2 ביוני 2014

הכדורסל טיפש גם בגלל קשת השלוש זה מה שאתה לא מבין.

לגבי החדירות הנתונים צריכים להיות אפקטיביות החדירה לעומת אפקטיביות הזריקות לשלוש. במצב של 3 מ14 נראה לי שדי ברור שהיו צריכים לחדור יותר או לא לנסות בכוח זריקות קשות לשלוש.

יריב 2 ביוני 2014

סבי היה אומר על זה: "אם הייתי חכם לפני כמו שאשתי חכמה אחרי". לקחת נתונים ממשחק אחד שבו זה לא הצליח זה לא רציני.

בממוצע, ווסטברוק ודוראנט זורקים 10.8 זריקות למשחק, והן נותנות 11.7 נקודות. זה יוצא 1.083 נקודות לזריקה, קצת פחות מה 1.107 שלהם להתקפה ממוצעת (של אוקלהומה), אבל בגבולות הסביר בהינתן שזו גם אחת מברירות המחדל להתקפה שנתקעה.

גיל 2 ביוני 2014

זה בכלל לא משחק אחד. תעקוב על כל המשחקים שלהם ותראה שבחלק גדול מהם האחוזים שלהם מהשלוש גרועים והם לא הקבוצה היחידה ככה.

ושוב, הנתונים שלך לא לוקחים בחשבון מה היה קורה אילו בחרו באלטרנטיבות טובות יותר.

יריב 2 ביוני 2014

אני מנחש שבכמחצית המשחקים הם קולעים באחוזים נמוכים מהממוצע. בכמחצית מהמשחקים, להערכתי, הם גם מאבדים יותר כדורים מהממוצע, אם זה עוזר.

ההשוואה ליעילות ההתקפית הכללית של אוקלהומה פירושה השוואה לכל שאר הדברים שהם עושים (לפי הפרופורציות שהם עושים אותם). אני מודה שאני לא משווה לדברים שהם לא עושים, וכן שיתכן שבתוך היעילות הכללית יש מהלכים יעילים יותר משלשה של הצמד ופחות משלשה כזו. אני לא חושב שזה משנה, כי אנחנו מדברים על "אם היו זורקים פחות" ולא "אם היו יודעים תמיד מה הדבר הנכון לעשות". ההנחה הסבירה היא שאם היו זורקים פחות היו ממשיכים לעשות את אותם "שאר הדברים", באותה תדירות יחסית.

גיל 2 ביוני 2014

למה? לא ברור שאם היו זורקים פחות וכופים פחות זריקות משלוש אז היו עושים משהו אחר? זה די טריוויאלי.

יריב 2 ביוני 2014

ודאי שהיו עושים מהלכים אחרים. אילו מהלכים אחרים? את אלו שהם יודעים לעשות, ולכן עושים אותם כשהם לא זורקים שלשות. ההנחה המינימלית היא שאנחנו מדברים על שינוי סדר העדיפויות בין המהלכים הקיימים. אם מה שאתה אומר הוא שדוראנט צריך לפתח משחק פוסט (לדוגמה) שאוקלהומה תלך אליו במקום לשלשות, אולי זה נכון אבל זה לא ממש קשור לשלשות.

גיל 2 ביוני 2014

אבל זוהי בדיוק הנקודה שאתה מתעלם ממנה. הם לא עושים מהלכים אחרים בגלל שהם לא יכולים לקלוע שלשות. הם קולעים שלשות בלי קשר לעובדה שמהלכים אחרים יהיו יותר יעילים. הוא לא צריך לפתח משחק פוסט אלא לחדור ולהוציא פאול או לחדור ולמסור לשחקן פנוי עם זריקה טובה במקום לזרוק שלשה קשה שזה מה שהוא ווסטברוק עושים בהרבה מקרים.

יריב 2 ביוני 2014

המהלכים שאתה מציע הם מהלכים שאוקלהומה עושה, והמידע שלנו על היעילות שלהם מובנה באותה יעילות התקפית (שהיא, כאמור, משוקללת לפי מספר הפעמים שהם מבצעים כל מהלך). אפשר לטעון שצריך לחשב את היעילות ללא השלשות, מה שיוצא מעט יותר (1.108). כאמור, השוואה זו מתעלמת מכך שהשלשות הללו הן אחד מה פתרונות להתקפה תקועה, כך שלא תמיד אפשר להחליפו במהלך יעיל.

גיל 2 ביוני 2014

אתה הופך את הסיבה והמסובב. השלשות הללו הן אלו שתוקעות את ההתקפה והן לא פתרון להתקפה תקועה במקרים רבים. מספיק לראות אותם זורקים לשלוש בשניות הראשונות של ההתקפה או סתם עומדים על קו השלוש בלי לנסות אפילו מהלכים אחרים ואז זורקים זריקת יאוש.

יריב 2 ביוני 2014

המחשבה שמהלך לא מתבצע רק בגלל שהשחקן עם הכדור סטטי היא שגויה, הרבה מעבודת ההתקפה מתבצעת בלי כדור. בכל מקרה, השלשות הן לא הסיבה שההתקפה של אוקלהומה נתקעת, אתה מחליף סיבה ותוצאה. במשחק הזה, פרט לשתי השלשות בחצי הדקה האחרונה של ההארכה, אתה סופר גם זריקה של סיום רבע (ראשון) וזריקת התקפה תקועה אחת ברבע השלישי. אז אם לא היו שלשות אולי זריקות האין ברירה האלו היו… אה, הן זריקות אין ברירה. שאר הזריקות, מסתבר, היו באחוזים סבירים אפילו במשחק הזה. פלא.

גיל 2 ביוני 2014

ועוד איך ההתקפה נתקעת בגלל המחשבה על השלוש ואין הרבה תנועה בלי הכדור. צריך פשוט להסתכל על המשחקים של אוקלהומה ולראות שאף אחד לא ממש זז ומחכים מווסטברוק או דוראנט לעשות משהו לבד. כל הזריקות שתארת חוץ מבסוף הרבע הן לא זריקות של אין ברירה. למה לזרוק לשלוש בהארכה כשאפשר להשיג שתיים קלות ואז פאול. הקיבעון הוא זה שגרם לזריקה גרועה והכישלון ידוע מראש.

יריב 2 ביוני 2014

למה לזרוק לשלוש בהארכה אם אפשר להשיג 2 קלות? כי זה עובד (כלומר, לפעמים). אני לא זוכר אותך מתלונן על הזריקות לשלוש שניצחו לאוקלהומה משחקים צמודים בשתי הסדרות הקודמות. מה לעשות שכמו כל דבר, לפעמים זה עובד ולפעמים לא.

לגבי ההתקפות הנתקעות של אוקלהומה, זה קשור לחוסר ארגון התקפי. זו לא תוצאה של השלשות, בדרך כלל ווסטברוק לא זורק שלשות אחרי שהוא מקפיץ 15 שניות (בדרך כלל הוא חודר).

גיל 2 ביוני 2014

אם קבוצה קולעת 3 מ14 אז בטוח משהו לא עובד. אם שומרים על קשת השלוש ומונעים זריקה בכל מחיר אז אין הגיון בהתבססות על העבר כי זה עבד. זריקת יאוש אולי יכולה להכנס אבל בסבירות נמוכה והזריקות הללו לא היו קרובות אפילו. תמיד אפשר להשתמש בתירוץ שאולי זה יכנס. אם לא הייתה קשת לשלוש לא היה בכלל דיון בנושא.

יריב 2 ביוני 2014

ודאי שמשהו לא עבד, הם הפסידו. למעשה, הרבה דברים לא עבדו. הקבוצה, אגב, לא היתה 3 מ 14 אלא 8 מ 27. סן אנטוניו היתה 11 מ 35 (אחוזים מאוד דומים).

כאשר ההתקפה נכשלת, זורקים זריקות קשות. מפה ועד להגיד שאסור לזרוק זריקות קשות יש מרחק רב. אין ספק שאם לא היתה קשת שלוש הזריקות הקשות כשההתקפה נתקעת לא היו לשלוש. אין גם ספק שההתקפה היתה נתקעת הרבה יותר (וכתוצאת לוואי, קבוצות היו מוכנות לזרוק מכל חצי מצב בחצי התקפת מעבר).

עכשיו הבעיה עם קשת השלוש היא שהיא מאפשרת יותר מדי סגנונות הגנתיים וזה מבלבל התקפות? אני נוטש, הדיון הזה מיותר.

גיל 2 ביוני 2014

שוב, אתה מבלבל סיבה ומסובב. חלק גדול מההתקפות נתקעות כי לשחקנים יש בראש לקחת זריקה מ3. זה ברור כשמש למי שצופה במשחקים שלהם כמו של הרבה קבוצות אחרות. הספרס לפחות מניעים כדור ומגיעים לשלשות חופשיות במקרים רבים. זה שהם לא קולעים את כולן לא אומר שההחלטה ללכת עליהן לא מוצדקת. אין לי מושג מאיפה הבאת את זה שהתקפות היו נתקעות יותר. אין לזה שום בסיס במציאות. בפועל, קשת שרירותית מושכת את השחקנים כמו מגנט. ברגע שאין שלוש, לא משנה כבר איפה השחקן עומד ואין מגבלות על התנועה שלו.

איציק 2 ביוני 2014

גיל,
הטענה שקו השלוש גורם לשחקנים להיות עצלנים ובמקום לשחק הם עומדים וממתינים שהעילויים יעשו מה בה להם ואולי יוציאו להם כדור להתלה לא תופס, גם אם הוא נכון, משתי סיבות:
1. וסטברוק ודוראנט לא ממתינים לאף אחד, הם מחזיקים המון בכדור וההחלטה לזרוק אצלם לא כיוון שהם לא מנסים ליצור.
2. תפקידו של המאמן ליצוק תוכן בצורת המשחק, ואם הוא לא עושה זאת, או השחקנים לא מקשיבים לו זה כישלון שלו. עובדה שב-SA רוב הזריקות פנויות אחרי הנעת כדור, כיווץ ההגנה וסיבוב הכדור כך שההגנה לא מסודרת. גם מיאמי זורקת הרבה פעמים אחרי שהכריחה את ההגנה להתכווץ. כלומר יש כאלו שעושים זאת. פיניקס משחקת פנימה יותר מאשר לזרוק שלוש כי יש לה את גריפין וג'ורדן ללכת אליהם ומקום המיחייה שלהם הוא לא שלשות. גם פול אוהב לחדור. לכן עצלנות בקבוצה מסויימת לא יכול לגרום לכך שמאשימים את קשת השלוש כי אם את המערכת הכוללת של אותה קבוצה. שחקנים עצלנים אלו, היו מוצאים סיבות אחרות להיות עצלנים בלי קשת השלוש.

גיל 2 ביוני 2014

איציק, אני מסכים שזה לא אשמתם היחידה או אפילו המירבית. אבל השיטה שרואה בשלוש כנשק הכי קטלני מעוורת שחקנים ומאמנים וגורמת לשים על קליעות לשלוש דגש הרבה יותר גדול ממה שצריך. זה גורם לכדורסל עצלן ולא יפה ברוב המקרים (אני לא מדבר על שלשות כמו שהספרס יוצרים שזה כדורסל מרהיב).

אלעד 1 ביוני 2014

למען האמת, זה טיעון שיכול להיות מעניין.
המשחק היום שונה ב-180 מעלות מהמשחק בשנות ה-70, ויהיה מעניין לראות איזה משחק יתפתח ללא קשת השלוש. דווקא בארה"ב יש את הכלים לבדוק את זה – נניח ב- D-LEAGUE או בדיויזיה השלישית של המכללות, שיורידו את קשת השלוש ויריצו ניסוי.

איציק 1 ביוני 2014

עכשיו נגמרה העונה עבור אוקלהומה. מקובל לומר על שחקנים גדולים שהם חוזרים מכל קייץ עם שיפור. קליעה טובה יותר (ראו את גריפין העונה), משחק עם הגב לסל, הגנה, וכו'. מעניין לראות האם דוראנט יביא משהו חדש לעונה הבאה, ואני לא מדבר על לזוז עוד מטר אחורה ולזרוק. לעבוד על הפוסט-אפ, אולי יותר כח ומסה (למרות שזה גם יכול להזיק) כדי לשפר את החדירה לסל, אולי עבודת רגלים בהגנה. אם ישאר כמו שהיה, אז הוא יהפוך ממועמד לשחקן הטוב בעולם למועמד של הקלע הטוב בכול הזמנים, שזה לא מעט, אך הציפיות ממנו אחרות.

טל 1 ביוני 2014

פוסט מעולה ונכון.
אני חושב שהעדר השיטה הוא חלק מהלברוניזם שפשט בליגה בשנים האחרונות. זה מתאים רק לו כי מבחינה פיזית הוא ספסימן יחודי.
כל השאר ( גם הוא לפעמים) צריכים קבוצה.
אי אפשר לנצח ברמות הללו עם חמישה שחקנים.
חבל שהדיון כאן מייד הולך לקילר אינסטינקט של דוראנט או לאינטיליגנציה של ווסטברוק. הם נפלאים אבל צריכים שיטה.

איציק 1 ביוני 2014

אני לא מסכים לחלוטין שלברון לא צריך שיטה. בלי שיטה הם הוא לא היה זוכה אפילו פעם אחת. למיאמי יש שיטה גם בהגנה וגם בהתקפה. זה שיש להם שחקנים כמו לברון וויד שיכולים בתוך השיטה לממש את היכולות האישיות לא אומר שאין שיטה. גם בידוד של שחקן כאשר 4 עוברים לצר השני זו שיטה, אם מפעילים אותה נכון ובמינון הנכון. לברון למשל לרוב לא הולך לתוך השל כשבוש בפנים (והוא שמח לצאת), זו בידיוק שיטה שבה כל אחד יודע לאן לצאת כדי לקבל כדור. גם אילטור צריך מסגרת בה כולם יכולים להשתתף (אתה יכול לשאול כל נגן ג'אז, הוא יספר לך על זה).

גיל 1 ביוני 2014

אגב, לארי בראון יכל להיות מאמן מצוין עבורם. הוא המומחה בלקחת קבוצות צעד אחד קדימה.

מייק 1 ביוני 2014

דוראנט כל כך טוב ששוכחים כמה הוא צעיר (25). בגיל הזה אף-אחד ב- 25 שנה האחרונות לא הוביל את הקבוצה שלו לאליפויות:

איזאה – 28

ג'ורדן – 28

האקים – 31

שאק – 28

קובי – 31

לברון – 28

החריג היחיד הוא דאנקן (23), שהגיע לקבוצה שגם בלעדיו הייתה שווה גמר אזורי.

גיל 1 ביוני 2014

למה דווקא 25? למה לא 30 או 40, כי זה לא מתאים לטיעון שלך? והגיל חסר משמעות. הוא כבר 7 שנים בליגה ובוותק הזה היו לא מעט שחקנים שהובילו קבוצה לאליפות או היו קרובים מאוד לכך.

איתן 1 ביוני 2014

אתה צודק גיל דורנט הוא אוברייטד ואפס ושום דבר לא ייצא ממנו. בדיוק זה בדיוק מה שאמרת על לברון כשהיה בקליבלנד והפסיד לבוסטון ואח"כ במיאמי כשהפסיד לדאלס.

גיל 1 ביוני 2014

התחלת עם הדמגוגיה והשקרים כשקשה לתת תשובה עניינית?

אלון 1 ביוני 2014

25 זה באמת צעיר, באמת שאין שחקן שבגיל 25 הצליח לקחת את הקבוצה שלו לבד עד הסוף, מג'יק הצעיר היה כינור שני לקארים אבדול ג'אבר, קובי הצעיר היה כינור שני למייקל ואם תיקח את כל האליפויות מאז שנות ה80, המנהיגים היו באיזור גיל ה30 באמת, מבירד מג'יק דרך אייזאה מייקל, אלג'אוון שאקיל קובי בראיינט עם גאסול, השלישייה של בוסטון.

היוצאי דופן הם באמת דאנקן באליפות הראשונה(וכבר ראינו שהספרס לא דוגמא נורמלית לשום דבר בNBA), ודווין וויד ב2006 שהיה באמת יוצא דופן בגיל 25(וגם היה לו את שאקיל לידו).

אז אני לא מבין למה זינקת עליו ככה, הוא לקח את גיל 25 כי זה הגיל של דוראנט כרגע, והראה שלפני שקוברים לו את הקריירה וקוראים לו לוזר צריך לקחת בחשבון שבגיל הזה אף סופרסטאר לא הצליח להגיע עד הסוף, ואני חושב שב7 שנים בין גיל 19 ל25 להגיע לגמר NBA ופעמיים לגמר מערב זה מרשים ביותר.
יש לאוקלוהמה הרבה מאוד מה לשפר כדי להגיע עד הסוף, ואני מאמין שאנחנו נזכור את דוראנט עוד הרבה שנים קדימה כאחד הגדולים.

אלון 1 ביוני 2014

עוד דבר גיל, כתבת למעלה משהו על זה שדוראנט לא נראה מחוייב, ובאמת לא ברור לי על פי מה כתבת. נכון דוראנט לא נתן את סדרת חייו מול הספרס, אבל ההגנה מולו הייתה מדהימה, הוא שיחק 45 דקות בממוצע ובכל זאת קלע בין 25-30 נקודות כל משחק באחוזים לא רעים, אה ועוד משהו, הוא פאקינג נקע את הקרסול 5 דקות לסיום והמשיך לשחק עד הסוף.
אין ספק שאוקלוהמה היו צריכים משהו מיוחד ממנו כדי להמשיך להתמודד מול קבוצה יותר טובה מהם, והפעם זה לא הגיע. אבל יש לו לאן להשתפר והוא עוד יעשה את זה פעמים רבות, אני חושב שהדבר האחרון שאפשר להתווכח עליו זה המחוייבות והרצון שלו.

גיל 1 ביוני 2014

אמרתי שהוא נראה אדיש, לא כתבתי לא מחויב. משחקן ברמתו אני מצפה לקילריות בעיניים ואת זה דווקא רואים אצל ווסטברוק יותר ממנו.

לגבי הציפיות ממנו זה רק טבעי שירצו לראות ממנו והקבוצה שיפור. לפני שנתיים הם הגיעו לגמר מול מיאמי אחרי שניצחו את הספרס שהיו מעולים. איזו קבוצה היית מהמר אחרי העונה ההיא שתגיע מהמערב שנתיים רצוף לגמר, הספרס או אוקלהומה? איך זה שהספרס משתפרים כל הזמן ואוקלהומה דורכים במקום או אפילו צועדים קצת אחורה?

גיל 1 ביוני 2014

שוב, הגיל חסר משמעות בהשוואות הללו כששחקנים בילו 3 או 4 שנים במכללות אז הוותק שלהם קטן הרבה יותר בגיל 25. לכן צריך לשפוט את דוראנט לפי הוותק בליגה ולא לפי גיל שהוא חסר משמעות. ומג'יק אגב לא היה כינור שני אלא הMVP של הגמר כולל משחק 6 היסטורי כשקארים פצוע.

ואני גם לא מבין מה זה לקחת לבדו? אף שחקן, כולל ג'ורדן לא לקח לבדו קבוצה לאליפות.

איפה קראתי לדוראנט לוזר או קברתי את הקריירה שלו? בחיי שאני לא מבין מהיכן מגיעים העיוותים הללו.

וחבל שאתה תוקף דווקא אותי שנתן תשובה עניינית ונענה בתשובה תוקפנית ודמגוגית.

אלון 1 ביוני 2014

קודם כל חס וחלילה תוקף. סה"כ אנחנו מתפלספים פה על nba. מדהים שהספרס רק משתפרים. ואוקלוהמה באמת נתקעו קצת במקום. אני פשוט לא חושב שצריך להאשים את דוראנט ווסטברוק שמשתפרים משנה לשנה אלא את ההנהלה והאימון שלא יצרו מסגרת מתאימה.
לגבי הגיל, גם 7 שנים ותק זה לא טירוף. לפעמים לוקח זמן עד שהכל מתחבר. נראה לי ששנינו מסכימים סהכ שלדוראנט יש עוד הרבה מה לשפר. ואני מאמין שתוך שנתיים שלוש יש לו טבעת.

סתם הבהרה לא התכוונתי יקח לבד אליפות אלא ככוכב המרכזי כמובן.
רק לא לריב:-)

גיל 1 ביוני 2014

אני לא בטוח שדוראנט משתפר כל כך. מבחינה אישית, כן הסטטיסטיקות שלו טובות יותר, אבל מבחינה קבוצתית לא רואה הרבה שינוי והוא פשוט נראה אובד עיצות. אם זה ימשיך ככה או לא קשה לדעת ואולי עם מאמן אחר דברים יהיו שונים. אין לי ספק שהוא יכול עוד להשתפר אבל אליפות אחת לא תהיה מספיקה. הוא אמור להשתלט על הליגה כמו לברון ולברון בגילו (או אם אותו ותק) כבר היה בבירור השחקן הכי טוב. אצלו זה עוד לא ככה.

יריב 2 ביוני 2014

הגיל לא חסר משמעות, כפי שאפשר לראות מכך ששחקנים שמגיעים בגיל מבוגר (אחרי ארבע שנים בקולג') נכנסים מהר יותר לעמדות הובלה בקבוצה. דאנקן הוא דוגמה מהזמן האחרון (יחסית, כבר אין שחקנים כאלו), פעם היו הרבה כאלו (מראסל ועד מג'יק). אפשר לראות, למשל, שהגיל של ה MVP הצעירים לא השתנה כתוצאה מכניסת שחקנים צעירים יותר לליגה (דרק רוז היחיד שזכה מתחת לגיל 24).

גיל 2 ביוני 2014

הגיל משמעותי אבל הוא לא הגורם היחיד. לברון הגיע ישר מהתיכון וישר הצטיין וכך גם גארנט.

יריב 2 ביוני 2014

גארנט ולברון הצטיינו ישר במובן של "רוקי מצטיין", שניהם אפילו לא היו אולסטארים בשנה הראשונה שלהם. דאנקן הגיע חמישי בהצבעה על ה MVP.

גיל 2 ביוני 2014

דאנקן יכל לצאת לפחות שנה קודם ולהיות בחירה ראשונה ואותו שחקן. הוא נשאר בקולג' כי הבטיח לאמא שלו לקבל תואר.

יריב 2 ביוני 2014

שנה קודם, אולי. שלוש קודם (כמקובל היום), לא.

גיל 2 ביוני 2014

שחקנים גבוהים מתפתחים לאט. הוא עשה את זה בוייק פורסט במקום בנבא. לדוראנט עוד שנה או שנתיים בקולג'ים לא היו משנות דבר.

יריב 2 ביוני 2014

http://www.allstarnba.es/players/all-star-game-rookies.htm
רשימת כל השחקנים שנבחרו לאולסטאר כרוקים. אני מתעלם ממינג (כי אינו אמריקאי) ולא ראיתי שם אחד שהיה פחות משנתיים בקולג' (יש כמה כאלו, לאורך השנים. מווילט, דרך מג'יק ואייזיאה ועד גריפין).

שים לב שהנושא אינו "מה עדיף להתפתחות השחקן" אלא "האם ההישגים של שחקן ב X השנים הראשונות שלו בליגה מנותקים מהרגיל בו הגיע".

גיל 2 ביוני 2014

יש לך 4 כאלו ב20 שנה, על זה אתה מבסס תאוריה שלמה?

יריב 2 ביוני 2014

פעם היו יותר, על זה אני מבסס תיאוריה שלמה. מאז שרוב שחקני העילית התחילו לדלג על הקולג' (או להסתפק בשנה אחת), מספר האולסטארים הרוקים צנח, כי לא מגיעים לליגה שחקנים טובים ודי בשלים.

גיל 2 ביוני 2014

10 שחקנים ב30 שנה או 21 מ1970, זה מספר נמוך מאוד בכל דרך שתסתכל עליו. והנתונים הללו בכלל לא אומרים כלום לגבי התפתחות של שחקנים. אנחנו מדברים על שחקן שזו עונתו השביעית בליגה. רוקי זו שנה קשה של התאקלמות אבל מי שמשחק בליגה כבר 7 שנים יהיה לו ניסיון גדול יותר או לפחות שווה למי ששיחק בקולג'ים 4 שנים ובליגה רק 3 שנים גם אם הם בגיל זהה.

יריב 2 ביוני 2014

חשבתי שאתה רוצה להשוות לפי ותק בליגה ולא גיל? כלומר להשוות שחקן שזו עונתו השביעית למי ששיחק 7 עונות בליגה אחרי 3 בקולג'?

הרשימה מראה עקביות של כאולסטאר רוקי אחד בשנה בממוצע, עד לתחילת שנות ה90, שאז זה נגמר. זה די ברור, ומראה שהגיל מהותי ליכולות של רוקים.

גיל 2 ביוני 2014

נכון, אני רוצה להשוות ותק בליגה. עונת רוקי היא חסרת משמעות אבל אחרי 7 שנים כבר לא צריך להיות הבדל גדול במיוחד אם השחקן מאומן כמו שצריך.

יריב 2 ביוני 2014

אבל אתה משווה הישגים, ולשחקן שהגיע בשל היו יותר נסיונות.

גיל 2 ביוני 2014

אין שום הבדל בעיניך משחקן תיכונים שזו השנה הראשונה שלו בליגה לשחקן שעבר דרך 4 שנים בקולג'ים בעונת רוקי? עונת רוקי לא אומרת כלום לגבי הניסיון כי לשחקן מהתיכון אין כמעט ממנו והמעבר חד מדי. אבל אחרי 7 שנים הניסיון בקולג' כבר אמור להיות זניח.

יריב 2 ביוני 2014

ההבדל עצום, זה בדיוק מה שאני אומר. אתה אמרת שצריך לשפוט את דוראנט (כלומר, את הישגי דוראנט) לפי הותר בליגה ולא לפי הגיל. אם אתה חושב שצריך להשוות אותו לשחקן באותו גיל שעשה תקופה ארוכה בקולג', אני לא אתווכח. תשווה אותו לשחקן בעונתו החמישית בליגה, ותראה שהוא לא נופל בהרבה מג'ורדן עצמו.

גיל 2 ביוני 2014

ברור שאתה חושב שיש הבדל עצום וגם אני חושב ככה לגבי השנה הראשונה במעבר. אבל אחרי 7 שנים בליגה, ההבדלים בין שחקן שהיה בקולג'ים שנתיים או שלוש ושחקן שהיה רק שנה זניחים לגמרי. זה לא שדוראנט לא היה בקולג' אפילו.

יריב 2 ביוני 2014

אחרי 7 שנים ההבדל קטן, ולכן ההשוואה הנכונה היא בין שחקן בגיל 25 שעשה שנה בקולג' ושבע בליגה לשחקן בן 25 שעשה 3 שנים בקולג' וחמש בליגה. מסלולים שונים, אורך דומה, השוואה סבירה.

גיל 2 ביוני 2014

זו אולי השוואה סבירה אבל לא פחות סבירה משחקן שהיה 3 שנים בקולג' ו7 שנים בליגה לעומת שנה אחת בקולג' ו7 שנים בליגה. ההבדלים זניחים גם כאן.

יריב 2 ביוני 2014

רק במידה שנכון להתעלם מכל ההבדלים בותק. ההבדלים בכל מקרה מוגבלים.

איציק 2 ביוני 2014

גיל,
ההבדל בבשלות וביכולות של שחקן 3 שנים קולג' ו-7 שנים NBA ושחקן של שנה קולג' ו-7 שנים NBA דומים מאוד. ההבדל הגדול הוא בהישגים בשנים הראשונות כאשר עוד היה פער משמעותי בבשלות וביכולת. לכן, סך ההישגים בשהע שנות NBA יהיה שונה. היתי מצפה שאם תמדוד הישגים של שני שחקנים, נניח מהשנה החמישית והלאה, ההישגים יהיו דומים (שנה החמישית היא דוגמא, יתכן וזו שנה רביעית או שישית, העיניין הוא ההבדל בהשיגים בשנים הראשונות).

גיל 2 ביוני 2014

איציק, זה בדיוק מה שאני אומר. ולכן התירוץ שדוראנט הוא רק בן 25 לא תופס בהקשר הזה. יש לו כבר לא מע ט ניסיון בליגה. נקודת ההשוואה לו היא לברון שהוא אמור להיות שווה אליו בראייה היסטורית. כרגע, אחרי אותו מספר שנים בליגה (ולברון בלי קולג' בכלל), לברון היה בספירה אחרת. הוא הוביל קבוצה פעמיים למאזן הטוב בליגה ולגמר ונתן תצוגות הרואיות בפלייאוף (לצד נפילות). אבל לא היה ספק שהוא הכי טוב וזמנו מאוד קרוב. אצל דוראנט זה נראה כרגע די רחוק. אז נכון שלא כל זה באשמתו אבל מתגנב ספק שהוא לא קורץ בחומר של הכי גדולים וחובת ההוכחה עליו.

עומרי 2 ביוני 2014

זה לא מדויק.
בירד בעונתו השנייה סחב את בוסטון לתואר, הוא היה בן 24.
דוראנט נתן פלייאוף חלש בסטונדרטים המצופים מMVP. לבטח אחד שטוענים שהוא בדרך להיות אחד מ-10 הגדולים בכל הזמנים.

ווסטברוק הציל אותו כמה וכמה פעמים. הוא לא קלע מספיק טוב ולא השפיע על המשחק בהגנה.

ההשוואה שלו ללברון התגלתה כמופרכת. דוראנט סטריק-שוטר יותר טוב אבל נופל מלברון מהותית ביכולת ליצור לעצמו ולאחרים, במנהיגות וראיית משחק, בהגנה האישית והקבוצתית וכמובן שנוכחות הפיזית בשני צידי המגרש.

שים את דוראנט במיאמי במקום לברון והקבוצה לא עוברת את אינדיאנה. שים את לברון באוקלהומה וקשה לראות אותו לא לוקח אליפות עם ווסטברוק לצדו ועם סגל שבסה"כ הפתיע לטובה (איבקה, אדמס, ג'קסון, פרקינס- כולם עם פלייאוף טוב מהמצופה)

מייק 3 ביוני 2014

וחזרה לעניין הגיל שהתחיל את השרשור – לדעתי נכון היה אם היית כותב:

"ההשוואה שלו ללברון התגלתה כמופרכת. דוראנט (בן ה- 25) סטריק-שוטר יותר טוב אבל נופל מלברון (בן ה- 28) מהותית ביכולת ליצור לעצמו ולאחרים, במנהיגות וראיית משחק, בהגנה האישית והקבוצתית וכמובן שנוכחות הפיזית בשני צידי המגרש."

הנקודה שלי היא שדוראנט היום לא נופל מלברון של לפני 3 שנים.

הוא עוד יהיה אחד הגדולים בהיסטוריה, עניין של זמן.

גיל 3 ביוני 2014

מייק, הוא בהחלט נופל. לברון כבר הוביל קבוצה הרבה פחות מוכשרת למאזן הטוב בליגה פעמיים, ולגמר הנבא לפני כן תוך תצוגות דומיננטיות בפלייאוף. לא היה ספק שהוא הכי טוב בליגה והוא היה במגמת עלייה. דוראנט נראה קצת דורך על המקום. אם יתפתח זה עדיין נחכה ונראה.

אבי 2 ביוני 2014

אני, כתומך סאן אנטוניו כבר ויתרתי על המשחק. הגיוני: פיגור, משחק חוץ, אין פארקר.

התגובה הקבוצתית שלהם במצב הזה היא אחת התצוגות המרהיבות שראיתי. לא ראינו איזו התפרצות הירואית, סתם ריכוז ומחשבה וקור רוח לאורך 25 דקות. וואו!

איתן 2 ביוני 2014

ג'ינובילי ניצח את המשחק.

אריק 2 ביוני 2014

לעניין דוראנט, אני עם גיל. אני יודע שזה לא המקום הנכון לבחון משהו אבל סימני השאלה שלי בקשר אליו הופיעו באולימפיאדה. לברון הראה לכל הילדים שם כולל דוראנט איך מנצחים משחק: הגנה, ריבאונד והחלטות חכמות. לדוראנט יכולת התקפית נהדרת אבל הוא חסר את ההבנה של מה צריך כדי להרוג משחק. ההבדל בין דאנקן לבינו בהארכה היה פשוט מפעים. ווסטברוק ניסה ליצור דוראנט כפה אולי ההיררכיה צריכה להיות הפוכה. והארדן… אתם עושים צחוק? לאמנצחים אליפויות עם אפס הגנה. את זה כבר למדנו מזמן.

Yavor 3 ביוני 2014

יריב – אני איתך בויכוח על השלשות, ובעיקר מצדיע לך על הבאת טיעונים הגיוניים שמגובים בעובדות ומספרים, ולא רק תחושות, כמו גם פירוק הטענות הנגדיות בעזרת נתונים מספריים שאינם משתמעים לשתי פנים.
אותי, וייתכן שגם את האחרים שקראו את הדיון, שיכנעת.

יותם 3 ביוני 2014

+1

גיל 3 ביוני 2014

מה בדיוק בטיעונים לא משתמע לשתי פנים אם הנתונים שהוא מביא לא רלוונטיים לטענות הנגד כמו שהראיתי?

יריב 3 ביוני 2014

תודה

דניאל אחר 3 ביוני 2014

1+
ועוד 2+ על התגובות האירוניות

Yavor 3 ביוני 2014

I wasn't ironic. I really think that Yariv showed well why 3-pointers are not a problem in the league, and not in OKC in particular

דניאל אחר 3 ביוני 2014

אני איתך. התכוונתי לתגובות של יריב.
על הדרך הוא הראה איך להשתמש בסטטיסטיקה באופן מחכים.

Comments closed